יום שלישי, 6 באוגוסט 2013

לנצח את השיטה – על מלך וליצן ואיך לעבור את הימים הנוראים שעוברים על הכלכלה הישראלית

מתוך בועת נדל"ן

הימים ימי נתניהו השלישי, מדינת ישראל שרויה בפארסה שלטונית אחרי בריחה של נגיד 



על מבטא אמריקאי הנראה כסב חביב, שחירב את עתידם של צעירים רבים, ושני נסיונות מינוי רצופים וכושלים של שני אנשים שאינם ראויים, האחד חובב כיבודים שאינם מגיעים לו ואשר חי בגלקסיה אחרת ("השלטונות בהונג קונג התנצלו בפני והודו לי שאיני מגיש תביעה" – כמובן שלא היתה שום התנצלות כזו), והשני חובב נשים לכאורה, שכנראה התקשה לקבל סירוב, וגם בדומה להוא שחי בגלקסיה אחרת, נדרש להחזיר כספים שלא הגיעו לו וכולי. קשה באותם ימים למצוא נגיד, שגם יהיה מוכן לעלות על הספינה השוקעת, וגם יהיה חביב על המלך, כלומר שהעביר כמה שנים ב-USA ואוהב ריבית נמוכה.

באותם ימים המחירים מרקיעים שחקים והעם שותק. טוב, היו בחירות, יש הכרעה. המלך נתניהו כרגיל לא מתפקד ויושב על כסאו כשלצידו ליצן החצר התורן, יאיר לפיד, שהחליף את הליצן הקודם שטייניץ. שטייניץ הורד בדרגה, אך עדיין מלכך את פנכתו של המלך, כי זה מה שנשאר. הליצן החדש הוא גם משורר, והוא מנצל את זמנו הפנוי לכתוב בפייסבוק, המקום היחיד בו הוא יכול לשחרר את כישוריו הספרותיים מאז נאלץ להפסיק את עבודתו בעיתון כשעבר לפוליטיקה. הכתיבה מנחמת אותו, לאחר שנאלץ לקחת את תיק האוצר, אותה מדמנה, פח יקוש, שהציע לו המלך. משול הדבר לסיפור הקרפדה והעקרב, העקרב ביבי מבקש מהקרפדה לפיד שיעבירו את הנהר. לפיד יודע שביבי טומן לו פח, שיעקוץ אותו. ביבי מבטיח שלא, אבל כל ילד יודע מה שווה הבטחה של ביבי. למרות הכל לוקח לפיד את ביבי על גבו, וכמובן באמצע הדרך ביבי עוקץ והשניים שוקעים.

ובשקיעה הזו אנחנו צופים, מה גם שאנחנו שוקעים איתם, והזמן עובר, והמחירים עולים, והיאוש גובר, ואין מושיע.
אז אין ברירה, בזמנים קשים נדרשים מעשים נחרצים, באנגלית זה יותר פשוט drastic times require drastic measures.

איך עושים? מה עושים?

ובכן זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים. עם זאת נדרשת יכולת איפוק, עמידה בפיתויים, ויצירתיות. נקודת המוצא היא ההבנה שמדינת ישראל של היום היא לא מדינת ישראל של פעם. היא מחוייבת יותר לקחת מאשר לתת לאחר שהמלך חילק סמכויות לאצולה המורכבת מקבוצת משפחות עשירות ומקורבים לצלחת, והפך את השלטון לפיאודלי ואז האזרחים הפשוטים לאריסים. המדינה עוזרת לעשירים ועושקת את העניים, או את מי שאפשר (ובלבד שאינו עשיר), והיא משתמשת בצינור הכספים המכונה "נדל"ן" כדי לקחת את את שכרם העתידי של אלו הנופלים בפח, תוך שעבודם ל-30 שנה בממוצע, מה שגם מבטיח שקט תעשייתי (משועבד חי או בפחד, או בהדחקה, והוא עסוק בהישרדות, כן גם זו מהטלביזיה, שמשכיחה לו את תלאות היום-יום).

השיטה היא מלחמת גרילה. במלחמה ישירה לא ניתן לנצח שכן ישר נשמע את המשפט "אתם מוחים נגד עצמכם", או "אף אחד לא רוצה שהדירה שלו תהיה שווה חצי", או "תוך שנה וחצי תרגישו שינוי". אין ספק, הליצן החדש מנפק סיסמאות שממלאות את המלך קנאה ומזכירות לו את ימי נעוריו, אך גם חדווה, שכן הליצן החדש שנתפס בתחילה כמורד ובעל דרך עצמאית מתחיל להראות ולהישמע בדיוק כמו המלך, ואף מציית לו מדי פעם, בייחוד כשמדובר בהחלטות שגויות, כאלה שמוציאות את המלך רע ואת הליצן טירון.

