לפיד הודיע בשבוע שעבר בכנסת עד כמה מסוכן להגדיל את הגרעון במדינה ולמרות זאת החליט אתמול להעלות אותו . למהלך יש מתנגדים אבל גם תמיכה גדולה אפילו מצד האופוזיציה. מה שמעניין הוא שגם לאופוזיציה וגם לקואליציה אין תשובה ברורה מאיפה יגיע הכסף לכסות את הגרעון בשנה הבאה? הדקו את החגורות- הורדת דירוג האשראי המקומית היום של ישראל היא רק ההתחלה.
נתחיל עם השאלה: מהן מקורות ההכנסה האפשריים של ממשלת ישראל לצורך כיסוי הגרעון? התשובה היא גביית מיסים ולקיחת חובות. אם לפיד יגדיל את כמות ההלוואות זה יגרום לנו לשלם פחות מיסים. הבעיה היא שבשנה הבאה נעמוד מול אותו גרעון הפעם גדול עוד יותר ואז איך נכסה אותו?
המצדדים בהגדלת הגרעון טוענים שזה ימנע כאמור את הצורך בהעלאות מיסים וקיצוצים אגרסיביים שיחנקו את המשק ובכך צעד זה יעודד את הצמיחה במשק. עם הצמיחה גם הכנסות המדינה ממיסים יגדלו וכשהכנסות המדינה גדלות הגרעון קטן. הם אפילו מביאים שתי דוגמאות לתהליך כזה שהתרחש בעבר: אחת משנת 2004 והשניה ב2009.בשני המיקרים היתה המדינה בגרעון גבוה שירד כעבור כמה שנים. מה קרה באותן שנים שגרם לגרעון לרדת?
.png)
עד שנת 2004 העולם שקע לשפל אחרי פיצוץ בועת הדוט קום. שנה אחר כך העולם התחיל להתאושש בעיקר בעקבות בועות נדלן שהתחילו לצוץ ברחבי אירופה וארה"ב (תיכף תבינו מה הקשר בין הבועות האלה לגרעון וצמיחה) , היצוא הישראלי פרח והרבה כסף נכנס לארץ . הממשלה נהנתה מהמיסים עבור ההכנסות האלה ועם הכסף הזה הורידה את הגרעון.
בשנת 2009 היצוא כבר התחיל לגסוס בעקבות משבר הסאב פריים שהתפשט בעולם. מדינות בעולם מיעטו לייבא וביטלו או לא חידשו עסקאות עם חברות ישראל כתוצאה ממחסור בכסף. הגרעון החל לגדול והממשלה יחד עם בנק ישראל היו חייבים למצא מקור הכנסה חילופי כדי לכסות את הגרעון רגע לפני שיאבד שליטה. והם מצאו אותו -קוראים לזה אינפלציה. רבים לא יודעים אך אינפלציה היא המס הסמוי הגדול ביותר שאנחנו משלמים לממשלה. המשוואה היא פשוטה: ככל שהמחירים עולים כך גם יעלו הכנסות המדינה ממיסים. הנגיד לפיכך הוריד ריבית ושלח את עם ישראל לרכוש דירות .המחירים התחילו לעלות יחד עם הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן והנה כך בועת הנדלן גרמה להקטנת הגרעון. במילים אחרות: היתה תנועה של הון מהאזרחים לצורך מימון הגרעון. כדי לא לעורר את זעם האזרחים דאגו הרשויות להציג אינפלציה שיקרית בסטטיסטיקות הרישמיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יותר מאוחר כאשר הסטטיסטיקן הראשי שלמה יצחקי ניסה להתריע נגד ההטיה המכוונת הזו,הוא פוטר דרך מייל שקיבל למחשבו בבוקרו של יום בהיר אחד [קישור].
מה קרה ב2013 שגרם לגרעון לעלות שוב?
ב2013 עמדה ישראל לראשונה בפני אותה שוקת שבורה שבה היו ועדיין נמצאים אירופה וארה"ב עוד מלפני 4 שנים:
היצוא לא התאושש מאז המשבר ב2008 ומהאזרחים כבר סחטו כמעט את טיפת השקל (החוב) האחרונה דרך ניפוח בועת הנדלן. אז מה עושים?
