יום חמישי, 28 בפברואר 2013

ביטול תקרת המק"מ והאינפלציה החבויה

מאת: יאיר פרבר
איך מכשיר מוניטארי שנוצר לצורך איזון כמות הכסף לטובת משקי הבית ולריבית עדיפה על פיקדונות, נוצל לניהול המערכת הבנקאית? איך כל זה מתקשר להרחבת כמות הכסף בחסות בנק ישראל?

חלק א': עד אין סוף – ביטול תקרת המק"מ


האינפלציה הרצחנית של שנות ה-80 הובילה ב-1985 למיסוד ה"תכנית לייצוב כלכלי", ובמסגרתה תוקן חוק בנק ישראל (החוק המקורי משנת 1954 סעיף 45) ונקבע שם כי "הבנק לא ייתן לממשלה הלוואה למימון הוצאותיה". תיקון החוק מנע מממשלת ישראל ליטול הלוואות ישירות מבנק ישראל ובכך הופסקה "הדפסת כסף" והאינפלציה הואטה. רק נציין כאן כי עדיין קיימת לבנק ישראל האפשרות להלוות ולממן את הההוצאות הממשלתיות כל עוד זה נעשה בעקיפין ולא ישירות מהממשלה (חוק בנק ישראל החדש 2010 סעיפים 36 ו-49;) אולם הזיכרונות המרים מהעבר האינפלציוני של מדינת ישראל מנעו הלוואות שכאלו בשני העשורים האחרונים ורק המשבר הכלכלי האחרון ב2008 גרם לשימוש בכלי זה.
התכנית הכלכלית של 1985 גרמה לייצוב המשק בישראל, לא רק בעזרת האיסור על הדפסת כסף אלא בעזרת כלים רבים נוספים. אחד הכלים הנוספים היה "מילווה קצר מועד" או בשמו המקוצר מק"מ, ואותו המק"מ הוא למעשה איגרת חוב ממשלתית המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה קצרה. לפי הדיון על הקריאה הראשונה להצעת החוק המטרה ביצירת המק"מ הייתה כפולה. ראשית, להכריח את הבנקים לתת ריבית טובה למפקידים, כיון שאם הם לא יעשו זאת הרי שהמפקידים יוכלו לקנות את המק"מים. שנית ועיקר, לשם מדיניות מוניטארית ע"י וויסות כמות הכסף ברמה השוטפת, כלומר ויסות של שינויים זמניים בכמות הכסף. לפי הדיון בכנסת, דוגמה למצב שכזה הייתה מצב בו הממשלה שילמה מקדמות לעובדיה ויש צורך זמני לווסת את כניסת הכסף הזה לשוק בכדי לא לגרום לאינפלציה (או כפי שאתם מכירים את זה :עליית מחירים). ולכן בסעיף 6 לחוק המק"מ נקבע כי "בנק ישראל ימכור את איגרות החוב לציבור ויקנה אותן ממנו, כל אימת שהדבר נחוץ לדעת נגיד בנק ישראל להרחבתם או לצמצומם של אמצעי התשלום". זאת הייתה המטרה במק"מ – וויסות שוטף של כמות הכסף.



כיון שהמטרה במק"מ לדעת כותבי החוק הייתה ויסות כמות הכסף ברמה השוטפת, נקבעה תקרה להנפקה של מק"מים והיא עמדה על 10 מיליארד שקלים (או 20 מיליארד שקלים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים).

ומדוע תקרת המק"מ בכלל מעסיקה אותנו?
התשובה היא שהנפקת המק"מ קשורה בקשר הדוק להרחבת כמות הכסף, קרי המזומנים וחשבונות העו"ש של הציבור. למשל, בכל פעם שבנק ישראל קונה מטבע חוץ, הוא למעשה "מדפיס" שקלים שנשפכים למשק כי הוא קנה את הדולרים ממישהו והקונה המאושר קיבל שקלים שעד כה לא היו בשוק. השקלים הללו מתגלגלים לציבור ויכולים ליצור תהליך אינפלציוני (גידול בכמות השקלים שבידי הציבור), ולכן בשביל למנוע גידול בכמות השקלים, בנק ישראל קונה בחזרה את השקלים מהציבור ("סופג אותם") בעזרת הנפקת מק"מ לציבור. הציבור מקבל נייר התחייבות מבנק ישראל כי יקבל חזרה את כספו כעבור תקופה נקובה בתוספת ריבית ובינתיים השקלים נשארים בכספות בנק ישראל ולא "תורמים" לאינפלציה. התהליך הזה מכונה בעגה המוניטארית "סטריליזציה". אבל כפי שראינו, להנפקת המק"מ יש תקרה חוקית, ואם יש תקרה חוקית להנפקת המק"מ אז ככל הנראה צריכה להיות תקרה אפקטיבית לקניית מטבע חוץ או לצורות אחרות שיכולות לגרום להרחבת כמות הכסף.
אבל זהו שלא !!!

