יום שישי, 11 ביולי 2014

מדוע הצעת החוק לתשלום ריבית על הפלוס עשויה להגדיל את אי השוויון?

מאת: זיו אליישיב

ניצן הורוביץ ומירי רגב רוצים לחייב את הבנקים לשלם ללקוחות  ריבית על יתרת הזכות, אך עיון בין השורות מעלה שיש בהצעה יותר נזק מתועלת חברתית ושמטרותיה – בעיקר פופוליסטיות



ועדת הכלכלה בכנסת דנה בתקופה זו בהצעת חוק של ניצן הורוביץ (מרצ) ומירי רגב (הליכוד ביתנו) שתחייב את הבנקים לשלם ללקוחותיהם ריבית על יתרת הזכות ("הפלוס") בחשבון העו"ש שלהם. ממבט ראשון נראה, כי מדובר בהצעה ראויה וטובה שיישומה יטיב עם הציבור הרחב, זה שמפקיד את כספו בבנקים המסחריים ושמלבד שירות אחזקת הכסף באופן בטוח יחסית, לא מקבל כל תמורה על כך. ואולם, מי שמתאמץ טיפה ופונה לקרוא לא רק את השורות אלא גם ובעיקר את מה שביניהן [קראו כאן], נוכח לדעת כי ההצעה מועילה בעיקר ללקוחות המבוססים יותר בשוק ובכך מגדילה, לפחות "על הנייר", את אי-השוויון הכלכלי שקיים בישראל. לשון אחר – הצבת המטרה המוצדקת בדמותם של הבנקים הולידה הצעת חוק פופוליסטית שאינה אלא זלזול באינטליגנציה של הציבור הרחב, לא פחות.

אחת הדרכים הידועות להרוויח כסף היא להתנהל כמו סוחר שקונה סחורה במחיר מסוים ומוכר אותה במחיר גבוה יותר. כשמדובר בבנקים, הסוחרים בכספם של הלקוחות, כשחשבונם של האחרונים מגיע ליתרת זכות ניתן להתייחס לדבר כאילו הבנק "רכש" את הכסף והשתמש בו למטרותיו השונות. עם זאת, יש להדגיש, כי הרכישה הזאת היא בבחינת "מוצר ללא עלות" שאינו מזכה את הלקוח בדבר וכי במצב הפוך – מינוס, הלקוח מחויב לשלם על חובו ריבית גבוהה. אגב, מתשלום הריבית הזאת מנועים לקוחות מסוימים, לרוב מקושרים, שלא אחת נהנים ממחיקת חובותיהם לבנקים על חשבון הציבור.

כנראה שיכריז על הצלחה מסחררת. הורוביץ
(צילום: Flickr / Naaman Saar Stavy)

בחזרה להצעת החוק; נכון להיום, חוסר התחרותיות שקיים במשק הבנקאות מאפשר לבנקים להנות מרווחים גבוהים, שהם עצמם מבקשים לשמר. לפיכך ההצעה לכפות עליהם תשלום ריבית ללקוחות עם פלוס בעו"ש עלולה לגרום להם לגלגל את העלויות דווקא על הלקוחות. גרוע מכך, ההצעה תטיב עם החזקים בחברה, שממילא נהנים מיתרת זכות, ולאו דווקא עם מי שבאמת זקוקים לעזרה מול הבנקים – אותם חלשים שנמצאים במינוס או אם תרצו, הרוב הגדול של לקוחות הבנקים בישראל (על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2006, 64% מחשבונות הבנקים בישראל נמצאים במינוס. לא מצאתי נתונים עדכניים יותר ויש לשער שהמצב רק התדרדר מאז). אם כן, קבלתה של הצעת החוק עלולה ליצור מצב אבסורדי שבמסגרתו החלשים (שוב) מממנים את החזקים.