לפיד יכול לנהוג כמו באירופה ולהטיל מדיניות צנע או לאמץ את השיטה של ארה"ב שהיא הגדלת הגרעון. כמה אירוני שבמחקר הכי גדול שנעשה בשנים האחרונות , נקבע חד משמעית שתחת תנאי הכלכלה הנוכחיים גם מדיניות צנע גורמת להעלאת הגרעון בסופו של דבר [קישור]. האמת המוסתרת מהציבור היא שהגרעון הוא חלק מובנה בשיטה, שבתקופתנו לא נותרו לנו כבר הרבה כלים איך להתמודד איתו. כל מה שנותר לפיכך לקברניטי הכלכלה היום זה למשוך זמן ולעסוק בהפרד ומשול במקום לפתור את הבעיה של כולם. לפיד עושה את זה בעיקר בעימותים פומביים מול החרדים ובינתיים הציבור אוכל את זה. בשנת 2014 הוא יעמוד כבר מול מציאות של הכנסות זעומות שיעמידו בפניו ובפני בנק ישראל שתי אופציות כדי להגדיל את ההכנסות ממיסים: להגדיל דרמטית את גובה המיסים או להפעיל את מכונות הדפוס בבנק ישראל ולגרום לאינפלציה גבוהה עוד יותר ממה שהיתה. בשני המיקרים גם את השקל האחרון שנותר לנו הממשלה תקח מאיתנו לצורך הקטנת הגרעון . בינתיים תהיו אזרחים טובים ותעבדו הרבה כדי להגדיל את הצמיחה.
נתחיל עם השאלה: מהן מקורות ההכנסה האפשריים של ממשלת ישראל לצורך כיסוי הגרעון? התשובה היא גביית מיסים ולקיחת חובות. אם לפיד יגדיל את כמות ההלוואות זה יגרום לנו לשלם פחות מיסים. הבעיה היא שבשנה הבאה נעמוד מול אותו גרעון הפעם גדול עוד יותר ואז איך נכסה אותו?
המצדדים בהגדלת הגרעון טוענים שזה ימנע כאמור את הצורך בהעלאות מיסים וקיצוצים אגרסיביים שיחנקו את המשק ובכך צעד זה יעודד את הצמיחה במשק. עם הצמיחה גם הכנסות המדינה ממיסים יגדלו וכשהכנסות המדינה גדלות הגרעון קטן. הם אפילו מביאים שתי דוגמאות לתהליך כזה שהתרחש בעבר: אחת משנת 2004 והשניה ב2009.בשני המיקרים היתה המדינה בגרעון גבוה שירד כעבור כמה שנים. מה קרה באותן שנים שגרם לגרעון לרדת?
עד שנת 2004 העולם שקע לשפל אחרי פיצוץ בועת הדוט קום. שנה אחר כך העולם התחיל להתאושש בעיקר בעקבות בועות נדלן שהתחילו לצוץ ברחבי אירופה וארה"ב (תיכף תבינו מה הקשר בין הבועות האלה לגרעון וצמיחה) , היצוא הישראלי פרח והרבה כסף נכנס לארץ . הממשלה נהנתה מהמיסים עבור ההכנסות האלה ועם הכסף הזה הורידה את הגרעון.
בשנת 2009 היצוא כבר התחיל לגסוס בעקבות משבר הסאב פריים שהתפשט בעולם. מדינות בעולם מיעטו לייבא וביטלו או לא חידשו עסקאות עם חברות ישראל כתוצאה ממחסור בכסף. הגרעון החל לגדול והממשלה יחד עם בנק ישראל היו חייבים למצא מקור הכנסה חילופי כדי לכסות את הגרעון רגע לפני שיאבד שליטה. והם מצאו אותו -קוראים לזה אינפלציה. רבים לא יודעים אך אינפלציה היא המס הסמוי הגדול ביותר שאנחנו משלמים לממשלה. המשוואה היא פשוטה: ככל שהמחירים עולים כך גם יעלו הכנסות המדינה ממיסים. הנגיד לפיכך הוריד ריבית ושלח את עם ישראל לרכוש דירות .המחירים התחילו לעלות יחד עם הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן והנה כך בועת הנדלן גרמה להקטנת הגרעון. במילים אחרות: היתה תנועה של הון מהאזרחים לצורך מימון הגרעון. כדי לא לעורר את זעם האזרחים דאגו הרשויות להציג אינפלציה שיקרית בסטטיסטיקות הרישמיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יותר מאוחר כאשר הסטטיסטיקן הראשי שלמה יצחקי ניסה להתריע נגד ההטיה המכוונת הזו,הוא פוטר דרך מייל שקיבל למחשבו בבוקרו של יום בהיר אחד [קישור].
מה קרה ב2013 שגרם לגרעון לעלות שוב?
ב2013 עמדה ישראל לראשונה בפני אותה שוקת שבורה שבה היו ועדיין נמצאים אירופה וארה"ב עוד מלפני 4 שנים:
היצוא לא התאושש מאז המשבר ב2008 ומהאזרחים כבר סחטו כמעט את טיפת השקל (החוב) האחרונה דרך ניפוח בועת הנדלן. אז מה עושים?
