יום ראשון, 4 במרץ 2012

מנפלאות השיטה: הגוף היחידי שיכול להדפיס כסף במדינה הוא גם הגוף עם המינוס הגדול ביותר בתוכה

בנק ישראל החל ביום חמישי ברכישת מניות בשוק ההון האמריקני. המטרה היא בסופו של דבר שיוזרמו לשוקי המניות בעולם 6 מיליארד דולר מיתרות המט"ח של ישראל. מה עומד באמת מאחורי השם החביב של "יתרות המט"ח" ,איך הן נוצרו ,למי הן שייכות ,מדוע מסכן בנק ישראל את אותן "יתרות" בשוקי המניות ומתי הכל יתפוצץ לנו בפרצוף? הכל על האבסורד במיטבו.



מהן אותן יתרות מט"ח?
על מנת להחליש את השקל המתחזק ,שפוגע בסקטור היצוא החל בנק ישראל לרכוש מילארדי דולרים מ2008 .
איך בעצם מתבצע כל התהליך הזה? 
באתר בנק ישראל ניתנה התשובה: בשלב הראשון בנק ישראל רוכש דולרים מגורמים בשוק.אותם גורמים המוכרים את הדולרים מקבלים מבנק ישראל שקלים בתמורה. בשלב השני ,על מנת למנוע אינפלציה בשל הזרמת מליארדי שקלים לשוק ,לווה בנק ישראל את אותם השקלים חזרה מהציבור. בתמורה הוא נותן התחייבות בצורת נייר הנקראת מק"מ (מלווה קצר מועד) שבו הוא מתחייב להחזיר את הקרן בתוספת ריבית תוך זמן קצר.

מאין מממן בנק ישראל את רכישות הדולרים?
לבנק ישראל יש כמה מקורות של כספים: אחד מהם הוא הפיקדונות שלכם בבנקים המסחריים. בתקופה שבה הבנק המסחרי חושש מלהלוות את הפקדונות האלו הלאה מכל סיבה שהיא,הוא מפקיד אותו בבנק ישראל ובתמורה מקבל עליו ריבית. בינתיים יתכן שהבנק המרכזי  משתמש בכספים (בשקלים) שהופקדו אצלו, לצורך רכישת הדולרים מהציבור. את אותם השקלים שמקבל הציבור בתמורה לדולרים, הוא מפקיד חזרה בבנקים המסחריים ואז שוב הבנקים המסחריים מפקידים אותם בבנק ישראל וכך נוצר מעגל שמפתם את עצמו. מקור מימון אחר שיתכן שהבנק משתמש בו כדי לרכוש מט"ח אלו מקמ"ים.


למי לפיכך שייכות יתרות המט"ח?
מאחר שיתרות המט"ח ממומנות על ידי מקמ"ים ופקדונות הציבור בשקלים מכאן שיתרות אלו אינן בדיוק יתרות ,הן  בעצם חסכונותינו השקליים בדולרים או חובות שחייב בנק ישראל לאזרחי ישראל ולגופים פיננסיים מישראל ומחוצה לה. את הכסף הזה צריך להחזיר בנק ישראל.
זה אומר שהבנק היום מחזיק כספי מט"ח בשווי של 79 מיליארד דולרים שכנגדו ישנו חוב בסך 290 מיליארד ש"ח. מאחר שלכל הכסף הזה מוצמדת ריבית ואת הריבית אין לבנק ישראל, פה מתחילה בעיה שסופה מריח רע אפילו רע מאד.

איפה ולמה משקיע בנק ישראל את "יתרות" (חובות) המט"ח?
בנק ישראל צריך עתה לנהל את רזרבות המט"ח ,כך שהריבית זכות שהוא יקבל עליהן אם ישקיע אותן תעלה או תושווה לריבית החובה שהוא אמור לשלם עליהן, וזאת על מנת להימנע מהפסדים.
מאחר שהתשואות ב"נכסים בטוחים" כמו אג"חי מדינה הן נמוכות , כל כך נמוכות שהבנק הפסיד כתוצאה מהשקעה באפיק זה יותר מ21 מיליארד ש"ח רק בשנתיים האחרונות ,הוא חייב להגדיל את הסיכון כדי לקבל עליהן תשואה גבוהה יותר ובכך להימנע מהפסד. לכן הוא החל להשקיע חלק מכספים אלה במניות. 
המצב הוא אבסורד במיטבו:
קודם בנק ישראל יצר בעיה כשהוא לווה שקלים ,קנה בהם מט"ח ובכך יצר הפסדים עצומים ועכשיו הוא הפך גם לספקולנט ומשקיע את יתרות המט"ח במניות.
לעומת זאת האזרח התמים שמוכן להניח את כספיו בפיקדון בנקאי רק בשביל להימנע מהרפתקאות ומסיכונים מיותרים,עלול למצא את כספיו מושקעים בכלל במניות בארה"ב וכל זה עוד מבלי שהספקולנט (בנק ישראל) ידווח לו על כך.

באיזה מניות משקיע בנק ישראל את יתרות המט"ח? 
בוודאי תתעצבנו לשמוע שחבר שאתם סומכים עליו לוקח את כספכם בלי רשותכם ומשתמש בו לצורך השקעה מסוכנת בבורסה .ונגיד שהשלמתם עם כך שהחבר שלכם לקח בלי רשות את כספיכם, אבל ביקשתם לפחות שיגלה לכם היכן הוא משקיע את הכסף וגם לזה הוא סירב בטענה שזה עלול לפגוע בקשריו עם גופים אחרים.
זה בדיוק מה שקורה עם בנק ישראל היום. התגובה הרישמית של הבנק לבקשה שיחשוף את הרכב התיק היתה:
"בנק ישראל אינו מפרסם לציבור את ההרכב המטבעי של התיק שלו ועל אחת כמה וכמה את הרכב התיק שלו"

