tag:blogger.com,1999:blog-26319467207277606682024-03-25T15:57:42.501+02:00הכלכלה האמיתיתהבלוג הכלכלי העצמאי הגדול בישראל ותכנית רדיו בקול ישראלערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.comBlogger1219125tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-267528735401963642015-04-11T22:34:00.004+03:002015-04-11T22:34:53.526+03:00עברנו לאתר ודומיין חדשים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b><span style="font-size: large;">מהיום תוכלו למצא אותנו באתר החדש בכתובת <a href="http://www.amitit.co.il/" target="_blank"> amitit.co.il</a></span></b></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-41272200994931695702015-04-05T00:00:00.000+03:002015-04-05T00:16:32.396+03:00חג שמח! <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div style="text-align: center;">
<b><span style="font-size: large;"><br /></span></b>
<b><span style="font-size: large;">יוצאים לחופשה לאגור כוחות וחוזרים במלוא המרץ עם תום החג ב12 באפריל.</span></b></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-53981662903421351332015-04-03T09:35:00.003+03:002015-04-03T09:35:39.710+03:00השבועית של רועי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">
קריקטורה: רועי פרידלר </div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgo7TfRvGDLBoZX_XLKKBIR2lGMqor5QVix7MT0Z_41LCem9zOxWHBr_n3GNiFvEDE_j3wwzl_aGnFVEku8ZOOQ0HWl8dgV-7s3WYjnE7h6ixFkjTlNw4NTxKbaLdOYpehDD5hCMbGfFamZ/s1600/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgo7TfRvGDLBoZX_XLKKBIR2lGMqor5QVix7MT0Z_41LCem9zOxWHBr_n3GNiFvEDE_j3wwzl_aGnFVEku8ZOOQ0HWl8dgV-7s3WYjnE7h6ixFkjTlNw4NTxKbaLdOYpehDD5hCMbGfFamZ/s1600/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%AA.jpg" height="332" width="560" /></a></div>
<br /></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-67426729784145618712015-04-02T00:08:00.000+03:002015-04-04T23:12:08.178+03:00"כולנו עבדים של המערכת - האתגר שלנו הוא להבין את זה"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div>
<b>תכנית הרדיו (קול ישראל)</b><br />
<b><br /></b>
<b>"שוק חופשי הוא פיקציה של הכלכלנים. הקפיטליזם הנוכחי מונע את קיומה של הדמוקרטיה ולכן צריך להתמרד נגדו תוך יצירת אלטרנטיבות"- אלו חלק מהמסקנות</b><b> שהגיע אליהן הבמאי הישראלי אילן זיו אחרי שביקר ב22 מדינות וראיין עשרות מומחי כלכלה, היסטוריונים ואנתרופולוגים במסגרת סרטו הבינלאומי עטור השבחים "קאפיטליזם". אחד המפתחות שלו לפתרון: </b><b>לבטל את ההפרדה הקיימת בין כלכלה לבין חברה ומוסר. האזינו לראיון המרתק עימו.</b></div>
<div style="text-align: right;">
<b></b><br />
<a name='more'></a><b><br /></b></div>
<div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="245" src="https://www.youtube.com/embed/eQH8OL40C-Y" width="520"></iframe>
</div>
</div>
<br />
אילן זיו הוא במאי המיזם הדוקומנטרי הבינלאומי עתיר השבחים "קאפיטליזם", שנבחר לאחד מעשר התוכניות המובילות והטובות ביותר ב 2014. התכנית משודרת בשישה חלקים בערוץ הראשון בכל יום רביעי. מי שהחמיץ את שני הפרקים הראשונים יוכל לצפות בהם שוב באתר רשות השידור <a href="http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1859165"><b>כאן</b></a><br />
<div>
<br /></div>
זיו טוען שהשוק חופשי הוא פיקציה. הוא לא דבר אמיתי. "מסתירים את האמת מאיתנו כי אין כזה דבר שוק חופשי. שוק לא יכול להיות באמת חופשי כי כל שוק מכיל רגולציה של ביקורות ומעורבות."<br />
<br />
זיו מראה בסרטו, שהקפיטליזם החל בכלל עם גילוי אמריקה והמיזם המסחרי הגדול של אותה תקופה - עבדות השחורים באפריקה. עבדות זו, על פי זיו, נוהלה בתחכום רב על ידי חברות מסחריות בסגנון ה"סטארט אפים" של ימינו ולא על ידי ממשלות.<br />
<br />
"הקאפיטליזם היא תופעה אנרכית של ניצול הזדמנויות ושל חוסר רגולציה. זה לא שישבו עשרה אנשים ביחד וחשבו איך לשעבד אוכלוסיות שלמות"- טוען זיו. בו בזמן הוא מחזיר את מרקס מפח האשפה של ההיסטוריה כדי להסביר, איך יתכן שמערכת שלא נשלטת על ידי מספר גופים, שולטת ביד רמה בכל העולם:<br />
"אם שוכחים כמה אמירות אומללות של מרקס על המהפכה העולמית ומשתמשים בו בתור המנתח של לוגיקת הקפיטליזם הוא כבר ראה את זה [את שליטת הקפיטליזם בעולם] במניפסט הקומוניסטי. הוא הבין את הכוח המהפכני של הקפיטליזם לעצב את העולם כדמותו ואת הכוח של הכלכלה העולמית לכבוש יותר ויותר טריטוריות ולעצב אותן כדמותה .הוא הראשון שהבין את זה". <br />
<br />
זיו מלין על כך שרוב מבקרי מרקס מעולם לא קראו את דבריו ומעדיפים להתרכז ב"הזיה הרטובה שלו על הקומוניזם". הוא מסביר כי מרקס טען ש"השינוי מתחיל בהון אבל יש המון המון גורמים שנכנסים באמצע. הכלכלה משנה את מחשבתנו על העולם .מחשבתנו על עצמנו ,תפיסתנו של הטבע וכל הדבר הזה הוא המנוע שמניע את העולם."<br />
<div>
<br />
הבעיה הגדולה על פי זיו היא הצורה שלבש הקאפיטליזם שהפך מתעשייתי לפיננסי. "היום הבנקאים והמערכת הפיננסית היא לא מערכת מייצרת אלא כזו ששואבת כספים. מדובר במערכת שמנוגדת לדמוקרטיה. יש לנו בחירות אבל היום לממשלה נבחרת יש כוח מאד מאד מועט מול השוק. אתה כן יודע מי אלה ה-120 חכ"ים שלך אבל את השוק, בעל הכוח הרב יותר, אנחנו לא מכירים ולא בוחרים." לדבריו אין לנו ברירה אלא להתנגד למערכת - "האתגר הבא של כולנו הוא להבין את המערכת ולהתמרד נגדה. לא באלימות אלא על ידי יצירת אלטרנטיבות."</div>
<div>
<br />
זיו מערער בסרטו על ההנחות הבסיסיות של הקאפיטליזם. לדבריו כלכלנים נאחזים פה ושם במספר דברים, מוציאים אותם מהקשרם בצורה כזו שתצדיק את התאוריות שלהם והופכים בכך טעות לאמיתה השגורה בפי כולם.</div>
<div>
הדוגמא האהובה על זיו בנושא זה שייכת לאדם סמית, הנחשב בעיני רבים כאבי הכלכלה המודרנית. לדבריו, סמית למשל מעולם לא השתמש בביטוי 'היד הנעלמה' להגדרת 'הכלכלה החופשית', ולמרות זאת אין היום כמעט אף כלכלן שלא משתמש בביטוי בהקשר זה של שוק חופשי. לדבריו מדובר בסך הכל ב- 2 מילים מתוך ספר עב כרס של סמית הכולל 700 עמודים, שבכלל באו בהקשר אחר לחלוטין.<br />
<br />
דוגמא מעניינת נוספת שמספק זיו נלקחת מתוך ראיון שקיים עם הביוגרף של פרדריך האיק, כלכלן מפורסם ומצוטט רבות מהמאה הקודמת. האייק טען שצריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם מבלי להתערב על מנת לצאת ממיתון כלכלי. כששאל את הביוגרף מה ההגיון מאחורי התאוריה של האייק, הביוגרף הפתיע את זיו עם התשובה ש"אין הגיון". לטענת הביוגרף גם פרופ' מילטון פרידמן אמר שהוא לא מבין למה כולם נתפסו להאייק למרות חוסר ההגיון בתאוריה שלו. כל זה לא מנע כתיבת שלושה ספרים רק מ2008, שבה יש התיחסות מפורטת לתאוריה של האייק. "כולם מנסים להאחז באילנות גבוהים ומדעיים להצדיק את התאוריות שלהם" - מסכם זיו. <br />
<br />
את הכלכלנים זיו מחלק לשניים – אורתודוקסים והטרודוקסים. על פי הגדרתו ההטרודוקסים הם אלה שמכירים בכך שכלכלה היא לא מדע, שחייבת להיות מעורבת בין 18 מדעי חברה אחרים. הוא מציין כי אלה בעצם הכלכלנים (כולל העורכים הכלכליים המובילים בצרפת), שברכו על הסדרה.<br />
"אנחנו צריכים להחזיר את הכלכלנים אל תוך החברה ולהתיחס אליהם כמו עוד צד בשולחן המשא ומתן החברתי. סביב השולחן ישבו הרבה גופים אחרים כמו פסיכולוגים , אנתרופולוגים, סוציולגים פוליטיקאים , אנשי דת וכו. אנחנו מכניסים את כולם אל תוך המרקם שיוצר חברה. היום החברה כפופה לכלכלה במקום שהכלכלה תהיה כפופה לחברה". זיו חוזה שעד שהכלכלנים לא יחזרו להיות חלק מהמארג החברתי – לא נצא מהסחרור המשברי והקיטוב שכופה עלינו אותה כלכלה.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgse3BdHJnhri45zcUrI-8P0zXOrYUe3VmQr0t9IKhF_ok0G0EX_-NEvdNVu2Q1-Eg0PXXMtOY_QFtLJdPKcPXHQX4L29SybXvv_Q6HYe8GmZicP-rH2Q74kDsb8ANRM5Q2oOGrqdYGHF9y/s1600/319.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgse3BdHJnhri45zcUrI-8P0zXOrYUe3VmQr0t9IKhF_ok0G0EX_-NEvdNVu2Q1-Eg0PXXMtOY_QFtLJdPKcPXHQX4L29SybXvv_Q6HYe8GmZicP-rH2Q74kDsb8ANRM5Q2oOGrqdYGHF9y/s1600/319.jpg" height="1" width="1" /></a></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
</div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com25tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-84009079356851280022015-04-01T20:11:00.001+03:002015-04-02T00:09:17.166+03:00איסלנד בוחנת אפשרות לסיים את משברי האשראי במדינה על ידי שינוי מערכת הכסף<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<b><br /></b>
<b>המגזין <a href="http://www.telegraph.co.uk/finance/economics/11507810/Iceland-looks-at-ending-boom-and-bust-with-radical-money-plan.html" target="_blank">טלגרף </a>פרסם אתמול כי ממשלת איסלנד שוקלת הצעה מהפכנית לביטול כוחם של הבנקים המסחריים ליצור כסף והעברת הזכות הזו לידי הבנק המרכזי.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
לפני שנה דיווחנו <b><a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_28.html" target="_blank">כאן</a> </b>על זכייתם של מפלגות התומכות בשינוי מוניטרי בבחירות באיסלנד והקמת ועדת מומחים שתבחן את האפשרויות השונות לרפורמה מוניטרית באי הקטן. השבוע פורסמו מסקנות הועדה.<br />
<span style="background-color: white; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 17.8181819915772px;"><br /></span>
מסקנת הועדה, אשר יכולה להוות תפנית בהיסטוריה של המימון המודרני, הייתה חלק מדו"ח שנכתב על ידי המחוקק פרוסטי סיגוריונסון, שכותרתו "מערכת מוניטרית טובה יותר לאיסלנד". הדו"ח, שהוזמן על ידי ראש הממשלה, נועד לשים קץ למערכת מוניטרית שלוותה במספר גדול של משברים פיננסיים, ובכלל זה האחרון בשנת 2008.על פי המחקר, באיסלנד מתרחש בכל 15 שנים בממוצע משבר כלכלי.<br />
"הממצאים יהיו תרומה חשובה לדיון הקרוב, כאן ובמקומות אחרים, על יצירת כסף ומדיניות מוניטרית", אמר ראש הממשלה סיגמונדור דייויד גונלגסון.<br />
<br />
<b><br /></b>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpeLq2EOJ-Lhb1sGvyGbNm0QVPIyts8OvSEF-lNPuYz6VvTAN9yVq_53q6Kb7i7etpw5YUmM42LcTCpPfqVo446MEwcEzAEzSwX6J2kVVXaGrDR_l-MmjxOCfEthVAoBiZNl67eLdrp6BZ/s1600/tele.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpeLq2EOJ-Lhb1sGvyGbNm0QVPIyts8OvSEF-lNPuYz6VvTAN9yVq_53q6Kb7i7etpw5YUmM42LcTCpPfqVo446MEwcEzAEzSwX6J2kVVXaGrDR_l-MmjxOCfEthVAoBiZNl67eLdrp6BZ/s1600/tele.png" height="316" width="560" /></a></div>
<br />
<br />
הסיבה למשברים לפי סיגוריונסון היא התנפחות של בועות אשראי, שלבנק המרכזי לא היתה שליטה עליהם.<br />
באיסלנד, כמו בשאר כלכלות השוק המודרני, הבנק המרכזי שולט ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא על היצירה של כל הכסף, אשר מתרחש ברגע שבנק מסחרי מספק אשראי. הבנק המרכזי יכול רק לנסות להשפיע על כמות הכסף על ידי קביעת ריבית אך לא לשלוט בו.<br />
<br />
על פי הצעתו של סיגוריונסון, הבנק המרכזי של המדינה יהפוך ליצרן הכסף וייצר כסף ריבוני ללא חוב. <br />
"את הכח ליצור כסף נפריד מהכח להחליט למה ישמש הכסף חדש" כתב בהצעה סיגוריונסון. הממשלה על פי ההצעה תחליט כיצד להקצות את הכסף דרך תקציבה אבל לא תשלוט על כמות הייצור שלו. הבנקים לעומת זאת יחזרו לתפקידם הטבעי של להיות מתווכים בין מפקידים ללווים.<br />
<br />
הדרך לשינוי מוניטרי באיסלנד עדיין ארוכה ותצריך עוד בדיקות והשלמות אבל הדיון שהתעורר שם עתה בהובלת ועידוד ראש הממשלה הוא צעד גדול לכיוון הזה.<br />
<br />
<div>
<div style="-x-system-font: none; display: block; font-family: Helvetica,Arial,Sans-serif; font-size-adjust: none; font-size: 14px; font-stretch: normal; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; line-height: normal; margin: 12px auto 6px auto;">
ה<a href="https://www.scribd.com/doc/260603375/Monetary-Reform-A-better-monetary-system-for-Iceland" style="text-decoration: underline;" title="View דו"ח רפורמה מוניטרית באיסלנד on Scribd">דו"ח המלא של הרפורמה מוניטרית שהוגשה לממשלת איסלנד</a> </div>
<iframe class="scribd_iframe_embed" data-aspect-ratio="0.7204472843450479" data-auto-height="false" frameborder="0" height="600" id="doc_70529" scrolling="no" src="https://www.scribd.com/embeds/260620907/content?start_page=1&view_mode=scroll&access_key=key-gEP3HSYFs8bDs68Nrhvd&show_recommendations=true" width="100%"></iframe>
</div>
<div>
<br />
לכתבה המלאה בטלגרף ולדו"ח המלא של סיגוריונסון - <a href="http://tinyurl.com/o39fvu6" target="_blank"><b>לחצו כאן</b></a><br />
<div class="fbPhotosPhotoFeedback" id="fbPhotoPageFeedback" style="margin-top: 3px;">
<form action="https://www.facebook.com/ajax/ufi/modify.php" class="commentable_item autoexpand_mode" data-ft="{"tn":"]"}" id="u_0_7" method="post" rel="async" style="margin: 0px; padding: 0px;">
<div class="withActorSelector" style="margin-top: 8px;">
<div class="clearfix" style="zoom: 1;">
</div>
</div>
</form>
</div>
</div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-46012048802203311832015-04-01T02:04:00.002+03:002015-04-01T20:11:33.637+03:00"חגיגה לדמוקרטיה"?- 7 הכשלים החמורים של הכנסת שלא הוזכרו בטקס ההשבעה אתמול<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div style="background-color: white; border: 0px none; color: #333333; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 16.7999992370605px; list-style: none; outline: none; padding: 1em 0px; text-align: start;">
<span style="list-style: none;"><b>מאת: </b></span><span style="color: black;"><b><a href="http://hamishmar.org.il/7-problems-in-the-20-knesset/" target="_blank">מערכת המשמר החברתי</a></b></span><br />
<span style="list-style: none;"><b><br /></b></span>
<span style="list-style: none;"><b>מזל טוב ל-120 חברי הכנסת ה-20 שהושבעו אתמול לכהונה ובמיוחד לשליש מהם – ח"כים חדשים שלא כיהנו בכנסת הקודמת. אבל ברכות לחוד וציפיות לחוד – הכנסת הבאה תסבול משורה של כשלים ידועים, שנקבעו עוד לפני שרגלם של הח"כים נכנסה בדלת המשכן ושהציבור (וכנראה גם חברי הכנסת) אינם מכירים. הבעיות האלו קשורות להליך החקיקה, לתקציב, לשקיפות ועוד. הן פוגעות ביכולת של נבחרי הציבור לייצג נאמנה את מי שבחרו בו.</b></span><br />
