tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post7805774478449092497..comments2024-02-01T14:05:53.682+02:00Comments on הכלכלה האמיתית: האם מאחורי הקלעים החלה כבר קריסת מערכת הבנקאות באירופה?ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.comBlogger39125tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-56679084860960768032012-06-28T19:23:28.766+03:002012-06-28T19:23:28.766+03:00רק היום נפל לי האסימון..... אני כבר כמה ימים שומע ...רק היום נפל לי האסימון..... אני כבר כמה ימים שומע אותו אומר לאנשים אין אירו אירו, לא יודע מה קרה , קחו דולרים ותחליפו באירופה.... היום בבוקר שאלתי אותו מה קרה??? הוא עונה: יש קושי מוזר ומחסור בשטרות של אירו.<br />אמרתי לו כן שמעתי משהו כזה.... שכספומטים באירופה גם בקושי פולטים אירו, התשובה שלו לא איחרה לבוא: רונן, כמה פטריות אכלת אתמול בלילה????<br />אחרי שהראתי לו את הכתבה בבלוג הוא אמר... לא יכול להיות, אין מצב כזה אני לא מאמין הוא אמר וגם אז הוא אמר למה פה אין אירו זמין, לבנקים פה יש.. עניתי לו שכנראה בשקט בשקט הוציאו מפה את המטבע פיזית והעבירו אותו לאירופה. אמרתי לו לך תדע מי התקשר לביבי וסטנלי באמצע הלילה וביקש יתרות מטבע.Ron-JLMhttps://www.blogger.com/profile/04666506749453491098noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-38427941965492723882012-06-28T13:53:33.334+03:002012-06-28T13:53:33.334+03:00אולי גם הוא סובל מתקלה טכנית? :)אולי גם הוא סובל מתקלה טכנית? :)ערן הילדסהייםhttps://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-49161159945783674492012-06-28T13:38:01.971+03:002012-06-28T13:38:01.971+03:00ערן, לחלפן שליד העסק שלי אין אירו כבר שבוע.
שאלתי ...ערן, לחלפן שליד העסק שלי אין אירו כבר שבוע.<br />שאלתי אותו מה קרה??<br />הוא אומר שהוא לא מצליח לקנות את המטבע בכמויות הנדרשות.......................Ron-JLMhttps://www.blogger.com/profile/04666506749453491098noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-20451202551346710422012-06-27T23:43:43.556+03:002012-06-27T23:43:43.556+03:00בספרו רב המכר Economics of Good and Evil שראה אור ...בספרו רב המכר Economics of Good and Evil שראה אור בקיץ האחרון סוקר הכלכלן הצ'כי תומס סדלצ’ק את תולדות החיפוש אחר משמעותה של הכלכלה "מימות גילגמש ועד הוול סטריט". <br /><br />סדלצ’ק - שבין 2001 ל-2003 שימש יועצו הכלכלי של ואצלב האבל - מבקש להציב את מדע הכלכלה בהקשרים של תפיסות ערכיות-מוסריות, בניגוד לפרדיגמה הרווחת, על-פי טענתו, כי תכליתו של מדע זה הוא להגדיל את ערך הנכסים ואת הצמיחה המשקית, כאשר המושגים "טוב" ו"רע" אינם רלוונטים לגביו. <br /><br />סדלצ'ק טוען כי התפיסה הרווחת במדע הכלכלה מובילה לעידוד צריכה בלתי מבוקרת על-מנת שגלגלי המשק יונעו תדיר ביתר עוז, וזאת מבלי להביא בחשבון את המגרעות המוסריות שגורמת צריכה כזו. <br /><br />בסקירה מתוך ההיסטוריה והמיתולוגיה, הוא מצביע על כך כי את שורשי הרע הכלכלי ניתן לזהות כבר אצל אדם וחווה בגן עדן שהתפתו לצרוך מתוך תאווה ולא מתוך צורך אמיתי : "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ", וכולי. <br /><br />והרי בגן עדן היה הכל מושלם, ולא חסר לאדם וחווה מאומה, אלא שנתפתו לנחש, שפיתויו מקביל לפיתויי הפרסומות האגרסיביות הטורדים את האדם המודרני. <br /><br />גם סיפורי גילגמש מסיקים כי ההרמוניה של האדם מתערערת על-ידי תאוות בצע, וגם סיפורה של פנדורה במיתולוגיה היוונית קובעת מוסר השכל דומה. <br /><br />וכיוון שזהו טבע אנוש, אין דינה של כלכלת האיזון בין ביקוש להיצע אלא להיכשל, שכן חווה המטפורית לעולם לא תסתפק במה שיש לה, וחזקה על הנחש המטפורי - תעשיית הפרסום המודרנית - שלא תניח לה לחווה. <br /><br />כלכלת איזון תיתכן אולי רק אצל דיוגנס המטפורי, שהסתפק במגורים בחבית ובכסות אחת שחילק עם אשתו.<br /><br /><br />כבר ב-1972 הוציא צוות החשיבה הבינלאומי המפורסם "מועדון רומא" את הדוח "גבולות הצמיחה" שזכה לתפוצה המונית. <br />http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29<br />סדלצ’ק רואיין החודש לעיתון הגרמני "דר שפיגל" על-מנת שיתפרסמו עיקרי תורתו בהקשר למשבר הכלכלי-פיננסי הפוקד את אירופה.<br /><br />בראיון זה מסביר סדלצ’ק כי הצמיחה הכלכלית באירופה בעשורים האחרונים התפתחה מבלי שהממשלות או הכלכלנים יציבו סטנדרטים אתיים, כאשר, כך על-פי תפיסתו, עיקר מהותו של מדע הכלכלה, מלכתחילה, כרוך בתפיסות אתיות. <br /><br />האתיקה היא בעיניו נשמתה של הכלכלה, ובלעדיה הכלכלה היא כגוף בלי נשמה, טוען סדלצ’ק בראיון. <br /><br />קביעה מנוגדת לזו, דהיינו שאין לכרוך שיפוטים ערכיים בחישובים כלכליים, היא עצמה שיפוט ערכי מיניה וביה. <br /><br /><br /><br />המצב המשברי החמור מהווה הזדמנות למנהיגי אירופה ולכלכלניה לבחון מחדש את תפיסתם הכלכלית, ובראש וראשונה לערוך רוויזיה בפרדיגמת הצמיחה : "עלינו לנטוש את המחזוריות המאנית-דפרסיבית המאפיינת את חיינו הכלכליים, להתמקד יותר בשלב המאני ולשנות את תכליתה של המדיניות הכלכלית : במקום להעצים את התוצר הלאומי הגולמי, על המטרה להיות צמצום החוב הלאומי". <br /><br />סדלצ’ק מסביר כי כפי שממשלות אירופה מנועות כיום מלהדפיס כסף, כך יש למנוע מהן את הסמכות לייצר חובות. <br /><br />מדיניות הגורסת צמיחה מירבית היא מסע מסוכן המוביל לחובות. <br /><br /><br /><br />מדע הכלכלה, לפי סדלצ'ק, לוקה אפוא בחסר, מתוך שכל כולו בנוי על מודלים מתמטיים, עקרים מבחינה ערכית. <br /><br />http://www.news1.co.il/Archive/003-D-71040-00.htmlAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-47438748341651346422012-06-27T23:29:13.815+03:002012-06-27T23:29:13.815+03:00אני נזכר בציטוט מפורסם של הכלכלן הבריטי המהולל ג&#...