יום שני, 5 במרץ 2012

חסכנו לכם 2 מילארד ש"ח, באהבה – הבנק החברתי/ מאת איתי נבו

פעילי המחאה החברתית העבירו לציבור 2 מיליארד ש"ח מהתאגידים.
אריאל מרום, אחד מיזמי הבנק החברתי הראשון, השיג לפני כשבוע הישג מדהים שעלותו לתאגידים הפיננסים כ-2 מיליארד ש"ח, והרווח כאמור כולו של הציבור.
בכתבה יחשוף אריאל את תולדות המהלך ואת המחיר הכבר שנאלץ לשלם על עבודתו למען הציבור.




           אריאל מרום




מה קרה בכנסת?                                                                                                            
בעקבות לחץ ציבורי שהופעל ב-5 חודשים אחרונים התקבלה החלטה גורלית להוריד באופן משמעותי את דמי הניהול שמשלם הציבור בעבור החיסכון הפנסיוני, 45% מדמי הניהול המירביים. מדובר ביותר ממיליארד שקל לשנה בתכניות הפנסיה השונות.
מדובר בהורדה משמעותית. הפרט המפתיע הוא שמהירות התגובה של הרשות המחוקקת, היתה מהירות התגובה המהירה ביותר האפשרית. סך כל הזמן הנדרש מתחילת הפעלת הלחץ הציבורי עד ליישום החקיקה הוא פחות משנה. בדרך כלל חקיקה הוא תהליך הנמשך תקופה הרבה יותר ממושכת, בעיקר עקב הלובי החזק של החברות הפיננסיות. מדובר על שורה של לוביסטים שנמצאים בתור אורחים בכל הועדות בכנסת כולל בועדת הכספים. הם מנסים להשפיע על קבלת ההחלטות בכל הועדות. הם מדברים כביכול כבעלי דעות מקצועיים, אבל למעשה הם מדברים בשם התאגידים. לפעמים הדעות שלהם הם אכן רלוונטיות אך כעקרון הם עושים את תפקידם בייצוג האינטרסים של החברות ששוכרות אותם. הלוביסטים הופתעו מאד מזריזות החקיקה, שהתקבלה פה אחד, הם היו בטוחים שזה יקח הרבה זמן וכך, הם חשבו, יהיה אפשר למסמס את העניין ברגע שהלחץ הציבורי ירד.

מדוע החוק עבר כל כך מהר?
הצלחנו להפעיל לחץ כבד ורחב על הכנסת. שלחנו עשרות פניות והצטרפו למהלך ארגונים שונים ואנשים פרטיים רבים. אותם קבוצות התחילו לעשות רעש, ההד הציבורי הגיע לידי פרסומים בעיתונות הכלכלית, כתוצאה מכך נוצר לחץ ציבורי ודיון ציבורי נרחב. חברי הכנסת ראו בעניין זה דבר מהותי עבור הציבור הרחב ונרתמו לחקיקה זריזה בנושא.

איך עלית על נושא התעריפים המוגזמים והגזל הציבורי מכספי הפנסיה?
על פי נסיוני בתחום הפנסיה שצברתי בתוך 3 החברות הגדולות במשק מגדל הראל ובנק לאומי נוכחתי לקיומה של תופעה בלתי סבירה. כאשר הבכירים מרוויחים משכורות גבוהות הם משלמים דמי ניהול נמוכים מ-1%, בערך 0.6%. הציבור הרחב שמשתכר בשכר 5-6 אלף ש"ח, שאלו הם כשני שלישים מהעובדים במשק משלמים דמי ניהול גבוהים העומדים על קרוב ל-2%. העיוות הוא שהחלשים מסבסדים את האמידים. המטרה היתה להביא את המצב הזה לאיזון, מצד אחד להוריד לחוסכים הקטנים את דמי הניהול, ומצד שני להעלות את דמי הניהול לאותם הבכירים המיוצגים על ידי וועדים החזקים כך שישלמו יותר, ולשם כך נדרש התערבות של הממשל.
החברות התנגדו התנגדות עזה, ממש יצאו מגדרם, כי מדובר על קרוב לשני מיליארד שקל הפסד בשבילם, כשהרווח כמובן הוא כולו של הציבור, אך רווחת הציבור אינה מעניינת אותם.