<span style="list-style: none;"><b></b></span><br />
<a name='more'></a>
<b>1. בית המחוקקים לא באמת אחראי על חקיקה</b></div>
<div class="wp-caption alignleft" id="attachment_24217" style="background: rgb(241, 241, 241); border-radius: 3px; border: 1px solid rgb(221, 221, 221); color: #333333; float: left; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px; list-style: none; margin: 0px 20px 20px 0px; max-width: 100%; outline: none; padding: 4px 1px 0px; text-align: center; width: 258px;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a class="cboxElement" href="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2015/03/-----------------------------------------.png" rel="lightbox[24332]" style="-webkit-transition: all 0.2s ease-in-out; border: 0px none; color: #a2242f; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px; text-decoration: none; transition: all 0.2s ease-in-out;" title="7 בעיות מהן תסבול הכנסת הבאה, לא משנה איך תיראה הממשלה"><img alt="כך נראה מסמך סיכום החלטות ועדת השרים לחקיקה" class="wp-image-24217" src="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2015/03/------------------------------------------216x300.png" height="400" style="border: 0px none; height: auto; list-style: none; margin: 0px; max-width: 100%; outline: none; padding: 0px;" width="288" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="color: #888888; font-size: 11.1999998092651px; text-align: start;">כך נראה מסמך סיכום החלטות ועדת השרים לחקיקה</span></td></tr>
</tbody></table>
</div>
<br />
<div style="text-align: justify;">
תפקידה החשוב ביותר של הכנסת הוא לשמש כרשות מחוקקת – הגוף הקובע את חוקי המדינה – אך למעשה, החקיקה בישראל נקבעת לחלוטין על ידי הממשלה, הרשות המבצעת, ובכך מופר איזון הרשויות הראוי במשטר דמוקרטי. <br />
<br />
ועדת השרים לענייני חקיקה מתכנסת מדי יום ראשון ומחליטה מה תהיה עמדת הממשלה באשר להצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת. מכיוון שהחלטות הוועדה מחייבות את הקואליציה, וזו נהנית מרוב מובנה בכנסת, הצעת חוק הזוכה לתמיכתה עולה על מסלול כמעט ישיר לספר החוקים, ותוצאות ארבע ההצבעות ("קריאות") שהיא עוברת במליאת הכנסת ידועות מראש. כמה ידוע מראש?<br />
<a href="http://hamishmar.org.il/19th-knesset-summary-report-coalition-discipline/">מחקר שערך המשמר החברתי</a> על הצעות חוק חברתיות-כלכליות גילה ממצאים ברורים: כלהצעות החוק שלהן התנגדה הממשלה נפלו לאחר מכן בקריאה טרומית. 43% מההצעות בהן תמכה הוועדה, עברו לאחר מכן את כל שרשרת החקיקה ואושרו. אם מתעלמים מהחלטות הוועדה בחצי השנה האחרונה של פעילות הכנסת (זמן מועט לקידום חוקים), הנתון האחרון עולה ליותר מ-50%. למעשה, לא הייתה אף הצעה חוק שזכתה לתמיכה בוועדת השרים ונדחתה לאחר מכן במליאת הכנסת. המשמעות היא שוועדת השרים לענייני חקיקה קבעה את התוצאה הסופית של ההצבעה בכנסת ב-100% מן המקרים שנבדקו.</div>
<br />
פעילות ועדת השרים לחקיקה אינה מוסדרת בחוק; להחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב. בראשה עומד/ת שר/ת המשפטים וחבריה הם נציגי סיעות הקואליציה. בכנסת הקודמת היו אלה 13 שרים בלבד שקבעו את החוקים בישראל. בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. מדי שבוע דנים השרים בכ-20-30 הצעות חוק, והסיכוי לדיון מעמיק בכל אחת מהן הוא אפסי; על פי דיווחים בעיתונות, ההכרעות נעשות על בסיס דילים פוליטיים, המלצות פקידים או מעורבות של בעלי אינטרסים. כך יוצא שצומת החקיקה החשוב ביותר בדמוקרטיה הישראלית נותר במחשכים, ונציגי הציבור יכולים להמשיך להבטיח דבר אחד לבוחריהם ולבצע דבר אחר לגמרי מאחורי דלתיים סגורות, בלי שיהיו חשופים לביקורת ציבורית.<br />
<div>
<b><br /></b>
<b>2. הכנסת לא יודעת לפקח על התקציב</b><br />
<b><br /></b></div>
<div>
<div class="wp-caption alignright" id="attachment_23506" style="background: rgb(241, 241, 241); border-radius: 3px; border: 1px solid rgb(221, 221, 221); color: #333333; float: right; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px; list-style: none; margin: 0px 0px 20px 20px; max-width: 100%; outline: none; padding: 4px 1px 0px; text-align: center; width: 310px;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a class="cboxElement" href="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2014/11/ksafim-shafir-slumiansky-261114-original-size.jpg" rel="lightbox[24332]" style="-webkit-transition: all 0.2s ease-in-out; border: 0px none; color: #a2242f; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px; text-decoration: none; transition: all 0.2s ease-in-out;" title="7 בעיות מהן תסבול הכנסת הבאה, לא משנה איך תיראה הממשלה"><br /><img alt="ועדת הכספים, נובמבר 2014" class="size-medium wp-image-23506" src="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2014/11/ksafim-shafir-slumiansky-261114-original-size-300x225.jpg" height="225" style="border: 0px none; height: auto; list-style: none; margin: 0px; max-width: 100%; outline: none; padding: 0px;" width="300" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="color: #888888; font-size: 11.1999998092651px; text-align: start;">ועדת הכספים, נובמבר 2014</span></td></tr>
</tbody></table>
</div>
<span style="text-align: justify;">המשימה החשובה הראשונה של חברי הכנסת ה-20 תהיה </span><br />
<span style="text-align: justify;">לאשר את תקציבי המדינה ל-2015 ול-2016, על פי הצעת התקציב שתגיש ממשלת נתניהו. הכנסת אמורה לבחון את פרטי התקציב, לדון בו, לדרוש בו שינויים ובסוף להחליט אם לאשר אותו או לא. ספר התקציב הוא מסמך בן עשרות כרכים הכוללים אלפי עמודים ועשרות אלפי סעיפים תקציביים, הסכום העומד על הפרק הוא כ-430 מיליארד שקל, וכדי לפקח שכספי הציבור אינם מנותבים למטרות לא ראויות נדרשת עבודה מעמיקה מצד חברי הקואליציה והאופוזיציה. למרות זאת, פיקוח הכנסת על התקציב נכשל שוב ושוב: בכנסת הקודמת הוקצב לח"כים 10 שעות ללמוד את כולו ולהצביע עליו – בבוקר ה-10 לנובמבר קיבלו לידם לראשונה את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים ואחרי הצהריים באותו יום כבר נדרשו לאשר אותו!</span><br />
<div style="text-align: justify;">
<br /></div>
<div style="text-align: justify;">
גם באישור תקציבי 2013-2014 זכו נבחרי הציבור לזמן מועט לדיונים, לאחר שהממשלה דחפה להאריך הוראת שעה מיוחדת שתעניק לה זמן רב יותר להכנסת התקציב. יכולתה של הכנסת לקיים פיקוח על השינויים שנעשים בתקציב במהלך השנה – הידועים בשם <a href="http://hamishmar.org.il/haavarot-taktziviot-info/">העברות תקציביות</a> – גרועה עוד יותר, כפי שהוכח שוב ושוב בדיוני ועדות הכספים בראשות ניסן סלומינסקי לאורך הכנסת הקודמת (<a href="http://hamishmar.org.il/category/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA/">קראו עדויות מהדיונים</a>). לפחות במגרש זה יש תקווה לשינוי קל – <a href="http://hamishmar.org.il/haavarot-as-corruption/">חשדות השחיתות שנתגלו בפרשת ישראל ביתנו</a> ושנקשרו להעברות תקציב בלתי מבוקרות בוועדת הכספים הביאו את הפרקליטות ליצור נוהל ברור ונוקשה יותר באשר למנגנון ההעברות; גם החלפת יו"ר הוועדה עשויה לסייע בשיפור השקיפות והמנהל התקין בהעברות התקציביות. האם כל זה יעזור? נחכה ונראה.</div>
<br />
<b>3. חברי הכנסת לא מגיעים להצבעות</b><br />
<div>
<b><br /></b>נבחרי הציבור פותחים את כהונתם בכנסת בהתלהבות יחסית ומגיעים בשיעור גבוה לדיונים ולהצבעות במליאה, אבל ככל שעובר הזמן נוכחותם יורדת. העובדה שמליאת הכנסת הופכת ל"משחק מכור מראש", כמו שצויין בסעיף הראשון, רק מחזקת את הזלזול של הח"כים בה. כך למשל, בחודשים הראשונים לכנסת ה-19 (בכנס הקיץ 2013) חברי הכנסת השתתפו בממוצע ב-42% מההצבעות בנושאים כלכליים-חברתיים. כבר בכנס שלאחריו ירד הנתון ל-35% אחוז נוכחות, 30% בכנס שאחריו, ורק 26% נוכחות בכנס הקצר האחרון – כלומר, חבר כנסת ממוצע הצביע רק באחת מתוך כל ארבע הצבעות בנושאים כלכליים-חברתיים.<br />
<div style="background-color: white; border: 0px none; color: #333333; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 16.7999992370605px; list-style: none; outline: none; padding: 1em 0px; text-align: justify;">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a class="cboxElement" href="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2015/03/declining-presence.png" rel="lightbox[24332]" style="-webkit-transition: all 0.2s ease-in-out; border: 0px none; color: #a2242f; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px; text-decoration: none; transition: all 0.2s ease-in-out;" title="7 בעיות מהן תסבול הכנסת הבאה, לא משנה איך תיראה הממשלה"><img alt="נוכחות השתתפות יורדת בהצבעות על הצעות חוק חברתיות כלכליות" class="aligncenter wp-image-24218" src="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2015/03/declining-presence.png" height="273" style="border: 1px solid rgb(203, 205, 204); clear: both; display: block; height: auto; list-style: none; margin: 2px auto; max-width: 100%; outline: none; padding: 4px;" width="528" /></a></div>
</div>
<div style="border: 0px none; list-style: none; outline: none; padding: 1em 0px;">
<div style="background-color: white; color: #333333; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 16.7999992370605px;">
<strong style="border: 0px none; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px;"><br /></strong></div>
<b>4. הצבעות בוועדות הכנסת אינן מתועדות</b><br />
<b><br /></b>
בוועדות הכנסת דנים, מנסחים ומשנים הצעות חוק, ובסוף נדרשים החברים המשתתפים בדיון הוועדה להצביע בעד או נגד הצעת החוק וסעיפיה – בדיוק כמו במליאת הכנסת. אבל מי שאינו נוכח בחדר הוועדה אינו יכול לגלות כיצד הצביעו הח"כים – הכנסת אינה רושמת את שמות המצביעים בוועדות, ובפרוטוקול הרשמי מצוין ליד ההחלטה רק "רוב" ו"מיעוט". הצבעות אלו אינן פחותות בחשיבותן מהצבעות במליאת הכנסת (שכן נרשמות ומפורסמות לציבור), ולעתים הן אף יותר חשובות משום שהן פעמים רבות מתמקדות בסעיפי הצעות החוק. פרצה זו יוצרת זילות בחשיבות ההצבעה בדיוני הוועדות. אם אף אחד לא יודע כיצד מצביעים הח"כים – אין הם מקדישים תשומת לב להצבעתם. פעמים רבות הם נכנסים לחדרי הוועדות רגע לפני הצבעה שתקבע את גורלה של הצעת חוק בלי שנכחו בדיון המקדים ולמעשה בלי כל מושג על מה הם מצביעים. וכך, אין לציבור כל אפשרות לעמת את אותם ח"כים עם הצבעותיהם, שלא תועדו בשום מקום. העניין ידוע היטב לכל חברי הכנסת ובעיקר ליושבי-הראש של הוועדות, ושבעה מהם אף התחייבו בפני המשמר החברתי בדצמבר 2013 להבטיח רישום שמי בדיונים שהם מנהלים, אך לא עשו זאת מעולם.<br />
<div style="background-color: white; color: #333333; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 16.7999992370605px;">
<strong style="border: 0px none; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px;"><br /></strong></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2015/03/protocol-finance.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img height="228" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/proxy/AVvXsEiPMLfa7CfJoV4eTEo8gxkdwn99CKEyP0tesddopdhlZmeNWZhLfmXSeZ-eCpxxKTC63JNcZBfPxwm91_HhMp-C5IHQdZ23o7ejSyZtjf2MMFVTKrSvJPxhW5_LoFEt98ptyw7vqNgplmIT_N6acHZj_Lo2TBC8_22l2B1pNlTh5CBzNZc1ZGigkqZjE7vGKw" width="400" /></a></div>
<br />
<br />
<b>5. אין הגדרה למינימום משתתפים בדיונים</b></div>
בניגוד לישיבות של עמותות או חברי ועד מנהל של חברות, דיוני ישיבות הכנסת נערכים בכל מספר של חברי ועדה נוכחים, כל עוד יש יו"ר. מה שמצופה מארגונים קטנים כגדולים (קוורום בדיון), לא נדרש מנבחרי הציבור הרשמיים. פעמים רבות משקיפי המשמר החברתי מצאו עצמם יושבים בדיון ועדה שבו נכח רק ח"כ אחד, לפעמים לבדו ולפעמים היו עימו אנשי מקצוע או לוביסטים שניסו להשפיע על התהליך. לדוגמה, <a href="http://hamishmar.org.il/huka281014/">באוקטובר 2014 דיווח</a> המשקיף יאיר שחר על דיון ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא מנגנון הפיקוח על חיפושי נפט עתידיים, שבו נכח ח"כ אחד – אורי מקלב מיהדות התורה – כשמולו נציגי החברות שרווחיהן תלויים בהחלטות הוועדה. העניין חזר על עצמו גם <a href="http://hamishmar.org.il/huka111114/">בישיבת ההמשך, שבועיים לאחר מכן</a>. ביולי 2014 <a href="http://hamishmar.org.il/ksafim080714-3/">דיווחה המשקיפה פנינה סופר</a> כי ההצעה למחיקת חוב בסך 3.1 מיליארד ש"ח לתע"ש אושרה בנוכחות 3 חברי ועדת הכספים בלבד (מתוך 17). בוועדה לביקורת המדינה הנוכחות הנמוכה כבר הפכה לנורמה, ומשקיפי המשמר מדווחים <a href="http://hamishmar.org.il/bikoret-110614-03/">שוב </a><a href="http://hamishmar.org.il/bikoret240614/">ושוב </a>על דיונים בהשתתפות היו"ר וח"כ אחד או שניים, שלרוב מגיעים למספר דקות. בדיונים שבהם נמצא ח"כ אחד עולים לא מעט פעמים סעיפי חוקים ותקנות להצבעות והם מוכרעים פה אחד – פיו של היו"ר.<br />
<br />
<br />
<b>6. הצעות חוק נקברות מחוץ לעין הציבורית</b><br />
<br />
הוועדות לא רק מקדמות הצעות חוק, הן גם קוברות הצעות חוק רבות, בלי כל דיווח לציבור, נימוק או מגבלה. גם כאשר שמליאת הכנסת מחליטה שהיא מעוניינת לקדם הצעת חוק או לפחות לדון בה – כלומר לאחר שהצביעו הח"כים "בעד" – הוועדות לא מחוייבות להעלות אותה לדיון. מי שאחראי לקבירת הצעות החוק הוא יו"ר הוועדה, הנהנה מסמכויות רחבות מאוד. סמכויות אלה מאפשרות לו להימנע מהעלאת הצעת חוק להצבעה, כל עוד אינו בטוח שיש רוב לעמדתו. כך הוא יכול לגרור את ההצבעה עד אין קץ ולקבור אותה, בניגוד לעמדת הכנסת כולה. תקנון הכנסת אמנם מאפשר לחברי כנסת לפנות לוועדת הכנסת כדי שתאיץ בוועדה זו או אחרת לסיים את הדיונים בהצעת החוק, אך בפועל זה לא קורה.<br />