לפיד יכול לנהוג כמו באירופה ולהטיל מדיניות צנע או לאמץ את השיטה של ארה"ב שהיא הגדלת הגרעון. כמה אירוני שבמחקר הכי גדול שנעשה בשנים האחרונות , נקבע חד משמעית שתחת תנאי הכלכלה הנוכחיים גם מדיניות צנע גורמת להעלאת הגרעון בסופו של דבר [קישור]. האמת המוסתרת מהציבור היא שהגרעון הוא חלק מובנה בשיטה, שבתקופתנו לא נותרו לנו כבר הרבה כלים איך להתמודד איתו. כל מה שנותר לפיכך לקברניטי הכלכלה היום זה למשוך זמן ולעסוק בהפרד ומשול במקום לפתור את הבעיה של כולם. לפיד עושה את זה בעיקר בעימותים פומביים מול החרדים ובינתיים הציבור אוכל את זה. בשנת 2014 הוא יעמוד כבר מול מציאות של הכנסות זעומות שיעמידו בפניו ובפני בנק ישראל שתי אופציות כדי להגדיל את ההכנסות ממיסים: להגדיל דרמטית את גובה המיסים או להפעיל את מכונות הדפוס בבנק ישראל ולגרום לאינפלציה גבוהה עוד יותר ממה שהיתה. בשני המיקרים גם את השקל האחרון שנותר לנו הממשלה תקח מאיתנו לצורך הקטנת הגרעון . בינתיים תהיו אזרחים טובים ותעבדו הרבה כדי להגדיל את הצמיחה.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
Have you used the link in my last post? Apparently I'm not the only one that disagrees with your understanding of the economic situation in Israel:
השבמחקhttp://www.iba.org.il/bet/player.aspx#!/style/popAudio/ar/1380011/audio/yes
from 00:07:11~
- Eran
זליכה גאון.
מחקאני לא חושב אבל שדעה שלו/שלך שונה כלכך מדעתו של כותב הבלוג...
ערן טוען שגם הגדלת הגרעון וגם שמירת הגרעון לא יעזרו בסופו של דבר...
עדיין לא הבנתי מה דעתך (בתור מגיב קבוע בבלוג) בהקשר של שינוי השיטה המוניטרית...
יאיר לפיד בחר כמובן באופציה הפופוליסטית. איך נשלם את הגירעון? פשוט מאוד. 90% מהחובות של מדינת ישראל הם... לאזרחי ישראל (לפי הטבלה שמפורסמת בבנק ישראל וערן קישר אליה בעבר). שר אוצר עתידי כלשהו עומד להשתמש בזוג מספריים גדול ולארגן לכולנו תספורת מארינס. כך או אחרת אנחנו נשלם.
השבמחקAnd suppose 90% is owed to foreign Creditors, who will foot the bill?
מחקWe don't really know the truth, so one cannot rule anything out, even the seemingly perposterous.
Blog on..
- Eran
מאמר מצויין הרגלך , אך הפעם יש לי מספר שאלות:
השבמחק1. איך מבועת נדלן בארהב, ספרד ואירלנד אתה מסיק שהייצוא הישראלי פרח?
2. כשאתה אומר שהחל מ2009 הממשלה ובנק ישראל החליטו לכסות גרעון דרך יצירת אינפלציה, אז אני לא מבין איך הם עשו את זה חוץ מבועת הנדלן. הרי אין להם שליטה על האינפלציה והורדת ריבית אמנם אמורה מתישהו לגרום לאינפלציה אבל נתוני האינפלציה מראים שלא היתה עליה משמעותית בשנים האלה וזה לא משנה אם הנתונים מפוברקים כי הם היו מפוברקים גם לפני 2009. לגבי בועת הנדלן שהזרימה הרבה כסף למדינה אני בהחלט מסכים ואי אפשר להתווכח עם העובדות.
3. כשאתה אומר שכשהמחירים עולים אז כך גדלות הכנסות המדינה ממיסים. נשמע בהחלט הגיוני, אבל חוץ מהגיון יש נתונים או עובדות מאחורי הטענה הזאת? האם אפשר לחשב בכמה ההכנסות גדלו רק כתוצאה מעליות המחירים?
1. היצוא פרח כי :
מחקא. הדולר התחזק מאוד.
ב. אנשים בארהב , במיוחד משקיעים עשו המון כסף מניפוח הבועה הנדלנית שהיתה מאוד בורסאית .
נגזרות על חובות נדלן וביטוחי חדלות פרעון התנפחו למימדים מפלצתיים שהיו מאוד רווחיים למשקיעים
לפני הקריסה . נוצרה אשליה של שפע בתחום הפיננסי ולכן השקעות זרמו גם לישראל וגם , וזה הכי חשוב מוצרים ישראלים נרכשו בחול של לפני פיצוץ הבועה ולפני האי וודאות ולפני הצנע ולפני האינפלציה והחילוצים .
הכל יחסי.
2. את הגרעון מכסים דרך אינפלציה על ידי האינפלציה עצמה .
אינפלציה מייקרת מחירים לכל המוצרים. חלק יותר חלק פחות . היא לא אחידה לכלל המוצרים .
