יום שני, 12 בדצמבר 2011

כל מה שרציתם לדעת על בנק ומטבע קהילתיים/ מאת איתי נבו

הכותב הוא ממובילי הפרויקט להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל.
הצטרפו והשפיעו גם אתם בקבוצת הבנק החברתי הראשון בפייסבוק.

מה הקשר בין בנקאות חברתית לקהילה?
העקרון הראשי של בנקאות, הוא אמון. אמון שווה סיכון.
הדבר נכון לגבי יחסי בנקים עם לקוחות, ודירוג הסיכון בהשקעה של הבנק בהשקעות שונות ובמתן הלוואות. אך כמובן הדבר פועל לשני הצדדים, גם אמון הלקוחות בבנק הוא חשוב ביותר, כאשר הלקוחות מרגישים שכספם איננו מוגן יותר בבנק, הם מושכים את הכסף או עוברים בנק....

אחד המאפיינים בקהילות קטנות, היא רמת האמון. בקיבוץ רוב האנשים משאירים את הדלת לא נעולה כשהם עוזבים את ביתם. אדם שגר בקיבוץ ועבר לעיר גדולה משנה את הרגלו בצורה מיידית ונועל את דלת ביתו בקביעות. מדוע? בגלל עניין האמון. דוגמה זו היא השלכה בולטת לגבי מערכות לגבי כל סוג כלשהו, לרבות מערכות הבנקים.
אנחנו חיים היום במציאות של חברות ענק, בקנה מידה לאומי או בין לאומי - סניפים גדולים, שלטי חוצות מוציאי עיניים, תקציבי ענק, וכמו כן השקעות ענק להקמת חברות שכאלו.
עסקים קטנים ובינוניים נדחקים הצידה ונדרסים באוטוסטרדת ה"שוק החופשי" על ידי תאגידי הענק שדואגים לשמירת המונופול ביניהן להגדלת הרווחיות. אחת הדרכים לשמירת המונופול הזה נוגדת את ההגדרה של שוק חופשי, הגבלת תחרות באמצעות חקיקה, המגבילה עסקים קטנים ובינוניים להתחרות בהם - נקרא לזה "אמנות הלוביזם". בקטגוריה זו נמצאות רשתות המזון, חברות הסלולר, חברות התקשורת, חברות הטלוויזיה, תאגידי המים, תחנות הדלק, ובראש כל אלו מככבים הבנקים.
החלום של בנק קטן, שכונתי, שלקוחותיו הם בעליו והוא משמש את הקהילה נשמע כמו רעיון טוב. למעשה לא רק שהוא נשמע כמו רעיון טוב, אלינור אוסטרום חתנית פרס נובל לכלכלה 2009 (האשה הראשונה שקיבלה פרס נובל בכלכלה), הוכיחה שקהילות קטנות מתפקדות טוב יותר מבחינה כלכלית וניהול משאביהן מאשר שהיו מנוהלות על ידי אירגונים כלכליים גדולים ואו על ידי פיקוח ממשלתי.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.545401
בשוודיה היה נהוג בעבר שלכל בנק בעיר יש מגדל בגודל קבוע, ורק מי שיכול לראות מביתו את המגדל היה יכול להיות חבר באותו בנק. בנקים אלו שיגשגו, וגם הקהילה שאותם בנקים שירתו שגשגה. השקפה זו היא חלק ממדיניותה הסוציאקונומית של שוודיה שעיצבו את המגמה הסוציאקונומית הקיימת בה היום.

