יום שלישי, 31 ביולי 2012

מי מפקח על המפקח?

בחודש שעבר פורסם דו"ח זקן להגברת התחרות בבנקים. הרבה שאלות נשאלו לגבי דו"ח זקן לגבי האם הוא אכן יגביר את התחרות בקרב הבנקים או לא. אבל מבין כל העיתונאים ,הכלכלנים או הפוליטיקאים לא היה אחד שיקום וישאל את השאלה הכי חשובה.



העובדות..
מחבר הדו"ח הוא דודו זקן. דודו זקן, משמש כמפקח על הבנקים.  אחד מתפקידיו המרכזיים של המפקח על הבנקים הוא שמירה על יציבות הבנקים.מאחר שרווחיותו של בנק שנפגעת עלולה לפגוע גם ביציבותו ,יוצא מכך שהוא אחראי גם לדאוג שבנקים ישארו ריווחים.
המפקח על הבנקים ממונה על ידי הנגיד. הנגיד פישר אגב הוא מתנגד גדול לכל פגיעה ברווחיות הבנקים.
כך אמר רק השנה בדיון בוועדת הכלכלה:
"אי אפשר להגיד שצריך להוריד ריבית ועמלות, ולצפות שהבנקים יספקו אשראי במחיר שיורד. בנקים שלא מרוויחים לא יכולים לספק אשראי בריביות נמוכות ולהיות מוסדים יציבים. אם לא נשמור על הבנקים - נשלם מחיר. אם יבוא משבר - לא יהיה לנו בנקים איתנים. נקבל בנקים פחות רווחיים וכאלו שלא יוכלו לגייס כסף".
מה קורה למפקח שיפעל בניגוד למשנתו של הנגיד לטובת הציבור על חשבון רווחיות הבנקים?
לצורך כך אנחנו צריכים לחזור לשנת 2006 אז המפקח על הבנקים היה יואב להמן.להמן ראה את תפקידו של המפקח לא רק כאחראי על יציבות המערכת הבנקאית, אלא גם כמי שאמור להגן על הצרכן. זאת הסיבה לכך שלהמן התערב בנושאים רבים ובהם גביית העמלות של הבנקים, הסדרת מסגרות האשראי ועוד.להמן גם שילם את המחיר על כך: הוא הפך להיות המפקח הראשון על הבנקים שהוצא לחופשה כפויה על ידי הנגיד באמצע הקדנציה. חופשה ממנה כבר לא חזר [קישור].
להמן גם היה "במקרה" למפקח על הבנקים הראשון מאז שנות  ה60 שלא שימש אחרי תפקידו זה, באף תפקיד בכיר באף בנק כפי שניתן לראות ברשימה הבאה שפרסמנו בעבר:


המפקח על הבנקיםתקופת כהונהתפקידים לאחר הפרישה
מאיר חת1969-1975יו"ר בנק לאומי
גליה מאור1982-1987מנכ"ל בנק לאומי
ד"ר אמנון גולדשמידט1987-1992סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי
זאב אבלס1992-1998יו"ר בנק אגוד
ד"ר יצחק טל1998-2003דירקטור בנק טפחות
יואב להמן2003-2006יו"ר חברת "שכל"
רוני חזקיהו2006-2010יו"ר הבנק הבינלאומי הראשון


והשאלה המתבקשת..
האם חשבתם לעצמכם פעם האם היה מתאפשר לשר התקשורת ,משה כחלון, לעשות את המהפיכה שעשה בשוק הסלולר ,אילו חלק מהגדרות תפקידו היה שמירה על היציבות וההון של חברות סלקום ,אורנג' ופלאפון ? או אילו היה מועמד לעבוד אצלן אחרי שיסיים את תפקידו הציבורי ובנוסף לכל יהיה בסכנה שיפוטר על ידי ראש הממשלה אם יפגע ברווחיות אותן החברות?
השאלה נכונה גם לגבי ח"כ חיים כץ והמהפכה שהוא אחראי עליה בדמי הניהול בגמל.
אם אכן כך היה הדבר בוודאי כולנו היינו מתרעמים על חוסר לגיטימיות של השר או הח"כ לפעול תחת מצב של ניגוד עניינים,אלא שמשום מה ועדת זקן התקבלה בציבור כמשהו לגיטימי למרות שהיא זועקת לניגוד עניינים:
הרי איך אפשר לחשוב שלנושא תפקיד ציבורי יהיה את הרצון והיכולת לפתוח את השוק הבנקאי לתחרות ,כשחלק מהגדרות תפקידו הוא שמירה על היציבות וההון של הבנקים ? או כאשר הוא מועמד טיבעי לעבוד בעתיד באותם הבנקים שהוא אמור לפגוע בהם ובנוסף עלול להיות מפוטר מתפקידו על ידי הנגיד אם יעז לפגוע ברווחיותם?

