יום חמישי, 9 במאי 2013

מה היה סוד ההצלחה של קנדה כשניהלה כלכלה משגשגת עם גרעון אפסי במשך ארבעה עשורים?

לפניכם אחד מסיפורי ההצלחה הכלכליים הגדולים של מדינה במאה שנים האחרונות בעולם ש"משום מה" לא מסוקר בתקשורת. מאחורי סיפור ההצלחה הזה עומדת התשובה מדוע כל כלכלות העולם נמצאות היום במשבר ובגרעון ומה הדרך הכל כך פשוטה שלהן לצאת ממנו. לידיעתו של השר לפיד .


היום מדינה על מנת לגייס כספים למימון פעילותה חייבת בנוסף למיסים ללוות מגורמים פרטיים ,מה שמצריך ממנה מאוחר יותר לשלם נתח גדול מתקציבה להחזר הריבית על אותן הלוואות. כולנו בימים אלה חשים על בשרינו את עול הריבית על החוב.
רבים לא יודעים אבל קנדה מ1940 עד 1974 מימנה את פעילותה דווקא על ידי כסף שהוזרם אליה מהבנק המרכזי שלה (שהולאם ב1938) בריבית אפסית. הלכה למעשה המדינה היא זו שיצרה את כספה למימון הפעולות שלה.

את ההשפעה של מימון פעולות הממשלה על ידי כסף שהיא מייצרת, ניתן לראות היטב בגרף  למטה המתאר את החוב הלאומי בקנדה בין 1940 ל1974. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים מ1940 למימון השתתפותה במלחמת העולם השניה , ניתן לראות  שהחוב הקנדי נשאר יציב ברמה נמוכה. אבל זה לא הסוף, בנוסף קנדה הצליחה במהלך 34 השנים האלה להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת , מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה תקופה, רכבות תחתיות , שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב. נשמע כמו משהו דימיוני בימינו.

הכל השתנה ב1973. פתאם צצו גופים חיצוניים בעולם שלא אהבו את השליטה של המדינה בכסף ,בינהם קרן המטבע הבינלאומית (איך לא?). הם החלו בלחץ כבד על הממשלה דרך התקשורת במטרה לאסור עליה ליצר את כספה בטענה שהמדינה לא מספיק אחראית לעשות זאת. ב1974 כבר יושמה רפורמה מוניטרית בקנדה בה נקבע בחוק כי הדרך היחידה שהממשלה הקנדית תוכל להשיג את כספה הוא רק דרך הלוואות שתקח מול בנקים וגופים פרטיים. מיותר לציין שהלוואות אלה הפעם גם נשאו ריבית מהן נהנו אותם הגופים המלווים.התוצאה של המהלך נראתה מיד: החוב שהיה יציב לאורך כמעט 40 שנה זינק לפתע במאות אחוזים תוך זמן קצר (ראו גרף למטה) ! מדובר בחוב שעד היום ממשיך לתפוח במהירות וכבר חצה את הטריליון דולר.



כדי לממן את הריבית על החוב הגדל היתה צריכה קנדה להגדיל גם את כמות המיסים שהיא גובה מאזרחיה (מוכר לכם מאיזשהוא מקום אחר?) . בין 1981 ל1995 גביית המיסים של הממשלה הקנדית כבר צמחה בחדות ל619.2 מיליארד דולר מתוכם 428.2 מיליארד דולר שהלכו לתשלום הריבית לאותם גופים פרטיים שלוותה מהם. מדובר כאמור בריבית שעד 1974 לא היתה קימת. כיום רק הריבית שמשלמת ממשלת קנדה על חובה כבר גבוה יותר מכל החוב הלאומי שהיה לה בתקופה שבה ייצרה את הכסף בעצמה.
נתונים דומים ניתן למצא בעוד מדינות שעובדות באותה שיטה: בישראל למשל  היום כל המס במקור שגובה מכם הממשלה נועד לצורך תשלום על הריבית של החוב הלאומי [קישור].

ומה לגבי שיעור האינפלציה ששרר בקנדה באותה תקופה? הרי תמיד אומרים לנו שאם המדינה לא תלווה את כספה מגופים פרטיים ותייצר אותו לבד הרי תתפתח אינפלציה נוראית. מסתבר שרמות האינפלציה לא היו שונות בהרבה בין התקופה שבה הממשלה הקנדית ייצרה את כספה לבין התקופה שבה לוותה אותו בריבית מהסקטור הפרטי. בתקופות ארוכות האינפלציה אף היתה נמוכה יותר כאשר הממשלה ייצרה את כספה לבד.
לפניכם טבלת רמות האינפלציה בקנדה מ1912 עד 1988 (התקופה בה המדינה יצרה את כספה דרך הבנק המרכזי מסומן במלבן שחור). תקופות האינפלציה שרואים בסוף שנות ה40 ותחילת ה50 ובסוף שנות ה60 מקורן מחוץ לקנדה בעליות מחירים חדות בסחורות בעולם. אינפלציה זהה נרשמה אגב במקביל לאותה תקופה גם בארה"ב שפעלה על פי "השיטה המקובלת".