אז מה בעצם משתבש בקבוצות גדולות?
מסתבר שברגע שקבוצה של בני אדם הופכת לגדולה מידי, היא מתחילה לפתח אנשים צמאי כוח, שחיתות וריכוזיות. כשיש יותר מידי כסף וכוח מעורבים, האנשים הלא נכונים מגיעים לרוב לתפקידי מפתח, המערכת נהיית מסורבלת, חסרת נגישות לאדם הקטן ונוטה להתעסק בעצמה ולשכוח את המטרה אליה היא נועדה, לשרת את האדם.
כשהממשלה משמשת כפטרון, אפילו איגודים (קואופרטיבים) תמימים יכולים להיהרס, וראו דוגמה את תנובה שהיתה איגוד חקלאים, הולאמה ולאחר מכן הופרטה והפכה לתאגיד. דבר דומה קרה לבנק הפועלים, איגוד בנקאי - ממש בנק חברתי, שהולאם, הופרט והפך לתאגיד. זוהי הדרך של הכבש להפוך את עורו לזאב, שיטה לעוסה ומוכרת היטב לצערנו. הסוציאליזם מלאים את האיגוד ל"טובת הציבור" ולאחר מכן הקפיטליזם "מפריט" לטובת הציבור, והציבור.. הציבור נדפק שוב ושוב.. ושוב. בקרימינולוגיה קוראים לשיטה זו שוטר טוב, שוטר רע (good cop, bad cop), ובמדעי המדינה קוראים לשיטה זו "הפרד ומשול", או בגרסה חופשית "הפרט ומשול".

מדוע כיום אין אפשרות לפתוח בנק קהילתי?
אחת הבעיות בהקמת בנק חברתי עוד מחר, היא העלות העצומה של הקמת בנק "קטן". עלות אסטרונומית של 10,000,000 שקל לרישום הבנק, עלות של עוד כמה עשרות מיליונים לתשתית המיחשוב לעו"ש, סליקת הצ'קים וכו'. שלא לדבר על כך, שבנק ישראל "בודק" את המשקיע המעוניין לפתוח בנק במשך שנה שלמה, בטרם ינתן לו רשיון לבנק. ברור שבנקים קהילתיים קטנים וחביבים, אינם יכולים להתקיים במערכת שכזו. אפילו שזוכת פרס נובל, לשנת 2009 מעלה טענה חזקה וברורה שקהילות קטנות יודעות טוב מאד להסתדר לבד בניהול משאביהן.

מה זה מטבע קהילתי?
מטבע קהילתי הוא מטבע מייצור עצמי המוסכם על קהילה מסוימת. מטבעות קהילתיים נהוגים בעולם עוד מלפני מלחה"ע השניה, ואולי אפילו קודם לכן. ישנן שיטות שונות למטבעות קהילתיים, אך המשותף בין כולם הוא התמיכה בכלכלה המקומית, הימנעות מריכוזיות ופעולה שנובעת מאמון הדדי המלווה את המבנה הקהילתי המבוסס על היכרות אישית.
ישנן שיטות מגוונות ושונות על פיהן מטבעות קהילתיים עובדים, וכל קהילה יכולה לבחור לעצמה את השיטה הטובה לה.
מטבעות קהילתיים יוצרים החלפות ידיים בין הקהילה ובכך מורידים אחוזי אבטלה, ומעלים את רמת המסחר המקומי בתוך הקהילה. מטבעות קהילתיים הם חסינים בפני משברים בין-לאומיים, ויכולים ליצור שגשוג בזמנים של משברים קשים ביותר כפי שקרה בוורגל שבאוסטריה בשלהי מלחה"ע ה-II.
http://cafe.themarker.com/post/2434475/
מחקרים מוכיחים שבזמן משברים בין לאומיים עולה מספרם של מערכות מטבע מקומי בעולם, ובצדק, זהו הפתרון לביסוס כלכלה מקומית יציבה וחסינה. אם במסגרת הקהילה שלי ישנם חקלאים שמגדלים את כל מה שצריך לאכול, יש מספיק נותני שירותים ותעשיה מקומית המייצרת את רוב הצריכה היום-יומית, אז לבטח הכלכלה המקומית יכולה להיות חסינה, אם רק קיימת מערכת מסחר פנימית, שמטבע מקומי יוצר אותה.
אך לצערנו הרב, מטבעות קהילתיים אינם חוקיים במדינת ישראל, אפילו שהם נפוצים מאד באירופה, דרום אמריקה ובמדינות רבות בעולם. מטבעות קהילתיים הם עבירה פלילית לפי חוק בנק ישראל, והעונש על הפצת מטבע כזה הוא 5 שנות מאסר.