כשמחירים מתייקרים , אם קיים מס עקיף על צריכה שהוא אחוז מהמחיר , אז גם אם אותו אחוז לא ינדוד
כלפי מעלה וישאר או האחוז , כעת , בגלל האינפלציה הוא אחוז מסכום גבוהה יותר . כלומר 17% מ15 שח זה יותר
מ17% מ 20 שח . בנוסף , לפרק זמן קצר , גם גבייה ממס הכנסה עולה כי אם המוצרים מתייקרים אז ההכנסות של
העסקים גם עולות וגם המס עליהן.
אם הריבית נמוכה , היא יוצרת אינפלציה בגלל שחסכון אינו מניב דבר . אנשים צורכים מוצרי השקעה במצב כזה .
דירות , אגח וכו . דירות ואגח הן חובות . דירות זה חוב לבנק ואגח זה חוב של המדינה לרוכשם.
אם אתה כאן מהיום , הכסף מיוצר מחוב , ולכן הורדת הריבית מייצרת אינפלציה על ידי הזרמה של כסף בצורת חוב .
3. ניתן לחשב אבל קשה להפריד בין אינפלציה וגורמים אחרים במשק.
בגלל זה אינפלציה היא מכשיר גאוני המובנה לתוך השיטה .
אינפלציה משפיעה ואז השפעתה משנה פרמטרים אחרים.
לאורך זמן היא גורמת לאבדן הכנסות בגלל שאין יותר מאיפה לקחת .
כרגע הכלכלה בהאטה . זה הרבה בגלל האינפלציה . אני למשל כבר לא קונה את מה שבא לי,
פעולה שהיתה קלה עבורי בשנים האחרונות , ובמקום זאת אני מפרנס מעט עסקים (מעדיף קטנים ושכונתיים )
ושומר את הגרושים המאבדים מערכם ליום שחור עוד יותר . לא מדויק. שומר את כספי ליום בו המס על הכנסתי
ועל הלחם במכולת יעלימו כל אפשרות לא להכנס לחוב.
בינתיים ה תחלתי לגדל ירקות במרפסת .
זו אינפלציה .
כמובן שהתכוונתי ש 17% מ 20 שח זה יותר מ17% מ 15 שח .
מחקמורפיוס,
מחק1. לא משוכנע כמה פריחת הנדלן בארהב תרמה לייצוא הישראלי להיות בשיא פריחתו בצורה כזאת משמעותית שגם חוב המדינה נסגר. נשמע לי קצת מוגזם והייתי שמח לראות נתונים שמגבים את זה, ואם אין אז זאת השערה בלבד.
2. לגבי אינפלציה, עדיין לא קיבלתי תשובה מאיפה הסקת שהאינפלציה גדלה יותר לעומת השנים שלפני 2009. לגבי ההכנסה מנדלן, אני מסכים אבל מדובר בנדלן בלבד ולא בהתייקרות מחירים כללית שגרמה להעלאת הכנסות המדינה, כי למרות הורדת הריבית, ההשפעה על מחירי המוצרים אינה מיידית ולא ברור מתי תשפיע.
3. אני יודע מה זה אינפלציה, לא זה מה ששאלתי.
ערן מאמר מצויין!
השבמחקאני רק לא מבין משהו: הגירעון לשנת 2012 עומד על 39 מיליארד שקל, הגרעון בשנת 2013 צפוי להיות בערך 50 מיליארד ( בעקבות ההחלטה להגדיל את יעד הגירעון ל 4.9 ) שאלתי היא אין הצטברות של הגרעון? כלומר בסוף 2013 הגירעון צריך להיות 89 מליאר שקל ולא 50מליארד!
תודה
רונן נ.
שאלה מצויינת רונן. התשובה מאוד פשוטה: אין הצטברות כי הגירעון של שנה שעברה כוסה כבר כולו בהלוואות. מובן שצריך להחזיר אותן במשך 10, 20 או 30 שנה תלוי בסוג האג"ח שבו מומן הגירעון. אבל זה כמו הלוואה מהבנק לכיסוי האוברדראפט: מרגע שקיבלת את ההלוואה, אתה לא במינוס. אבל כן חייב.
מחקגם הגירעון של השנה הנוכחית יכוסה באותו אופן.וזו בדיוק הבעיה עם שיטת הממשל הנוכחית בהרבה מדינות בעולם: פוליטיקאים משעבדים את העתיד של העם שלהם לטובת הטווח הקצר ומכיוון שאת רוב הציבור ניתן לקנות בקלות באמצעות הורדת מסים והטבות סוציאליות או העלאות שכר, זו שיטה שהורסת את עצמה. ארה"ב היא דוגמא מצויינת לכשלון השיטה. רייגן נחשב לאשף הנס הכלכלי, אבל היום ארה"ב משלמת את המחיר של הרייגונומיקס שהייתה בעצם הורדת מסים מופקדת, ביטול רגולציה והגדלת גירעון.
לחוב שנתי קוראים גירעון
מחקלחוב הכולל של כל השנים קוראים החוב הלאומי
החוב הלאומי של ישראל זה בערך 658 מליארד.