אני נזכר בציטוט מפורסם של הכלכלן הבריטי המהולל ג'ון מיינרד קיינס. <br /><br />"לרעיונות של כלכלנים ושל פילוסופיים פוליטיים, גם כשהם צודקים וגם כשהם טועים, יש הרבה יותר עוצמה משנהוג לחשוב. <br /><br />למעשה, העולם נשלט בידי לא הרבה יותר מזה. <br /><br />אנשים מעשיים, שמאמינים שהם פטורים מהשפעות אינטלקטואליות, הם בעצם עבדים של איזה כלכלן שאבד עליו הכלח. <br /><br />ואילו המשוגעים שבשלטון, ששומעים קולות באוויר, מזקקים את הטירוף שלהם ממה שאיזה אקדמאי קשקש כמה שנים לפני כן". <br /><br />http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3515445,00.html<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />כסף=צריכת יתר של אנרגיה שהומרה לעודפי ייצור שביקשו להנציח בחומר את כוח קנייתם העתידי.<br /><br />לפיכך<br />כסף=חוב<br />חוב של האדם לעצמו המנוצל ביתר<br />חוב של האדם לסביבתו המנוצלת ביתר<br />חוב של האדם לעתידו המרוקן מעתודותיו<br />אין בכוחו של שום הון צבור לחדש בהם את שנשדד מהם<br /><br />כסף=פיצוי של עבר מרושש המבקש לעצמו נשא משועבד אל עתיד שישועבד <br /><br /><br /><br />מוזרה האשליה כי בעלי הכסף הם שיקבעו את פני העתיד בתובעם ממנו להכיר במאמציהם המקודשים להשיגו<br />הלזאת תרבות יקרא ???אפיקורס חארטאטיטיסnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-41257617826020779472012-06-27T22:46:21.398+03:002012-06-27T22:46:21.398+03:00הנה המשמעות הראשונה
היישר מפי הסוס...
בשעה 13:3...הנה המשמעות הראשונה<br />היישר מפי הסוס...<br /><br /><br /><br />בשעה 13:30 נשא נאום שר האוצר, יובל שטייניץ, לראשונה מאז פורסמה ההחלטה על הכפלת הגירעון בתקציב ל-3% ב-2013 והבהיר כי עמידה ביעד גירעון של 3% תחייב העלאה נוספת של מסים, לצערי הרב לא יהיה מכך מנוס". <br /><br />בפתח נאומו אמר שר האוצר שטייניץ : "יעד גירעון של 3% הוא אתגר ואנחנו מתכוונים לעמוד בו. אבל הציבור חייב לדעת את האמת - לצערי הרב אין מנוס מהעלאות מסים נוספות, למרות שהכפלנו את יעד הגירעון. התחזית יחד עם המתמטיקה יחייבו אותנו לפעול גם בנושא המיסים ולהעלות חלק מהם. אנחנו חייבים להגיד את האמת לעצמנו וגם לאזרחים.<br /><br />http://www1.bizportal.co.il/article/325059Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-24941147003441554042012-06-27T22:40:30.697+03:002012-06-27T22:40:30.697+03:00בנוסף, גוטליב (סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי ...בנוסף, גוטליב (סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי ד"ר דני גוטליב) מציין את תשעת מיליארדי השקלים שהמדינה מחלקת מדי שנה בעיקר לעשירון העליון בצורת הטבות מס לחיסכון לפנסיה, שגם אותם אפשר לחלק באופן שונה. <br /><br />למעשה, מאז שהחיסכון לפנסיה הפך לחובה, התמריץ לחסוך הפך למעט מיותר. <br /><br />וממילא, מחצית מהכסף הולך רק לבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, ומחצית מהעובדים כלל אינם נהנים ממנו. <br /><br />"המנכ"לית לשעבר של הביטוח הלאומי (אסתר דומינסיני - ש"א) הציעה לאוצר לקחת את הטבות המס לחיסכון הפנסיוני ולהפוך אותן לקצבה שקשורה להיקף העבודה. <br /><br />הצענו את זה גם אחרי המחאה. <br /><br />אני חושב שזו הצעה מאוד יפה ומאוד הוגנת מכיוון שהיא מתגמלת בצורה רחבה מאוד כל עוד הם משתלבים בשוק העבודה", הוא אומר. <br /><br />המחיר הוא כמובן שבעלי ההכנסות הגבוהות יפסיקו ליהנות מהטבת המס, דבר שמעורר התנגדות גדולה, וממילא, אגף תקציבים באוצר לא אוהב את הרעיון, ומזה יותר משנה וחצי ששר האוצר לא מצליח להחליט בנושא. <br /><br />עד כדי כך, שבאחרונה אף הועלה הדבר בפני ראש הממשלה בעצמו, אך ללא הועיל. <br /><br />http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575245,00.htmlAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-41001478082265865442012-06-27T22:32:26.419+03:002012-06-27T22:32:26.419+03:00העיר סטוקטון (Stockton) בקליפורניה תהפוך לעיר הגדו...העיר סטוקטון (Stockton) בקליפורניה תהפוך לעיר הגדולה ביותר בארצות הברית המבקשת הגנה מפני פשיטת רגל, לאחר שהמחוקקים אישרו אתמול תקציב המבוסס על כך שהעיר תזכה להגנה מפני הנושים, ולא תעמוד בכל חובות שלה. <br /><br />העיר מונה כ-300 אלף תושבים, בסנטרל וואלי בקליפורניה, ומרוחקת 137 ק"מ מזרחית מסן פרנסיסקו.<br /><br />מועצת העיר אישרה ברוב של 6 ל-1 את תקציב 2012-13 לאחר ישיבה שארכה חמש שעות, במהלכה עובדי עירייה שיצאו לגמלאות דחקו בחברי המועצה לדחות את תוכנית ההוצאות בסך 155 מיליון דולר.