לא רבים יודעים אבל בשנת 2005 עמדה הכנסת לאשר את הפיכתו של בנק לאומי לבנק בבעלות אזרחיו.הצעת החוק נכתבה ועברה בקריאה ראשונה. תוכנית מסודרת לחלוקת המניות לכל הציבור היתה. התשתית ליישום התוכנית גובשה בעלות של מיליוני שקלים. תמיכה גורפת בכנסת היתה כבר מובטחת אך בערב ההצבעה התערב הנגיד וגרם לביטול התוכנית. הנה הסיפור מאחורי ההזדמנות שפוספסה להפוך את כל אזרחי המדינה לבעליו של בנק לאומי. הזדמנות שהיום בעקבות פרשת הסדר החוב עם דנקנר, ברור יותר מכל עד כמה היתה חשובה.
בשנת 2005 הגו פרופ' זליכה ונתן ניסני ז"ל את התוכנית להפרטת בנק לאומי. הרעיון אומר שמניות בנק לאומי יחולקו באופן שווה בין כל אזרחי המדינה. פרופ' זליכה מסביר בהרצאתו בקריה האקדמית אונו (ראו בסרטון המצורף), כי התהליך עצמו הוא פשוט ובסופו כולנו נחלוק את מניות בנק לאומי. נכס לאומי מוחזר לבעליו -האזרחים, אין צודק מזה.
ליוזמה הזו גויסו גם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו. שניהם תמכו בחוק,עד כדי כך שהקציבו מיליונים לתכנונו ואף דחפו לאישורו במליאה בקריאה שניה ושלישית כשהרוב לאישורו היה מובטח. באופן מפתיע, מתאר פרופ' זליכה את התפנית הדרמטית שהתרחשה ערב ההחלטה :
בסוף יוני 2005 נחשפו בYNET פרטים על אותה פגישה שקדמה להודעה של שרון על ביטול העסקה:
"בדיון שהתקיים אצל ראש הממשלה, בהשתתפות נגיד בנק ישראל , סטנלי פישר, והחשב הכללי באוצר, ירון זליכה, אמר הנגיד פישר כי קיימות שלוש אופציות להפרטת בנק לאומי - מכירת גרעין שליטה למשקיעים פרטיים במכרז (כפי שנמכרו באחרונה בנק דיסקונט ובזק); הפצת מניות הבנק למשקיעים, ולבסוף - חלוקת המניות שבידי הממשלה בחינם לציבור הרחב. הנגיד אמר כי הוא תומך קודם כל במכירת גרעין שליטה למשקיעים פרטיים, ובמקום השני בהפצת המניות למשקיעים. לדבריו, רק כאופציה אחרונה יש לבצע את תוכנית חלוקת המניות לציבור".
הטענה שהועלתה היתה שיש להשתמש בכסף לצורך צמצום החוב. האמנם מדובר בתירוץ מספיק חזק בשביל למנוע הקמת בנק בבעלות אזרחיו? להלן כמה עובדות שהנגיד אולי לא רצה להרחיב עליהם את הדיבור:
ערכו של בנק לאומי באותה תקופה היה בערך 17 מיליארד שקל. זה נשמע אמנם הרבה אבל מדובר רק במחצית מהסכום שהמדינה משלמת רק על הריבית שיש לה על החוב בכל שנה, ובכרק 3% מסך כל החוב הממשלתי שהיה ב2005. כל זה הוא כאין וכאפס מול היתרונות שיש למהלך כזה על המשק, כפי שניתן לקחת כדוגמא ממדינות מקבילות כמו בריטניה וגרמניה שביצעו מהלך דומה בשנות ה80 וכן היתרונות שמציג פרופ' זליכה במהלך ההרצאה.כל זה מעלה סימן שאלה גדול מדוע בחר הנגיד דווקא בעמדה שבחר ומדוע ראש הממשלה העדיף לקבל אותה.