והרי פרטי השיטה:
1. מפסיקים לראות האח הגדול. כן כן. מדובר בתוכנית שהיא שטיפת מוח, שבאה לעזור למלך לשלוט. בתוכנית מערבבים, כמו בכנסת ישראל, חבורת שוטים, שרבים ומתכתשים זה עם זה. לציבור ניתנת האפשרות להדיח את המשתתפים, ולהשאיר את הכוסית ואת הערס המגניב לסוף. הבחירה באמצעות SMS יוצרת לעם את האשליה שהוא בוחר ומה שהוא בוחר קובע. הוא גם זוכה להתרגש, לדמוע ולצחוק, ולשכוח לרגע את המשכנתא, את חרב הפיטורים בגיל 40, ואת העובדה שיש מלך וליצן, וחבורת שוטים של 120 איש, שגם אם יש בתוכם אנשים טובים וראויים, הם נעלמים (מודחים באח), לטובת אלו שנראים יותר טוב (המלך ובעיקר הליצן החדש). המסר הזה שמועבר ישירות לתת המודע של הצופה אמור לגרום לו לעשות השלכה לא רצונית, שריאליטי זה לא רק תוכנית, זו גם המציאות, ובקלפי נבחר את זה שיודע "לרגש", כלומר למכור סיסמאות, להבטיח בלי לקיים, ולהראות טוב בטלביזיה.

2. מפסיקים לחלום על דירה. כן אני יודע, הישראלי חולם על דירה כמו שאמריקאי חולם על להתעשר בווגאס. זה גנטי. היהודי הגלותי תמיד חי בפחד, לקבל על הראש מהגוי ולכן הוא אינו מוחה, אלא שומר את כספו לשעת הכושר בה יוכל לרכוש נכס במחיר מציאה, ואם לא – אז במחיר מופקע ככל הניתן עם שעבוד, העיקר שתהיה מרפסת, גם אם הבית מתפורר. אז פה חייבת לבוא חשיבה אחרת. לא עוד דירה. לא עוד שיעבוד או מציאה. חלאס. דירה זה קירות, טיח ולבנים. הבית האמיתי הוא הגוף שלכם, המשפחה שלכם, העתיד של הילדים. שימו את הכסף על עתידם, וגם שימו בצד ללימודים שלהם בעתיד בחו"ל. כן – העולם משתנה, זה לא אומר שחייבים להמשיך לחיות במדינה עושקת, כמו אביונים. מילא אתם אבל שהילדים יחיו ככה? כשהילד יגדל, הוא ילך ללמוד בארה"ב ואירופה, בעולם פתוח, עם אפשרות לקבוע לעצמו במה יעבוד, היכן יגור, ולמי ישלם מיסים. או – שתתאבדו כלכלית, תקחו משכנתא, הילד ילמד פה באיזה מכללה, יעבוד בשכר שלא עולה לעולם, ויהיה לו עוד פחות מלכם.

3. צורכים פחות. יש לזה כמה סיבות. קודם כל הבריאות שלכם. יש את הבריאות הנפשית דבר ראשון. התחושה שאין שווה לה, שאתה עושה, שאתה מתנגד לעושק וגם לבריאות הפיזית – לחץ הדם יורד, אתה רגוע יותר, ולכן בריא יותר. הקרקעות במדינה הן של כולנו ועדיין המדינה דורשת כסף עליהן, סכומי עתק של מעל50% ממחיר הדירה. אוקיי, אם זה המשחק, נשחק. כמה פחות שנצרוך – המדינה תקבל פחות מיסים. אז קונים רק מה שצריך. סוד קטן – אפשר לקנות המון דברים באיביי בחצי מחיר ופחות, וגם באתרי אינטרנט אחרים. נעליים, בגדים, פלאפונים, ויטמינים, אפילו דאודורנטים ושמפו שאין פה. זה נכון גם למזון, אבל שווה סעיף נפרד.

