הורדת הריבית - הארכת חיים מלאכותית למשק גוסס

מאת: ערן הילדסהיים

אומרים שהמציאות היא חברת יחסי הציבור הטובה ביותר של האמת . הסיבה להורדת הריבית ל0.75% אתמול היא מציאות שחושפת את הבלוף הגדול שמוכרים לנו דרך התקשורת. בלוף שמוכרים לנו מתוך מטרה שלא נאבד אמון במערכת שנראה שכבר איבדה אמון בעצמה.
פוליטיקאים ,כלכלנים וראשי המערכת הפיננסית מקימים ועדות ,מפתחים מודלים ומסבירים לכל עם ישראל מעל כל בימה תקשורתית איך מורידים את המחירים : "נגדיל היצע" , "נוריד מיסים", "נפרק מיד את המונופולים","נגביר תחרות", "נגייס חרדים מגיל 18 (או 21 או 24 או בעצם בכלל לא)" ועוד ועוד עיצות . אבל דווקא אז כשהמחירים מתחילים לרדת בחדות ,כפי שהיה בינואר, באה הנגידה ומסבירה לנו שהורדת מחירים זה ממש לא דבר טוב. מבחינתה חייבים להוריד את הריבית כדי שהמחירים יעלו שוב חזרה אל תוך יעד האינפלציה של בנק ישראל.
אז או שאף אחד מבין אותם אלה שמנהלים לנו את הכלכלה לא באמת מבין איך השיטה עובדת או שהם בעצם עובדים על האזרחים שהשיטה עובדת. כנראה שהתשובה לרוב היא שילוב של שתי האפשרויות.



ירידות המחירים - אחת הסיבות להורדת הריבית . מתוך החלטת הועדה המוניטרית אתמול באתר בנק ישראל

מדוע לנגידה אינטרס כל כך גדול למנוע ירידות מחירים? על כך תוכלו לקרא בהרחבה במאמר שפורסם כאן. בגדול לנגידה שלנו יש למעשה שתי אופציות:  או להעלות את הריבית ולגרום לכלכלה לחטוף שבץ קשה או להוריד אותה ולגרום לה לגסוס לאיטה. ריבית נמוכה מעודדת אותנו לקחת הלוואות זולות מהבנקים.ההלוואות האלה שהבנק נותן לנו הן כסף חדש שמוזרם למשק. הכסף הזה הוא גורם חשוב בהגברת הצמיחה והרי הצמיחה זה הדבר הכי חשוב היום עבור הכלכלה הנוכחית (לא  בטוח שגם עבור האזרחים ואיכות הסביבה).
מצד שני החובות שהריבית הנמוכה מיצרת גם מנפחים בועות פיננסיות ומקשים על זוגות צעירים לבצע עסקאות חדשות. הם בנוסף גם מכבידים על ציבור הלווים שנאנק תחת חובות הולכים וגדלים שמאלצים אותו להצטמצם. ככל שכלל הציבור מוציא פחות כסף/מבצע פחות עסקאות, ככה יש פגיעה בצמיחה ואז הנגידה צריכה להוריד שוב את הריבית. אבל גם נשק הריבית הולך ומאבד מהאפקטיביות שלו ככל שהוא  מתקרב לשעור של 0%. השלב הבא אחרי מיצוי הורדות הריבית הוא בילתי נמנע. בנק ישראל יצטרך להתחיל להדפיס כסף ולהזרים אותו ישירות לשוק. תהליך שידוע בארה"ב בשם הקלה כמותית. השלב הזה יהיה השלב האחרון לפני שחיקת ערך השקל עד שלא יהיה שווה את הנייר עליו הודפס. האופציה השניה היא כאמור העלאת ריבית באופן חד. זה תרחיש שכל  נגיד יעשה הכל כדי שלא יתרחש במשמרת לו. המשמעות במקרה כזה היא ששוק הדיור יהפוך כמעט בין רגע ללא כדאי, מה שיבטיח ירידות מחירים (כאמור לא דבר רצוי בשיטה הקיימת). זה מבטיח שאלו שלקחו משכנתאות והלוואות עתק יתקשו להחזיר אותן, מה שמבטיח גל אדיר  של פשיטות רגל. זה מבטיח שכל תרחיש תחת השיטה הנוכחית יוביל אותנו בסופו של דבר למבוי סתום. השאלה היא רק מתי ואיך?
זה כמובן לא ימנע מכלכלנים להמשיך להסביר לנו כבר מחר בבוקר על תוכניתם להורדת המחירים במדינה. הם ,מה לעשות, ימשיכו להתקל במבחן המציאות. וזו חזקה יותר מכל דקלום של נוסחאות אקדמאיות.