מה שיותר מטריד הוא כיצד לא קם אף אדם בעל השפעה בתקשורת, בפוליטיקה ובכלכלה שהעלה את הנושא?


התוצאות..
מה שנותר לפיכך למפקח זה רק ליצור מצג שווא של דוח אמיתי להגברת התחרות: לא פלא שהדו"ח בסופו של דבר מכיל מקבץ שלם של נושאים שלא ניתן ליישמן או נושאים שניתן ליישמן אבל לא בצורה כזו שבאמת יגרמו לתחרות אמיתית.

למשל אם ניקח את נושא הבנק האינטרנטי -    משנת 2007 פועלים מנכ"ל הבנק הבינלאומי לשעבר שלמה פיוטרקובסקי, מנכ"ל ביטוח ישיר לשעבר יהושע אגסי ואיש העסקים איציק דבש בניסיון להקים בנק ללא סניפים. אולם השלושה נכשלו בדרישה של בנק ישראל לגייס הון עצמי מינימלי של 100 מיליון שקל [קישור]. זאת למרות שלמשל על פי דרור שטרום ,הממונה על ההגבלים העיסקיים לשעבר, אין בעיה להפחית את דרישת ההון האסטרונומית הזו, תוך קביעת חובה להביא עוד הון עם העליה בנפח הפעילות של הבנק [קישור].
כשנשאל על המגבלה הזו דודו זקן הוא ענה:
"הוועדה משנה ניואנסים... האמירה של הוועדה היא 'זה אפשרי'. אנו לא אומרים שהממשלה צריכה לתרום, אני מודע לכך שהמצב העולמי של הבנקאות אינו מדהים ושזו תקופה קשה להשקעה, אבל עכשיו ההליך גלוי לכולם ואנו מחכים ליזמים".
בעצם מאחורי המילים היפות האלו אומר זקן: עד היום בנק ישראל לא התלהב מבנק אינטרנטי והטיל מגבלה שמנעה מעשית את הקמתו. לעומת זאת היום בנק ישראל "מתלהב"  מהרעיון אך לא מסיר את המגבלה שמונעת מעשית את הקמתו. בשורה התחתונה הרבה כותרות חיוביות בעיתונים ויחסי ציבור אבל שום דבר מעשי.

לגבי כניסת שחקן מוסדי לאשראי הקמעונאי ,אז גם פה ההעובדה היא שעד היום אין שום מגבלה של כניסת שחקן כזה ואף על פי כן שום דבר לא קורה. אז מה השתנה עכשיו נשאל זקן וענה:
"כל הנושא בסימן שאלה, אך אנו מתכוונים לשבת עם המוסדיים ועם הבנקים ולשמוע אותם. נראה אם יש חסמים ואיך ניתן לטפל בהם". [קישור]
שוב, סעיף שמראה את "הרצון הטוב" של בנק ישראל אבל מסתיר את העובדה שאין מאחורי הרפורמה הזו כלום ושום דבר.


אפילו באחד הדברים שזקן מתגאה בהם הכי הרבה שזה חשיפת תיק האשראי של הלקוחות ,שמשמעותו שאם הייתם לקוחות טובים - הבנקים האחרים יוכלו לחזר אחריכם, גם פה מסתבר שמדובר בפתרון חלקי מלווה בהמון מגבלות משפטיות שזקן לא טיפל בהן. דרור שטרום,שפעל בעבר להביא חוק אמיתי לחשיפת תיק האשראי של הלקוחות, תיאר סעיף זה במילים: "הועדה למריחת התחרות".[קישור]

ולסיכום..
אני חושב שסיכם זאת היטב אנליסט הבנקים הבכיר של לידר שוקי הון אלון גלזר:
"הרבה מאד כוונות טובות, אבל לא מדובר במהפכה כמו שראינו בתחום הסלולר או בהפחתת דמי הניהול בתחום הגמל... כל עוד לא נראה כניסה אמיתית של תחרות - ואנחנו לא חושבים שתחרות כזאת באמת בדרך - הפגיעה תהיה של אחוזים בודדים בלבד אם בכלל"
עכשיו אתם יודעים גם למה.




אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב

12 תגובות:

  1. אבי הכלכלה המודרנית

    אוסף של 8 ציטוטים בלתי נשכחים של הכלכלן הנודע - מילטון פרידמן

    1. "אם תמנה את הבנק הפדראלי של ארה"ב על מדבר סהרה, בתוך 5 שנים יהיה מחסור בחול". מתוך הספר Think Exist.

    http://www1.bizportal.co.il/article/329725

    השבמחק
  2. הכל מצגת בובות

    השבמחק
  3. אהבתי את ה"הרבה מאוד כוונות טובות" ...

    השבמחק
  4. שאלה כללית שאולי לא קשורה לפוסט הזה אבל זהו הפוסט העדכני כרגע:
    למה בעצם התחילו עם כלכלה שמבוססת חוב? את מי זה שירת? למה הפרידו את הבנק המרכזי ממוסדות המדינה?
    אולי אם נשאל את השאלות של התחלת הבעיה נבין גם את הסיבות להיווצרותה ואולי את היתרונות שלה (הרי רצו לתקן משהו שלא עבד בעזרת היישום של הכלכלה הזאת).

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תהיה תמים, לא באמת ניסו לתקן משהו.
      בעיקרון התירוץ היה בעלי הון וריכוזיות ובעיות אשראי אבל כמו שאתה וודאי מבין הנושאים האלו לא תוקנו אלא החמירו...
      מיש זה שירת? את בעלי ההון ובמיוחד את הבנקים.
      למה הפרידו? כדי שבעלי ההון יהיו חופשיים לשלוט בכסף של המדינה בלי הפרעות.

      השאלות שלך במקום, ואת התשובות להן תוכל למצוא בין היתר בהרצאתו של אדוארד ג'י גריפין על יצירת הפדרל ריזרב -
      http://www.youtube.com/watch?v=lu_VqX6J93k

      מחק
  5. אפיקורס חארטאטיטיס1 באוגוסט 2012 בשעה 13:16

    תשובה כללית :
    ריבית !

    ריבית מכילה בתוכה 2 מרכיבים גלויים יחסית
    פחת הון הנובע מאינפלציה
    דמי שכירות הון
    דמי השכירות בעבור שימוש בהון בדרך של הלוואה הם הכופים על ההון פיחות קבוע וממנו מתחילה שרשרשת אינפלציונית המזינה את עצמה הלאה

    ועוד מרכיב נסתר המהווה פיחות רציני והוא ניהול ושמירת ההון כשעלות המרכיב הזה מגולגלת אל המשתמשים הלווים ומצטרפת להיזון הפיחות בהון
    ההגיון הבסיסי מאחרי השיטה הזו הוא איפשור למוכשרים שנולדו להורים חסרי יכולת לתמוך בכשרונם או במרצם להשיג בעצמם אמצעים לפיתוח כשרונם תמורת שעבוד חלק מפירות כשרונם יוזמתם וכוח עבודתם העתידי

    הבעיה היא שבמרביתם המוחלטת של המקרים בנים להורים עתירי אמצעים הם חסרי כשרון יכולת ויוזמה ומרץ ובנים להורים חסרי אמצעים הם מאגר ידוע לכשרון יכולת יוזמה ומרץ
    כך שפירות המוכשרים מנותבים בידי המנגנון התרבותי והחוקי לטובתם של חסרי הכשרון היורשים ובתמיכת הזכות החוקית לקניין והבעלות עליו
    כל הנסיונות לפתור בעיה זו של הזכות להורשה בצורה של מיסוי כבד של ירושות עשירות נמוגו אל מרחבי הגלובליזציה ותנועת ההון החופשי חוצה הגבולות



    המדינה אמורה לשרת את טובתם של המוכשרים בעלי היוזמה והמרץ המהווים את עתידה ואת ההון האנושי והדמוגרפי שלה

    הבנק אמור לשרת את טובתם של בעלי ההון המופקד במרתפיו ולהשיג תשואת הון שתספיק לכסות את ניהול ושמירת ההון ביחד עם דמי השכירות על השימוש בו ביחד עם הפיחות הכולל הנוצר מכל אלה ביחד הם המהווים את עתידו ואת בסיס ההון שלו

