יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

דרמה בעולם הבנקאות: ממשלת יפן פגעה בעצמאות הבנק המרכזי שלה

בזמן שראשו של כל העולם נמצא בהוריקן סנדי ובבחירות בארה"ב ,בצד השני של העולם התחולל זעזוע אמיתי בשליטה הבלעדית שיש למערכת הבנקאית על הכסף של כולנו. בצעד חריג ויוצא דופן יצאה ב30 באוקטובר הודעה משותפת של שר האוצר ושר מדיניות החוץ הכלכלית יחד עם נגיד הבנק המרכזי של יפן בתחום שפוליטיקאים לא העזו להתערב בו עד כה.
איך כל זה קשור לפגיעה בעצמאות הבנק היפני? איך זה עובד אצלינו ואיך כל זה מתקשר להודעת מבקר המדינה שהודיע שיחקור את בועת הנדל"ן?



בכותרת הראשית של businessinsider הופיעה שלשום הכותרת הבאה:
"בזמן שאף אחד לא שם לב, הבנק המרכזי של יפן נקט בצעד מפתיע שיכול לשנות את פני העתיד של כל הבנקים המרכזיים". 
זה בא בעקבות הצהרה משותפת שנערכה בין גורמי ממשל בכירים לבין נגיד הבנק המרכזי של יפן.

דיוויד זרבו מחברת ההשקעות ג'פריז מסביר בכתבה את המשמעות הגדולה של ההצהרה:
"מדיניות הבנק המרכזי של יפן, לפי כמעט כל מדד אפשרי, נחלה כשלון חרוץ. המדיניות שלו הייתה הדוקה מדי אל מול תנאים כלכליים הולכים ומחמירים במשך יותר מ-20 שנה. הכלכלה שילמה מחיר נוראי על טעויות אלה, וכעת נראה שגם המוסד עצמו עשוי לסבול.
במקרה זה יש לנו את נגיד הבנק המרכזי, שר האוצר ושר המדינה למדיניות כלכלית המוציאים במשותף הודעה לעיתונות באתר האינטרנט של הבנק המרכזי תחת הכותרת - "צעדים להתגברות על דפלציה". באופן חריג זה פורסם אפילו תחת הקטגוריה  "הודעות למדיניות מוניטרית" 
[מה שהיה בלעדי עד כה רק לבנק המרכזי].לפיכך יש לנו שני שרים בממשלה מהרשות מבצעת המנפיקים הצהרות על המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי לגבי יציבות המחירים.
פוליטיקאים מהרשות המבצעת ביפן לראשונה הצליחו לחדור לספינה האם. עצמאות הבנק המרכזי של יפן לראשונה מצויה תחת מתקפה פוליטית."
את ההצהרה המשותפת תוכלו למצא כאן: ההודעה המוניטרית של הבנק המרכזי של יפן

הבנק המרכזי של יפן

אז איך זה עובד אצלינו?
לא שונה בהרבה משאר העולם:
בחוק בנק ישראל החדש מ2010 נקבע שלא הנגיד יקבל החלטות מוניטריות אלא ועדה מוניטרית בראשותו.
מהי לפיכך הועדה המוניטרית?
מדובר בוועדה שקובעת באופן בלעדי את המדיניות המוניטרית בארץ. היא מורכבת משלושה נציגי ציבור ושלושה נציגי בנק ישראל כאשר הנגיד נכלל בין נציגי הבנק. נשמע נהדר -הנה סוף סוף גם לציבור יש נציגות מכובדת ומעורבות אמיתית בהחלטות הבנק המרכזי בניגוד לעבר אז הכל היה על פי החלטתו הבלעדית של הנגיד. אז זהו שלא:
במקרה של שיוויון קולות, קולו של הנגיד מכריע ,כך שבכל מקרה לנציגי הציבור בועדה ייצוג פורמלי בלבד. לגופים מהממשלה אסור להיות נוכחים בועדה או להיות מעורבים בכל צורה שהיא בהחלטותיה ,בטח שלא תראו אותם מופיעים באתר האינטרנט של הבנק המרכזי במסגרת החלטות הועדה.

ומה הקשר להודעה של מבקר המדינה שיפרסם דו"ח על בועת הנדל"ן?
על פי ההודעה המבקר יבחן גורמים בכירים בממשלה,את ראש הממשלה והנגיד בכל הקשור לאחריותם לעליית מחירי הדירות. אם הגורמים בממשלה וראש הממשלה ימצאו כאחראיים הם עלולים להנזק שכן באופן תאורטי לכנסת יש אפשרות לפזר אותם , לציבור אפשרות להחליף אותם וככאלה שכפופים לבחירות האזרחים הם גם רגישים לדעת הקהל הציבורית..לפחות ככה אומרים.
עכשיו אם ניקח תרחיש אחר שבו כל האשמה תופל על הנגיד אז  עם כל הכבוד לדוחות מבקר המדינה ,אין לנו הרבה מה לעשות עם המסקנה הזו מלבד הרבה תסכול: ב"דמוקרטיה" של היום אין שום דרך לציבור לגרום לנגיד לפעול אחרת - הוא לא חייב לציבור כלום כי לא נבחר על ידם וגם אין לאף רשות או גוף סמכות לפטרו או להחליפו בשל מדיניותו (גם אם זו נוגדת את האינטרס הציבורי) לפני תום הקדנציה... האם לילד הזה פיללנו כאשר בנק ישראל קיבל את עצמאותו המלאה? ביפן כבר מזמן הגיעו למסקנה שלא. אולי כי הם כבר חוו היטב את השפעת פיצוץ הבועה,שגרם לה הבנק המרכזי שם.


מקור ההודעה: businessinsider

13 תגובות:

  1. משעשע שהבנק המרכזי של יפן לא נראה יפני בכלל.. אפילו די קונטינטלי :) זה בטח צירוף מקרים

    השבמחק
    תשובות
    1. מה נראה יפני היום ביפן? מעט מאוד

      מחק
  2. *קונטיננטלי

    השבמחק
  3. משונה אבל ההחלטות שנעשו הן הפוכות מאשר ההחלטות שאנחנו חושבים שהיה על ממשלות המערב לנהוג. ביחוד בארה"ב. הבנק המרכזי של יפן היה זהיר בהדפסת כספים ואלו התלונות נגדו בעוד שבארה"ב ואירופה היתה הדפסת כספים שדחפה לאינפלציה. אני היתי רוצה לראות את הממשלות אוסרות על הנגידים להדפיס כספים ולקנות אג"ח ולא להפך.

    השבמחק
  4. ערן, תודה על הדיווח והתרגום. עם זאת, לדעתי הסיפור האמיתי מסתתר בכתבה אחרת שקשור אליה מוטמע בכתבה על הבנק המרכזי של יפן:http://www.businessinsider.com/bank-of-england-debt-cancelation-2012-10
    היא מאמתת את מה שיודעי דבר חושדים כבר זמן רב: החובות של כל המדינות המפותחות גדולים מדי והם בסופו של דבר יימחקו באמצעות הדפסת כסף מסיבית באופן הבא: המדינה תנפיק אג"ח, במקום שציבור האזרחים ושאר הגופים מוסדיים ירכוש אותן, הבנק המרכזי "ירכוש" אותן באמצעות כסף שהוא ידפיס יש מאין (זה כבר קורה כמה שנים טובות בארה"ב, בריטניה, יפןף ישראל וגם באירופה מוכת החובות), אבל הטוויסט האמיתי בדרך: לאחר רכישת האג"ח, הבנק המרכזי "יקרע לגזרים" את שטר החוב, כלומר ימחק את החוב. למה הדבר דומה? נניח שאצא לשופינג עם צ'קים ללא כיסוי. בכל חנות ובית עסק שבה אשלם בצ'קים חסרי הערך, בעל העסק יקבל את הצ'ק, יספק לי את הסחורה אך לא יפקיד את הצ'ק לפירעון בבנק אלא יקרע אותו לגזרים. ובמלים פשוטות יותר: מדובר על הדפסת כסף ישירה וגלויה למימון הוצאות המדינה ממש כמו בזימבבואה וברפובליקת ויימאר. נכון לעתה, נציגים רשמיים מכחישים שהם מתכוונים "לקרוע לגזרים את האג"ח" אבל זהו מסלול מוכר: הבלתי ייאמן מוכחש תחילה -- אך מהר מאוד הופך לנורמה שכיחה. מישהו דמיין לפני חמש שנים שהפד ירכוש בעצמו את החוב הלאומי האמריקני? שהבנק המרכזי של אנגליה יבצע הקלות כמותיות באופן סדרתי ובסכומי עתק, יחסית לגודל הכלכלה הבריטית? כעת נשאר רק השלב האחרון: להסיר את המסיכות ולהודות שהחוב הלאומי יהוון באמצעות הדפסת כסף מטורפת.

