האם כי"ל מעבירה מתחת לרדאר את פעילותה לחו"ל?

מאת: אמנון פורטוגלי.

האם החברה שעושה מיליארדים ממשאבי הטבע שלנו מעבירה חלק מפעילותה לחו"ל בניגוד להתחיבות שנתנה? כי"ל טוענת בתוקף שלא. לעומת זאת, אמנון פורטוגלי חקר ומצא שרשרת הפרות שיטתית מצד כי"ל. לפניכם פרסום תקציר ממכתב ששלח פורטוגלי ליועץ המשפטי של משרד האוצר (יואל בריס) עם פירוט ההפרות.

"בתקשורת נמסר כי בתפקידך כיועץ המשפטי של משרד האוצר פנית פעמיים לכי"ל וביקשת פרטים על מבנה הפיטורים בחברה ולברר אם החברה מתכננת להעביר חלק מהפעילות שלה לחו"ל.

עמירם ברקת בגלובס, פרסם פרטים על מכתבך השני למנכל כיל בו אתה "דורש מידע לגבי העברת פעילויות של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל. בין היתר מבקש בריס מידע על העברת קווי ייצור, מערכי שיווק, נכסים חיוניים לקיומה של כיל, ידע וטכנולוגיות, "פעילות מהותית אחרת או ניהולה של פעילות כאמור" והעברת "גורמי שירות מרכזיים".
ב24 למרץ פורסם, כי "בתשובתה למדינה טענה כיל בכלליות כי לא הועברו פעילויות לחו"ל ולא בוצעו שינויים ארגוניים אחרים בחברה ובחברות הבת שלה המחייבים את קבלת הסכמת המדינה מראש". עוד נמסר באותה כתבה כי בישיבה בנושא שנערכה ב-23 למרץ במשרד האוצר במטרה לבחון את התשובה שהגישה כיל למכתבו של עו"ד יואל בריס, התברר כי התשובות אינן עונות על כל השאלות המתעוררות בנושא והוחלט כי תיעשה פניה נוספת בימים הקרובים להנהלת כיל לקבלת ההבהרות הנדרשות.

במכתב גלוי זה אני רוצה להגיב לתשובות ולהסברים של כיל כפי שפורסמו בתקשורת, לתת דוגמאות לפעילויות של כיל שהן בניגוד לתנאי מניית הזהב של המדינה, ולעזור במידת מה, בהחלטה בעניין זה.

יש בעייה בסיסית עם ההסברים של כיל. הם בניגוד למה שכיל עושה בשטח. כיל מעבירה חלק מהפעילות שלה ושל חברות-הבת שלה לחו"ל, כיל העבירה ומעבירה קווי ייצור, מערכי שיווק, ונכסים חיוניים לקיומה של כיל לחו"ל ומעבירה פעילויות מהותיות וניהולן לחו"ל. הסיבה לקיומה של מנית הזהב, היא למנוע העברת פעילויות מסוג זה של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל. זה היה התנאי להפרטת החברה והמדינה חייבת להבטיח שהחברה עומדת בתנאי זה. 

יש לומר זאת במפורש. תנאי מניית הזהב מגבילים ויגבילו את ניהול כיל במטרה למקסם את רווחיה. אבל הנהלת כיל חייבת לנהל את החברה לפי המגבלות שמניית הזהב מטילה עליה ואם אינה יכולה לעמוד בכך, עליה ל'החזיר את המפתחות'.

להלן מספר דוגמאות לענין העברת פעילויות של כיל לחו"ל:

* תרכבות ברוםתרכבות סינו-ברום Sino-Brom Compounds Co., Ltd במחוז שנדונג בסין, שנוסד ב-1999, הוא מיזם משותף של כיל מוצרים תעשיתיים ICL-IP עם China National Offshore Oil Shandong Haihua Group .

לא נראה לי שלחברה הסינית השותפה במיזם היה ידע בייצור תרכבות ברום, ומכאן שהידע של תרכבות סינו-ברום הגיע מישראל בניגוד לתנאי מנית הזהב של המדינה בכיל. ואכן בהמשך מצויין כי סינו-ברום הטמיעה את הטכנולוגיה המתקדמת של קבוצת ברום ים-המלח יחד עם מערכות ניהול מערביות מתקדמות.

* העברת הייצור לחול
לפני כארבע שנים הועבר הייצור של הלוברום (HALOBROM) מהמפעל של תרכבות ברום בנאות חובב לחברה הסינית. העברה זו מנוגדת לתנאי מניית הזהב.