תודה דני! אז הגירעון כוסה באג"ח ל 30 שנה, וכך גם 2013 והלאה, עכשיו אני מבין למה חלק ניכר מהתקציב הולך לתשלום ריביות והלוואות, אם זה יימשך כך, העתיד הכלכלי לא מזהיר, משעבדים את עתיד ילדינו ונכדינו לחובות!
מחקרונן
נ.
דני, מאיפה הנתונים שהממשלה מכסה את הגירעון השנתי על ידי הנפקת אג"ח?
מחקזה מתועד איפשהו?
יש שלוש דרכים לדעת שהגירעון בשנה שעברה כוסה כולו באמצעות גיוס הלוואות:
מחקא' סבר פלוצקר ועוד עיתונאים כלכליים דיווחו על כך והם בקיאים בנתונים.
ב' בדרך עקיפה: לא שמעת על מורים או אחיות או אנשי קבע שלא קיבלו משכורת ולא שמעת על פקחי רשות שדות התעופה שהשביתו את נתב"ג למשל למרות שלמדינה היה בור תקציבי של 40 מיליארד. כיצד קרה הנס הכלכלי הזה? ניחשת.
ג' ניתן כמובן לעיין בספרי התקציב ובנתוני בנק ישראל. זה לא סוד. נתוני מכרזי המק"ם למשל מתפרסמים אפילו באתר בנק ישראל עד כמה זכור לי. ובכלל, אין דרך אחרת. הרי גירעון לא מכוסה באמצעות גביית מסים נוספים כי אז לא היה בכלל גירעון (גירעון הוא ההפרש בין הכנסות המדינה להוצאותיה). יש בדיוק שתי דרכים לכסות גירעון: הלוואות והדפסת כסף. מכיוון שמדינת ישראל לא יכולה להדפיס בעצמה כסף (אלא צריכה לגייס אותו כחוב מבנק ישראל ומהציבור) די ברור מה קרה כאן. וזה אגב מה שקורה בכל שנה כי תמיד התקציב הוא גרעוני רק שבשנה שעברה הגירעון היה אפילו גדול מהמתוכנן.
ולדעתי ייתכן שמדובר בספין
השבמחקמי שיקבע בסוף בענניני גרעוןאו גזרות הוא ראש הממשלה ולא שר האוצר.
ייתכן מאד שלפיד נמנע מטקס ההשפלה של הכרזה על גזרות שיקוצצו בידי ראש הממשלה-
ומשאיר לבוס ללכלך ידיים.
אני אשמח אם יהיה פה ראליטי-צ'ק והמנעות ממיתון.
בכל מקרה מסכים שילדינו יחיו בעולם שונה לחלוטין.
התכוונתי ראליטי צ'ק והמנעות אחראית מגרעון...
מחק0119
מחקאתה מדבר על חוב כולל. לא על גרעון.
גרעון זה הוצאות מול הכנסות. שנתי.
מה החוב של המדינה ? 600 מיליארד ?
ראשית, הורדת הדירוג היא קריאת השכמה לשרי אוצר שחושבים שפופוליזם (קניית זמן באמצעות הגדלת הגירעון) הוא תרגיל שניתן לחזור עליו בלי לשלם מחיר.
השבמחקלמי שתוהה: הגדלת הגירעון תכוסה כרגיל בהלוואות, ואין כרגע סכנה שלא יהיו קונים לאג"ח של ישראל אבל סביר להניח שהריבית עליהן תעלה וכמובן, כולנו נצטרך לשלם את החשבון הזה בעתיד.
שלישית, זו גם התשובה לכל הפופוליסטים בכנסת שדוגלים בהגדלת הגירעון ומתנגדים לקיצוצים בתקציב. מסתבר שאין אלטרנטיבה לחיים בלי חשבון. מתישהו, צריך לפרוע את ההלוואות. אם לא מגדילים את ההכנסות, חייבים להקטין את ההוצאות. אין פטנטים אחרים.
ולסיום, הירידה ביצוא נובעת בעיקר משער השקל הגבוה שהופך את היצוא והיצור בארץ ללא כדאיים, לא בגלל המשבר באירופה. פישר נכשל קשות בטיפולו בשער החליפין ובבועת הנדל"ן והוא בורח מכאן בדיוק בדקה ה-90 לפני הקריסה. כמה נחמד מצדו.
אז לאן כדאי להפנות חסכונות שנמצאים עכשיו במק"מים ואג"ח מדינה?
השבמחקמדהים - לאט לאט אני מתחיל להבין קצת יותר איך הסיפור הזה עובד.. וזה פשוט לא יאמן.
השבמחקנשאלת השאלה - מה אני אמור לעשות עם המידע הזה?
השאלה מופנית לערן או לכל מי שיש לו רעיון...