    המדינה אמורה להיות אחראית על הכלכלה והמדיניות הפיסקלית
    הבנק על התפקוד ההוני והמדיניות המוניטרית

    עקרון הפרדת הרשויות המהווה את הבסיס לדמוקרטיה פועל גם כאן והופך במידת מה את המדינה לראשות המחוקקת כלכלית ואת הבנק לרשות השופטת כלכלית

    ובדיוק כמו בחייה האזרחיים הרגילים של מדינה היחסים בין שני הגופים הללו חופפים לתורת היחסים הנוהגת באותה מדינה בין רשותה המחוקקת לרשותה השופטת כך שישנו שוני כלכלי תרבותי בין מדינות בעלות שיפוט מקצועי של מומחים לבין מדינות בעלות שיפוט מושבעים כששיפוט מומחים מתלווה בדרך כלל למוביליות של בנקאות מסחרית רגילה וחברה מקובעת ומרובדת (ישראל של טרום 77 כדוגמה) ושיפוט מושבעים מתלווה בדרך כלל למוביליות של בנקאות השקעות ומרכזיות בורסאית של שוק ההון (ארה"ב כדוגמה משפיעה)

    השבמחק
  6. אבל מה הוביל לשינוי?
    הרי כלכלת חוב היא לא תורה שקיבלנו מהר סיני, מישהו המציא אותה,
    למה? מה היה גרוע בכלכלה שקדמה לה? ואיך ניסו לפתור את זה ע"י כלכלת חוב?

    השבמחק
    תשובות
    1. מוצטפא שמטרלינג1 באוגוסט 2012 בשעה 14:20

      מה שניסו לפתור זה את הבעיה שמלך אנגליה רצה להקים צי חזק יותר כדי ללחום בצרפת ולנקום את התבוסה באיזה קרב במאה ה 17. ומכיוון שאף אחד לא הסכים להלוות לו את הכסף הנחוץ ומכיוון שהוא לא יכול היה לגבות מיסים כי אף אחד לא היה משתף פעולה בלי אלימות, הוא העניק את הזכות להנפיק שטרות ולגבות עליהם ריבית לחברה שנוסדה לצורך הזה, והיא הבנק אוף אינגלנד:
      http://en.wikipedia.org/wiki/Bank_of_England
      בתמורה לזכות הזו בעלי הבנק נתנו למלך כסף לבנות צי והשאר היסטוריה

      מחק
    2. אפיקורס חארטאטיטיס1 באוגוסט 2012 בשעה 15:01

      נו...
      הנה קיבלנו שוב את ההוכחה שלמרבית האנושות קשה מאוד להבחין בין סיבה ותיאוריה (הן תמיד מופשטות) לבין קטליזטור ומוציא לפועל (הם תמיד אירועים מוחשיים)

      מחק
  7. ראיתם איך ביבי ושטייניץ נלחצו מפישר שאמר להם שאם הם לא יתחילו עם צעדי צנע אז ישראל תאבד את דירוג האשראי שלה, ולכן כל הגזירות החפוזות האלו שנחתו עלינו בין לילה
    בנק ישראל הזה מחזיק את המדינה שלנו בביצים !!!!

    השבמחק
  8. "Quis custodiet ipsos custodes ?" שאל ג'ובנל – "מי יופקד על המופקדים ?", או לרוב מתורגם "מי ישמור על השומרים ?".

    המשפט משקף את אחת הבעיות המרכזיות של החברה האידילית של סוקראטס

    http://ira.abramov.org/blog/page/4/?s=%D7%A9%D7%A7%D7%98

    השבמחק
  9. מבחר קישורים המציגים מזוויות שונות : כסף ללא חוב


    http://www.freebanking.org/2011/05/31/the-state-and-100-percent-reserve-banking/

    http://madvilletimes.blogspot.co.il/2010/01/full-reserve-banking-my-cousin-must-be.html

    http://ralphanomics.blogspot.co.il/2011/07/full-reserve-banking-and-arguments.html

    http://www.fullreservebanking.com/def.htm

    http://www.angrybearblog.com/2012/01/full-reserve-banking-right-to-earn.html

    http://www.positivemoney.org.uk/2012/05/former-world-bank-economist-on-full-reserve-banking/

    http://fullreservebanking.com/

    השבמחק