<br /><br />על פי התוכנית, יבוטלו ההטבות הרפואיות לפנסיונרים, וזאת בניסיון לצמצם גירעון של 26 מיליון דולר. <br /><br />כמו כן, על פי התקציב לשנה הפיסקאלית שתחל באחד ביולי, סטוקטון תגיע לחדלות פירעון על תשלומי חובות בשווי 10.2 מיליון דולר, ותקצץ 11.2 מיליון דולר בשכר לעובדים, אולם בית המשפט לפשיטות רגל עשוי לבטל סעיף זה מכיוון שהעובדים מאוגדים בחוזים.<br /><br />"צובט בלב לחשוב על ההשלכות", מסרה ראש העירייה אן ג'ונסטון. "אך איני רואה שום פיתרון אחר". <br /><br /><br /><br />לדברי בכירים בעיר, מאז פברואר מצבה הפיננסי של העיר נקלע לבעיות הנובעות משני עשורים של ניהול פיסקאלי שגוי, צבירת חובות, תשלומי שכר מוגזמים והטבות עודפות לגמלאים.<br /><br /> <br /><br />כמו כן סבלה העיר מירידה חדה בהכנסות מאז קריסת שוק הנדל"ן המקומי. <br /><br />סטוקטון מדורגת בשנים האחרונות בראש דירוגי העיקולים בארצות הברית. <br /><br />על מנת לאזן את התקציב, קיצצה העיר יותר מ-90 מיליון דולר בהוצאות, והפחיתה את כוח העבודה, כולל 25% מהשוטרים, זאת על אף עלייה בשיעורי הפשעים האלימים בעיר.<br /><br />http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3575503,00.htmlAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-89787812724206350132012-06-27T22:22:48.394+03:002012-06-27T22:22:48.394+03:00נגיד הבנק המרכזי של איסלנד מר מאר גומונדסון. "...נגיד הבנק המרכזי של איסלנד מר מאר גומונדסון. "כלכלות קטנות ופתוחות חייבות להגן על עצמן באמצעות מגבלות על פעילותם של משקיעים זרים" אמר מתוך ניסיונו בניהול המשבר אליו נקלעה איסלנד לאחר נפילת ליהמן ברודרס בשנת 2008.<br /><br />"זרמי הון אדירים פנימה הוציאו את השוק משיווי משקל. <br /><br />לכן, כשהגיע התיקון הוא היה חד מאוד והוביל למשבר פיננסי חמור", הוסיף נגיד הבנק האיסלנדי. <br /><br />החוב של מערכת הבנקאות האיסלנדית לפני המשבר היה גדול פי עשר מהתוצר הלאומי, מה שהוביל להחלטה שלא מחלצים את הבנקים. <br /><br />ההחלטה הזו, בניגוד להחלטה שנלקחה באירלנד, התבררה כנכונה והיום כלכלת איסלמד חזרה למסלול. <br /><br />http://www.themarker.com/markets/1.1742225<br /><br /><br /><br /><br />בנק ברקליס הבריטי ישלם קנסות בסך 290 מיליון ליש"ט (452 מיליון דולר), הקנסות הגבוהים ביותר מעולם שהוטלו על ידי רגולטורים בארה"ב ובבריטניה, כדי ליישב אישומים לפיהם הבנק ביצע מניפולציות בתהליך קביעת ריבית הליבור, הריבית הבין בנקאית בלונדון, דיווחה סוכנות הידיעות בלומברג. <br /><br />ההסדר ליישוב האישומים נגד הבנק שהוגש על ידי רשות ני"ע בבריטניה (FSA), רגולטור שוק הסחורות בארה"ב (CFTC) ומשרד המשפטים האמריקאי, הוא הראשון במסגרת חקירה בינלאומית של חשד לפיו בנקים ניסו לבצע מניפולציות בריבית הליבור, לפיה נקבעות הריביות שמשולמות על כלים פיננסים ברחבי העולם בהיקף של 360 טריליון דולר.<br /><br />הרגולטורים בודקים האם סוחרים בבנקים קשרו קשר כדי לבצע מניפולציות בריבית הבין בנקאית מתוך מטרה לגרוף רווחים מנגזרים על הריבית. <br /><br />בין הבנקים שנחקרים נמנים גם סיטי , UBS , דויטשה בנק , רויאל בנק אוף סקוטלנד, לוידס בנקינג ו-ICAP. <br /><br />ריבית הליבור נקבעת מדי יום על פי סקר שעורך איגוד הבנקאים הבריטי בקרב נציגי הבנקים, במסגרתו מתבקשים הבנקים לדווח על רמת הריבית שהם נדרשים לשלם כדי לקבל הלוואות מבנקים אחרים.<br /><br />הריבית משקפת את הממוצע של הריביות שעליהן מדווחים הבנקים, לאחר מחיקת הריביות הגבוהות והנמוכות ביותר שדווחו על ידי הבנקים. הריבית משפיע על עסקות פיננסיות ברחבי תבל, החל מגובה הריבית שמשלמים בעלי בתים על המשכנתאות שלהם, וכלה בשווי חוזים לביטוח כנגד חדלות פירעון (CDS) ואג"ח קונצרניות.<br /><br />http://www.themarker.com/wallstreet/1.1742069Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-13705932240374319602012-06-27T20:57:18.640+03:002012-06-27T20:57:18.640+03:00בין השורות? זה כתוב באותיות קידוש לבנה. הלכה הפנסי...בין השורות? זה כתוב באותיות קידוש לבנה. הלכה הפנסיה.<br /><br />משטר צבאי? לא יודע. לפחות לגבי ישראל, שהצבא אינו שכיר. אבח יהיה פה בלגן.אורןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-29668029043301208412012-06-27T15:45:49.983+03:002012-06-27T15:45:49.983+03:00בנקה מונטה די פאסקי די סיינה, הבנק העתיק בעולם, מת...בנקה מונטה די פאסקי די סיינה, הבנק העתיק בעולם, מתכוון לבקש סיוע ממשלתי בהיקף 3.4 מיליארד יורו, על מנת לפצות על בעיית נזילות שאינה מכוסה על ידי הרגולטורים האירופיים. הבנק, השלישי בגודלו באיטליה במונחי נכסים, עשוי גם לנסות לגייס מיליארד יורו נוספים ממשקיעים פרטיים, לדברי הבנק, שמטהו בעיר סיינה, בבניין מפואר מהמאה ה-13. <br /><br /><br />הבנק הוקם ב-1472 ומונה כיום כ-3,000 סניפים באיטליה, בהם מועסקים למעלה מ-30 אלף עובדים. ב-2009 הפך הבנק לשלישי בגודלו במדינה לאחר שרכש את בנק אנטונובנטה תמורת 9 מיליארד יורו. "איננו יכולים להיות יותר הכספומט של העיר סיינה", אמר גבריאלו מנצ'יני, יו"ר קרן ההשקעות התומכת בבנק, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" בשנה שעברה. <br /><br />http://www.themarker.com/wallstreet/europe/1.1741899Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-54641276523170815452012-06-27T15:20:32.989+03:002012-06-27T15:20:32.989+03:00תקראו בין השורות: אין לכם פנסיות!