זוהי אינה הפעם הראשונה שהצעת החוק עולה לדיון. בשנת 2006 דנה ועדת הכלכלה בהצעה דומה שהוגשה בשעתו על ידי אורית נוקד ואמנון כהן וכבר אז עלתה המסקנה, שהפעולה הנכונה למען הוזלת עלויות הציבור בבנקים אינה טמונה בהתערבות ממשלתית מהסוג המוצע. אדרבה, יו"ר ועדת הכלכלה דאז, גלעד ארדן, אמר כי אין ולו מדינה מערבית אחת שמחייבת את הבנקים לתת ריבית ללקוחותיה על אחזקות בחשבון העו"ש, אם כי ישנם בנקים במדינות זרות שעושים זאת עקב קיומה של תחרות שמחייבת אותם לנקוט צעדים מושכי קליינטים.

כעת עולה השאלה, עד כמה חברי הכנסת שהציעו את החוק מודעים לנזק שהיא יכולה ליצור. הבנקים, רווחי הבנקים, חלוקת אשראי לא צודקת וגובה העמלות – ססמאות אלה ואחרות היוו ועודן מהוות זרז לכעס ציבורי רב ואף הכשירו את הקרקע לניצולן בקרב חברי הכנסת כאמצעי לגריפת מנדטים. עם זאת, מתמיה כיצד הצעת חוק שעלולה לגרום לתוצאות כמו אלה שתוארו הוגשה דווקא על ידי ח"כ כניצן הורוביץ, לא כל שכן על ידי מירי רגב, חברת מפלגה שמתיימרת לייצג עמדות כלכליות ליברליות שמעודדות יוזמה חופשית.

במקרה שהצעת החוק תעבור, סביר להניח שקירות הפייסבוק של כולנו יתמלאו הודעות של ח"כים ושרים על "ההצלחה המסחררת" – פעם נוספת הם עבדו, נלחמו בחירוף נפש והסיטו מכשולים למעננו, ויותר מכך – הם, בשונה מקודמיהם, העזו גם העזו לגעת בנכסי צאן ברזל ואפילו רמזו על רפורמה בגופים חזקים כמו הבנקים. ואולם, הגיע הזמן שהנבחרים ילמדו, כי אזרחי המדינה כבר אינם מתרשמים מפופוליזם וכי הם מעוניינים במנהיגים ששואבים את כוחם מהציבור ששלח אותם למשכן – ולא מאינטרסנטים שדואגים להון פוליטי בלבד.
פורסם לראשונה במשמר החברתי

19 תגובות:

  1. ההסיטוריה מוכיחה שכל התערבות ממשלתית בכלכלה רק מחמירה את המצב. הפתרון היחיד הוא שוק חופשי.
    אבל רוב האנשים יבינו את זה רק בעוד 50 שנה או יותר

    השבמחק
    תשובות
    1. צר לי לחלוק עליך.
      אני לא חושב שהם יבינו את זה אי פעם.

      מחק
    2. זה נכון. אם הם באמת רצו לעזור לאזרחים הם היו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות או לפחות מקטינים התערבות ממשלתית במשק.
      הרי זה די ברור שמה שיקרה אם זה יעבור זה שהבנקים אומנם ישלמו "ריבית" על העו"ש (בטח ריבית די זניחה), ויגבו "עמלות ניהול" חדשות כדי לכסות את ההוצאות.

      מחק
    3. ההיסטוריה גם מלמדת שניסיון של הממשלה לתת לשוק לנהל את עצמו גם זה סוג של התערבות שנכשלה פעם אחר פעם.

      מחק
    4. גיל,

      אז זהו שלא.
      דבר ראשון "לתת לשוק לנהל את עצמו" זה לא התערבות ממשלתית זה בדיוק ההפך. הממשלה לא נותנת חופש לשוק, הממשלה קודם גוזלת את כל החופש ואז מחזירה טיפה

      הנה אתגר - תמצא דוגמא אחת שמחזקת את הטענה שלך. אני בטוח שאם נחפור קצת בדוגמא נגלה שבעצם לא מדובר באמת בחופש אלא, כרגיל, בעיות ממשלתי

      מחק
    5. אין הבדל בין הממשלה לבין "השוק" שהוא בעצם העסקים הגדולים ששולטים בממשלה, לכן כל הדיו עקר. השוק היחידי האמיתי הוא השוק השחור וגם שם בטח אין הרבה חופש...

      מחק
    6. שחרורון

      בריטניה של ת'אצ'ר בתור דוגמה מהירה (אנחנו מדברים כאן על משהו שקיבל אמן ממילטון פרידמן ירום הודו, לפני שאתה קופץ שזה לא מספיק ליברלי)
      https://www.youtube.com/watch?v=b0y0r3I0kAI&feature=player_detailpage#t=1418

      אתה גם מוזמן לבדוק מה קרה כשרייגן הקל על השווקים, כשבלייר הקל על השווקים וכשקלינטון הקל על השווקים. אז נכון שאתה יכול לטעון שהממשלה לא הסתלקה לחלוטין מהתמונה. אבל גם אתה לא תוכל לתת דוגמה לשוק ללא מדינה ברקע באיזשהו אופן. אפילו פרידמן לא טוען לזה.

      מחק
    7. גיל,

      דבר ראשון חשוב להבין. החופש קיים באופן טבעי, הממשלה מגיעה וגוזלת אותו לא מעניקה אותו.

      לגבי הדוגמאות שלך: אני מניח שאתה מתכוון להפרטות שהיו במהלך ממשל תאצר. זה מאוד דומה ל"הפרטות" שהיו בישראל והרסו את מערכת הבריאות והפנסייה (שהיו על הפנים גם לפני). כמו בישראל, זה לא ממש הקלה, אלא חלוקה של נכסים לחברים של המושלים במסווה של שוק חופשי (כלומר, קבוצה פרטית מסויימת מקבלת משהו וכל שאר האזרחים חסומים מלהתחרות). אם תתן דוגמא ספציפית ננתח אותה ביחד. בדרך כלל שממשלה "מאפשרת" שוק חופשי מדובר ב crony capitalism (קפיטליזם של המקורבים) במקרה הטוב

      אין הרבה דוגמאות למדינה ללא ממשלה אבל הנה דוגמא. אתה מוזמן להביט מה קרה בסומליה (נכון, אני לא רוצה לחיות בסומליה אבל זאת לא הנקודה). בסומליה אין ממשלה. התוצאה שתוחלת החיים עלתה, צצות רשתות סלולריות, תמותת תינוקות ירדה ועוד הרבה אינדיקטורים שאני לא זוכר בע"פ. בגדול, אם אתה סומלי - מצבל השתפר לאין ערוך שנעלמה הממשלה.

      מחק
    8. וכמובן הדומא הכי טובה היא אנגליה (וגם שאר אירופה) של המאה ה-19
      הממשלה לא התערבה. היה קפיטליזם קלאסי. מוצרו מעמדות נוראיות של עניים ובורגנים. משם הסוציאליזם התחיל דרך אגב. ביגלל שהקפיטלזם נכשל...

      מחק
    9. שחרורון - ישר כח!

      מחק
    10. ומה בדיוק הבעיה עם אי שוויון ?
      אתה מניח כהנחת יסוד רעיונות מרקסיסטים הזויים.

      מחק
    11. אין שום בעיה עם אי-שוין, למעשה אי-שיויון קיים בטבע ברוב הפעמים הוא מקובל (עד שמגיעה הממשלה ומתערבת). הבעיה מתחילה שבשם ה"שויון" הממשלה מפעילה אלימות נגד אנשים וגוזלת את רכושם.

      למשל: אני 1.7 מטר עם שיער חום, חבר שלי 2 מטר בלונדיני ונראה כמו אל נורדי. זה אי-שיויון! במיוחד בגלל שהוא מצליח יותר עם בחורות ממני. אני מחכה שהממשלה תתערב ואז ינסרו אותו קצת, ימתחו אותי טיפה ויעבירו חוק שאני צריך לקבל מספר מינימאלי של בחורות כל חודש (אם לא הולך לי).