4. צורכים פחות מזון, או בעצם מזון אחר. לא נשמע הגיוני? אז זה הגיוני מאוד. אני עצמי הפסקתי לצרוך מוצרי חלב לפני שנה בקטע בריאותי, והופתעתי לגלות שעלות המזון שלי ירדה פלאים. מה זה ירדה, קרסה. שמועצת החלב יקפצו לי ולפרות, חלב מזיק, הוא מיועד לעגלים ולא לבני אדם, כל השאר שטיפת מח, ואצלנו מומחים בשטיפות מח. אפשר לצרוך פחות ממתקים ושטויות, בדרך תרוויחו – הילדים יאכלו מה שתתנו, ואם תתנו מזון במקום שטויות הם יהיו בריאים יותר, מרוכזים יותר בבית ספר, ומחונכים יותר, כמונו פעם, אז בעולם ההוא שהיה פחות וידענו להעריך יותר. וגם פחות רופא שיניים, כאבי בטן, ושאר מרעין בישין. אם תקנו יותר מזון בסיסי – ירקות, פירות וכו, ופחות מותרות, תגלו להפתעתכם שאתם נשארים בחיים ואפילו טוב לכם. ומי שקשה לו, שפשוט יצמצם, ומדי פעם יקנה גלידה פיסטוק כמו של רעיית המלך, הוד רוממותה, הקובעת מי יבוא בחצרו.

5. גרים בשכירות. למרות ההפחדות, יש שכירות לא יקרה (יחסית). אם אתה או את לא רווקים שמוכנים להתכלב באיזה דירה מעופשת עם שותפים בת"א רק כדי שתוכלו לבזבז אז שכרכם העלוב על החדר המצחין, בתי קפה, ברים, מועדונים וחניה כדי להרגיש שאתם "חיים את החלום", אז אתם יכולים לגור בדירה נחמדה ברמת גן, רעננה או אפילו לא תאמינו בתל אביב עצמה (לא במרכזה) בשכירות בלי להיות אריסים של המשטר הפיאודלי. זוג שעובד יכול לשכור דירה, לשלם שכירות, ולשמור על כספו. אלו חיים טובים, נטולי דאגות ופחדים, כשגורלכם בידכם. השליטה על העתיד שלכם ושל ילדיכם עדיפים על שעבוד, על חיים בפחד, ואין מחיר לחירות שלכם, ובעיקר של העתיד שלכם – הילדים.

6. חוסכים – במקום להעביר את כל הכסף לבנק, ולקבל דירה שאינה שלכם עד שלא תפרעו את כל המשכנתא, שמים בצד. אף אחד לא אמר שצריך להוציא את כל הכסף שלך, זה מה שהמדינה רוצה שתעשה, ואם אין לך היום – קח הלוואה ושלם מחר העיקר שתשלם. זו טעות קשה. שימרו על החסכונות, על קרנות ההשתלמות, על כל מה שאפשר. לקנות דירה מהנטו שלכם, שחסכתם, או שהוריכם חסכו, זה פשע. זה כסף ששולם עליו מס פעמיים – על השכר בפעם הראשונה, ועל הדירה בפעם השנייה.

7. ליהנות מהחיים – נופש בחו"ל. אני יודע, האצילים שרוצים לשעבד אתכם או את מי שאפשר, ינסו לגרום לכם לרגשות אשם ויאשימו אתכם על כך שאתם טסים לנופש כלומר מצבכם מצויין, ואני אומר – סעו, בחו"ל יותר זול מאילת, יותר מעניין, ואתם יכולים לעשות שם קניות שהמדינה לא מקבלת עליהם מיסים.

נכון קל? קצת מצחיק וקצת עצוב, אבל עדיף להשקיע את כספנו בעצמנו מאשר להעביר אותו למדינה ולא לראותו חזרה לעולם, לאבד אותו. במדינה אחרת, אולי היה נכון לפעול אחרת, אך במצב הנוכחי אין ברירה, אם המדינה לא מוכנה לדאוג לנו, נדאג אנו לעצמנו, ונמתין. המלך אינו אלוהים, ואלוהים גדול. הליצן אמנם טירון, אך עוד עלול להפתיע לטובה, בייחוד לנוכח החבטות המעוררות שהוא סופג לאחרונה, כי ככה זה בטירונות למי ששכח. בתור מתאגרף לשעבר, אולי שווה לתת לו צ'אנס, הוא כבר החל לשגר חבטות, בחלקן פגעו בנו, חלקן פוגעות גם במקומות הנכונים, ומי יודע, סנוקרת אחת טובה בכיוון של המלך בתזמון הנכון תוכל אולי להתחיל להזיז פה משהו.

