יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

מהי ריבית?/ מאת ע'

תומס אדיסון, ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, הטלגרף הדו כיווני וכו' התיחס לשאלה מהי ריבית וכך אמר (בתרגום חופשי שלי) :”אנשים שלא יהפכו כף אדמה אחת, ולא יתרמו קילו של חומר, יאספו יותר כסף מארה"ב מכל האנשים שיספקו את החומרים ויעשו את כל העבודה בפרויקט. זה הדבר הנורא בריבית...".
הבה ונבחן את האמירה אצלנו בארץ כאן והיום.


נניח שאדם לוקח משכנתא של מיליון ש"ח למשך 25 שנה ,משכנתא שלצערנו כבר הפכה לשכיחה בארצנו. לצורך הדיון נכניס מדד אפס וריבית 6.5% (זוהי ריבית הפריים הממוצעת ב10 שנים האחרונות בארץ ,מי שחושב שהגזמתי פה אז רק אזכיר שב2003 רק לפני 8 שנים, הריבית פריים כבר כמעט גירדה את ה11%). נכניס הכל לתוך מחשבון המשכנתא ויוצא שתשלמו לבנק ריבית של בערך מיליון ש"ח בתקופה זו,וזה כאמור עם מדד אפס.

מי מרויח מהריבית הזו?
הבנק מרויח את פער הריביות בין הריבית שהוא מעניק על הפקדונות שמופקדים אצלו  לבין הריביות שהוא גובה מלוקח המשכנתא. בהנחה שהריבית שהוא גובה על ההלוואות גבוהה ב2.5% מהריבית שהוא מעניק על הפקדונות ואם נכניס גם מדד ממוצע של כ3.5% בשנה, הרי הרווח שלו מהריבית במקרה זה יהיה למעלה מחצי מיליון ש"ח.
על מה לפיכך מקבל הבנק סכום עתק של מיליון ש"ח רק על הריבית עם רווח של למעלה מ50% : על חתימה על כמה מסמכים? על העברות בנקאיות שמתבצעות ע”י מחשב? אולי זה פיצוי על הסיכון? אבל לשם כך הבית ממושכן ולכן ניתן למוכרו במצב של אי יכולת החזר המשכנתא וכן מצבו הפיננסי של לוקח המשכנתא נבדק היטב לפני שהוא מקבל את ההלוואה ..או זה לפחות מה שמספרים לנו.

גם האזרחים, כפי שראינו, מקבלים את חלקם מאותה ריבית. רק שבניגוד לבנקים , למעשה הם קיבלו בשנים האחרונות ריבית  שהיתה קטנה ברוב הזמן מהאינפלציה ,מה שמכונה: 'ריבית ריאלית שלילית'. כלומר במונחים ראליים,מאחר שפקדונות האזרחים ברובם לא מוצמדים למדד (ואם מוצמדים אז עם ריבית כמעט אפסית), לא רק שהאזרח החוסך לא הרוויח דבר, הוא גם איבד בחלק מהמיקרים מערך הכסף שלו שנשחק על ידי אינפלציה.

איך כל זה מסתדר עם טענתו של תומס אדיסון?
בהערכה גסה התכנון,העבודה והחומרים (למעט הקרקע) לדירה סטנדרטית בגודל 100 מ"ר עולים היום לא יותר מכחצי מיליון שקל. כפי שראינו הריבית שמשולמת לבנק על דירה בדוגמא שלנו היא יותר ממיליון ש"ח ,שמתחלקת בין הבנק לבין אלו שמפקידים אצלו כסף.
אם חוזרים לדברי אדיסון הרי הוא למעשה צדק: אנשים שלא הפכו כף אדמה ולא תרמו קילו של חומר הרוויחו יותר כסף מאשר הקבלן, קבלני המשנה, כל הפועלים, והחומרים ביחד.

