"כולנו עבדים של המערכת - האתגר שלנו הוא להבין את זה"

תכנית הרדיו (קול ישראל)

"שוק חופשי הוא פיקציה של הכלכלנים. הקפיטליזם הנוכחי מונע את קיומה של הדמוקרטיה ולכן צריך להתמרד נגדו תוך יצירת אלטרנטיבות"- אלו חלק מהמסקנות שהגיע אליהן הבמאי הישראלי אילן זיו אחרי שביקר ב22 מדינות וראיין עשרות מומחי כלכלה, היסטוריונים ואנתרופולוגים במסגרת סרטו הבינלאומי עטור השבחים "קאפיטליזם". אחד המפתחות שלו לפתרון: לבטל את ההפרדה הקיימת בין כלכלה לבין חברה ומוסר. האזינו לראיון המרתק עימו.

אילן זיו הוא במאי המיזם הדוקומנטרי הבינלאומי עתיר השבחים "קאפיטליזם", שנבחר לאחד מעשר התוכניות המובילות והטובות ביותר ב 2014. התכנית משודרת בשישה חלקים בערוץ הראשון בכל יום רביעי. מי שהחמיץ את שני הפרקים הראשונים יוכל לצפות בהם שוב באתר רשות השידור כאן

זיו טוען שהשוק חופשי הוא פיקציה. הוא לא דבר אמיתי. "מסתירים את האמת מאיתנו כי אין כזה דבר שוק חופשי. שוק לא יכול להיות באמת חופשי כי כל שוק מכיל רגולציה של ביקורות ומעורבות."

זיו מראה בסרטו, שהקפיטליזם החל בכלל עם גילוי אמריקה והמיזם המסחרי הגדול של אותה תקופה - עבדות השחורים באפריקה. עבדות זו, על פי זיו, נוהלה בתחכום רב על ידי חברות מסחריות בסגנון ה"סטארט אפים" של ימינו ולא על ידי ממשלות.

"הקאפיטליזם היא תופעה אנרכית של ניצול הזדמנויות ושל חוסר רגולציה. זה לא שישבו עשרה אנשים ביחד וחשבו איך לשעבד אוכלוסיות שלמות"- טוען זיו. בו בזמן הוא מחזיר את מרקס מפח האשפה של ההיסטוריה כדי להסביר, איך יתכן שמערכת שלא נשלטת על ידי מספר גופים, שולטת ביד רמה בכל העולם:
"אם שוכחים כמה אמירות אומללות של מרקס על המהפכה העולמית ומשתמשים בו בתור המנתח של לוגיקת הקפיטליזם הוא כבר ראה את זה [את שליטת הקפיטליזם בעולם] במניפסט הקומוניסטי. הוא הבין את הכוח המהפכני של הקפיטליזם לעצב את העולם כדמותו ואת הכוח של הכלכלה העולמית לכבוש יותר ויותר טריטוריות ולעצב אותן כדמותה .הוא הראשון שהבין את זה".

זיו מלין על כך שרוב מבקרי מרקס מעולם לא קראו את דבריו ומעדיפים להתרכז ב"הזיה הרטובה שלו על הקומוניזם". הוא מסביר כי מרקס טען ש"השינוי מתחיל בהון אבל יש המון המון גורמים שנכנסים באמצע. הכלכלה משנה את מחשבתנו על העולם .מחשבתנו על עצמנו ,תפיסתנו של הטבע וכל הדבר הזה הוא המנוע שמניע את העולם."

הבעיה הגדולה על פי זיו היא הצורה שלבש הקאפיטליזם שהפך מתעשייתי לפיננסי. "היום הבנקאים והמערכת הפיננסית היא לא מערכת מייצרת אלא כזו ששואבת כספים. מדובר במערכת שמנוגדת לדמוקרטיה. יש לנו בחירות אבל היום לממשלה נבחרת יש כוח מאד מאד מועט מול השוק. אתה כן יודע מי אלה ה-120 חכ"ים שלך אבל את השוק, בעל הכוח הרב יותר, אנחנו לא מכירים ולא בוחרים." לדבריו אין לנו ברירה אלא להתנגד למערכת - "האתגר הבא של כולנו הוא להבין את המערכת ולהתמרד נגדה. לא באלימות אלא על ידי יצירת אלטרנטיבות."

זיו מערער בסרטו על ההנחות הבסיסיות של הקאפיטליזם. לדבריו כלכלנים נאחזים פה ושם במספר דברים, מוציאים אותם מהקשרם בצורה כזו שתצדיק את התאוריות שלהם והופכים בכך טעות לאמיתה השגורה בפי כולם.

הדוגמא האהובה על זיו בנושא זה שייכת לאדם סמית, הנחשב בעיני רבים כאבי הכלכלה המודרנית. לדבריו, סמית למשל מעולם לא השתמש בביטוי 'היד הנעלמה' להגדרת 'הכלכלה החופשית', ולמרות זאת אין היום כמעט אף כלכלן שלא משתמש בביטוי בהקשר זה של שוק חופשי. לדבריו מדובר בסך הכל ב- 2 מילים מתוך ספר עב כרס של סמית הכולל 700 עמודים, שבכלל באו בהקשר אחר לחלוטין.

דוגמא מעניינת נוספת שמספק זיו נלקחת מתוך ראיון שקיים עם הביוגרף של פרדריך האיק, כלכלן מפורסם ומצוטט רבות מהמאה הקודמת. האייק טען שצריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם מבלי להתערב על מנת לצאת ממיתון כלכלי. כששאל את הביוגרף מה ההגיון מאחורי התאוריה של האייק, הביוגרף הפתיע את זיו עם התשובה ש"אין הגיון". לטענת הביוגרף גם פרופ' מילטון פרידמן אמר שהוא לא מבין למה כולם נתפסו להאייק למרות חוסר ההגיון בתאוריה שלו. כל זה לא מנע כתיבת שלושה ספרים רק מ2008, שבה יש התיחסות מפורטת לתאוריה של האייק. "כולם מנסים להאחז באילנות גבוהים ומדעיים להצדיק את התאוריות שלהם" - מסכם זיו.

את הכלכלנים זיו מחלק  לשניים – אורתודוקסים והטרודוקסים. על פי הגדרתו ההטרודוקסים הם אלה שמכירים בכך שכלכלה היא לא מדע, שחייבת להיות מעורבת בין 18 מדעי חברה אחרים. הוא מציין כי אלה בעצם הכלכלנים (כולל העורכים הכלכליים המובילים בצרפת), שברכו על הסדרה.
"אנחנו צריכים להחזיר את הכלכלנים אל תוך החברה ולהתיחס אליהם כמו עוד צד בשולחן המשא ומתן החברתי. סביב השולחן ישבו הרבה גופים אחרים כמו פסיכולוגים , אנתרופולוגים, סוציולגים פוליטיקאים , אנשי דת וכו. אנחנו מכניסים את כולם אל תוך המרקם שיוצר חברה. היום החברה כפופה לכלכלה במקום שהכלכלה תהיה כפופה לחברה". זיו חוזה שעד שהכלכלנים לא יחזרו להיות חלק מהמארג החברתי – לא נצא מהסחרור המשברי והקיטוב שכופה עלינו אותה כלכלה.