יום שני, 5 בדצמבר 2011

מחשבות על הבנק החברתי הראשון בישראל/ מאת איתי נבו

הכותב הוא ממובילי הפרויקט להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל

ישנה שאלה המנקרת במוחי מזה זמן רב  -
מדוע ממשלות העולם, ממשלות שנבחרו על ידי העם בתקווה שהן ייצגו אותו, לא מתייחסות לתביעותיו של העם לצדק חברתי? 
כביכול היתה אמורה להתבצע היענות גורפת של ממשלה דמוקרטית מכיוון שלאחר שעוררת את זעמם של רוב האזרחים, או אפילו מיעוט גדול, נבחריהם עלולים לא להיבחר שנית. ראשי ממשלות מוכנים לסכן את עתידם הפוליטי על מנת לשמור על הסטטוס הקיים של אי צדק חברתי.

שאלה זו מנקרת במוחם של רבים ומערערת את יסוד האמונה של הציבור שהמשטר שאנו חיים בו הוא אכן דמוקרטי.
נראה שנעשה מהפך תודעתי בעקבות מחאות הקיץ בישראל, כשהבנו שלמעשה אנחנו חיים באוליגרכיה שלטת, השולטת לה מאחורי הקלעים, ושמה - שלטון ההון.
בעבר קראו לאדם שטען טענות כאלו - קונספירטור. היום בלשון "פוליטיקלי קורקט" קוראים לקונספירטור - "אדם שלא אוהבים שעושים עליו חוואה". הקונספירציות של אתמול הן המחאה של היום, והתאוריות של אתמול הפכו לידע שהוא נחלת הכלל. המהפיכה התודעתית גרמה לביסוס הידע על הליכי השליטה האמיתיים בארצנו.
אנחנו יודעים היום ש"לוביזם" בכנסת, על ידי איילי ההון, הוא למעשה שוחד חוקי. אנחנו יודעים היום, שאם חברי הכנסת והממשלה לא יעשה את רצון בעלי ההון, הם מסתכנים בסנקציות כלכליות איומות יותר מכל איום אלקטוראלי שיכול לבוא מצד העם. התעלמות הממשלה להפגנת המיליון והחוקים האחרונים הם רק אישור סופי וודאי להנחות אלו.
במסגרת ההתבגרות התודעתית של תנועת המחאה, עברנו ממחאה למאבק. ההבנה העומדת מאחורי מהפך זה בגישה היא שאין לנו עם מי לדבר. "האח הגדול" לא מקשיב לציבור, ולא מעוניין בטובתו, על כן הציבור צריך לדאוג לעצמו.
מכאן צצו המחשבות על הבנק החברתי.

מהו בנק חברתי?
בנק חברתי, הוא בנק שאין לו בעלים. או ליתר הדיוק, לקוחותיו הם בעליו ובעליו הם לקוחותיו. למעשה בנק חברתי הוא איגוד, איגוד בנקאי.
בנק חברתי מנוהל בצורה דמוקרטית אמיתית, כשנבחריו משרתים את הבנק בצורה וולונטארית, ללא תשלום או טובות הנאה כלשהן, ולמשך זמן מוגבל. הצורה הדמוקרטית של בנק חברתי הוא חבר אחד-קול אחד, ללא קשר לוותק החברות, כמות הכסף, או לרמת הפעילות של אותו חבר בבנק.
בנק חברתי נראה כלפי חוץ כמו כל בנק רגיל, כשלרוב השירות הכולל עמלות וריביות זולות יותר בבנק החברתי. הבנק החברתי זול יותר מכיוון שאין "אייל-הון" שצריך להרוויח על חשבון ציבור הלקוחות. ההבדל הגדול ביותר בין בנק פרטי לבין בנק חברתי הוא האידיאולוגיה העומדת מאחורי בנק חברתי, אידיאולוגיה הטוענת כי הציבור חכם מספיק, ואחראי מספיק לדאוג לענייניו, בלי "אח גדול" שינהל לו את העניינים.