26 תגובות:

  1. ערן, כתבה מעולה, התרגשתי לקרוא כל מילה ואני מאוד אוהב שדברים נכתבים בשפה פשוטה שגם ההדיוטות יוכלו להבין, פשוט מעולה אין מילים.
    יש לי שאלה אחת קטנה: תמיד אתה אומר שהבעיה היא לא בארץ כי בכל העולם סובלים מהשיטה הנוכחית,ופה אתה כותב שעדיף לעבור. איך זה פותר את הבעיה אם עוברים למקום שבו חיים תחת בדיוק אותה שיטה?
    בתודה, אפרים

    השבמחק
    תשובות
    1. למרות שכל העולם סובל מהשיטה הנוכחית יש עדיין מקומות שלמעמד הבינים יש אפשרויות גדולות יותר ונוחות יותר מאשר בארץ. המשטר לא יושב לך על הוריד, המסים לא מוגזמים, החיים לא מלחמה בלתי פוסקת.

      מחק
    2. אכן המאמר הוא לא שלי - כמו שכתבתי הוא נלקח מאתר בועת נדלן ונכתב על ידי כותב נהדר שמכנה את עצמו "האביר האפל" וכל הקרדיט למאמר הנפלא הזה הוא שלו.

      לגבי שאלתך השניה - אני באופן אישי לא חושב שהפתרון זה לעזוב את הארץ אבל אני בטח לא יכול לשפוט כאלה שעושים את זה. זה גם נורא אינדיוידואלי לרקע העזיבה ולמצב המשפחה או האנשים שעוזבים.

      ערן

      מחק
  2. א. נראה לי שהוא הביא את המאמר הזה כפי שמצויין בראש ולא כתב בעצמו
    ב. זה די אירוני שכדי להלחם המערכת צריך להיות לכאורה לא פטריוט
    כלומר אם נקיים את העצות אז נזכה לניכור חברתי קשה ביותר

    אורי

    השבמחק
    תשובות
    1. נזכה לניכור חברתי קשה מכיוון שרוב האנשים אוהבים להתחבר תוך הוצאת כספים בפאב על בירה או במסעדות טובות. הוצאת כסף יוצרת אוירה חברתית נוחה. לגבי תוכניות הראליתי, יש האבה אנשים שלא אוהבים אותן וחושבים שהן בתחתית.
      באופן כללי הכתבה נכתבה בסגנון ילדותי ועדיף לכתב שיתמחה בדברים אחרים.