<br />
<div class="wp-caption aligncenter" id="attachment_23487" style="background: rgb(241, 241, 241); border-radius: 3px; border: 1px solid rgb(221, 221, 221); clear: both; color: #333333; font-family: 'Alef Hebrew', Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px; list-style: none; margin: 0px auto 20px; max-width: 100%; outline: none; padding: 4px 1px 0px; text-align: center; width: 465px;">
<div style="text-align: center;">
<a class="cboxElement" href="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2014/11/calcala-sign-comp.jpg" rel="lightbox[24332]" style="-webkit-transition: all 0.2s ease-in-out; border: 0px none; color: #a2242f; list-style: none; margin: 0px; outline: none; padding: 0px; text-decoration: none; transition: all 0.2s ease-in-out;" title="7 בעיות מהן תסבול הכנסת הבאה, לא משנה איך תיראה הממשלה"><img alt="שלט ועדת הכלכלה מחשבה" class="wp-image-23487" src="http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2014/11/calcala-sign-comp.jpg" height="247" style="border: 0px none; height: auto; list-style: none; margin: 0px; max-width: 100%; outline: none; padding: 0px;" width="580" /></a></div>
<div class="wp-caption-text" style="border: 0px none; color: #888888; font-size: 11.1999998092651px; list-style: none; margin-left: 5px; margin-right: 5px; margin-top: 5px; outline: none; padding: 0px;">
<div style="text-align: center;">
לוח דיוני ועדת הכלכלה</div>
</div>
</div>
<br />
<b></b>
<b>
7. אינפלציה בהצעות החוק</b><br />
<div>
<b><br /></b>חולשתם של חברי הכנסת – מהקואליציה ומהאופוזיציה – ביכולת לקדם מדיניות ולפקח על הממשלה, מביאה לאינפלציה עצומה בכמות הצעות חוק המוגשות על שולחן הכנסת. חברי הכנסת הקודמת הגישו 2,923 הצעות חוק פרטיות ב-22 חודשי עבודה. כל הצעת חוק כזו עברה אישור של המחלקה המשפטית לפני שהונחה רשמית על שולחן הכנסת, אך רק כ-800 הצעות עלו להצבעה במליאת הכנסת. כלומר, יותר מ-2,000 הצעות חוק תבעו אלפי שעות עבודה מהלשכה המשפטית העמוסה ממילא של הכנסת ועלו עשרות או מאות אלפי ש"ח מכספי הציבור. כסף זה הושקע בהצעות חוק שאפילו לא ניתנה להן הזדמנות לצאת לאוויר העולם. הח"כים, שחשים חסרי אונים מול שליטת ועדת השרים לענייני חקיקה, מגישים יותר הצעות חוק שטחיות בידיעה שהממשלה תחסום אותן ושזו הדרך היחידה שלהם לזכות בנקודות זכות בציבור. הבעיה היא משני הצדדים – הממשלה המרוקנת מתוכן את בית הנבחרים הישראלי וחברי הכנסת, המעדיפים להציף את רשומות הכנסת בהצעות חוק בעלות השפעה מזערית וסיכוי נמוך במקום להתרכז במהלכי חקיקה רחבים ועמוקים יותר.</div>
</div>
</div>
</div>
<!-- Blogger automated replacement: "https://images-blogger-opensocial.googleusercontent.com/gadgets/proxy?url=http%3A%2F%2Fhamishmar.org.il%2Fwp-content%2Fuploads%2F2015%2F03%2Fprotocol-finance-300x171.jpg&container=blogger&gadget=a&rewriteMime=image%2F*" with "https://blogger.googleusercontent.com/img/proxy/AVvXsEiPMLfa7CfJoV4eTEo8gxkdwn99CKEyP0tesddopdhlZmeNWZhLfmXSeZ-eCpxxKTC63JNcZBfPxwm91_HhMp-C5IHQdZ23o7ejSyZtjf2MMFVTKrSvJPxhW5_LoFEt98ptyw7vqNgplmIT_N6acHZj_Lo2TBC8_22l2B1pNlTh5CBzNZc1ZGigkqZjE7vGKw" -->ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-89197682869948296722015-03-31T00:47:00.001+03:002015-04-01T02:05:09.231+03:00כלכלנים מובילים לבנק האירופי: "הזרם את הכסף ישירות לאזרחים במקום לחברות הפיננסים"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<b><br /></b>
<b>קבוצת כלכלנים ואנשי אקדמיה מובילים בחוגי כלכלה באירופה העבירו ביקורת יוצאת דופן על הבנק האירופי בשבוע שעבר. במכתב שפורסם בפייננשל טיימס טענו כי השיטה הקיימת שמוביל אותה הבנק מנפחת את מאזני חברות הפיננסים במקום לסייע לאזרחים.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
הגיע הזמן שהבנק המרכזי של אירופה ובנקים מרכזיים בגוש האירו יעקפו את המערכת הפיננסית ויעבדו ישירות עם ממשלות לצורך הזרמת כסף חדש נטול חוב ישירות לתוך הכלכלה האמיתית. זה המסר שהעבירו 19 כלכלנים בולטים באירופה במכתב שפורסם ב<b><a href="http://www.ft.com/intl/cms/s/7bc99348-d40b-11e4-99bd-00144feab7de,Authorised=false.html?_i_location=http%3A%2F%2Fwww.ft.com%2Fcms%2Fs%2F0%2F7bc99348-d40b-11e4-99bd-00144feab7de.html%3Fsiteedition%3Dintl&siteedition=intl&_i_referer=http%3A%2F%2Fwww.positivemoney.org%2F2015%2F03%2Fbetter-ways-boost-eurozone-economy-employment-ft%2F#axzz3Va1hMOSW" target="_blank">פיינשל טיימס</a> </b>בשבוע שעבר. <br />
<br />
במכתב נכתב בין השאר:<br />
"יש אלטרנטיבה. במקום להזרים כספים רבים לשווקים הפיננסיים, הכסף החדש שנוצר על ידי בנקים מרכזיים בגוש האירו יכול לשמש למימון הוצאות ממשלה (כגון השקעה בפרויקטי תשתית); לחלופין כל אזרח גוש האירו יכול לקבל<br />
€ 175 לחודש [במקרה שהכסף יוזרם ישירות לאזרחים], במשך 19 חודשים, שבו יוכל להשתמש כדי לשלם את חובותיו או להשקיע אותו כרצונו. השקעה ישירה וחיזוק התעסוקה, תהיה אפקטיבית הרבה יותר מהתוכניות להרחבה הכמותית הקיימות של הבנק המרכזי באירופה"<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrbBhNgX1HUb3O-FSC9NE9gRckGjsswFCTbGPO957CjAooKF83QSLg8Pl97XeUMwzfIXMnF1uofCwDrA0iUYepPZG0BVnAMzxlnzBzCaC3iK7q3miieHe2H2Ggw2EeEqoCt8J5Q_PvAhwY/s1600/Screenshot-2015-03-27-12.40.00-650x300.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrbBhNgX1HUb3O-FSC9NE9gRckGjsswFCTbGPO957CjAooKF83QSLg8Pl97XeUMwzfIXMnF1uofCwDrA0iUYepPZG0BVnAMzxlnzBzCaC3iK7q3miieHe2H2Ggw2EeEqoCt8J5Q_PvAhwY/s1600/Screenshot-2015-03-27-12.40.00-650x300.png" height="183" width="400" /></a></div>
<br />
<br />
בין החתומים על המכתב ניתן למצא את רשימת הפרופסורים הבאים:<br />
<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px; text-align: left;">Victoria Chick</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px; text-align: left;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px; text-align: left;">University College London</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Frances Coppola</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Associate Editor, Piera </em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Nigel Dodd</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">,</span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;"> London School of Economics</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Jean Gadrey</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">,</span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;"> University of Lille</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">David Graeber</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">London School of Economics</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Constantin Gurdgiev</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Trinity College Dublin</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Joseph Huber</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Martin Luther University of Halle-Wittenberg</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Steve Keen</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Kingston University</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Christian Marazzi</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">University of Applied Sciences and Arts of Southern Switzerland</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Bill Mitchell</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">University of Newcastle</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Ann Pettifor</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Prime Economics</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Helge Peukert</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">,</span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;"> University of Erfurt</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Lord Skidelsky</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">,</span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;"> Emeritus Professor, Warwick University</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Guy Standing</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">School of Oriental and African Studies, University of London</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Kees Van Der Pijl</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">University of Sussex</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Johann Walter</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Westfälische Hochschule, Gelsenkirchen Bocholt Recklinghausen, University of Applied Sciences</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">John Weeks</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">School of Oriental and African Studies, University of London</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Richard Werner</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">, </span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">University of Southampton</em></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<strong style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">Simon Wren-Lewis</strong><span style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">,</span><em style="-webkit-text-stroke-color: rgba(0, 0, 0, 0); -webkit-text-stroke-width: 1px; box-sizing: border-box; color: inherit; font-family: 'Lucida Grande', 'Lucida Sans Unicode', Arial, Verdana, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 22.3999996185303px;">University of Oxford</em></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-30018340419070414902015-03-30T00:00:00.000+03:002015-03-31T00:48:12.397+03:00"אני לא אידיוט" - לוביסט של תאגיד חקלאות סרב לשתות חומר הדברה אחרי שטען שהוא בטוח לשתיה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<b><br /></b>
<b>ד"ר פטריק מור טען שחומר הדברה חקלאי שמשווק תאגיד הענק מונסנטו, ונחשב לנפוץ מאד גם בישראל, בטוח לשתיה. ברגע שהוצע לו במהלך ראיון טלויזיוני לשתות את החומר הטיח במראיין: "אני לא אידיוט" ונטש בזעם את עמדת הראיון. צפו בקטע מתוך הראיון.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
הגלייפוסט הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר לצרכי חקלאות בארצות הברית. הוא נרשם כפטנט על ידי חברת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%95">מונסנטו</a> בשנות ה-70 תחת השם המסחרי 'ראונד-אפ'. מונוסנטו בנוסף שינתה באמצעות הנדסה גנטית זרעים כך שיהיו עמידים לראונד-אפ . תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. בכך השתלטה מונסנטו על חלק גדול משוק הזרעים המהונדסים בעולם.<br />
<br />
הגלייפוסט <span style="background-color: white; color: #252525; font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.3999996185303px; text-align: start;">הוגדר תחת הסיווג של "מסוכן לסביבה" ו"רעיל ליצורים ימיים" על פי תקנות האיחוד האירופאי. סיווג זה </span>ליבה בשנים האחרונות את המחלוקת הקשה, ששררה גם כך, סביב השימוש בו. המחלוקות כללו הפגנות ענק נגד מונסנטו ברחבי העולם והגבלות חמורות שהטילו מדינות מסוימות על השימוש בחומר.<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_pAltPxLFq0tMFYUn-t_EfHPVImFPnG29D9g-dSERsJ6wBnqYl-tl89aiA3rszzOvYZ1kZOSIcFVo3w7G6gbqsYSl0EunPsezXI-9H07RL4HXngKm5ZF2o3SDh9mgVntACkP7QFG5QWkr/s1600/One_year_after_Fukushima_The_future_of_nuclear_energy_in_Europe_-_Patrick_Moore.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_pAltPxLFq0tMFYUn-t_EfHPVImFPnG29D9g-dSERsJ6wBnqYl-tl89aiA3rszzOvYZ1kZOSIcFVo3w7G6gbqsYSl0EunPsezXI-9H07RL4HXngKm5ZF2o3SDh9mgVntACkP7QFG5QWkr/s1600/One_year_after_Fukushima_The_future_of_nuclear_energy_in_Europe_-_Patrick_Moore.jpg" height="312" width="520" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ד"ר פטריק מור</td></tr>
</tbody></table>
<div>
למרות זאת בישראל נעשה שימוש נרחב עם הראונדפ לקטילת עשבים. בנוסף, המדען הראשי בישראל (משרד הכלכלה) חתם אף במאי 2014 <b><a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_999.html" target="_blank">הסכם שיתוף פעולה</a> </b>שנוי במחלוקת עם מונסנטו. ההסכם עורר סערה גדולה בקרב פעילים סביבתיים וחברי כנסת. בעקבות כך אף הוקם <a href="https://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%95-Monsanto-get-out-of-Israel/655054287881021?fref=ts" target="_blank"><b>דף פיסבוק</b></a> הכולל אלפי חברים המתנגדים להסכם.<br />
<br />
אחד התומכים בחברת מונסנטו הוא ד"ר פטריק מור. מור הוא מומחה לאקולוגיה. בעברו היה ממיסדי גרינפיס, אלא שמאז שעזב את הארגון הפך למתנגד גדול שלו והחל לפעול למען פרויקטים שונים של תאגידי מזון ואנרגיה.<br />
לאחרונה התפרסם מור בתקשורת הצרפתית לאחר שהתגאה שהוא יכול לשתות כוס גלייפוסט מבלי להפגע. מור טען שוב ושוב שהחומר לא מסוכן לבריאות אדם. בראיון שקיים עם ערוץ הטלויזיה הצרפתי +CANAL, חזר מור על טענתו ואמר למראיין : "אתה יכול לשתות ליטר שלם (של גלייפוסט) ולא תפגע". המראיין הפתיע את מור ואתגר אותו לעמוד במילה שלו על ידי שתית כוס מלאה בחומר. צפו בתגובתו:<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='580' height='326' src='https://www.blogger.com/video.g?token=AD6v5dwzm3u89vNLSBrVf3YCwmlx20KSAY9WgjYYbmSPx3Bs1JYpwkoh6nG1QucFzdbiOa-cLo_wtKuXQ8uiGFb20w' class='b-hbp-video b-uploaded' frameborder='0'></iframe></div>