ההגבלה על הנפקת מק"מ הורחבה שוב ושוב במהלך השנים עד שבוטלה, כפי שנפרט מיד:
החוק המקורי נחקק בפברואר 1984 והוא קבע תקרת הנפקה של 10 מיליארד שקלים ישנים או 20 מיליארד שקלים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים, אולם כבר בינואר 1985 החוק תוקן (תיקון מס' 1) והתקרה הוכפלה פי שבעה ויותר. מעתה התקרה להנפקה של מק"מים נקבעה על 75 מיליארד שקלים ו- 150 מיליארד שקלים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים.

ביולי 1985 (חצי שנה לאחר התיקון הקודם) התקרה הועלתה ל- 500 מיליארד שקלים ו- 1000 מיליארד שקלים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים (תיקונים מס' 2 ו-3) – הכפלת התקרה פי 6.6, ככל הנראה בגלל שהאינפלציה במשק הייתה בשיעור רצחני.

ב-1986 עברה המדינה משקלים לשקלים חדשים (וכל מטבע חדש איבד 3 ספרות) והאינפלציה כבר הייתה מתונה מאשר קודם לכן, אבל ביוני 1987 התקרה על הנפקת המק"מ הועלתה ל- 3 מיליארד שקלים חדשים ו- 6 מיליארד שקלים חדשים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים (תיקון מס' 4). הפעם הכפלה של התקרה פי 6.

ביולי 1991 התקרה הועלתה ל- 10 מיליארד שקלים חדשים ו- 15 מיליארד שקלים חדשים בהינתן אישור שר האוצר וועדת הכספים (תיקון מס' 5).

תיקון מס' 6 באפריל 1995 התעלה על קודמיו כיון שמלבד העלאת התקרה ל- 15 מיליארד שקלים חדשים הוא ביטל את הצורך באישור של שר האוצר וועדת הכספים להגדלת התקרה. כך נמחקה כל בקרה פרלמנטרית של ועדת הכספים של הכנסת על המדיניות המוניטארית של בנק ישראל (ראו את דברי ח"כ דן תיכון בנושא זה). בנוסף, נקבע מנגנון "טייס אוטומטי" ותקרת הנפקת המק"מ הוצמדה לגידול בכמות הכסף (M1).

תיקון מס' 8 (במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2002 תיקון 52) מחק כל הגבלה מספרית על הנפקת המק"מ ומאז אין כל הגבלה על כמות המק"מ שבנק ישראל יכול להנפיק. כלומר מלבד ביטול הבקרה הפרלמנטרית של ועדת הכספים עוד בשנת 1995, משנת 2002 לבנק ישראל יש יכולת להנפיק אגרת חוב ממשלתית בכל היקף שהוא מבלי לשאול את הממשלה בכלל.

אולם הגדיל לעשות חוק בנק ישראל החדש (2010). זוכרים את המטרה שלשמה הוקם המק"מ מלכתחילה (סעיף 6)?
"בנק ישראל ימכור את איגרות החוב לציבור ויקנה אותן ממנו, כל אימת שהדבר נחוץ לדעת נגיד בנק ישראל להרחבתם או לצמצומם של אמצעי התשלום"

חוק בנק ישראל החדש (סעיף 92) שינה את חוק המק"מ ומעתה:
"בנק ישראל ימכור את איגרות החוב לציבור ויקנה אותן ממנו, כל אימת שהדבר נחוץ לדעת נגיד בנק ישראל כדי להשיג את מטרות בנק ישראל ולמלא את תפקידיו"

כך המק"מ הישן והטוב, אותו כלי שנועד לחיסכון קצר מועד לטובת הציבור ולכלי מדיניות מוניטארית מצומצמת (וויסות שוטף של כמות הכסף) הפך לכלי מדיניות מוניטארית רחבה כיון שמטרות בנק ישראל כוללות גם שמירה על יציבות המערכת הפיננסית (קרי הבנקים), תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה, הפעלת שוקי מטבע חוץ ועוד.