האם זה חוקי?
חוק בנק ישראל (סעיף 19 ה)  מתיר לבנק ישראל לא לפרסם את החלטות הועדה המוניטארית אם זה עלול לפגוע במעמד הבנק או המדינה בארצות חוץ ועם קשריהם עם גופים פיננסיים זרים. ועל זה משחק בנק ישראל:
"נניח שמתחילים לפרסם איפה אתה משקיע, אז כאשר אתה מפסיק לרכוש אג''ח של מדינה מסוימת וזה מפורסם, אז נתחיל לקבל תלונות לכן אנו לא חושפים" טוען פישר.
האם זה מוסרי? הנה מה שכתוב בויקיפדיה על זכות הציבור לדעת:
"ההנחה הגלומה בבסיסו של המשטר הדמוקרטי לפיה האזרחים ולא השלטון קובעים מה רצוי להם, לפיכך זכותו של האזרח להיות מודע למתרחש בזירה הציבורית היא תנאי מוקדם להשתתפותו בחיים הציבוריים. ידע זה מסייע לאזרח לבחור את נציגיו לשלטון באופן מודע ועל פי העדפותיו המצפוניות, בנוסף חופש המידע עוזר למנוע מאנשי השררה לנהוג באופן בלתי ראוי ובניגוד לאינטרס הציבורי. "
פה עולה בעיה נוספת:  בנק ישראל הוא לא גוף נבחר על ידי הציבור ולכן גם אילו יתגלה שהוא משתמש בכספים  בצורה חסרת אחריות,לא נוכל על פי החוק לעשות דבר ולכן השאלה פה היא הרבה יותר עמוקה: האם יש לבנק מרכזי עצמאי זכות קיום בתוך חברה דמוקרטית ,אבל פה אנחנו חורגים כבר מנושא המאמר.

מה האלטרנטיבות?
אני יודע שחלקכם ודאי אומר שלא היתה לבנק ישראל ברירה אילו באמת רצה לעזור ליצואנים ובכך לעזור לנו על ידי כך שלא נוצרה אבטלה. יש כמה דברים מטעים בראייה הזו:
א. אפשר לשמור על ערך שקל נמוך גם בלי לרכוש דולרים ובהצלחה יתרה - קוראים לזה המודל הדרום קוריאני קרי הטלת מגבלות על סחר במט"ח . בנק ישראל החל להטיל מגבלות רק מינואר 2011. נראה שקצת באיחוד.
ב. אפשר לשמור על אבטלה נמוכה גם ללא עזרה ליצואנים -  שקל חזק הוא טוב לענפי המסחר והשירותים והתחזקות ענפים אלה יכולה לאזן את הפגיעה ,שתגרם לענף התעשיתי שאחראי על היצוא.

ואם כבר נעשתה הטעות ועכשיו צריך לנהל חובות מט"ח עצומים יש מודל מעולה בדיוק לדברים האלו:
השקעת הכספים בפרויקטים של המדינה שישאו רווח בעתיד. לדוגמא:
עלות הקמת הרכבת הקלה בת"א  עם שלושת המסלולים שלה,כך שישרת את כל גוש דן, הוא בהגזמה לא יותר מ30 מיליארד ש"ח. כלומר במקרה זה היו נותרים לבנק ישראל עוד 260 מיליארד ש"ח למימון השקעות נוספות ועם סכום כזה בהחלט אפשר להפוך את כל המדינה במובן החיובי של המילה. אולי זו לא הדוגמא הכי טובה למקרה זה ואולי זה גם נשמע אצלנו כרעיון פופוליסטי אבל בבנק המרכזי של צפון דקוטה זו המציאות.

לאן כל זה מוביל אותנו?
כל עוד לא תהיה דרישה ממחזיקי המקמ"ים לקבלת הכסף לא נרגיש בשינוי אבל אם זה יבוא ,יעמוד הבנק המרכזי שלנו במצב בעייתי בלשון המעטה.
מה אפשרויות העומדות בפניו?
1. לקחת עוד חוב כדי להחזיר את החובות הקודמים ,אלא שניפוח כמות החובות של הבנק מגבירות גם את הסיכון שלא יוכל  להחזיר אותו וגדילת הסיכון תגרום לשוק לדרוש ריבית גבוהה יותר על המק"מים.
בגלל שהריבית על אותם מק"מים היא ריבית בנק ישראל ,יצטרך בנק ישראל גם להעלות את הריבית במשק. ריבית גבוהה יותר תכניס את המשק לבעית אשראי גדולה ,שלא לדבר על עשרות אלפי משפחות ,שעלולות להיתקע עם החזר בילתי אפשרי על משכנתאות ענק שלקחו בריבית נמוכה. בנוסף ריבית גבוהה תאלץ את בנק ישראל להשקיע את חובותיו באפיקים מסוכנים עוד יותר כדי לקבל ריבית זכות גבוהה יותר על אותן יתרות כדי שידביקו את ריבית החובה שגדלה.
2. יתרחש מצב בו ערך השקל יצנח בגלל משבר כלכלי רציני בישראל. אז בנק ישראל יוכל למכור את הררי הדולרים שברשותו ברווח אבל זה כאמור יקרה רק אם כולנו נהיה עמוק עמוק בבוץ.
4. הבנק "יזרוק" את כל הדולרים שלו לשוק וימירם בשקלים. במקרה כזה ההערכה כי ערכו של השקל יתחזק בצורה חסרת תקדים -הדרך לקריסת או לכל הפחות להפסדי ענק של היצואנים מכאן תהיה מהירה.
5. בנק ישראל יצליח באקרובטיקה של השקעות פיננסיות להיפטר מכל הדולרים ללא הפסד. באקלים הכלכלי היום בעולם הסיכוי לכך שואף לאפס.

בכל מקרה נראה כרגע שכל תרחיש ראלי שבו בנק ישראל יוכל או ינסה להפרד מחובות המט"ח עובר דרך אסון כלכלי.