<br />
מור אינו עוסק רק בענייני מונסנטו, הוא הוזמן למשל בשנת 2012 לישראל כאורח חברת IEI כדי שיסייע לה במאמציה לקבלת האישורים להפקת נפט פצלי-שמן בשפלת יהודה. מור פעל כדי לקדם את הפרויקט וסבר כי אין כל חשש ואין טעם להתנגד אליו.למרות עמדתו של מור,החליטה הוועדה המחוזית בספטמבר 2014, שלא להתיר לחברת IEI לבצע את הפקת הנפט בשל החשש לסיכון הסביבתי הכרוך בכך.<br />
<div>
<div>
<span style="background-color: white;"><span style="color: #252525; font-family: sans-serif;">
</span></span></div>
</div>
</div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-33374419818148757742015-03-29T00:00:00.004+03:002015-03-30T00:30:01.464+03:00האם כי"ל מעבירה מתחת לרדאר את פעילותה לחו"ל?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div>
<b>מאת: אמנון פורטוגלי.</b></div>
<div>
<b><br /></b>
<b>האם החברה שעושה מיליארדים ממשאבי הטבע שלנו מעבירה חלק מפעילותה לחו"ל בניגוד להתחיבות שנתנה?</b><span style="background-color: white; color: #141823; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 19.3199996948242px;"> </span><b>כי"ל טוענת בתוקף שלא. לעומת זאת, אמנון פורטוגלי חקר ומצא שרשרת הפרות שיטתית מצד כי"ל. לפניכם פרסום תקציר ממכתב ששלח פורטוגלי ליועץ המשפטי של משרד האוצר (יואל בריס) עם פירוט ההפרות.</b></div>
<div class="separator" style="clear: both;">
</div>
<a name='more'></a><br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhcMExeCoN-zDwxuVXloZXRWP9rqj6TFtWr-f3c8Ggv0__FDz5ISXmsSVLZ9VASx04ahvzCnsE0UIU6BxqNj4YIh4fxdXL3KyquDehV4Tfm-a3BefFBdoklgN108Wk2f7Ta4inTftv6BJHV/s1600/Dead_Sea_Works1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhcMExeCoN-zDwxuVXloZXRWP9rqj6TFtWr-f3c8Ggv0__FDz5ISXmsSVLZ9VASx04ahvzCnsE0UIU6BxqNj4YIh4fxdXL3KyquDehV4Tfm-a3BefFBdoklgN108Wk2f7Ta4inTftv6BJHV/s1600/Dead_Sea_Works1.jpg" height="240" width="520" /></a></div>
<br />
<span style="font-size: large;"><b>"</b></span>בתקשורת נמסר כי בתפקידך כיועץ המשפטי של משרד האוצר פנית פעמיים לכי"ל וביקשת פרטים על מבנה הפיטורים בחברה ולברר אם החברה מתכננת להעביר חלק מהפעילות שלה לחו"ל. <br />
<br />
<div>
<a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001016528"><b>עמירם ברקת בגלובס</b></a>, פרסם פרטים על מכתבך השני למנכל כיל בו אתה "דורש מידע לגבי העברת פעילויות של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל. בין היתר מבקש בריס מידע על העברת קווי ייצור, מערכי שיווק, נכסים חיוניים לקיומה של כיל, ידע וטכנולוגיות, "פעילות מהותית אחרת או ניהולה של פעילות כאמור" והעברת "גורמי שירות מרכזיים". <br />
ב24 למרץ <a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001021408#fromelement=hp_morearticles"><b>פורסם</b>,</a> כי "בתשובתה למדינה טענה כיל בכלליות כי לא הועברו פעילויות לחו"ל ולא בוצעו שינויים ארגוניים אחרים בחברה ובחברות הבת שלה המחייבים את קבלת הסכמת המדינה מראש". עוד נמסר באותה כתבה כי בישיבה בנושא שנערכה ב-23 למרץ במשרד האוצר במטרה לבחון את התשובה שהגישה כיל למכתבו של עו"ד יואל בריס, התברר כי התשובות אינן עונות על כל השאלות המתעוררות בנושא והוחלט כי תיעשה פניה נוספת בימים הקרובים להנהלת כיל לקבלת ההבהרות הנדרשות.<br />
<br /></div>
<div>
במכתב גלוי זה אני רוצה להגיב לתשובות ולהסברים של כיל כפי שפורסמו בתקשורת, לתת דוגמאות לפעילויות של כיל שהן בניגוד לתנאי מניית הזהב של המדינה, ולעזור במידת מה, בהחלטה בעניין זה.<br />
<br /></div>
<div>
<b>יש בעייה בסיסית עם ההסברים של כיל. הם בניגוד למה שכיל עושה בשטח. <u>כיל מעבירה חלק מהפעילות שלה ושל חברות-הבת שלה לחו"ל, כיל העבירה ומעבירה קווי ייצור, מערכי שיווק, ונכסים חיוניים לקיומה של כיל לחו"ל ומעבירה פעילויות מהותיות וניהולן לחו"ל</u>. הסיבה לקיומה של מנית הזהב, היא</b><b> למנוע העברת פעילויות מסוג זה של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל. זה היה התנאי להפרטת החברה והמדינה חייבת להבטיח שהחברה עומדת בתנאי זה. </b></div>
<div>
<br />
יש לומר זאת במפורש. תנאי מניית הזהב מגבילים ויגבילו את ניהול כיל במטרה למקסם את רווחיה. אבל הנהלת כיל חייבת לנהל את החברה לפי המגבלות שמניית הזהב מטילה עליה ואם אינה יכולה לעמוד בכך, עליה ל'החזיר את המפתחות'. <br />
<br />
<b><u>להלן מספר דוגמאות לענין העברת פעילויות של כיל לחו"ל:</u></b><br />
<br />
<u><b>* תרכבות ברום</b></u><a href="http://www.sbcl.com.cn/english/gsjj.html"><b>תרכבות סינו-ברום Sino-Brom Compounds Co., Ltd</b></a> במחוז שנדונג בסין, שנוסד ב-1999, הוא מיזם משותף של כיל מוצרים תעשיתיים ICL-IP עם China National Offshore Oil Shandong Haihua Group . <br />
<br />
לא נראה לי שלחברה הסינית השותפה במיזם היה ידע בייצור תרכבות ברום, ומכאן שהידע של תרכבות סינו-ברום הגיע מישראל בניגוד לתנאי מנית הזהב של המדינה בכיל. ואכן בהמשך מצויין כי סינו-ברום הטמיעה את הטכנולוגיה המתקדמת של קבוצת ברום ים-המלח יחד עם מערכות ניהול מערביות מתקדמות. <br />
<br />
<b><u>* העברת הייצור לחול</u></b><br />
לפני כארבע שנים הועבר הייצור של הלוברום (HALOBROM) מהמפעל של תרכבות ברום בנאות חובב לחברה הסינית. העברה זו מנוגדת לתנאי מניית הזהב.<br />
<br />
<b><u>* ייצור בחו"ל</u></b><br />
<b><a href="http://www.sbcl.com.cn/english/NewsD.aspx?id=181">לפי פרסומי כיל עצמה</a>,</b> רוב הברום המיוצר בישראל משמש לייצור תרכובות ברום. קבוצת ברום ים המלח DSBG מייצרת כ 70 תרכובות ברום שונות. חלקם מיוצרים בנאות חובב ואחרים במפעלים בחו"ל: ברומכימי Broomchemie בהולנד ובקלירון בארה"ב. בין תרכבות ברום בארץ וברומכימי בהולנד היו וקיימים חילופי ידע. העברת ידע וטכנולוגיות מהארץ לחול מנוגדת לתנאי מניית הזהב.<br />
<br />
<b><u>* העברת הרכש של כיל מישראל להולנד</u></b><br />
<b><a href="http://www.icl-group.co.il/newsevents-pressreleases/Article/ca68ea27-e0c6-478c-a6c0-552fb8b9f8ef.aspx">באוגוסט 2013 פרסמה כיל תוכנית 'צעד נוסף קדימה'</a> </b>לארגון מחדש של פעילויותיה. <br />
התוכנית כוללת בין השאר הקמת מרכז שירות אזורי באמסטרדם שבהולנד בו יועסקו כ-300 עובדים. <a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001017842"><b>מכיל נמסר</b></a>: "בעניין הקמת מרכז השירותים בהולנד: כחלק מתוכנית התייעלות בכל כיל, החברה פועלת להקמת מרכזי שירות משותפים שיספקו שירותים למפעלים וחברות באזור מסוים באופן מקצועי, יעיל וחסכוני. במסגרת זו החברה מקימה מרכז שירותים באמסטרדם שיספק שירותי חשבות, כספים, משאבי אנוש ומינהל, מערכות מידע, רכש והתקשרויות וייעוץ משפטי עבור חברות כיל באירופה. אין בהקמת מטה הרכש הגלובלי בהולנד כדי לבטל את יחידות הרכז וההתקשרויות בישראל. כיל לא מוציאה את ניהול פעילות המחשוב הגלובלית אל מחוץ לישראל". <br />
<br />
בתחילת חודש פברואר 2015 <a href="http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=4&cat=4&id=67267"><b>נחנך מרכז הפעילות והשירות החדש של כי"ל באמסטרדם, הולנד</b></a>, שירכז את כל פעילות הרכש הגלובלית של כי"ל, חלק מרכזי מהפעילות הפיננסית של החברה וכן פעילויות מרכזיות אחרות.<br />
<br />
המשמעות של העברת הרכש הגלובלי להולנד היא, בפשטות, רכישות בחו"ל במקום בארץ ואינה שונה מהותית מהעברת קווי הייצור לחול. למעשה מרוקנים את המערכת של כיל בישראל מחלק ניכר מתוכנה ומעבירים פעילויות אלו לחול. כל אלו יובילו ומובילים להוצאת מאות משרות מישראל בכלל ומהנגב בפרט, מגוון רחב מאד של תפקידים ופונקציות ניהוליות, הכוללות קניינים, מהנדסים, אנשי כספים, לוגיסטיקה, רכש ועוד משרות רבות המבוטלות בישראל ועוברות לחול. <br />
<br />
<b><u>* מיזם משותף עם חברת אלבמרל</u></b><br />
ב-29 לאוגוסט 2014 הודיעה כיל: <b>"<a href="http://www.icl-group.co.il/newsevents-pressreleases/Article/6f937bd8-6750-4126-a180-517fb890ec3c.aspx">כיל ואלבמרל מקימות מיזם משותף לייצור מעכב בעירה פולימרי</a>"</b><br />
לאחר שמסלקים את המלל היחצני בהודעה, מהות העיסקה היא שכיל מוכרת לאלבמרל האמריקאית מחצית משני מפעלים של תרכבות ברום, המפעל בהולנד והמפעל בנאות חובב בישראל. <br />
בלשון ההודעה: "המיזם המשותף ושותפיו יהיו הבעלים והמפעיל של מפעל בהולנד, בעל כושר ייצור של 2,400 טון בשנה שכבר פועל, ומפעל בישראל בעל כושר ייצור של 10,000 טון בשנה, שיתחיל לפעול ברבעון הרביעי של 2014. שני המפעלים ממוקמים באתרים של כיל". <br />
מכירת חלק מפעילות הייצור של תרכבות ברום לאלבמרל יכולה להביא להעברה מלאה של הבעלות לאלבמרל או לחברה זרה אחרת ובכלל זה כל הידע שפותח ונצבר בחברת תרכבות ברום.<br />
<br />
<b><u>לסיכום</u></b><br />
למדינה יש אינטרסים רבים בכיל, חלקם הגדול מוגדר ב'מנית הזהב'. אבל, למיטב ידיעתי, אין גוף בממשלה שתפקידו לעקוב ולוודא את שמירת האינטרסים האלו והתוצאות השליליות נראות בשטח. הממשלה לא היתה ערה לחשיבות, להכרחיות, של קציר המלח למפעלי ים המלח, וכתוצאה מכך הסכימה לשאת ב-20% מעלות קציר המלח, הממשלה לא גילתה את תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר ע"י כיל, אלא במאוחר, גם מועד סיום הזיכיון של כיל מתקרב ויש להערך לכך. <br />
חשוב שיוקם גוף כזה, שיוודא את השמירה על זכויות המדינה והעניינים החיוניים של המדינה בכיל, שישמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל וכו'.<span style="font-size: large;">"</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span>
<i>אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכון ון ליר</i></div>
<div>
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-36245329853616210922015-03-27T01:51:00.003+02:002015-03-27T01:51:59.032+02:00השבועית של רועי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
קריקטורה: רועי פרידלר<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgsgGrQiznGd4aVPA-ONfIotQl3Krm6-9Tx8hG3piY-tiztXDnuR7VHI0Pif0CQZ1j0EZa6GTaPTWQxZQZbIzyCVCBxmUjcyic7AoZcZx1fADzh8toZk_GBapgeQTtwoxF8bg3ZaKomQnyl/s1600/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgsgGrQiznGd4aVPA-ONfIotQl3Krm6-9Tx8hG3piY-tiztXDnuR7VHI0Pif0CQZ1j0EZa6GTaPTWQxZQZbIzyCVCBxmUjcyic7AoZcZx1fADzh8toZk_GBapgeQTtwoxF8bg3ZaKomQnyl/s1600/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA.jpg" height="380" width="580" /></a></div>
<br /></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-64241490351938253482015-03-25T00:18:00.000+02:002015-03-27T01:52:14.669+02:00הכירו את 9 הגופים שימנעו מכחלון להוריד את מחירי הדיור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<b><br />בשביל להוריד את מחירי הסלולר כחלון היה צריך להתמודד עם שני טייקונים. בשביל להוריד את מחירי הדיור הוא יצטרך כשר אוצר להתמודד מול שיטה שלמה. הנה תשעת הגופים שכחלון יצטרך להתמודד מולם בדרך למשימה הבלתי אפשרית של הורדת מחירי הדירות בישראל.</b><br />
<b></b><br />
<a name='more'></a>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhKr79jgl7ifpmNmdkFsOUQXlfQ1_evYPqiqqlCh268vzB3jR03P-GVKWJehcs_Est5EQ3tHSWGNfAP2tdIdXRP73ZDJKVOlnpu0v8weGUHsXMrr1JLFls5pPRODZ1xfgisYgMIdf81e1fo/s1600/Moshe_kahlon.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhKr79jgl7ifpmNmdkFsOUQXlfQ1_evYPqiqqlCh268vzB3jR03P-GVKWJehcs_Est5EQ3tHSWGNfAP2tdIdXRP73ZDJKVOlnpu0v8weGUHsXMrr1JLFls5pPRODZ1xfgisYgMIdf81e1fo/s1600/Moshe_kahlon.jpg" height="300" width="540" /></a></div>
<div>
<b><br /></b>
<br />
<div>
<b>1. הקואליציה</b><br />
בכנסת הבאה, אם לא תהיינה הפתעות, אמור לעבור חוק משכנתא 90% של ישראל ביתנו. <a href="http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3643869,00.html"><b>התכנית תאפשר מתן משכנתא במימון של עד 90% מערך הדירה</b></a> וזאת בניגוד לרמה הנהוגה היום שהיא כ-70%. את 20% הסיכון הנוספים, שיתווספו לבנקים בעקבות התכנית, תקח על עצמה המדינה. כלומר במקרה שהלווה יפשוט רגל, המדינה תהיה ערבה עד לגובה 20% מהמשכנתא שלקח. החוק כבר עבר בוועדת השרים לחקיקה בכנסת האחרונה ונקטע בדרך לאישור מלא בעקבות הקדמת הבחירות.<br />
<br />
למהלך יש משמעות כפולה. בעוד כחלון יגדיל את ההיצע, ישראל ביתנו תגרום לעלייה בביקוש - ולא בגלל הנסיבות הנכונות של עלייה ביכולת ההשתכרות של הלווה, אלא כתוצאה מעלייה ביכולת ההשתעבדות שלו לבנק. </div>
<div>
המשמעות השניה היא שאף שר אוצר לא ירצה להוריד את מחירי הדירות בצורה שתסכן את יכולת החזר המשכנתאות שהוא ערב להן. מדובר בערבות מדינה הנאמדת<a href="http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3645247,00.html" target="_blank"> ב<b>מיליארדי שקלים</b></a><b> </b>בשנה. בנקודה זו יהיה מעניין לראות האם כחלון כמו קודמו, <b><a href="http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3645247,00.html" target="_blank">לפיד</a>,</b> יעשה הכל כדי להפיל את התכנית הזו בטרם תועבר בקריאה שלישית.</div>
<div>
<br />
<b>2. בנק ישראל </b><br />
אחד התרחישים הראלים הצפויים במהלך הקדנציה הקרובה (אם זו תחזיק מעמד מעל שנתיים) הוא החלת ריבית שלילית ותכנית "הרחבה כמותית" (הדפסת כסף) במשק על ידי בנק ישראל. <br />
שני המהלכים נועדו לעורר שוב את האינפלציה בישראל. במילים אחרות - בנק ישראל לא יהסס להשתמש בכלים הכי כבדים העומדים לרשותו כדי להחזיר את עליות המחירים למשק עד קצה יעד האינפלציה (3% בשנה), וזאת אחרי שאלו רשמו ירידה חדה בחודשים האחרונים.<br />
בראיון שקיימתי עם חבר הכנסת העתידי אלי כהן, המשמש גם כראש המטה הכלכלי של מפלגת כולנו, הודיע כהן כי כחלון כשר אוצר לא מתכוון לשנות את המדיניות הזו של בנק ישראל. זאת אף על פי שיעד האינפלציה נקבע על ידי שר האוצר והממשלה. כהן התקשה להסביר כיצד תוכניתו של כחלון להוריד את המחירים במשק בכלל ואת מחירי הדיור בפרט, מתיישבת עם העובדה שבו זמנית בנק ישראל מיישם מדיניות להעלאת המחירים בגיבוי הממשלה.<br />
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/WTweddeYpKU" width="580"></iframe>
</div>
<br />
למעשה השיטה המוניטרית לא מאפשרת לממשלות בעולם לקבוע יעד של הורדת מחירים כללית במשק (אינפלציה שלילית). לפוליטיקאים אין יכולת לשנות יעד זה תחת שיטה זו ומצד שני הם מתקשים להודות בכך בפני הציבור. <br />
