יום חמישי, 18 ביולי 2013

התקציב בממשק ויזואלי

לפניכם פרויקט נהדר של הסדנא לידע ציבורי ששמה לעצמה להפוך את התקציב לזמין ושקוף ככל שניתן


11 תגובות:

  1. 41 מיליארד על ריבית ועמלות (קודם כל, איזה עמלות?!? מה אחוז העמלות ומה אחוז הריבית).

    דבר שני זה בעך החור התקציבי שהיינו חייבים לסגור במהרה.

    יש לי רעיון לפיתרון שאינו משנה את כל השיטה אך הוא יכול להוות התחלה טובה וראלית (ולדעתי אנו עוסקים בנתיים בפתרונות אוטופים ופחות ראלים). הנה הרעיון:

    כל פעם שהמדינה צריכה הלוואה- במקום ללוות את הכסף המדינה תדפיס אותו אך עם שעון חול. ז"א שלאחר X שנים כל הכסף יהיה חייב על פי חוק להישרף. למעשה זה יהיה שקול להלוואה ללא ריבית.

    אשמח לכל סוג של תגובות (אני לא נעלב מדבר).

    השבמחק
    תשובות
    1. זה הרעיון האולטימטיבי , רק שלא צריך להרוס את הכסף מכיוון שהוא הופק ללא חוב. הצד השני של המשוואה הוא במקביל לצמצם בהדרגה את יחס הרזרבה בו עובדים הבנקים. כך נימנע מעודף כסף שייצור אינפלציה.
      כאשר התהליך ייסתיים. נגיע למצב בו המערכת הבנקאית עובדת ביחס רזרבה של 100%. וכל הכסף הקיים הוא כסף אותו הפיקה המדינה ללא חוב. כל שיידרש במצב זה הוא לוודא שהמדינה תמשיך להפיק את הכסף הנחוץ במגבלה נוקשה של הכמות הנדרשת לשמירה על אינפלציה אפסית. למשל אם התוצר עולה ב 2% לשנה זו כמות הכסף הנדרשת כל שנה. לא מסובך לביצוע.....

      מחק
    2. לא ממש. כי כסף כזה אף אחד לא ירצה לקחת מחשש שייתפס עם ה"פצצה" בידיו כאשר הפתיל נגמר והכסף נעלם.
      מכל מקום, זה לא כאילו המדינה תיצור את כל הכסף שהיא צריכה. היא עדיין תוכל להדפיס תוספות קטנות שיוצמדו למדדים המלמדים על צמיחת השוק. מנגד, המדינה עדיין תוכל לגבות מיסים (דבר שיעזור לממן את רדויות המדינה ולשלוט בכמויות הכסף שבמחזור)ץ אך במצה שכזה המיסים יהיו הרבה יותר שפויים וברמות נמוכות בהרבה ממה שאנחנו מכירים נכון להיום.
      ולא לשכוח שבמצב של ניתוק הכסף מהחוב, הכסף לא יצא לנו מהמחזור כל הזמן. כלומר, כל הריצה אחרי הכסף תקבל האטה רצינית והחיים יקבלו קצב נורמאלי בהרבה!

      מחק
    3. היי,
      הכוונה שלא אותו כסף פיזי יהרס.. אלא אותה כמות של הכסף המודפס מקופת המדינה..

      זה יכול למנוע כמה מהדברים השלילים של יצירת כסף ע"י הממשלה ללא חוב.. ככה אתה מגביל גם ממשלה לא אחראית לעבוד לפי חוקי השוק פחות או יותר... ז"א יחשבו פעמים עם ליצור או לא ליצור כי הכסף יהרס בסופו של דבר ובכל זאת נצטרך צמיחה מסויימת...

      כן זה לא אידאלי אך זה מעט יותר קרוב למה שקורה עכשיו ולכן אני חושב שזה מעט יותר פרקטי.. זה בעם כמו לקחת הלוואה ממשהו רק ללא הריבית.

      תקנו אותי אם אני טועה...

      נ.ב.
      הצגה מאוד יפה. כל-הכבוד לאנשים שעבוד על ההצגה הזו! זה לא מובן מאליו.

      מחק
  2. אני כבר מחפש רבע שעה "חרדים"
    ולא מוצא....

    השבמחק
  3. כל הנתונים שמפרסמים לנו חובבי ה"שקיפות" הרי מגיעים מהמדינה. המדינה מקיימת גוף (פוליטי ומושחת) בשם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמעוות נתונים בצורה כל כך מגוכחת שלהאמין להם יהיה פשוט עלבון לאינטיליגנציה. אינפלציה של 2%, אבטלה של 7%, הרי כולנו יודעים שנתונים האלו מצוצים מהאצבע...
    מתי יקום הגוף החברתי שייקרא "הלשכה האמיתית לסטטיסטיקה"? מתי יתחילו לחשב את יוקר המחיה בצורה אמיתית? הרי היום יש לכל סופר גדול אתר באינטרנט, יש לנו את זאפ ויש לנו את הפייסבוק שבו אנשים חולקים מידע מרצונם החופשי. צריך שמישהו יבדוק בדיוק בכמה אחוזים עלה סל הקניות הישראלי בעשור האחרון, צריך שמישהו יבדוק מה נטל המס האמיתי על משפחה ממוצעת אמיתית (ולא על פלוני הזייתי שמקבל שכר ממוצע וקונה דירה ממוצעת) ולהוציא את המידע הזה לציבור. יש לנו את כל הכלים באינטרנט, צריך רק שמישהו ינתח אותם לעובדות ומספרים שהציבור יכול לראות.
    זוהי השקיפות האמיתית.

    השבמחק
  4. השאלה הגדולה לגבי התקציב כמה כסף סכה לווה הגנבים בשם ציבור וכמה תשלומים נשארו.ההימור שלי לעולם לא יגמרו
    עורב

    השבמחק
  5. למישהו יש קישור לנתונים של מי מחזיק את אגרות החוב של מדינת ישראל?

    השבמחק
  6. תקציב משרד החינוך הוא 46 מילארד ש"ח
    ישנם 3.4 מיליון אנשים עובדים
    כלומר משלם מיסים ממוצע משלם כ 13,500 ש"ח בשנה למשרד החינוך כ 1,125 ש"ח בחודש - גם אם אין לו ילדים.

    אני חושב שאם מסתכלים מסביב רואים את תוצאות מערכת החינוך בכל מקום. אני חושב שצריך לשאול את עצמנו האם אנחנו מקבלים תמורה ראויה לסכום הזה?

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה עם משרד החינוך היא השם שלו. המדינה לא יכולה ולא צריכה 'לחנך'. חינוך יכול לבוא רק מההורים. המדינה יכולה במקרה הטוב להקנות השכלה ובמקרה הסביר לשמש תעסוקה לילדים בזמן שההורים שלהם עובדים.

      יריב

      מחק
    2. מסכים איתך.
      אז אפשר לשנות את שמו ל"משרד הקניית הידע" או "המשרד לאיחסון ילדים"
      אבל בכל מקרה אין שום סיבה שזה יהיה חובה ותקציבו ילקח בכח מכיסנו הפרטי.

      מחק