חוק מדינת בנק ישראל

הכירו את חוק בנק ישראל הנותן בידי בנק ישראל סמכויות חסרות תקדים כדי שיוכל לשמור על יציבות המחירים, לשמור על הצמיחה והתעסוקה ולצמצם את הפערים החברתיים.בגלל שסביר להניח שרובכם לא קראתם את חוק בנק ישראל ומאחר שיותר מסביר להניח שבכל הקשור לפעולות בנק ישראל אתם ניזונים מהתקשורת שניזונה מכספי הבנקים, החלטנו לנפץ את מעגל הדיסאינפורמציה הזה על מנת להציג לכם את המציאות כפי שהיא. מיהו לפיכך בנק ישראל, מה מטרותיו ויעדיו, מי מפקח עליו ומה קורה בפועל.

1. היעד המרכזי של הבנק המרכזי לשמור על יציבות המחירים

האם בנק ישראל עומד ביעד המרכזי שמציב לו החוק?
אבי טיומקין נותן את התשובה בראיון לגלובס:
 מיום שמונה פישר לתפקידו, במאי 2005, באף שנת כהונה שהשלים (כלומר ממאי 2005 עד אפריל 2006, וכן הלאה) לא עמדה האינפלציה בישראל ביעד שקבע הבנק המרכזי.

פרופ' ירון זליכה ,החשב הכללי לשעבר חושב שהוא יודע מי האשם בחוסר יציבות המחירים ,כפי שאמר בגל"צ בכוונו את הדברים אל עבר בנק ישראל:
 חייבים להפסיק להדפיס כסף. זה שערורייתי. אסור לנו להמשיך להיות בריבית ריאלית שלילית. משק שצומח בשיעור של יותר מ-4% כבר שנתיים לא צריך להיות בריבית ריאלית שלילית. אם מסתכלים על האינפלציה הכוללת במשק אז מרכיב השירותים הוא מעל 4%, הדיור הוא עשרות אחוזים, בהון מתפתחת בועה גם בשוק ההון והאינפלציה הכוללת מתקרבת ל-9%.

בואו נעשה קצת סדר: בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל הוא אחראי באופן בלעדי על המדיניות המוניטארית בישראל מאז תוכנית היצוב ב1985.
במדיניות זו שמנהיג הבנק,הורדת ערך הכסף שברשות האזרחים היא הכרחית על מנת להמשיך לקיים את המערכת. אחת השיטות האפקטיביות של הבנק המרכזי לבלבל את האזרחים, היא להשתמש בטרמינולוגיה מבלבלת. במקום לומר ירידת ערך הכסף, אומרים עליית המחירים או עליית המדד. במקום לומר זרימת הכסף מפקדונות לנדל"ן בשל ריבית אפסית, אומרים בועת הנדל"ן. משתמשים בתוצאה במקום בסיבה לתיאור המציאות.
האזרחים שמתארים לפניהם את התוצאות, לא מבינים מאיפה זה נפל עליהם, למה פתאום קפצו מחירי הדירות. הם יוצאים למחאה עקרה - "להוריד את מחירי הדירות!". הם יורידו את מחירי הדירות פתאום מחירי הדלק יקפצו... הם יורידו מעט את מחירי הדלק פתאום מחירי המזון יעלו. כל זאת משום שהכסף נשחק, לא קרה כלום למזון או לדירות. אין שום מחסור פתאומי לא בדירות ולא במזון שמצדיק עליית מחירים. ערך הכסף ירד, יורד וירד כל עוד נישאר עם השיטה הזו.
רק אם נבין לעומק איך הכסף נוצר ,רק אז נבין כי לעולם בנק ישראל לא יוכל לשמור על יציבות המחירים לאורך זמן תחת השיטה שהוא מנהיג. המציאות היא אפילו גרועה הרבה יותר: השיטה בה נוקט הבנק מובילה את הש"ח לאט ובטוח אל עבר קריסה בהיפר-אינפלציה בדיוק כפי שהיה עם השקל הישן. אם זה נשמע לכם מוזר אז קראו כיצד נוצר הכסף אצלינו במדינה בקישור כאן ותגיעו למסקנה הזו לבדכם.