<b><br /></b>
<b>3. קרנות הפנסיה</b><br />
אם לא יהיו שינויים מהותיים בהמלצותיה הצפויות של הוועדה לאיגוח ההלוואות, בקרוב יוכרז בישראל על תחילת עידן ״<b><a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_61.html" target="_blank">איגוח המשכנתאות</a></b>״. המשמעות היא שהבנקים יוכלו לקחת את תיקי המשכנתאות ולמכור אותם כניירות ערך לקרנות הפנסיה והגמל שלנו. כך יועבר הסיכון שבתיקי המשכנתאות, ממנו מזהיר לאחרונה שוב ושוב בנק ישראל, ממאזני הבנקים הישר אל תיקי הפנסיות של כולנו.<br />
ברגע שיציבות תיקי הפנסיות שלנו תהפוך להיות תלויה בעליה בתשואות של שוק המשכנתאות, לא ברור למי במצב כזה באוצר ובקרב החוסכים יהיה בכלל אינטרס להוריד את מחירי הדיור. </div>
<div>
<br />
כל תהליך איגוח המשכנתאות עם ההשלכות הנלוות לו עדיין דורשים את אישור הכנסת. לפיכך, מעניינת במיוחד עמדתו של משה כחלון בעניין. עיון במצע מפלגת כולנו בהחלט יגרום לרבים לשפשף את העיניים:</div>
<div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiSe2_wN7RxruFArdD46-2GkWoJF5DAeiEC-xqCrfdSDosVxZp0qZyxu1Zuwi4jO99g8LWJFh429a7yB31rWR1EBG-l-E6STBdcBY4q_t5oBuWk99F3uNmoqZ3prkxAAsSE-mUNxf5WfT6/s1600/GG.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiSe2_wN7RxruFArdD46-2GkWoJF5DAeiEC-xqCrfdSDosVxZp0qZyxu1Zuwi4jO99g8LWJFh429a7yB31rWR1EBG-l-E6STBdcBY4q_t5oBuWk99F3uNmoqZ3prkxAAsSE-mUNxf5WfT6/s1600/GG.png" height="122" width="560" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">סעיף מתוך תכנית הדיור במצע מפלגת "כולנו"</td></tr>
</tbody></table>
<div>
<br /></div>
<div>
המנגנון "המרגיע" שמופיע במצע מפלגת כולנו, זה ש"ימנע את העברת התיקים המסוכנים והבעייתיים יותר", הוא <a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_61.html" style="font-weight: bold;" target="_blank">מנגנון תיאורטי שנכשל כבר במבחן המציאות</a> בארה"ב. הוא לבטח רחוק מלהתאים לכלכלת ישראל של שנת 2015 המוגדרת כיום כ<a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_8465.html" target="_blank"><b>בועת הנדלן הגדולה בעולם</b>.</a> </div>
<div>
לא ברור אם כחלון נגרר להוספת הסעיף הזה למצע על ידי עוזריו או שהיה שותף מלא בתהליך. כך או כך הדבר משדר בלבול מדאיג בתכנית הדיור של 'כולנו' - נראה שיד ימין שם לא ידעה או הבינה מה יד שמאל עושה.</div>
<div>
<br />
<b> 4. משרד האוצר</b><br />
תכנית הדיור של מפלגת כולנו עולה כסף. הרבה כסף. שיווק קרקעות במחירים זולים יותר פירושו הקטנת הכנסות המדינה במילארדי שקלים. מאיפה יגיע הכסף? בדיוק כאן, בניגוד לסעיפים המפורטים של צד ההוצאות, הופך מצע מפלגת כולנו להיות מאוד כללי ומעורפל בצד ההכנסות. למעשה במפלגת כולנו בנו תרחיש שאפילו האופטימי מבין הכלכלנים יתקשה להבין איך יוכל להתממש ולהכניס למדינה את הסכומים האסטרונומיים שמופיעים בו. את האזרחים אפשר למרוח דרך המצע אבל את המציאות יהיה בלתי אפשרי לרמות. כנראה שכבר בשלב הראשון יתקל כחלון בפקידי אוצר מודאגים שיחפשו מאיפה להביא את הכסף.</div>
<div>
<br />
<b> 5. האוליגרכיה</b><br />
נכון להיום יש בישראל כ-<a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000984437" target="_blank"><b>50 אלף אזרחים המחזיקים 3 דירות או יותר</b></a>. בנוסף יש כ- <a href="https://www.facebook.com/107880425956459/photos/a.157680657643102.38785.107880425956459/712119892199173/"><b>150 אלף דירות ריקות</b></a>. במצע של כולנו יש התייחסות רק למיסוי הדירות הריקות. זריקת כמות כה גדולה של דירות לשוק בעזרת מיסוי גבוה תייתר חלק גדול מתכניתו המתישה והארוכה של כחלון לבנות 250 אלף דירות. השאלה המעניינת היא האם האוליגרכיה, בחסות שליחיהם בכנסת, תתן יד ליישום מס כזה על הדירות להשקעה או בעיקר על הדירות הריקות שחלקן נמצאות בבעלותם. נקודה זו תהיה מבחן ראשון חשוב במלחמתו של כחלון במחירי הדיור ורמז לרצינות כוונותיו בהמשך.<br />
<br />
<b> 6. חברות דירוג האשראי</b><br />
אחד הפרמטרים המרכזיים שבוחנות חברות דירוג האשראי הוא הצמיחה בתוצר (תמ"ג) של המדינה. פרמטר זה עוזר לאותן חברות לקבוע מה יכולת המדינה להחזיר את החובות שלקחה על עצמה. <a href="http://ineteconomics.org/sites/inet.civicactions.net/files/Frankfurt%20Escaping%20the%20debt%20addiction%2010%20FEB.pdf" style="font-weight: bold;" target="_blank">בשביל שתהיה צמיחה בתמ"ג, צריך שתהיה גדילה גם בכמות הכסף החדש שמוזרם למשק מאשראי</a>. כשמדברים על גדילת אשראי בישראל, הפוקוס בשנים האחרונות נמצא בעיקר בסקטור אחד - אשראי לדיור. בשנים האחרונות כ-<a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000784749"><b>80% מכלל הצמיחה באשראי הקמעונאי בישראל הגיע ממשכנתאות</b></a>. לפיכך ירידה בהיקף המשכנתאות החדשות, עקב ירידה במחירי הדיור או קפאון, תגרור איתה כמעט בוודאות גם ירידה בתוצר. דבר זה עלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. <br />
ספק אם שר אוצר כלשהוא ירצה להקטין את כמות המשכנתאות הנצרכת במחיר של הסתבכות מול חברות דירוג האשראי. האם כחלון יהיה הראשון שיעשה זאת? ההיסטוריה המקומית והעולמית מוכיחה שאפשרות כזו היא לרוב חסרת סיכוי.<br />
<br />
<b> 7. הבנקים</b></div>
<div>
כנגד ההלוואות והמשכנתאות,שנותן הבנק לנדל"ן, הוא מחזיק בטוחות כמו קרקעות או דירות. במקרה של ירידה חדה במחירי הדיור או הקרקעות, ערך הבטוחות עלול לצנוח, מה שיעמיד בסיכון את מאזני הבנק, את הונו ויציבותו. הבנקים בעזרת בנק ישראל וחברות לובינג עוצמתיות, יעשו הכל כדי שתרחיש כזה לא יתממש. </div>
<div>
נזכיר רק, שתחת השיטה הנוכחית, מערכת בנקאית לא יציבה היא לא רק בעיה של הבנקים, אלא גם של הציבור. רוב פקדונותיו של הציבור מופיעים כרצף של ספרות וירטואליות במחשבי הבנק, כשרק אחוז קטן מהם מגובים בכסף אמיתי. הסיבה לקיומה של מערכת בנקאית כזו היא אמון לקוחותיה בקיומו של הכסף. כרסום במאזני הבנק עלולים להעמיד את האמון הזה במבחן מסוכן. כנראה שכחלון יעשה הכל כשר אוצר כדי לא להתמודד עם המבחן הזה.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>8. ועדי עובדים</b></div>
לכחלון יש תכנית לפרק את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במהירות ולהקים גוף אחר שינהל את מלאי הקרקעות ביעילות ומהירות גבוהה יותר. על מנת שיוכל ליישם את התכנית שלו הוא יאלץ להתמודד מול גוף עיקש בדמות ועד העובדים החזק של רמ"י. </div>
<div>
קודמיו שניסו לבצע רפורמות נתקלו בשיבושים קשים שנקטו עובדי הרשות כמו בשנת 2006 וב2013 (אז עוכבו פרסומי מכרזים לדיור להשכרה). בקצב שבו מתפרקות ממשלות בישראל, עד ש"רמ"י תהיה בידינו (או ב'כולנו')" יצטרך כחלון לעבור כנראה עוד מספר רב של מערכות בחירות. אפשרות שניה, כפי ש<b><a href="http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3655182,00.html">רומזים לאחרונה קרוביו</a>, </b>היא שכחלון פשוט יוותר על התכנית הלא ראלית הזו ויקדם אחת אחרת במקומה.<br />
<div>
<div style="background-color: white; font-family: Arial, 'Arial (Hebrew)', 'David (Hebrew)', 'Courier New (Hebrew)'; font-size: 14px;">
<br /></div>
</div>
<div>
<div>
<b>9. הקבלנים וועדות האשראי בבנקים</b><br />
גם אם נניח שכחלון יפתח כוחות על טבעיים, ויצליח לעקוף את כל המכשולים האדירים שהוזכרו בסעיפים הקודמים, על פי תוכניתו אמורות להיבנות 250,000 דירות כמעט באופן מידי (במונחי הזמן של הנדל"ן בארץ). משום מה כחלון שכח, שמי שאמור להוציא לפועל את בניית הכמות המטורפת הזו של הדירות ובעקבות כך להוריד את המחירים, הם קבלנים שיעשו זאת בעזרת מימון הבנקים. אבל מה לעשות שגם הקבלנים וגם הבנקים הם שני גופים שאינם חברתיים בשום צורה? הם לא אמורים להבחר לכנסת הקרובה וריצוי הציבור לא עומד בראש סדר העדיפויות שלהם. כל מטרתם מתמקדת סביב הגדלת שורת הרווח בסוף הרבעון. לכן הסיכוי שהם יסכימו לבנות או להשקיע בשוק יורד, הוא בדיוק כמו הסיכוי ששחיין מנוסה יקפוץ ראש לבריכה בלי מים.</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com76tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-76117743045982713352015-03-24T01:12:00.001+02:002015-03-25T00:18:47.680+02:00צונאמי הכסף מציף את אירופה ומאיים להטביע את המדינות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: משה שלום.</b><br />
<b><br /></b>
<b>גל של כ-1.1 טריליון יורו הוזרמו אל תוך המערכת הבנקאית האירופית דרך הרחבה כמותית של הבנק המרכזי האירופי. בניגוד למקובל לחשוב לא מדובר בבשורה טובה למדינות האיחוד.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgV_Jhe23vb_386zKB0-9WpyoT5ng9ZH2QM3-lRBuAUlKdz2kURxAnk5tmdczcw0CUtePGtXhNsh5CRP7wul90nVd_afoaNeO7f8Hvz2laZoElCsHcQxC3Ct8p1i2j74-LheSviI5ALE3zh/s1600/money-glut-432688_640.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgV_Jhe23vb_386zKB0-9WpyoT5ng9ZH2QM3-lRBuAUlKdz2kURxAnk5tmdczcw0CUtePGtXhNsh5CRP7wul90nVd_afoaNeO7f8Hvz2laZoElCsHcQxC3Ct8p1i2j74-LheSviI5ALE3zh/s1600/money-glut-432688_640.jpg" height="1" width="1" /></a></div>
אין ספק שהכול היה צפוי אבל הרשות הייתה גם נתונה בידי הבנק המרכזי האירופי לא ללכת בדרך כל הבנקים המרכזיים האחרים. מריו דראגי, ראש הבנק, החליט לעשות זאת ולייצר את צונאמי הכסף הבא. גל של כ-1.1 טריליון (!!) יורו של נזילות לתוך המערכת הבנקאית האירופית וזאת על בסיס רכישת אג"ח מדינה מן המדינות שבגוש היורו. <br />
<br />
לפניכם החלוקה של אותן רכישות של אגרות חוב:<br />
<div>
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiDnPcGPa3KlHWoK0icgsdrxhoXvgxWxjHAJ2LFv266SIKiYyK-LsUSZ1FAWQrCiJaorpdY4Byk3O1D0T0NepxYpjThRCY812uEPk1Abm-CpJndQa0VjvLHcUeUIwOCTgrOj2aE-f3UREZs/s1600/%D7%92%D7%A7%D7%9E%D7%98.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiDnPcGPa3KlHWoK0icgsdrxhoXvgxWxjHAJ2LFv266SIKiYyK-LsUSZ1FAWQrCiJaorpdY4Byk3O1D0T0NepxYpjThRCY812uEPk1Abm-CpJndQa0VjvLHcUeUIwOCTgrOj2aE-f3UREZs/s1600/%D7%92%D7%A7%D7%9E%D7%98.png" height="380" width="540" /></a></div>
<div>
<br />
<br />
הטבלה מצביעה לכאורה על שיוויון הזדמנויות בולט ברכישת החוב בין המדינות כאשר ה-25 אחוז חוזר עוד ועוד. יוצאת דופן היא לוקסמבורג שלא צריכה הזרמת הון עקב הזרימה הבלתי פוסקת אליה גם כך משימושי מקלט המס שהיא מספקת. <br />
<br />
על פי התמונה הזו, הבנק המרכזי רוכש גודל חוב יחסי דומה מכל המדינות המשתתפות. האם זה הגיוני? האם גרמניה שוות ערך לספרד או ללאטביה? בוודאי שלא. היינו מצפים שמריו יראה כוחנות רכישתית הרבה יותר אסרטיבית מול המדינות שחובן מכביד על יכולתן הכלכלית. בקיצור, אין כאן הגיון אלא קומוניזם של נזילות.<br />
לא רק זאת, אלא שהסיכון לגבי הרכישות האלו מתחלק בין הבנק המרכזי והבנק הממשלתי המקומי כאשר רוב הסיכון יימצא אצל המקומי. המדיניות הזו מכניסה אימה בלב מחזיקי המטבע המשותף. עדות לכך היא המשך הליכתו המהירה של היורו לכיוון יחס ה-1:1 הפסיכולוגי כל כך.<br />
<br />
למה הדבר דומה? <br />
נניח שהייתם באוברדרפט גדול בבנק. והנה, הבנק בא, ונותן לכם הלוואה נוספת על מנת לכסות חלק מן החוב הקיים. אבל כנגד חלק נכבד מן החוב החדש ישועבדו עוד ועוד נכסים שלכם, המבטחים את הסיכון שמוטל עליכם בנוסף.<br />
ועוד טוויסט קטן לעניין: נניח שאת כל זה היו מטילים עליכם על בסיס החלטה קולקטיבית ולא על בסיס החלטה אישית שלכם! <br />
<br />
זו התקופה שבה אירופה ומדינותיה חיים: הרחבות כמותיות מחולקות בצורה מתמטית ולא כלכלית על בסיס שרירות לב פקידות ממונה, ללא שיתוף דמוקרטי ועם גידול בעול הסיכון הספציפי של כל חבר במועדון המפוקפק הזה.<br />
<br />
צחוק הגורל הוא שכבר נודע ברבים שחלק גדול מן האג"ח המיועד לרכישה לא ממש מוצע למכירה על ידי המוסדות הפיננסיים. אלו אינם רוצים להיפרד מן הנכסים האלה כל כך מהר. הן מטעמי שמרנות השקעתית והן מטעמי רגולציה.<br />
האם נראה עכשיו גל הנפקות (דהיינו גידול ממאיר של החוב) נוסף?<br />
<br />
מה שבטוח, לילה מהנה בפריז עולה עכשיו הרבה פחות...<br />
<br />
<i>הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל</i></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-85996154358911826782015-03-23T01:24:00.002+02:002015-04-09T02:29:33.510+03:00מזון טרי, כסף איטי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: עמית נויפלד</b><br />
<br />
<b>תאגידי המזון התעשייתי והמעובד הולכים ומאבדים גובה בשנים האחרונות. במקומם צצות יותר ויותר קרנות, שמבטיחות למשקיעיהם בנוסף לתשואה הכספית גם תשואה בדמות מזון יותר בריא ויותר טרי שמיוצר בזכות כספם. איך תוכלו גם אתם להצטרף למהפכה? </b><br />
<br />
<a name='more'></a><br /><br />
“חוסר האמון בתאגידי המזון הפך לבעיה הולכת וגדלה”, כך התבטאה מנכ”לית חברת “קמפבל סופ”, דניז מוריסון,<a href="http://fortune.com/2015/02/18/campbell-soup/">בכתבה שהתפרסמה</a> במגזין “פורצ’ן” בחודש שעבר. החברה, המפורסמת ברחבי העולם בזכות קופסת שימורי המרק שלה (שהפכה לאייקון תרבותי בעזרתו של אנדי וורהל), פרסמה אזהרת רווח שנתית כבר לאחר רבעון אחד, וזאת מאחר ואינה צופה שיפור משמעותי בתוצאות בעתיד הקרוב.<br />
<br />
קמפבל סופ אינה ניצבת לבדה אל מול חזית דעת הקהל. תאגידי מזון נוספים, ביניהם ניתן למנות את קראפט, קונגרה וקלוג’ס, פרסמו אזהרות רווח דומות. הסיבות לירידה ברווחיות, כפי שעולה מדבריה של מוריסון עצמה, הן מודעות גוברת והולכת של צרכנים לנושא המזון, מרכיביו, דרכי יצורו ומקורותיו.זאת לצד מודעות פיננסית שהתעוררה אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2008, אשר באה לידי ביטוי בנטייה לצרוך מזון טרי, מקומי, עונתי, ולבשל אותו במסגרת המשפחתית.<br />
<br />
<div style="text-align: center;">
<img src="http://slow.org.il/wp-content/uploads/2015/03/Black_font_crop_from_Campbells_Soup_Cans_MOMA.jpg" /></div>
<br />
<div style="text-align: center;">
<i>עבודה של אנדי וורהול, אין ספק שמקומו של המרק המשומר הוא במוזיאון בלבד</i></div>
<br />
דומה כי ידה הארוכה של תנועת סלואו פוד, יחדיו עם אינספור סרטים, ספרים ותחקירים המתמקדים בתעשיית המזון ברחבי העולם, מצליחה לערער את יציבותם של התאגידים הגדולים ביותר בעולם. אלה האחרונים עושים בדיוק מה שניתן היה לצפות מדינוזאורים כלכליים – הם מתייעלים.<br />
<br />