אני לא יועץ השקעות ולכן לא אוכל להמליץ על אפיקי השקעה (זה גם לא המנדט של הבלוג הזה). אומר רק שעם הורד הדירוג האפיקים שציינת (מק"ם ואג"ח מדינה) דווקא יהפכו לאטרקטיביים מעט יותר כי הריבית עליהם תעלה. מצד שני, לדעתי האישית מי משקיע באפיקים האלה מפסיד בסופו של דבר כי הריבית עליהם לא מכסה את הכרסום בערך הקרן עקב האינפלציה. מי שעוקב אחרי התגובות שלי יכול להבין בין השורות מהם לדעתי האפיקים העדיפים בעיניי להשקעה אבל שוב, זה לא פורום לייעוץ כלכלי.
השבמחקובכל זאת מהם אפיקי ההשקעה שלך? זהב פיזי?
מחקבגדול, סחורות. זהב ביניהם. יש שטוענים שכסף (המתכת) היא אפיק השקעה אטרקטיבי מאוד כי המחיר שלו כרגע בשפל היסטורי (מתחת לעלות הכריה).
מחקמה לא? כסף פיאט ובטח שלא אג"ח מדינה.
The R.E. bubble is not Fischer's fault, but the gangsters in suits YOU put in office, as they failed to "unfreeze" land to meet the predictable rise in demand - now, as I've said, the goose is out - it's "let's buy time and wait for a miracle" time. Can't risk doing anything that will choke the economy and pop the bubble - the ONLY game in town thus, is to borrow in order to cover the deficit. Fortunately, we're in cheap money environment, and one could make a case for borrowing instead of rasining taxes even in absence of bubble.
השבמחקWe could also have a war which will allow us to "reset" the system and use it as scapegoat.
Lastly, it would be nice if we can expand the economy somehow. We can. Increase efficiency by creating a more competitive market - they seem to be headed in that direction.
Eran
ERAN,
מחקבועת נדלן לא נגרמה כתוצאה ממדיניות הורדת הריבית של פישר אלא כתוצאה מאי הפשרת קרקעות??
או שסתם צחקת?
גם בארהב וספרד ואירלנד זה היה קרקעות ?
מחקThat's not what I said.
מחקAs far as the U.S/Spain/Irland..the reasons for each economic troubles ard different, unless you narrow it down to corrupt incompetent people in office - then you have a common denominator.
Add your own country to the list.
- Eran
ערן, נכון שמדובר במערכות מושחתות עם מספר רב של גורמים: ממשלה שמעלימה עין, רגולטור רדום, בנקים תאבי בצע וגם ציבור מטומטם ורדוף תאוות בצע, בוא לא נשכח גם את האלמנט הזה. אבל להצביע עליהם כאשמים זה בערך כמו להצביע על השודד מבלי להתייחס לעובדה שהכספת הייתה פתוחה.
מחקמי שאפשר לרצון של הגורמים לעיל לנפח בועה הוא מי שקובע את שערי ריבית מגוחכים, ומי שמזרים אשראי לשוק. בנקים למשל יזרימו בשמחה אשראי בדמות משכנתא אבל לא ייתנו לך אשראי להשקעה אחרת. שנית, ריבית נמוכה (שלילית למעשה) היא בעצם מכונה להדפסת כסף וכמעט כל בועה כלכלית במהלך ההיסטוריה הייתה הקשורה בדרך זו או אחרת לנדל"ן.
אין ספק שפישר אחראי למחדל הבועה ואחת הטעויות הגדולות שלו היא שהוא התקשה זמן רב מדי להבין שבכלל מתפתחת בועה. אני זוכר איך בנק ישראל עסק נמצרות בהכחשת קיום הבועה עוד בראשיתה. עכשיו כמובן זה מאוחר מדי: אם הוא יעלה את הריבית בנקים יקרסו כי הציבור לא יוכל לעמוד בהחזרי המשכנתא. ומעניין לציין שהסצנריו שהתרחש בארה"ב ובאירלנד חזר על עצמו כאן אחד לאחד, *לאחר* פקיעת הבועה ב-2008. דרוש כשרון יוצא דופן כדי לחזור בדיוק על אותו מתכון לאסון מבלי להבין מה יהיו התוצאות שלו. אגב, אני זוכר איך לפני עשור כולם הזילו ריר על ה"נס הכלכלי" של ה"נמר הקלטי"... כמו שהיום מזילים ריר על הנס הטורקי ועוד כמה נסים ונפלאות אחרים.
What we want to understand is that the economic system is such that tinkering with one segment will have effects on others.
מחקNext, I've said this b4, Fischer may be independent but that's not the same as free to do whatever he wishes.
So we have a situation where we want to stimulate growth and do so by keeping interest low and preventing domestic currency appreciation - this cheap money environment will cause housing market to heat up UNLESS WE INCREASE SUPPLY - that's beyond Fischer's authority, that's the government's job.
and they failed to do so. Now it's too late.
In some other post I wrote about how you're getting ripped off by getting paid next to zero on your money while it's used to earn "real rates" - they're pocketing the "spead" they themselves created by fudging the numbers. But that's another issue altogether.
