מאת: ערן הילדסהיים
ישבתי השבוע עם אחד הכלכלנים הבכירים והמוכרים בישראל לשיחה פתוחה על הבעיות הכלכליות פה. ואז התחלנו לדבר על יוקר מחיה...
הוא: יש הרבה הצעות להורדת יוקר המחיה בישראל
אני: הכל שטויות. אי אפשר להוריד את המחירים בארץ כי זה חלק מובנה בשיטה המוניטרית. הרי תפקידו של בנק ישראל הוא ליצר אינפלציה כל שנה. הורדת מחירים תגרום פה למשבר כלכלי.
הוא: זה נכון אבל אפשר להעלות את המשכורות
אני: אבל המשכורות ראלית לא עולות
הוא: אפשר לגרום לכך שיעלו
אני: איך אתה יכול לשלוט בגובה המשכורות?
הוא: אם היתה פה מנהיגות אמיתית היה אפשר ...[נותן הסבר של 10 דקות לתוכנית להעלאת גובה המשכורות במשק]
אני: ונגיד שהיתה פה מנהיגות אמיתית ,התוכנית מצליחה, גובה המשכורות עולה , יוקר המחיה יורד ,אנשים לוקחים פחות הלוואות כי יש להם יותר כסף- אם כל זה יקרה ויהיו פחות הלוואות יהיה פה פחות כסף, אם יהיה פה פחות כסף כל המשק יכנס לגל של פשיטות רגל כי לא יהיה מספיק כסף בשביל לשלם על חובות העבר.אתה מודע לאיזה משבר גדול אתה תגרום פה?
הוא [חושב כמה שניות] : אתה יודע מה...אתה באמת צודק.
ישבתי השבוע עם אחד הכלכלנים הבכירים והמוכרים בישראל לשיחה פתוחה על הבעיות הכלכליות פה. ואז התחלנו לדבר על יוקר מחיה...
הוא: יש הרבה הצעות להורדת יוקר המחיה בישראל
אני: הכל שטויות. אי אפשר להוריד את המחירים בארץ כי זה חלק מובנה בשיטה המוניטרית. הרי תפקידו של בנק ישראל הוא ליצר אינפלציה כל שנה. הורדת מחירים תגרום פה למשבר כלכלי.
הוא: זה נכון אבל אפשר להעלות את המשכורות
אני: אבל המשכורות ראלית לא עולות
הוא: אפשר לגרום לכך שיעלו
אני: איך אתה יכול לשלוט בגובה המשכורות?
הוא: אם היתה פה מנהיגות אמיתית היה אפשר ...[נותן הסבר של 10 דקות לתוכנית להעלאת גובה המשכורות במשק]
אני: ונגיד שהיתה פה מנהיגות אמיתית ,התוכנית מצליחה, גובה המשכורות עולה , יוקר המחיה יורד ,אנשים לוקחים פחות הלוואות כי יש להם יותר כסף- אם כל זה יקרה ויהיו פחות הלוואות יהיה פה פחות כסף, אם יהיה פה פחות כסף כל המשק יכנס לגל של פשיטות רגל כי לא יהיה מספיק כסף בשביל לשלם על חובות העבר.אתה מודע לאיזה משבר גדול אתה תגרום פה?
הוא [חושב כמה שניות] : אתה יודע מה...אתה באמת צודק.
בסדר אז אתה צודק וכולם צודקים וכולם יודעים
השבמחקאז תכלס מה עושים
יוצאים לרחובות עם אלות
שביתת רעב
יושבים בבית
בקיצור כיצד מפרקים את הארגון המזויין מנישקו
http://shigadelic.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_29.html
מחקיצירת מטבע הוא רעיון מעולה.
מחקתנאי הכרחי להצלחתו הוא אפשרות להמנע משוד (מיסוי). אם לממשלה לא יהיה כסף, לא יהיה להם איך לשכור בריונים.
לאנונימי-על יצירת מטבע
מחקהממשלה מפעילה מיסוי גם על ברטר-סחר חליפין.
הם דורשים שנשלם מס על קניה ומכירה לפי שווי המוצר שמחליפים. קל וחומר על מטבע עובר לסוחר. יש דבר כזה שאין מיסוי על מטבע? בהנחה שזה לא מתחת לרדאר של הממשלה או שזה חייב להיות מסחר מתחת לרדאר
גם אם יש מיסוי על ברטר הוא לא נאכף,שהוא יאכף נדבר.
מחקאגב העלאת השכר במשק גם היא גורמת לעליית מחירים אפילו באופן החריף ביותר
השבמחקאבל עדיין לירידה אפשרית ביוקר המחיה, כי אותו מודדים מול השכר...