מה המחיר האישי שנאלצת לשלם בעבור המאבק הציבורי?
אני אישית מנהל את המאבק מול התאגידים הפיננסיים כבר שנתיים בדיוק, עוד לפני המאבק הציבורי בקיץ. הכל התחיל בפיטורי במגדל בעקבות כך שחשפתי פרשה של דוח"ות שגויים בקרב 85 אלף לקוחות בחברה. לאחר שהבנתי שאינני יכול לטפל בנושא במסגרת החברה נאלצתי לפנות למפקח מטעם משרד האוצר ולהעלות לפניו את המידע שהיה ברשותי. המפקח פתח בחקירה ואני כמובן פוטרתי באופן מיידי ברגע שזה נודע לחברה, כך נחשפתי להרבה מאד אי-סדרים שקורים בתחום הזה כי התחלתי לחקור באופן עצמאי. המשכתי וחקרתי בכל תפקיד ומקום עבודה שהשגתי, ובכל מקום כשהצגתי את אותם ליקויים בפני ההנהלה היו מפטרים אותי.
בתקופה האחרונה חזרתי והתקבלתי לחברת בת של מגדל, כשעל הפרק עמד דיון בוועדת הכספים. כאשר נודע להם שאני פעיל בתחום הציבורי כנגד החברות הפיננסיות ועומד להציג את הציבור בפני וועדת הכספים זומנתי מיידית למנכ"ל החברה "איחוד ישיר", חברת הבת של מגדל והוא הודיע לי על פיטורי. הוא אמר במפורש שזה קשור לפרשה הקודמת שהיתה לי עם מגדל, בחשיפת הדו"חות השגויים מ-2010.
הפעם אני לא אוותר ואני מתכוון לפעול במלוא העוצמה ובכל הכלים העומדים ברשותי כדי לחשוף את ההתנהגות הפסולה של התאגידים הפיננסיים וגם לפנות לארכאות משפטיות על מנת להשיג את הצדק. אני רואה בפיטורין על רקע פעילות ציבורית פעולת חיסול של ממש. ברגע שמונעים מאדם יכולת התפרנסות זה משתווה לפעולת חיסול, זה טרור כלכלי שמופעל כנגדי על כך שאני פועל להגנת הציבור ולהשגת צדק חברתי. אני שוקל לפנות לשלושה גורמים מרכזיים - מפקח על שוק ההון במשרד האוצר, מבקר המדינה, ובית משפט לדיני עבודה.

האם פיטורים על רקע פעילות למען הציבור הם חוקיים?
פיטורים כאלה הם לא חוקיים. אך על מנת להוכיח את זה צריך לתבוע את אותה חברה כגון הראל, מגדל או בנק לאומי. לנהל מאבק משפטי מול חברה שמנהלת 150 מיליארד שקל זה לא דבר שאדם מן השורה יכול לעמוד בו, אין לי משאבים כאלו. אין לי יכולת לשכור שורה של עורכי דין, ועל כן וויתרתי.

מה הצעד הבא?

