יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

האם באמת יש לישראל רזרבות מט"ח?

כולנו רגילים לשמוע השכם וערב על רזבות המט"ח המנופחות של בנק ישראל. כשאנחנו שומעים את המלה רזרבה ישר קופצת לנו לראש קונוטציה חיובית כמלאי גדול בסחורות, עודפים, פלוס גדול בתקציב, עזר לשעת חירום.
הגיע הזמן לומר את האמת: לבנק ישראל אין רזרבות מט"ח,יש לו כמות גדולה של מטבע חוץ אך לא ניתן לקרא לזה רזרבה אלא יותר נכון מדובר בכספי הלוואות שלקח על עצמו הבנק.
איך כל העסק הזה באמת עובד (ע"פ גרסת בנק ישראל)? מה המשמעות החמורה של המהלך ואיך זה משפיע וישפיע לנו על הכיס? וגם מה האלטרנטיבות שבנק ישראל בחר להתעלם מהם?

בנק ישראל הגדיל בצורה אינטנסיבית משנת 2008 את רזרבות המט"ח שלו לסכום אסטרונומי של 79 מיליארד דולר היום. השאלה המתבקשת פה היא כיצד מימן ומממן בנק ישראל רכישת כמות גדולה כזו של דולרים?
באתר בנק ישראל ניתנה התשובה: המימון נעשה על ידי הלוואות לטווח קצר אותן לוקח בנק ישראל. אם זה אכן נכון,  זה אומר שכנגד כל ה79 מיליארד דולרים שמחזיק בנק ישראל ישנו חוב בסך 290 מיליארד ש"ח.

מה המשמעות של זה?
ה"רזרבות" מט"ח שבידי בנק ישראל לא באמת שייכים לו. הם שייכים באופן עקיף לגופים בשוק שהלווו לו את השקלים לצורך רכישת הדולרים. כלומר בניגוד לדעה הרווחת בקרב כולנו , בנק ישראל לא יכול להשתמש בחופשיות בכסף זה בשעת משבר כלכלי שינבע כתוצאה ממשבר פנימי או מלחמה, או יותר נכון הוא כן יוכל להשתמש בו ,רק שאחרי כן הוא יצטרך לגייס את הסכום שבזבז שוב, וזאת כדי שיוכל להחזיר את החוב האדיר שעומד מנגד. הדבר שקול להלוואה של מיליון ש"ח שתקבלו מהבנק לצורך רכישת דירה אבל לאחר שתרכשו את הדירה תאלצו למכור אותה על מנת שתוכלו לממן ניתוח חירום.לאחר הניתוח ,גם אם יצליח ,מצבכם הכספי לא יחשב כטוב בלשון המעטה - אתם תהיו גם עם חוב של מיליון ש"ח וגם בלי דירה שכל סכומה הוצא על הניתוח. סביר להניח שאם לא יקרה לכם נס תוכרזו גם כפושטי רגל.
גם בנק ישראל עלול להמצא בסכנה דומה.