התייעלות אין פירושה, כמובן, שיפור של המוצר או השירות, אלא דווקא ההפך – קיצוצים דרסטיים שיבואו לידי ביטוי בפיטורים מקיפים, איחוד של מחלקות לפי קטגוריה ולא אזור גיאוגרפי, וככל הנראה גם לחץ פיזי מתון על ספקים, על מנת שיורידו את עלות חומרי הגלם. הוזלה שמצידה תתגלגל אף היא לעובדים ולמוצר וכך הלאה – קמפבל סופ עצמה הצהירה כי תוכנית ה”התייעלות” שלה צפויה לחתוך 200 מיליון דולר מהוצאותיה רק בשנה הקרובה. כצפוי, בתגובה להודעה רשמה מניית החברה עלייה קלה.<br />
<br />
מאחר וקצב גידול האוכלוסייה אינו מהיר דיו (על אחת כמה וכמה כשאוכלוסיה זו מעיזה לפתח מודעות) פתוחות בפני תאגידי המזון מספר מצומצם של אפשרויות להמשיך ולהראות צמיחה ושיפור בביצועי המנייה (ביצועים המשרתים בעיקר את בעלי השליטה בחברות ואת מנהלי בתי ההשקעות). האפשרויות הן רכישה של חברות קטנות ומתחרות, חדירה לשווקים חדשים והתייעלות. הראשונה מוגבלת על ידי מצאי החברות הקיימות, השנייה מתמהמהת בשל חוסר רצונו של אובמה לפלוש לאיראן, המצב הרעוע בעיראק ואפגניסטן, וכמובן המיזנטרופיות של צפון קוריאה ומדינות סוררות אחרות. השלישית והפופולארית ביותר בימינו לפיכך היא ההתייעלות.<br />
<div>
<br />
היות ואני שותף טבעי לתחזיותיה הקודרות של מנכ”לית קמפבל סופ, אני שמח להציג את החלופה ההולכת ומתגבשת ברחבי העולם לתאגידי המזון הענקיים, חלופה שלא רק תאפשר לכולנו לאכול מזון טרי, בריא וטעים, אלא גם תאפשר לנו להשקיע את כספנו בצורה הולמת והוגנת, ואשר באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ביוזמה הפועלת תחת השם <a href="http://slowmoney.org/">Slow Money</a> (כסף איטי).</div>
<div>
<br /></div>
<div>
Slow Money הוא ארגון ללא מטרתו רווח הפועל מזה כחמש שנים על מנת להפגיש בין משקיעים פרטיים ויזמים קטנים בתחום המזון. המייסד, וודי טאש, החליט לקחת את עקרונות תנועת מזון איטי ולהחיל אותם על העולם הכלכלי בו אנו חיים. כך למשל, במקום להשקיע בחברות ענק המייצרות מוצרים בעלי טעם זהה, המשווקים בכל רחבי העולם, הוא מבקש להסיט את ההשקעות אל עבר כמה שיותר חברות ועסקים קטנים אשר יבטיחו רבגוניות וקשת רחבה של זנים מוצרים וטעמים. במקום להשקיע בחברות מזון הממוקמות מאות אלפי קילומטרים ממקום מגורינו יש לשאוף ולהשקיע בעסקי מזון הפועלים בטווח של עד 50 מייל (כשמונים ק”מ אבל אני בטוח שהם לא קטנוניים). במקום להשקיע בחברות המייצרות מזון מעובד ומשומר להשקיע בכאלה המשווקות מזון עונתי וטרי וכך הלאה.</div>
<div>
<div style="text-align: center;">
<img src="http://slow.org.il/wp-content/uploads/2015/03/%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%90%D7%99%D7%98%D7%99.png" height="200" width="200" /></div>
<br />
<div style="text-align: center;">
לוגו הארגון</div>
<br />
<br />
החזון העומד מאחורי תנועת “כסף איטי”, שייתכן ונשמע מעט נאיבי בקריאה ראשונה, הצליח לנתב משנת 2010 ועד היום השקעות בסך כולל של 40,413,594$ ובמילים – קצת יותר מארבעים מיליון דולר. אלה הושקעו ב-397 עסקים שונים בתחום המזון, שענו לקריטריונים ולעקרונות הארגון.<br />
<br />
Slow Money עצמה אינה משקיעה באופן ישיר, אלא עוסקת בתיווך בין אנשים פרטיים וקבוצות המבקשות להשקיע בעסקים חדשים ובין יזמים הזקוקים להון ראשוני על מנת לצאת לדרכם. היא עושה זאת באמצעות יצירה של רשתות מקומיות וארציות, מועדוני השקעות וכנסים המושכים אליהם אלפי יזמים ומשקיעים. הארגון עצמו, חשוב לציין, אינו גוזר דמי תיווך מכל השקעה שיוצאת לפוע, והוא מתקיים ופועל באמצעות תרומות בלבד.<br />
<blockquote class="tr_bq">
<i>“עלינו ללמוד להשקיע כאילו מזון, משקים ופריון חשובים. עלינו לחבר משקיעים למקומות שבם הם חיים, לצור מערכות יחסים בריאות, ומקורות חדשים של הון למפעלי מזון קטנים”. (מתוך עקרונות Slow Money)</i></blockquote>
<a href="http://slowmoney.org/invest"><b>באתר הארגון </b></a>ניתן להתרשם ממגוון רחב של השקעות שבוצעו עד כה, אשר כוללות בין השאר: טחנת קמח אורגני, מתקן לעיבוד ירקות מגידולים עודפים, עסק למשלוחים של מזון מקומי, חווה לגידול כותנה אורגנית, משאית קירור שנדרשה להרחבה של עסק קיים ועוד – מדובר בהשקעות לכל דבר ועניין ובמשקיעים המצפים לקבל תמורה לכספם. עם זאת, מדובר בתשואה נמוכה מכפי שייתכן והיו זוכים לקבל במידה והיו משקיעים באפיקים סולידיים יותר כגון שוק האג”חים והמניות. Slow Mony מציעה מגוון רחב של דרכי השקעה. החל בהלוואות בריבית נמוכה וכלה בתוכניות שותפות לטווח ארוך. המטרה היא לצור קשרים חזקים בתוך קהילות מקומיות בין צרכנים ליצרנים של מזון. חלקם של המשקיעים, כפי שעולה מקריאה בסיפוריהם, מעדיפים לקבל את רווחיהם בצורה של מוצרי מזון אותם סייעו להפיק ולייצר, אולם בכל מקרה אין מדובר בתרומות. הארגון עצמו עורך בדיקות היתכנות מקיפות, מפשפש לעומק בתוכניות העסקיות, ומדרבן גם את המשקיעים עצמם לעשות זאת.<br />
<blockquote class="tr_bq" style="text-align: right;">
<i>“יש דבר כזה כסף מהיר מדי, חברות גדולות מדי ומנגנוני מימון מסובכים מדי. לפיכך עלינו להאט את הכסף שלנו, לא את כולו כמובן, אבל לפחות את חלקו”. (מתוך עקרונות Slow Money)</i></blockquote>
Slow Money פועל כיום בשלושים ושש מדינות בארצות הברית ובעוד שש ארצות מחוץ לה. לטעמי, מדובר במודל עסקי מרענן שיכול לספק קונטרה וחלופה אחת אפשרית לתאגידי המזון הקיימים. באמת יש כסף מהיר מדי וחברות גדולות מדי ושני אלה מונעים מאתנו בפועל את האפשרות ליהנות ממגוון רחב של טעמים כמו גם אפשרויות להשקעות הוגנות. בארץ פועלים כיום לא מעט עסקים קטנים ועצמאיים בתחום המזון, החל ביצרני שוקולד טבעוני, אופים וגבנים וכלה במגדלי זנים ייחודיים של פירות וירקות או מבשלות בירות קטנות. אולם מדובר במספרים זניחים הנדרסים תחת רגליהן של חברות ענק כאוסם, עלית, שטראוס, תנובה, החברה המרכזית לייצור משקאות וכו’.<br />
<br />
אם חברות ענק אלה היו יודעות לקרוא את המפה (לפחות כפי שמנכ”לית קמפבל סופ הצליחה לעשות) הן היו מבינות שזמנו של המזון המעובד, המומלח, הממותק, השומני, הכרוך בסבל אינסופי לבעלי חיים ובשכר נמוך לעובדים, עומד לעבור מן העולם. ייתכן ובהתאמה הן היו דואגות גם להקים מחלקות שישקיעו בעסקים קטנים וילוו כסף ליזמים המייצרים מזון העונה לקריטריונים של תנועת סלואו פוד. מאחר ולא נראה שקו פעולה זה עתיד לאפיין, לפחות בעתיד הקרוב, את פעילותן של החברות שציינתי מעלה, הרי שלא נותר לנו אלא להתאגד, להקים רשתות Slow money משל עצמנו ולהשקיע את כספינו בצורה הטובה ביותר שאפשר, כלומר, בעצמנו, במזוננו ובעתידנו.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
<div>
פורסם לראשונה בבלוג <a href="http://slow.org.il/2015/03/11/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%A8%D7%99-%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%90%D7%99%D7%98%D7%99/" target="_blank"><b>SLOW</b></a></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-84765867290144430402015-03-22T00:31:00.002+02:002015-03-22T00:31:55.717+02:00איך עובדת שיטת מחיקת החובות לטיקונים?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>חדשות ערוץ 10 </b><br />
<b><br /></b>
<b>מדוע בנקים מוחקים חובות רק לטיקונים? איך מתבצעת המחיקה במאזני הבנק ואיך כל זה משפיע לנו על הכיס? כתבתו של אבי עמית בפרק "המפצח", </b><b>חדשות ערוץ 10. בהשתתפות ערן הילדסהיים (הכלכלה האמיתית), איתן אבריאל (מייסד TheMarker) ואריה אבנרי (יו"ר תנועת אומץ)</b><b>.</b><br />
<br />
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/je-X5Xl_m38" width="580"></iframe>
</div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEikFFNZvJGw_Dj2LcMnjrwz-tfh3i2wA-QZ6COIc-UbWPGUKQ5akLkE1lUqBc7YDgbaYBd_NZhSF4QGYscBXHsbO_c2dmkmAL_bj6v8_0fPHZYJMtGJBbdl4k_GIazXi05SAbMoYj-qCsza/s1600/%D7%9E%D7%A4%D7%A6%D7%97.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEikFFNZvJGw_Dj2LcMnjrwz-tfh3i2wA-QZ6COIc-UbWPGUKQ5akLkE1lUqBc7YDgbaYBd_NZhSF4QGYscBXHsbO_c2dmkmAL_bj6v8_0fPHZYJMtGJBbdl4k_GIazXi05SAbMoYj-qCsza/s1600/%D7%9E%D7%A4%D7%A6%D7%97.png" height="1" width="1" /></a></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com28tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-30941150613526940122015-03-20T08:49:00.002+02:002015-03-20T08:49:46.959+02:00השבועית של רועי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>קריקטורה: רועי פרידלר</b><br />
<b><br /></b>
<br />
<div style="text-align: center;">
<b>הפקת לקחים</b></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiTv9fiMgXOZ-iWEoltSekKcYS0HNQuh2G-v2S4jCprBoAYa8k5aiIzxD0EUdlwWz_tl43yEcuft26YtskihxCZCXnMf1o19tE6IuObGYb-Cuox12jm91njdFYOT3rz0qKEeihhY0flhLkH/s1600/%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%96.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiTv9fiMgXOZ-iWEoltSekKcYS0HNQuh2G-v2S4jCprBoAYa8k5aiIzxD0EUdlwWz_tl43yEcuft26YtskihxCZCXnMf1o19tE6IuObGYb-Cuox12jm91njdFYOT3rz0qKEeihhY0flhLkH/s1600/%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%96.jpg" height="320" width="381" /></a></div>
<b><br /></b>
<br />
<div>
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-27081291764007479282015-03-19T01:06:00.000+02:002015-03-23T01:24:53.916+02:00השופט ג'ובראן התריע כי הסקרים מוטים - התקשורת התעלמה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div>
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>האם רוה"מ נתניהו עקף רק בימים האחרונים את המחנה הציוני או שהובלת המחנה הציוני בסקרים היתה בכלל פרי דמיונן או כישלונן של חברות הסקרים? עתירה שהוגשה בתחילת החודש לועדת הבחירות חושפת תמונה מדאיגה לדרך בה מוצגים הסקרים בישראל. זאת בניגוד למקובל במדינות מערביות בעולם. </b></div>
<div>
<br />
<a name='more'></a></div>
<div>
כחודש לפני הבחירות הוגשה עתירה כנגד כל ערוצי התקשורת המרכזיים ומכוני הסקרים הגדולים ובה הוכחות וראיות על התערבות בוטה של סוקרים בתוצאות הסקרים. יו"ר ועדת הבחירות, השופט סלימן ג'ובראן, החליט לקבל בתחילת החודש את עיקרי הטענות בעתירה הזו של מפלגת עלה ירוק. ברביעי למרץ אף דרש ג'ובראן מכלי התקשורת לבחון את שינוי דרך הצגת הסקרים במדיה כמקובל במדינות מערביות. שם, על פי העתירה, מפורסמות תוצאות הסקרים ללא התערבויות או תיקונים בוטים מצד מכוני הסקרים. את הוראתו של ג'ובראן לכלי התקשורת ניתן לקרא <b>ב<a href="https://www.scribd.com/doc/257693964/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%92-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%9F" target="_blank">קישור כאן</a>.</b><br />
אנחנו <a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/03/30.html" target="_blank"><b>פרסמנו את דבר העתירה כאן</b></a> בתחילת החודש. לעומת זאת, כלי התקשורת המרכזיים הקפידו לא לחשוף בפני הציבור את הנושא ואת תגובת השופט ג'ובראן. מיותר לציין שגם אף אחד מהם לא טרח לעדכן את צופיו או קוראיו כי הסקרים המוצגים להם עברו "בישול עמוק" של מכוני הסקרים.</div>
<div>
<br />
כך נחשף בעתירה כי כ- 30% מהקולות (הקולות הצפים והקולות של מפלגות שלא חצו את אחוז החסימה), שובצו באופן ידני עבור שאר המפלגות על פי שיקול דעתם של מכוני הסקרים. השיבוץ הידני בוצע על פי מודלים ונוסחאות, שהמכונים (מלבד אחד) לא הסכימו לחשוף בפני עותרי העתירה וועדת הבחירות. <br />
בסקר היחידי שבו כן נחשפו השיקולים לחלוקת הקולות הצפים על ידי הסוקרים (הסקר הוצג ב<a href="http://www.sarid-ins.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3052&langpage=heb&category=3016" target="_blank"><b>ערוץ 2</b></a>) , המחנה הציוני נראה כאילו מוביל במנדטים בודדים על הליכוד. מחשיפת הנתונים הגולמיים של אותו הסקר (בטרם התערבו הסוקרים בחלוקת הקולות) הסתבר שהליכוד הוא זה שבעצם הוביל בכ-3% מעל המחנה הציוני! <br />
מכוני הסקרים הגדולים, לעומת זאת, מסרבים עד היום לחשוף את התוצאות המקוריות של הסקרים אותם פרסמו. השופט ג'ובראן רומז בהחלטתו שישקול לדרוש מהם לעשות זאת החל מהבחירות הבאות.</div>
<div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhbzVSgcnA30hpIlMaLLw2R4T_CpYZ2qzu6BCoRanB1z3NwJYiPHO2MOr-tlg6GOnunSMMU6-JlExmAQgmaferzdFqACx94w6_IQM5O7q5LbuZph5a0_B8mKIwZA2tTarAjgsUkNecu6Kcl/s1600/varwwwclientsclient1web2tmpphpTHCYeG111.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhbzVSgcnA30hpIlMaLLw2R4T_CpYZ2qzu6BCoRanB1z3NwJYiPHO2MOr-tlg6GOnunSMMU6-JlExmAQgmaferzdFqACx94w6_IQM5O7q5LbuZph5a0_B8mKIwZA2tTarAjgsUkNecu6Kcl/s1600/varwwwclientsclient1web2tmpphpTHCYeG111.jpg" height="225" width="400" /></a></div>
<br />
<br /></div>
<div>
קשה להאמין שההטיה בסקרי המדגם שפורסמו שלשום היתה מכוונת. אחרי הכל תוצאות המדגם אינן משפיעות על הצבעות הבוחרים ובנוסף יש להן השפעה מכרעת על המוניטין של החברות הסוקרות. </div>
<div>
<br /></div>
<div>
עם זאת, הכוח הרב שמחזיק מכון סקרים בידיו, כפי שנחשף בעתירה, מעלה כמה שאלות מטרידות. כך למשל חלק ממכוני הסקרים מבצעים סקרים פנימיים גם עבור מפלגות. מי ערב לכך שגובה התשלום שמקבל המכון ממפלגה ספציפית, לא ישפיע על דרך חלוקת הקולות הצפים בסקרים שיבצע בשביל המדיות הגדולות?</div>
<div>
<br /></div>
<div>
אפשרות מטרידה נוספת היא האג'נדה שמחזיק הסוקר והקשרים שלו עם גורמים פוליטיים -שני דברים שעלולים להטות את הכף בעת שירצה להפעיל שיקול דעת. כך ברגע של כנות הודה אתמול פרופ' קמיל פוקס ב<a href="http://www.themarker.com/news/1.2593452" target="_blank"><b>ראיון לדהמרקר</b></a>, שברגע שראה את תוצאות הבחירות בבוקר, התאכזב אישית שהרצוג לא יקים ממשלה. שוב, אין זה אומר לרגע שפרופ' פוקס פעל משיקולים לא מקצועיים בעשיית הסקרים שפרסם במהלך מערכת הבחירות. עם זאת נשאלת השאלה האם סוקר יכול להתנתק לחלוטין מנטיית ליבו ברגע שעליו להפעיל שיקול דעת היכן לשבץ קול כזה או אחר?</div>
<div>
<br /></div>
<div>
השאלה האחרונה מטרידה לא פחות: איך יתכן שכל שלושת מכוני הסקרים, שביצעו את המדגמים לערוצי הטלויזיה בנפרד, דייקו בדיוק עבור אותן מפלגות וטעו בגדול באותו סדר גודל עבור השאר? האם הם מתאמים ביניהם את התוצאות לפני הפרסום, או שמא בחירות 2015 הן רמז עבה לאותם מכונים לזרוק את המודלים שלהם לפח ולהתחיל לחשוב על מודלים חדשים. </div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com22tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-24632032031413876772015-03-18T01:00:00.003+02:002015-03-19T01:06:28.875+02:00למה לא קיימות היום דמוקרטיות אמיתיות בעולם המערבי?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div dir="rtl" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<b><br /></b>