2. יעד נוסף של הבנק המרכזי לתמוך בצמצום הפערים החברתיים

מדובר בסעיף אליו התנגד פישר בחריפות בטענה שאין לו את הכלים לממשו.
שלי יחימוביץ יוזמת הוספת סעיף זה לחוק , הגיבה על כך בנאומה בכנסת:
 הנגיד טען בדיונים שאין לו כלים להשפיע על צמצום הפערים בחברה הישראלית באמצעות המדיניות המוניטרית שהוא מופקד על ניהולה, לכן אין להכניס נושאים אלה למטרות הבנק. אני חושבת שטענה זו אינה נכונה. כי כבר היו לנו נגידים – או לפחות נגיד אחד, ואני לא רוצה לנקוב בשמות – שהעלה את הריבית באופן לא אחראי, פגע קשות בתעשייה ובייצור והביא לגל גדול של אבטלה במשק.

למעשה הנגיד פישר ידע היטב מדוע אינו רוצה להכניס סעיף זה לחוק.בנק ישראל לא רק שלא מממש מטרה זו אלא גם בהרבה מיקרים הוא מהווה לה מכשול והנה כמה דוגמאות:
1.הנגיד על פי סעיף 7ב משמש כיועץ לממשלה בעניינים כלכליים ,לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים.
פרופ' ירון זליכה באחת מהרצאותיו האחרונות סיפר על תוכניתו ב2005 להפריט את בנק לאומי באמצעות חלוקת המניות שבבעלות המדינה כהטבה לציבור. אין צדק חברתי גדול מזה - נכס של המדינה מועבר לבעליו האמיתיים שהם האזרחים בתור מניות. אלא שעל פי דברי זליכה קרא לו שרון זמן קצר לפני אישור התוכנית והודיע לו כי החליט לבטל את התוכנית ולמכור את המניות לגוף גדול. מה שלא מספר זליכה הוא שמי שיעץ לשרון לדחות את התוכנית לטובת העצמתו של עוד טיקון היה הנגיד סטנלי פישר. הנגיד טען שצריך את הכסף בשביל להחזיר את החוב הממשלתי וזאת למרות שדובר בכרק 3% מסך כל החוב הממשלתי שהיה ב2005 . וזה מבלי להזכיר בכלל את שאר היתרונות שבחלוקת המניות לציבור כפי שניתן לקרא על כך בהרחבה בקישור כאן.

2. בהמשך לאותו סעיף בחוק בנק ישראל רשום כי הנגיד ישמש לממשלה יועץ גם בנושאים של צמצום אי השוויון בחלוקת ההכנסה בחברה.

בחודש ינואר השנה הנגיד סטנלי פישר , המליץ לחברי הממשלה להתנגד להצעת חוק בדיוק באותו נושא בו הוא אמור לתמוך על פי הסעיף הנ"ל: מטרת החוק היתה להטיל מס על העשירים (מס יסף) שמרויחים מעל מיליון ש"ח. בעקבות המלצתו אכן הצעת החוק בנושא נפלה. פישר חשש כי העלאת המס עלולה להביא להסטת השקעות מישראל לחו"ל.

מה ששכח פישר לציין שהמשקיעים הגדולים ,שחלקם בכלל ניזונים מכספי הפנסיות שלנו, משקיעים פה לא מציונות אלא כתוצאה מביקוש קיים ואיפה שיש ביקוש יש תמיד גם משקיעים (גם עם מס גבוה יותר). איתי נבו ,אחד מיזמי הפרויקט להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל, מעריך שהמשקיעים האלה קיימים כבר היום ומחכים להזדמנות הזו:

"בריחה של המשקיעים הגדולים יעודד את שוק העסקים הקטנים והבינוניים- הדבר העיקרי שמזיז את גלגלי הכלכלה ויוצר רווחה לציבור, גם מיכולתם של עסקים קטנים לשגשג בלא חשש בלתי פוסק לפשיטת רגל, משכורות טובות יותר לעובדי העסקים הקטנים, ושבירת הקרטלים והמונופולים על ידי שקיעתן של החברות הגדולות."