איך זה משפיע לנו על הכיס?
1. ריבית נמוכה
הנגיד פישר בעצם במהלך זה ממלכד עצמו. ביד אחת הוא מוגבל בהעלאת הריבית, שכן אם יעלה את הריבית גם תעלה הריבית על החוב שלקח ,מה שיעמיד בסיכון את יכולת החזר החוב שלו. ביד השניה השארת ריבית ברמה נמוכה (גם כפי שהיא היום היא נחשבת ריבית נמוכה היסטורית) גורמת לאינפלציה ולהתפתחות בועות כמו בועת הנדל"ן.
2. אינפלציה
השארת הריבית ברמה נמוכה כמו שראינו מעודדת עליות מחירים. כל מי שרוצה לקנות דירה היום ואין לו אבא מיליונר חש בזה ועוד יחוש עוד יותר בעתיד כשנטל תשלום המשכנתא שלו יגדל.
3. הפסדי בנק ישראל
בנק ישראל צריך עתה לנהל את רזרבות המט"ח כך שהתשואה עליהן תעלה על החוב שנטל על עצמו וזאת על מנת להמנע מהפסדים.
הוא נתון לכמה סכנות: הראשונה שערך הדולר ימשיך לצנוח ואז הוא עלול להתקע עם הררי דולרים שלא יהיו שווים דבר. אם זה אכן יקרה תעמוד ישראל מול חוב של מאות מיליארדי ש"ח ללא כיסוי ,דבר שעלול להכניס אותנו למעגל הדרדרות חמור עד כדי פשיטת רגל של המדינה או של השקל .
השניה, שהתשואות על ההשקעה של ה79 מיליארדי הדולרים האלו יהיו נמוכות ,שלא לדבר על שליליות.לא פלא שהבנק רץ להשקיע חלק מכספים אלו בבורסה כדי להגדיל את התשואות. אולם חשוב לזכור, הבורסה יכולה לפעול בשני הכיוונים.
בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל אמור להעביר רווחיו למדינה. אך אם יפסיד בסופו של דבר ההפסד יכול לבוא על חשבון משלמי המיסים. בשנת 2010  הפסיד הבנק סכום עתק של 17.9 מיליארד ש"ח בעיקר בגלל שהשקל התחזק. המשמעות של זה שעד שבנק ישראל לא יחזיר את ההפסד הזה הוא לא יעביר את רווחיו למדינה וזה יכול לקחת גם המון שנים.

מהן האלטרנטיבות במסגרת השיטה המוניטרית הקיימת, שבנק ישראל מעדיף להתעלם מהן?
א. להטיל מגבלות על סחר במט"ח כפי שעשתה דרום קוריאה.
ב. לא להתערב - שקל חזק הוא טוב לענפי המסחר והשירותים והתחזקות ענפים אלה יכולה לאזן את הפגיעה שתגרם לענף התעשיתי שאחראי על היצוא.
ג. תוכנית חמשת השלבים של פרופ' ירון זליכה לעידוד היצוא (ללא צורך ברכישת דולרים) כפי שניתן לקרא אותה בקישור כאן.





החומר הכלול במאמרים בבלוג זה הם על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. סקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

15 תגובות:

  1. שלום ערן
    תנסה להסביר איך בדיוק תהליך רכישת המטח שלב אחרי שלב.
    למה בנק ישראל לוקח הלוואה לרכישת המט"ח (בעצם למה הוא צריך מט"ח).
    מה הרעיון לקחת הלוואה לקנות סחורה (מט"ח) שאין אפשרות לחזות מראש מה יהיה ערכה בעתיד?
    אם אכן קיים חוב וכנראה גם אין אפשרות להחזירו אז המסקנה היא לגזור קופון על גב הציבור ולכסות את החוב?
    בעצם יש לנו פה ספירלה שמובילה לקריסה מוחלטת והשאלה היא מתי ובמשמרת של איזה ממשלה או נגיד היא תתממש.

    השבמחק
    תשובות
    1. גולם. שוב אתה שואל שאלות של קלוץ?

      מחק
    2. ישמור אותנו אלוהים. כמה קושיות יש לבנאדם הזה?
      מה זה? הוא עובד בשב"כ? מה הוא חופר כל כך?

      מחק
  2. ערן,
    האם יש ספר שהיית ממליץ לקרוא לאנשים חסרי ידע בכלכלה.
    בתודה,
    איתי א

    השבמחק
  3. חוסר ידע עדיף על ידע שגוי.
    באנגלית יש את הספר של אדוארד ג' גריפין "The creature from Jekyl island", שמסביר את שורשי המערכת המוניטרית הנוכחית. עם קצת מאמץ אפשר למצוא אותו אונליין על האינטרנט חינם.
    בעברית לצערי אני לא מכיר ספר שמסביר את הנושא של כסף נושא חוב. אולם יש מקורות באינטרנט.
    יש גם את "הקורס בהתרסקות" שדובב לעברית שמסביר את הבעיות היסודיות בכלכלה שלנו.
    לגבי כלכלת ישראל יש ספר של ביכלר וניצן "מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום". הוא מופיע אונליין על האינטנרט חינם.
    http://bnarchives.yorku.ca/229/