הרצאת פרופ' זליכה (3 הדקות הראשונות מוקדשות לנושא מכירת המניות של בנק לאומי)
ליוזמה הזו גויסו גם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו. שניהם תמכו בחוק,עד כדי כך שהקציבו מיליונים לתכנונו ואף דחפו לאישורו במליאה בקריאה שניה ושלישית כשהרוב לאישורו היה מובטח. באופן מפתיע, מתאר פרופ' זליכה את התפנית הדרמטית שהתרחשה ערב ההחלטה :
"בערב ההחלטה על קריאה שניה ושלישית ממש בערב הפעלת התוכנית [לחלוקת מניות בנק לאומי לכלל אזרחי ישראל] קרא לנו ראש הממשלה שרון בלי הסבר,בלי נימוק,לא יודע מי לחץ עליו וביטל את התוכנית"אז מה קרה בעצם באותו הערב שגרם לראש הממשלה להתהפך ב180 מעלות?
בסוף יוני 2005 נחשפו בYNET פרטים על אותה פגישה שקדמה להודעה של שרון על ביטול העסקה:
"בדיון שהתקיים אצל ראש הממשלה, בהשתתפות נגיד בנק ישראל , סטנלי פישר, והחשב הכללי באוצר, ירון זליכה, אמר הנגיד פישר כי קיימות שלוש אופציות להפרטת בנק לאומי - מכירת גרעין שליטה למשקיעים פרטיים במכרז (כפי שנמכרו באחרונה בנק דיסקונט ובזק); הפצת מניות הבנק למשקיעים, ולבסוף - חלוקת המניות שבידי הממשלה בחינם לציבור הרחב. הנגיד אמר כי הוא תומך קודם כל במכירת גרעין שליטה למשקיעים פרטיים, ובמקום השני בהפצת המניות למשקיעים. לדבריו, רק כאופציה אחרונה יש לבצע את תוכנית חלוקת המניות לציבור".
הטענה שהועלתה היתה שיש להשתמש בכסף לצורך צמצום החוב. האמנם מדובר בתירוץ מספיק חזק בשביל למנוע הקמת בנק בבעלות אזרחיו? להלן כמה עובדות שהנגיד אולי לא רצה להרחיב עליהם את הדיבור:
ערכו של בנק לאומי באותה תקופה היה בערך 17 מיליארד שקל. זה נשמע אמנם הרבה אבל מדובר רק במחצית מהסכום שהמדינה משלמת רק על הריבית שיש לה על החוב בכל שנה, ובכרק 3% מסך כל החוב הממשלתי שהיה ב2005. כל זה הוא כאין וכאפס מול היתרונות שיש למהלך כזה על המשק, כפי שניתן לקחת כדוגמא ממדינות מקבילות כמו בריטניה וגרמניה שביצעו מהלך דומה בשנות ה80 וכן היתרונות שמציג פרופ' זליכה במהלך ההרצאה.כל זה מעלה סימן שאלה גדול מדוע בחר הנגיד דווקא בעמדה שבחר ומדוע ראש הממשלה העדיף לקבל אותה.
הרצאת פרופ' זליכה (3 הדקות הראשונות מוקדשות לנושא מכירת המניות של בנק לאומי)
Anyone reporting how Israel's Central Bank adventure in speculation is doing?
השבמחקDon't know what's Fischer's "investment" in Apple stock is, but as an Israeli you sure hope it's not major. Stock has been under persistant selling pressure. Apple shares dived 5.5% TODAY:
http://finance.yahoo.com/echarts?s=AAPL+Interactive#symbol=aapl;range=1y;compare=;indicator=volume;charttype=area;crosshair=on;ohlcvalues=0;logscale=off;source=undefined;
- Eran
מה היתרון בצעד שכזה? ממילא יש דירקטורים ומנהלים שדואגים לכך שהרווחים ילכו לשכר עבורם. אפילו בחברות מניות מנצלים את הציבור ומוציאים ממנו עוד כספים. מה שהבנק היה עושה זה שהיה משתמש בזה כצינור למצוץ כספים מהציבור, היה מדפיס עוד מניות מגיס עוד כספים ומשלם זכר לבחירים.