3.בנק ישראל ידע להגביל את לוקחי המשכנתאות אך משום מה שכח להגביל את הבנקים במתן הלוואות לטיקונים והתוצאה היא שהבנקים הילוו עד היום כ100 מיליארדי שקלים לטייקונים. כשאתם באים בטענות לממשלה על העדפת הטיקונים ,ולא משנה מאיזה צד  נמצאת הממשלה,  זיכרו קודם מי המממן הגדול שלהם.

4.בנק ישראל צבר חובות המגיעים לכמעט 80 מיליארד דולר על מנת לממן את הורדת ערך השקל. על כך אמר פרופ' זליכה:

"בנק ישראל גורם להטיה מלאכותית ומקטין את חלקם של ענפי המסחר והשירותים הנהנים משער דולר נמוך, על חשבון המגזר התעשייתי המייצא הזקוק לשער דולר גבוה.לדבריו מצב זה מביא לפגיעה בקצב יצירת מקומות העבודה במשק ולהגדלת אי השוויון בחברה".

ובכן לא פלא שישראל מדורגת היום במקום הראשון והלא מכובד בעולם המערבי בה הפערים בחברה בין עשירים לעניים הוא הגדול ביותר. אילו היה מנחית הבנק המרכזי הגבלות על מתן הלוואות לטייקונים או היה דוגל במדיניות מוניטארית שיוויונית יותר, יתכן שהיינו היום במקום טוב יותר תרתי משמע.

4. מטרה נוספת של הבנק לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.

שר האוצר לשעבר משה ניסים משרטט בראיון לגלובס תמונה אקוטית במקרה של נפילת טייקון וגם רומז על האשם ביצירתו:
 ..אם נופל טייקון, על מי ומה זה משפיע. זה משפיע על בנקים שעלולים ליפול, כיוון שהם העבירו לטייקונים סכומי עתק וגם האג"ח יפלו, הציבור ייפול, אנשי קרנות הפנסיה, הפנסיונרים, הגמלאים, קרנות הנאמנות וכל המוסדיים שהשקיעו את הכסף של הציבור הרחב בחברות של הטייקונים

ביוני 2011 אמר הנגיד פישר בוועדת הכנסת על בועת הנדל"ן:
המצב מאוד שברירי: מספיק ש-0.5% מהלווים ייכנסו למצב של חדלות פירעון – והבנקים כבר יתחילו להפסיד כסף

השאלה הנשאלת פה היא האם מערכת פיננסית בה טיקון אחד או חצי אחוז מכלל הלווים במשק מאיימים על כל יציבותה, היא נחשבת למערכת יציבה? מדוע לא מנע בנק ישראל את המצב השברירי הזה שאפילו הנגיד עצמו מודה בה ? מדוע לא מנע או הגביל הבנק הלוואות לטיקונים או דרש מהם ערבויות אישיות ,כפי שהוא דואג לעשות מכמעט כל עסק קטן או אדם פרטי מן הישוב? מדוע לא העלה את הריבית כדי למנוע מצב שחדלות פרעון של חצי אחוז מלוקחי המשכנתאות יסכנו את כל המערכת כולה?

5. אחד מיעדי בנק ישראל לתמוך בתעסוקה

נתוני התעסוקה על פניהם מצוינים אבל זה בגלל שהלמ"ס החליט שלצורך חישוב מספר המובטלים, הערבים והחרדים אינם חלק מתושבי המדינה. אם ניקח בחשבון את המגזרים האלה אחוז האבטלה האמיתי צריך להיות דו ספרתי. אמנם בנק ישראל הוא לא שירות התעסוקה אבל עצם זה שהוא מעודד  את הפער החברתי ואת השתלטות הטיקונים על כל חלקה טובה ,הוא שותף לדיכוי העסקים הקטנים והבינוניים ,לדיכוי התחרות ומכאן גם הוא שותף להאצת האבטלה.