      מחק
  3. ארבם.
    יפה מאוד - כתבה טובה בכיוון נכון וחשוב - איך צריך להתנהג בעתות עושק פיאודלי.
    הייתי מוסיף:
    1. להחזיק לפחות חלק מהחסכונות במטבע שאינו שקל חדש.
    2. לא לקנות ברשתות גדולות אלא במכולות הקטנות.
    3. זה לא רק האח הגדול - זה גם החדשות ואפילו הכדורגל, עדיף לנתק הטלוויזיה.
    4. להבין את הכוח של העדר ולהעיז ללכת נגדו - בני אדם מאוד רוצים להיות כמו כולם וזה ממלכד אותנו בכל מיני דרכים:
    א. אנחנו באופן טבעי מאמינים בסטטוס קוו - אם כולם קונים דירה ואומרים שצריך דירה בשביל בטחון אז זה בטח טוב גם בשבילי (לפחות ניפול כולם ביחד).
    ב. הילדים - יש מלכוד של החברה שעובד עלינו דרך הילדים - הורים רבים היו אולי מוכנים לוותר על טלוויזיה ועל צריכה בעצמם אבל זה משהו שמאוד יקשה את חינוך הילדים שלנו ואנחנו מפחדים מהקושי הנוסף הזה - ולכן נופלים שוב לתבניות של כמו-כולם הפעם 'בשביל הילדים' (אבל למרבה הצער זה לא באמת עושה אותם בני אדם טובים יותר - אלא רק לכבשים טובות יותר).
    5. חשוב להבין את המנגנון הפסיכולוגי של צריכה - זה מנחם אותנו כשרע לנו אבל זה בדיוק כמו אלכוהול או סמים - נותן הקלה רגעית בלבד ובדרך משקיע אותנו עוד קצת בבוץ.
    6. והכי חשוב - להבין שהמדינה - אפילו מדינת היהודים - היא אמצעי שהומצא על ידי בני אדם ולא מטרה נעלה. אנחנו היהודים רצינו מדינה ובנינו אחת לתפארת אבל זה פשוט טיפשי להסתפק בזה - אם כבר ציונות ואם כבר מדינת היהודים צריך לרצות שתהיה גם מדינה טובה - כזו שאפשר לחיות בה בכבוד, בזה נכשלנו בינתיים ומדינת היהודים היא מהמפגרות במדינות המערב בכל התחומים החשובים (ותודה ל-OECD שקצת עזר לפקוח העיניים) אז מה הטעם במדינה שאולי שומרת על (חלק מ) אזרחיה אבל עושקת אותם באופן גס?
    7. לסגל יכולות (זאת מיומנות נרכשת) לזהות ספינים ושטויות בעיתונות ובמדיה - ממליץ בחום על הסרט NETWORK משנות ה-70 - גם סרט מעולה וגם מאפשר להבין היטב כיצד מערכת מדיה עובדת ועל פי אילו סדרי עדיפויות. גם סדרות פוליטיות כמו בורגן, בוס, בית הקלפים וכו' יכולות מאוד לסייע בלהבין את המשחקים שמשחקים בנו דרך המדיה - אגב, אפילו משחקי הכס טובה למטרה זו אם כי באופן קצת שונה - זו אחת הסדרות היחידות בטלוויזיה שמראה מצוין את הלך המחשבה ומשחקי הכוח של הפיאודלים של פעם (ומה שנכון היה פעם נכון גם היום רק יותר נסתר) - כשאני חושב על טייקון אני חושב על מנטליות של טיווין לניסטר - זה עוזר להבין עם מי יש לנו עסק (אנשים מאוד חכמים לרוב אבל כמעט תמיד חסרי רחמים בשמירה על האינטרסים שלהם).
    8. להבין שציבור אנושי כמו עדר כבשים נשלט על ידי הפחדה - כדי לנער את השליטה צריך לנער את הפחד וזה מאוד קשה - בוודאי במקום שהוא אוביקטיבית מסוכן כמו המזרח התיכון (צריך לומר את האמת שבקנדה או אוסטרליה זה יותר פשוט).
    9. במקום טלוויזיה ועיתונים להתחיל לקרוא ספרים. בין השאר מומלץ לקרוא את אלדוס האקסלי - brave new world - האקסלי להבדיל מאורוול לא פחד ממדינה שבה המידע מוגבל אלא מכזו שבה יש כל כך הרבה מידע שאנחנו נהיים אפתיים - ספר שחזה את תקופתנו בדיוק מפחיד.
    http://abetterkuwait.files.wordpress.com/2011/08/orwell-huxley.jpg
    10. להבין שהברבור השחור מחכה מעבר לפינה - למרות השאננות וההדחקה הקריסה בוא תבוא יום אחד. עדיף להיות מוכנים מאשר מופתעים.

    השבמחק
  4. כתבה מדהימה... רק לזכור שיאוש, חוסר אונים, בדידות וחוסר סולידריות זה בדיוק מה שמאפשר ועוזר לשיטה להתקיים.

    אז כמה דברים נוספים: לחייך, לעזור לשכנים ולחברים, לעשות יוגה על בסיס יומי או כל דבר אחר שמחזק את הגוף ומרגיע המחשבה, להקטין קצת את צריכת החדשות, להיות מנומס כמה שאפשר ותקיף כשחייבים, להגיד תודה יום יום על המשפחה החברים וכל מה שיש.

    ולדבר עם מי שרק אפשר כדי להעלות מודעות ולשנות כבר את המצב הזה!
    אגב זה לא רק השיטה - יש הרבה דברים בארץ שזה פשוט בצע כסף, חוסר אכפתיות או אכזריות לשמה ואפשר לתקן קצת קצת גם לפני שינויים מרחיקי לכת בעולם..


    רשימה של כמה דברים שאני עושה או משתדל לעשות:
    עברתי לחברת סלולר זולה - חסכון של מאות שקלים.
    קונה ירקות אורגניים בהזמנה ישירות מהמגדל כך שהכסף מגיע אליו ולא לדנקנר. (מי שמצאתי יקר אבל יותר זול מהאורגני בחנויות)
    הפסקתי לקנות בגדים חדשים על בסיס קבוע, כי יש לי המון - רק כשממש צריך.
    משתדל לקנות את הדברים שמביאים הרבה ארוחות והרבה אנרגיה במעט כסף כמו פסטה, עדשים וכו'
    לא קונה בשר או חלב, חיסכון אדיר.
    מדבר עם המנהלים של החנויות ואומר להם שהמחירים מוגזמים. מנסה כמה שאפשר לא לקנות מוצרים במחירים מופקעים במיוחד.
    שומר על המחשב שיהיה נקי מבפנים ומבחוץ - כבר שנים לא החלפתי מחשב. המערכת פועלת כך שהמחשב יעבוד יותר ויותר לאט ותהיו חייבים להחליף מהר מאוד. זה לא חייב להיות כך עם משמעת והקפדה המחשב יחזיק שנים.
    כמעט ולא מדליק בבית מזגן בקיץ הזה. אחרי קצת הסתגלות החום דוקא פחות משפיע עלי מבשנים קודמות שהדלקתי המון.
    להשתמש פחות באוטו ויותר באופניים\הליכה\תחבורה ציבורית.

    יש לכם רעיונות אחרים?

    השבמחק
  5. תמצית גורלו של דור שנות השמונים. טוב לדעת שאני לא לבד ושיש עוד הרבה אנשים מסביב שחושבים ופועלים כך. יישר כוח!

    השבמחק
  6. הכותב מציע לנו חיים עלובים
    לחסוך לחסוך לחסוך ובסוף מטילים לנו מס על החסכונות ביום אחד הפסדנו עו 5% מהרווח.
    ללמוד בחו"ל זה הון תועפות וגם לא מבטיח כלום גם שם שורדים אבל לא נהפכים למליונרים.
    אז למה להשאר פה ולא לגור בארה"ב?
    שם אין גן חינם ומשלמים הרבה כסף לגן ושירותי בריאות . יש מקומות שרק שכ"ד שם זה 5000 דולר
    גם שם מצטמצמים ממש כמו פה.

    השבמחק
  7. לאנונימי מ 9:59
    בדיוק ככה הם רוצים שתחיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. למה? השאיפה לכסף הופכת אותנו לעבדים, כשמצד אחד הכל נוצץ מול העיניים מצד שני צריך לעבוד מהבוקר עד הלילה כדי להרשות את הדברים הללו על חשבון חיים אישיים ומשפחה. תלות מוקטנת בכסף משחררת מעבדות, אפשר לעבוד פחות, לדאוג פחות לעתיד, ועל הדרך לדפוק את הממשלה במיסים, שיוכלו את הראש אחד לשני קשרי הון שלטון כשהאזרח הקטן מפסיק לממן את החגיגה. הם כבר בלחץ, דם של אזרחים בלבד לא מספיק, אז חותכים למי שפחות מקורב, מנסים להתעייל רק המיתון בעולם בה להם רע ומסתבר שארץ ישראל לא מנותקת מספיק מהעולם כמו שרוצים שתאמינו בסיסמה "אצלינו זה אחרת".
      ככל שתהיו פחות תלויים בכסף ולא תעבדו עד הלילה כשנשאר כח רק לאח הגדול עם ג'אנק פוד ולישון, כך גם תוכלו להרים את הראש ולהעריך את המצב בצורה צלולה יותר. הם דווקא רוצים שתקחו הלוואות ומשכנתא, תצרכו ככל שיותר כי חיים רק פעם אחד ואז כבר תהיו חייבים לעבוד את האדונים

      מחק
  8. אהבתי את הכתבה ואני תומך ברוב מה שנאמר שם.
    עם דבר אחד אני לא מסכים, ממש מתנגד: לסעיף 2 שבו עודדת לעבור לחו"ל (אותנו או את הילדים שלנו). אני חושב שבלי המדינה, קשה/רעה וכו' ככל שתהיה, לא ניתן לוותר על המקום היחיד שבו היהודים מרגישים בטוחים (גם אם היא לא מנוהלת נכון).
    הגישה שלי היא להישאר בארץ, לחנך את ילדי איך שאני חושב שצריך ולהכניס להם ערכים נכונים, ובתקווה שהם, ביחד עם אנשים נוספים בעתיד, יהיו האנשים שיובילו לשינוי ולמקום שטוב לחיות בו.

    א.ב.

    השבמחק
    תשובות
    1. בארץ היהודים חיים בפחד תמידי מהערבים שסובבים אותם.
      יהודי ארה"ב/קנדה/אוסטרליה לא מרגישים בטוחים לדעתך?

      מחק
    2. כמו שיהודי פולין/גרמניה וכו' הרגישו בטוחים.