מי שחשף את הסיפור הזה הוא וויל אברם, היסטוריון קנדי שפעל למען רפורמה מוניטרית בקנדה. הוא נפטר ב2012 והנה ראיון שנערך איתו זמן קצר בלבד לפני מותו:

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=6yA1WwkBKLE

לראיון המלא עם אברם לחצו כאן.

ומי שזוכר את אותה ילדה קנדית שהסבירה על איך כסף נוצר הרי הסיפור מאחורי דבריה מתאר בדיוק אותו האירוע שתיארנו כאן (בתרגום לעיברית):

http://www.youtube.com/watch?v=1USfuQVnuDI

31 תגובות:

  1. לפיד קיבל את הקישור לסרט הזה?
    האמת שזה לא משנה, הכוחות ששינו את הכלכלה של קנדה - שולטים במדינה שלנו בלי בעיה, כך ששום מפלגה לא ממש יכולה להתנגד להם - רק העם בקבוצה גדולה הוא כח מתאים ולמה כך הדבר? כי לא ניתן לקנות, לאיים, ולסחוט מיליוני אנשים - ניתן בקלות להשפיע על כמה אלפים בודדים - ולכן השיטה של ממשלה זה לא דבר פרקטי אם העם לא ממש מעורב ומבין ודואג שיקרו רק הדברים הנכונים!
    וגברת כהן מחדרה בחיים לא מצפה מעצמה לעשות משהו בסדר גודל כזה, ואם תשאל חלק נכבד מהעם - תגלה שהם בטוחים שמשרד הבריאות דואג להם.
    ואני שואל? עם חשיבה כזאת מקובעת, מה ניתן לעשות חוץ מלהמשיך את הארת העניים לציבור?

    השבמחק
  2. Unfortunately you're not in Canada. Not in Zimbabwe either.
    I posted a link to a rare insight on Keren Neubach from PhD Econonmist telling us EXACTLY what's really going on.
    Hopefully, we first realize where we are before we come up with ideas.
    Reality check. Free:

    http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=589154

    - Eran

    השבמחק
  3. ערן, איך יכול להיות שזה פשוט לא מדובר בכל התקשורת? האם יש אפשרות שאנשים שמבינים בנושא יבקשו שוב ושוב משדרי רדיו לעלות לשידור ולדבר על זה?
    אנשים כמו אברי גלעד, עירית לינור, ספי עובדיה(?) נראים לי אנשים שיהיו פתוחים להעלות את הנושא.
    חייבים איכשהו לצאת מגבולות הבלוג אל הרחוב הישראלי...
    לכל אחד מהאנשים האלו יש מייל פרטי - זה גישה ישירה לאנשים עם המון המון השפעה.

    השבמחק
  4. ההבדל היחידי בין 2 התקופות הוא שבתקופה השנייה הבנקים לקחו את הכסף שבתקופה הראשונה הושקע בפיתוח המדינה ובשרותי חינוך, בריאות ורווחה...

    השבמחק
  5. עומר . תשאל שאלה יותר עקרונית. איך זה שקנדה עשתה מהלך כזה ולא חזרה בה כשראו את התוצאות?
    אתה מניח ש"אם היו יודעים" אז הכל היה אחרת. זאת טעות.

    השבמחק
  6. ערן,
    אתה אומר ש "קנדה מ1938 עד 1974 מימנה את פעילותה דווקא על ידי כסף שהוזרם אליה מהבנק המרכזי שלה (שהולאם ב1938) בריבית אפסית".

    אבל עדיין קנדה לוותה מהבנק המרכזי שלה כסף - זה עדיין כסף שנוצר מחוב לא?
    אולי החוב לא היה לבנקים פרטיים אלא לבנק מרכזי שהיה שייך למדינה, אבל עדיין זהו כסף שנוצר מחוב יחד עם כל המשמעויות לא?