    ע'

    השבמחק
  4. שלום אבי,
    את השאלה איך בדיוק מנהל בנק ישראל את תהליך רכישת המט"ח אני חושב שצריך להפנות לבנק ישראל עצמו וגם אני לא חושב שזה כל כך משנה מהם פרטי התהליך עצמו אלא יותר תוצאותיו.
    בנק ישראל טוען שעל ידי רכישת מט"ח הוא מגן על היצואנים. הוא שכח לספר שעל הדרך הוא פוגע בענפי המסחר והשירותים ובכלל האזרחים בשל ניפוח בועות וכן כמו שציינת הוא עלול להביא אפילו לקריסה של הכלכלה. הוא שכח גם לספר שיש דרכים נוספות להתמודד עם בעית היצואנים.
    כמו כן הוא טוען גם שהרזרבות נועדו לשעת מלחמה.. אך כמו שקראת ודאי יש בזה בעיתיות לא קטנה.
    אם אכן נגיע למצב שבו בנק ישראל לא יוכל להחזיר את חובותיו יתכן שהוא ישתמש בכלי הפופולרי של הזמן האחרון: הדפסת כמות עצומה של כסף ושחיקת ערך השקל.
    מתי זה יקרה? אני מעריך שהכלכלה שלנו תכנס לסחרור מתישהוא בשנים הקרובות -או כתוצאה מחוסר יכולת להחזיר חובות או כתוצאה מפיצוץ בועת הנדל"ן. אינני יודע במשמרת של מי זה יהיה כמו שאי אפשר לדעת מתי גופו של חולה סופני שמחובר למכונת הנשמה יקרוס.
    לאיתי א.
    אני מקווה שהמלצותיו של ע' אכן ענו על בקשתך.

    ערן

    השבמחק
  5. ידידי,

    לדעתי, קניית הדולרים נעשית ע"י הדפסת כסף.
    זהו השלב הראשון בתהליך - הרי הזרים שבאים עם ערימות דולרים בשביל רווחי ארביטראז (ריבית שקלית גבוהה מול ריבית אפסית בדולר) מקבלים שקלים מבנק ישראל (הדפסה). עכשיו נכנס בנק ישראל לשלב השני - הרי הוא מפחד שהשוק מוצף בשקלים (כמות הכסף במשק) ולכן הוא ניגש ומגייס חזרה את השקלים באמצעות המק"מים. זה בעצם החוב שעליו אתם מדברים.
    פישר חושב שבעת מתיחות בטחונית ו/או דברים אחרים, הזרים ירצו לברוח ואז הוא ימכור להם, נניח, בשער 4 ש"ח ויווצר לו רווח מהפרשי השער. זה כמובן יעזור לו לממן את החוב במק"מים.

    בברכה,
    אודי

    השבמחק
  6. פישר לא משקיע את יתרות המט"ח בבניית רכבת תחתית בתל-אביב.
    מצד שני הוא משקיע את הכסף בבניית פרויקטים של חברות המונפקות בבורסה בחו"ל!

    הכל בשם טובת האזרח.

    מוזר.

    ע'

    השבמחק
  7. להלן תגובת בנק ישראל אלי בנידון:

    מר גדעון שלום,

    תודה על מכתבך. אשתדל להתייחס לשאלותיך ולנקודות שאתה מעלה.

    ראשית, ברצוני להפנות את תשומת לבך לעובדה שמאז אוגוסט בנק ישראל לא רכש מט"ח.
    כאשר בנק ישראל רוכש מט"ח, הוא משלם בשקלים. על מנת למנוע גידול של כמות הכסף במשק מעבר לצרכי המדיניות המוניטרית, בנק ישראל סופג מחדש את השקלים (פעולה המכונה "עיקור מוניטרי") על ידי הנפקת מק"מ או קבלת פקדונות מוניטריים מהבנקים המסחריים. תשואת המק"מ והריבית על הפקדונות נעה בדרך כלל סביב ריבית בנק ישראל, אשר נקבעת מדי חודש, והן מתפרסמות בדף "המדיניות המוניטרית" באתר בנק ישראל.

