מחקר אקדמי חדש מוכיח: הבנק מייצר את הכסף יש מאין בזמן מתן ההלואה ולא לוקח אותו מאף פקדון

מאת: בעז הירש

פרופ' ריצ'רד וורנר, ראש המרכז לחקר בנקאות מאוניברסיטת סאות'המפטון ומי שהמציא את המושג "הקלה כמותית" [QE], עוסק ב-20 השנים האחרונות בחקר הבנקאות. וורנר בשיתוף הBBC פרסם לאחרונה מחקר ובו תיאר ניסוי ראשון מסוגו בהסטוריה שעסק בשאלה האם בנקים יכולים ליצור כסף יש מאין? התוצאות של המחקר שומטות את הקרקע מתחת לתאוריות המקובלות  שעליהם גדלים כלכלנים עוד משנות ה-60 על הפעילות הבנקאית.

עבודה כאמנות - האם כך יראה שוק העבודה בעתיד?

מאת: ארנון שומר

בעידן שבו כסף יהיה כלי שרת בידי הציבור, שבו תהיה דמוקרטיה של סוגי מטבעות במקום אוליגרכיה מוניטרית, וכל אחד יכול ליצור לעצמו את הכסף שהוא זקוק לו, במקום להיות עבד עבור כסף,  כיצד ייראה שוק העבודה? ומה תהיה משמעות העבודה ברגע שנפסיק לעבוד עבור כסף? 

לפניכם תקציר מתורגם של פרק מתוך ספרו של צ'ארלס אייזנשטיין - The ascent of humainty.

כך מעבירה הריבית את העושר מכלל הציבור לאליטה מצומצמת

מאת: אורי ירון.

אחד הנושאים החשובים והמשפיעים בכלכלה שלנו היום היא הריבית המצטברת. החוקרת המוניטרית מרגריט קנדי חקרה את הנושא שמעטים הכלכלנים שבדקו את השפעתו, והממצאים שלה הם לא פחות ממדהימים ובעיקר מדאיגים לגבי העתיד של כולנו.

שיחה קצרה שמסבירה את ההונאה הגדולה במערכת הכסף שלנו

מאת: ערן הילדסהיים

ישבתי השבוע עם אחד הכלכלנים הבכירים והמוכרים בישראל לשיחה פתוחה על הבעיות הכלכליות פה. ואז התחלנו לדבר על יוקר מחיה...

נשיא עשיר נשיא עני

מאת: ערן הילדסהיים

נשיא אורוגוואי מטיל צל כבד על אחד הנשיאים הכי פופולריים שהיו בישראל אי פעם. מסתבר ששמעון פרס זה לא מה שחשבתם -לפניכם מאמר שבבית הנשיא יעשו הכל כדי שלא תראו.

חשיפת פרשת "שעבוד האנושות"

מאת: ערן הילדסהיים

המערכת הכלכלית שמדרדרת אותנו באיטיות אך בעקביות יוצרת מול עיננו מהפיכה אמיתית בתודעה. כרגע מדובר בטיפות -אבל את השטפון המתקרב ניתן כבר לשמוע היטב.

מאז הקמת בנק ישראל ב1954 נשחק ערך המטבע בישראל ביותר מ99%

מאת: ערן הילדסהיים

מוצר שהייתם קונים בשנת 1954 בשקל אחד ,היה קרוב לוודאי עולה לכם היום בערך 145,000 ש"ח (על פי נתוני האינפלציה הרשמיים של הלמ"ס). הנה עוד כמה נתונים מטרידים מאחורי תפקודו של בנק ישראל, הגוף האמון על יציבות המחירים במדינה.והתחזית לעתיד? לא אופטימית .

מרד סטודנטים בחוגי כלכלה בבריטניה וצרפת כמחאה על "שטיפת המוח"

מאת: ערן הילדסהיים

לפני כחודש פרסמתי את המאמר כך השתלטה המערכת הפיננסית על מדע הכלכלה ,שמראה כיצד מקבעת המערכת שלנו את הכלכלנים רק בכיוון אחד שתומך במערכת הקיימת והכושלת. נראה שיותר ויותר סטודנטים החלו להיות מודעים לבעיתיות של הנושא ,עד שאפילו השבוע קבוצת תלמידים מאוניברסיטת מנצ'סטר הבריטית קראה להשבית מיידית את הלימודים האורתודוקסיים בחוגי הכלכלה.הם קראו להחליף אותם בתיאוריות אלטרנטיביות חדשות שהתפתחו עם הזמן כמו כלכלה מבוססת משאבים.