אז למה בכל זאת מרויח הבנק כאלה סכומי עתק מריבית?
פשוט מאוד, משום שאנחנו מסכימים לשחק את המשחק הזה. אנחנו עושים זאת מתוך פחד/בורות/תאוות בצע/תאוות רכוש (מחק את המיותר). כל אחד חושב שהוא מצליח להתרומם מעל השאר, כי העסקה שהוא עשה טובה יותר. אבל למעשה כולם שוקעים יחד, והיחידים שעולים הם בעלי הבנקים.
אז הבה נקרא את המשך דבריו של תומס אדיסון,כפי שראיתם הוא כנראה הבין היטב על מה הוא מדבר (בסוגריים מרובעים זו תוספת שלי לשם הבהרת המאמר)
"למעשה הנקודה החשובה: אם המדינה יכולה להנפיק שטר חוב [למעשה המטבע המשמש אותנו היום], אז באותה מידה, ניתן להנפיק שטר דולר [שאינו מבוסס חוב]. אותו אלמנט שהופך את שטר החוב לקביל, הופך את שטר הדולר לקביל. ההבדל העיקרי בין שטר החוב לשטר דולר: ששטר החוב מאפשר לברוקרים של הכסף [דהיינו הבנקים המסחריים], לאסוף פי שתיים מהערך הנקוב של שטר החוב ועוד 20%. בעוד ששטר הדולר – סוג הכסף ההוגן שהוגדר בחוקה שלנו [ארה"ב] , משלם רק לאנשים שתורמים באופן מועיל. זה אבסורד לומר שהמדינה שלנו יכולה להנפיק שטרות חוב, אולם אינה יכולה להנפיק שטרות דולר. שניהם הבטחה לתשלום, אולם האחד מזין את המלווה בריבית, והשני מתגמל את האנשים.
אם שטר הדולר המונפק ע"י אנשים מחוסר כח קנייה, הרי גם שטר החוב מחוסר כח קנייה. זה מצב נורא ואיום כשהממשלה, לצורך אספקת הכסף, חייבת להיכנס לחובות ולהיכנע לריביות הרסניות לאנשים השולטים בערך הזהב [היום המטבע מנותק מערך הזהב ולמעשה במקום מדובר בבנקים המרכזיים]. ריבית היא המצאתו של השטן!”.

32 תגובות:

  1. את האמירות הללו הינו אמורים לשמוע מכלכלנים בעלי שם ( ומצפון ) ולא ממצאים מפורסמים ככול שיהיו. כאילו יש קונספירציה כלל עולמית לשמר את השיטה ע"י השתקת המערכת הכלכלית הכלל עולמית. מדהים!

    השבמחק
  2. ערן
    האם הכלכלנים שלומדים ועוסקים בכלכלה הם תחת התחייבות לא לומר את האמת על תהליכים כלכליים הרסנים. האם הכלכלנים הם אנשים שטובת הציבור לנגד עינהם או טובתם האישית וטובת שולחיהם קודמת את טובת הציבור.
    האם באוניברסיטה קיימת אג'נדה של מלמדי הכלכלה לחינוך לכסף קל על חשבון העתיד הכלכלי של הציבור והמדינה?

    השבמחק
  3. שלום אבי,
    אין שום איזה איגוד עולמי נסתר או שבועה חשאית לכלכלנים שמחייב אותם לא לומר אמת.
    הייתי מחלק את הכלכלנים לשלושה סוגים:
    אלו שיודעים ולא מספרים את מה שיודעים כתוצאה מאינטרס כזה או אחר (אל תשכח שכלכלנים עובדים עבור חברות והם מיצגים את אינטרס אותן החברות), אלו שאינם יודעים ומפיצים את המידע המוטעה בתום לב ואלו שיודעים ומספרים. לצערי הקבוצה השלישית היא הקטנה ביותר.
    בכל מקרה מה שכן הוכח שחלק ניכר מהאוניברסיטאות מהמובילות בעולם מתעלמות לחלוטין מכך שיש אלטרנטיבה לשיטה הכלכלית הקלוקלת היום ולמעשה הסטודנט/הכלכלן הצעיר יוצא לעולם עם הרגשה שאין אלטרנטיבה ואת זה סיקרתי בהרחבה בעבר במאמר הבא:
    http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post_08.html