    השבמחק
    תשובות
    1. דני,
      השינוי שתיארת הוא שינוי מרחיק לכת (זה לא מבטל את האפשרות שזה יקרה) - המשמעות של זה שהבנקים יאבדו את שליטתם על מונופול ייצור הכסף כי מה שמחזיק את המונופול של הבנקים על הכסף היא העובדה שהוא מיוצר מחוב והכפייה המשלתית שתשלם רק איתו מס. ולכן תהליך כזה לא יעבור בכזאת קלות אף על פי שזה נראה פשוט -יש כוחות מאד גדולים שינסו למנע זאת.
      בכל מקרה הדפסת כסף ללא חוב היא שלב אחד בפתרון. השלב השני הוא הקמת גוף שימנע מהדפסה בילתי מבוקרת כדי למנוע מצב של שחיקת ערך המטבע.

      ערן

      מחק
    2. היי ערן,

      אני משער שגם אם החוב ימחק הוא יימחק אך ורק לבנקים ולא לנושים פרטיים ככה שהאזרח ימשיך להיות אזוק לחוב.

      מחק
    3. איך תתבצע מחיקת החוב זה משני.
      הרי ברור שהעולם לא יכול לשלם את החוב.
      זה ברור.

      ברגע שבנקים מרכזיים יכירו בכך שסך הפעולות שלהם לא מועילות,
      ברגע שהקהילה העסקית תכיר בכך שללא איפוס של החוב לא יהיו לקוחות שיקנו,
      ברגע שהאזרחים יראו את שיעורי האבטלה שנוצרו

      ... רק אז הממשל והפוליטיקה יכנסו לפעולה של מחיקת החוב ויתחיל השלב של איך לבצע את זה ומי יפגע יותר או פחות. כאן יכנסו הבנקים לפעולה וינסו למשוך את השמיכה לכיון שלהם.

      מחק
  5. אובמה נבחר - ארה"ב בחרה להתאבד בירייה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי היקר
      אל תהיה תמים, כאילו שזה באמת משנה איך היא בוחרת להתאבד...

      מחק
  6. ערן שלום,

    נתאר מצב אוטופי שהממשלה מדפיסה את הכסף בעצמה ללא חוב.
    מה יהיה עם הבנקים ? איך יסתובב האשראי בין העסקים ואנשים הפשוטים?
    איך תקבע תקציב המדינה? ומה המדינה תעשה במקרה שהיא צריכה יותר כסף
    ממה שהיא מכניסה?

    השבמחק
  7. מי אמר שצריך אשראי?
    הראשים המדברים בטלויזיה?

    למען האמת זה אחריות של העם שהמדינה לא תיקח יותר כסף ממה שיש לה.
    גם אם המשמעות של זה שהמדינה תיפול(בחרב או בשעבוד כלכלי)!

    אל תשכח המדינה זה לא אנחנו זה גוף מומצא.
    אנחנו נמשיך לחיות ובתקווה גם נשגשג עד תום חיינו הביולוגיים.

    השבמחק
  8. מסכים עם אלדד. אשראי בנקאי הוא משהו שהתרגלנו לקבל כמובן מאליו. אבל זה לא חוק טבע. יש מקורות אחרים של אשראי והם בד"כ גופים שברשותם כסף, שאותו הם מלווים. הבנקים לעומת זאת מלווים כסף שאין להם. בתקופות שבהן אשראי בנקאי לא היה קיים, רווחו כל מיני פתרונות אחרים: קואופים שהללו כסף ללא מטרת רווח תמורת רווחים עתידיים או שותפות בעסק, או אפילו אסימונים פרטיים שכל בית עסק הנפיק, והם היו שווי ערך נקוב רק באותו בית עסק (אבל בפועל שימשו ככסף נזיל). ובכלל, מי קבע שכל עסק חייב אשראי וכל משק בית "זכאי" לחיות באובר דראפט? הרי בסופו של דבר, זה רק כרוך בהפסדים לנוטל האשראי.
    לגבי השאלה איך ייקבע תקציב המדינה: פשוט מאוד, לפי צרכים, תכנון וכמובן לפי הכנסות צפויות. בדיוק כמו שמשק בית מסודר מתנהל: קודם הוצאות חובה קשיחות, אח"כ פינוקים או שיפור איכות החיים. במקרה שבו המדינה זקוקה ליותר כסף היא תצטרך להדק את החגורה ותעלה מסים או (מה שבד"כ קורה) היא פשוט תדפיס יש מאין ותיצור אינפלציה. חשוב לזכור: העברת המסכות ליצירת כסף לידי המדינה אינה מתכון לחיסול האינפלציה. ייתכן שההיפך מכך. היא פשוט מבטיחה שכסף חדש לא ייוצר מחוב ומעקרת את הבנקים המרכזיים מכוחם המוגזם.

    השבמחק