6 למי שייכים ריווחי בנק ישראל?

ע"פ חוק בנק ישראל ,הבנק אמור להעביר את רווחיו למדינה. בפועל המצב שונה כפי שניתן לראות במסמך החשב הכללי שיצא בתחילת העשור הקודם ופורסם באתר הארץ- נכתב שם כי בנק ישראל מסרב בשנתיים האחרונות (2001-2002) להעביר את רווחיו לקופת המדינה, מהלך שהיה מקטין את הגירעון בתקציב. לטענת הכתוב במסמך, הבנק נוקט חשבונאות יצירתית כדי לא להעביר רווחים של 750 מיליון שקל ב-2001 ומיליארד שקל ב-2002.
ע"פ מסמך שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל לא העביר הבנק מ2000 עד 2008 אפילו שקל אחד לאוצר המדינה.
וכאן מגיע עוד מוקש: מה קורה בשנות הפסד? בנק ישראל אמנם חייב להעביר את רווחיו לאוצר, למימון הוצאות הממשלה. אולם את רווחיו השנתיים מעביר הבנק לממשלה רק כאשר יש לו רווח מצטבר. ההפסד הדרמטי שספג למשל הבנק בשנת 2010 וב2011 כתוצאה מרכישות המט"ח, משמעותו שיחלפו עוד שנים רבות עד הרגע שבו יוכל הבנק המרכזי לשלם את רווחיו לתקציב המדינה ובכך לתרום את חלקו במימון הוצאות הממשלה.

7. מי מפקח על בנק ישראל?

לצורך פיקוח על הבנק הוקמה המועצה המנהלתית המשמשת מעין דירקטוריון של חברה עסקית, בכל הקשור לפיקוח על הניהול הפנימי של הבנק , להבדיל מקביעת מדיניות ששם אין כלל וכלל ביקורת עם שיניים של אף גוף חיצוני.

המועצה הוקמה על-מנת לפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק ומתפקידה גם לאשר את התקציב השנתי לפעילות המינהלית של הבנק.

סעיף 26/3 אומר שלא יוכל לכהן בה מישהו שעיסוקיו או עסקיו עלולים ליצור ניגוד עניינים עם התפקיד.

מה שמעניין לראות אלו מי חברי המועצה:

יו"ר המועצה הוא דן פרופר, יו"ר קבוצת אסם. בנוסף חברים בה: המשנה לנגיד, הד"ר קרנית פלוג, רו"ח יצחק אידלמן, בעברו סמנכ"ל כספים של התעשיה הצבאית, סמנכ"ל כספים של סלקום, משנה למנכ"ל נס טכנולוגיות, ואורי גלגלי, לשעבר סמנכ"ל בנק לאומי ,מנכ"ל בנק לאומי בריטניה ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר.

האם עבור חלק מהחברים בה עולה חשד של ניגוד עניינים בכל הקשור לפיקוח,תקצוב ובקרת הבנק המרכזי? שיפטו בעצמכם.

בכל מקרה אחת התוצאות הראשונות של דיוני הרכב הועדה היתה :הגדלת תקציב בנק ישראל ל2012 בככמעט 100 מיליון ₪ והעמדתו על סכום עתק של 798 מיליון ש"ח. מסתבר שאחת הסיבות לגדילה בתקציב היא תיקצוב עתודה למועצה המנהלית עצמה בסכום של 19.5 מיליון ₪ לעומת 3.2 מיליון ₪ בלבד בשנת 2011.
ח"כ זבולון אורלב היה מהמתנגדים הבודדים לתקציב הענק:
”הבנק מטיף כל הזמן שלא לפרוץ את מסגרת התקציב אך בפועל הוא עצמו מגדיל משמעותית את תקציבו”. אורלב להנהלת הבנק: ”תארו לעצמכם שהממשלה היתה שומעת לכם ועושה כפי שאתם עושים, למרות כל ההסברים המלומדים. מן הסתם הממשלה היתה זוכה לקיטונות של ביקורת ועליכם לקחת זאת בחשבון”.