האם קיימים בנקים חברתיים בעולם ואם כן איך זה שלא שמענו על זה קודם?
ובכן, וודאי שחשבו על זה קודם. בנקים חברתיים קיימים כבר 150 שנה. הבנקים החברתיים הראשונים בעולם (באנגלית CREDIT UNIONS) נוסדו בגרמניה על ידי הרמן שולץ-דליץ, באיילנבורג ובדאליטסג עוד בשנת 1852, הרעיון התפשט ברחבי אירופה וב-1908 הוקם בנק חברתי בארה"ב. קישור להסבר על ההיסטוריה של איגודי האשראי
השם של בנק חברתי לפי חוקי מדינת ישראל הוא "איגוד אשראי". אך מושג זה שנרשם בשחר תולדות המדינה, נזנח ומעולם לא הגיע לתודעה ציבורית נרחבת.
לעומת זאת בעולם קיימים בנקים חברתיים ב-100 ארצות, וכוללים בתוכם 188 מיליון חברים. כטריליארד דולרים שזהו מספר אסטרונומי מופקדים בסניפים שונים של בנקים חברתיים. וכל הבנקים החברתיים הללו מאוגדים יחדיו ומרושתים. (הנתונים לקוחים ממועצת איגודי האשראי העולמית - אתר איגודי האשראי העולמית)
בעקבות המחאה החברתית בארה"ב יצא מבצע MOVE YOUR MONEY, התיאר את יתרונותיו החברתיים והפרטיים של בנק חברתי, ויצא במסע פרסומי לעודד אנשים להעביר את כספם לבנקים חברתיים. 4 מיליון חשבונות בנק הועברו לבנקים חברתיים במסגרת הפרויקט הסופר מוצלח הזה, לא מאמינים? תבדקו את האתר שלהם - moveyourmoneyproject

רגע, אז איך כל הסיפור הבנקאי הזה קשור בכלל למחאה החברתית בישראל?
המטרה העיקרית של הקמת בנק חברתי בישראל הוא שבירת מונופול הבנקים, חיסול שלטון ההון. הרעיון הוא פשוט למשוך לשלטון ההון את השטיח האדום מתחת לרגליים. אנחנו השטיח עליו הם דורכים, בלעדי לקוחותיהם לבנקאים לא תהיה את השליטה האבסולוטית להם הם זוכים כיום. 
הבנקים הם האליטה של האליטה, הם הקודקוד המרכזי ואם כל חטאת של שלטון ההון. הם המוסדות העומדים הכי קרוב לצלחת.
מדוע?
כי הם המוסדות הכי קרובים אל הגוף שמייצר את הכסף, בנק ישראל בכבודו ובעצמו.

לא בטוח שהבנתי לעומק איך הבנקים שולטים בנו, מה הקומבינה בעצם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים הגדולים לקחת הלוואות על בסיס ריבית בנק ישראל, המכונה ריבית פריים. הם בתורם מלווים הלאה את הכסף לציבור בריבית גבוהה יותר. מעבר לכך מ-2009 בנק ישראל איפשר לבנקים הפרטיים להפקיד אצלו פיקדונות יומיים, עליהם הם מקבלים ריבית ביום העסקים הבא - מדובר במיליארדי שקלים שבנק ישראל מעביר לבנקים במסגרת יום-יומית. כתוצאה מכך נשחק ערך המטבע, המחירים עולים, וקו העוני מרקיע שחקים בזמן שהבנקים פשוטו כמשמעו - מייצרים כסף ומזרימים אותו לקופתם. בזכות פעולות אלו הגענו למצב החברתי בו אנו נמצאים היום, שיטה זו היא ביצה של חול טובעני שמגיעה לנו כבר עד הצוואר.
כלכלנים רבים מזהירים אותנו כבר שנים מפני שיטה זו המבוססת על חוב ציבורי הולך וגדל. כיום בזכות השיטה הזו הגענו למצב שלא רחוק מהשיטה הפאודלית של ימי הביניים, בו כלל הציבור משועבד לבנק אך מעבר לזאת גם הממשלה שלנו משועבדת לבנק על ידי חוב הגדל בתאוצה משנה לשנה. כרבע מתקציב המדינה הולך לתשלום חובות דמיוניים, שנוצרו בצורה פיקטיבית לחלוטין. כלומר בנק ישראל נותן כסף לבנקים ולוקח כסף מהממשלה, כלומר ממשלם המיסים. אחלה קומבינה, לו הייתי רוטשילד.
כל עוד המונופול הבנקאי קיים, שיטה זו תמשיך להתקיים ולגלגל אותנו לעבר התהום בתאוצה, אין מדינה ריבונית היכולה להתקיים תחת עול השיטה המוניטארית כיום. השיטה המוניטארית של ימינו היא התאבדות וודאית של המערכת הכלכלית והחברתית שלנו, מבחינה לאומית ומבחינה עולמית.

איך אפשר לפתור את הבעיה הכלכלית-חברתית?
השלב הראשון בתוכנית ההבראה החברתית כלכלית הוא שבירת המונופול הבנקאי, ושבירת מונופול שוק ההון. הפגנות הן אכן כוח רב לגיוס מודעות ויצירת סולידאריות, אך התאגדות אמיתית היא כוח של ממש.
הבנק החברתי אמנם איננו יכול לשנות את צורת הדפסת הכסף, או את המערכת המוניטארית, אבל הוא יכול לבסס כוח חברתי חזק שישבור את שלטון ההון, שישבור את החסמים שמונעים את גמישותה של המערכת המוניטארית, והתאמתה לחוקי המשחק החברתיים החדשים.
קיימים אין ספור פתרונות למשבר העולמי המתגבר, אך כולן מושתקות על ידי המונופול הבנקאי.
זהו שלטון הון משוגע, הוא דואג לשמור על עצמו ועל ידי כך הוא גורם להכחדתו הוודאית. הוא כמו טפיל הנטפל על גוף החברה עד שהוא הורס אותה לחלוטין ומת יחד איתה. אנחנו יכולים לרפא את הגוף הזה על ידי התאגדות, על ידי יצירת אלטרנטיבה בצורת גוף בנקאי שלא רק ישרת אותנו בצורה הטובה ביותר אלא יהיה שלנו.

למה שאני אעביר את כספי לבנק החברתי?
*השקע בחברה ולא בשלטון ההון
*תתמוך בשבירת המונופול הבנקאי
*פחות עמלות, פחות ריביות, יותר חסכונות
*שירות אישי ואמיתי יותר שדואג לך באמת
*תמוך בשוק המקומי

האם זה בטוח בשבילי להפקיד את הכסף שלי בבנק החברתי?
כן, לחלוטין. בנקים חברתיים מבוטחים על ידי איגודי ביטוח המיועדים לשם כך, איגודי הביטוח הם גופים פיננסיים ענקיים בעלי הון עצמי עצום והם ללא כוונת רווח. עצם היותם גופים פיננסיים גדולים ונטולי כוונות רווח הופך אותם לאסמכתא אמינה אפילו יותר מהבנקים הפרטיים שכידוע, דואגים קודם כל לעצמם.
הסבר על איגודי ביטוח
רגע, רגע, זה המון כסף לפתוח בנק! לפחות 40 מיליון שקל, מאיפה מגייסים את ההון ההתחלתי?
בנק חברתי איננו חייב להיות מוסד בנקאי רישמי לפי החוק, הוא יכול להתחיל כארגון קטן המתפקד לבנק ככל דבר אך איננו יכול לתת הלוואות של מעל 20,000 ש"ח, ומוגבל להלוואות על חשבון ההון שלו בלבד.
לעומת זאת אם רוצים ללכת בגדול, האפשרות השניה היא לקבל הלוואה מאיגוד אשראי מרכזי. איגוד אשראי מרכזי פועל כבנק מרכזי, כדוגמאת בנק ישראל, אלא שהוא איננו נשלט על ידי מדינה או מוסד פרטי אלא הוא איגוד של איגודים, ומטרתו היא תמיכה הדדית של בנקים חברתיים זה בזה, בנקים חברתיים מעודדים בנקים חברתיים חדשים להתחיל ולצמוח על ידי מתן הלוואות בתנאים טובים לקידומם של בנקים חברתיים חדשים.

אז איך אפשר לתמוך או להתנדב?
בדיוק בשביל זה נפתח הדף של הבנק החברתי בפייסבוק  - הבנק החברתי הראשון



איתי נבו מרכז את הפרויקט להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל. המיזם הוא בן כחודש, ופעילים בו כיום כ-14 מתנדבים הקבוצה מונה כבר למעלה מ1100 חברים.איתי נמצא בקשר עם המועצה לצרכנות, המכללה החברתית-כלכלית, עמותת כח לעובד, וארגונים נוספים כמו מועצת איגודי האשראי העולמי על מנת להביא את המיזם לידי פסים מעשיים .עוד על המיזם תוכלו לקרא בכתבה מתוך כלכליסט  כאן.
הכלכלה האמיתית רואה במיזם זה חשיבות רבה וקוראת לכל מי שאכפת לו ויכול: הצטרפו, התנדבו והשפיעו גם אתם בקבוצה באתר הפייסבוק
הבנק החברתי הראשון

16 תגובות:

  1. מבריק
    אם איתי ידע לרתום לעגלה את האנשים הנכונים מוסרית ומקצועית תהיה כאן מהפכה מדהימה.
    אני מוכן ומזומן לתת יד למהלך.
    שיהיה במזל טוב.
    אני הייתי מציע שבחמש השנים הראשונות הבנק הזה לא נותן הלוואות אין מצב לאוברדרפט ולא אשראי אחר.
    לאפשר פלטפורמה לשוק ההון ואין צורך בפקדון חיסכון כי אגח ממשלתי נותן את הפתרון הזה בלי סגירת כסף לתקופה.