ואם אתם חושבים שזאת רק פרשנות אפשרית למה שקרה, אז תקראו את דברי בנק ישראל עצמו בשנת 2007:
"לאחר יותר מעשור של הרחבה הדרגתית של היקפי המק"מ כדי לבסס אותו ככלי מוניטרי, תוך ספיגת עודפי נזילות במשק , יתחיל בנק ישראל להשתמש במק"מ ככלי מוניטרי פעיל ... משמעות החלטה זו היא שימוש במק"מ להזרמה או לספיגה של כספים בהתאם לצורכי הנזילות השוטפים של מערכת הבנקים, כשמדובר בהתפתחויות הצפויות באופק של חודשים ספורים ולא על בסיס יומי"

כלומר, בנק ישראל משנת 2007 (ואף עשור לפני-כן) משתמש במק"מ ככלי לניהול מערכת הבנקאות עוד לפני שהותר לו לעשות כן בחוק בנק ישראל החדש מ- 2010. סיכומו של דבר, המק"מ שנועד לאזן את כמות הכסף לטובת הציבור (וככלי לחסכון קצר מועד) הפך לכלי לייצוב המערכת הבנקאית.

ההגבלות על הנפקת מק"מ בידי בנק ישראל הורחבו שוב ושוב עד שבוטלו כך שמלבד שבנק ישראל יכול להרחיב את כמות הכסף ללא שום הגבלה, הוא יכול להנפיק מק"מ ללא שום מגבלה – אגרת חוב ממשלתית שגם אם אינה נרשמת כחוב במאזן ממשלת ישראל, הרי שתשלום הריבית עליה (הפרש הניכיון) מתגלגל לבסוף על חשבון הציבור.

בחלק הבא נעזוב את הפן המשפטי ונראה איך בנק ישראל שוחק את כספי הציבור ומרחיב את כמות הכסף, על-אף הנפקת המק"מ.


25 תגובות:

  1. האם הטענה : "בנקים חזקים טובים לפעילות כלכלית בריאה של המשק", נכונה? כל מה שהבנקים עושים זה להלוות כסף, פרט כמובן לעמלות המוגזמות שלהם. אם יש פקוח על הבנקים אז מה רע בזה שבנק ישראל מסייע ומפקח על הבנקים מתוך כוונה לשמור על השוקים וחסכונות הציבור? בנק ישראל מווסת את האינפלציה, הבנק הוא רק כלי שרת עבורו. נכון שיש אינטרסים אישיים של הבנק והם לעתים מנוגדים לזה של המשק אבל בשביל זה יש פיקוח. אני מכיר מישהו שקיבל מכתב מהבנק שהם מעריכים שהדירה שלו הכפילה את שוויה ומציעים לו הלוואה כנגד הדירה כשבפועל הם מעריכים את הדירה הרבה מעל שוויה, אז הם גורמים להעלאת ערך הדירות, אבל עדיין ההחלטה אם לקחת הלואה או לא היא שלו. אז מה לא בסדר בבנקים?

    השבמחק
    תשובות
    1. הבנקים הם בסדר גמור. הם ממציאים כסף ומלווים לך אותו. אתה כל חייך תעבוד בשביל להחזיר להם את ההלוואה והריבית. אז כמו שכתבתי הם בסדר אתה גמור

      מחק
    2. הבנקים בסדר .ואתה?

      מחק
  2. אז מה רע בלהנפיק מק"מ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה משלם עליו את הריבית בסופו של דבר דרך מיסים. הכל למען יציבות הבנקים.

      מחק
    2. זה לא רע להנפיק מק"מ.
      זה רע להנפיק יותר מדי מק"מ.
      מק"מ הוא כמו מחסנית שיש בתוכה שקלים.
      ברגע שלוחצים - הכסף נפלט והאינפלציה דוהרת.

      מחק
    3. הריבית המשולמת היא למען יציבות השוקים הפיננסים, הכלכלה וישפור היצוא. יציבות הבנקים הרי הוגדרה בכל העולם כחלק חשוב מהיציבות. התמוטטות לימן ברדרס היתה הקוביה שהפילה את הדומינו הפיננסי. את האינפלציה יוצר הנגיד כשהוא קונה דולרים, את המק"מ הוא מנפיק כדי לצמצם את האינפלציה, הוא אומנם משלם ריבית עליהם אבל הוא גם מקבל ריבית על האג"ח האמריקאי שהוא קונה בדולרים.

      מחק
    4. אנונימי,
      האינפלציה היא חלק מהשיטה בכל העולם. לולא היתה אינפלציה קבועה כל הכלכלות בעולם היו מתרסקות.
      ואם כל העולם תלוי בכמה בעלים של חברות פרטיות (שאנחנו מכנים אותם בנקים) אז לא הגיע הזמן לשנות את השיטה העקומה הזו? יש פתרון של קרן המטבע בדיוק לבעיה הזו שצריך רק לקחת ולממש:
      https://www.dropbox.com/s/obgsliablsdzr6n/ChicagoPlanP8-15-12-2012.pdf
      ערן

      מחק
    5. יציבות הבנקים עומדת ב*ניגוד* לטובת הציבור. מאחר והממשלה לא נותנת לבנקים להתמוטט, הם לוקחים סיכונים גדולים בהרבה. אם הבנק יפול, אנחנו נשלם את המחיר. אם הוא ירוויח, הרווח לא יגיע אלינו.

      לציבור יש אינטרס ברור שהממשלה *לא* תערוב לבנקים. כך הבנקים יחזרו לגודלם הטבעי ואנחנו לא נאלץ לשלם את מחיר הסיכונים שהם לוקחים והבונוסים המטורפים שהם מחלקים לעובדיהם.

      יריב

      מחק
  3. זו לא טובת הציבור שהבנקים יציבים?
    בנק זה כלי עזר לפעולת שוק חופשית.
    מה עושה הבנק לא בסדר? פעם היו מעלים ומורידים את הריבית כדי לשלוט באינפלציה, היום אי אפשר כי השווקים העולמים קשורים זה בזה, אז מווסתים את כמות הכסף בשיטות אחרות.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי,
      לא הבנתי איך שוק חופשי יכול להתקיים כשמי שמחליט לאן ילך הכסף הוא גוף פרטי מונופולוסטי שעושה זאת למטרות רווח? איך שוק חופשי יכול להתקיים כשתחום יצירת הכסף היא לא חופשית ויש עליה מונופול בנקאי שנכפה עלינו בעזרת חוק? איך שוק חופשי יכול להתקיים כשהבנק המרכזי קובע את כלליו לפי גחמות אדם אחד העומד בראשו?
      לגבי וויסות כמות הכסף -חכה לחלק השני -זה יעניין אותך.
      ערן
      ערן

      מחק
    2. האם יש סתירה בין זה שהצעד של הבנק מעודד את השוק החופשי לזה שהגוף שמחליט לאן ילך הכסף עושה זאת למטרות רווח? הבנק מלווה למי שי שסכוי סביר שיחזיר. הוא מסנן את כל אלו שמהמרים ולא יוכלו להחזיר כסף. לגבי כל אלו שנכנסו לחובות שהם לא יכולים להחזיר, זה לא הבנק שפיתה אותם, הם אנשים מבוגרים שביצעו החלטה. רובם לא זוג שאבד את העבודה שלו ולא יכול לשלם משכנתה אלא אנשים שלקחו הלואה נוספת כדי להוציא את המזומן שהרויחו עם עלית המחירים ונסעו אתו לטיול לחו"ל.
      לגבי העובדה שהשוק החופשי לא יכול להתקיים בשל גחמות של בן אדם יחיד, כמובן שאתה צודק אבל המצב כיום הוא לא מצב טבעי. וזה שיש אדם אחד שמחליט אולי עדיף על הסיטואציה שועדה של 12 יהודים לא יכולה להחליט כלום.

      מחק
    3. שלום אנונימי,
      האם הרווח זה הדבר שמקדש את החיים היום? ומה עם דברים שזקוקים לכסף אבל הם לא רווחיים כמו מתנ"ס,בית ספר, מגרש משחקים... מתי פעם אחרונה בנק הלווה לבנות את אחד מהדברים האלו? האם הם חשובים פחות מעוד כמה מאות מיליונים שמוזרמים לדנקנר או לבן דב לרכוש עוד חברה וצרף אותה לסט החברות שכבר בבעולתם?
      אלו שנכנסו לחובות לפחות חלקם לעולם לא יצליחו להחזיר את ההלוואה כי מתווספת אליה ריבית שלא קיימת בשוק ולכן במשחק הכסאות הזה יהיו תמיד כאלו שישארו ללא כסא.
      לגבי השוק החופשי: לשיטתך אולי בוא נבטל גם את הכנסת- במקום שיהיו 120 חכים שרבים בינם לבין עצמם ולא יכולים להחליט כמעט על כלום, נשים מישהו שלא יבחר על ידינו שיחליט הכל בשבילנו.
      וברצינות: בדמוקרטיה אמיתית 12 יהודים או ערבים או דרוזים צריכים בסך הכל לבצע את צו הבוחר ולא להחליט בשבילו.

      ערן

      מחק
    4. אגב הוכח שבנקים לא משלמים בהכרח לאלו שהכי ריווחים אלא לאלה שהכי מקושרים לבנק.

      ערן

      מחק
    5. אשמח למקורות לקביעה האחרונה שלך אם אפשרי.
      ותודה רבה, אתה מנגיש את העובדות בצורה נפלאה.

      מחק
  4. ואני אוסיף על דבריו של ערן מה שהדיוט כמוני מבין. כשאדם חייב כסף לבנק ואינו יכול להחזיר מיד ננקטות נגדו סנקציות שונות. למשל אם אינו עומד בתשלומי המשכנתא יקחו לו את הדירה וכך יאה למי שלא עומד בהתחייבויותיו. לעומת זאת כשהבנק לא יכול להחזיר למשקיעים את כספם מה אז? המנהל הולך.לכלא? לא, המדינה מתגייסת ומצילה את הבנק מהמיסים שאני ואתה משלמים ובדרך כלל בלי זעזועים גדולים מדי כדי לשמור על היציבות . כך שזה ממש לא "שוק חופשי"

    השבמחק
    תשובות
    1. אז לבטל את הבנקים? להלאים? לבטל את כרטיסי האשראי? את הבנקאות באינטרנט? נשאר עם שוק אפור? אני שומע רק מה רע, אבל לא מה התחליפים? שלא יהיו הלוואות לדיור? לא הלוואות לפתיחת עסקים? לא מניות לפתיחת חברות? רק החלפות בשכונה? שנלך לישון עם רדת החשכה או נקנה גנרטור?

      מחק
    2. לא צריך לבטל כלום. צריך רק לשנות את השיטה.כל הפרטים פה על הבעיה והפתרון:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/blog-page_29.html

      ערן

      מחק
    3. לאנונימי:

      צריך דבר קטן ופשוט - כמו שכבר אמרתי קודם - להסיר את הערבות הממשלתית מהבנקים. הם עסק מסחרי, שיקחו על עצמם את הסיכונים.

      יריב

      מחק
  5. תודה ערן,

    ממתין בקוצר רוח לחלק השני

    השבמחק
  6. I've said this on here before, it bears repeating.
    So called free market, as history clearly demonstrates will lead to disaster:
    Is it not evident that in free market those who hold financial power will eventually rule others aka fascism?
    A regulated to a limited extent, with eye for economic advancement of all, market, is the way to go but this requires strong government, uncorrupt, with sense of mission PUBLIC SERVANTS.
    The issue therefor, contrary to what we constantly hear, is not economic, and ultimately the fault is not in this or that system but a moral/spiritual issue
    We either go within or without
    - Eran.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש משהו בדבריך.
      מתחילה להתעורר הגישה של הפרדת הכלכלה מהפוליטיקה והתרבות.
      כאן תוכל לקרוא
      http://wn.rsarchive.org/Books/GA023/English/AP1972/GA023_index.html
      וכאן אפשר ללמוד בעברית ובקצרה
      http://socialtriangle.org.il/

      מחק
  7. http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=30563&from=globeskotarot

    היה משבר? הבנקים האמריקאים רושמים רווחי שיא מזה 6 שנים

    השבמחק
  8. יופי של מאמר יאיר וערן
    אני אשמח לדוגמה שתבהיר איך בדיוק המקמ משמש לייצוב המערכת הבנקאית?
    אהוד

    השבמחק