רגע אם זה כל כך טוב לשוק המקומי למה זה לא חוקי?
מילת המפתח לתשובה על שאלה מציקה זו היא "מונופול", הגוף עליו מדובר הוא הגוף התמים לכאורה "בנק ישראל".
אנחנו רגילים למונופול הדפסת הכסף, שאותו אנחנו רואים כדבר ברור מאליו ואיננו אפילו מעלים בדעתנו להטיל לגביו ספק. בואו פעם אחת ולתמיד נטיל ספק לגבי מונופול בנק ישראל, ונראה לאן הספק הזה מוליך אותנו.
כיום בנק ישראל הוא היחיד המסוגל להפיק כסף, למעשה הוא השליט הדיקטטורי היחיד לגבי התחום המוניטארי, ואין עליו פיקוח ו/או עוררין. בנק ישראל הוא גוף עצמאי, שנגידו, סטנלי פישר, היה עובד בקרן המטבע הבין-לאומית ובסיטי גרופ, אחד מתאגידי הענק בעולם המשויך לבנקאי ג'יי פי מורגן מצאצאי מקימי הפדרל ריזרב בארה"ב. הפדרל ריזרב שהוא הבנק המרכזי בארה"ב, הוא בנק פרטי בעל בעלים פרטיים המפיק את כל הדולרים הקיימים בעולם בשיטה שונה במקצת אך מבוססת על אותו עקרון לשיטה שבו השקל מופק.
המונופול של בנק ישראל, הבנק המרכזי של ישראל, הנושא על דגלו את "השוק החופשי", בעצם משמש כמונופול להפקת הכסף. בנק ישראל קבע מונופול על דרך הפקת הכסף וסוגי המטבע המותרים לשימוש בישראל.
לפי עקרונות השוק החופשי תחרות חופשית וליברליזציה של הפקת המטבע יגרמו לשיטות הטובות ביותר לנצח בתחרות. ובכן, אז למה לא? אפשר להעמיד את דרך יצירת השקל למבחן המציאות, ולראות האם היא השיטה הטובה ביותר, ושהציבור יחליט.
מטבעות קהילתיים, ושיטות מטבע אחרות שיכנסו לשוק יגרפו פלחי שוק אליהן, וכל אחד יבחר לפי צו ליבו.
שוב אנחנו חוזרים לנקודה בה ארגונים גדולים וממשלות משבשות את ההתנהלות הטבעית של הקהילה, וגם של הציבור בקנה מידה רחב.
גישה זו של שבירת מונופול הפקת המטבע היא הכי ליברלית ואפילו קפיטליסטית במובן השוק החופשי, אך באותו הזמן סוציואקונומית במידה קיצונית, כי היא מונעת את הריכוזיות ושלטון ההון ומחזירה את השליטה לידיים של הקהילה.
אך זהו בדיוק המסר של תנועת המחאה - אין שמאל אין ימין, יש ריכוזיות ושלטון הון. השמאל הכלכלי מנסה לשמור את הריכוזיות בידי השלטון ומקורביו על ידי הלאמה וחקיקת חוקים ורגולציות בשם ה"סוציאליזם" הקדוש, בעוד הימין הכלכלי מנסה לשמור את הריכוזיות בידי בעלי ההון על ידי הפרטות בשם "השוק החופשי" הקדוש.
אנחנו יכולים בזאת לשחוט שתי פרות קדושות בבת אחת, עלינו עליכם... לא תעבדו עלינו, אין ימין ואין שמאל, יש רק ריב מגוחך מי יהיה הכי קרוב לצלחת, ולזה יש לנו אחלה תשובה - שברו את המונופול והציבור יהיה הכי קרוב לצלחת.