Were it not for Fischer actions we would've double digit unemployment, negative growth B minus credit rating and triple the current deficit.
Fischer is no saint but can't be blamed on the issue discussed here.
- Eran
Here's another "keyboard cowboy:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-83375-00.html
ERAN
מחקלא ברור בכלל מה אתה אומר בעצם ומה הכוונה שלך
תודה ערן על המאמר המעניין,
השבמחקאין ספק שאנחנו חיים בתקופה מעניינת שצפויים בה שינויים גדולים בכלכלה העולמית כי לאנשים די נמאס ממשחק האדונים והמשרתים הלא צודק הזה. במיוחד נמאס להם להיות תמיד בתפקיד העבדים. והיום כולנו כבר מבינים שזה מה שאנחנו בתמונה הגדולה.
שבת שלום
נעם
יום א - עולם כמנהגו נוהג , השוק יעלה ,הדולר יירד (באופציות),האגחים סביב הבסיס בלי דרמות.
השבמחקפירמידת הפונזי בשיא אונה (נא לא להפריע)
הורדת דירוג לא מעניינת ,גרעון לא מענין,העיקר ממשיכים להדפיס בכל העולם והבורסות באורגזמה של חזירות.
בסוף זה ייגמר ברעש גדול,מתי ??? הנבואה נתנה לטיפשים
כמה שאלות שאשמח לתשובות עליהן,
השבמחקהאם כל חוב שנוצר במערכת הכלכלית המקומית יוצר גידול בהצע הכסף ובכך מייצר אינפלציה. חוב שמנפיק משרד האוצר דרך אג"ח? חוב של משקי הבית שנוטלים משכנתאות? האם התוצאה שלהם זהה? יצור כסף ובכך אינפלציה?
איך זה יכול להיות שהכל מתיקר בשנים האחרונות (דירות, דלק, מוצרים בסופר וכו) והאינפלציה נשארה נמוכה יחסית(בטווח של בנק ישראל 1%-3%)?
האם היו מקומות בעולם שבהם הפחיתו את הריבית המוניטארית אולם הריבית על משכנתאות הייתה שונה (גבוהה יותר) כדי למנוע זינוק בהיקף המשכנתאות ומחירי הדיור. אני לא מכירה דוגמא כזו. מה יכולים להיות הטיעונים נגד מהלך כזה שיכול למנוע בועות נדלן. או שפשוט נמנעים ממנו כי זו צורה להגדיל את תקבולי המיסים בעיתות מיתון/ האטה כלכלית.
תודה על דיון מעניין.
אני אנסה לענות לך
מחקכל חוב משמעותו ייצור כסף חדש למערכת ולא משנה מקור החוב אם זה אגחים או משכנתאות.
לגבי האינפלציה, היא תרים ראש רק אם קצב עליית כמות הכסף דהיינו כמות חובות יעלה על קצב עליית כמות השרותים והמוצרים. וזה חייב לקרות במוקדם או במאוחר כי זה מובנה בתוך השיטה המוניטרית בה- כסף נוצר מחוב.
הכל מתייקר והאינפלציה נמוכה בגלל שאופן המדידה לא תואם את המציאות ובעצם מודד סל מוצרים שלא משקף וגם במשך השנים אופן המדידה שונה כך שיראה נתוני אינפלציה נמוכים (לדוגמא מחירי דירות הוצאו מן המדד לטובת מחיר שכירות - מה שמשרת אינפלציה נמוכה בזמן בועת נדלן) , תוכל למצוא על הנושא כתבות כאן בבלוג וגם באתרים אחרים.
לגבי העלאת ריבית על משכנתאות , אם תמנע בועה במשכנתאות כנראה תיצור בועה במקום אחר כי על מנת לשמור על כלכלה מתפקדת צריך למצוא מקור להלוואות שהולך וגדל.
לא, לא כל חוב יוצר גידול בכמות הכסף. תאורטית, כשהמדינה מגייסת כסף באמצעות אג"ח לציבור, היא סופגת *כסף קיים* מהציבור ומשתשמת בו לצרכיה. הבעיה היא שהחוב עצמו עולה כסף (ריבית). כיצד המדינה ממנת את הריבית? היא מגייסת עוד חוב. כך שלכאורה עצם גיוס ההון מהציבור לא אמור להגדיל את כמות הכסף. הוא פשוט מזיז כסף ממקום למקום. הבעיה היא שכל המדינות מרמות ומדפיסות כסף (הן לא מסתפקות רק בגיוסי ההון) בכל מיני דרכים כדי לממן חלק מהחזר החובות שלהן.האמת היא שאין להן ברירה כי החזר הקרן והריבית על חובות קודמים כבר חונק את הכלכלות המערביות. וכאן נעוצה הבעיה.