    השבמחק
  2. שאלה
    הבנק ימחזר משכנתא ? (LOL)
    ההצגה שלך את המונופול הבנקאי כטפיל מזכירה לי צורר כל שהוא שגם הוא השתמש באותו מינוח בדיוק (אם לא הבנת, היה לו שפם והוא לא אהב יהודים)
    בקיצור, כמו כל חברייך המתלהמים, הכוונה יפה (to say the least) אבל אתם יודעים להרוס כל דבר טוב אם הניסוח הנוראי שלכם (ע"ע דפני שחיף, סליחה, ליף)

    השבמחק
  3. ערן הילדסהיים5 בדצמבר 2011 בשעה 12:31

    לאנונימי,
    הייתי שמח אם במקום להביא תאורים שהקשר בינהם לבין הכתוב במאמר רחוקים מלהיות אפילו מיקריים, היית מעלה טענות ענייניות נגד הכתוב בו ומסביר את הדבר הטוב (לדבריך) שעושה הבנק.
    אינני מסכים עם כל מהלכיה של דפני ליף אך בטח לא הייתי יורד לרמה של העלבה ופגיעה אישית כלפיה ולכן במחשבה שניה בהתחשב בסגנון הכתיבה שלך תעשה טובה לכולנו אם תשאר קורא פאסיבי ואנונימי.
    ערן

    השבמחק
  4. אלו אמצעי אכיפה יעמדו לבנק החברתי במקרה של לקוחות שלא יחזירו את הלוואות?

    השבמחק
  5. נשמע טוב, רק עניין ההתנדבות נראה לי יהיה קשה להשגה, אם כי אפשרי בפורמט כלשהו.
    חשוב שיהיה לו גישה אינטרנטית איכותית. כשגרתי בישראל רציתי לעבור (כמחאה אישית) לבנק הדואר, שעבור מי שלא לוקח הלוואות ולא משכנתאות הוא בדיוק מה שאני צריך, אלא שאין לו עדיין אפשרות לגישה אינטרנטית... אז ויתרתי.

    השבמחק
  6. שאלה: מי מבטיח שבעלי העניין של הבנק לא יהיו בדיוק אותם אנשי הון? באופן ישיר או עקיף? בספרד קיימים הרבה קופות חסכון (זה תרגום ישיר מספרדית, הכוונה היא למעין בנק שהוא לא ממש בנק, ומחיוב לתרום לקהילה, אם כי עדיין יש כמה מהם שהם עשירים באופן מרתיע) וכמה מהם נקלעו לקשיים ונקנו (!) על ידי בנקים רגילים.. וכך בעצם נגוז החלום היפה אט אט גם בספרד.. אז איך להבטיח הגנה ממקרים כאלה?
    יום טוב.
    קישור, לקוראי הספרדים שביניכם: http://www.rebelion.org/noticia.php?id=128992

    השבמחק
  7. הבעלים של הבנק, שמחליטים בבחירה ישירה על הנושאים החשובים שלו, מבטיחים שהוא לא יושחת.
    האם זוהי הבטחה מוחלטת? וודאי שלא, ישנם סיכונים וסכנות לכזה בנק, והבעלים של הקואופרטיב חייבים להיות ערניים.
    למרות הסיכונים, לדעתי זוהי דרך טובה להשתחררות מעול הבנקים המסחריים.

    ע'

    השבמחק
  8. אני מסכים שזה עדיף, עדיין נסה לקרוא את הכתבה שמצורפת פה בספרדית.. (אולי בתרגום גוגל לאנגלית), הוא מסביר שם בדיוק מה קורה עם הגרסה הספרדית של הקופות האלו, זה עצוב, אך נראה שהבנקים שמים ידם עליהם גם, כיוון וחצי מהתנועה הפיסקלית בספרד מתרחשת בקופות האלה...
    אני אומר שעד שהבנק הזה יהיה קיים, כדאי לעבור לבנק הדואר, שנותן שירות בנקאי חינמי וללא סכנות...
    זו גם דרך להתחיל למשוך שטיחים ...
    בהצלחה עם הרעיון, אני תומך לחלוטין, ואם הייתי גר בישראל הייתי מצטרף לשורות המאבק...

