5 דרכים של התקשורת לגרום לנו להצטרף למחנה הלא משותף

התקשורת מניעה את דעת קהל מתוך בורות ולא מתוך ידע.
כמו GPS כך גם התקשורת היא מקור ידע שמכוון אותנו בחיים. כמו הGPS שהרגיל אותנו שהכל זמין ומיידי ובעקבותיו איבדנו את הרצון שלנו בפיענוח וחקירת מפות, כך גם התקשורת דואגת לספק לנו הכל מהר ,בצורה זמינה מתומצתת ובשפה פשוטה ומוציאה מאיתנו כל רצון ללמוד, להבין ולחקור. בכלל, למי יש זמן לחקור היום במירוץ החיים המטורף שלנו כשהכל כל כך זמין? אבל פה אנחנו משלמים על כך מחיר:  בדיוק כמו שאנחנו נאלצים לסמוך על מכשיר אלקטרוני שיוביל אותנו בדרך הנכונה , כך אנחנו תלויים ומובלים על ידי אג'נדות שהתקשורת מחליטה עליהן. ההבדל שמאחורי הGPS עומדת תוכנת מחשב ומאחורי התקשורת בעלי אינטרסים. התקשורת משמרת את בורותנו כי כך היא יכולה להוביל אותנו לפי רצונותיה. לפעמים אנחנו נגלה שהוטעינו אבל רק כשנכנס לדרך מסוכנת ובילתי עבירה אבל אז זה כבר יכול להיות מאוחר מידי.
לפניכם 5 דוגמאות כיצד מנסה לשמור התקשורת על בורותנו כדי להוביל אותנו אל עבר המחנה הלא המשותף. אותו מחנה שמפרק את ה99% להרבה קבוצות של אחוזים בודדים שמתעמתים בינהם במקום עם האחוז השולט.



1. כלכלי: התקשורת משמרת את הבורות כדי לשסות את הציבור זה בזה בויכוחים על כלכלות דימיוניות. בכך היא משמרת את השיטה הקיימת אך הלא מסוקרת שמשרתת אותה.
הויכוח הנפוץ ביותר שמתדלקת התקשורת  הוא האם הקפיטליזם אשם במצבינו או הסוציאליזם. התקשורת זורעת בקרבנו תקווה שאם השיטה הכלכלית הראשונה לא עובדת אז השניה תביא לנו את הישועה ,עד שהשניה מונהגת ואז  מספרים לנו שלא הערכנו מספיק את הראשונה.
 מה שלא מספרים לנו שקפיטליזם דוגל בשוק חופשי אבל ככזה הוא לא יכול להתקיים כאשר יש בנק מרכזי ששולט בכלליו ומערכת בנקאית פרטית המחזיקה במונופול על יצור הכסף שגם מחליטה לאן ילך הכסף.
סוציאליזם דוגל בשיוויון חברתי אבל זה לא יכול להתקיים כאשר כל הכסף במדינה מיוצר מחוב ומחייב שבשביל שאחד יחיה בעושר ,שמישהו אחר יכרע תחת נטל החובות.
הרי ברור שהויכוח הזה הוא אינסופי כי אף אחת מהשיטות האלה לא באמת קיימת וככאלה הן אף פעם לא מובילות לפתרון. יותר מכך, העיסוק בכלכלות דמיוניות מסתיר את השיטה האמיתית שקיימת היום שזו השיטה המוניטארית שמשרתת נאמנה את בעלי גופי התקשורת.

2. מגזרי: התקשורת משמרת את הבורות כדי לשסות קבוצה אחת בציבור בקבוצה אחרת על רקע מגזרי תוך הצגת מצגת שווא שהבעיה העיקרית שלנו מקורה תמיד אצל האחר.
הדוגמא הטובה ביותר הוא מיקוד הבעיה בחרדים והערבים. אילו החרדים והערבים היו משתתפים בשוק העבודה היו נפתרות מרבית בעיותנו- תמיד אומרים לנו. אני חושב שההסבר של ירון זליכה בסרטון הבא מדבר בעד עצמו:




3. פוליטי: התקשורת משמרת את הבורות שלנו כדי להעסיק אותנו בעימותים על רקע מפלגתי. בכך היא יוצרת מצג שווא של דמוקרטיה ותקווה לאזרח הקטן. כל זאת מבלי שתספר לנו שכל מפלגה נבחרת תעבוד גם כך תחת אותה שיטה לא דמוקרטית שמשמרת את הבעיה ,שבגללה מלכתחילה התחלנו להתעמת על רקע מפלגתי.
התקשורת מספרת לנו שהאשם ביוקר המחיה היא הממשלה אבל מה היא לא מספרת? שיוקר המחיה הוא מובנה בשיטה המוניטארית שמנוהלת על ידי גוף לא דמוקרטי בשם בנק ישראל , תחתיה יעבוד כל משטר שיבחר.
העובדה היא שמאז 1952 (אז בוטלה ההקצבה על המזון) המחירים רק עולים כל שנה ובכל שנה .כל העליות האלה לא הבחינו בין שלטון הימין או השמאל.בין ממשלה "סוציאליסטית" או "קפיטליסטית". בין ממשלה עם מעט שרים או ממשלה עם מספר שרים שיכולים להרכיב שתי קבוצות כדורגל כולל צוות השופטים והמעסה. היא גם לא הבדילה בין שלטון שדגל בריכוזיות במשק או שלטון שהואשם בריכוזיות של המדינה.
לצפייה במדד המחירים מאז 1952 כנסו לקישור כאן.

4. חברתי: התקשורת מנצלת את כוחה וממריצה אותנו ללכת להפגנות שמפלגות תוך הצגתן כהפגנות "הנכונות" ו"המאוחדות"
בסופ"ש האחרון התקשורת דיווחה על האיחוד הגדול של ארגוני המחאה. אלא שהאיחוד היחידי שאני שמתי לב אליו באותו היום היה של חברי להקת תיסלם. לפני חודש בדיוק היתה הפגנה דומה והתיחסות דומה בתקשורת. על כך הגיבה קרן נויבך אז בדף הפיסבוק של "סדר יום":

"התקשורת הממוסדת, המרכזית, מחבקת את המחאה המכונה "המחאה למען השוויון בנטל". שתי הפגנות היו אמש, אתר האינטרנט המוביל ווינט הותיר את הידיעה על ההפגנה בעד גיוס לכל במשך שעות ארוכות בכותרתו הראשית במהלך השבת ואף הבטיח שידור חי ממנה. ידיעות ומעריב, קראו כל אחד בדרכו בגיליון יום השישי שלהם להמונים לצאת לרחובות להפגנה "הנכונה". כלי התקשורת חיבקו את המחאה החברתית בקיץ שעבר עד שקיבלו את האיתות מהמפרסמים ובעלי ההון, עד כאן, זה פוגע לנו בעסקים. אותם כלי תקשורת, עטו בשמחה על מחאת הגיוס. גם אפשרות להיכנס בראש הממשלה, גם בחרדים וללא נזקים כלכליים אפשריים. האם שנאת חרדים להבדיל מצדק חברתי מוכרת עיתונים ומרבה גולשים בקיץ הזה?
ומחשבה, המחאה בעד גיוס לכל או שוויון בנטל היא לכאורה קונצנזוס בקבוצות גדולות בציבור הישראלי, אבל האם היא זו שתשפר את מצבה של מערכת הבריאות הציבורית? תנתק קשרי הון שלטון? תוריד את יוקר המחיה או תהפוך קניית דירה לזוג צעיר ממעמד הביניים לאפשרית?
הכי קל ליפול לשיח של שיסוי ושנאת האחר, הכי קל להסתכל על מי ששונה ממני, בבגדיו, באורחות חייו ובאמונותיו ולומר, שיהיה כמוני. מפלגות שמבוססות על שנאת האחר, ערבי או חרדי, האחר ממני, רק מובילות בסופו של דבר להקצנה והסתגרות של האחר ולא לשיתוף. וחברה, על מה היא מבוססת בסופו של דבר אם לא על שיתוף? על הסכמות שמושגות ולא על כפייה, על הבנה מה האינטרס האמיתי לטווח הארוך, השתתפות בשוק העבודה למשל ולא על אינטרסים פוליטיים קצרי מועד. "

5. תקשורתי: התקשורת מנטרלת גורמים בתוכה שלא מישרים קו עם נסיונות הפילוג שלה.
על קרן נויבך למשל הוטלה ההוראה לאסור לפתוח את התוכנית בהבעת דעתה [קישור]


ולסיום
הגשש החיוור הבין את מה שכתבתי כאן כבר לפני יותר מ30 שנים. החלפנו שלטון והחלפנו ראיית עולם כלכלית במהלך התקופה הזו ומסתבר ששום דבר לא השתנה כי "עובדים עלינו כבר לפי שיטה..ואנחנו לא לומדים".









אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב