השופט ג'ובראן התריע כי הסקרים מוטים - התקשורת התעלמה

מאת: ערן הילדסהיים.

האם  רוה"מ נתניהו עקף רק בימים האחרונים את המחנה הציוני או שהובלת המחנה הציוני בסקרים היתה בכלל פרי דמיונן או כישלונן של חברות הסקרים? עתירה שהוגשה בתחילת החודש לועדת הבחירות חושפת תמונה מדאיגה לדרך בה מוצגים הסקרים בישראל. זאת בניגוד למקובל במדינות מערביות בעולם.  

כחודש לפני הבחירות הוגשה עתירה כנגד כל ערוצי התקשורת המרכזיים ומכוני הסקרים הגדולים ובה הוכחות וראיות על התערבות בוטה של סוקרים בתוצאות הסקרים. יו"ר ועדת הבחירות, השופט סלימן ג'ובראן, החליט לקבל  בתחילת החודש את עיקרי הטענות בעתירה הזו של מפלגת עלה ירוק. ברביעי למרץ אף דרש ג'ובראן מכלי התקשורת לבחון את שינוי דרך הצגת הסקרים במדיה כמקובל במדינות מערביות. שם, על פי העתירה, מפורסמות תוצאות הסקרים ללא התערבויות או תיקונים בוטים מצד מכוני הסקרים. את הוראתו של ג'ובראן לכלי התקשורת ניתן לקרא בקישור כאן.
אנחנו פרסמנו את דבר העתירה כאן בתחילת החודש. לעומת זאת, כלי התקשורת המרכזיים הקפידו לא לחשוף בפני הציבור את הנושא ואת תגובת השופט ג'ובראן. מיותר לציין שגם אף אחד מהם לא טרח לעדכן את צופיו או קוראיו כי הסקרים המוצגים להם עברו "בישול עמוק" של מכוני הסקרים.

כך נחשף בעתירה כי כ- 30% מהקולות (הקולות הצפים והקולות של מפלגות שלא חצו את אחוז החסימה), שובצו באופן ידני עבור שאר המפלגות על פי שיקול דעתם של מכוני הסקרים. השיבוץ הידני בוצע על פי מודלים ונוסחאות, שהמכונים (מלבד אחד) לא הסכימו לחשוף בפני עותרי העתירה וועדת הבחירות.
בסקר היחידי שבו כן נחשפו השיקולים לחלוקת הקולות הצפים על ידי הסוקרים (הסקר הוצג בערוץ 2) , המחנה הציוני נראה כאילו  מוביל במנדטים בודדים על הליכוד. מחשיפת הנתונים הגולמיים של אותו הסקר (בטרם התערבו הסוקרים בחלוקת הקולות) הסתבר שהליכוד הוא זה שבעצם הוביל בכ-3% מעל המחנה הציוני!
מכוני הסקרים הגדולים, לעומת זאת, מסרבים עד היום לחשוף את התוצאות המקוריות של הסקרים אותם פרסמו. השופט ג'ובראן רומז בהחלטתו שישקול לדרוש מהם לעשות זאת החל מהבחירות הבאות.

קשה להאמין שההטיה בסקרי המדגם שפורסמו שלשום היתה מכוונת. אחרי הכל תוצאות המדגם אינן משפיעות על הצבעות הבוחרים ובנוסף יש להן השפעה מכרעת על המוניטין של החברות הסוקרות.

עם זאת, הכוח הרב שמחזיק מכון סקרים בידיו, כפי שנחשף בעתירה, מעלה כמה שאלות מטרידות. כך למשל חלק ממכוני הסקרים מבצעים סקרים פנימיים גם עבור מפלגות. מי ערב לכך שגובה התשלום שמקבל המכון ממפלגה ספציפית, לא ישפיע על דרך חלוקת הקולות הצפים בסקרים שיבצע בשביל המדיות הגדולות?

אפשרות מטרידה נוספת היא האג'נדה שמחזיק הסוקר והקשרים שלו עם גורמים פוליטיים -שני דברים שעלולים להטות את הכף בעת שירצה להפעיל שיקול דעת. כך ברגע של כנות הודה אתמול פרופ' קמיל פוקס בראיון לדהמרקר, שברגע שראה את תוצאות הבחירות בבוקר, התאכזב אישית שהרצוג לא יקים ממשלה. שוב, אין זה אומר לרגע שפרופ' פוקס פעל משיקולים לא מקצועיים בעשיית הסקרים שפרסם במהלך מערכת הבחירות. עם זאת נשאלת השאלה האם סוקר יכול להתנתק לחלוטין מנטיית ליבו ברגע שעליו להפעיל שיקול דעת היכן לשבץ קול כזה או אחר?

השאלה האחרונה מטרידה לא פחות: איך יתכן שכל שלושת מכוני הסקרים, שביצעו את המדגמים לערוצי הטלויזיה בנפרד, דייקו בדיוק עבור אותן מפלגות וטעו בגדול באותו סדר גודל עבור השאר? האם הם מתאמים ביניהם את התוצאות לפני הפרסום, או שמא בחירות 2015 הן רמז עבה לאותם מכונים לזרוק את המודלים שלהם לפח ולהתחיל לחשוב על מודלים חדשים.