    השבמחק
  9. שלום אני כבר זמן מה קורא כאן, ויש לי כמה שאלות כלליות. (דרך אגב הקשבתי להסרטון "היצור מג'יקל אילנד" שהמלצת)

    1. אם הכלכלה אכן מנווטת על ידי אנשים ולא על ידי חוקים. האנשים האלה מרווחים מכך כוח, על ידי "מסים" סמוים שנמצאים בשחיקת כוח הצרכן ומס הכנסה. למה שהכלכלה תקרוס?
    הרי יש לאנשים הללו את כל הסיבות להשאיר את המערכת במצב אופטימלי (מיסים גבוהים ככל האפשר) ולשמור אותו יציב כך. זאת כמובן אם הכלכלה באמת מנווטת על ידי "מושכי חוטים"

    2. האם חוק שיקבע "תקרה ורצפה" לשקל (או כל מטבע אחר) לא יעצור את השיטה?

    3. הבנתי שהבנק המרכזי יוצר את האינפלציה בכך שהוא ממציא כסף (ופותר את המדינה לגבות עוד מיסים).
    האם גם השיטה הרזרבית של הבנקים יוצרת גם כן אינפלציה בכל שהיא יכולה להלוות 90 אחוז כסף שלא קיים וכך בעצם גם כן "ממציאה כסף"?

    יובל ב.

    השבמחק
  10. שלום יובל, אני שמח שאתה משקיע מאמצים ללמוד את השיטה, משום שהיא כה משפיע על כל אחד מאיתנו, ועם זאת 99% מהאנשים כלל לא מכירים אותה. צריך קצת להשקיע כדי להבין אותה. גם אני לומד דברים חדשים אחרי כמה שנים שאני חושב עליה.

    1) לדעתי הקריסה של המערכת היא נקודת תורפה שלה, הנפילה לא קורית משום ש"מושכי החוטים" מעוניינים בכך. מתמטית גידול אקספוננציאלי בכמות הכסף (הנגזרת מהריבית), מובילה ל"התפוצצות" בכמות הכסף. התופעה הזו באה לידי ביטוי בהיפר אינפלציה. אולם "מושכי החוטים" יכולים להמשיך באותה שיטה, משום שלאחר שערך של המטבע מתאפס, הם כופים מטבע מבוסס חוב חדש.
    בדיוק כמו שעשו בישראל בשנות ה-80. אחרי שערך הלירה הישראלית ירד לאפס, הכניסו שקל ושקל חדש מבוססי חוב.
    2) ביחס למה תיקבע התקרה\ריצפה? ביחס למטבעות אחרים? הרי כולם מבוססי חוב, אם כך לא הואלנו. מול מוצרים כגון נפט? אם כך הכלכלה תיכנס לדפלציה כי הגידול הדרוש בכמות הכסף לא יקרה, וחלק משמעותי מהחובות לא יכוסו (משום שלא יהיה כסף לכסותם), תופעה שתוביל לנפילת כל המוסדות הפיננסיים.
    3) ברגע שבנק מלווה כסף הוא יוצר כסף. אם יחס הרזרבה קטן הבנק יכול להלוות יותר, קרי ליצור כסף ובהחלט יכולה להיווצר אינפלציה בשל כך. ראה את הפוסט הקודם "כל מה שרציתם לדעת על איך נוצר כסף בעולם" והתגובות לו.

    אני חושב שכדאי ליצור וויקי על כסף מבוסס חוב כדי שאנשים יוכלו ללמוד את הנושא בקלות.

    בברכה.

    ע'

    השבמחק
  11. לגבי סעיף 2 - תקרת אינפלציה מבוססת על תל"ג כלומר על נכסים אמיתיים, וכמות האנשים. כלומר כסף צריך להיעגן על ידי משהו זהב, כסף, כבשים וכו... אני אמנם לא יודע מספיק על תל"ג אבל זאת יכולה להיות דרך להעריך משאבי מדינה ועוצמתה וכך לחלק את עושרה בין האנשים.

    לגבי סעיף 1 - למי זה משנה שהחליפו את השם לירה ושקל או בדולר. כלומר כלום לא משתנה, אם היא קורסת ואם לא. חוץ מחיי אנשים כמובן, אבל מבחינת "המערכת" היא פשוט מחליפה שם.