השיניים שניתנו למועצה היא היכולת למנות צוות לתיקון הליקויים אם מצאה כאלו בבנק ישראל והאיש שיעמוד בראש הצוות על פי החוק הוא ... הנגיד (סעיף20א).כלומר במקרה זה הנגיד הוא גם החוקר גם השופט וגם הזרוע המבצעת.

8. מה קורה אם בנק ישראל לא עומד בחוק בנק ישראל?

אם אתם האזרחים תעברו על חוק בנק ישראל תענשו ואפילו בחומרה.

על פי סעיף 72 (א)למשל אם הוצאתם או הפצתם מסמך או כל דבר אחר שהנגיד קבע כי הוא עשוי להיות תחליף מטבע , אתם עלולים להכנס ל5 שנים לכלא.

יותר מכך,חוק בנק ישראל מעניק כל כך הרבה כוח לבנק ישראל שאפילו ביכולתו לבטל תערוכות אומנות כמו שעשה בתערוכה בנושא "שטרות העתיד" במוזיאון הרצלילינבלום בתל-אביב. מארגן התערוכה איתמר בורשטיין מספר שאוים על ידי בנק ישראל: 
"הובהר לי ששימוש לא ראוי בשטרות כסף היא עבירה פלילית שניתן לשבת בעטיה עד 3 חודשים בכלא. אבל הייתי רוצה לראות את השופט שהיה מכניס מישהו לכלא כי הוא עשה מטוס משטר כסף. ...מעניין לגלות מה מעסיק את משפטני בנק ישראל. שאלה נוספת היא מתי הופך קיפול שטר לפגיעה או ביזוי: הרי הכסף הוא שלי... למי יש זכויות על אופן השימוש בשטר? אם עצם הקיפול הוא הבעיה הרי שכולנו עוברים על החוק יומיום ושעה שעה".

ומה לגבי אחריות הנגיד ושאר ראשי הבנק המרכזי? ראינו עכשיו הרי שבנק ישראל לא עומד כמעט באף יעד של החוק, מה הסנקציות שמטיל עליו לפיכך חוק בנק ישראל ,האם קיימת אפשרות להעמיד לדין, לקנוס, לנזוף או לכל הפחות להדיח הנהלת בנק שכשלה במילוי החוק?

פעם בחוק בנק ישראל הישן היה לנו האזרחים עדיין עוד מעט כוח להשפיע על פעולות הבנק על ידי סעיף שאומר שהנשיא רשאי לפטר את הנגיד אם יש בינו לבין הממשלה חילוקי דעות המונעים מהממשלה שיתוף פעולה יעיל עימו. הסעיף הזה בוטל בחוק החדש ובכך המדינה איבדה את יכולתה היחידה שעוד נותרה לה בהטלת סנקציות על הבנק במידה שאינו משרת את האינטרס של האזרח. אמנם המדינה עדיין ממנה את הנגיד אבל אין לה ואפילו אין לבתי המשפט את הסמכות להדיח אותו אם התרשל בקביעת מדיניותו ויהיו תוצאותיה קשות אשר יהיו.