* ייצור בחו"ל
לפי פרסומי כיל עצמה, רוב הברום המיוצר בישראל משמש לייצור תרכובות ברום. קבוצת ברום ים המלח DSBG מייצרת כ 70 תרכובות ברום שונות. חלקם מיוצרים בנאות חובב ואחרים במפעלים בחו"ל: ברומכימי Broomchemie  בהולנד ובקלירון בארה"ב. בין תרכבות ברום בארץ וברומכימי בהולנד היו וקיימים חילופי ידע. העברת ידע וטכנולוגיות מהארץ לחול מנוגדת לתנאי מניית הזהב.

* העברת הרכש של כיל מישראל להולנד
באוגוסט 2013 פרסמה כיל תוכנית 'צעד נוסף קדימה' לארגון מחדש של פעילויותיה.
התוכנית כוללת בין השאר הקמת מרכז שירות אזורי באמסטרדם שבהולנד בו יועסקו כ-300 עובדים. מכיל נמסר: "בעניין הקמת מרכז השירותים בהולנד: כחלק מתוכנית התייעלות בכל כיל, החברה פועלת להקמת מרכזי שירות משותפים שיספקו שירותים למפעלים וחברות באזור מסוים באופן מקצועי, יעיל וחסכוני. במסגרת זו החברה מקימה מרכז שירותים באמסטרדם שיספק שירותי חשבות, כספים, משאבי אנוש ומינהל, מערכות מידע, רכש והתקשרויות וייעוץ משפטי עבור חברות כיל באירופה. אין בהקמת מטה הרכש הגלובלי בהולנד כדי לבטל את יחידות הרכז וההתקשרויות בישראל. כיל לא מוציאה את ניהול פעילות המחשוב הגלובלית אל מחוץ לישראל".

בתחילת חודש פברואר 2015 נחנך מרכז הפעילות והשירות החדש של כי"ל באמסטרדם, הולנד, שירכז את כל פעילות הרכש הגלובלית של כי"ל, חלק מרכזי מהפעילות הפיננסית של החברה וכן פעילויות מרכזיות אחרות.

המשמעות של העברת הרכש הגלובלי להולנד היא, בפשטות, רכישות בחו"ל במקום בארץ ואינה שונה מהותית מהעברת קווי הייצור לחול. למעשה מרוקנים את המערכת של כיל בישראל מחלק ניכר מתוכנה ומעבירים פעילויות אלו לחול. כל אלו יובילו ומובילים להוצאת מאות משרות מישראל בכלל ומהנגב בפרט, מגוון רחב מאד של תפקידים ופונקציות ניהוליות, הכוללות קניינים, מהנדסים, אנשי כספים, לוגיסטיקה, רכש ועוד משרות רבות המבוטלות בישראל ועוברות לחול.

* מיזם משותף עם חברת אלבמרל
ב-29 לאוגוסט 2014 הודיעה כיל: "כיל ואלבמרל מקימות מיזם משותף לייצור מעכב בעירה פולימרי"
לאחר שמסלקים את המלל היחצני בהודעה, מהות העיסקה היא שכיל מוכרת לאלבמרל האמריקאית מחצית משני מפעלים של תרכבות ברום, המפעל בהולנד והמפעל בנאות חובב בישראל.
בלשון ההודעה: "המיזם המשותף ושותפיו יהיו הבעלים והמפעיל של מפעל בהולנד, בעל כושר ייצור של 2,400 טון בשנה שכבר פועל, ומפעל בישראל בעל כושר ייצור של 10,000 טון בשנה, שיתחיל לפעול ברבעון הרביעי של 2014. שני המפעלים ממוקמים באתרים של כיל".
מכירת חלק מפעילות הייצור של תרכבות ברום לאלבמרל יכולה להביא להעברה מלאה של הבעלות לאלבמרל או לחברה זרה אחרת ובכלל זה כל הידע שפותח ונצבר בחברת תרכבות ברום.

לסיכום
למדינה יש אינטרסים רבים בכיל, חלקם הגדול מוגדר ב'מנית הזהב'. אבל, למיטב ידיעתי, אין גוף בממשלה שתפקידו לעקוב ולוודא את שמירת האינטרסים האלו והתוצאות השליליות נראות בשטח. הממשלה לא היתה ערה לחשיבות, להכרחיות, של קציר המלח למפעלי ים המלח, וכתוצאה מכך הסכימה לשאת ב-20% מעלות קציר המלח, הממשלה לא גילתה את תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר ע"י כיל, אלא במאוחר, גם מועד סיום הזיכיון של כיל מתקרב ויש להערך לכך.
חשוב שיוקם גוף כזה, שיוודא את השמירה על זכויות המדינה והעניינים החיוניים של המדינה בכיל, שישמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל וכו'."

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכון ון ליר