יום שני, 3 בפברואר 2014

המהפכה הגדולה ביותר של הכלכלה החופשית לא מסוקרת

מאת: רם און אגמון

הם אינם עשירים או מנקרי עיניים כי בשבילם כסף הוא באמת לא הכל. יש להם מספיק ממנו אבל הם לא חזירים ואינם מעודדים צריכה, ניצול עובדים או ביזבוז משאבים ולמרות זאת הם מחזיקים היום את כל כלכלת העולם. הכירו את אנשי הקוד החופשי.

סיפורה של התוכנה החופשית, בשונה מסיפורי הצלחה אחרים, אינו נמדד במונחים של רווח עבור היזמים ואפילו נראה שהיזמים אינם מתענינים כלל ברווח כלכלי.זאת למרות שהתעשיה המתבססת על תוכנה חופשית היא מהגדולות והעשירות בעולם. זה סיפור מלא סתירות, בו יסודות המחשבה המגדירים הצלחה נבחנים שוב ושוב, בו כלכלה חדשה מומצאת. אך יותר מכל זה ,מדובר בסיפור גדול על הצלחה ענקית ועל פילוספיה שמצליחה להוכיח עצמה כטובה יותר בכל פעם. ככל שהתחומים חדשים יותר ומרתקים יותר, כך הצלחתה של התוכנה החופשית גדולה יותר. אבל אין זה ניצחון שמושג על ידי הרס הצד השני אלא באמצעות השתלבות, שינוי ושלום, על ידי שיתוף פעולה ומתוך שאיפה למצויונות ואהבת היצירה. זהו ניצחון ברוח "הצוללת הצהובה" של החיפושיות, לא מלא זעם כמו "החומה" של פינק פלויד.


את הולדת התוכנה החופשית בעידן המודרני, ניתן ליחס לשני “יזמים”. ריצ'רד סטולמן אשר כתב בשנת 1989 את רשיון התוכנה החופשית, הוא ה - GPL. בניגוד לרשיונות המופקים על ידי תאגידים שמטרתם להגביל את השימוש בתוכנה, ה- GPL נועד להבטיח כמה שיותר חופש לשימוש בתוכנה. הפרויקט החל כשסטולמן כעס על חוסר הנכונות של תאגיד לתת לו לבצע שינויים במדפסת שהמחלקה שלו רכשה מהתאגיד.

סטולמן האמין שהרעינות המובילים ליצירת תוכנה שייכים לאנושות, לא לתאגיד אשר שילם עבור התוכנה. הוא האמין שהתוכנה היא יצירה אנושית, וככזו אינה צריכה להינעל מאחורי רישינות משפטיים, אלא שיש לאפשר לכל אדם את הזכות להשתמש בה לתועלתו.
כאשר הרשיון הראשון נכתב, מחשבים היו נדירים והתוכנות מעטות. כיום, אנחנו מוקפים באין ספור מחשבים המופעלים על ידי אין ספור תוכנות. מטרת רשיון התוכנה החופשית היא להבטיח את יכולתו של הציבור לעשות בה שימוש, כלומר לשחרר את כוחו של המחשב להועיל לנו. אך סטולמן הוא לא רק אידאולוג ואיש חזון, אלא גם מתכנת מוכשר אשר כתב עורך גרפי, מהדר ומנפה שגיאות. אלו הם כלים בסיסיים לבנייתה של מערכת הפעלה. אלו הפיגומים עליהם נשען הרעיון. אך עדיין, חסרה הליבה. מערכת הפעלה חופשית.

לינוס בנדיקט טורבאלדס למד מדעי המחשב באוניברסיטה בפינלנד. בדומה לסטולמן, גם לו הפריע משהו קטן. הוא רצה לעבוד על מערכת יוניקס בביתו על המחשב שלו ומאחר שלא היה משהו חופשי בסביבה, הוא החליט לכתוב אותו בעצמו. הוא לא שאף להרוויח מליונים, או לבנות תאגיד ענק, אלא לפתור בעיה. לינוס אינו מילארדר כבד, הוא לא טס במטוס פרטי ולא מנהל תאגיד חובק עולם. אבל פיסת התוכנה שלו מפעילה כיום יותר מחשבים מאשר כל פיסת תוכנה אחרת. כי לפיסת התוכנה הזו, המשוחררת תחת הרשיון שסטולמן כתב, יש יותר כוח כלכלי, פוליטי וחברתי מאשר לכל פיסת תוכנה שנכתבה אי פעם. אם פתאום כל התוכנה החופשית תיעלם לה, הכל ייעצר. הקוד הזה מניע אותנו כמו חשמל.

ריצ'רד סטולמן

 בכל מקום שתביטו, בכל אמצעי תקשורת שתחזיקו, בכולם יש רכיבים חופשיים. סביר להניח שיש לכם יותר מכונות לינוקס בבית מאשר כל תוכנה אחרת. החל מטלויזיות חכמות, מודמים לתקשורת, נתבים, דרך טלפונים חכמים, מערכות בידור ביתיות ועד ממירי הכבלים והלווין. בכל מקום יש תוכנה חופשית. גם אם אתם גרים באיזה בית פלאי, שאין בו תוכנה חופשית והכל קנייני לחלוטין, כאשר אתם ניגשים לאינטרנט, התוכנה החופשית היא מה שמאפשרת לכם את הגישה הזו. מערכות התקשורת, חומות האש, שרתי האינטרנט, שרתי הדואר. בכל מקום יש המון תוכנות חופשיות, איכותיות, מאובטחות, ברמה הגבוהה ביותר. כך גם מחשבי העל, כמו גם מערכות של מסדי נתונים. בחלקם יש שליטה מוחלטת של תוכנה חופשית וזה רק גדל משנה ושנה. כי תוכנה חופשית היא לא רק דרך הוגנת יותר לפתח תוכנה, זו גם הדרך טובה ביותר שמספקת מוצרים טובים יותר. שיטה זו מאפשרת ליחידים, לתאגידים ולאירגונים ממשלתיים להגיע להישגים מהר יותר ובזול יותר. התבססות על תוכנה חופשית מעניקה יתרון יחסי לכל העושה בה שימוש.

מובילי התוכנה החופשית אינם עשירים מנקרי עיניים כי בשבילם כסף הוא באמת לא הכל. יש להם מספיק ממנו אבל הם לא חזירים ואינם מעודדים צריכה, ניצול עובדים או ביזבוז משאבים. אלו הם גם מיסודותיה של הכלכלה החדשה, הכלכלה החופשית. אין בתוכנה חופשית גרגרנות ותאבת בצע אלא אהבת היצירה וכך גם בתוצרים שלה. לינוקס יכולה באותה ליבה להפעיל גם טלפון סלולרי, גם טלויזיה וגם מחשב על. אין עוד מערכת הפעלה שיודעת לעשות את זה, אין עוד מערכת הפעלה יעילה יותר.

מבחינה ארגונית, תוכנה חופשית מפותחת במודל של מריטוקרטיה. למרות שסטולמן ולינוס הם בעלי השפעה ענקית על התחום, הם הרי אינם היחידים. יחד איתם יש עשרות אלפי פרויקטים ועשרות רשיונות שונים. כל פרויקט מונהג על ידי "דיקטטור נאור". במידה ו-"נתיניו" יאבדו את האמון בו, הם ילכו לעזור לפרויקט אחר. מאחר שהקוד פתוח, ניתן לקחת את הקוד לפרויקט החדש. כל פרויקט, בוחר את הרשיון לפיו הקוד ישוחרר, או אפילו יכול לקחת רשיון קיים ולבצע בו שינויים לנוחיותו. זה עולם חופשי, מלא אפשרויות בחירה ,בו אין אפשרות אחת "הכי טובה" לבצע משימה אלא מגוון רב של דרכים. זו סובלנות כהנחת עבודה. מבחינה תרבותית, ויקיפדיה היא מימוש של רעיונות התוכנה החופשית (והיא פועלת על גבי שרת web חופשי, בסיס נתונים חופשי ותוכנת ניהול מידע חופשית)- אבל במקום קוד נכתבת אנציקלופדיה. קיימים עוד אין ספור פרויקטים המשחררים מידע וגם דואגים שהמידע ישאר משוחרר לתועלת האנושות.

אני פעיל תוכנה חופשית כבר קרוב לעשור. זה מאוד נחמד להיות פעיל תוכנה חופשית. היקף השימוש הולך וגדל ורואים את זה כל יום: גוגל, טוויטר, פייסבוק, יאהו, אמזון ואלפי חברות אחרות מתבססות על תוכנה חופשית. המנועים שלהן, הטכנולוגיה שלהן, חופשית. והם גם תורמים לה חזרה כמו משוגעים.
למרות ההצלחה של התוכנה החופשית, כתופעה חברתית, תרבותית וכלכלית, היא כמעט אינה מסוקרת. קיימת מידה לא מבוטלת של אירונה כאשר מיליארדי ביטים נשפכים ברשתות החברתיות ועל הרשתות החברתיות, באמצעות הטלפונים הסלולרים ועל הטלפונים הסלולרים, אבל כה מעט נכתב על היסודות המניעים את התופעות הללו.

תוכנה חופשית אינה צריכה את ההכרה של הציבור. היקף התופעה מכפיל את עצמו כל שנתיים. עולם התוכנה החופשית מורכב, מתפתח, מלא חיים ועוז. אבל הציבור הישראלי ונבחריו כן צריכים לדעת על תוכנה חופשית. זה משאב השווה מליארדי דולרים וכל מה שצריך לעשות זה לנצל אותו. זה משאב אשר ניתן לעשות בו שימוש במערכת החינוך ולהתבסס עליו לצמיחה כלכלית בתעשייה.

 הכלכלה הקניניית, התאגידית, התומכת בגלובליזציה, מאפשרת לתאגידים זרים לשאוב את הכשרונות המקומיים וזה אינו הכרח. אם המדינה תתחיל לבצע התאמות בתוכנות חופשיות ותחזיר את השינויים האלו אל הקהילה, תוך זמן קצר עלות השימוש בתוכנה תלך ותרד ובמקביל גם התועלת, גם במונחים מוחלטים, תלך ותגדל. כי תרומה של קוד חזרה לפרויקט תוכנה חופשית לא רק מיטיב עם הפרויקט בערך השיפור עצמו, אלא גם מעודד אחרים לעשות בו שימוש ולהכניס שיפורים לקוד.

במדינת ישראל קיימות עשרות ומאות יחידות מנהלתיות שרוכשות פיתוח לפרויקטי תוכנה. כל פרויקט שכזה מתנהל בפני עצמו ואם תוכנה דומה מפותחת על ידי יחידה אחרת, או ברשות מקומית אחרת, הם לא ידעו זה על עבודתו של זה. כך נוצר מצב בו במשק הישראלי מפותחת אותה תוכנה מספר פעמים והדבר מביא לחוסר יעילות גבוה. הצבא האמריקאי, למשל, הקים אתר בו הקוד חופשי זמין לשימוש בין יחידות שונות ובאופן זה נמנעות כפילויות והיעילות עולה. היקף התועלת למשק גדל ככל שיותר קוד משוחרר. ברגע שהמדינה מבצעת שיפורים בתוכנה חופשית כל שאר משתתפי שוק המיחשוב יוכלו לעשות שימוש בשיפורים אלו.

כאשר רוכשים רשיון תוכנה מזרימים הון ישירות לכיסם של תאגידי תוכנה. כאשר משלמים עבור התאמת תוכנה חופשית, משלמים לתעשייה המקומית כי רכישת רשיון הינה החזר רב פעמי עבור אותו המוצר בתשלום אחד. שחרור קוד מבטיח תועלת רב פעמית עבור אותו התשלום. כיום, הממשל במדינת ישראל אינו עושה דבר לעידוד השימוש בתוכנה חופשית. בעבר היו מספר ניסינות שהביאו להישגים מרשימים- משרד האוצר עזר לממן תמיכה בעברית במעבד תמלילים חופשי והשיג הנחה של עשרות מליוני שקלים עבור רשיונות. המשרד לקשר עם הציבור פיתח תוכנה בעלויות נמוכות באופן משמעותי מאשר אם היה עושה שימוש בתוכנה קניינית.

אבל עדיין כואב לראות איך בחו"ל רצים קדימה. מעבורת החלל הבין לאומית, הצבא האמריקאי, ממשלת בריטיניה, ממשלת צרפת, עיירית מינכן, המשטרה הצבאית הצרפתית, ממשלת ספרד, תעשיות הבטחון הישראליות, התעשייה הישראלית. כולם כבר שם. ורק כאן, בממשל הישראלי – שקט ודממה.

 

34 תגובות:

  1. אף פעם לא חשבתי על הנושא הזה ככה, כמובן שהצדק עם הכותב.
    מצד שני הכל פרוץ או בחינם אצלי במחשב...
    אבל עכשיו ברצינות תוכנה חופשית עזרה לי לאחרונה להתנתק מהכבלים אחת ולתמיד, XBMC למי שמתעניין ואם לא שמעתם אז כדאי לכם לחקור קצת כי חבל 300 שקל בחודש בשביל כלום בפיתה עם פרסומות

    השבמחק
    תשובות
    1. הי. לאנונימי 3, 02:28. למרות שבאמת חבל על ה-300 בחודש, חבל גם על ה-XBMC. שמעתי מחברים, ניסיתי בעצמי ואז גיליתי שזה בסך הכל פלטפורמה, מעין תפריט (כמו של DVD או SmartTV) שמארגן לינקים שזמינים חופשי. לא ראיתי בזה שום יתרון ביחס לסטרימינג סטנדרטי.

      מחק
    2. יש שם מלא לינקים מסודרים וממויינים + כתוביות מובנות לכל הסרטים שXBMC שם גל על סטרימיניג שאין בו כתוביות במקור.

      מחק
    3. זה אני מהתגובה הראשונה, בעקרון אתה צודק זה בסך הכל פלטפורמה לסטרימינג מהאינטרנט. אבל אם אתה משקיע קצת זמן להביא את התוספות הנכונות, מתקין אפליקציה של שלט על הפלאפון ואפילו הופך את המחשב שלך לממיר מקליט אז זה כבר בכמה רמות מעל כל ממיר שהוט או יס מציעים

      מחק
  2. גם בצה"ל יש כל כך הרבה מערכות שונות להצגת מפות ותכנון לחימה, שהבזבוז כסף שם נראה לי פשוט מטורף בזמן שהייתי חייל. כל חברה ישראלית לוקחת על עצמה פרוייקט להרים את אחת המערכות האלה, וכל מערכת צורכת מליונים ולייצור, הפצה, הטמעה, תחזוק וכו'

    באמת מדינה מפגרת.. איך אנחנו בכלל שורדים עד עכשיו

    השבמחק
  3. כבר שנה פעיל תוכנה חופשית?, מה עוד ימציאו אנשים כדי לקשקש ולהאדיר את האגו. מישהו באמת מאמין שהעולם יתקדם ה"י יצירה חינמתית של סטודנטים היפים? כול מי שמיצר משהו ומקדיש מזמנו רוצה להרוויח. העולם לא היה מה שהוא כיום לולי מיקרוסופט רצתה לעשות רווח כלכלי, או אי בי אם או עובדי נאסא או עובדי חברות התרופות והמשקיעים בבורסה והיזמים. הכל בשביל כסף ויוקרה.
    לקוד פתוח יש יתרונות ויש חסרונות כמו לכל דבר, ואם כולם היו רק מורידים סרטים בחינם וגונבים תוכנות חינמיות לא הינו מתקדמים לשום מקום.
    אני כבר שנה פעיל אנטי מוצרי חלב.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי, הרבה זמן לא ראיתי כל כך הרבה טמטום בכל כך מעט טקסק כמו שכתבת.

      פייסבוק? - 100% קוד פתוח
      גוגל? 100 % קוד פתוח
      נטפליקס? 100% קוד פתוח
      יאהו? 100% קוד פתוח
      אינסטגראם? 100% קוד פתוח
      הבלוג הזה שאתה קורא עכשיו? 100% קוד פתוח
      נאסא? רובה קוד פתוח
      אי ביי ? רובה קוד פתוח

      אתה רוצה שאני אמשיך?

      האינטרנט לא היה 10% ממה שהוא היום ללא מערכות קוד פתוח. ואם האינטרנט היה רק 10% ממה שהוא היום, העולם כולו היה 5% ממה שהוא היום.

      אז אל תזXXX את השכל אח שלי.

      מחק
    2. אתה צודק לא היינו מתקדמים לשום מקום.
      חביבי אם לא היינו צריכים לשלם כלכך הרבה כסף לשטויות כמו סרטים כנראה שהיינו כבר בחלל היום על מה אתה מקשקש סתכל על מה אנשים מבזבזים את האוכל היום, קורת גג+אוכל אם אנשים חושבים שהתקדמנו הם טועים בגדול אנחנו כמו האדם הקדמון עדיין ״שורדים״ בשביל אוכל מזורגג הכל בגלל המערכת המוניטרית ותאוות כסף

      מחק
    3. לאנונימי3 בפברואר 2014 בשעה 06:15
      שמפאר וסוגד למייקרוסופט, אם לא היה קוד פתוח עדיין היית תקוע עם אקספלורר 6
      ומערכת הפעלה מיושנת win 2000P. מייקרוסופט הייתה מונופול שלא התקדם ותקע אותנו שבויים לגחמותיו לעשות עוד כסף. אם לא היה קוד פתוח לא היית מחזיק סמרטפון אנדרואיד שמערכת ההפעלה שלו פתוחה וחינמית, שמאפשרת לך לקנות מכשירים חכמים וזולים במקום אייפון באלפי שקלים. ויש עוד המון דוגמאות. אבל אם בא לך להתקע בקונספציה המיושנת ההיא, תהנה

      מחק
    4. קוד פתוח =! חינם
      בשביל להפעיל תשתיות מבוססות קוד פתוח, צריך אנשים (קצת יותר מוכשרים וחכמים מאנשי מייקרוסופט) ואני אחד מהם.
      ההבדל הוא שאם גוגל מנהלת היום קרוב למליון שרתים, אם אלו היו מערכות מבוססות מייקרוסופט היא הייתה צריכה 50,000 אנשי תשתיות. flickr מנהלת אלפי שרתי לינוקס עם 10 אנשי צוות.

      קוד פתוח זה state of mind יותר מאשר חינם או לא חינם. אנשים כותבים קוד ומערכות ונותנים אותם לשימוש חופשי ללא עלות. רוצה שנעזור לך ונתמוך לך במערכת? תביא כסף. יכול להסתדר לבד? תהנה.

      כל אחת מהחברות שרשמתי לך למעלה מחזירה קוד לקהילה ע"י פרוייקטים כמו HipHop, Hadoop, Cassandra וכו'.

      אין היום כמעט חברה שמניעה את העולם, או מערכת צבאית מודיעינית שלא מתשמשת ב Hadoop לצורך העניין. Hadoop הוא קוד פתוח שפותח ע"י יאהו אם אינני טועה.