אז מה יקרה אם מטבעות מקומיים יהיו חוקיים?
*היינו נמנעים מסכנות כמו הלאמת הבנק החברתי בגלל משבר בין-לאומי כזה או אחר ,כפי שקרה לבנק הפועלים שהיה
  בנק חברתי והיה שייך להסתדרות לפני הלאמתו.
*היינו יכולים להקים בנקים קטנים וקהילתיים בקנה מידה קטן ואישי יותר, הדואג ליחס אישי וערבות הדדית בקהילה.
*היינו נמנעים ממבנים גדולים היררכיים ומסורבלים שפשוט מפתים מידי בגלל כמות הכוח והכסף שזורם דרכם.
*היינו יכולים לייצר שיטות מטבע שוויוניות יותר מאלו הנהוגות כיום, המפתחות כלכלה בת-קיימא, הממוקדת במשאבים
  הטבעיים ולא בצבירת הון.
*היינו יכולים להוריד את אחוזי האבטלה למימדים אפסיים.
*היינו אוכלים מזון מקומי בריא וזול יותר שמגיע הישר מהחקאלי.
*ובשורה התחתונה היינו פותחים את הבנק החברתי מחר.
לא רק בנק אחד אלא עשרות בנקים חברתיים המשרתים קהילות שונות וקשובים לצרכי הקהילה.
קשובים לצרכי בני האדם.

16 תגובות:

  1. תודה על המידע
    וכל הכבוד על היוזמה

    השבמחק
  2. יישר כח איתי.
    אני מאמין שהציבור יבין לאן דברים מובילים והדברים ישתנו. המונופולים והקרטלים בהפקת הכסף, באנרגיה, בגידול ושיווק תוצרת חקלאית, יתפרקו ובמקומם יקומו מעגלי קהילות מצומצמים יותר.
    זה חייב לקרות, משום שהמערכת הנוכחית מובילה למשבר. ככל שאנשים יתפכחו מוקדם יותר כך המעבר יהיה קל יותר.

    ע'

    השבמחק
  3. הי ע' בוקר טוב

    לצערי אני לא אופטימי כמוך, והמערכת הבנקאית והקרטלים לא יפלו בשקט, הם ילחמו כמו אריות, והם לא היחידים שילחמו!! לסין, אירופה, הנסיכויות הערביות, יפן, הודו ועוד מדינות יש יתרות מטח דולריות אסטרונומיות. אף אחת מהמדינות שהזכרתי לא תוותר על חלקה ללא פתרון.
    ואתה יודע כמוני שמטבע גולבלי הוא הפתרון המועדף עליהם .

    ההתפכחות והחזרה לקהילות מצומצמות תהיה ארוכה וקופצנית מאוד, אני הראשון שיעלה על העגלה אפילו לפני הסוסים .

    שלך קורא נאמן אמיר

    השבמחק
  4. לא השתכנעתי.
    בדיוק כמו שאני קונה אוטו ויכול לתדלק בצפון, בדרום, במרכז ובאילת, אני רוצה שהכסף שלי יוכל לקנות בכל מקום. אם יהיה לי מטבע שבו אני אוכל לקנות רק בעירי, איפה החופש והחירות פה? נשמע לי כמו גטאות כלכליות.

    השבמחק
  5. כתבה עושה שכל. יש ספר של הפילוסף דר' משה קרוי ז"ל
    "החיים על פי השכל" מאוד מומלץ.
    הכסף הוא מרכיב חשוב אך לא היחידי של ניהול מדינה וחברה לכן צריך לראות את כל התמונה ולמצוא דרכים רציונליות למימוש העקרונות הכלכליים החברתיים והאכיפתיים.
    הסופרת והפלוסופית איין ראנד מדברת לא מעט על העקרונות שיבטלו את המונופול הממשלתי והשלטוני

    השבמחק
  6. אני מניח שאתה מתכוון לאיין ראנד, הוגת האובייקטיביזם,
    שגורס שמעלתו העליונה של האדם היא האנוכיות ולכן השיטה הכלכלית היא קפיטליזם עם שוק חופשי בגרסה הקיצונית ביותר שאפשר, כלומר המדינה לא תממן חינוך,רפואה ובטח שלא רווחה. כמוכן אדם אינו יכול לעשות כל דבר שאינו תורם לו אובייקטיבית, כמו לתת נדבה לחסר-בית ברחוב.
    משה קרוי היה התומך הבולט ביותר באובייקטיביזם בישראל, לאור הפילוסופיה כשאימו ביקשה לראות תמונות של בתו, הוא גבה ממנה כסף עבור התמונות וגם נתן לה קבלה.
    האם אלו האנשים שצריכים להוות דוגמה?