צמיחה בתוצר בלי תוצר

בערב ראש השנה פורסם פה המאמר 8 מיתוסים על הצמיחה הכלכלית. כמה אירוני ,שממש באותם הרגעים מבלי שידענו,עודכנה הנוסחה לחישוב הצמיחה בתמ"ג ('תוצר מקומי גולמי' שמהווה את המדד לצמיחה הכלכלית) בישראל . שינוי זה נותן לנו הזדמנות נדירה לקבל דוגמית נוספת עד כמה מדידת הצמיחה היום לא רק שלא משקפת את הרווחה הכלכלית של האזרח, אלא אפילו לוקחת בחשבון פרמטרים שפוגעים בו.

המהפיכה התודעתית נמשכת: ספר החושף את המערכת הבנקאית במערומיה הוא מהנמכרים באמזון

חוסר הידע בקרב אנשי תקשורת, אי הבנת המערכת של הפוליטיקאים וכלכלנים חסרי השפעה גרמו לפרופ' ענת אדמתי, מהכלכלניות המדוברות ביותר בארה"ב, לקרא לציבור לא להמתין לאף אחד ולאתגר את המערכת בשאלות קשות כדי להציב אותה עירומה ומובכת מול האמת.  קבלו את סיפורה של פרופ' לכלכלה ,שנולדה לפני 56 שנים בקרית גת, והתעוררה בעקבות המשבר מתרדמת שכולנו היינו בה. מה שיותר חשוב היא לקחה מאז כפרויקט חיים את המשימה להעיר גם את האחרים.

6 דברים שמנסה להגיד לכם הנגיד בהורדות הריבית האחרונות

הנגיד הוריד פעם נוספת תוך שבועיים את הריבית והיא עומדת כעת על 1.25%. מה הוא רוצה להגיד לנו? לפניכם הסבר לכך בגובה העיניים

כך נראית אבולוציה של מהפכה

אנחנו מאשימים בכל הבעיות שלנו את הפלסטינים ,המתנחלים ,החרדים ואחרי כן את הממשלה ,הטיקונים והבנקים . לבסוף כמו בכל אבולוציה של מהפכה אנחנו נבין שעל מנת לצאת מהמצב נצטרך לקחת את העתיד לידינו במקום להאשים אחרים. כך נראת אבולוציה של מהפכה:

הפינה לשבת - איינשטין צדק?

אלברט איינשטיין אמר שהוא חושש מהיום שבו הטכנולוגיה תעלה על האינטרקציה האנושית כי אז העולם יהפוך להיות דור של אידיוטים.

על הקשר בין נשים, חרדים והשיטה

אין היום מי שלא רוצה שיוויון בנטל במיוחד אם הוא בצד של הנטל. הבעיה מתחילה כשמנסים ליישם שיוויון תחת שיטה שמושתתת בבסיסה על אי השיוויון. לתוך הניגוד הבילתי אפשרי הזה נכנסים פוליטיקאים ובין אם מתוך רצון לצבור קולות או בין אם מתוך אמונה שלמה משלים את הציבור שזה אפשרי.
בעקבות  המון תגובות ושאלות שקיבלתי על המאמר שפורסם פה ביום שני בנושא השיוויון בנטל ,  אנסה לתאר ברצף של שאלות ותשובות מהי אותה שיטה? מדוע  השיטה מבטיחה שגם אם כל המגזר החרדי יצא לעבוד מצב החילוניים לא יהיה טוב יותר? מדוע היחידים שיהנו מהצטרפות החרדים לשוק העבודה הם בעלי ההון? והכי חשוב מה באמת צריך לעשות כדי לצקת תוכן אמיתי למושג הזה שנקרא השיוויון בנטל ומדוע יש עתיד לא מתכוונת כרגע לממש אותו. ולספקנים שבינכם ממתין גם נתון מפתיע בסוף המאמר.

מומחים קובעים: הכלכלה העולמית היא תרמית פירמידה !

חיים בחוב - כיצד שיטת ייצור הכסף משעבדת בכפייה את כולם?

מאת אורי שטרן

האם חשבתם אי פעם מהו הכסף? אותו אלמנט בחיינו המכתיב לנו ומשפיע על כל פן בחיינו? 