    ערן

    השבמחק
  4. ממליץ לכולם לצפות בסרט " Inside job " זהו סרט תעודה שחושף שלב אחר שלב את התהליכים שהובילו לקריסה הכלכלית ב2008. חלק מהטקטיקה בה נוקטים החברות הכלכליות /בנקים זה לתת לכל אדם בעל שם בתחום הכלכלה תפקיד בשכר או/ו לממן את המחקר שלו. כך יוצא שמספר העוסקים בתחום אשר נקיים מאינטרסים שואף לאפס. אל תדאגו תאגידים ששוים מאות מילירדים הם הגיעו לאן שהגיעו בעיקר בזכות היכולת שלהם להגן על עצמם ולשמר את השיטה שמטיבה בעיקר איתם. סרט חובה!

    השבמחק
  5. בדיוק.


    והנא דוגמא מצמצמת (מהסוג שכלכלנים אוהבים לתת...) לאיך ריבית הופכת את כולנו לעבדים

    נניח שיש רק שני אנשים בעולם ושקל אחד.

    לי יש שקל, אתה צריך שקל. אני מלווה לך את השקל אבל רוצה שתחזיק לי 10 שקלים בחזרה: ריבית.

    כמובן שאילו היית צריך להחזיר לי 10 שקלים מייד, זה היה בלתי אפשרי. הכסף הזה לא קיים.

    אבל אני מאפשר לך להחזיר לי את הכסף בתשלומים, למשל שקל בחודש.

    זה המרכיב המהותי בריבית: שהיא מתרחשת לאורך זמן.

    בחודש הראשון אתה מחזיר לי שקל אחד, ועכשיו אתה צריך להשיג עוד שקל כדי לשלם לי בחודש הבא. מאיפה תשיג אותו? ממני כמובן, כי רק לי יש עוד שקל... ואתה תעבוד בשבילי, תמורת השקל הזה.

    וכך תרוויח את השקל שתחזיר לי בחודש הבא... וחוזר חלילה

    כמו שגתה אמר, העבדות הקשה ביותר היא זו שבה העבד לא יודע שהוא עבד...

    השבמחק
  6. את הכלכלה הנוכחית יצרו בנקאים ושליטים, לא מדענים. אבל היום זה מתחיל להשתנות...

    http://www.youtube.com/watch?v=MoAssZvW0so

    הקטע האחרון בסרט השלישי והאחרון של "כסף כחוב" : דוגמא לפיתרון, בקצרה...

    השבמחק
  7. המממ משום מה עלה רק שליש סרטון...ננסה שוב מחר :)

    השבמחק
  8. ערן שלום,

    אני לומדת את הנושא מפוסטים, הפניות ומאמרים שאתה מפנה אליהם וגם מחומרים זמינים ברשת. ברצוני להודות לך על התשובות וההפניות המחכימות. כעת לשאלות, אני חוזרת אליך שוב עם כמה שאלות (בסיסיות) אשמח לתשובות או הפניות.
    בשיטה המוניטרית הנוכחית, מה קובע את ערכו של הכסף? ממה מושפע הערך של הכסף?
    כיצד נקבע הערך הריאלי של מטבע? ומהו הערך הנומינלי שלו?
    שאלה אחרת, בנוגע לבנק הדואר- במה הוא שונה מבנק חברתי? האם הוא יכול להוות את הבסיס לבנק חברתי בישראל? חיפשתי מאמר על היתרונות והחסרונות של בנק הדואר ואופן הפילות שלו בהשוואה לבנקים מסחריים או לבנק לאומי ולא הצלחתי למצוא ברשת. אשמח להפניה אם ישנה כזו.

    תודה!
    י'

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום לך אני מצטרף לכל שאלותייך. ואם קיבלת תשובות על שאלותייך בבקשה שלחי לי מייל בנושא.
      shachargozlan2@gmail.com
      תודה!