      א.ב.

      מחק
  9. בהחלט מאמר יפה אמיתי ועצוב לא משאיר הרבה תקוות ליהודים ולא יהודים ולכאלה שמזיעים בדיוק ברגע זה בהמתנה לרכבת או לאוטובוס, כן החיים בזבל..
    אני לא ממליץ לאף אחד להתכופף ולברוח ולא חשוב לאן מי שחש את עצמו נפגע חייב להאבק על שינוי מצב במולדתו ובסביבתו הטבעית כי אין דרך אחרת..מדינת ישראל השתנתה והדבר בולט לעיני כל יש רבים שהשינוי תפס אותם לא מוכנים היות וכל התהליך החל באופן פתאומי ולא צפוי כמו כל אירוע טראומטי או משברי בכל מקום אחר וגם אצלינו כאן..לאחרונה התבשרנו שיהודים מהגולה רכשו כאן דירות ובתים בסכומים לא נתפסים עלידינו כ8-10-20-30 מיליון ש"ח לדירה- בית ואף יותר מזה ללא ספק זה מחמיא למדינתינו הצעירה שכך מעריכים אותה עשירי ישראל מהגולה העולמית בכל זאת עשינו משהו, משהו גדול ויקר..אבל לכל הרוחות מה איתנו..? עם כל אלה אשר תרמו כל כך הרבה להווצרותה של מדינה מושכת ועשירה חומרית קרי מדינת ישראל..? אובכן אפשר להגיד שהגולה כבשה את ישראל וכל אלה אשר שרתו את המדינה ויצרו את המוצר המוגמר רובינו לא נזכה לתגמול ראוי ולא רק זה התברר לנו בדיעבד שעבדנו עבור אחרים ואלה בזים לנו ובעיקר תודות למנהיגינו מדושני עונג אשר הביאו אותנו לאן שהביאו.. תזכורת עצובה לכולנו הכסף הוא האלהים ולמי שאין כסף אין לו אלוהים..ממליץ לכולם להתמרד נגד הגורל הזה ולהחזיר את מדינת היהודים ליוצריה ולבעליה החוקיים וכל עשירי העולם היהודים אשר מצטרפים אלינו חייבים לשלם דמי כניסה או מס מיוחד - פיצוי זעום אבל הכרחי ולו להגיד לכולם אנחנו לא פראיירים של אף אחד..

    השבמחק
  10. האמת היא יותר פשוטה, קבוצת אנשים ששולטת בכל דבר ומנהלת פירמידה של סמכויות לטובתם האישית.
    הרי ברור שקבוצה זו התעצמה גם בנשק טכנולוגי וברור שקבוצה זו מעוניינת לשלוט.
    כך שעם קריסת המערכת הכלכלית העולמית כיצד ישמשיכו לשלוט, הרי ברור שבכוח הנשק.
    העולם שאנו מכירים הולך להשתנות ללא הכר כאשר השלטון העולמי יממש את שלטונו בכוח הזרוע ולאזרח לא יהיו זכויות כלל.
    לכן המשטרה בישראל הפכה למשטרה כלכלית, לכן נתנייהו מעוניין "להגביר את המשילות" במילים אחרות להגביר את העבדות.
    אז אני פונה אלייך זה שיושב בביתו ומרגיש מוגן תתעורר\י, לפני שתמצא עצמך ללא יכולת תגובה מול שלטון אכזר.
    עורב

    השבמחק
  11. טקסט מלא פאתוס והרבה אוויר חם.
    דווקא מערן ציפיתי שיסנן כאלה הבלים:
    א. אני לא מאמין שאפילו אדם אחד מפסיק לצרוך מוצרי חלב בגלל המחיר. לגבי הבריאות זה מאד שנוי במחלוקת ולכן הטיעון חסר ערך.
    ב. מניסיון אשתי ואני עשינו יותר מאשר ההמלצה על שכירות. אנחנו השכרנו דירה עם משכנתא קטנה בתל אביב ושכרנו דירה גדולה יותר מחוץ לעיר. נשארנו עם פלוס שסיבסד לנו את המשכנתא הנמוכה ממילא. ובכל זאת מדובר על סיוט. אין דיירים מוגנים בארץ כמו באירופה ולכן בעל הבית מצמיד את השכ"ד לדולר פלוס מדד פלוס מחירון יד 2 פלוס מה שהחותן שלו סיפר לו. מצאנו עצמנו על ארגזים כמעט כל שנה. קל מאד להבין למה זוג שפוי יעדיף שעבוד לבנק. הבנק הרבה יותר צפוי.
    ג. נראה לכם שהמדינה תוותר על הכנסות ממסים. אתם באמת חושבים שזה קרב הורדות ידיים עם סיכויים שווים?