<b><a href="https://www.youtube.com/watch?v=p8mlwxBpaTU">פאול הלייר</a>, שר ההגנה לשעבר של קנדה, עלה מול המיקרופונים לפני כ3 שנים והודיע מול התקשורת המופתעת: "<a href="https://www.youtube.com/watch?v=p8mlwxBpaTU" target="_blank">היום אין דמוקרטיה אחת בעולם המערבי-כל הממשלות הן בשירות הבנקים</a>". למה התכוון הלייר ומדוע כל זה קשור למערכת הבחירות הנוכחית שלנו?</b><br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiSAIM74_XvlqKXk62udN0fPXcaFf93wbtz0IRn4Pj-QBiEpCBCgrohLIOHdTafOzJyIx18TGCwjc2I3OjTilB_TcKzhcohW5yoI6vvR5gHy-wRllUTTzLcq0ldmmDPh4o1c2zME39ZMeyq/s1600/WinonaSavingsBankVault+(1).JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiSAIM74_XvlqKXk62udN0fPXcaFf93wbtz0IRn4Pj-QBiEpCBCgrohLIOHdTafOzJyIx18TGCwjc2I3OjTilB_TcKzhcohW5yoI6vvR5gHy-wRllUTTzLcq0ldmmDPh4o1c2zME39ZMeyq/s1600/WinonaSavingsBankVault+(1).JPG" height="1" width="1" /></a></div>
<br />
<a name='more'></a><br />
בתקשורת מספרים לנו על "החגיגה לדמוקרטיה" שהתרחשה אתמול. אבל שום חגיגה ושום הרכב ממשלתי שלא יסגר, לא באמת ישנו באופן מהותי את מצבנו הכלכלי. זאת כל עוד מי שיחליט על חלוקת הכסף במדינה ימשיכו להיות קבוצת אנשים מצומצמת שמעולם לא נבחרה. הנה ההסבר של הכלכלן בן דיסון, העומד בראש תנועת פוזיטיב מאני בבריטניה בנושא. המספרים מתיחסים לבריטניה אבל המהות והשיטה זהות אחת לאחת לישראל.<br />
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
</div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/sgcMMoeVuuk" width="580"></iframe></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-39368266485145398612015-03-17T03:31:00.002+02:002015-03-18T01:05:36.791+02:00אל תהססו להעיף את הפוליטיקאים שלא שירתו אתכם<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים</b><br />
<br />
<b>הגדרה של דמוקרטיה נכון לעתיד הקרוב זה בעיקר להעניש את אלה שלא משרתים אותנו. הכל בתקווה שלחדשים זה יגרום להפסיק לדקלם ססמאות ולהתחיל לחקור ולהבין כדי ליצור אלטרנטיבה אמיתית.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
ביום שישי האחרון הרציתי בכנס של <a href="https://www.facebook.com/ETIsrael">אפוק טיימס ישראל</a> ובזמן שהסתובבתי בין האורחים, זה מה שמצאתי להפתעתי על אחד השולחנות באזור הבופה. כשהתחלתי לדבר על הנושא לפני 5 שנים - הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח והיום הנושא כבר הפך להיות שיח לגיטימי, שמתחיל לחלחל גם לציבור. בהחלט רגע שהעלה לי חיוך על הפנים מבלי שאחרים הבינו אפילו למה.<br />
<br />
<div>
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh94MQ2x9fuq7TBWv39tZjQzAJ5tzX8-H1fPIQQ3OWzpwjgbwGxUgJ8jOIJcY4F8W7wPW8eE2mH4kp-x4wfrTYX6QJVfyLuXzzzKWxtaAvbLo5Vf9c0CUPl99qlPHq7rhkIWPaK_r7Ww236/s1600/11073001_825135607570245_8615480129433532344_n.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh94MQ2x9fuq7TBWv39tZjQzAJ5tzX8-H1fPIQQ3OWzpwjgbwGxUgJ8jOIJcY4F8W7wPW8eE2mH4kp-x4wfrTYX6QJVfyLuXzzzKWxtaAvbLo5Vf9c0CUPl99qlPHq7rhkIWPaK_r7Ww236/s1600/11073001_825135607570245_8615480129433532344_n.jpg" height="400" width="266" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="background-color: white; color: #141823; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: left;">צילום: תקווה מהבד</span></td></tr>
</tbody></table>
<div>
אז היום כשאתם הולכים להצביע אל תשכחו שכוחם של הפוליטיקאים והיכולת שלהם לשנות דברים מהותיים בכלכלה הוא קטן מכפי שאתם חושבים. לא רק בארץ אלא בכל העולם. כל עוד יצור הכסף נמצא כמונופול בידי גופים פרטיים כמו בנקים - אותם גופים יחזיקו בעוצמה גדולה מזו שיש לפוליטיקאים וימשיכו לשלוט בכלכלה. הפוליטיקאים מצידם ימשיכו בינתיים להיות מנוהלים על ידי אותה שיטה, שפשטה כבר רגל, במקום להוביל אותה.<br />
<br /></div>
<div>
מצד שני כל פוליטיקאי שלא ישרת אותנו וכתוצאה מזה יענש ויועף מהשלטון, יכריח את הפוליטיקאים החדשים להתאמץ ולהחליף את הססמאות החלולות בלימוד רזי המערכת. יכריח אותם להבין למה המחירים רק עולים, למה החובות רק גדלים, למה הפערים רק מתרחבים ולמה הציבור נהיה עני יותר ויותר מדור לדור. ומי יודע אולי בעתיד יגיע גם אותו פוליטיקאי שלא רק ידקלם דברים שמכתיבים לו אותם ה"מומחים",<span style="background-color: white; color: #141823; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: left;"> </span>שמשתמשים באותן השיטות שהובילו אותנו לאותן הבעיות, אלא גם יבין מה הוא אומר ובעיקר מה צריך לעשות.<br />
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com67tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-48867653315122200162015-03-16T01:17:00.001+02:002015-03-17T03:31:44.815+02:00ח"כ דנון מסביר למה הליכוד לא פרסם תכנית דיור: "גם כך לא יקראו אותה"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)</b><br />
<br />
<b>אחרי שכמעט כל נציגי המפלגות עמדו בפני השאלות הקשות לגבי המצעים הכלכליים שלהם, הגיע תור הליכוד. האזינו לראיון עם יו"ר מרכז הליכוד ,ח"כ דני דנון. יחד איתו ניסינו להבין איפה מחביא הליכוד את תכנית הדיור שלו והאם יש לו בכלל תכנית כזו? איך זה שנתניהו כל כך חזק נגד האיטולות באיראן אבל פוחד כל כך מרביב דרוקר? וגם מה היתה תגובתו על העובדה שנכח רק 7 שעות בשבוע בכנסת בלבד? מדובר ברקורד כל כך נמוך עד שוועדת האתיקה של הכנסת הטילה עליו באופן חריג סנקציות בגלל אי נוכחות במשכן.</b><br />
<div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="background: #F0EFEB; color: #333333; font-family: "Helvetica",sans-serif; font-size: 11.5pt; line-height: 115%;"><o:p></o:p></span></div>
<div style="text-align: center;">
<br />
<a name='more'></a><br /></div>
</div>
</div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/3-bb9iBqKEI" width="580"></iframe></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEglHLuEZWKxYdcl5Iakp6KFULoT5fPJFzf2KciWhNefPZMyGM-b3fR0rrGF0SirhdAfpbnSVDQwmdINI5qqUT4KkDH7XUv1dvfzm-rgrY79qg16EoCCNdRnYIFgejkaRJAVR3D9D1GwLYqa/s1600/3-1.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEglHLuEZWKxYdcl5Iakp6KFULoT5fPJFzf2KciWhNefPZMyGM-b3fR0rrGF0SirhdAfpbnSVDQwmdINI5qqUT4KkDH7XUv1dvfzm-rgrY79qg16EoCCNdRnYIFgejkaRJAVR3D9D1GwLYqa/s1600/3-1.png" height="1" width="1" /></a></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-64047355499927466142015-03-15T01:20:00.000+02:002015-03-16T01:17:34.097+02:00הכירו את הפוליטיקאי שהכי יחסר לנו בבחירות הקרובות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div>
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<br />
<b>קומיקאי שהקים בלוג הפך להיות בתוך כמה שנים כמנהיג המפלגה הפוליטית האקטיבסטית הגדולה בעולם. אם אתם שואלים איך נראה פוליטיקאי שמציג אלטרנטיבה אמיתית, אז הכירו את בפה גרילו האיטלקי, שמהווה את אחד האיומים הגדולים על הסדר העולמי הקיים.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
הכירו את בפה גרילו בן ה-68. גרילו מוחרם מזה זמן רב על ידי התקשורת האיטלקית. את רוב הקשר שלו עם הציבור הוא מנהל דרך הבלוג שלו ודף הפיסבוק בלבד. גרילו הוא לא סתם עוד אקטיביסט באירופה - הוא עומד בראש תנועת "חמשת הכוכבים" M5S האיטלקית. וזו לא סתם עוד תנועה אנטי ממסדית של צדק חברתי, אלא מדובר במפלגה הגדולה ביותר באיטליה כיום. למרות זאת, גרילו, עדיין מתעקש לכנות את מפלגתו כ"תנועה".</div>
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhAKXhDxSF-up6CtILbX0F-n-OlOcGQixhoPMLNORiizo6mRRfVC-c8WMbYo_dvOsK0TdRNVXzgARqKo1vis2P3xs_hW71l1XnGfxBU7O9NHAQWCNblqY042C8t2YNgGIqsBA8EMPQaHX5g/s1600/Beppe_Grillo_-_Trento_2012_02_recrop.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhAKXhDxSF-up6CtILbX0F-n-OlOcGQixhoPMLNORiizo6mRRfVC-c8WMbYo_dvOsK0TdRNVXzgARqKo1vis2P3xs_hW71l1XnGfxBU7O9NHAQWCNblqY042C8t2YNgGIqsBA8EMPQaHX5g/s1600/Beppe_Grillo_-_Trento_2012_02_recrop.JPG" height="322" width="560" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בפה גרילו</td></tr>
</tbody></table>
למרות כוחה הפוליטי העצום של M5S, היא לא מוכנה להיכנס לאף הרכב קואליציוני בפרלמנט האיטלקי. היא לא מוכנה לשחק בכללי המשחק הקיימים והיא גם לא פה בשביל להשפיע. היא באה לשנות. חד וחלק בלי שום "אבל" או תירוצים של אכלו לי שתו לי נוסח מפלגות הקואליציה האחרונה שלנו.<br />
<br />
<div>
בכך תוקע גרילו את המערכת הפוליטית באיטליה, שמנסה להציל עצמה מכליה שהוא מתכנן להביא עליה. מטרתו היא לא דילים פוליטיים אלא פירוק מן היסוד של המערכת הפוליטית, שלדבריו מוצצת את דם האזרחים ונשלטת על ידי פוליטיקאים מושחתים שפועלים בשירות בנקים פרטיים ומרכזיים. גרילו טוען שיש לסלק את הפוליטיקאים הותיקים לטובת סדר פוליטי חדש המשרת את כלל הציבור. חברי הפרלמנט, בסדר הפוליטי החדש, לא יקבלו החלטות בשביל העם אלא יקבלו את החלטות העם. גרילו מציע מערכת דמוקרטיה ישירה בלא מתווכים דרך האינטרנט. במערכת זו חברי הפרלמנט יקבלו הוראות מרוב הציבור מה לעשות ואיך להחליט. הכל תחת שיטה חדשנית של הצבעה ישירה מקוונת.<br />
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/egnoc1_xcL0" width="580"></iframe>
</div>
<br />
גרילו הוא בין המנהיגים היחידים בעולם, שטוען כי תנאי להצלחת השינויים הכלכליים שמתכננים פוליטיקאים, הוא שינוי השיטה הכלכלית והמוניטרית מיסודה תחת תכנית ארוכת טווח. רק כך ניתן יהיה להקטין את כמות החובות, את מספר שעות העבודה בשבוע ,להפחית בצריכה ולשפר בכך את איכות החיים והסביבה. גרילו היה הראשון באיטליה שהפיק חשמל בביתו באמצעות לוחות שמש והיה לפוליטיקאי היחיד באיטליה, שהחזיר את עשרות מיליוני האירו שקיבלה מפלגתו כמימון מפלגות או כחלק מהשכר. אחת מהצעותיו המהפכניות היא הענקת סובסידיות לכל האזרחים כך שלא יהיו רעבים. לדבריו בתקופת שפע של מזון בה אנחנו חיים, אין הגיון שאנשים ירעבו בגלל מחסור בכסף. לצורך הבטחות אלה הוא קורא ליישם תכנית בת 30 שנה שתשנה את המערכת הכספית והחברתית מיסודה.<br />
<br />
ביום שלישי כולנו נלך לבחור. מהפכן כמו גרילו לא תמצאו היום במערכת הפוליטית בישראל. כולם משחקים לפי כללי השיטה הנוכחית שאותה גרילו זיהה, ובצדק, כמערכת שפשטה רגל. כך אמר רק לפני פחות משנתיים על מערכת הבחירות באיטליה וכאילו כיוון אותה לזו שבישראל:<br />
<blockquote class="tr_bq">
<i>"היום באיטליה, מה שיקרה הוא מה שקרה בעבר. הימין והשמאל יחברו וישלטו במדינה שהם הרסו. זה יחזיק שנה אחת מקסימום. אז יהיו בחירות נוספות"</i></blockquote>
פה עוד לא נולד ה"גרילו" הישראלי אבל אפשר למצא בכל זאת בין המועמדים לכנסת גם כמה ניצוצות קטנים ומעודדים של מועמדים אמיצים בעלי חשיבה עצמית. בדרך כלל הם ימוקמו אי שם מתחת לאחוז החסימה הרחק מהקונצנזוס הישראלי, שמעדיף לבחור את המוכר והבטוח למרות שבטוח שזה לא יעשה לו חיים טובים יותר.<br />
<br />
<div style="text-align: center;">
<span style="background-color: white; color: #333333; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 17px; text-align: start;">עדי לוסטיג, מס' 3 בעלה ירוק - מצילת חוף פלמחים וזוכת פרס בית הנשיא על מאבקה להגנת הסביבה </span></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/VwiaYN8K0ws" width="580"></iframe></div>
<br />
רוב אותם מהפכנים צעירים או מבוגרים מקוטלגים ויקולגו על ידי רוב העם וחלק מהתקשורת כחבורת הזויים. בדיוק כמו שקוטלג גרילו בארצו. ואולי ההזויים הם רובנו שמצביעים שוב ושוב לאותן המפלגות שכולנו יודעים מראש שלא ישפרו את מצבנו? ואולי אנחנו פשוט צריכים לחוות משבר גדול כמו שחוו האיטלקים, כדי שנתחיל להתעורר ממשחק החיים שלנו.<br />
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com33tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-44455465183422004632015-03-13T08:51:00.001+02:002015-03-13T08:51:23.274+02:00השבועית של רועי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>קריקטורה: רועי פרידלר</b><br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhGPfbcRAg_KaNnRoaVPlMgNhrMIbO5t4nK_8D07x96tL08PjsIXlMwOzY7nx2iZnz1j_6BtqEOBNIDxho3-LaqW3NF4PgK0oYAwlYaWVMkEweCj4JniCfYl5yBjRXXEJ0tJhake5TETkJf/s1600/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhGPfbcRAg_KaNnRoaVPlMgNhrMIbO5t4nK_8D07x96tL08PjsIXlMwOzY7nx2iZnz1j_6BtqEOBNIDxho3-LaqW3NF4PgK0oYAwlYaWVMkEweCj4JniCfYl5yBjRXXEJ0tJhake5TETkJf/s1600/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D.jpg" height="370" width="526" /></a></div>
<br /></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-5875503225288498782015-03-12T03:59:00.002+02:002015-03-13T08:53:18.013+02:00מאזן האימה הפיננסי בין המפלגות לבנקים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>חדשות ערוץ 10</b><br />
<b><br /></b>
<b>מה הקשר בין מפלגות לבנקים הגדולים? מדוע בקדנציות האחרונות אין כמעט הצעות חוק שעוברות בנושא בנקאות למרות ההשפעה האדירה של הסקטור הזה על חיינו. מתן חודורוב, ערוץ 10, חושב שמצא את ההסבר.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
<div style="text-align: center;">
<span style="font-weight: bold;"><br /></span></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/jL9fQN9jick" width="560"></iframe></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3bIWWvCSzY5aTnr6awid4_Ou0N5JLgMYwu42AoZ38543-hLM1v7f1uDfSlAYOWKonkYuJxQ_CJEJdlcRwdVZsYRTi4x0Z0j7Kz6h-P5a_iAgjrEa0nNFM7vyWVym7SRdHyNrGox0giiZ5/s1600/analyst.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3bIWWvCSzY5aTnr6awid4_Ou0N5JLgMYwu42AoZ38543-hLM1v7f1uDfSlAYOWKonkYuJxQ_CJEJdlcRwdVZsYRTi4x0Z0j7Kz6h-P5a_iAgjrEa0nNFM7vyWVym7SRdHyNrGox0giiZ5/s1600/analyst.png" height="1" width="1" /></a></div>