      מחק
  9. If, as you put it, the bank loans depositor's funds, it most certainly is entitled to charge interest - first it is "for profit" like most corporations, second, it is taking risk greater than the description your post gives, and third interest must be charged for the large amount that is now tied up with this loan that could've been used somewhere else.
    Negative interest..? The R.E. bubble was fueled by record low mortgage rates, so what is the spread?
    While it's true that interest may allow one to live without "working for a living" the loan itself provides sustenance for others.
    Lastly, debt and slavery are the darlings of internet movies..may I suggest we never neglect our own thinking regardless of who is telling us what. A slave does not have a choice, but the debtor most certainly has freedom of will to take that loan or not.
    -Eran.

    השבמחק
  10. הכוונה לא היתה לריבית שלילית אלא לריבית ריאלית שלילית.
    העתקה לא נכונה שלי למאמר של ע'.
    ערן

    השבמחק
  11. שלום Eran,
    יש הבדל בין הלוואה, לבין מערכת שכל כולה מבוססת על הלוואה. בעוד שהלוואת-נשך היא דבר שבעיקרו שלילי, כפי שכבר חז"ל הבחינו, מערכת שכל כולה מבוססת על הלוואת נשך היא השלילי המוחלט...
    היום הכסף כולו נוצר מחוב. זה מחויב לפי חוק, וכיום אין לנו כאזרחים שום ברירה אחרת אלא להשתמש במערכת הרקובה הזו. אם זו הנחת מוצא, ניתן לחפש ולמצוא היגיון בגביית ריבית, כפי שהבאת.
    הרעיון מאחורי המאמר הוא לבעוט במוסכמה הזו. יצירת כסף מחוב, אינה מחויבת במציאות, היא אינה בהכרח חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי.
    מערכת שמבוססת על חוב משעבדת ואין לנו שום ברירה אחרת אלא להשתמש בכסף מבוסס חוב, לפיכך זהו כן סוג של עבדות. המערכת הזו בנויה באופן שיפיל את רוב האנשים למלכודת החובות והשעבוד, מאחר והכמות הכוללת של החוב גדולה מהכמות של הזכות.
    אם אתה נמלטת מהחוב, זה רק בגלל שמישהו אחר שקוע תחתיו. השגשוג שלנו לא צריך לבוא על חשבון האחים שלנו. כל אדם שוחר טוב לא יסכים לכזה עיקרון.
    אם אנחנו מסכימים לזה, אז לדעתי שאר הדיון מיותר.

    ע'

    השבמחק
  12. י' שלום,
    ערכו של הכסף נקבע כמו כל דבר בשוק על פי עקרונות של ביקוש והיצע.ככל שהמטבע יציב יותר יהיה לו יותר ביקוש והפוך. לפעמים גם יש פה הרבה עניין פסיכולוגי כמו הדולר ,שלפי מצבו הריאלי הוא אמור היה להתרסק אבל עדיין כמטבע הרזרבי העולמי הוא נחשב כמקלט הבטוח ולכן בשלב הזה עדיין הוא מחזיק מעמד. בכלל כל הנושא סביב הביקוש והיצע היא תורה בפני עצמה אבל מה שחשוב בסופו של דבר לדעת שבשיטה המוניטרית הנוכחית ערך המטבע תמיד ילך ויקטן בצורה אקספוננציאלית עד שלא יהיה שווה דבר (גם הדולר). זה לא תהליך שנמשך יום אלא בדרך כלל כמה עשרות שנים. בקורס בהתרסקות המופיע באתר בצד ימין מוסבר הדבר היטב.
    הערך הריאלי של מטבע נקבע בדרך כלל לפי כוח הקניה שלו. אם לפני 10 שנים קנית קוטג' בשקל והיום בחמישה שקלים זה אומר שערכו הריאלי של השקל ירד דרמטית. כמובן שהבדיקה צריכה להיות נרחבת הרבה מעבר רק לקוטג'.
    ערך נומינלי זה הערך הנקוב.