הצעד הבא הוא להמשיך במאבק והמטרה הבאה שאנו מציבים היא חקיקת חוק פנסיה מקיף שמטרתו להסדיר את כל נושא החסכון והביטוח במדינת ישראל, על מנת להבטיח תפקוד תקין של הענף לשנים הבאות. אנו פעולים על מנת לתקן את הנזקים שנגרמו לציבור ולהבטיח את האינטרס הציבורי לאורך שנים.
אני מבקש לפנות לציבור, לכל אחד ואחד כדי שהדברים אכן ישתנו לטובת כולנו על כל אחד מאיתנו לגלות גם אחריות אישית. להיות מעורבים בחיים הפיננסיים שלנו ולהבין שפעולות נושאות עימן פירות. ברגע שאתם חשים שנפגעתם או שאתם חשים חוסר בטחון או חוסר בהירות לגבי פעולות שנעשו כנגדכם מצד התאגידים הפיננסיים אל תעברו על כך בשתיקה, העבירו אלינו את המידע. היום באינטרנט יש את דף הבנק החברתי שמסוגל לתת מענה מקצועי לסוגיות פיננסיות ותרמיות שבהן אתם נתקלים, אז אנא ידעו אותנו.
אנא פנו לחברות עצמן ודירשו מהן לקבל תשובות מפורטות והסברים ברורים, במידה ולא קיבלתם, אנא ידעו אותנו.
נצלו את הכלים החוקיים העומדים לרשותכם, מבקר המדינה ובית המשפט לתביעות קטנות. השתמשו בכלים הקיימים ואל תוותרו להם כי הציבור יכול להשפיע, זו היא חובתנו.

האם קיימת בעיה כיום בשוק הפיננסי?
למעשה כל התחום הפיננסי נמצא כיום במשבר פנימי עמוק, את מחיר המשבר משלם הציבור והסכומים הם פשוט סכומים שקשה לדמיין, מדובר במיליארדים רבים. התחום הזה סובל מחוסר חקיקה, התחום הזה סובל מחוסר תחרות, התחום הזה סובל מחוסר ידע בקרב הציבור ומחוסר מודעות של הציבור. במשך עשרות שנים, הבעיות שהיו צריכות להיות מטופלות תוך כדי התנהלות העבודה, פשוט הוסתרו תחת השטיח. כיום יש סבך של הבעיות שקשורות זו בזו וזה נכון לגבי הענף הפיננסי כולו. כספי ציבור אבודים שהציבור לא יודע על קיומם, התנהלות בלתי שקופה, בלתי מקצועית ולא אחראית של התאגידים כלפי הציבור, אי מתן מידע לציבור.
שיווק אגרסיבי לא מרוסן ולא מבוקר לדוגמה אם יש לך קרן פנסיה ושינית מקום עבודה מגיע אליך סוכן מבצע מכירה חדשה על מנת להרוויח עליך עמלה, במקום לטפל בתוכניות הפנסיה שכבר יש לך, ואז אתה מאבד את זכויותך.
השוק הזה מגלגל 940 מיליארד שזה 3 תקציבי מדינה פחות או יותר, לפי אומדנים זהירים מדובר על 4%-5% של טעויות. אז גם אם הולכים לפי האומדן השמרני מדובר על 40 מיליארד שקל לטובת התאגידים הפיננסיים. נזק עבור אדם בודד יכול בקלות להגיע לעשרות ואפילו מאות אלפי שקלים.