לסיכום
לא סתם הנגיד פישר מכונה "הגאון" .רק הוא יכול לקחת את הגוף היחידי בארץ שיכול להדפיס/ליצור כסף יש מאין, להלוות אותו תמורת ריבית ועדיין להיכנס למינוס של 290 מיליארד ש"ח והפסד של 21 מיליארד ש"ח  בתוך פחות מ3 שנים. כל שנותר לו כנראה זה רק לקוות לסיים את הקדנציה שלו בשלום ולהעביר בטקס החלפת הנגידים את מטען הנפץ הכלכלי הזה לנגיד הבא.






החומר הכלול במאמרים בבלוג זה הם על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. סקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

23 תגובות:

  1. סקינסי בריסטול4 במרץ 2012 בשעה 0:39

    הבעייה היא לא עצם לקיחת החוב, אלא האם המדינה משקיעה את הכסף ב"מחולל צמיחה " כמו שחברה לוקחת הלוואה ,אבל במקום להשקיע בקווי יצור חדשים היא תשקיע במעבר לבניין חדש להנהלה, אז הלוואה לא כדאית.
    לדעתי אפשר יחד עם תקנות להגבלת המסחר במט"ח לפטור ממס היצואנים בטווח הארוך העלות תהיה כדאית הרבה יותר (גם תדמיתית) לישראל.

    השבמחק
  2. זה טרור כלכלי בשם החוק.
    אם בנק ישראל מעל חוק הדמוקרטיה "זכות הציבור לדעת" אז בעצם כל דבר שהממשלה רוצה לעשות היא יכולה להעביר את הנושא תחת המטריה של בנק ישראל שעומד מחוץ לחוקי הדמוקרטיה ולתזז את הציבור על פי הגחמות הנקודתיות של הממשלה (ביטחון, בריאות, חינוך, תחבורה וכו').
    בעצם המשאבה שבנק ישראל מפעיל מחוברת לציבור שנהפך להיות אנורקסי עקב כך ועתידו מוות כלכלי ביסורים רבים.
    ברגע שטיקונים יתחילו לקרוס אולי אז התקשורת תדחוף את הציבור ללחוץ על הממשלה באופן הרבה יותר אגרסיבי ואלים.
    כתבה מעולה מבית הייצור של ערן. תודה לך.
    אבי ג.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבי, מציע לך לא להאמין אמונה עיוורת לכל מה שמתפרסם בתקשורת.
      הניתוח המוצג במאמר יפה, אבל יפה אינו מספיק. השאלה האם הניתוח מלא?
      אני לא מכיר את כל השיקולים של בנק ישראל אבל הנה כמה מהם, אותם הכותב הנכבד לא לקח ברצינות הראויה:
      א - קניית הדולרים אינה לשם שמיים אלא מחוסר ברירה וזאת כדי לאפשר ליצוא הישראלי להתמודד מול השווקים בעולם באמצעות מחיר אטרקטיבי לשקל. מיותר לציין שללא יצוא, האבטלה גואה, המדינה מקבלת פחות כספי מיסים, ומאידך עולות הוצאות הביטוח הלאומי למובטלים.
      ב - המומחיות של בנק ישראל בקניית מניות גבוה משל רוב שאר המשקיעים במניות, ומשכך הסיכוי של בנק ישראל להרוויח בהחזקת מניות טוב משל המשקיע הממוצע.
      ג - לסיכום במאמר המלומד ויפה לעצמו לא נשקל הרווח מצעדי הנגיד מול הסיכונים. ואידך זיל גמור.

      נ.ב.
      תיקון טעות - התגובה הודפסה קודם בטעות במקום אחר, אז הנה תיקנתי

      מחק
  3. כתבה מעולה,
    תודה על המידע
    פוקח עיניים ומעורר מחשבה
    נראה לי שאם זה המצב אז אני לא אקנה את המק"מ החדש שתכננתי - למה לי לתת את כספי למהלכים הלא ראויים האלה

    השבמחק
  4. דוגמא לשליטת בנק ישראל על הממשלה (ראש הממשלה).
    "ל-TheMarker נודע כי ערב ההחלטה נפגש פישר באופן אישי עם ראש הממשלה, והתריע באוזניו באופן חריף נגד הורדה כלשהי במיסוי על הדלק, אפילו באגורה אחת."
    האם לעם (לציבור) יש את המנדט להעיף את פישר מכס השליטה הדיקטטורית על המדינה?

    השבמחק
  5. כתבה מעולה!
    יאיר לפיד צריך לשאול "איפה הכסף, סטנלי?"

    ע'

    השבמחק
    תשובות
    1. אני בספק אם לפיד הוא נציג ההמונים למלחמה בשיטה הרקובה הזו. לי נראה שמדובר בעוד "ניאו ליברל" שמרן.

      מחק
    2. ניתוח יפה, אבל יפה אינו מספיק. השאלה האם הניתוח מלא?
      אני לא מכיר את כל השיקולים של בנק ישראל אבל הנה כמה מהם, אותם הכותב הנכבד לא לקח ברצינות הראויה, או סתם התעלם:
      א - קניית הדולרים אינה לשם שמיים אלא מחוסר ברירה וזאת כדי לאפשר ליצוא הישראלי להתמודד מול השווקים בעולם באמצעות מחיר אטרקטיבי לשקל. מיותר לציין שללא יצוא, האבטלה גואה, המדינה מקבלת פחות כספי מיסים, ומאידך עולות הוצאות הביטוח הלאומי למובטלים.
      ב - המומחיות של בנק ישראל בקניית מניות גבוה משל רוב שאר המשקיעים במניות, ומשכך הסיכוי של בנק ישראל להרוויח בהחזקת מניות טוב משל המשקיע הממוצע.
      ג - לסיכום במאמר המלומד ויפה לעצמו לא נשקל הרווח מצעדי הנגיד מול הסיכונים. ואידך זיל גמור.