    השבמחק
  7. הקצנות קיימות בכל חברה אבל את העיקרון המרכזי כן אפשר ליישם.
    לא הייתה צריך לכתוב את המושג אנוכיות כי היא מנוגדת לחלוטין בתפיסת העולם האובייקטביסטית. יחד עם זה האגואיזים הוא כן ערך שיש להעריך ולא לדכא.
    ראנד אמרה שאסור לעשות משהו שהוא יפגע בזולת או על חשבונו (אנוכיות).

    השבמחק
  8. "לינור אוסטרום חתנית פרס נובל לכלכלה " אין דבר כזה חתנית.. התכוונת כלת פרס נובל...חתן וכלה....:)

    השבמחק
  9. בעולם הקפיטליסטי, אין יותר קיצוני מאיין ראנד.
    האובייקטיביזם הוא האל-קאעידה של הקפיטליזם.
    אבל לא משנה, כל אחד שיאמין באיזו שיטה אוטופית שהוא רוצה.
    אני לא הולך להתווכח על אובייקטיביזם ואיין ראנד.

    השבמחק
  10. ומה עם מיסוי?
    מי שחי במדינה נהנה משירותי המדינה המבוססים על תקבולי מס. אם במקביל למערכת המרכזית מתקיימת מערכת מטבע נוספת, ולמעשה שוק מקביל לשוק הלאומי, לא ניתן לבצע התאמה למערכת המיסוי ממנה נהנים חברים בשוק המקביל. רופא שמרוויח שכר מכובד ומשלם מס הכנסה בגינו, אשר במקביל נותן שירותים בקהילה בתשלום במטבע הקהילתי אמור לשלם את אותו מס שולי ביחס להכנסה זו.
    איך פותרים את הבעיה הזו במקומות בהם יש מטבעות קהילתיים? או שפשוט פועלת מערכת אוטרקית המנותקת לחלוטין מהמדינה? ואז מי אחראי על הבטחון או החינוך במערכת זו אם לא המדינה המרכזית?

    אודה לתגובה...

    השבמחק
  11. חלק גדול מהשירותים ניתן לספק במסגרת קהילתית, חינוך זו דוגמא קלאסית. אישית הייתי מעדיף שההורים תושבי הקהילה יהיו בעל השפעה גדולה יותר על תכני החינוך, שכן לדעתי ההורים יודעים הכי טוב מה מתאים לילדיהם, ובם בעלי האינטרס הגדול ביותר שילדיהם יחונכו באופן הטוב ביותר.
    ביטחון (במסגרת המדינה) כמובן קשה לספק במסגרת קהילתית. לשם כך עדיין צריך לשלם מיסים, אבל שים לב שהביטחון מהווה רק 15% מתקציב המדינה. לשם כך דרוש מטבע מדינתי, אבל כזה שלא יבוסס על חוב. ניתן להשתמש במודלים שיאפשרו יחס המרה בין מטבע מדינה למטבע מקומי. בשקיפות מלאה. גם תקציב הביטחון צריך לעבור רוויזיה ולהתנהל בשקיפות מלאה. הסודיות שאופפת אותו היום אינה משרתת את האזרחים.

    ע'

    השבמחק
  12. צריך לעשות פה הפרדה בין דברים.
    לגבי חינוך- יכול להיות שיהיה נחמד אם יהיה חינוך במסגרת קהילתית, אבל זה לא אומר שזה מבטל את הצורך במערכת לאומית. לא כולם חלק מהקהילה, ואם אתה רוצה לבסס חינוך חינם, הדבר דורש תשלום מיסים בכל מקרה. מעבר לזה, חינוך לילדים בגיל הרך זה אולי סבבה, אבל מה עם לימודים אקדמיים? כל קהילה תחזיק אוניברסיטה?
    לגבי ביטחון (שמהווה 20% מהתקציב כיום)- אפשר להגיד הרבה דברים על שקיפות וחוסר יעילות, אבל זה לא משנה את זה שהוא דורש הוצאה לא מבוטלת.
    שתי הדוגמאות האלו הן רק חלק קטן. מה עם בריאות? אולי את רופא המשפחה אני יכול למצוא בקהילה, אבל מה עם בית חולים? כל קהילה תקים לעצמה בית חולים? וגם הכשרה למורים?
    ומה לגבי רווחה? האם הקהילה תממן בכסף הקהילתי את מחייתם של הנכים והקשישים? ומה קורה אם הקהילה ענייה ביחס לשכנתה? אז אין קצבאות?