    השבמחק
    תשובות
    1. במענה לשאלתך, האם זה עדיין כסף שנוצר מחוב, התשובה היא שלילית, הבנק המרכזי הנפיק כסף בר-קיימא, שלא באמצעות הלוואה אלה פשוט הדפיס והעביר לממשלה את הכסף הנדרש. זהו בעצם הליבה של הרפורמה המוניטארית הנדרשת. אולם קנדה באותה העת לא מנעה מהבנקים הפרטיים שלה להלוות בשיטת הרזרבה החלקית ובכך לייצר עוד היצע כסף שאינו בר-קיימא ואינו נושא ריבית. זה גם יכול להסביר את האינפלציה היחסית גבוהה ששרררה, בעוד שאם תמנע לחלוטין מהבנקים לייצר כסף מבוסס-חוב, כפי שהם עושים כיום בכל העולם וכפי שגם המשיכו לעשות בקנדה, תוכל עוד יותר לשפר את מצב הכלכלה, לצמצם יותר את האינפלציה ולהורידה מסביב לאפס אינפלציה. בנוסף לכך, יוכל להיווצר גם צימצום משמעותי במיסים שגובה הממשלה או לחילופין, הממשלה תוכל להעניק לכל אזרח קצבה חודשית, או שנתית, מה שקרוי דיווידנדים לאזרחים.

      מחק
  7. תכלס זה מה שקורה בארהב היום לא?
    הפד פשוט נותן כסף לממשל, כסף שהוא יודע שלא יראה בחזרה.
    בינתיים ייצור הכסף הזה לא גורם לאינפלציה כללית אלא רק בבורסה כי הוא מעשיר רק את העשירון העליון.

    השבמחק
  8. ערן, כמו השאלות של המגיבים האנונימיים מעליי
    איך הגיע הכסף מהבנק המרכזי לממשלה?
    ת'כלס זה כמו הלוואה שהממשלה קיבלה מהבנק המרכזי שצמודה לה ריבית (אפסית אבל עדיין ריבית)?

    יוסי.

    השבמחק
    תשובות
    1. ליוסי ושני המגיבים מעליך,
      לריבית משמעות מכרעת פה. הממשלה הקנדית למעשה לוותה מהבנק המרכזי.
      את החוב החזירה עם המיסים של תושביה. אלא שהפעם כל דולר מס ששילם האזרח חזר אליו בתור שירותים. המס הלך לסלילת כבישים, הקמת מוסדות חינוך, השתתת מערכות פנסיוניות ועוד ועוד ... בניגוד להיום למשל אצלנו בישראל שבו כל המס במקור שהממשלה גובה לא הולך לשום דבר שתורם לאזרח אלא להחזר הריבית על החוב הלאומי והריבית רק גדלה כך שכמות המיסים תהיה חייבת לגדול גם בעתיד ,מה שמכניס אותנו לסחרור של הגדלת מיסים שכלל לא תורמים לנו.

      יתרון נוסף הוא שמאחר שההלוואות הממשלתיות לא נשאו ריבית, החוב לא גדל ככה שלא היה צריך לבצע קיצוצים או להעלות מיסים בכל כמה שנים. מדיניות צנע נחשבה למדע בידיוני במערכת כזו.
      אם ישראל למשל תעבור למערכת כזו לא רק שכל הקיצוצים והגזירות היו מתיתרים אלא היה מתפנה לממשלה סכום של כמה עשרות מיליארדי ש"ח (שזה הריבית שהיא משלמת על החוב) לטובת האזרח. מה אפשר לעשות עם הסכום הזה?
      לרשת את הערים המרכזיות ברכבות תחתית, להפוך את מערכת החינוך למובילה בעולם, להקים בתי חולים או/ו להכפיל את מספר הרופאים ,להבטיח את חייהם בכבוד של קשישים ואוכלוסיות נזקקות וכו וכו..

      ערן

      מחק
    2. אתה מתאר מצב שבו הבנק המרכזי נתן (הלווה) לממשלה כסף, הממשלה שילמה באמצעותו שירותים, ובנוסף גבתה הממשלה מהאזרחים מיסים שבאמצעותם שילמה את החוב לבנק המרכזי.
      אם כל דולר מס ששילם האזרח הקנדי חזר אליו בתור שירותים, אז למה מלכתחילה הממשלה לוותה כסף מהבנק המרכזי? הממשלה יכלה לגבות מיסים ואיתם ישירות להחזיר בשירותים. למה היה צריך את הבנק המרכזי באמצע?

      יוסי.

      מחק
    3. אני מצטרף לשאלה של יוסי...

      דרור.

      מחק
    4. תראו, העניין הוא שקנדה לקחה הלוואה ללא ריבית. יצרה כסף (וא"כ החזירה אותו) אך ללא ריבית.

      לא מבין לא זה לא נעשה כאן ובשאר העולם..