    לגבי בנק הדואר, בנק ישראל מסרב לתת לו אישור שיוכל להפוך להיות 'בנק חברתי' ובגלל זה כיום בנק הדואר אינו רשאי לתת אשראי או הלוואות, הוא גם לא יכול לאפשר ללקוח להיכנס ליתרת חובה, או לתת להם ריבית על פיקדונותיו.
    לעוד פרטים קראי פה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000704235

    השבמחק
  13. שלום י'
    ברשותך אני אענה על השאלות:
    מה קובע את הערך של הכסף בשיטה הנוכחית?
    ביקוש, היצע, פשיטות רגל, יבוא\יצוא, החלפות מטבע בין מדינות, ומהירות המחזור. ביקוש זה די ברור, ככל שאנשים אוגרים יותר מהכסף כך ערכו עולה. היצע - ככל שהבנק המרכזי, הבנקים המסחריים, והמוסדות הפיננסיים מנפיקים יותר מימנו כך ערכו יורד. פשיטות רגל - כל פעם שמישהו פושט רגל הוא מעלים את החוב שלו והמלווים שלו מאבדים את הכסף, כלומר היצע הכסף יורד. מהירות המחזור - ככל שאנחנו משתמשים בכסף יותר מהר, כך ערכו יורד. יש גם השפעות בין מדינתיות - כשפישר מגייס שקלים וקונה איתם דולרים הוא מעלה את ערך הדולר ומוריד את ערך השקל. יצוא ויבוא, גורמים לזרימה של מטבע פנימה והחוצה ומשפיעים על הערך שלו. אני מקווה שלא פיספתי גורמים נוספים.
    הערך הנומינלי - למעשה לכסף לא מיוחס ערך נומינלי, ערך נומינלי יש למוצרים או שירותים. זה הערך הנקוב במטבע, לדוגמא אם דירה שווה מיליון שקלים במשך עשרים שנים, אז הערך הנומינלי שלה נשאר קבוע במשך אותם שנים. אם באותו הזמן היתה אינפלציה של 10%, אז למרות שהערך הנומינלי נשאר קבוע, הערך הראלי ירד שלה ב-10%.
    הערך הראלי- בדר"כ מתייחסים לערך ראלי של מוצרים ושירותים. מודדים את העלייה\הירידה של מחיר המוצר נומינלית (כלומר הערך הנקוב במטבע) לעומת הירידה\עלייה של סל מוצרים מייצג (קוראים לשינוי בערך שינוי המדד, למעשה מדד סל המוצרים).
    לדוגמא אם המדד עלה ב-5% והמשכורת שלך עלתה ב-10%, אז העלייה הנומינלית של המשכורת היא 10%, והעלייה הראלית היא 5%.
    בנק הדואר הוא בנק בבעלות מלאה של הממשלה שפועל על פי חוק מיוחד, והוא כפוף לשר התקשורת ולא לנגיד.
    http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/E618E2C3-0929-4C18-9B66-0CAD6012D5FF/0/748.pdf
    הבנקים המסחריים פועלים למטרת רווח, ורובם בשליטת בעלים פרטיים (למעט בנק לאומי שבבעלות הממשלה אבל נוהג כבנק פרטי לכל דבר).
    השר מצהיר שהמטרה של בנק הדואר - לספק שירותי בנקאות זולים ועממיים. ביחס לבנקים המסחריים זוהי יוזמה ברוכה.
    עוד על בנק הדואר:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3808591,00.html

    הכוונה בבנק חברתי (כפי שאני מבין אותה) שונה. הכוונה היא שקבוצת אזרחים תיהיה הבעלים של בנק ללא מטרת רווח שיספק שירותי בנקאות במינימום עלות. הכוונה היותר ארוכת טווח היא ליצור קבוצת לחץ שתאפשר הנפקת מטבעות קהילתיים שאינם מבוססים על חוב.

    השבמחק
  14. eran כמו שגדולים וחכמים כבר אמרו, יש עבד שלא יודע שהוא עבד...

    ראשית כל, בנקים כידוע כמעט לא מלווים היום כסף שיש להם, הם מלווים כסף שאין להם - יוצרים כסף. לא מספיק ששילמנו על זה עמלה גם צריך ריבית???