כל עוד היינו בגל...תקראו בין השורות: אין לכם פנסיות!<br />כל עוד היינו בגל עולה של כלכלת הפירמידה שהייתה במערב ב30 השנים שחלפו עם ריביות יורדות ונטל החובות עולה הכל היה בסדר.<br />היום המשחק נגמר, הטייקונים השתלטו על הנכסים אך לא ידעו לנהל אותם , הכל היה בלוף שמטרתו להעביר שליטה ולחלק את העוגה למען 5% מאוכלוסיה שריכזו את כל החותים (1700 איש מנהלים את המשק), ההפסדים קבורים בכסף פנסיוני ויום שעדר יגלה את זה קרוב.<br />הם מפחדים מאיבוד שליטה, מרד וריסוק העולם שבו כל כך כייף להם לחיות.<br />לא יעזור כלום, העדר מתעורר, העדר לא מאמין ״שהכל בסדר״, ״פישר יודע מה לעשות״ וכד׳<br />בשלב הבא יהיה ריצה לבנקים, אנרכיה, קריסת מערכות ומשטר צבאי, כי הם לא יוותרו על הנכסים שקיבלו ללא מלחמה ודם.<br />1984 זה כאן! הסופר הגאון טעה בכמה עשורים אבל צדק במהות.<br />העולם כפי שאנו רגילים לחיות בו הולך ואוזל.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-7605293142145024272012-06-27T14:59:18.096+03:002012-06-27T14:59:18.096+03:00הדבר המעניין ביותר הוא שהבנקים מתים ואיתם כל הבורס...הדבר המעניין ביותר הוא שהבנקים מתים ואיתם כל הבורסה וכל החברות הממונפות.<br />דווקא עכשיו יותר מכל זמן יש לפתוח עיניים ולראות כיצד הממשל וההון רוקדים יחד אל תוך החשיכה תוך גניבת היכן שאפשר והכל כמובן חוקי.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-63974874224060611772012-06-27T14:55:25.073+03:002012-06-27T14:55:25.073+03:00תודהתודהAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-30374753481888544512012-06-27T14:28:11.620+03:002012-06-27T14:28:11.620+03:00פולחן השוק החופשי הפך לאמונה השלטת בעולם. חסידי הת...פולחן השוק החופשי הפך לאמונה השלטת בעולם. חסידי התפיסה מאמינים כי השווקים הפיננסיים יבטיחו את ההקצאה האופטימלית של משאבים כל עוד הממשלות לא יתערבו בהם, אמונה הנובעת מהשערת השווקים היעילים ותיאוריית הציפיות הרציונליות. הדוקטרינות האזוטריות הללו מבוססות על הנחות מסוימות שכמעט אינן רלבנטיות בעולם האמיתי, אך עם זאת הן עדיין מאוד משפיעות. <br /><br />הן החלו לשלוט בפקולטות לכלכלה באוניברסיטאות המובילות באמריקה, ומשם ההשפעה שלהן התפשטה לכל עבר. בשנות השמונים הן הנחו את המדיניות שנקטו ארצות הברית ובריטניה, שפצחו בתוכניות לדה־רגולציה ולגלובליזציה של השווקים הפיננסיים. היוזמה הזאת התפשטה כאש בשדה קוצים: מכיוון שהגלובליזציה מאפשרת להון לחמוק מרגולציות ומיסוי, מדינות אינדיבידואליות - שאינן יכולות לשרוד ללא הון - התקשו לעמוד בפיתוי.<br /><br />לרוע המזל, האמונה העומדת בבסיס פולחן השוק החופשי שגויה מטבעה: שווקים פיננסיים החופשיים מהתערבויות לא בהכרח נוטים לעבר שיווי משקל - הם יכולים באותה מידה ליצור בועות. <br /><br /><br />השימוש בכלים סינתטיים הרחיב את היקף הבועה מעבר לשוק הדיור: הונפקו הרבה יותר אג"ח מגובות משכנתאות ממשכנתאות. בהתאם, ההתפוצצות לא הוגבלה רק לשוק משכנתאות הסאב־פריים, אלא פגעה במערכת הבנקאות הבינלאומית כולה. ההשלכות הפתיעו את השחקנים והרגולטורים בשוק, שהולכו שולל על ידי דוקטרינה כוזבת. <br /><br /><br />כדי למנוע התרסקות, המערכת הפיננסית הבינלאומית חוברה למכונת הנשמה מלאכותית. שרי האוצר של העולם המפותח הכריזו שאף מוסד פיננסי חשוב מערכתית לא יורשה ליפול. למעשה, הרשויות החליפו את האשראי הקונצרני שקרס באשראי ממשלתי. ההתערבות הזאת שוב מנעה את התפוצצות בועת־העל, אך נשאה עמה את הזרעים של המשבר הפיננסי הנוכחי. <br /><br /><br />המערכת הפיננסית מלאה באמונות שגויות, אי־הבנות וקונספציות מוטעות. המציאות רחוקה מהנחות היסוד שעליהן בוססו התיאוריות ששגשגו במהלך ימי בועת־העל. אני הונחיתי על ידי פרשנות שונה של השווקים. הפרשנות הזאת התבססה על מסגרת קונספטואלית שהתחלתי לפתח עוד בימיי כסטודנט, שנים רבות לפני שנהייתי מעורב בשווקים הפיננסיים. למעשה, המסגרת הזאת אינה עוסקת בשווקים הפיננסיים: היא עוסקת באחת הבעיות הבסיסיות ביותר בפילוסופיה - מערכת היחסים בין החשיבה והמציאות. הרשו לי להסביר בקצרה את המתווה.<br /><br /><br /><br />הטענה שלי היא כי סוכני חשיבה מקושרים לסיטואציה שבה הם משתתפים בשתי דרכים. מצד אחד, הם מנסים להבין את המצב המדובר - אני מכנה זאת הפונקציה הקוגניטיבית. מצד שני, הם מנסים להשאיר את חותמם על המצב - זאת הפונקציה הגורמת, או המניפולטיבית. שתי הפונקציות מחברות את סוכני החשיבה והסיטואציות שבהן הם פועלים בשני כיוונים הפוכים. כאשר שתי הפונקציות פועלות בו בזמן הן יוצרות מערכת מעגלית, או לולאת משוב - אני מכנה זאת רפלקסיביות. <br /><br />http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564054,00.htmlAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-1986886699892082052012-06-27T14:21:54.100+03:002012-06-27T14:21:54.100+03:00מה קורה כשמפרידים את הגוף מהנשמה ?", שואל תומ...