מחקיש גם הבדל בין סוגי חוב: חוב שמגויס לצורך השקעה בחינוך ובתשתיות נחשב לחוב טוב כי הוא משרת צמיחה לטווח הארוך וצמיחה מאפשרת למדינה להגדיל את התקציב שלה ובכך להחזיר חובות קודמים בקלות רבה יותר, בדיוק כמו שהעלאה במשכורת שלך מאפשרת לך לעמוד בנטל השמכתא בקלות רבה יותר. הבעיה היא שמדינות גילו מזמן שניתן לגייס כסף לכל מטרה, לא רק למטרות צמיחה. למשל למימון העלאות שכר פופוליסטיות, למימון מלחמה או למימון קמפיין בחירות (כלכלת בחירות). וחובות מהסוג הזה הם רעים מאוד כי הם לא יוצרים צמיחה אבל כן מגדילים את נטל החובות. תופתע בוודאי לשמוע שרוב החובות הציבוריים כיום הם מהסוג הזה.
יש הבדל בין חוב פרטי לחוב ציבורי (של המדינה). חוב פרטי מוחזר בד"כ באמצעות כסף קיים. כשאתה משלם תשלום משכנתא חודשי אתה גורע מההכנסה הפנויה שלך. אתה לא מדפיס כסף ולא מגייס עוד הון באמצעות חוב אחר. חוב ציבורי לעומת זאת לא תמיד מוחזר באמצעות כסף קיים אלא באמצעות יצירת כסף חדש (הדפסת כסף, הרחבה כמותית, קניית אג"ח מיד ראשונה ע"י בנק ישראל, קניית דולרים ושאר פטנטים).
לגבי האניפלציה הריאלית: סוד יודע הוא שמדד המחירים לצרכן מחושב באופן מופרך לחלוטין. תופתע בוודאי לשמוע שהוא לא כולל את מחירי הדיור למשל. הסיבה לכך: למדינה, כל מדינה, נוח להציג מצג שווא של יציבות מחירים כדי לשטות בציבור וכדי לשחוק את החוב הלאומי. לכן המדד למעשה מעוקר. בפועל, קיימת בישראל אינפלציה של 10-20 אחוז לשנה להערכתי. השקר הסטיסטי הזה נהוג בכל העולם: בארה"ב, איראן, טורקיה, בריטניה ואיפה לא.
לגבי ריבית גבוהה על משכנתאות: זה לא כ"כ מעשי מכיוון שבנקים הם גוף פרטי שקובע בעצמו את הריבית על הלוואות שהוא נותן. אין כמעט שוק של משכנתאות במימון המדינה ולכן הדרך היחידה לייקר את הריבית על משכנתאות היא פשוט להעלות את ריבית בנק ישראל, שתתגלגל לאג"ח מדינה שיישאו ריבית גבוהה יותר, וזו תגרור העלאת ריבית של הבנקים כולל ריבית המשכנתאות. למה זה לא קורה? כי המדינה מנסה לייצר צמיחה באמצעות היצע כסף זול. הבעיה היא שהיצע כסף זול זורם לא בהכרח לאן שהמדינה רוצה אלא לאן שלבנקים, לציבור ולספקולנטים יש עניין להשקיע אותו: מניות ונדל"ן למשל, ולא היי טק ותשתיות.
יאיר לפיד מעלה את יעד הגרעון כי ישראל מצאה עתודות גז שיכסו על כל הגרעונות ועוד יישאר עודף רב במהלך 20 השנים הבאות. לא שאני מחסידי יאיר לפיד, אני חושב שזו בדיחה גרועה למנות לתפקיד שר אוצר אדם לא משכיל (אע"פ שהוא דוקטור), לא מנוסה בתחום וכנראה לא אינטיליגנט.
השבמחקעתודות הגז האלה יעלו לנו יותר מאשר נרוויח מהם.
מחקהרווחים יכנסו ליד הפרטית כמו בעוד הרבה מקרים.
ערן, הטיעון שהעלת בנוגע ליצירת אינפלציה מדומה הוא *בדיוק* הטיעון למה לא לקנות אג"ח צמוד מדד כהגנה מפני אינפלציה.
השבמחקהציבור לוקח משכנתאות משמעותו שהבנק מייצר כסף עבור הקבלן...
השבמחקהקבלן משקיע בפרוייקטים חדשים ועוד ציבור לוקח משכנתאות, הבנק מייצר עוד יותר כסף
וכך הלאה לולאות אינסופיות של יצירת כסף יש מאין בלחיצת enter של הבנק....
פישר קונה מיליארדי דולרים, הוא משלם עליהם בשקלים משמע מציף אותנו בעוד שקלים..
תופעת הלוואי העיקרית כשיש אינפלציה של כסף היא עליית מחירים וזה מה שקורה בישראל בשנים האחרונות,
עכשיו, ברור שלא גיליתי לאף אחד משהו חדש,
נשאלת השאלה אם ההיפר אינפלציה שהתרחשה בשנות השמונים חוזרת?????