      מחק
  9. ראשית, אי אפשר להתעלם מכמה פרמטרים שלא הוזכרו בכתבה ושהם מכריעים בכל הנוגע לרמת העושר של קנדה ורוות תושביה. קנדה היא אחת ממפיקות הזהב והכסף הגדולות בעולם וכמובן גם יצואנית אנרגיה (נפט ושאר מחצבים) וחיטה. אין מה לעשות, יש מדינות ש"נולדו" עשירות וזה כבר מעניק להן יתרון יחסי בהשוואה מדינה כמו בלגיה או ישראל. גם אוסטרליה היא כזו. קנדה גם התבססה על הגירה כמנוע צמיחה. פטנט אירופי ידוע ומוכר אבל יש לו מחיר: אי שקט חברתי ("רב תרבותיות" במלים מכובסות) ועוד בעיה: הדור השני אן השלישי של המהגרים כבר לא מסתפק בתנאי העבודה של דור המהגרים הראשון ודורש רווחה משופרת, משכורות גבוהות יותר ובקיצור: מעמיד את המדינה בפני ברירת אינפלציה או יבוא מהגרים חדשים כדי לממן את ה"ותיקים". ממה שקורה היום בצרפת ובבריטניה ניתן להסיק שאת החבל הזה לא ניתן למתוח בלי סוף.
    שנית, גרף האינפלציה שמוצג בכתבה היא כמו כל גרף אינפלציה רשמי: הונאה אחת גדולה. בקדנה יש אינפלציה משמעותית וניתן להיווכח בכך בכמה דרכים עקיפות: לאחרונה קנדה ביטלה את מטבע הסנט (מה שלבריטים ולאמריקנים אין אומץ לעשות). המטבע הקטן ביותר בקנדה הוא של 5 סנט וגם הוא שווה בקושי 16 אגורות. עד לפני 80 שנה, אותו מטבע של 5 סנט היה עשוי כסף סטרלינג בשמקל 1.16 גרם! כלומר כוח הקניה שלו לפחות עפ"י שוויו הפנימי היה עד לפני 80 שנה בסביבות 5 שקלים. ואם נצא מנקודת הנחה שכסף (המתכת) נסחר היום בדיסקאונט משמעותי...ברור מה זה אומר.
    כלומר הדולר הקנדי איבד לפחות 97% מערכו תוך פחות ממאה שנה. אבל רגע, זה בדיוק מה שקרה ללירה שטרלינג ולדולר האמריקני אם נבחן שווים לפי זהב או מתכת יקרה אחרת, והם כן מטבעות מבוססי חוב אז מה באמת ההבדל בין שתי השיטות? מסתבר שאין הבדל ושתיהן אינפלציוניות באותה מידה. מעניין בהקשר הזה לציין שבתוכנית שיקאגו המחברים מציינים שאין ראיות לכך שהנפקת כסף מטעם המדינה מעודדת אינפלציה לאור העבודה שבימי קדם כשזו הייתה השיטה הרווחת לא הייתה אינפלציה (עמ' 7 כמדומני). כל זה נכון אבל המחברים תמיד נוטים לשכוח פרט קטן וזניח: באותפ ימים, החל מרומא וכלה בניקסון, כל המטובעות היו צמודים לבסיס הזהב וזה מה שמנע אינפלציה. זה באמת לא משנה איזו חתימה מתנוססת על פיסת הנייר הצבעונית. אגב, בישראל עש אמצע שנות ה-80 גם רווחה שיטת ייצור כסף בלי חוב. המדינה פשוט הדפיסה כסף בלי ללוות אותו משום מקום וראו זה פלא: את 1984 סיימנו עם 444% אחוזי אינפלציה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה ההבדל בעצם בין תכנית שיקאגו למודל הקנדי?
      בשיקאגו המדינה מייצרת ישירות את הכסף
      בעוד שבקנדה הבנק המרכזי היה מייצר ללא ריבית את הכסף, לא?

      מחק
    2. תודה דני,
      הגעת לאותה מסקנה שכתובה במאמר שאין הבדל בין האינפלציה שנוצרה על ידי הקנדים עד 1974 כאשר לוותה את כספה ללא ריבית מהבנק המרכזי בהשוואה למדינה שלווה אותו בריבית מגורמים פרטיים. זו הרי הטענה העיקרית של המתנגדים לכך שהמדינה תהיה ריבונית על הכסף שלה(שהיא לא מספיק אחראית). לכן כל השיטה הנוכחית שמצריכה להעלות מיסים ולהטיל גזירות על אזרחים "בשם שמירה על האינפלציה" היא אינה אלא עוול היסטורי שנועד כדי להעשיר גופים פרטיים.
      כיום אכן קיימות שיטות כמו זו של תוכנית שיקאגו (שהיא שונה מהשיטה בה עבדו הקנדים) והתוכנית של positive money שמראות כיצד ניתן להרים מערכות מוניטריות דומות נטולות כמעט לחלוטין מאינפלציה. בתוכניות יש גם התיחסות לביטול יחס הרזרבה של הבנקים שהיה קיים אצל הקנדים ושקריטי לצורך שליטה על האינפלציה במדינה. ניתן לקרא עליהם במדור "השיטה מוניטרית" פה באתר.