    את השיטה צריך להחליף, לא את הרגלי הצריכה שלנו!

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה לא רוצה לשנות את הרגלי הצריכה שלך, בבקשה. אחרים דוקא כן רוצים. למה צריך טון כזה? אי אפשר קצת יותר נימוס בסיסי וכבוד לרעיונות של אחרים ודרכי מחשבה שונות?
      א. מסכים שלהפסיק לצרוך חלב בדר"כ לא יבוא בגלל המחיר - אבל כשמפסיקים רואים את ההבדל הגדול בהוצאות וזה הופך להיות סיבה נוספת.
      ב. צודק, כל כך חבל שאין בישראל חוקי שכירות כמו בגרמניה.

      את השיטה צריך להחליף, בדרך אפשר לשפר את הרגלי הצריכה שלנו.

      מחק
  12. מסכים עם גיל - קול שפוי

    השבמחק
  13. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000867638&obref=obinsite
    2 כלכלנים סירבו להצעה להתמנות לנגיד בנק ישראל; נתניהו מתעקש: קרנית פלוג לא תהיה נגידה
    אחד משני הכלכלנים שסירבו למינוי הוא פרופ' יוג'ין קנדל ■ בסביבתו של נתניהו סבורים כי עד סוף השבוע הבא יהיה כבר נגיד חדש ■ מועמדים חדשים לתפקיד: פרופ' יעקב נאמן, פרופ' טרכטנברג

    אין על מי להפיל את תיק הקריסה לאחר שפישר גנב את כל הכסף
    עורב

    השבמחק
  14. לא יודע למה אבל חשבתי שערן(בעל הבלוג) רשם את המאמר ולא הבנתי מה קרה לבנאדם.
    האם זה נשמע למישהו הגיוני להצטמצם בגלל שיטה שנועדה לעשוק, אולי נפסיק לנשום, אולי פשוט נגור במערה.
    מה קורה להיגיון שלכם אנשים
    שנו את השיטה את השלטון ואת השליט
    עורב

    השבמחק
    תשובות
    1. אבל בינתיים הרבה יותר הגיוני להצטמצם ולחסוך.
      מה עדיף, 10% תספורת על הכסף שחסכת, או 18% מע"מ?
      חוץ מזה, זה חונק אותם מהר יותר, ומשאיר אותך עם משהו להלחם איתו בחזרה.

      מחק
    2. "שנו את השיטה" - בסדר, אבל איך עושים את זה פרקטית?
      השיטה בנויה על זה שניקח עוד ועוד הלוואות ונצרוך עוד ועוד ונחסוך פחות ופחות. התרומה הכי גדולה שלנו לשיטה זה בצריכה שלנו ובהלוואות שלנו ואנחנו יכולים להשפיע על זה לפחות בקצת. כל אחד והחישובים והאמצעים שלו.

      מחק
  15. זה מאד מאד פשוט.
    דווקא את כוח הצריכה צריך להפעיל בצורה ציבורית חכמה.
    1. לא לרכוש מתאגידים אלא אם אין ברירה, תמיד עדיף לפרנס את המכולת לידך.
    2. לפתוח עסקים ולנסות לקחת את הלקוח מבעלי ההון.
    3. והכי חשוב להתאגד כל פעם כנגד תאגיד אחר ולא לרכוש ממנו כלום.

    תארו לכם מה היה קורה עם כולם היו מניידים עצמם מפלאפון בזמן קצר.
    או כולם היו מפסיקים להכנס לסופר של דנקנר שבוע.
    כיצד לעשות זאת, מאד פשוט מקימים אתר מחאה ציבורי ובאופן מסודר מחליטים כל פעם להלחם בתאגיד אחר.
    זאת הדרך, בדרך שלהם הכלכלית.

    עורב

    השבמחק
  16. יופי אז אנחנו מסכימים על העיקר.

    השבמחק
  17. מעודד לקרוא שרוב המגיבים מצודדים בתוכן המאמר/עמדה.
    יש לדעת שנקודת המוצא לשינוי והצלחה היא סבלנות והתמדה בהליכה נגד הזרם.

    השבמחק