      מחק
  6. ערן. כתבה מעולה ,כרגיל יש לומר.
    אין ספק שדחיית הקץ משנת 2008 על ידי "הגאון" ( אני המצאתי את הכינוי :) ).
    תעלה לכולנו פי עשרות מונים בזמן הקרוב.
    הניסיון של פישר להמר בקזינו האמריקאי דומה למהמר כפייתי שאיבד את כספו ומכוניתו ומנסה להחזיר הכל על ידי הימור על הבית.
    רק שבמקרה הזה הבית הוא שלנו אזרחי המדינה.
    שמעתי את הידיעה אתמול ולא האמנתי . לאיזה תהומות עוד נגיע בניסיון למזער את הנזק שגרם "הגאון" הידוע.
    בועת הנדל"ו אותה ניפח בכוונת מכוון מתפוצצת בימים אלה. היא תשאיר את המערכת הפיננסית במצב קשה מאד. אם לא תגרום לקריסתה.
    היה פעם סרט שנקרא בישראל "איש הרס" . אין איש מתאים יותר לכינוי מאשר פישר.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומה אתה אומר על הבלון ניסוי ששיגרו לפני חודש שפישר מתכוון להחליף את שימון בכס הנשיא? חחחח.... הבחור שלנו מכין לעצמו חסינות מוועדת חקירה שתקום בעקבות לעשור ההרס שהוא עלול להשאיר אחריו אחרי שהבין כחברה מוול סטריט לא יעלו אותו בדרגה לבנק עולמי או קרן המטבע?

      מחק
  7. ב. אפשר לשמור על אבטלה נמוכה גם ללא עזרה ליצואנים - שקל חזק הוא טוב לענפי המסחר והשירותים והתחזקות ענפים אלה יכולה לאזן את הפגיעה ,שתגרם לענף התעשיתי שאחראי על היצוא.
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
    ערן- אני ממליץ לקרוא את הספר 23 דברים שלא סיפרו לך על קפיטליזם. ספר מעולה.
    הוא סותר בצורה מוחלטת את הטענה שאפשר להסתמך על מגזר שירותים שיחזיק מדינה. ולכן אני לא מסכים איתך שאפשר לסבול ירידה ביצוא תעשייתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לגמרי מסכים - אני גם לא חושב שאפשר לבנות מדינה על מגזר השירותים (ראה מה קורה בארה"ב) אבל מצד שני אני גם לא מאמין שאפשר להחזיק את סקטור היצוא באופן מלאכותי בחיים (ראה לאן זה מוביל אותנו)
      בקיצור הפתרון שנתתי הוא הרע במיעוטו ,הפתרון האמיתי לדעתי, כפי שאתה יודע, זה בכלל לשנות את השיטה שלא תעמיד אותנו בדילמות האלו.

      מחק
  8. אני לא מצדד בפישר או בבנק ישראל אבל מה שכתוב פה הוא לא נכון במקרה הטוב ומשמיץ במקרה הפחות טוב.

    בנק ישראל יוצר את "יתרות המט"ח" מהלוואות שהוא לוקח כמו כל גוף שרוצה לייצר הון במקום כלשהו (חברה, מדינה, אדם פרטי). אני לא מכיר דרך אחרת לייצר הון.

    להגיד שיתרות המט"ח שייכות לחסכונות הציבור זה פשוט לא נכון.
    כי אם אני לוקח הלוואה מהבנק כדי לקנות מסטיק (ומחזיר בריבית מתישהו) אז המסטיק לא שייך לבנק (אלא אם שעבדתי אותו).

    בנק ישראל משקיע את יתרות המט"ח (עד היום) בפקדונות של בנקים אחרים בעולם (ומקבל ריבית אפסית) כדי שהכסף לא יאבד את ערכו הריאלי ויוצמד לכלכלות חזקות יותר (לפחות לפי התפישה, לא תמיד זה מצליח בביצוע).

    מה שהשתנה עכשיו הוא שהבנק החליט להקצות 2% מהיתרות לטובת השקעה בתעודות-סל שעוקבות אחרי כלכלות אחרות (בעיקר ארה"ב) כדי ליצור סוג של גידור (או תיבול) לרווח האפסי שהוא משיג על ההשקעה הקיימת.

    לגבי "זכות הציבור לדעת" זה בכלל לא רלוונטי לנושא ורק נועד לקומם כנגד בנק ישראל וראשיו.

    כמו לכל מק"מ או אג"ח, גם לאלו שהנפיק בנק ישראל יש תאריכי פדיון שונים (לקרן ולריבית) בהם הבנק עומד תמיד (לפחות עד היום), אחרת זה היה נחשב חדלות פרעון (ע"ע יוון), לכן אין ולא צריכה להיות שום טענה כנגד הבנק כל עוד אין בעיה עם ההחזרים ויתרות המט"ח רק גדלות.

    איציק.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום איציק,
      בנק ישראל הוא לא גוף שהוקם למטרות רווח אך במקרה של התנהלות לא נכונה אתה משלם על הפסדיו.
      בשוק ההון כל אחד יכול לגייס הונו באיזה דרך שיבחר אבל הבעיה פה שבנק ישראל לא שואל את בעלי ההון באיזה דרך הם מעוניינים לגייסו ומחליט באופן חד-צדדי מה הוא עושה איתם.
      חלק מתהליך רכישת "יתרות המט"ח" נעשה על ידי מקמ"ים אבל גם בין השאר על ידי שימוש בכספים שהבנקים המסחריים מפקידים בבנק ישראל. הכספים האלו הם כספי פקדונות הציבור. כספי פקדונות הציבור נלקחים לפיכך על ידי בנק ישראל ומשמשים בתהליך רכישת מט"ח או ספיגת השקלים שהתפזרו בשוק בגלל הרכישות האלה. שווי היתרות נתון לפער בין המטבעות וביכולת הבנק המרכזי להמירם חזרה לשקלים ולהחזיר אותם לבנק המסחרי חזרה עם הריבית. בשביל שהוא יוכל לעשות זאת הוא החל בסופ"ש "לשחק" עם הכסף בשוק המניות העולמי (גם אם מדובר ב2% -עדיין זה 6 מילארדי שקלים). עכשיו יש לי שאלה: ואם אינך מעוניין שכספי הפקדונות או ההלוואות שלך יושקעו במדדי מניות ,האם יש לך דרך למנוע זאת? האם בנק ישראל שואל את רשותך לפני ביצוע מהלך כזה? האם אתה יכול לברר היכן כספך נמצא ברגע נתון? התשובה היא לא,לא ולא
      האם זו לא זכותך לדעת מה עושים עם כספך? אני אשמח אם תבהיר את הנקודה למה זה מקומם אותך לדעת את הנקודה הזו.