מה קורה כשמפרידים את הגוף מהנשמה ?", שואל תומס סדלצ'ק, כלכלן ג'ינג'י ואנרגטי בן 34, את באי הרצאתו באוניברסיטת ניו יורק. "מקבלים זומבי. כמו שעשינו עם הכלכלה".<br /><br /><br />"זומבי נראה אנושי, אבל למעשה הוא כמעט מכני, אין בו חמלה, והוא רוצה רק לאכול ולמלא את העולם. האם לא זה בדיוק מה שמלמדים בקורסים לכלכלה ? שהכלכלה חייבת להיות עיוורת לטוב ורע, שאי אפשר לשנות את כלליה ושהיא מצייתת לעקרונות מדעיים כמו שאטומים מצייתים לחוקי הטבע ? הכלכלנים ניסו במשך זמן רב מדי לתאר את הכלכלה כאילו היתה פיזיקה, אז לא פלא שיצרנו זומבי - כי פיזיקה עוסקת באובייקטים מתים.<br /><br /> <br /><br />"האנשים בוול סטריט מאוכזבים מחוסר היכולת של כלכלנים לשנות את השיטה. ועוד ועוד אינטלקטואלים וכלכלנים מסכימים איתם, ומתחילים לחפש דרכים חדשות להתייחס לכלכלה, ולנסות להבין אותה כמשהו חי. אנחנו מתעוררים מחלום שבו חשבנו שהכל עובד טוב. זה מעולם לא עבד טוב - אבל רק עכשיו אנחנו מבינים את זה. החולשה הגדולה ביותר של החברה האמריקאית היתה הכוח תמיד שלה, כי הוא הסתיר את כל מה שהמערכת הקפיטליסטית עשתה לא נכון. קיבלנו מאז רבבות אזהרות לכך שאי אפשר להמשיך באותה הדרך, אבל לא שינינו הרבה. <br /><br /><br /><br />סדלצ'ק לא מנסה לצאת נגד המיינסטרים. לדבריו, הוא פשוט מנסה להחזיר למיינסטרים של החשיבה הכלכלית את מה שהיה בו מאז ומעולם, ונעלם רק באחרונה: מוסר, אתיקה, ומושגי טוב ורע, מותר ואסור. ספרו "כלכלת הטוב והרע: חיפוש אחר משמעות כלכלית מגלגמש ועד וול סטריט" מנתח את המחשבה הכלכלית שנחבאת במיתוסים, דתות וכתבים פילוסופיים, ומראה איך התובנות המעמיקות האלה נעלמו במאה ה־18, אחרי שמבשר הקפיטליזם אדם סמית הנחיל את החשיבה שלפיה כלכלה היא מדע מדויק חף משאלות אתיות. <br /><br /><br />"כלכלה, מוסר והומניות תמיד היו מחוברים", הוא אומר. "התנ"ך והברית החדשה ספוגים בדיונים כלכליים ובסיפורים שעיקרם כלכלי, ושהאתיקה והאנושיות הן חלק בלתי נפרד ממערכת קבלת ההחלטות בהם. גם ישו השתמש בהרבה טרמינולוגיה כלכלית. בתפילת 'אבינו שבשמים' שבברית החדשה התרגום הנכון מיוונית הוא 'מחל לנו על חובותינו, כפי שאנו מוחלים לנושינו'. 'חוב' ו'חטא' הן מילים נרדפות בארמית, יוונית ולטינית. הספר שלי מראה שלאורך רוב ההיסטוריה לא היה קו ברור שמפריד בין תרבות לבין כלכלה 'קרה', והוא מבקש לנסות ולאחד שוב את ההומניות והכלכלה המודרנית. למעשה גם היום ההפרדה אינה טבעית ואינה מוחלטת. קחי דוגמה טיפשית אחת: אנליסט נשאל בטלוויזיה מה היתה האינפלציה באמריקה בחודש יוני. הוא עונה 0.4%. מה השאלה הבאה ? האם זה טוב או רע. וכשיורדים לסוף השאלה, מבינים שבבסיסה היא שאלה מוסרית".<br /><br /> <br /><br />בספרו סדלצ'ק עומד על האירוניה שבכך שאת השאלות של "טוב" ו"רע", אלה שבעבר הופנו לכוהנים ופילוסופים, מפנים היום לכלכלנים. "גם השאלה 'מה עליי לעשות ?' הכילה בעבר גם את הדילמה האתית. וגם אותה מפנים היום לכלכלנים", הוא אומר.<br /><br /><br /><br /><br /><br />גם לסיפור גן העדן יש לו פרשנות כלכלית : "כולם חושבים מיד על הפרשנות המינית, אבל האם זה לא היה חטא של צריכת יתר ? הם לא אכלו את התפוח בגלל רעב, הם לא התלבשו כי היה להם קר, זה היה איזה ערך עודף שאיש משניהם לא באמת היה צריך, והעונש שניתן להם הוא - כיוון שכל מה שנתתי לכם לא היה מספיק, שום דבר לא יספיק לכם. הקללה של חוה היתה 'את תרצי, אבל לא תהיי מסופקת ומונחים של ביקוש והיצע'. חוה קוללה בביקוש אינסופי. ואדם קולל ב'אתה תעבוד ותעבוד, אבל לא תהיה מסופק'".<br /><br /> <br /><br />"חוסר הסיפוק הוא מנוע ההתקדמות של הקפיטליזם", הוא כותב בספרו, "אנחנו עשירים מכל ציוויליזציה שהתקיימה אי פעם, אבל אנחנו רחוקים באותה מידה מהמילה 'מספיק' ומסיפוק. אם לא היינו צריכים להגדיל כל הזמן ובכל מחיר את התמ"ג והפרודוקטיביות, גם לא היינו צריכים לעבוד את עצמנו לדעת כל הזמן 'בזיעת אפינו'".<br /><br /> <br /><br />אז למה אנחנו עושים זאת בכל זאת ? סדלצ'ק אומר שזה כי הכלכלה שלנו היא לא רק זומבי, אלא גם מקרה קלאסי של גולם שקם על יוצרו. "ניקח למשל את הדוגמה של 'מטריקס'", הוא מסביר, "יצרו רובוטים ששירתו אותנו, בלה בלה בלה, בסופו של דבר אנחנו משרתים אותם. זה גם מה שקורה עם חוב, אצל היוונים למשל. הם חשבו שהם יכולים לשלוט בזה - אבל בסופו של דבר הפכו לעבדים של החוב".