      מחק
    5. תגיד? אתה לא במקרה ההוא שכתב פה פעם שלנוחי דנקנר יש דם כחול ולכן הוא עשיר בצדק או משהו?
      אני נתקעתי כבר במשפט : "מישהו באמת מאמין שהעולם יתקדם ה"י יצירה חינמתית של סטודנטים היפים? כול מי שמיצר משהו ומקדיש מזמנו רוצה להרוויח."
      לגבי 'רוצה להרוויח' יונה סאלק המציא את החיסון נגד הפוליו. הוא החליט לא לרשום עליו פטנט כדי שהחיסון יהיה נגיש לכולם .אובדן ההכנסות : כ5 מיליארד דולר. כך גם רנטגן שהמציא את קרני הרנטגן.

      אבל הנקודה היותר מטרידה היא שדרך החשיבה שלך שייכת לימי הביניים. גם שם היה ברור שהאצילים הם השליטים ומי שהגיע מדלת העם אין הרבה מה להתייחס אליו. גם היום אנשים מניחים שנגן מבוגר של מוזיקה קלאסית הוא מוזיקאי 'אמיתי' בעוד שצעיר עם רעמת תלתלים הוא לא רציני.

      אז אותה צורת מחשבה גרמה לאנשים להאמין שIBM תהיה לנצח התאגיד שישלוט בשוק המחשבים ואילו מייקרוסופט היא סתם חברה קיקיונית של כמה צעירים שלא יודעים מהחיים שלהם. כשמייקרוסופט כבר שלטה על השוק בא אחד בשם צוקרברג והמציא את הפייסבוק. הוא ולא ביל גייטס ולא אף אחד מאלפי המתכנתים של מייקרוסופט עלה (די בטעות) על הרעיון שהשתלט על השוק.
      ההנחה שמה שממסדי, גדול ועשיר הוא מה ש'נכון' ושכל מי שלא מתאים את עצמו לממסד לא ראוי להתייחסות היא בעיה בפני עצמה. במיוחד אם אתה באמת פעיל נגד מוצרי חלב שזו תעשייה ענקית ש - אולי - מרעילה אותנו במשך דורות ואולי הגיע הזמן לשמוע לכל מגודלי הזקן ופרועי השיער שטוענים את זה גם אם הם לא לובשים חליפות.

      מחק
    6. היי מר אנטי מוצרי חלב,
      בתור עובד איי בי אמ, אני יכול להגיד לך שחלק גדול מאוד מהטכנולוגיות שאיי בי אמ מפתחת מבוסס על קוד פתוח, חלק גדול גם מהפיתוחים האלה מופצים כקוד פתוח בחזרה לקהילה ודוחפים את כל הטכנולוגיה קדימה.

      אין ספק שאיי בי אמ עושה את מה שהיא עושה בכדי להרוויח כסף, אבל על הדרך יש רווח גם לקהילה, שהם לא לקוחות ישירים של איי בי אמ.

      איי בי אמ נעזרת בקהילה, ועוזרת לה בחזרה.

      אז ככה שלא כולם פיראטים ולא הכל פרוץ וגנוב ופתוח.

      כמו שמישהו אמר מעלי, קוד פתוח הוא סטייט אוף מיינד, הוא לא בהכרח חינם או גנוב או פיראטי, הוא דרך, דרך שונה, דרך של שיתוף מידע.

      אמליץ לך לקרוא על חברות כמו REDHAT שהיא אחת המובילות בתחום הקוד הפתוח - כל הקוד שלה זמין לציבור, אני יכול להגיד בלב שלם שרוב מערכות המחשוב בעולם הן מבית היוצר שלה, ואם לא אז מבוססות עליה.
      אתה יכול להוריד את מערכת ההפעלה שלה בחינם, אין כסף, מערכת מאובטחת יציבה וטובה, בחינם ללא עלות, אבל אם תרצה תמיכה תשלם להם כסף.

      עוד פרוייקטים מעניינים שקמים בעולם זה open hardware,
      הרצאה מעניינת:
      https://www.youtube.com/watch?v=S63Cy64p2lQ

      פוסטר.

      מחק
  4. דני

    כתבה מבורכת! באמת הנושא לא זוכה לסיקור רב לא בתקשורת ולא ברשתות חברתיות, ואני מבין למה, - התופעה עלולה להתגלגל כמו כדור שלג עד כדי כך שתאגידים בעלי המונופול יעבדו את השליטה על השוק שלהם. ממש כך. אני מאמין שזה יקרה ומחקה לזה. צריך עוד דחיפה קטנה...

    אני זיהיתי את הרעיון של תוכנה החופשית ובפרט של הלינוקס לפני כ 5 שנים, ומאז לא זז ממנו, ולא מרגיש שום חוסר ביכולות השימוש במחשב, אלא להיפך. אבל לפני הנוחות מה שתפס אותי זה הרעיון הפילוסופי והאידאולוגי עצמו - הרעיון שמבובס על ערכים של תרומה לקהילה האנושית, לחופש של האדם ולרווחתו - כאשר אלה ערכים ומניעים כל כך נדירים בעולם ובחברה האנושית של היום, כנגד המונופול של התאגידים ותהליך השיעבוד הסיסטמטי בכל תחומי החיים אליו מערכת הגלובליזציה שואפת. כאשר הפנמתי את הרעיון וראיתי שיש מספר מערכות הפעלה וחבילת התוכנות חופשיות המתנהלות על פי רעיון הזה, קיבלתי החלטה גורפת להפטר מוינדוס ומעתה להשתשמש רק במערכות החופשיות, אפילו אם אצטרך לוותר על חלק גדול מהנוחות של שימוש במחשב. כאמור ירידה משמעותית בנוחות לא הרגשתי אלא להיפך.

    מערכת הפעלה החופשית מבוססת לינוקס בה משתמש נקראת Ubuntu, שפירושה של המילה הוא אונושיות (לאחר לסביבה) שזה כבר חוסף אותך לרעיון עליו היא מבוססת.

    כאשר אני חושב על הרעיון של התוכנה החופשית אל מול המציאות של תאגידים המנסים בכל דרך לבסס את המונופול שלהם גם בעולם התוכנה ובכך להגביל משמעותית את השימוש במשאת היקר זה וכתוצאה מכל גם במחשב בכלל, אני רואה את התנהגות הטיפשית של הרבה מאוד אנשים אשר מצד אחת מתלוננים על יוקר המחיה, על חסרונות החברה ששקועה בערכי הקפיטליזם, על המונופולים המגבילים את חיינו וכ.ד. ויחד עם זאת ממשיכים להשתמתש בתוכנה הלא חופשית (אפילו עם פיראטית) ובכל מחזקים את המונופול ותומכים בתהליך השיעבוד.

    אמון תודה לכל האנשים הנפלאים של התוכנה החופשית כמו ריצרד סטולמן ולינוס טורבאלדס, אני מאמין שאנשים כאלה יביוא את השינויים האמיתיים לעולם.

    השבמחק
  5. רק בגלל הכתבה אני אנסה לינוקס עכשיו

    השבמחק
  6. גם אם לא חופשי אפשר utorrent

    השבמחק
  7. הטענה שאין בארץ מספיק קוד פתוח אינה מבוססת.
    למשל, צה"ל עובר ובגדול (בתהליך שנמשך כבר כמה שנים) לקוד פתוח:
    http://bitly.com/1kwEOyu

    השבמחק
  8. קוד פתוח הוא מודל עסקי. יש כמות מכובדת של עסקים שעושה ממנו כסף, למשל חברות כמו: RedHat (חברה בשווי של 10 מילארד דולר). זה רחוק מאוד מחבורת היפים או סטודנטים לא מגולחים שעושים משהו בשביל הכיף.

    מה שיפה במודל הזה שהוא אומר לא לבריונות הממשלתית המכונה "זכויות יוצרים". למעשה הסיבה העיקרית להצלחתו היא שהוא מציע אלטרנטיבה מצויינת לחיים חופשיים ללא הסחטנות של זכויות היוצרים.

    השבמחק
  9. הטענה שקוד פתוח מחזיק את כלכלת העולם הינה הזויה ומעוותת, אך אין ספק שהקוד הפתוח תורם משתעותית לציבור
    קוד פתוח הוא צורך ציבורי קהילתי אך דורש המון השקעה בכדי להופכו לישים
    כמו כן הבאגים בקוד הפתוח הם עצומים ונדרש זמן רב וכסף רב לתקן אותם לכן התהוותם אורכת זמן רב יותר
    חברות כגון אפל גוגל וכו עושות שימוש בקוד הפתוח למשל אפל מבוססת כולה על לינוקס, מאחר והם לא יכולים למכור את התוכנה כמו מייקרוסופט למשל הם מוכרים חומרה עם מערכת הפעלה מבוססת לינוקס אשר הושקעו בה זמן וכסף רב

    השבמחק
  10. אם כל התוכנות יהיו בקוד פתוח אז איך יתפרנסו המתכנתים?
    איך בכלל אפשר להרויח מפיתוח קוד שאתה נותן אותו חינם?
    מה מפריע לכם שחברות התוכנה מוכרות את מוצריהן בכסף? הן לא תופסות שום מונופול על משאבי הטבע (אדמות, מים, מחצבים) ששייכים לכל העולם. כל אחד יכול לפתוח חברה דומה ולהתחרות איתם.
    למה דוקא זה טוב שתוכנה נימסר בחינם? תוכנה זה לא מוצר חיוני בדרך כלל. אוכל, בגדים, דיור וטיפול רפואי הם דברים הרבה יותר חיוניים. למרות זאת אף אחד לא עולה על דעתו לתת אותם בחינם.

    galgal21



    השבמחק
    תשובות
    1. ברור שאתה לא מבין את המודל שמאחורי העסק הזה. מה גם שלאף אחד לא מפריע שחברה מחלקת את הקוד בחינם או גובה כסף עבורו. הסיבה שענף ההיטק כל-כך מצליח היא בין השאר שהרוב ולנטרי וחופשי ללא אלימות והתערבות ממשלתית.

      ישנם חברות ענק שמתפרנסות יפה מתוכנה בקוד פתוח: RedHat, סאן ועוד הרבה חברות בשווי של הרבה מליארדי דולרים.

      זה שהם מחלקות את הקוד בחינם זה לא אומר שהם לא מייצרות ערך וגובות עברו כסף, כמו שירותים ותמיכה. למעשה מודלים דומים הם מאוד נפוצים (Freemium למשל). עוד אנקדוטה, המשחק League of Legends משחק שהוא חינם בבסיס (ואתה יכול לקנות דברים בתוך המשחק אם בא לך) רשם הכנסות של למעלה מ 600 מליון דולר. הלוואי שהיה לי עסק רווחי שמחלק דברים בחינם ומכניס עשירית מהסכום הזה

      מחק
    2. כלומר כל הסיפור זה מודל עסקי מסוים: חברה אחת מוכרת את הקוד בכסף, חברה אחרת מחלקת קוד בסיסי בחינם ומוכרת תוספות בכסף וחברה אחרת מחלקת את הקוד בחינם ומתפרנסת מתמיכה טכנית. אינני יודע איזה מודל עסקי טוב יותר אבל לכל חברה יש זכות לבחור את המודל שלה (כולל מודל של מכירת הקוד בכסף ושמירה על זכויות יוצרים). כמו כן אני לא מבין מה פה ולנטרי, הכל ענין של מודל עסקי מסוים.

      galgal21

      מחק
    3. galgal21,

      אתה צודק בטענה שלך שכל מתכנת שעבד צריך לקבל תמורה ושכר בעבור בעבודה שלו. אבל זה רק צד אחד של המשוואה.
      יחד עם זאת בהתחשב באפיו של המוצר - תוכנה שמשתכפל בקלות וללא שום עלות או השקעה ממחשב למחשב, יש ליאבק על כך שלכל אדם בעולם תהיה זכות להשתמש במחשב וביכולתיו ותכונותיו ללא חובה הכרכית לשלם סכומים נכבדים לתאגידי התוכנה שתפסו מונופול בענף. המוהופול שאליו הם שואפים זהו המונופול על שימוש במחשב האישי של אדם ואדם בעולם! לא פחות ולא יותר. ואת המצב הזה צריך למנוע. צריך לאפשר זכות שימוש במחשב (שהוא לא ישים ללא מערכת ההפעלה וחבילת תוכנות בסיסית) לכל אדם בעולם אפילו עם אין ביכולתו לשלם את העלות שתאגיד המונופול כופה עליו בעבור שימוש זה. זה הרעיון. וצריך למצוא את פשרת האמצע בין 2 העיקרונות האלה.
      בנוסף עלות ייצור התוכנה - שעיקרו עבודת המתכנתים והציוד הוא יקר רק בהתחלה ותלוי בצורה ישירה בעבור כמה משתמשים מתבצעת העמסת העלות. לאחר השגת כמות מסויימת של משתמשים העלות יורדת כמעט לאפס, אבל התאגיד ממשיך לגבות תשלום מלא מכל האדם ואדם שרוצה פשוט להשתמש במחשב האישי שלו. כך נוצרו אנשים בעלי הון אדיר בגודלו בעולם בתוך שנים בודדות.
      רעיון התוכנה החופשית בא לשבור את המונופול הזה, אך הוא לא טוען שמתכנת לא צריך להרוויח את שכרו.
      למשל מערכת הפעלה Ubuntu - מבוססת לינוקס, נוצרה בידי חברת Canonical ומייסדה מרק שטלוורק, מימן את הרעיון מכספיו הפרטי וללא כוונת רווח (מלבד הכנסות עקיפיות שעיקרם לכסות את עלות הפרוייקט).

      אני אישית חושב שצריך לשלם בעבור התוכנה החופשית בכל דרך שהיא, ובפרט את עלות הכספית שהינה סבירה ותואמת את ההשקעה. אגב כל אחד יכול לתמוך בכל פרוייקט קוד פתוח והם מקבלים תרומות בברכה וזה מצויין. אבל עם אני מחליט לשלם מרצוני בעבור התוכנה שהינה תוכנה חופשית שאני יודע שהיא נוצרה עבורי - המשתמש ולא לצורך התעשרות התאגיד (זהו הבדל מאוד גדול שבא לידי ביטוי בכל מבנה התוכנה והמערכת) אני יודע שאם יש באפשרותי לשלם היום, אני משלם גם בשביל מאות ואולי גם אלפי אנשים שיוכלו להשתמש במחשב שלהם ללא צורך בשלום מס התאגיד.

      דני

      מחק
    4. היי galgal21,

      אין לי בעיה עם חברות שמוכרות את המוצרים שלהן בכסף -
      יש לי בעיה כאשר המוצרים שהחברות הללו מוכרות מפרות את כל המוסכמות וחושבות שהעולם שייך להן אז הן יכולות לעשות כל מה שבא להן -
      ראה ערך מייקרוסופט אופיס ומייקרוסופט אינטרנט אקספלורר שהלכו כנגד כל המוסכמות והסטנדרטים ואינן תואמות דבר.
      ופלוס למה לעזאזל מערכת הפעלה של מייקרוסופט עולה אלפי שקלים או מערכת אופיס עולה אלפי שקלים, אלו סכומים שלגמרי לא ריאלים ולא קשורים למציאות - והתשובה לשאלה "למה המחיר הוא כל כך גבוה" היא: כי מייקרוסופט יכולים.

      הבעיה השנייה שלי היא עם חברות שמשתלטות על העולם - ראה ערך גוגל, אומנם גוגל עושה את מה שהיא עושה בצורה מיטבית - מערכת הפעלה אנדרויד, שירותי מייל, אבל גוגל גם יודעת הכל עלי - איפה אני גר, איפה אני נמצא ומה הכרטיס אשראי שלי, לכן כבר היום אני מתחיל לחפש תחלופות יותר פרטיות לחלק מהדברים.
      חיי הפכו לחיים נוחים הרבה יותר בעזרת גוגל, אבל מצד שני כל המידע האישי שלי חשוף הרבה יותר.

      פוסטר.

      מחק
  11. סבבה לינוקס, אבל מעצב גרפי שצריך להריץ תוכנות תלת מימד עיבוד תמונה ותוכנות עריכה כמו פרמייר יכול לעבוד איתה?

    השבמחק
    תשובות
    1. בלנדר - תלת מימד
      גימפ - עריכת תמונות

      תוכנות מיועדות ללינוקס.
      לא מכיר את התוכנה שאתה דיברת עלייה (אינני מעצב)
      אבל כיום גם המשתמש ה"ביתי" מקבל תשומת לב.

      אם בעבר לינוקס הייתה מערכת הפעלה של שרתים בלבד כיום יש גם מערכות הפעלה למשתמשים - לדוגמא קבל את steam שמאפשר לשחק במשחקי steam על לינוקס.

      אז השינוי מגיע, צעד אחר צעד

      פוסטר.

      מחק
    2. Blender and Gimp are also available for Windows. See:
      http://www.blender.org/
      http://www.gimp.org/

      אגב - יש גם תוכנות למוזיקה ברמה מקצועית:
      http://musescore.org/
      http://audacity.sourceforge.net/
      http://lmms.sourceforge.net/home.php
      ....
      ועוד ועוד...

      מחק
  12. המאמר הזה הוא דוגמא מופלאה לכח ויכולת הטמונה בשיתוף פעולה מרצון לבין תורת ה"תחרות" הקפיטליסטית.

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוך ידידי.
      המאמר הזה מדגים מה קורה שיש תחרות קפיטליסטית אמיתית, במקום קורפרטיזם ופאשיזם.

      תחרות קפיטליסטית זה אומר חופש ללא חבורת חמושים שכופה את רצונה על אנשים אחרים

      מחק
    2. מסכים עם האנונימי מעליי,
      אני תומך מאוד נלהב של קוד פתוח וגם תומך בקפיטליזם.
      אין סתירה בין הדברים.

      כפי שכתבו לא פעם מעליי, קוד חינם אינו אומר חינם, הוא אומר שיתוף ידע, שיתוף פעולה מצד הקהילה.

      פוסטר.

      מחק
  13. סליחה על הבורות, אבל מה זה קוד פתוח?
    משה - משוק הכרמל.

    השבמחק
    תשובות
    1. כדי שתיהיה תוכנה, מישהו כותב תוכנית בשפת מחשב. לדוגמא - אם מישהו כותב משחק מחשב, הוא בעצם כותב תוכנית. התוכנית נקראית גם קוד. בדרך כלל זו עבודה רבה - תוכניות יכולות לגדול למאות אלפי שורות קוד ואף הרבה יותר.

      אם אותו מישהו מפרסם את התוכנית, הוא "פותח" את התוכנית לעולם - הקוד נעשה פתוח.

      תסתכל גם פה: http://goo.gl/f1iSH
      ואגב ויקיפדיה זה גם דוגמא יפה לפרוייקט ענק שכולו נעשה ללא תמורה.
      וגם הבלוג כלכלה אמיתית הוא דוגמא יפה.

      מחק
    2. תודה על ההסבר.
      משה - משוק הכרמל

      מחק
  14. האם הכותב הוא רם "CooL_SPoT" אחד מחברי linux.il#, ווטסאפ וקבוצת צעירים בלינוקס מלפני שנים רבות?

    השבמחק