האם קיימים פתרונות לפגיעת הציבור מהמשבר בשוק הפיננסי?
בנק חברתי הוא אבן פינה של היווצרות ממסד חברתי שיעמוד לטובת הציבור בכל הענפים של שוק הפיננסיים. מיזם כגון הבנק החברתי הוא אבן פינה ליווסדותו של מנגנון חדש שלא הכרנו, אשר כל ייעודו לשמור על טובת הציבור, ולשמש מגן מפני כוחם של תאגידים מסחריים.
צריך לקחת היום בחשבון שכל משפחה בתנאי המשק, זה עסק קטן לכל דבר ועניין. היום כל תא משפחתי, או בית אב הוא כמו עסק קטן ולכן נדרשת פעולה אקטיבית מצידם של האנשים כדי לשמור על כספם. רוצים או לא, אנחנו צורכים הרבה מאד שירותים פיננסיים, הן אם מדובר במשכנתאות או הלוואות, חסכונות או פנסיה בהיקפים הם גדולים מאד במהלך החיים. בנק חברתי, אינו גוזר עלינו קופון ויכול לשפר את מצב המאזן המשפחתי ולחסוך לנו הרבה כאב ראש וכאב לב.
השינוי יחול כאשר הציבור יפנים שאין לצפות לישועה רק מכוחות השוק עצמם. חובתו של הציבור להתאגד וליצור מרחב ומוסדות אלטרנטיביים שיציעו את אותם השירותים שהיום מציעות חברות עסקיות בתנאים מועדפים. מוסדות חברתיים יתרמו לשיפור המצב והרחבת התחרות, וחשוב מכל לפירוק הריכוזיות. אני לא פוסל יחסי גומלין בין תאגידים חברתיים ציבוריים לבין תאגידים עסקיים מסחריים, אין הגיון שאנחנו נבנה היום תשתית חילופית לתשתיות הבנק, אנחנו יכולים להשתמש בתשתית הקיימת בצורה אחרת על מנת לבנות את הבנק החברתי, בצורה שתיטיב עם הציבור ולא רק לטובת בעלי השליטה.
בנק חברתי יכול להתבסס על תשתית קיימת ולהציע שירותים לציבור כגורם המווסת ומאזן את כוחם של תאגידים עסקיים מול הציבור.
שירותי עו"ש ניתן לתת על ידי סניפים של בנק הדואר, שירותי פקדונות ניתן לנהל באמצעות בתי השקעות מסחריים, על פי אסטרטגיה שאנחנו נגבש עבור עצמנו.
שירותי אשראי ניתן לתת באמצעות איגודי אשראי, או שיתוף פעולה באמצעות עם גופים מסחריים בתנאים סבירים, לציבור יש את היכולת לפקח ולהשפיע על טיב השירותים והמחירים שהוא משלם על ידי התאגדות. התאגדות יוצרת מנופי לחץ שבעזרתם ניתן להוביל מהלכים לטובת הציבור ולקידום צדק חברתי בישראל.
ברגע שהמצב מאוזן ובריא, כוחות השוק פעילים באופן הרבה יותר יעיל, כך שבסופו של דבר זה מחזק את השוק עצמו וכך נמנע ממשברים פיננסיים.

סיכום
מה שהוכח בכל המהלך של החקיקה בכנסת, הוא שלציבור יש את היכולת לשנות את המצב באופן מהותי, גם כשמדובר במאבק מול התאגידים החזקים במשק. חשוב להפיק מכך שהתנהלות נכונה, תכנון וגיוס של הציבור והתקשורת, מיקוד במטרה והתמדה נושאים את הפרי וכך ניתן לתרגם את המאבק לתוצאות.

9 תגובות:

  1. יישר כוח. מחזק את ידכם למען כל הציבור מחד ולשינוי השיטה הכלכלית פנסיונית עסקית הקלוקלת של המדינה מאידך.

    השבמחק
  2. ז'ואוו מריפוסה5 במרץ 2012 בשעה 10:27

    כל הכבוד.

    אני רק רוצה להעיר לגבי המשפט: "השינוי יחול כאשר הציבור יפנים שאין לצפות לישועה רק מכוחות השוק עצמם" שמופיע לקראת הסוף.

    בנק חברתי או איך שלא קוראים לזה הוא כבר חלק מכוחות השוק. השוק הוא דבר חיובי. היית צריך לכתוב "השינוי יחול כאשר הציבור יפנים שאין לצפות לישועה רק מהנוכלים שכבר כעת גונבים לו את הכסף בחסות החוק".

    שיהיה בהצלחה

    השבמחק
  3. כל הכבוד אריאל,
    אולי זה צירוף מקרים אבל כל הטעויות שנתקלתי בהן בחברות הביטוח, וקרנות הפנסיה, היו לרעתי.

    ע'

    השבמחק
  4. אריאל וערן שלום,

    ישר כח על העבודה המפוארת, היסודית והמנומקת של מאמר זה בפרט וכתבות האתר בפרט.

    אריאל - האם אפשר לקבל את הדוא"ל שלך?

    השבמחק
  5. הדוא"ל שלי marom.ariel@gmail.com

    ע' זה בהחלט לא צירוף מקרים אלא מגמה
    במהלך שנתיים האחרונות הגשתי בשמם של משפחה וחברים עשרות תלונות
    לאחר שבדקתי את תוכניות הפנסיה והביטוח שלהם רובן נמצאו מוצדקות
    סה"כ עד היום הצלחתי להשיב לאנשים יותר מ 150.000 שח

    גונבים אותנו.

    השבמחק
  6. ספר לי על זה?! בתחילת שנות ה90 עבדתי בבנק גדול בתחום ניירות ערך ולא הייתי קוטל קנים במקצוע וזה בלשון המעטה. לצערי גיליתי שהבנק אשר בו הועסקתי זייף תוצאות מכרז בהנפקת ניירות ערך של טייקון בתחילת דרכו ואשר למנכל הבנק היו קשרים עם אותו טייקון שבני משפחה הועסקו אצלו. כאמור באותה הנפקה היו מעורבים בכירים במערכת הבנק בחשבונותיהם האישיים ולכן כאשר בוצע זיוף תוצאות המכרז ניצלו כספיהם מהפסדים כבדים ואילו הציבור זכה להקצאה רחבה וספג את אותם הפסדים. כאשר התחלתי להלחם באותו מעשה כדי להביא להבאתם לדין של אותם גורמים ופניתי לרשויות המתאימות הפילו עלי הפללת סרק מה שהביאה לפיטורי ממקום העבודה. לימים המפלילים כולם נתפסו גונבים מכספי לקוחות בדרכים שונות ונשפטו לתקופות מאסר שונות אולם לי זה כבר לא עזר כי הייתי עסוק במלחמת השרדות. לפחות אני מקווה כיום שיקום בנק חברתי ואם אפשר אז גם לא היסוס אתנדב לפעול בעבורו. מה שמתרחש במערכת הבנקאות משנות ה90 ועד היום גובל בשערוריה בלתי פוסקת וצריך בכל דרך אפשרית לעצור את זה.

    השבמחק
  7. צברור.
    הפקעת תשתיות המערכות הבנקאיות (או הסלולריות,או הנדל"ניות או הבריאותיות{ביטוחיות}) מידי בעלי-השליטה הספורים (והצולבים) וצברורם לידי הציבור בידי המדינה.
    הלאמה היא המענה העמוק,השיטתי-מערכתי,בפיקוח הריבון שהוא האזרחים .
    לא לתת פתח לניצול של אליטת סילון המונה משפחות-סינדיקט פיננסי-ריאלי צולב למשחק בכספי פנסיות ,למוות ,בשוק קרנות ההון סיכון וגידורן בקזינו הבינלאומי.
    להפקיע האחזקות,המפעלים,משאבי הטבע ומחצבי המדינה ואמצעי הייצור שנמכרו מתחת למחיר -רצפה והוענקו מתנה למקורבי הנישה-קליקה,בחזרה לידי האזרח כשהמדינה משמשת נאמן בפיקוח שקוף ,עקבי והדוק של האזרחים.
    פרט לזאת החלפת שיטת הבחירות לדמוקרטיה ישירה ואבסולוטית באמצעות המדיה הוירטואלית והרשת תחסוך טריליארדים של ייצוג מזוייף של מריונטות פוליטיות מושחתות,הפועלות רק למטרת הצבר הון האוליגרכיה בוודוז ונגד אינטרס הציבור ,תוך שחיקת ומשיכת כספו והפיכתו לעבד שאינו מקבל תמורה שווה והולמת לשכר העבודה הריאלי ולערכו המוסף.
    צברור .

    השבמחק
  8. תודה לכם ! לאט,לאט יתחיל פה שינוי ...

    השבמחק