<br /><br /><br />http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554457,00.htmlAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-79943219879281728792012-06-27T14:10:13.687+03:002012-06-27T14:10:13.687+03:00הנושא : כלכלה=סימולציה מעשית של רעיונות ומנהגים תר...הנושא : כלכלה=סימולציה מעשית של רעיונות ומנהגים תרבותיים מופשטים ומעשיים<br /><br /><br /><br />1) תרבות המבוססת על צריכת יתר חושית הינה תרבות מבוססת חוב<br /><br />2) תרבות המבוססת על פנסיה מתוכננת ובו זמנית על הגדלת תןחלת החיים הינה תרבות המבוססת על חוב ושקר<br /><br />3) תרבות המבוססת על המרת רוח לחומר ובו זמנית על האלהתם של הממירים הינה תרבות המבוססת על חוב ושקר וניצול<br /><br /><br /><br /><br />מכאן שכלכלתה המעשית של אותה תרבות תתבסס על<br /><br />1) עידוד צריכת יתר בדגש על שיווק ועל מגזרי השרותים<br /><br />2) פירמידה הפוכה בה מגזר הייצור נושא בנטל הפנסיה של מגזר השרותים אולם בו זמנית מפקיד בידי מגזר השרותים את כוח הקניה שלו עצמו<br /><br />3) קומוניקציית המונים הבזה למילה ולשפה ומקדשת סטטיסטיקות ומספרים וגרפים מבטיחים ללא שיהיה לה ולו שמץ של מושג שהם מייצגים רק עבר מעוקר מהתייחסות לכוחות פעולתו המניעים<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />דמוקרטיה תקשורת וכסף<br /><br />הדמוקרטיה נתפסת אצל שפנגלר כנשק פוליטי בידי בעלי ההון. אלה בתורם, משתמשים באמצעי התקשורת במטרה להשפיע על המערכת הפוליטית. לדעתו של שפנגלר, הדמוקרטיה היא בעצם שלטון בעלי הממון, אשר עושים שימוש בכספם לצורך צבירת עוצמה פוליטית, אולם מציגים תהליך זה כחלק מחופש הבחירה לשיפור איכות החיים של כלל האזרחים בחברה.<br /><br />שפנגלר טוען כי עקרונות הבסיס של השיטה הדמוקרטית כגון:שוויון אזרחי, זכויות טבעיות, זכות הצבעה לכל,ותקשורת חופשית כולם משמשים כמסווה למלחמת מעמדות בין המעמד הבורגני לאריסטוקרטיה.<br /><br />המונח חופש מקבל משמעות שלילית בהיותו מחסום לקיומה של מסורת. בהתאם, חופש עיתונות דורש אמצעים כספיים ובעזרתם ניתן להשפיע על התכנים התקשורתיים. חופש הבחירה גורר לתעמולה אשר הינה בעלת עוצמה רבה יותר כאשר היא נתונה בידיהם של העשירים. חופש העיתונות מקבל גם הוא משמעות שלילית בטענה שבאמצעות הכסף של בעלי אמצעי התקשורת לא ישמש להפצת דעות אלא ליצירתן של דעות מוכוונות.<br /><br />שפנגלר רואה את השלב האחרון של תרבות דמוקרטית כמאבק על העוצמה השלטונית בין קבוצה מצומצמת של אילי הון. מצב זה לא נתפס בעיניו כשחיתות או ניוון מערכתי אלא כשלב הכרחי בדרך לסופה של תרבות.<br /><br />http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91<br /><br /><br />קוויגלי (Quigley) טוען כי שקיעתן של אימפריות מתחילה כאשר הן חדלות להשקיע את המשאבים העודפים שלהן בהתחדשות ומנצלות אותם רק לצריכה לא פרודוקטיבית. כאשר מתחילה חברה לכלות את משאביה לריק, נגרם מיתון כלכלי, מתחילה ירידה ברמת החיים, מתפתחים מאבקים פנימיים בין קבוצות אינטרסים שונות, נחלשת הזיקה בין האלמנטים הפוליטיים, הדתיים והאינטלקטואליים לבין ההמונים, ההמונים נסחפים אחר אלמנטים דתיים חלופיים, הבערות גוברת, והחברה כולה הולכת ודועכת עד להתפורררותה גמורה. בחברה הנתונה בתהליך מעין זה הרצון והיכולת להגנה עצמית נחלשים, והחברה כולה הופכת טרף לחברות צעירות, "ברבריות", בעלות חיוניות גבוהה ממנה. <br /><br />במאה העשרים היו במערב הרבה מן המאפיינים הכלכליים, הדמוגרפיים והפוליטיים שקוויגלי מאבחן בציביליזציות על סף שקיעה. מבחינה כלכלית היה המערב עשיר בהרבה מכל ציביליזציה אחרת ונהנה מעליונות מדעית וטכנולוגית, אבל הסתמנו בו שיעורים נמוכים של צמיחה, של חיסכון ושל השקעה, משום שהוא העדיף את הצריכה על פני יצירת בסיסים כלכליים וצבאיים עתידיים. מבחינה דמוגרפית הסתמן בו קיטון באוכלוסייה, במיוחד בהשוואה לארצות האסלאם. מבחינה פוליטית הופיעו בו סימנים ברורים של התפוררות מורלית, של פלגנות פוליטית ושל "התאבדות תרבותית" שיש לה חמישה ביטויים מעשיים:<br /><br /> עלייה ברמות הפשיעה, צריכת הסמים והאלימות; <br /> שקיעת מוסד המשפחה ועמה עלייה בשיעורי גירושין, לידות מחוץ לנישואין, הריונות נעורים ומשפחות חד-הוריות; <br /> ירידה ב"הון החברתי" קרי חברות באגודות וולונטריות והאמון הבין-אישי על רקע זה; <br /> התרופפות מוסר העבודה ועליית קרנו של הסיפוק האישי; <br /> ירידה במחויבות ללמידה ולפעילות אינטלקטואלית. <br /><br />http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=8אפיקורס חארטאטיטיסnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-57195909663901994002012-06-27T13:46:21.584+03:002012-06-27T13:46:21.584+03:00"המיליארדים שנמצאים היום בחיסכון הפנסיוני לא ..."