    ריבית היא מוסד שראשיתו בתקופה בה כסף היה סחורה יקרת מציאות (מתכות יקרות). אול יהיה בזה הגיון כלשהו, למרות שכבר אז הבינו שיש בזה משהו רקוב. מהרגע שצורפי הזהב התחילו לתת שטרות כנגד זהב שאין להם (מה שקיבל אחר כך גושפנקא חוקית בתור יחס הרזרבה) והריבית הפכה ממשהו מפוקפק ו"אפור" לשחיתות "שחורה" ועושק ממדרגה ראשונה.

    השבמחק
  15. ההסבר כאן של מהי ריבית איננו מוצלח, לטעמי.
    יש בריבית הרבה מאוד הגיון. כשאני שוכר רכב אני מצפה לשלם על כך, וכשאני שוכר דירה גם כן. מדוע לא כאשר אני שוכר כסף (שאיתו ניתן היה לקנות דירה או רכב, ואז להשכיר אותם תמורת כסף)?

    דווקא ההסבר בוויקיפדיה לא רע:
    http://he.wikipedia.org/wiki/ריבית

    השבמחק
  16. סיבה לאהוב את המדיניות המוסלמית והיהודית הדתית :)

    השבמחק
  17. את האמת בניגוד לכיוון הרגיל של דעותי. אני מבין לחלוטין את נגיד בנק ישראל שלא מאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק רגיל. ההנהלה של בנק הדואר, בפירוש לא אחראית על תוצאות מעשיה, האנשים שיושבים שם, כל האינטרס שלהם הוא לא לעשות כלום. וכשמדובר בשוק אשראי ההשלכות עלולות להיות הרסניות. זה לא שאם בנק הדואר יהיה בנק, הוא יהיה בנק חברתי. הוא יהיה בנק ממשלתי. הכוח שיתווסף לממשלה, ולכוח הפקידותי שגם ככה גובר על כוחם של נבחרי הציבור, שהם גם לא ראויים להערצה, עלול להיות הרסני ולהחמיר את המצב, שגם ככה חמור.

    השבמחק
  18. אריאל שלום,
    השאלה היא מדוע בכלל לקחת חוב שגורר ריבית? התשובה לעניות דעתי - חסר כסף! אילולא חסר כסף אז לא היית צריך להיכנס לחוב ולשלם ריבית. היינו משאירים את כל חישובי הסיכון, האינפלציה ואובדן הנזילות הרחק מאחור. תומס אדיסון הציע מטבע שמונפק ע"י הממשלה שאינו מבוסס חוב, וזה צעד גדול לביטול החוב כליל.
    מציע לך לקרוא את הנס של וורגל שהביא ישי אברמס, מפורסם בבלוג הזה.
    זה קצת פרדוקסאלי אבל לדעתי כסף במידה הדרושה יוביל להקטנת הצריכה, כמו שמחסור מתמיד בכסף היום מוביל להגדלת הצריכה והרס כדור הארץ. משום שמחסור בכסף גורם לפחד שמוביל אותנו לאגור כל דבר שיכול לעזור לקיומנו העתידי, בתים, דלק, חברות (דרך הבורסה), עסקים, וכיו"ב, וזה מוביל למחסור.
    שחרר את הכסף, ואנשים יתחילו לשחרר את האמצעים שבבעלותם אך אינם בשימושם, משום שהם יהוו רק נטל.

    ע'

    השבמחק
  19. רבותי (גבירותי-אין?), תודה רבה על התשובות! עוד כמה שאלות: מה קורה כאשר מבטלים את השיטה המוניטורית של כסף מבוסס חוב? האם נוטים ללכת אחר מודל השוק החופשי ותגמול דיפרנציאלי? האם אפשרי לפעול תחת מודל כזה בשיטה מוניטורית שאינה מבוססת חוב? ושוב- תחת שיטה זו, כיצד נמנעת הריכוזיות של ההון? איך מאלצים את המדינה לשלוט בהיצע הכסף באופן הגון? ואיך מבטיחים שהכסף יגיע לכל שכבות האוכלוסיה. כלומר נדמה לי שפרט לביטול החוב, במידה רבה אותם האתגרים עומדים בפנינו תחת השיטה המוניטורית החדשה. לא?
    תודה,
    י'

    השבמחק
  20. כולם פה מוכנים לקבל כסף ללא תשלום ריבית. לא ראיתי אחד שכתב שהוא מוכן לתת את כספו מבלי לקבל ריבית. הריבית היא פיצוי על דחית הסיפוקים ודחית הצריכה. אם לא היתה ריבית וכל אחד היה יכול ללוות כאוות נפשו מחירי המוצרים היו ממריאים לשמיים. רק לפני כשנה ראינו מה קורה למחירי הנדלן כשבנק ישראל מוריד, לא מבטל לגמרי את הריבית.

    השבמחק
  21. שלום לאנונימי מעלי,
    למה צריך ללוות כסף? למה לא נשתמש בשיטה בה יוצרים כסף לפי הצורך? הלוואה נובעת ממחסור, קצת אבסורד שיש לנו מחסור בכסף, כשאנחנו יכולים לייצר אותו. לדוגמא הנס של וורגל בפוסט הקודם.
    למה אתה חושב שהריבית גורמת לדחיית סיפוקים? האם כשהריבית היתה קרובה לאפס בזבזת את כל הכסף שלך? המחירים המריאו לשמיים? ההתרשמות שלי הפוכה. כשהריבית היתה קרובה לאפס (ביחס לאינפלציה היא בוטלה לחלוטין) אנשים חיפשו דרך לשמר את הכסף שלהם (לא לבזבז) וקנו דירות להשקעה, כך נוצרה בועת הנדל"ן בארה"ב ובישראל. אם נסתכל על כלל המשק האינפלציה באותו זמן היתה מתונה. דווקא כשהריבית היתה דו ספרתית בשנות ה-80 היתה אינפלציה נוראית והמחירים עלו לשמיים.
    ההתערבות במשק דרך הריבית כפי שהראית גורמת בעיקר לחוסר איזון במשק.

    ע'

    השבמחק
  22. ל י' שלום,
    אין צורך לכרוך תגמול דיפרנציאלי לאופן יצור הכסף. גם לא לשוק חופשי. שוק חופשי ותגמול דפרנציאלי יכולים להתקיים גם במטבע שאינו נוצר מחוב.
    הריכוזיות של ההון היא אחת מהרעות חולות של בנקאות ברזרבה חלקית (בנקאות שמבוססת על מטבע-חוב). משום ש-90% נוצר בבנקים, והם מנתבים אותו לטייקונים ובכך יוצרים את הריכוזיות.
    אם הכסף לא יווצר בבנקים אלא במוקדים רבים, כגון קהילות מטבע, אנחנו מבזרים את הכח בצורה דרסטית. זו גם הסיבה שהעיתונים והממשלה לא מדברים על כך - כי זה שומט את הכח מבעלי ההון.
    אילוץ המדינה ליצור כסף בצורה הגונה, דורש מעורבות והבנה של אזרחים. אין אח גדול שיכול לאלץ את הממשלה להיות הגונה, זה רק אנחנו אחראים לכך.
    ברגע שאנחנו מבזרים את יכולת הניתוב והיצירה של הכסף (שנתון בידי הבנק המרכזי והבנקים המסחריים), באופן מידי אנחנו יוצרים מערכת שהרבה יותר ידידותית לאזרח הקטן. הוא יכול ליצור כסף במסגרת הקהילה שלו, ולא תלוי באשראי של הבנקים למחייתו. היום המחסור העיקרי הוא בכסף, לא במוצרים שירותים או חומרי גלם.

    ועכשיו תורי לשאול. למה אסור ליצור כסף בקהילות מטבע בישראל (זה אסור בחוק של בנק ישראל)? למה לפתוח בנק בישראל זה קשה כמו לבצע מסע מאויש לירח?