מלחמה בצמיחה

אחת מהשפעות כלכלת החוב על המשק שלנו היא הצורך בצמיחה לא מבוקרת. לא מדובר בצמיחה לצורך מענה לצרכים הבסיסיים של האדם אלא צמיחה לצורך צמיחה, שכן בלי אותה צמיחה פראית המערכת שלנו תקרוס -מן תרמית פונזי שכזו.  אבל לא רק המשק צומח בכלכלה כזו -גם המלחמות צומחות בצורה חסרת שליטה בתוכה. תוך זמן קצר ובקצב מדהים המלחמות שלנו הפכו להיות יותר טכנולוגיות, גדולות ויקרות. רק לפני זמן לא רב בשביל להלחם בארגוני טרור היה מספיק להקים גדר או להשתמש בכדור שעולה כמה דולרים בתוך רובה שעולותו כמה מאות. היום צריך טיל שעולה 50 אלף דולר בתוך מערכת שעלותה כמה מאות מיליונים כדי להגן על חצי משטח המדינה. ובקצב הזה לא רחוק היום שזה כבר יהפוך למדינה שלמה ולטילים יותר משוכללים ויקרים משני הצדדים.
אבל עובדה זו מעלה שאלה מעניינת: איך יתכן שהכלכלה הזו שעושה את הממשלות בכל העולם ליותר ויותר עניות עם הזמן גם מאפשרת להן לממן מלחמות יותר ויותר יקרות כאשר האזרחים כמעט לא מרגישים בנטל הכספי שלהן? איך הן עושות את הקסם הזה?

הצטרפו לסקירה היסטורית מהמאה ה17 עד היום של אדוארד ג' גריפין שמסביר היטב את הקשר בין כלכלת החובות למלחמות הקשות ודרך המימון היחודית שלהן. 

משוואה בשני נעלמים: למי חייבים את כל הכסף הזה?/ מאת אהרון פורת

הסוד הגדול ביותר של הכלכלה העולמית הולך ונחשף. יותר ויותר בני אדם מבינים שכסף נוצר על ידי חוב. לפני ארבע, מקסימום חמש שנים, היחידים שדיברו על זה היו בלוגרים חובבי תיאוריות קונספירציה ואמני וידאו-ארט מוזרים, ועכשיו העיתונות המסחרית מיישרת קו. היום, כשיותר ויותר מאתנו מבינים שכסף הוא חוב ומתחילים לקלוט את היקף החוב שהעולם קבור בו, עולה השאלה: למי אנחנו חייבים את כל הכסף הזה? ומיד אחריה מגיעה התשובה של מביני העניין – לבנקים. ה-1% שמשעבד את כולנו.
אקטיביסטים רבים נוטים להסתפק בתשובה הזאת, בעיקר מכיוון שהיא מסמנת אשמים ונותנת כתובת לזעם. אני לא אומר שהיא אינה נכונה, ממש לא. גם אני שותף לזעם שמופנה, ובצדק, כלפי ה-1%. עם זאת, בפוסט הזה אני מתכוון להראות לכם שזאת תשובה חלקית שמתעלמת משורש הבעיה ומצביעה רק על אחד הסימפטומים שלה.
כדי להבין למה אני מתכוון כשאני אומר "שורש הבעיה" אתם מוזמנים להצטרף אליי לחקירה (או חפירה, אם תרצו) עמוקה. אני מקווה שיש לכם סבלנות. החקירה הזאת מתחילה בשאלה בסיסית ושחוקה: מה זה בכלל כסף?

אהרון פורת מביא לנו נקודת מבט מכיוון אחר על הבעיה שאנחנו נמצאים בה והפתרון האפשרי.

להמשך קריאת המאמר המלא מתוך "תיקון עולם" לחצו כאן

אג"ח ממשלתי - זה לא מה שמספרים לכם

האם מהלך שבו תלוו כסף בתוספת ריבית לבן או בת זוגכם לחיים נשמע לכם מהלך הגיוני? אם לא, אז מדוע נשמע לכם הגיוני להלוות כסף לממשלה ?

קיצור תולדות החוב והאוליגרכיה בעולם

למרות המחשבה שבעיות חוב ושכבה קטנה של טיקונים ששולטת בעולם היא המחלה של העולם המודרני ,מסתבר שהיא החלה כבר לפני אלפי שנים.
מתי לפיכך נוצר החוב הראשון בעולם שלא נמחק? מי היו הטיקונים הראשונים בהיסטוריה? איך הם השפיעו על מדינתם ומדוע ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעם אחר פעם מבלי שנלמד דבר? בסוף המאמר תמצאו גם טיפ קטן של בכיר בקרן המטבע לשעבר, איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה.