דעה אחרת: 4 עובדות שלא מספרים לכם על מערכת כיפת ברזל

מאת: ערן הילדסהיים

מערכת כיפת ברזל, הגאווה הלאומית שלנו, היא מערכת שכלל אינה יעילה - כך לפחות טוענים מספר מומחים מהמובילים בעולם ובארץ בנושא. לפניכם 4 תובנות וסטטיסטיקות מטלטלות שמציגות דעה אחרת לגבי המערכת שזוכה לאינספור שבחים. וגם טיפ קטן מהמומחים: כך תגלו האם מדובר בירוט אמיתי של רקטות או שמא תגלו שהייתם עדים לבלוף.


ללא ספק הכוכב הגדול של שני סבבי העימותים האחרונים עם חמאס היתה מערכת "כיפת ברזל". שוב ושוב אנחנו מביטים נרגשים מבעד למסך הטלויזיה בשיגורו של הטיל 'טמיר' מפצח במהירות אדירה את השמיים ,עוד כמה שניות עוברות רואים הבזק, הכתב מודיע על עוד ירוט מוצלח ואנחנו מוחאים כפיים בגאווה גדולה. "90% הצלחה למערכת כיפת ברזל" מודיע דובר צה"ל. אלא שחוקרים מהמובילים בעולם בתחום ההגנה האוירית והטילים שחקרו את ביצועי המערכת במבצע "עמוד ענן" קובעים: רוב אם לא כל ההבזקים שאנחנו רואים הם לא יירוטים אלא בסך הכל הפעלת מערכת ההשמדה העצמית של הטיל עצמו. על פי מחקרם אחוזי ההצלחה של המערכת נעים בין 5% ל40% בלבד.  הסטטיסטיקות ממבצע עמוד ענן רומזות כי האמת לא כל כך רחוקה מהערכות החוקרים. האם יתכן לפיכך שאנחנו מוחאים כף לשיגור סתמי של טילים שעלות כל אחד מהם מעורכת באלפי דולרים או שמא מדובר באבחון שגוי של אותם חוקרים? מאחר ואין עדיין נתונים מהמערכה האחרונה על המערכת שנטען כי שודרגה, הנה כמה עובדות על המערכת ממבצע עמוד ענן. לשיפוטכם:

1.מומחי טילים מובילים טוענים כי אחוז הירוט המוצלח של כיפת ברזל נע בין 5% ל40% בניגוד לטענות צה"ל שדווח על כ-90% הצלחה.
פרופ' תיאודור פוסטול מ-MIT, מדען בעל שם עולמי המתמחה בנושא של הגנה נגד טילים, ד"ר מרדכי שפר ,חתן פרס ביטחון ישראל בגין פיתוח מערכת ההנחיה של הטיל "פיתון 3", ומדען נוסף, שעבד בחברה שפיתחה את הפטריוט ושסרב להחשף,בחנו כל אחד בנפרד עשרות קטעי וידאו של שיגורי כיפת ברזל במהלך מבצע "עמוד ענן". הם הגיעו למסקנה משותפת ,שאם הגדרת יירוט מוצלח הוא השמדת ראש הקרב של הרקטה, אז כיפת ברזל הצליחה לירט 5%-10% בלבד מהמטרות שלה. הטענות של צה"ל להצלחה של 90% ביירוט נובעת ,לטענת החוקרים, בעיקר כתוצאה מפרשנות שגויה של פיצוץ הטיל באוויר. ברוב המכריע של המקרים מצאו החוקרים, שהפיצוץ נגרם בכלל בשל מנגנון ההשמדה העצמית של הטיל המיירט מבלי שכלל פגש בדרך את רקטת המטרה. לטענתם כל אחד מאיתנו יכול לראות את הבלוף שכן ביירוט מוצלח המשמיד את ראש הנפץ של הרקטה, אמורים להופיע שני כדורי אש בלילה או שני כדורי עשן ביום -אחד של הטיל המיירט ואחד של המיורט. בסרטונים בהם צפו החוקרים נראו בעיקר רק כדור אש או עשן אחד, מה שמצביע על השמדה עצמית ברוב נסיונות הירוט. גם על פי תנועת הטיל קובעים החוקרים כי מסלולו בחלק מהמקרים לא מאפשר בשום מקרה ירוט של טיל עוין.
כתב הניו יורק טיימס,ריצ'רד לויד (מומחה בעצמו להגנה אוירית) שראיין את השלושה -החליט לבדוק בעצמו את הנתונים הדרמטיים שהוגשו בפניו.  לויד אישר בכתבתו שלאחר מחקר שערך גילה שאכן רק חלק קטן מהפיצוצים היו יירוט רקטות מעזה. כל השאר השמדה עצמית. לויד מעריך שאחוז ההצלחה של מערכת כיפת ברזל עומד לפיכך על לא יותר מ30% עד 40% .