      ותיקון לסוף התגובה שלך:
      ממשלת ישראל מגייסת את כספה רק מחובות החל משנות ה50 אז הוקם הבנק המרכזי שלה. מדינת ישראל לא רק שלוותה את כספה באמצע שנות ה80 אלא בלי עזרת האמריקאים היא אף היתה פושטת רגל בגלל חוסר יכולתה להחזיר את החובות העצומים שצברה.

      מחק
    3. הי מתן,
      לא רק זה ההבדל. גם יש התיחסות בתוכנית להעלאת יחס הרזרבה של הבנקים ל100%. נתון שהוא קריטי לשליטה על האינפלציה ועל יציבות הכלכלה.

      ערן

      מחק
  10. דני
    הצמדה לזהב או למדד שמשלב כמות סחורות כמות תושבים וכו' מה זה משנה? העיקר שתהיה הצמדה למשהו הגיוני ואז לא תהיה אינפלציה חמורה.

    השבמחק
  11. ערן,

    מה ההבדל בין זה שהבנק המרכזי לווה למדינה ללא ריבית,
    לבין תוכנית שיקגו שמציעה שהממשלה לא תלווה אלא תייצר בעצמה?

    השבמחק
    תשובות
    1. יש הבדל במנגנון של הזרמת הכסף לאזרח. ממליץ לך לקרא את התוכנית בתרגום לעיברית במדור השיטה המוניטארית פה באתר.

      ערן

      מחק
    2. הי ערן,
      אני חייבת לספר לך על "שי המועדון לצרכנות נבונה"
      www.sy-ccc.com?r=8136 המועדון נותן ריבית לכל אזרח ואפילו ריבית דה ריבית לכל מינוי לוטו - ועפי מספר המצטרפים אליו כמנויי לוטו של מפעל הפיס. זה נשמע אבסורד ,אבל זו אמת והפעם המספרים הם לטובתנו. ככל שיותר אזרחים ירשמן באתר יותר כסף יווצר בכיסי האזרחים ,וגם במפעל הפיס שהוא מפעל ציבורי המגלגל מיליארדי שקלים שלנו- האזרחים יקבל הרבה כסף להעביר לחינוך במקום זה המקוצץ ע"י לפיד. אז למה שלא כולנו האזרחים נהנה גם מתמלוגים ללא הימורים?אשמח לשמוע את דעתך זה יכול להיות מפעל לאומי לטובת האזרחים שיקבלו תמלוגים כדי לסגור את החודש.

      מחק
    3. "אילנה"
      וואוו. וואוו.
      קרח לאסקימוסים. פשוטו כמשמעו

      מחק
  12. ערן אני בטוח שבשלב זה אתה יודע מי הוא הארגון ששולט בבנק הפדראלי ובבנקים המרכזיים ברוב מדינות העולם וכן בבנק העולמי וקרן המטבע העולמית הרי אתה מבין שהשיטה היא עתיקת יומין ונשיאים שיצאו נגדה עיין ערך קנדי חוסלו מייד מה גורם לך לחשוב שיש סיכוי לשנות משהוא? מי יעז? לאיזה פולטיקאי אם הוא שלהם יהיה את האומץ? אני אפילו לשאול את השאלה הזו מפחד שכן אני בטוח שאתה יודע עד כמה חזקה השליטה שלהם? אני חייב להגיד לך שאני מעריץ אותך על האומץ

    השבמחק
  13. שלום ערן
    כתבת: "..בין 1981 ל1995 גביית המיסים של הממשלה הקנדית כבר צמחה בחדות ל619.2 מיליארד דולר מתוכם 428.2 מיליארד דולר שהלכו לתשלום הריבית לאותם גופים פרטיים שלוותה מהם...."
    האם יתכן מצב שדווקא השיטה המוניטרית החדשה שנכנסה לקנדה היא זו שהביאה לתנופה בכלכלתה וצמיחה ושהביאה בתורה לרווחים גדולים של המשק שבחישוב פשוט הניבו תשלומי מס גבוהים יותר שניגבו ע"י ממשלת קנדה. (יתכן שאחוז תשלום המס נשאר יציב, ולא עלה, ורק העלייה ברווחים הגדילה את סכום המיסים שניגבה). ונוצר מצב חדש של WIN-WIN-WIN (שלושה גורמים שמרוויחים), שבו המשק הרוויח יותר כסף מפעילותו הכלכלית (כתוצאה מהשיטה המוניטרית החדשה שנכנסה לקנדה) ובתורה גם הממשלה הרוויחה יותר כסף מגביית מיסים על הרווחים שגדלו, ובתורם גם אותם גופים פרטיים שהממשלה לוותה מהם הרוויחו גם.
    ובשורה התחתונה אולי יש להסתכל(בעיקר..?) על המטרה הסופית, ולשים פחות דגש על האמצעי, כי המטרה הסופית היא כמה שיותר רווחה לאזרחים (ולמדינה). ואם החל מ 1975 קנדה המשיכה לצמוח ולשגשג (והיא אכן המשיכה, הלא כן?), אז למה צריך להתמקד כל כך בפרטי השיטה המוניטרית וב"חסרונותיה" (כולל הריביות "המטורפות" שעל ממשלת קנדה לשלם), במקום להתמקד במטרה הסופית שהיא רווחת התושבים של קנדה, שאני מאמין שאפילו השתפרו החל מ 1975 (כך אני נוטה להאמין, לא הבאתי כאן אסמכתאות).
    אני אומר שיתכן שעם כל הריביות והחובות "המטורפים" של ממשלת קנדה שנאמדים במיליארדים, עדיין הכלכלה בקנדה צמחה מאד ושגשגה בתקופה זו(עד היום), דווקא הודות לכסף הרב שזרם אליה (צמיחה שלא היתה יכולה כנראה להתרחש בדרך אחרת). אשמח לשמוע דעתכם?

    השבמחק
    תשובות
    1. קנדה שיגשגה ונתנה רווחה לאזרחים בשנים 38-74 כאשר כסף נוצר בשיטה אחרת.
      אתה טוען שגם אחרי היה שיגשוג ורווחה, אבל זה בה ביחד עם חוב עצום והנטל על האזרחים גדל בדמות מיסים גבוהים יותר.

      אז למה צריך אץ השיטה הנוכחית כאשר בשיטה אחרת מגיעים לתוצאות דומות ואפילו יותר טובות.

      וכל זה בלי להזכיר את העובדה שהחוב שנצבר בינתיים - מי שישלם עליו זה הדור הבא והרווחה תקטן ונטל המיסים יגדל אז בשביל מה?

      מחק
  14. ראשית אציין שאני מנסה בכוונה לבוא מהגישה ההפוכה שכביכול כן תומכת בגישה המוניטרית, וזאת כדי לנסות לאתגר את הגישה שערן מציג פה (ומציג בצורה נפלאה וחשובה) וזאת כדי להרחיב את ההבנה שלי (ושל נוספים) לגבי יתרונות/חסרונות השיטות השונות.
    כתבת "...הנטל על האזרחים גדל בדמות מיסים גבוהים יותר."
    כמו שכתבתי בתגובה שלי (ואחדד זאת עכשיו שוב) אני נוטה לתפוס את הסיבה לעלייה בסכומי המיסים שניגבים - פשוט כפועל יוצא של רווחים יותר גדולים לחברות/לאזרחים (כנראה הודות לשיטה המוניטרית) וכתוצאה מכך סכום המס שמשולם הוא יותר גבוה. (חשבון פשוט של כיתה ו'). ובהמשך ישיר לכך, לממשלה יש עכשיו יותר כסף להשקיע גם ברווחת האזרח וגם בתשלומי הריבית והחובות. כלומר,למיטב הבנתי, לא נטל המס עולה, אלא סה"כ כמות המיסים שהממשלה מקבלת מהאזרחים ומהחברות.
    כלומר, יתכן מאד שבעקבות השיטה המוניטרית לממשלה כעת יש יותר כסף להשקיע ברווחת האזרח, בהשוואה לכמות הכסף שהושקע ע"י ממשלת קנדה ברווחת האזרח בשנים 38-74! ובנוסף, הודות לכמות הכסף העצומה שהממשלה קיבלה כמיסים היא יכולה במקביל להקצות כספים רבים גם לתשלומי החובות. אבל זה לא בא בשום פנים ואופן על חשבון הכספים שמושקעים ברווחת האזרח. כי כבר אמרנו קודם שכעת ממשלת קנדה משקיעה ברווחת האזרח יותר מאשר השקיעה בשנים 38-74 (כך אני מאמין ומבין).
    ונושא נוסף שהעלית, שאני רוצה לחדד ולהבין אותו גם בעצמי:
    כתבת: "...מי שישלם עליו זה הדור הבא.."
    אבל כך אמר גם(כנראה) הדור של שנות ה-80, והנה אנחנו עכשיו ב 2013 , ואנחנו ממשיכים לשלם מס כפי ששילמו בשנות ה- 80 , 90 ועולם כמנהגו נוהג, ולמרות המשבר ב 2008, העולם לא קרס, ואנחנו ממשיכים. ויתכן (ערן יאמר "בוודאות"..) שנחווה משברים נוספים, אבל שוב נתרומם ונמשיך הלאה עם כל הריביות וכל החובות, אבל גם עם כל הכסף הרב שזורם ומשמש לצמיחה ופיתוח, ואיכות חיים, ורווחה. אני מניח שניתן לראות זאת כשני קווים שזורמים זה לצד זה (לאורך המון זמן): קו של כסף רב, השקעות, פיתוח,חדשנות,מנועי צמיחה,איכות חיים, נוחות,שיפור בבריאות,רווחה,בנייה ועוד. ובמקביל זורם קו של ריביות, חובות,שפשוט מממן את הקו של הצמיחה והרווחה לאזרח. שני קווים סימביוזים שבסה"כ הכולל נותנים לאזרחים יותר מאשר הוא יכול היה לקבל בשיטה אחרת.