    בקיצור, מבחינה כלכלית יש יתרונות עצומים לגודל בקיומה של מדינה. המבנה הקהילתי הוא חשוב תרבותית, חינוכית ואנושית, אבל הוא לא יכול להוות אלטרנטיבה כלכלית מהותית.

    (ובכלל לא הבנתי את ההערה על החוב, אבל זה דיון נפרד לפעם אחרת)

    השבמחק
  13. לא'
    הדבר החשוב בעיני זה לתת את חופש הבחירה. הורים שמעוניינים בחינוך לאומי, יוכלו לשלם לחינוך לאומי ולשלוח את הילדים למוסדות חינוך לאומיים. מנגד הורים שמעוניינים בחינוך קהילתי גם ראויים למענה הולם, מבלי לשלם את מיסי החינוך הלאומי.

    בעיני אין כזה דבר חינוך חינם, תמיד תמיד האזרחים משלמים על החינוך.

    נושא הביטחון (שלדעתי מנופח מעבר לכל פרופורציה היום) הוא המס היחידי הדרוש.
    בריאות אפשר לספק במסגרת הקהילה. בית חולים יכול לשרת מספר קהילות, אין שום בעיה לשתף פעולה. ושוב ניתן במקביל להשאיר את המערכת הארצית, ולאפשר לאנשים לבחור למי לשלם\לקבל שירות.
    אני לא רואה בעיה שהקהילה תממן את הקשישים והנכים. כל קהילה ברת דעת לא תזרוק את הקשישים. דע לך שבישובים קהילתיים היום הטיפול בקשישים הרבה יותר טוב מאשר בערים.

    אם הקהילה ענייה, אז כולם מקבלים פחות.

    דעתי הפוכה משלך, אני חושב שהמדינה כושלת כמעט בכל תחום: כלכלה, חקלאות, חינוך, בריאות.
    מצד שני אני מכבד את דעתך, מבחינתי אתה יכול לקבל את השירותים מהמדינה, אבל "המדינה" אינה מכבדת את דעתי, ואינה מאפשרת היום קיום קהילתי עם מטבע חופשי, חקלאות חופשייה, חופש בבריאות, חופש ברווחה, בכל מקום ישנה התערבות גסה שמקלקלת.

    בפרט ראה את המהומה שמתרחשת כשהמדינה אחראית על הדפסת הכסף, ואת המוסדות הכלכליים-הטפיליים שצמחו לנו.

    ראה את הנס של וורגל

    http://cafe.themarker.com/post/2434475/

    בברכה ע'

    השבמחק
  14. רעיון נפלא. השאלה היא מיהם האנשים שיעמדו בראש המוסד החברתי הזה, ומי יבחר בהם? אני בטוח שאנשים שיעסקו בהקמת הבנק הקהילתי הם בעלי ערכים ואידיאלים. הקהילה תהיה הבעלים של הבנק. בפועל, המנהלים של הבנק יקבעו את מדיניותו, לטובתה של הקהילה או לטובת האינטרס האישי הצר. ההיסטוריה מראה לנו שכך זה צפוי לקרות גם לבנק הקהילתי. שינו האדם צריך להיות קודם למיזם חברתי בסדר גודל כזה.

    השבמחק
  15. המפקח על הבנקים הודיע היום שהוא תומך בהקמת בנקים קהילתיים
    http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=109515
    זה אומר שהוא עושה את עבודתו נאמנה, או שהוא קורא כאן בבלוג. או שגם וגם :)

    השבמחק