כך על פי החוקרים אמור להראות ירוט אמיתי (שני כדורי עשן ביום או אש בלילה):

וכך נראה על פי החוקרים נסיון ירוט כושל (כדור אש או עשן בודד):

ולמי שמפקפק בנתונים האלה רק נזכיר שפרופ פוסטול הוא המדען הראשון שגילה לאחר מחקר את העובדה שאחוזי ההצלחה של טיל הפטריוט בירוט טילים נמוך משמעותית ונמצא בניגוד גמור לכל הערכות הגורמים הרשמיים. הערכה שהיום כולם כבר מכירים בה כנכונה. למאמר של פוסטול על מערכת כיפת ברזל לחצו כאן

2. מספר הנפילות של טילים בשטח בנוי היה כפול ממה שדיווח צה"ל במהלך מבצע עמוד ענן
אם לפיכך אחוז הירוטים היה כל כך נמוך -איך יתכן שכל כך מעט רקטות נחתו באזורים בנויים?

אולי את התשובה ניתן למצא בדיווח רשמי של המשטרה. דובר צה"ל טען שבמבצע "עמוד ענן" פגעו 58 טילים בשטחים בנויים.זה בנוסף לטילים שנפלו בשטחים פתוחים אך את אלה ,לפחות על פי דיווח הצבא, לא ניסו ליירט. לעומת זאת חבלני המשטרה מדווחים באתר המשטרה, על 109 טילים שנפלו בשטחים בנויים ושטופלו על ידם. כמעט כפול מהדיווח של הצבא.

עוד נתון שמעמיד את המספר 58 בסימן שאלה אלה 3,165 תביעות שהוגשו בגין נזקים שגרמו הרקטות. זה מספר עצום שלכאורה מעמיד בצורה לא פרופורציונליות את היחס בין הנזקים שנגרמו לנזקים הפוטנציאלים שיכולה לגרום רקטה מעזה. החוקרים השוו את הנתון הזה אל מול זה שהיה במלחמת המפרץ הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה, והעלו תהייה לגבי המספר האמיתי של הרקטות שנפלו בשטח בנוי ושפוספסו לכאורה על ידי כיפת ברזל.

3. מספר ההרוגים כתוצאה מרקטות לא ירד כתוצאה מהכנסת מערכת כיפת ברזל לשימוש מבצעי
בניגוד לדעה הרווחת כיפת ברזל לא הפחיתה את מספר ההרוגים ביחס למספר הטילים. בשנת 2008, ללא כיפת ברזל שוגרו לישראל כ-2000 טילים שגרמו ל-5 הרוגים. במהלך מבצע עמוד ענן, שוגרו לישראל 1500 טילים שהרגו 6 ישראלים.

4. האם ניתן לדעת מה אחוז ההצלחה האמיתי של כיפת הברזל?

יצוין כי  בשנה האחרון ישנם דיווחים כי הצליחו להוזיל משמעותית את מחירו של הטיל וכן יש טענות כי המערכת עברה שדרוג ניכר. לא ברור עד כמה אחוזי הירוט השתפרו במקביל-את זה נוכל לדעת רק בתום המבצע. בינתיים דובר צה"ל אחרי יומיים כבר דיווח על 90% הצלחה ,בדיוק כמו שדיווח בעמוד ענן. אלא שבמבצע עמוד ענן כעבור שבועיים עדכן פתאם ל87% הצלחה ואחרי כמה חודשים פתאם בכנס שהתקיים כבר דיבר מפקד ההגנה האווירית, תא"ל שחר שוחט, על 84% הצלחה.

חשוב להבין שמאחורי תעשיית יירוט הטילים עומדים סכומי כסף עצומים, תככים ,פוליטיקות והתנהלות שאף הוגדרה במקרים מסוימים על ידי מבקר המדינה כלא תקינה. קשה שלא להתיחס בחשדנות לידיעות שמגיעות מחוקרים מטעם שני הצדדים בעד או נגד המערכת . לנו האזרחים רק נותר לחקור באופן עצמאי את אמיתות הדברים לכאן או לכאן.