    השבמחק
  15. השאלות הנכונות הינן (חלק נאמר לעיל):
    1. מה השיטה עושה לרמת ואיכות החיים של התושבים ובעיקר מה היה קורה אילו היו נוקטים בשיטה הקודמת? אני לא לגמרי בטוח מה התשובה.
    2. מה השיטה עושה לדמוקרטיה? צריך תמיד לזכור שהדמוקרטיה הינה מטרה בפני עצמה, חשובה אף יותר מהכלכלה. בנקודה הזו אני בטוח שהשיטה רעה לדמוקרטיה שכן היא מרכזת יותר מדי כח לגורם אחד והוא הבנקאות. אפשר לפתח את זה.
    3. האם השיטה ברת קיימא? התשובה היא לאו מוחלט, ראו את הספירלות הגרפיות לסוגיהן.
    צריך לשנות את השיטה, אני לא בטוח איך.
    הצמדה לזהב איננה בטוחה מספיק שכן הזהב הינו סחורה הניתנת לטילטול בשווקים, לעיתים דרמטי.
    כנראה שהשיטה הנכונה תהיה הנפקת הכסף על ידי בנק מדינתי מרכזי. כמות הכסף תיקבע על ידי: א. התמ"ג, ז"א כאשר תהיה עליה בפעילות הכלכלית יונפק עוד כסף. ב. הנפקת כסף ביתר ובמסורה בעיתות משבר, דבר שעלול לגרום לאינפלציה. תמיד הבנק המדינתי צריך להיות מנוהל על ידי גוף בעל אחריות ומקצועיות לעילא, בשקיפות ולעמוד לביקורת נוקבת.

    השבמחק
  16. תודה.
    1. אתה כותב באומץ: ".... אילו היו נוקטים בשיטה הקודמת? אני לא לגמרי בטוח מה התשובה."
    אולי בגלל שאנו לא בטוחים מה היה קורה אילו נקטנו בשיטה אחרת, כלומר אין לנו וודאות ששינוי השיטה ישפר את המצב, ויש אף סבירות שהמצב יורע ואף ייצא משליטה, אולי זו אחת הסיבות (אם לא המרכזית שבהן) שבגינה הגורמים השונים אינם ממהרים להיכנס "להרפקאה הקטנה" הזו, של שינוי השיטה.
    2. כתבת: "..צריך תמיד לזכור שהדמוקרטיה הינה מטרה בפני עצמה.."
    אני סבור שהדמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשגת מטרה, מטרה כמו למשל רווחת האזרח.
    3. כתבת: "האם השיטה ברת קיימא? התשובה היא לאו מוחלט.."
    גם פה אני רוצה לחלוק/לאתגר את תשובתך. המציאות הפשוטה מלמדת שהשיטה היא כן ברת קיימא. היא נמשכת עד היום, למרות המשברים שקרו (ועוד יקרו). לא התרחש משבר שגרם להפסקת השיטה. גם המשבר הקשה מאד ב 2008 לא גרם להתרסקות העולם.

    השבמחק
  17. כאחד שמגדיר את עצמו הדיוט בכלכלה, אני מרשה לעצמי לשאול האם לא כל הבעיה כאן מתחילה ונגמרת עם יחס הרזרבה בבנקים?

    הרי בסופו של דבר - אם המדינה לווה, זה לא משנה ממי היא לווה כל עוד לצד שממנו היא לווה יש כסף להלוות. הבעיה המרכזית היא שהבנקים מלווים כסף שאין להם למדינה.
    כאשר המדינה יוצרת כסף - היא גורמת לאינפלציה
    אך כאשר הבנקים "יוצרים כסף" - הכל בסדר?
    עכשיו המדינה צריכה להחזיר כסף שכלל לא קיים במציאות - ולכן הדרך היחידה להחזיר אותו היא ע"י ייצור אותו כסף. לא?