<br /></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com19tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-50300240603083833142015-03-11T01:08:00.002+02:002015-03-12T04:00:43.580+02:00דרוש: אזרח שקרא את מצע המפלגה בה יבחר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b><br />
<br />
<b>היום כבר ברור כמעט לכולם שהמפלגות לא באמת ישנו את חיינו בצורה מהותית בכנסת הבאה. מקסימום יעבירו לתלמידים יום חופש מראש השנה לל"ג בעומר, יוסיפו 100 ש"ח לקשישים ויפרסמו את זה כשתי רפורמות ענק. לא צריך לחכות לכנסת כדי לדעת את זה- את הבלוף אפשר לגלות כבר עכשיו במצע שלהן. לפחות עבור אלה שיש להן מצע.</b><br />
<br />
<a name='more'></a><br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnYCPgtt88XECyftMfE3l-CFvRr2fqDAImL4DHJaJLG2owXuwOSy_KSZj_7AONstrSNuWFaVpujc1lvont5XL0B49jwKIhrVk6pQVe4qOifjiOALMk-ANi2iOOcBIwRnM3VWFcF8vqmEpu/s1600/lies__by_swedernish-d5662hb.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnYCPgtt88XECyftMfE3l-CFvRr2fqDAImL4DHJaJLG2owXuwOSy_KSZj_7AONstrSNuWFaVpujc1lvont5XL0B49jwKIhrVk6pQVe4qOifjiOALMk-ANi2iOOcBIwRnM3VWFcF8vqmEpu/s1600/lies__by_swedernish-d5662hb.jpg" height="1" width="1" /></a></div>
את מצעי המפלגות לכנסת הקרובה ניתן לחלק לשניים: אלו ששייכים למפלגות שהיו בקואליציה ואלו שלא.<br />
<br />
למפלגות שלא היו בקואליציה קל יחסית להציג מצע עם תכניות שעל פניהן נראות נהדר. הן נהנות מאמינות הנובעת מ"חמת הספק". התכניות שלהן הרי מעולם לא עמדו או נכשלו במבחן המציאות. רוב הציבור גם כך אין לו זמן ולכן לא באמת יתעמק בתוכן ההצעות. הישראלי הממוצע טרוד בכלל בהישרדות היומיומית כאשר את שארית זמנו הפנוי יעדיף לבלות בעיקר בצפייה בראליטי. אילו אזרחים היה בודקים את מצעי המפלגות האלה, כפי שעשינו למשל <b><a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/02/blog-post.html" target="_blank">כאן</a></b> ו<b><a href="http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_4.html" target="_blank">כאן</a></b> , הם היו מגלים שאין בשורה של ממש מאחוריהם, וזה בלשון המעטה.<br />
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/m_oMWs218Ow" width="580"></iframe>
</div>
<div style="text-align: center;">
<i>יונתן גן מור -<a href="https://www.facebook.com/DiscoverVenus" target="_blank">פרויקט ונוס</a></i></div>
<br />
ומה עם מפלגות הקואליציה שכבר לא יכולות לרמות אותנו עם הבטחות שלא קיימו?<br />
למפלגות אלה יש שתי גישות שונות:<br />
<br />
הגישה הראשונה היא לא להוציא מצע ראוי ומפורט או מצע בכלל כמו שעשו הליכוד ,הבית היהודי וישראל ביתנו (השתיים האחרונות הוציאו מצע דליל ביותר שהוא בגדר "שלא תגידו שלא הוצאנו"). אחרי הכל הבלוף שהן לא מסוגלות לשפר את מצבנו נחשף כבר בקדנציות האחרונות. לפיכך הנזק שיגרם להן מאי קיומו של המצע, יהיה קטן מהנזק שיחטפו אילו ינסו להעלות תכניות שיבטיחו לממש ולא מימשו.<br />
<br />
הטקטיקה השניה היא טקטיקה יחודית לכנסת הנוכחית בה נקטה יש עתיד. גם יש עתיד מסתמכת על חוסר הזמן/הרצון/העניין של הציבור לחקור את העובדות. יש עתיד פרסמה מצע בן 274 עמודים. כשהגעתי לרפורמה ה250 (!!) שכתובה שם הפסקתי לספור. זה יכול להיות רעיון מעניין להכניס את הספירה הזו כאתגר בתכנית המירוץ למיליון.<br />
יש עתיד אפילו פרסמה סרטון בן 3 שעות אותו כינתה "לא וראלי",הכולל את כל הרפורמות האלה:<br />
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/azfUGnz2GBc" width="580"></iframe>
</div>
<br />
ביש עתיד יודעים היטב שאף אחד לא ילך ויבדוק את אמיתות מאות תכניות אל מול המציאות. גם אם איזה נודניק יבדוק לילה שלם ויגלה, שחלק מהסעיפים במצע הם "בגדר לא היה ולא נברא", יגידו לו שאותם סעיפים היו מתוכננים אוטוטו להיכנס אל תוך תקציב 2015. "רק אם לא היו עוצרים אותם....". פה כבר צריך להיות ממש "נודניק", על סף המטרידן, כדי להכנס ולבדוק גם את תוכנו של תקציב 2015. ביש עתיד בנו על כך שלא יהיו כאלה אבל הם טעו. ליאור דטל מדמרקר חקר את מצע המפלגה אל מול המציאות וגילה שאין בינהם כל כך קשר. ראו ב<a href="http://www.themarker.com/news/politics/1.2585123" target="_blank"><b>קישור כאן</b></a>.<br />
<br />
ההחלטה של הציבור במי לבחור, תהיה כנראה גם הפעם מבוססת על פי הקריקטריון המכריע של "המנהיג שהכי נראה לי" או בקיצור - נתראה עוד שנתיים בקלפי עם הבטחות חדשות...<br />
<br /></div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com43tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-4160243460241564872015-03-10T00:04:00.000+02:002015-03-11T01:09:12.698+02:00כך תיראה כלכלת ישראל אם כולנו נחזיר מחר את כל החובות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div dir="rtl" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="margin: 0px;">
<b>מאת: ערן הילדסהיים.</b></div>
<div dir="rtl" style="margin: 0px;">
<b><br /></b></div>
<div dir="rtl" style="margin: 0px;">
<b>בעית המינוס של רוב הישראלים שוב חוזרת לכותרות בכתבות שפורסמו בשבוע האחרון ב<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4633701,00.html" target="_blank">YNET</a> ובתכנית <a href="http://reshet.tv/Shows/The_System/videomarklist,238384/" target="_blank">המערכת</a> של מיקי חימוביץ. שוב עולה שאלת השאלות: מי אשם במצב האזרחים? האם זו השיטה המשעבדת או האזרח הבזבזן "חסר האחריות". ואולי התשובה טמונה בכלל בשאלה אחרת: מה יקרה לכלכלה שלנו אם כולנו נחליט החל ממחר בבוקר לנהל משק בית ללא חובות? רמז: מדובר בחלום הבלהות של ראשי המשק.</b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br />
<a name='more'></a><br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi1nbCJNCEgFdesxyaA9sHu4d2_vEpI7WL0TGVLBY7cXp6JGV9H3Z0K7e8NJ_J6hzVQq8zpqWJYgSOcuEvhB3JuPDtoiVIesJqjwPWkr4nuNhrdLBSobEpvPR8ShQ2K5QQNYxNWhj__gHnO/s1600/credit-card-309613_640.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi1nbCJNCEgFdesxyaA9sHu4d2_vEpI7WL0TGVLBY7cXp6JGV9H3Z0K7e8NJ_J6hzVQq8zpqWJYgSOcuEvhB3JuPDtoiVIesJqjwPWkr4nuNhrdLBSobEpvPR8ShQ2K5QQNYxNWhj__gHnO/s1600/credit-card-309613_640.png" height="182" width="420" /></a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
אחת הטענות הרווחות בחברה היא שאילו רוב האזרחים היו יותר אחראיים ומנהלים כלכלת משק בית נכונה - כל הבעיות שלנו היו נפתרות. או לפחות רובן. זו טענה שמגיעה בדרך כלל מאותם אנשים שרואים באזרח כאוטוריטה שיכולה לנתק את עצמה מהשפעות השיטה שהוא חי בתוכה. אבל האם ההשפעה של השיטה על ההתנהגות שלנו היא כל כך שולית שאפשר להתנתק מהשפעותיה ?<br />
<br />
כמה מילים על השיטה: היום כבר ברור לכל כלכלן מוניטרי כי תחת השיטה הנוכחית הצמיחה הכלכלית מבוססת על הצורך בהגדלת החובות במשק. ברור גם לכל בר דעת כי הגדלת החובות לא תוכל להתרחש בכלכלה בה רוב משקי הבית מתנהלים בצורה נכונה. התנהלות נכונה, מבחינת רוב הציבור, משמעה החזרת החובות ובמקביל הגדלת החסכונות וההשקעות. מאחר שכל הכסף בכלכלה המודרנית נוצר מחוב הרי שאם כולנו נמחק את החובות לא ישאר כסף בכלכלה, אך כנראה עוד הרבה לפני כן נדרדר לשפל כלכלי גדול. צפו בהסבר הקצר של פוזיטיב מאני הבריטי בנושא זה:<br />
<div dir="rtl">
<br /></div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/nCQS9LfCDy8?list=PLimhMRaI8JQWStt3_ll2WireFZ9ZgdASX" width="580"></iframe>
</div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<div>
<div dir="rtl">
בנקים מרכזיים בעולם, וביניהם גם בנק ישראל, בהחלט מודעים לתרחיש האפוקליפטי הזה. בכל פעם שהחסכונות מתחילים להרים את הראש וכמות האשראי שאנחנו לוקחים מראה סימני האטה, ממהרים בוועדה המוניטרית בבנק להוריד את הריבית. המשנה לנגידה, נדין טרכטנברג, אף העלתה לאחרונה את האפשרות שהבנק אפילו יחיל ריבית שלילית בישראל. מהלך כזה לא יותיר ברירה לאחרון החוסכים אלא רק להוציא את חסכונותיו ולהשקיע אותם בבועה פיננסית כלשהי, או ששיעור הריבית הנמוך יעודד אחרים לקחת הלוואות במחיר אפסי. </div>
<br />
ועדיין, למרות הכל, שיטה כלכלית עקומה ככל שתהיה איננה תירוץ כדי להסיר מעצמנו את האחריות האישית ולו רק בשביל שנוכל לשרוד בתוכה. אל תהססו לעשות הכל, ככל שאפשר תחת השיטה, כדי לשמור על הפלוס במאזן משק הבית שלכם, או נסו להחזיר כמה שיותר חובות בתוך פרק הזמן הקצר ביותר (גם אם זה אומר לחיות בצמצום). רק קחו בחשבון שההצלחה שלכם הוא הכשלון של האחר ,כלומר הפלוס שלכם בבנק הוא בזכות המינוס של השכן. אם כולם יתנהגו כמוכם וינסו לצאת מהחוב, אתם תהיו בצרות. אנחנו נהיה בצרות. כולנו נהיה בצרה אחת גדולה כאשר הסולידריות תהפוך במקרה כזה לרעיון בסכנת הכחדה.<br />
<br />
אז אחריות אישית זה חשוב, אבל לצידה יש גם אחריות קולקטיבית. כזו שלכל הפחות דורשת מאיתנו לקרוא למנהיגים לבחון את שינוי השיטה הכלכלית בישראל לשיטה שמשרתת את אינטרס האזרחים, במקום שהאזרחים ישרתו אותה, ועדיף לעשות זאת עכשיו רגע לפני שהיא תפיל את הקרבן הבא.<br />
<br />
<div style="text-align: center;">
דוגמא לשיטה כלכלית אלטרנטיבית שנידונה לאחרונה בפרלמנט הבריטי:</div>
</div>
</div>
<div style="text-align: center;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/p_GRxBF8kn4" width="580"></iframe></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com25tag:blogger.com,1999:blog-2631946720727760668.post-14057825953873125122015-03-07T23:09:00.000+02:002015-03-10T00:04:56.388+02:00לאן נעלמה היד הנעלמה בשוק הנפט העולמי?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">
<span style="text-align: start;"><b>מאת: משה שלום.</b></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">
<span style="text-align: start;"><b><br /></b></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">
<span style="text-align: start;"><b>היד הנעלמה. היא זו שאמורה לאזן את הדברים בסופו של דבר. כך חושבים התיאורטיקנים הקפיטליסטים בבואם לעסוק בסוגיות השונות של הכלכלה וההון. הבעיה היא שהיד הזו אינה תמיד מתפקדת בסביבה חופשית כמו שראינו למשל בשוק הנפט. </b></span></div>
<br />
<a name='more'></a><br style="text-align: start;" /><br />
במשך תקופה ארוכה שוק הנפט העולמי הבהב לנו מצב של ביקוש והיצע מאוזן סביב ה-100 דולר לחבית. שנים. אגב, מדובר במחיר אנרגטי אשר העלה שאלות אצל מי שעבר על גורמי הביקוש המסורתיים עבור הסחורה הספציפית הזו.<br />
<br />
והנה, במכה אחת, בקיץ של השנה הקודמת ראינו קריסה של ממש לאזורי ה-40! האם מדובר בהתאמה הגיונית של מאזן הביקוש וההיצע? ברור שלא. אותה יד נעלמה מאזנת נלקחה אז בשבי המניפולציה. מקורותיה וסיבותיה של זו עדיין לוטים בערפל העוטף תהליכים כאלה, כאשר להיסטוריונים יש בהחלט עתיד מלא חוויות גילוי סביב הסוגיה.<br />
<br style="text-align: start;" />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiBXFXcAa3p7pCG2CqkgGtsUSAMP6b_PqJxPYA1gJK7LFIzZrCstAfUFf21wWKDrBkHDoMAZdJ_uAV1nPrG7gBkw51pFZV5N8MR3Epm-rzWA0UhvqD08tFiKBwCqLrh5Wdy8WWwjATjqaSr/s1600/West_Texas_Pumpjack.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiBXFXcAa3p7pCG2CqkgGtsUSAMP6b_PqJxPYA1gJK7LFIzZrCstAfUFf21wWKDrBkHDoMAZdJ_uAV1nPrG7gBkw51pFZV5N8MR3Epm-rzWA0UhvqD08tFiKBwCqLrh5Wdy8WWwjATjqaSr/s1600/West_Texas_Pumpjack.JPG" height="290" width="560" /></a></div>
<br />
<span style="text-align: start;">עכשיו, אנו חווים תקופה של שקט יחסי. </span><br />
<span style="text-align: start;">שקט שבו ניראה לי שהיד ההיא, אשר הושבתה זמנית, חוזרת ולוקחת את תפקידה המסורתי. ומה המנגנון של האיזון הנוכחי? על פי כל מקורות המידע שלנו לגבי הצמיחה הגלובלית הישועה לא תגיע מצד הביקוש. זה נמצא עדיין ברמות הנמוכות יחסית כאשר המלאיים עדיין גדלים בקצב היסטורי של התמדה. </span><span style="text-align: start;">לא נותר אלא לחפש בהיצע את הגורם המכריע. </span><br />
<br style="text-align: start;" />
<span style="text-align: start;">בהקשר לכך ניתן לפנטז על מה שאופ"ק ייעשה, מה רוסיה זוממת</span> או כמה נפט יימכר בשוק השחור על ידי גופי האסלאם המיליטנטי כמו בוקו-הרם (ניגריה) או דע"ש (עירק-סוריה). אני מעדיף להסתכל על נתונים שניתן לכמת בצורה הרבה יותר מוחשית. הנה תמונה של כמות האסדות שנסגרו לאחרונה עקב הקריסה במחיר:<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMcHOEZayxQrClGtZKBLz18i8Yd-Qwr1DWdCtvy0IwUpoFStXc1NlxI0yQkrFLFIQm9RIzL1Xy_CoUr8iUugflwOSJqj7nRkgyxBOb95erJP37y8mjiRul_rB_6b7icYyHFD1M5loDEU5k/s1600/FXCM.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMcHOEZayxQrClGtZKBLz18i8Yd-Qwr1DWdCtvy0IwUpoFStXc1NlxI0yQkrFLFIQm9RIzL1Xy_CoUr8iUugflwOSJqj7nRkgyxBOb95erJP37y8mjiRul_rB_6b7icYyHFD1M5loDEU5k/s1600/FXCM.png" height="359" width="560" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><br /></td></tr>
</tbody></table>
<br />
אין כאן תמונה שלמה אלא ניסיון לתת מבט על התופעה על פי דוגמא רגעית. למעשה, נסגרו מאז השיא כ-30% מן האסדות וצפויות להיסגר עוד כ-15%. דרך אגב, השיא עמד על כ-1860 בסה"כ.<br />
חוסר הכדאיות בהפקת המוצר האנרגטי הוא המנוע לצמצום ובסופו של דבר לאיזון החדש שיתקבל בעתיד. יש עכשיו סיכוי שהיד תתחיל לתפקד.<br />
נקודה חשובה לתזכורת לגבי מצב ספציפי זה סביב מה שקרה בזירה הזו:<br />
הכלכלה המקומית, סביב הייצור המיוחד הזה, הייתה אחד הגורמים המכריעים למספרים הטובים יחסית של המקרו האמריקאי. התעסוקה והעצמאות האנרגטית היו תוצאות הלוואי של המהות הזו ואלו מכורסמים עכשיו לנגד עינינו.<br />
<br />
כמו כן, חייבים לזכור שהמניפולציות יכולות עדיין להוות מכשול לגורם המאזן הזה. על ידי משחקי מחיר מצד שחקני הנפט המסורתיים או על ידי אילוצים גיאו-פוליטיים. אבל, מי שרוצה לסחור-להשקיע בקומפלקס המוצג לפנינו חייב להיות מודע שכמות האסדות הפעילות הוא גורם לא פחות קובע ומהותי מאשר כל גורם אחר ובהחלט ראוי למעקב.<br />
<br />
<i>משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל</i><br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<br /></div>
</div>
ערן הילדסהייםhttp://www.blogger.com/profile/01306997051254707230noreply@blogger.com11