    לגבי סעיף 3 - ממה שהבנתי זה שהאינפלציה נדחפת גם על ידי שיטת הרזרבה של הבנקים וגם על ידי הוספת כסף על ידי בנק ישראל. רק תאשר שזה נכון...

    ויש איזה מקור שבו אפשר לראות מסמכים של התהליך הזה? אתר או משהו?

    יובל ב

    השבמחק
  12. התייחסות לסעיפים:
    1) שקל חדש היה שווה 10000 לירות ישראליות ו-0.66 דולר. כלומר מבחינת המערכת נמחקו כל החובות והחסכונות של האזרחים. למעשה זה סוג של איתחול (reset). לאחר האיפוס שוב אפשר להגדיל את כמות הכסף באופן אקספוננציאלי במשך 30-40 שנה עד לאיתחול הבא.
    2)לא הבנתי למה התכוונת. בכל אופן הצמדת כסף מבוסס חוב למשאב טבעי, מובילה להגבלת הגידול שלו, והגבלת הגידול שלו מובילה לקריסת המערכת בפשיטות רגל, משום שאין מספיק כסף במשק.
    3) זה נכון. בכל פעם שהבנקים מלווים את הכסף המופקד אצלהם, הם יוצרים כסף חדש. כשבנק ישראל מלווה כסף לבנקים הוא יוצר כסף חדש.

    בעברית יש מעט מאוד מקורות:

    יש את הפורום בפייסבוק "Occupy Bank Of Israel" שהקים איתי נבו ועוד חברים, חלק מהאנשים מבינים את העניין העניין היטב, יש שם דיונים מעניינים, אבל החומר מופיע בצורה לא מסודרת:
    http://www.facebook.com/groups/302760609737855/

    יש את הסרט "הקוסם מעוץ" שתורגם בידי חברי "פרוייקט אמת אחרת":
    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=__5Etq-3ggs

    יש את הכתבות של אורי ירון שמבין את הנושא:
    http://buat-nadlan.blogspot.com/p/blog-page_02.html

    ויש כתבות בבלוג של "מחפש הכסף" (גם שלי) תפשפש אחורה ותמצא.
    http://concealed-money.blogspot.com/

    באנגלית אני קראתי את "The creature from Jekyll"
    של ג'י אדוארד גריפין. שם יש ניתוח מתמטי של המערכת של כסף מבוסס חוב למיטב זכרוני.

    אני רואה שיש גם את ה-Money masters של ביל סטיל:
    http://video.google.com/videoplay?docid=-515319560256183936
    הסרט מדבר על התפתחות מערכת הכספית שיש לנו היום.

    ע'

    השבמחק
  13. תודה רבה, אני מבין שיש לי הרבה לקרוא.
    תודה על תשומת הלב והסבלנות לענות על השאלות. אני מניח שיגיעו עוד בהמשך, אבל רק אחרי שאני אקרא עוד.

    יובל ב.

    השבמחק
  14. ערן , מה דעתך על בנק GLS הגרמני?
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554574,00.html

    השבמחק
  15. לפי הכותב כדי לפתוח בנק חדש שיהיה בבעלות הציבור ולא יעשוק אותו אלא יתן שרותים בנקאיים במחירים הגיוניים ויתחרה בבנקים הקיימים צריך שכל אחד מחצי מליון המפגינים בעצרת המחאה שנה שעברה ישקיע 100 שח ויקבל מניה בבנק. לפחות מבחינת גיוס הכסף זה נשמע לי מעשי לחלוטין. רק העמלות ניהול המינימליות של החשבון עוש בבנק כיום הן מעל 100 שח בשנה כך שיש פוטנציאל למשקיעים להחזיר את ההשקעה במהרה.

    אודי

    השבמחק
  16. אני לגמרי בעד. אבל היו לנו בנקים כאלה. הם נשדדו על ידי בעלי ההון בסיוע הממשלה. בתירוץ של סיכון פיננסי. כמו שקרנות הפנסיה נשדדו בתירוץ העלוב של סיכון אקטוארי, ועמיר פרץ יו"ר ההסתדרות לא ידע לעמוד בפרץ. היום הם לא קרנות פנסיה, רק קופות חסכון מבחינת הציבור החוסך, וקרנות תספורות מבחינת בעלי ההון. היו לנו סופרמרקטים כאלה -- הצרכניות של קו אופ. גם הם נשדדו. בני גאון החברתי עשה שם קופה יפה. בעלי המניות נשארו עם ניירות שיש להם ערך אספני בלבד בשוק הפשפשים. השאלה איך להבטיח אותנו מפני שודדי ההון?

    השבמחק