    אכן, כתוצאה מפעילות זו בנק ישראל מחזיק נכסים במט"ח והתחייבויות בשקלים, והוא חשוף לאפשרות של ייסוף השקל. בדו"חות הכספיים של בנק ישראל לשנת 2010 שנמצאים באתר האינטרנט מפורט ההפסד שנגרם לבנק כתוצאה מחשבונות השיערוך, שהוא בעיקר הפסד (בשקלים)כתוצאה מההשפעה של ייסוף השקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח. ראה תרשים והסבר מצורפים מתוך הדוח הכספי. אולם, כפי שמפורט בדו"ח, בנק ישראל פועל על מנת להשיג את המטרות שנקבעו לו בחוק - יציבות מחירים כיעד ראשון, וכן תמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית, ולאלו יש יתרונות כלל משקיים שאינם באים לדי ביטוי בדוחות הכספיים. דרך אגב, מאז סוף שנת 2010 נחלש השקל בכחמישה אחוזים מול שער החליפין האפקטיבי.

    לתשומת לבך, בחודש ינואר השנה נקט בנק ישראל במספר צעדים שהגבילו מקטעים מסויימים של המסחר במט"ח אשר הבנק סבר שעשויים להשפיע לרעה על היציבות הפיננסית.
    למידע נוסף ראה כאן:
    http://boi.org.il/press/heb/110120/110120n.htm
    http://boi.org.il/press/heb/110119/110119m.htm
    בברכה
    יואב סופר | דוברות והסברה כלכלית |בנק ישראל
    Yoav Soffer | Assistant Spokesperson | Bank of Israel
    Office: 972-2-6552741 | Mobile: 972-50-6200423 | Fax: 972-2-6669746 | e-mail: yoav.soffer@boi.org.il

    השבמחק
  8. איפה היה זליכה בזמן שהיה החשב, למה לא אמר שום דבר?

    אבירם

    השבמחק
  9. הוא טוען שהוא אמר.
    בכל מקרה בתור חשב אין למה שהוא אומר משמעות,שכן הוא יכול להתריע אבל אין לו סמכות לשנות החלטה של בנק ישראל בנושא הזה.

    השבמחק
  10. ה"תוכנית העיסקית" של מדינת ישראל
    היא להשכיר מהנדסים.

    כלומר לתת מענקים והטבות מס לחברות זרות כגון אינטל על מנת שהן יעסיקו פה מהנדסים
    ואז לגבות את הכסף חזרה בעיקר דרך מיסים על משכורות העובדים.

    דולר חזק יכול לחבל בתוכנית עסקית זו
    מכיוון שמשכורות העובדים יכולות להיותת יקרות מידי עבור החברות הזרות.

    לכאורא החברות הזרות יוכלו פשוט להוריד משכורות במונחי שקלים.
    זה לא בהכרח יפגע בעובדים כי שקל חזק משמעותו כוח קניה גדול.
    אולם מבחינה פסיכולוגית, צעד זה יכול לגרום זעזועים למשאבי האנוש של החברה
    ולכן הם יהססו להשתמש בו.

    השבמחק
  11. תודה ערן, היה מאוד מעניין. אבל מיש לך מושג חלק מהרזרבות המט"ח הן גם תוצאה של עודף יבוא על ייצוא או שאני חי בסרט?

    השבמחק
  12. חבל שאף אחד פה לא מבין כלכלה ומדינאות.
    ראשית כל, בנק ישראל מחזיק את הפדרל רזרב האמריקאי בגרון, בעצם החזקת הסכום, דבר שהחל בחנופת הממשל והבעת אמונים בדולר.
    שנית כל, עם כל הנעשה בגוש האירו, ואולי אף התפרקותו והתפרקות המטבע, כולם יברחו לדולר שצפוי יהיה להתחזק משמעותית

    השבמחק
  13. חבל שאתה לא מבין בחשבון של כיתה ג'
    ה70 מיליארד דולר שאנחנו מחזיקים לא מזיזים להם שערה על האשך השמאלי.

    השבמחק