      ונגיד שכספיך לא נפגע ,עדיין אתה תפגע ממהלכי בנק ישראל כי אם הוא יכנס לצרה אתה תכנס יחד איתו שכן תאלץ לספוג עליות ריבית או עליה במיסים כדי לממן את הגרעון האדיר בתקציבו.

      לגבי החזר החוב- בהחלט אפשר לעצום את העיניים ולהגיד יהיה בסדר תוך התעלמות מהעובדה שבנק ישראל לא חייב להחזיר את החוב-הוא פשוט יכול לעשות מה שעושים רוב ממשלות העולם -הם מגלגלים אותו ובסוף הדרך עלול להיווצר חוב מפלצתי והרסני ולכן אם אין לך בעיה עם זה אז כנראה עתידך פחות חשוב לך מההווה.

      וכמה שאלות שיש לי אליך איציק:
      1. כיצד לדעתך יחזיר בנק ישראל את החוב שצבר בדרך שלא תעמיד את ישראל בפני אסון או בזמן אסון שיתרחש? מי ישלם את המחיר בסוף הדרך?
      2. מדוע הבנק לא עובר למדיניות מוניטארית בה הוא מדפיס כסף לפי גדילת השוק במקום לפי גדילת החוב ובכך נמנע מהסיטואציה המביכה בה הוא נמצא כעת?

      ערן

      מחק
    2. אני מסכים איתך שאלו שהילוו לבנק את הכסף הם אלו שצריכים לקחת על עצמם את הסיכון על כך אבל הבעיה שבניגוד להשקעות אחרות שבו המשקיע איבד את כספיו בהלוואה לגוף שפשט רגל ,בנק ישראל לא יכול לפשוט רגל במקרה שיקלע לקשיים, אלא יפיל את הוצאות החילוץ על הציבור בצורת מיסים, ריבית גבוהה או אינפלציה ובהזדמנות זו אשאל אותך עוד שאלה:
      למה בכלל נכנס בנק ישראל להרפתקאה הזו במקום להגביל את המסחר במט"ח?

      מחק
    3. לגבי הדוגמא עם המסטיק זה מחובתו של המלווה לוודא שהלווה עושה שימוש מושכל בכספי ההלוואה ,שהוא אכן קונה לצורך העניין עם הכסף הזה מסטיק ולא רכב יקר שלא יוכל לעמוד אחרי כן בהחזר ההלוואה. אם לא יעשה זאת הוא עלול לאבד את ההלוואה.
      אך מה קורה אם מישהו (כמו בנק ישראל) לוקח הלוואה שתשפיע עליך בלי לבקש את רשותך או בלי לערב אותך איזה שימוש הוא עושה איתו ,לצורך העניין באיזה מדדי מניות הוא משקיע אותו או באיזה אגח"ים (ולידיעתך אגח היום יכול להיות מכשיר פיננסי לא פחות מסוכן ממניות).

      מחק
    4. שלום איציק,

      לגבי זכות הציבור לדעת, כל הרעיון שהציבור יבקר את הרשויות. כמו שכבר אמרו שאין כמו אור השמש לחיטוי. כאשר גוף זה או אחר מחליט שהוא יודע טוב יותר מהציבור ואין צורך לציבור לדעת, זה מנוגד לעיקרון השקיפות. צריך לזכור שלא מדובר פה על ארסנל נשק גרעיני, בסך הכל השקעות של בנק בכסף של האזרחים.

      בנוסף, אולי כן הבנק משקיע בצורה לא הגונה את כספינו? האם ניתן להוציא זאת מכלל חשבון?

      דבר אחרון, אני מוותר על שירותי האבחנה לגבי הרלבנטיות של המידע. כאזרח שמשקיעים את כספו בחברות מעבר לים, אני מעוניין לקבל דין וחשבון על כל שקל.

      ע'

      מחק
    5. היי ערן,
      אני אענה בסעיפים (לא בהכרח מקבילים לשלך) כדי שזה יהיה מובן ומסודר יותר (גם לי).
      1. נקודת המוצא שלי היא שברגע שהכסף יצא מהידיים שלי כמלווה (ברגע קניית האג"ח) לא מעניין אותי לאן הוא הולך ומה קורה איתו כל עוד אני מקבל את מה שהובטח לי מלכתחילה (הקצנה לצורך הבהרת הנקודה).

      2. 'יתרות המט"ח' שאתה כ"כ מפחד מהן, הן למעשה אג"חים ומק"מים שבנק ישראל משווק כדי ליצור מהן הון שיוכל לשמש רזרבות למדינה במקרי אסון (כגון מלחמה או רעידת אדמה) שיצריכו שימוש בעודפים לפני כניסה לחובות מול שאר העולם כדי להילחץ מהצרה (שלא נדע).

      3. בנק ישראל כמו כל גוף שמגייס הון רשאי לעשות בו כרצונו, וכל עוד ההחזרים (קרן וריבית) מובטחים למשקיעים אז אין ולא צריכה להיות שום טענה כלפיו או ביקורת לגבי ניהול הכספים ע"י הבנק ומנהליו.
      אני לא מתכוון שצריך להעלים את המידע, להוריד את הפיקוח והניטור ולתת למנהלים יד חופשית רחוק מעיני הציבור אבל כמשקיע ששם את כספו במכשיר פיננסי שנקרא אג"ח (או מניה), ברגע שמובטחת לי תשואה שמספקת אותי אז לא אכפת לי מה קורה עם הכסף אחרי שהוא יצא מהידיים שלי (שוב כדי להדגים את הנקודה).

      4. כספי הפקדונות שאתה מדבר עליהם מנוהלים ונסחרים ע"י המוסדיים למיניהם (קרנות השתלמות, פנסיה וכד') ולא ע"י בנק ישראל. עליהם (הראשונים) לא חסרה לי ביקורת והראשונה שבהם היא ניהול גרוע ע"י שימוש במכשירי פיננסיים עתירי סיכון (כגון מניות) ללא פיקוח מתאים או רגולציה מספקת. דווקא כאשר הם משקיעים את הכסף שלי באג"ח מדינה אני רגוע יותר כי זהו מכשיר השקעה סולידי שנותן תשואה נמוכה בסיכון נמוך עוד יותר.

      5. בנק ישראל מעוניין לייצר איזון בין סוגי ההשקעות שלו (כמו כל משקיע חכם) וכדי לעשות זאת הוא מקצה 2% מההון שלו (אחוז נמוך מאוד) כדי לנסות ו'לתבל' את התיק - דהיינו להשיג תשואה עודפת מהתשואה האפסית אותה הוא משיג כיום ע"י השקעה בתעודות סל אשר עוקבות אחר כלכלות של מדינות אשר מדורגות גבוה מאיתנו ומראות יציבות כלכלית בשנים האחרונות. כל זאת תוך סיכון מינימלי לכסף המושקע ושמירה על נזילות גבוהה בהתאם לתקופה.
      מצטער אם אני נשמע כמו פרסומת לבנק ישראל אבל כאחד שעוקב מקרוב ומשתדל להבין בנושא אני רואה איך מתנהל בנק ישראל ופזרנות או נטילת סיכונים היא לא משהו שאפשר להעיד על ראשיו על צורת ההתנהלות בו.

      6. מה שמקומם אותי זו לא זכות הציבור לדעת, שהיא כמובן חשובה מאוד והכרחית כאשר מדובר בכסף והשקעות.
      מה שמקומם אותי זו הדמגוגיה שבכתיבה, שמייצרת כביכול עובדות בחלק הראשון של הטור (ללא סימוכין) ולאחר מכן מתריסה על חוסר שקיפות ללא הצגת העובדות והבנה מלאה התמונה הכוללת.

      מחק
    6. 7. בנק ישראל הוא גוף שנועד לשרת את המדינה ולא להפך. הגרעון שאתה מדבר הוא אג"ח שמדינת ישראל הנפיקה ע"י בנק ישראל וזאת כדי לגלגל הון וליצור את יתרות המט"ח (השומן) שישמשו אותה להשקעות ולפיתוח בשגרה או לחילוץ בעת צרה. בצורה זו מתנהלת מדינת(!) ישראל כמו כל גוף פיננסי אחר, אשר מעוניין למנף את עצמו באמצעות כספי ציבור. אלא שהכסף כבר לא שייך לציבור ברגע שההלוואה נלקחה, אלא למדינה, שמצידה מתחייבת לפדות (להחזיר) את ההלוואה בתנאים שהוסכמו מראש על שני הצדדים טרם ההלוואה.

      8. לגבי גלגול חובות, אני מסכים שזו בעיה שכל העולם מתמודד איתה מרגע שכמות הכסף בעולם התנתקה מהנכסים הפיזיים (ניתוק היחס בין דולר לזהב ב-'71) אך כרגע זו הדרך היחידה לגייס הון לצורך מינוף השקעות, פיתוח וייצור (אשר מצידו אמור לייצר עוד כסף וכך לכסות על ההשקעה אך גם שלב זה מנופח כיום).

      9. לגבי הדוגמא עם המסטיק, אני אתן דוגמא נוספת שתמחיש טוב יותר את המצב:
      ביום שפתחת חשבון בבנק והפקדת כסף לראשונה, האם קיבלת טופס שבו שאל אותך הבנק מה ברצונך לעשות עם הכסף? ברור לך שגם הבנק משקיע את הכסף (חשבונות נוסטרו) שהפקדת אצלו, ושאין תיבה פיזית עם השם שלך וכמות המזומן שהפקדת, נכון? אז למה אתה לא בא בטענות לבנק שהולך ומהמר בבורסה עם הכסף שלך? למה נראה לך בטוח יותר שלכסף שהפקדת בבנק יש כיסוי אבל לכסף שהלוות לבנק ישראל לא יהיה ?!!!
      כדי להסיר דאגה מליבך, בנק הפועלים 'מחק' לפני 4 שנים הפסדים של מיליארדי שקלים על השקעות כושלות בחו"ל במכשירי פיננסיים חסרי כיסוי (אג"ח מגובות משכנתאות סאב-פריים) ומה קרה? האם היה בן-אדם אחד לא קיבל את הכסף שלו?

      10. בנוסף, אתה כאדם פרטי לא יכול לחייב את הבנק להגיד לך איפה הוא משקיע כי אין לך מספיק השפעה, כח או כסף (לפחות לי אין) כדי לעשות זאת. זו הסיבה שהבנק שלך יכול לחייב אותך להשתמש בהלוואה למשכנתא אבל אתה לא יכול לחייב את בנק ישראל להשקיע במכשירים פיננסיים מסוימים. ואולי עדיף כך, כי יש לו את המומחים והיועצים שלו ולך (לפחות לי) אין את הידע המספיק והיכולת לראות את התמונה הכוללת.
      זאת ועוד, אם יבוא בנק ויפרסם את כל תיק ההשקעות שלו, יקומו במהירות כרישי השוק והספקולנטים ויתחילו לעשות מהלכים כדי להפיל את השוק או המניות הספציפיות ולשאוב את הכסף הרב שהבנק משקיע. לא נראה לי שזה תסריט שמישהו רוצה שיתממש.