השבמחקזה לא משנה מה השיטה, משנה המוסר של האנשים העומדים בתפקידי מפתח. גם בשיטה הכלכלית הנוכחית אפשר להצליח יפה אם המנהיגים לא היו מנצלים אותה לתועלתם.
תראו את סין, דיקטטורה קומוניסטית ובכל זאת המנהיגים דואגים לעם ולא לכיס שלהם, בשלב זה.
התרבות הנוכחית בעולם המערבי היא שאדם לאדם זאב, שמעמד הביניים הוא כבשים וצריך לנצל ולסחוט אותו כי חוץ מלקשקש הוא לא יעשה כלום.
הכל נכון חוץ מהעובדה שגם בסין המנהיגים דואגים קודם כל ובעיקר לעצמם. יש דברים שלא משתנים.
מחקלצעד כזה יש אפקטיביות, רק במידה ומגבילים מראש את כמות המניות שפלוני יכול לרכוש. על מנת למנוע מצב שיווצר בעל שליטה עם יותר מ35% מסך המניות. יתרה מזאת יש לפתח מנגנון לבחירת דירקטורים הדומה למודל ההולנדי בבנקים הקואופרטיבים, הכולל ועדות פיקוח ציבוריות והליכים דמוקרטיים אמיתיים - מה שהיה הופך את בנק לאומי למעשה לבנק קואופרטיבי. מפתיע אותי שביבי תמך במהלך כזה.
השבמחקאני ממש לא מחסידי פישר אבל במקרה הז הוא דווקא הפעיל שיקול דעת נכון. נסיון ההפרטה ברוסיה שלאחר עידן הקומוניזם מראה שמהלכים כאלה של חלוקת מניות של חברות ממשלתיות לידי הציבור הופכים תמיד לפארסה שבה כמה אוליגרכים מושחתים המקורבים לשלטון איכשהו משתלטים על משאבי המדינה ונכסיה במהירות שיא. כשהם מסתבכים או כשסר חינם בעיני השלטון, השליטה מופקעת מהם וחוזרת לידי השלטון. אני לא רואה שום יתרון בכך שבנק מסחרי יהיה בידי הציבור כ-99.99% מכלל הציבור בישראל לא מבין ורבע דבר בניהול בנקים. ובכלל, מהם בדיוק היתרונות במהלך כזה חוץ מפופוליזם (יקר)? הרי במקרה של פשיטת רגל של אותו בנק ציבורי היה נדרש חילוץ מכספי המדינה בדיוק כמו בכל מקרה אחר. גם בבריטניה בנק נורת'רן רוק (ואחריו -- עוד רבים ורעים) הולאמו ואח"כ נמכרו ל"ציבור". זה תמיד נגמר באיזה אוליגרך.
השבמחקערן, שלי פרסמה בגלובס את הטבלה שמופיעה אצלך לפני שתי כתבות.
השבמחקמה מקורה?
האם לקחת מהאתר של שלי, היא משלך, או שניכם ממקור שלישי עלום?
אנא ספק את סקרנותי...
הטבלה נלקחה מהאתר שלי -היא גם ציינה את זה בדף הפייסבוק שלה.
מחקערן
למי שמתעניין יותר בתוכנית שירון זליכה ונתן ניסני גיבשו, ירון זליכה מסביר עליה בהרחבה בספר שלו "שינוי בהרגלי הצריכה". אולי אפשר למצוא את התוכנית גם באינטרנט איפשהו (לא בדקתי).
השבמחקאני אגיד שני דברים בנושא:
השבמחק1. להבנתי ומהמידע שקיבלתי מאנשים שבקשר עם ועדת זקן, בנק ישראל מאוד מאוד בעד בנקים חדשים, ובמיוחד בנקים קואופרטיבים.
2. שתי יוזמות כאלה שמבשילות במהירות קרחונית הן של "הבנק החברתי הראשון", ו"שלנו-איגוד אשראי":
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/431.html
אני אסתכן ואניח שרובכים אוהבים להתלונן אבל אין לכם מניה בלפחות אחד מהם. אם אתם אשכרה רוצים לעשות משהו, שם הייתי מתחיל.
כך שאתם קצת עושים פה עוול.