המיליארדים שנמצאים היום בחיסכון הפנסיוני לא תומכים בצמיחה במשק. בתוך החיסכון הפנסיוני יש כ-300 מיליארד שקל שכולו מיועד למניות והרוב לאג"ח קונצרני. חלק קטן מדי הולך לפיתוח של המשק - להשקעה במפעלים. כדי שהמשק יצמח, צריך לסייע לו" - כך אמר היום זאב רותם, אחד היועצים הכלכליים הבכירים במשק, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, בדיון בנושא החיסכון הפנסיוני בישראל.<br /><br /><br /><br />שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בדיון כי "אם חיים יותר, וטוב שאזרחי ישראל חיים יותר, בסוף אין מנוס מהצורך לעבוד יותר. העובדים הם אלה שבסופו של דבר מממנים לעצמם את הפנסיה. צריכה להיות פרופורציה סבירה בין תוחלת העבודה ושנות הפנסיה". <br /><br /><br /><br />פרופ' איתן ששינסקי שפתח את מושב העבודה בנושא, ציין כי אחד הנושאים הבעייתיים ביותר הוא הגידול בהוצאות על בריאות בשנות החיים האחרונות. "המדיקר האמריקאי מוציא מחצית מההוצאה שלו על שלוש שנות החיים האחרונות. זה יוצר שאלות מוסריות גדולות", ציין ששינסקי.<br />לדבריו, לעלייה בתוחלת החיים נוספה בשנים האחרונות בעיה נוספת של ירידה בשערי התשואה. "לא יהיה כאן שינוי דרמטי בתקופה הקרובה ויש לכך השפעה דרמטית על היקף הפנסיות שאפשר לספק בהפרשות נתונות", אמר ששינסקי והראה את גרף הירידה בריבית בנק ישראל ב-20 השנים האחרונות. <br /><br /><br /><br />http://www.themarker.com/markets/1.1741623Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-42321833768952306112012-06-27T13:43:01.827+03:002012-06-27T13:43:01.827+03:00סטוקטון שבקליפורניה עומדת להפוך לעיר הגדולה ביותר ...סטוקטון שבקליפורניה עומדת להפוך לעיר הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב שתכריז על פשיטת רגל, זאת לאחר שהמועד הסופי לחתימה על הסכם עם הנושים שלה עבר וראש העיר הודיע כי לא נראה שהוא יושג בקרוב.<br /><br /><br />בשלוש השנים האחרונות ספגה העיר מכה אנושה בעקבות קריסת שוק הנדל"ן בארה"ב, ונאלצה לבצע קיצוצים כואבים לאחר שהגיעה לגירעון של 90 מיליון דולר. <br /><br /><br />העירייה קיצצה ברבע מכוחות השיטור בעיר, שליש מעובדי מכבי האש, ו-40% מתוך שאר העובדים במגזר הציבורי. <br /><br /><br />בנוסף, בוצעו הורדות שכר ובוטלו הטבות סוציאליות.<br /><br /><br />סטוקטון, על 290 אלף תושביה, נהנתה מפריחה נדל"נית של אלפי בתים חדשים בשנים שלפני המשבר, כחלק מפיתוח מואץ של הפרברים של מפרץ סן פרנסיסקו. אולם, כשנחת המשבר ובועת הנדל"ן פקעה, סטוקטון הוצפה בעיקולי בתים ואיבדה הכנסות גדולות ממסים על בתים והיטלים אחרים. מנגד, חוזים קיבוציים ארוכי טווח של עובדי המגזר הציבורי בעיר הכבידו על קופת העירייה, כמו גם תכניות פרישה נדיבות. אם לא די בכך, העירייה ביצעה השקעות יקרות בבניית היכל ספורט, מלון וטיילת חדשה, שלא הניבו הכנסות כלכליות בהתאם לציפיות.<br /><br /><br />"הסיבה שעיר מעדיפה להכריז על פשיטת רגל היא כדי להימנע ממצב שבו כדי להחזיר חובות היא צריכה לסגור את המשטרה או את מכבי האש", הסביר רוברט בנדטי, פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת סטוקטון. "המשמעות של צעד כזה היא שהעיר מבקשת מבית המשפט הגנה נגד תביעות מצד אנשים שמחזיקים בחוב".<br /><br /><br />אולם, למרות המצב הקשה, בכירים בעירייה שומרים על אופטימיות - לא מעט בגלל העיר וואלג'ו הסמוכה לסטוקטון. וואלג'ו הגישה בקשה לפשיטת רגל כבר ב-2008, אך הצליחה בשנה שעברה להיחלץ ולרשום התאוששות כלכלית. <br /><br />http://www.themarker.com/wallstreet/1.1741692Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-91374118430827035352012-06-27T13:35:31.668+03:002012-06-27T13:35:31.668+03:00תשובות אחת לאחת:
מה המשמעות הקונקרטית של הגדלת הג...תשובות אחת לאחת:<br /><br />מה המשמעות הקונקרטית של הגדלת הגירעון של ממשלת ישראל ל 3%? <br /><br />המשמעות היא שלא תהיה העלאת מיסים במידה שתוכננה אלא פחות מכך.<br /><br />האם בית הדפוס למזומן יעבוד שעות נוספות?<br /><br />ההחלטה על העלאת יעד הגרעון לא תגרום להדפסה נוספת אבל זה מעלה את החוב של מדינת ישראל ולכן בעתיד או שנשלם יותר מיסים או שנצטרך להדפיס כסף.<br />כלומר העלאת יעד הגרעון רק דוחה את הזמן לתשלום ומוסיפה עלויות נוספות של דחיית התשלום.<br /><br />האם ערכו של השקל ירד?<br />יש לזה השפעה אבל זה גורם אחד מיני רבים.<br />במסגרת של משבר חובות עולמי - אני לא מוצא השפעה מהותית ואין סיבה שהשקל ירד בגלל העלאת יעד בגרעון חד-פעמית ל-3%.<br /><br />האם זה במקביל להעלת המיסים?<br />כן במקביל, אבל העלאת המיסים עקב כל תהיה מדודה יותר.<br /><br />האם זה הסמן הימני לדרדור המצב הכלכלי בארץ לעבר התהום?<br /><br />לא. ישנם צרות גדולות יותר.