    השאלה של הבנק המרכזי או בנקים פרטיים היא רק שאלה של ריבית, ולא של מה עושים עם החזר החוב.. ולדעתי הריבית היא לא פקטור רציני פה, בהנחה שהצמיחה נשארת בגבול הנורמל.

    בבקשה, תקן אותי אם אני טועה

    השבמחק
  18. שאלה אחת פשוטה: האם ממשלה היא גוף למטרת רווח? כי מספר מגיבים דיברו פה על משולש WIN-WIN שבו גם הממשלה מרוויחה.... לצד האזרחים והעסקים.

    השבמחק
  19. לגבי אלה שטענו כאן להצמדה לכסף הזהב כגורם מונע אינפלציה, זוהי או תמימות או הטעיה מכוונת, הצמדה אמתית לזהב החל מתקופת יוליוס קייסר גרמה לבסוף להתמוטטות האימפריה הרומית, ששגשגה כל עוד הכסף ששרר בה היה כסף פיאט. כסף הפיאט אפשר לכלכה כבר בימי הרפובליקה הרומית לשגשג ולמסחר לפרוח ואפשר בעצם את עליית האימפריה הרומית, אך משעה שיוליוס קיסר המירו לכסף זהב הדבר חיזק הפלוטוקרטיה ועשק את שאר האוכלוסייה ואת הכלכלה בכלל, עד שהאיפריה נפלה בידי הוויזיגוטים. בימינו אונקית זהב עלתה מ400 דולר בשנת 2001 ל1800 דולר בשנת 2010 וירדה שוב ל1400 דולר, לא מתכון ליציבות אם כל הכסף צמוד אליו. אולם חמור מכך, אילו הכסף היה מוצמד לזהב, בעלי הזהב, כלומר העשירים ביותר היו מתעשרים, ושער הזהב היה מרקיע שחקים וזה מה שקרה לאורך כל ההיסטוריה כאשר הכסף הוצמד לזהב. מעבר לכך, כיום אין מספיק זהב בכל העולם כולו לבסס עליו את היצע הכסף שהעולם זקוק לו. כך שאילו הונהג תקן זהב היה כופה מייד התכווצות היצע הכסף ודיפלציה חמורה והתמוטטות כלכלית. כל המדינות המודרניות נאלצו לנטוש את תקן הזהב, משום שזה החמיר את המצב של השפל הגדול ולא אפשר התאוששות. בארה"ב עצמה אפילו בעוד תקן הזהב שרר עד 1970 בפורט נוקס שאמורה הייתה להחזיק את הזהב שמגבה את היצע הדולרים בעולם, התברר שכל הזהב הוברח משם בחשאי ולמעשה תקן הזהב בארה"ב ננטש משעה שהתברר שהזהב בפורט נוקס פשוט נעלם. היצע הכסף חייב להיות מוצמד לדבר אחד בלבד לתוצר המקומי הגולמי במשק ועם מקדם התחלופה של הכסף velocity/ כסף אינו תולדה של הטבע כי אם תולדה של החוק, וכפי שכבר פסקו סולון, אריסטו, הרפובליקה הרומית, מלכי אנגליה עד 1663 וארה"ב הקולוניאלית עד 1790, כסף פיאט, חסר ערך פנימי המתבסס על צו הריבון, המיוצר על ידי המדינה בכמות הולמת, לא מוגזמת ולא מועטה, הוא המתכון הנכון לכלכלה משגשגת. אולם רק המדינה חייבת לייצר את הכסף, כסף בר-קיימא שאינו נהרס עם פרעונו כפי שנהרס האשראי הבנקאי שיוצרים הבנקים ועל זה מבוסס כיום היצע הכסף בעולם. לכן קנדה הגם שהלכה חצי הדרך והבנק המרכזי נתן הלוואות בריבית אפס לממשלה, עדיין לא מנעה מהבנקים לתת הלוואות ברזרבה חלקית ביותר ולהוסיף להיצע הכסף שיצר הבנק המרכזי, דבר שהוא יכול להסביר את האינפלציה שהייתה גבוהה שם מעבר לעליית מחיר הסחורות - משבר הפטרודולרים בעקבות מלחמת יום כיפור. אין ספק שכסף בר-קיימא כפי שמציעה תכנית שיקגו וגם כאן בישראל תומכי הרפורמה המוניטארית המדינתית, היה מאפשר להוריד מיסוי, או לחילופין לשפר מאוד את שירותי הממשלה לאזרחים ולמדינה בכל התחומים, כמו גם מאפשר מתן דיווידנדים לאזרחים, כל עוד אלו היו תורמים לגידול בתמ"ג. הנה כל התורה על רגל אחת.

    השבמחק