    ע'

    השבמחק
  23. לאנונימית שענתה לי
    כתבת " יוצרים כסף לפי הצורך" השאלה היא הצורך של מי? בשנות ה 80 עשו בדיוק את זה יצרו כסף לפי החלטות או צורך הממשלה, העניין הוא שיצרו יותר מדי כסף וקיבלו אינפלציה אדירה שכדי להשתלט עליה נאלצו להעלות את הריבית לגבהים אדירים. אני מקווה שאת לא מעונינת לחזור לשם.
    הסיבה היחידה שהמחירים בכל המשק לא עלו לשמיים היא שלאנשים לא היה כסף ואת המעט שהיה הם חסכו לימים קשים שהיו צפויים בגלל המשבר הכלכלי העולמי. לקניית דירות היה הרבה כסף זול שמקורו בהלוואות זולות מהבנקים ולכן מחירי הנדלן היו העיקריים שעלו (גם מחירים אחרים עלו , המחאה החברתית הנוכחית מדברת גם על כך.
    מה שנכון בדברייך הוא שההתערבות הממשלתית בקביעת הריבית במשק מביאה לחוסר איזון וצריך שהריבית במשק תיקבע במשא ומתן בין החוסכים בעלי הכסף למלווים שרוצים ללוות אותו.
    אור

    השבמחק
  24. שלום אור, אני ע' - לא אנונימית :-)
    יש המון מושגים והמון מצבים וזה קצת מבלבל להבין מה באמת השורש של הבעיה. אני מציע שתראה\י את הקורס בהתרסקות - יש לינק מימין, גם את "כיצד נוצר כסף בעולם - כל השאלות והתשובות" יש לינק מימין. את הסדרה "Money as debt" לא מתורגם לצערי:
    http://www.youtube.com/watch?v=vVkFb26u9g8

    ואת הסוד מארץ עוץ (מתורגם):
    http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs

    זה קצת מהפכני לחשוב שמייצרים כסף לפי הצורך, ומעלה ניחוח של הפקרות. אבל זה פשוט לא נכון, משום שהכסף הוא כלי כמו כול כלי אחר, אין סיבה שהוא יהיה במחסור. היום הוא במחסור כי הכסף נוצר מחוב, ובגלל הריבית תמיד החובות גדולים מהיתרות. בשיטות אחרות של הנפקת כסף ניתן לנטרל את החוב כמעט כליל. זה אפשרי ובוצע בעבר.
    אני לא מעוניין להוכיח מי צודק, אלא שאנשים יבינו איך מתנהלת הכלכלה ולמה זה עובד נגדם. נסה\י להבין הצד שאני מציג.

    ע'

    השבמחק
  25. ערן, השגה אחת על דבריך. לפתוח בנק בישראל דווקא קשה יותר מלשלוח חללית עם דגל ישראל לירח :-)

    http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3554640,00.html

    י'

    השבמחק
  26. לאריאל - למה לשלם כל כך הרבה על משהו שמתאמתים כל כך מעט לייצר אותו - רק לחיצה של פקיד על כפתור במחשב ונהיו אלף, מיליון שקלים, יש מאין...
    מצד שני כפי שסילביו גזל הציע, כסף הוא שירות שיש לשם עליו ואפשר לעשות זאת על ידי "היטל הפחתה" demurage charge שהוא למעשה ריבית (נומינאלית) שלילית, אשר לא מביא למצב של מחסור אלא למצב של שפע! פרטים נוספים במאמר על וורגל וכן בראיון הבא עם הבנקאי ברנארד לייטאר:

    http://cafe.themarker.com/post/2360776/

    השבמחק
  27. המאמר של ברנארד לייטאר, ממש פוקח עניים עצומות...

    תודה על התרגום ישי.


    ע'

    השבמחק
  28. I think this is so good to see the real awesome blog.

    השבמחק
  29. מהו מדד האפס? מזה אומר?

    השבמחק
  30. כל כך נכונה רוח הבלוג הזה חבל שעוד אנשים בעולם לא יודעים מה הוא מקור רוב תחלואות העולם הממון ברבית נשך.

    אולי הישראלים יאמצו לעצמם מטבע ממשלתי ללא רבית יכולה להיות הרמוניה
    יש דוגמאות בעולם שמצליחות

    השבמחק