<br /><br />האם העובד שלא מקבל תוספת במשכורתו יאלץ עוד יותר לכרוע תחת נטל החובות הפרטי שלו?<br /><br />לא בטווח הקצר ואפילו להיפך, כיון שהגדלת יעד הגרעון גורמת להעלאת מיסים מדודה יותר.<br />בטווח הארוך כולנו נצטרך לממן זאת בעתיד.<br /><br />האם הבנקים יתנו אשראי למי שלא יוכל להחזיר את החוב?<br />אין קשר.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-52761299021713708522012-06-27T11:57:04.545+03:002012-06-27T11:57:04.545+03:00מה המשמעות הקונקרטית של הגדלת הגירעון של ממשלת ישר...מה המשמעות הקונקרטית של הגדלת הגירעון של ממשלת ישראל ל 3% ? שהוחלט לקבע את מעמדות השליטה במחיר קניית זמן מהמעמדות הנשלטים<br /><br /><br />האם בית הדפוס למזומן יעבוד שעות נוספות ? אם כוונתך לבית השפוס המילולי-אזי כן !<br /><br /><br />האם ערכו של השקל ירד ? תלוי ביכולתם של האחוס"לים להמשיך בתוספות על שכרם מטעמי שחיקת השכר<br /><br /><br />האם זה במקביל להעלת המיסים ? לא. אלא אם כוונתך למיסוי עתידי בשנים שיבואו ומטעמי המצב קשה אתם צריכים להבין את מצוקתה של הממשלה שבחרתם<br /><br /><br /><br />האם זה הסמן הימני לדרדור המצב הכלכלי בארץ לעבר התהום ? לא. זהו דווקא הסמן השמאלי לדרדור מצב האינטלקטואליות והאינטליגנציה לעבר תהומות של רפיסות הומאנית ואומנות וולגארית<br /><br /><br />האם העובד שלא מקבל תוספת במשכורתו יאלץ עוד יותר לכרוע תחת נטל החובות הפרטי שלו ? לא. הוא תמיד יוכל להיות עצמאי במקום פראזיט<br /><br /><br /><br />האם הבנקים יתנו אשראי למי שלא יוכל להחזיר את החוב ? כן. אם הכוונה למי שיכול לייצר חוב חדש וגדול יותר<br /><br /><br />שמחתי להשיב אחת לאחת.<br />אמי ב.אמי ב.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-7757150607523512812012-06-27T11:22:20.585+03:002012-06-27T11:22:20.585+03:00אבי ,
אם במדיה היו מדברים על זה היית עוד יכול לקבל...אבי ,<br />אם במדיה היו מדברים על זה היית עוד יכול לקבל בלי כוונה הרגשה שהמערכת מיועדת לשרת את הבנקים ולא אותך.. למה להעסיק אותך עם מחשבות רעות אם אפשר להתעסק עם איזה כדורים לקח מי באיזה תוכנית ולמה<br /><br />ערןערן הילדסהייםhttps://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-39867973455779694482012-06-27T11:17:43.437+03:002012-06-27T11:17:43.437+03:00תודה חמה לכם אודי וערן
חבל שבאף עיתון כלכלי ברדיו ...תודה חמה לכם אודי וערן<br />חבל שבאף עיתון כלכלי ברדיו ובטמבלביזיה לא נותנים הסברים ותשובות לשאלות מסוג זה ולשאלות רבות בסיגנון.אבי גnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-90820045963168746452012-06-27T11:17:09.673+03:002012-06-27T11:17:09.673+03:00בנקים גדולים ימשיכו להזדקק ל"הצלה" וסיוע...בנקים גדולים ימשיכו להזדקק ל"הצלה" וסיוע מצד ממשלותיהם, למרות שהדבר רע לכלכלות אותן מדינות - כיוון שהדבר מוביל להעברת הון ממשלתי לסקטור הבנקאי הלא-תחרותי ושומר על רמות גבוהות של חובות במשק. כך סבור הפרופ' לכלכלה גארט ג'ונס מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, בריאיון ל-CNBC.<br /><br />"מדינות בהן הבנקים תלויים יותר מדי בממשלות מציגות בדרך-כלל עתיד לא מזהיר", ציין ג'ונס. "תמיד התייחסו לחילוץ של בנקים כגלגל הצלה, אבל מדובר למעשה בדיאטה למדינות העשירות. אני חושב שזה משהו שנמשיך לראות במשך הרבה זמן - חילוצים, בעיקר של בנקים, יתקיימו לנצח".<br /><br />http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000760638<br /><br /><br /><br /><br />"קח למשל את איטליה. הבנקים שם חשופים לאג"ח יווניות בהיקפים גדולים והם עשו זאת כי הבנק האירופי המרכזי (ECB) הרשה להם לעשות זאת והלווה להם כסף כנגד הסיכון הזה. לכן לדעתי כל הבנקים במרכז אירופה יולאמו. לממשלות באיטליה ובספרד יהיו עוד חובות בנוסף לאלה שיש להן, ובמצב כזה, אם אף אחד לא ירצה להלוות כסף לספרד ולאיטליה".<br /><br /><br />הדבר הבא בפוליטיקה הגרמנית עשוי להיות מדיניות של בידוד. זה נראה רחוק מהמציאות בהתחלה, אבל הולך לקראת זה".<br /><br /><br />http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000760479Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-39234745476861174112012-06-27T11:02:49.711+03:002012-06-27T11:02:49.711+03:00אין לי מה להוסיף על דבריו של אודי. רק תוספת לסעיף ...אין לי מה להוסיף על דבריו של אודי. רק תוספת לסעיף 1:<br />הגדלת הגרעון עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל ולכן במקרה זה לא רק שנצטרך לשלם על חוב יותר גדול אלא נצטרך לשלם עליו גם יותר ריבית.<br /><br />ערןערן הילדסהייםhttps://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com