      11. לסיום, בנק ישראל מתערב במט"ח מלכתחילה מכיוון שאנחנו חלק מכלכלה עולמית וגופים פיננסיים זרים (מדינות, קרנות ואנשים פרטיים) שמאמינים בכלכלה שלנו באים ומשקיעים פה כסף שעוזר לפתח את המדינה והכלכלה שלנו. תופעת הלוואי שנוצרת מכך היא שהשקל מתחזק אל מול המטבע הזר ונוצר עיוות אשר משפיע על ערך המטבע וכח הקנייה שלנו. זה פוגע ביבוא או בייצוא ובמצבי קיצון על יציבות הכלכלה כולה.
      מטרת ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח היא יצירת איזון בין ההשקעות הנכנסות לישראל לבין הכסף שיוצא ממנה. על נקודת האיזון המדויקת אפשר להתווכח אבל הכוונה ברורה ולגיטימית.

      לאנונימי, ראה תגובותי מעלה. מקווה שכיסיתי הכל :)

      אשמח לתגובות והערות כי אני לא חף מטעויות וגם אני לומד תוך כדי תנועה אך אני משתדל לייצג את דעתי נאמנה :)

      מחק
    7. בנוגע לשקיפות (10)
      בעיקרון, כל הגופים השלטוניים מחויבים לשקיפות לפי חוק חופש המידע. בבנק ישראל יש סעיף שפוטר אותו משקיפות כשהבנק מחליט שזה נוגד אינטרסים מסוימים.
      אין הכוונה בשקיפות לאלץ את בנק ישראל להשקיע השקעות מסוימות, זה בדיוק תפקיד הבנק להחליט כיצד להשקיע את הכסף (אם בכלל).
      הכוונה בשקיפות היא לפרסם את תיק ההשקעות.
      אין הכוונה שהבנק יפרסם את כוונותיו לפני ההשקעה. אלא שיפרסם את ההשקעות בדיעבד, ככה הספקולנטים יוגבלו מאוד בניצול לרעה של תיק הבנק.
      הידע שירכשו הספקולנטים מהתיק הקיים, הוא מחיר סביר שנשלם בשביל שקיפות.

      ללא שקיפות אפילו האנשים שעומדים בראש בנק ישראל עלולים למעוד ולשרת אינטרסים זרים.
      אולי לי אין את הכישורים הדרושים לבקר את איכות ההשקעות, אבל אלפי זוגות עיניים אחרים יוכלו לעשות זאת.

      בנוגע לביקורת על השקעה במניות.
      בנק ישראל אינו הבעלים של הכסף שבידיו. בנק ישראל הוא תאגיד ציבורי!. בנק ישראל אמור להיות מוגדר כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) למרות שהוא לא מוגדר כך. לפיכך הוא אמור להיות חייב דין וחשבון מתמיד לאזרחים משום שבעצם שום דבר שייך לבנק, לא הכסף שהוא מגייס, לא האג"ח, לא המניות או הדולרים. הכל כספי ציבור. לצורך העניין בנק ישראל הוא שלוח הציבור. אם בעיני הציבור השקעות הבנק לא טובות מן הראוי שיפסיק אותן, אפילו אם זה מנוגד לדעה של כל המומחים הגדולים שלו.
      העובדה שהבנק היום הוא הגוף שיש עליו הכי פחות פיקוח והכי פחות שליטה (הוא יותר עצמאי מרה"מ) אינה הופכת את הדבר לנכון. למעשה ההיפך נכון, בנק ישראל, כמחזיק יתרות המט"ח וכמנפיק הכסף הראשוני, היה ראוי למידה הכי גבוהה של פיקוח ושליטה של הציבור עליו.

      הדבר שונה בבנק מסחרי, בכמה אספקטים:
      1) הציבור יכול לבחור בנק מסחרי. אין לנו כמה בנקי ישראל שאפשר לבחור מתוכם.
      2) הציבור יכול להשאיר את הכסף בכיס (למרות שישלם על כך מחיר) וכלל לא להשתמש בשירותי הבנק המסחרי. לעומת זאת הוא חייב להשתמש בשירותי בנק ישראל. יתירה מכך, הבנק אוסר על הנפקת מטבע אלטרנטיבי (בצורה שלדעתי סותרת את אמנת חופש העיסוק של האומות המאוחדות).
      3) בנק ישראל הוא מונופול. הבנקים הם קרטל.

      בקיצור עניין הציבור בנעשה בבנק לגיטימי, מעשיו של הבנק בכסף שמופקד צריכים להיות שקופים. והניהול אחראי. בעיני השקעה במניות עלומות זה מעשה לא מוצדק ובלתי אחראי.

      ע'

      מחק
  9. היי ערן,

    מה ז"א בנק ישראל לא שואל את בעלי ההון ?
    1. אין פה סוגיה בכלל, זה בדיוק כמו שאני אשקיע באג"ח של תשובה, אין לי מושג (כביכול) מה הוא הולך לעשות עם הכסף וגם לא אכפת לי, כל עוד אני מקבל את הקרן והריבית הנקובה שהוא הבטיח לי ביום הקנייה של האג"ח.
    2. זה שהכספים מגיעים ממוסדיים זה לא מעניין אותי. כן, יש לי פנסיה, כן אני יודע שהם משתמשים בכספי הפנסיה שלי(!!!) בשוק ההון ובין השאר בקניית אג"ח של מדינת ישראל, אבל אותי יותר מלחיצה העובדה שהם משקיעים באג"חים קונצרניים לא מגובים (ע"ע תשובה ושות') ולא באג"ח שמגובה ע"י מדינה וע"י ארה"ב.
    3. שוב נחזור לנקודת המוצא שלי, ברגע שהלוותי למישהו כסף (קניתי אג"ח או מניה), הכסף כבר לא שלי. יש לי שטר כלשהו שמעיד על זה שנתתי ל-X כסף ששווה כך וכך בתאריך כזה וכזה. אם מחר יהיה פיחות מטורף בשער, ה-X שלי יהיה הרבה פחות כסף, אבל הוא עדיין יהיה X.
    4. מה שמקומם אותי זה לא זכות הציבור לדעת אלא צורת הכתיבה הדמגוגית שבה אתה יוצא מנקודת הנחה שכל מה שכתבת לעיל נכון ואתה 'תוקף' גוף כלשהו בטענה שמעלימים ממך מידע שאתה 'חייב' לדעת.
    5. לגבי גלגול חובות, זו בעיה אחרת שכל העולם נקלע אליה ואני מסכים שהפתרון הוא לא לגלגל עוד חוב כי בסוף יהיה פה כאוס שלם.
    6. ספציפית לגבי בנק ישראל, יתרות המט"ח שאתה כ"כ מפחד מהן נועדו לשעות משבר בדיוק - מלחמה, רעידת אדמה וכו' הבנק משרת את המדינה ולא להפך.
    7. אני לא יודע על איזו סיטואציה מביכה אתה מדבר. 'החובות' של בנק ישראל הם הלוואות שהוא לקח בצורת מק"מ ואג"ח והוא עשה זאת כדי ליצור למדינת ישראל רזרבות לימים קשים. בנק ישראל עושה כמו כל בנק מרכזי של מדינה אחרת בעולם, זה מקובל ולגיטימי בדיוק כמו כל חברה בע"מ שמעוניינת לגייס כסף כדי למנף אותו. יתרה מכך, בנק ישראל נמנע מהשקעות ספקולטיביות ומנסה (לפחות עד היום) רק לשמר את הערך הריאלי של הכסף ע"י בחירה באפיקי השקעה סולידיים מאוד (אג"ח מדינות אחרות בעיקר)והימנעות מאפיקים ספקולטיביים (זהב, נפט, אג"ח מדינות חלשות יותר).
    8. למה לבנק להגביל את המסחר במט"ח, אנחנו חלק מכלכלה גלובלית וזה טוב לנו מאוד שיבואו משקיעים זרים ויכניסו כסף למדינת ישראל. חלק נכבד מהאג"חים של מדינת ישראל מוחזק ע"י מדינות זרות או גופים זרים שמאמינים בנו ובכלכלה שלנו ואני לא רואה שום דבר פסול בזה. תופעת הלוואי של זה היא התחזקות השקל אל מול המטבעות האחרים ולכן בנק ישראל מתערב במט"ח. כדי ליצור איזון ותו לא (כמובן שאפשר להתווכח על נקודת האיזון אבל הסיבה ברורה והגיונית ולגיטימית).
    9. לגבי התוספת האחרונה אני אענה לך באותו מטבע, כשאתה מפקיד כסף בבנק, אתה מקבל דף שבו שואלים איפה להשקיע את כספי הנוסטרו ? האם הבנק שואל אותך מה לעשות עם הכסף שהפקדת אצלו ? הרי מה שאתה רואה בחשבון הוא פיקטיבי ורק מייצג את מה שהפקדת. זה לא אומר שיש איפשהו תיבה פיזית עם השם שלך וכמות הכסף שהפקדת במזומן, נכון ? אז זה בדיוק אותו הדבר. אתה לא בנק שיכול לחייב את הלווה שלך ללכת ולהשקיע במקום ספציפי כי אתה לא גדול או עשיר מספיק (לפחות אני לא) לכן כל עוד מובטח לך שתקבל את הקרן והריבית שלך, אין לך שום סיבה להיות מעורב. יותר מזה, מה שאתה מבקש הוא לא הגיוני ואפילו קצת טיפשי כי ברגע שהבנק יודיע איפה הוא מושקע, יבואו הרבה מאוד ספקולנטים וכרישי שוק ויתחילו לשחק עם השוק כדי לפגוע בכספים הרבים שהבנק השקיע ואז יתחילו הצרות האמיתיות, לכן עדיף (לדעתי) לשמור על עמימות ולא לצעוק בריש גלי איפה הכסף.

    אשמח לתגובות כי גם אני לא חסין מטעויות אלא מייצג את דעתי נאמנה בלבד :)

    השבמחק
  10. אסור לנו לשכוח ידיעה קטנה וחמקמקה אי שם מלפני 10-12 שבועות, על כך שפישר הקטן, העלה את יחס הרזרבה בבנקים.
    עליית היחס אמורה למוסס כשליש ממלאי הכסף במשק. זה כמובן יגרום למשבר כלכלי בסדר גודל של 1929. אבל אולי יפתור את בעיית יסוף השקל.

    כולם מדברים על הריבית, אף אחד לא מבקש פרסומים של הגרף המתאר את יחס הרזרבה..

    השבמחק
  11. היי ערן,

    השמח לדעת דעתך על תאוריה זו:
    פדרל רזרב הוקם על ידי אנשים עשירים שכולל בעלי בנקים ובעלי חברות נפט..אנשים אלה דאגו לכך שפוליטיקאים בכל העולם יקימו בנקים מרכזיים וחייבו את כולם שהדולר יהיה המטבע הרזרבי.
    הדולר הרזרבי מושקע בצורה כזו או אחרת בכלכלה אמריקאית ובגלל זה כאשר כלכלה של ארצות הברית צומחת אז גם כלכלות אחרות צומחות אבל כאשר כלכלת ארצות הברית בצרה(למשל ארצות הברית יצאה למלחמות או בזבזה יותר מידי כסף לשוק הפנימי או חיצוני-למשל עידוד דמוקרטיה בעולם) אז כל העולם בצרה(יוון קורסת לגמרי,ספרד בקושי נושמת....) אבל בארצות הברית עדיין לא כזה רע(אולי מספר בנקים נסגרו ואנשים לא אחראים עיבדו בתים)...בעצם מדינות המחזיקות דולרים לוקחות על עצמן את כל הרוע,את האינפלציה, עליית מחירים, מעבדים פנסיות... ובארצות הברית סך הכול הכל כרגיל אין כמעט השפעה...

    השבמחק