      מה שעצוב הוא שאין בדוגמא הזאת שום לוגיקה או שוני מהותי מחוקי "שויון" נוכחים.

      מחק
    12. לשחרורון: רוצה לשמוע על אי-שוויון? אני מטר שמונים, שיער שופע ומלא, רזה, חכם, ושרירי ועדיין אף אחת לא יוצאת איתי! תחשוב על זה: בן 24 בתול ללא שום הצלחה עם בחורות, פעם אחרונה שבכלל יצאתי עם מישהי (לפני כמעט שנה) היא הלכה אחרי חצי שעה.
      חברים שלי נראים גרוע ממני, ועדיין מצליחים יותר. ועצם העובדה שבכלל מצליח לך עם מספר בחורות מסוים שאינו 0, ואתה מתלונן על זה רק מראה כמה שאתה חתיכת חוצפן! אתה בסדר גמור תאמין לי, אני זה שצריך להתלונן!

      מחק
  2. כבר היום הבנקים הקטנים שרוצים למשוך לקוחות נותנים ריבית על העו"ש

    עיקר העניין הוא שצריך להשקיע בחינוך האזרחים להתנהל כלכלית נכון
    לדעת להתכווץ נוכח המצב הקשה ולא להגיד "אז יש אובר, שיהיה"

    השבמחק
    תשובות
    1. יש ניגוד אינטרסים.
      המדינה רוצה שתהיה חלש כלכלית כדי שתוכל לשלוט בך על נקלה.
      למשל מי שלא טוב לו ויש לו כסף אורז את מטלטליו ועובר למדינה שבה המצב יותר טוב.
      ז"א מממש בפועל את עיקרון התחרותיות בין המדינות.

      מחק
  3. כמה ריבית אפשר לקבל מהתוכנית הזו?
    אם יש 3 מליון חשבונות בנק ו-64% נמצאים במינוס אז שליש מהם, כלומר מליון חשבונות נמצאים בפלוס. אם התוכנית הז תעלה 150-200 מליון ש"ח לשנה אז כל מי שנמצא בפלוס יקבל 150-200 ש"ח לשנה. כלומר כלום.

    galgal21

    השבמחק
  4. כרגיל, ניתוח שגוי. מי שנמצא בפלוס ואינו עשיר, כנראה שאינו עוסק בהשקעות יומיומיות וכך מפסיד ריבית על הפלוס. כל הטבה לכל קבוצה באוכלוסיה שאינה העניה ביותר יכולה להתפרש באופן דמגוגי כהטבה שאינה חברתית.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה עם התערבות מסוג זה היא שלפחות חלק מהעלות יגולגל על קבוצות מסויימות של לקוחות (בטח שמעת על המונח "סיבסוד צולב" בהקשר של קרנות פנסיה, טלפונים סלולרים, עמלות בנק, ביטוחים כללים, שירותי בריאות ועוד).

      הנה תרחיש אפשרי: הבנקים יטילו "עמלת שקר כלשהו" על כל הלקוחות כדי לכסות חלק\כל העלויות. אם יש לך מינוס, אתה רק משלם יותר
      הנה תרחיש אפשרי 2: הבנקים יגדילו את הריבית על המינוס כדי לכסות על ההוצאות של החדשות שלהם.

      יש עוד הרבה תרחישים אפשריים, אבל כרגיל, התערבות ממשלתית אף פעם לא משיגה תוצאות חיוביות בטווח הארוך

      מחק
  5. הפיתרון לא בתשלום ריבית על הפלוס, הפיתרון הוא במניעה חוקית של הבנקים להפיק כסף יש מאיין. כיום הבנקים מפיקים כסף יש מאין, את רובו של הכסף הקיים במחזור ומקבלים עליו ריבית נשך ובכך עושקים את ההון הלאומי לראש הפירמידה הסוציואקונומית, לאלפיון העליון. קראו על כך הרבה באתר זה ובבית ספר לכלכלה באתר זה.

    השבמחק