9. עצמאות הבנק ושקיפות פעולותיו והחלטותיו

בסוף 2011 שמעתם ודאי כי לא הנגיד קבע את הריבית במשק אלא הועדה המוניטרית. מהי הועדה המוניטרית?
מדובר באופן כללי בועדה שקובעת באופן בלעדי את המדיניות המוניטרית בארץ. היא מורכבת משלושה נציגי ציבור ושלושה נציגי בנק ישראל כאשר הנגיד נכלל בין נציגי הבנק. במקרה של שיוויון קולות, קולו של הנגיד מכריע ,כך שבכל מקרה לנציגי הציבור בועדה ייצוג פורמלי בלבד.
בדרך כלל דיוני הועדה מפורסמים אך ע"פ החוק החדש במיקרים מסוימים הועדה יכולה להחליט שהיא מקבלת את החלטותיה בחשאיות מוחלטת כך שיוסתר מכלל הציבור (סעיף 19א) ולהזכירכם בסופו של יום הכסף שבידיה הוא הכסף שלנו אזרחי ישראל.
יוסי קוצ'יק ,מי שהיה הממונה על השכר במשרד האוצר בין השנים 1994-1999, מספר במאמרו על הניסיון המעניין שלו ליצור שקיפות לכל ההתנהלות הבנק המרכזי באותה תקופה:
 הבנק התנהל במשך שנים כמדינה בתוך מדינה. קצרה היריעה כדי לתאר אילו מאמצים עשינו בעבר כדי לחשוף את נתוני השכר ואת תנאי השירות בבנק ישראל ואלו מאמצים וקרבות השהייה עשה הבנק, תוך גיוס טיעונים משפטיים של סמכות ואי-סמכות על מנת לא להעביר הנתונים. ולבסוף כאשר הגיעו הנתונים התבררה תמונה עגומה של משכורות עתק לבכירים, לספרנים, תנאי שירות מקניאים והסכמי פרישה חלומיים.

בדיונים על אישור חוק בנק ישראל החדש דרש האוצר לפקח על השכר בבנק ישראל כפי שהוא מפקח על שכר כל גוף ציבורי אחר. בדיונים על כך הפתיע פישר באמרה שאולי נותנת לנו להבין במקצת את התחושה שקיבל קוצי'ק:
 "הצעתי לאוצר שהם יתנו לנו את היכולת לפקח על השכר באוצר - ואני אתן להם את היכולת לפקח על השכר בבנק ישראל."

מדינה בתוך מדינה אמרנו?

10. האם בנק ישראל מוגבל בפעולותיו?

התפלאו אבל לא. קיים סעיף בחוק 36/6 שמאפשר לבנק לבצע כל פעולה שהוא מוצא אותה דרושה  כמובן באישור פורמלי של הועדה המוניטרית שהיא מן הסתם בשליטה אלקטורלית של הבנק עצמו. הנגיד עצמו יכול במיקרים מסוימים להחליט אפילו ללא אישור הועדה. 
הבנק בנוסף יכול לפי סעיף 36/5 להלוות לכל גוף פיננסי שיבחר לנכון. זהו כוח עצום שניתן לגוף לא נבחר שמטפל בכספים שאינם שלו.


לסיום
יהיה זה לא נכון ונחטא אם נפיל על בנק ישראל ועל הנגיד את כל תחלואי החברה שלנו ,אך מנהיגי המחאה והתקשורת חוטאים  עוד יותר בכך שהם מתעלמים לחלוטין מתפקידו המרכזי ואחריותו של בנק ישראל בכל הקשור לבעיות הכלכליות שלנו היום. פרופ' אמיר בן פורת  ידע להגדיר היטב את תפקידו של הבנק והנגיד בחיינו:
 נגיד הבנק המרכזי הוא תפקיד שראוי לשים לב אליו. בספר [כיצד נעשתה ישראל קפיטליסטית] אני כותב על העוצמה המדהימה שיש בתפקיד הזה - לנגיד בנק ישראל, ובטח לנגיד בנק אמריקאי, יש יותר כוח מאשר היה לסטלין. בהינף יד הוא יכול לזעזע את כל העולם. ידוע כי סטלין הגדול לא שלט בכלכלה שלו שליטה מלאה. סטנלי פישר העלה את הריבית ברבע אחוז או בחצי אחוז, וכולנו מזדעזעים. יש פה שוק חופשי, אבל נגיד הבנק יכול להזיז את כל המדינה לאן שהוא רוצה. אנשים שמדברים נגד הממשלה לפעמים לא מודעים בכלל לפן הזה. נלקח מתוך כתבה בthemarker