מחקאיך בדיוק
מחקהרי השכר הוא המרכיב המשמעותי ביותר בכל הליך יצור (לא של כסף)
כך שככל שהשכר יעלה יעלו המחירים שוב פיספסנו ואנו שועטים מטה
צריך לשנות את השיטה מיסודה
זה מה שצריך לעשות
1. הפיכת כל סניף של בנק לבנק נפרד עם זכיין בלתי תלוי
2. הנפקת הכסף על ידי המדינה כלומר הבנק יעמיד 100 אחוז מהכסף כנגד כל הלוואה
3. איסור על גביית עמלות גורפת
4. החזרת הכסף הגנוב לידי בעליו(זאת אופציה כדאית שבבסיסה ישנו גם צדק ציבורי)
5. במהלך התהליך כדאי למדינה לבטח את כספי האזרחים
כמובן שרפורמה בבנקים צריכה להיות משולבת תחומים אחרים כגון נדלן תחרות ועוד
עליית מחירים היא לא בהכרח עליה ביוקר המחיה
מחקאני לא מדבר פה על מדד יוקר המחיה, אני מדבר על רמת החיים
אם יש עליית מחירים של 3% בשנה והמשכורת שלי עלתה ב5%, חוויתי ירידה ביוקר המחיה של 2% (בערך).
ההשערה שלך שלעולם משכורות לא יכולות לעלות יחסית לאינפלציה לא עומדת במבחן המציאות וההסטוריה, ואנחנו נמצאים בנקודת שפל שמאוד דומה לנקודת השפל במאה ה20.
ל2:59: מה שאתה אומר לא מחובר למציאות.
מחקהמדד עלה ב-4 שנים האחרונות רשמית בפחות מ-10%.
המשכורת שלי עלתה ב-4 שנים האחרונות מעשית בלמעלה מ-100%.
אז איך ב-2010 יכולתי להרשות לעצמי להשכיר דירה במרכז, להחזיק ברכב פרטי, לטוס לחו"ל 3 פעמים בשנה ואפילו לחסוך(!!!) כסף כל חודש - והיום אני גר בפריפריה, נוסע באוטובוסים\הולך ברגל ובחו"ל אני נזכר מתמונות שצילמתי בעבר?
רמת החיים שלי ירדה משמעותית, על בילויים ומסעדות ויתרתי מזמן, חיסכון - אני מסתפק בקרן השתלמות שנפתחה לי לא מזמן, ואני אומר תודה שאני לא במינוסים. מסכן הכלב, השנה הוא לא קיבל חיסון בזמן כי הייתי צריך לדחות את החיוב בכמה שבועות כדי לא להיכנס למינוס. ב2010 זה לא היה קורה עם חצי מהשכר.
בוא תסביר לי איך החישוב שלך מתחבר עם המציאות? (כמובן שהחישוב הוא לא שלך, אלא של הלמ"ס, נראה שפשוט אתה מאלה שמאמינים לנתון הזה)
מחירי החזקת רכב עלו בצורה פסיכית, במיוחד הדלק. מחירי הדיור קפצו כל כך שברחתי לצפון, המיסים הישירים, המים, החשמל והארנונה כמעט הוכפלו מ-2010, כל קנייה בסופר אני מחשב שקלים כדי לא לחרוג מהתקציב, ובאמת שאני לא מבין איך מסתדר מי ששותה או מעשן - כי הדברים האלה עלו בעשרות אם לא מאות אחוזים מאז 2010. ואני לא מדבר בכלל על בועת הנדל"ן שהתחילה להתפתח פה ב-2008. אני מדבר רק על 2010-2014 שבהם החזקתי משק בית עצמאי.
למזלי אני במקצוע שמאפשר לי לשדרג את השכר משמעותית, למרות שגם השדרוגים האלה הופכים למשמעותיים פחות ופחות משנה לשנה - והשדרוג הבא שלי כרוך במעבר לעבוד במרכז הארץ בקרוב מאד. (תוספת של 3-4 שעות בדרכים ביום, היום אני הולך ברגל למשרד)
ועם כל זה - אני מפחד מאד - הגעתי כמעט לתקרת השכר במקצוע שלי בארץ, ובכל מקרה על כל 3 שקלים נוספים שנכנסים לי לשכר רק שקל אחד נכנס לבנק. נשאר לי גג עוד 30% תוספות בקריירה בתפקיד שלי, שבנטו לא יהיו מורגשים כל כך ועד שאגיע אליהם המדד יעלה בעוד 10% (ובפועל בעוד 100%) ולא כולם ברי מזל כמוני. הרוב עובדים בשביל פחות מ6,000 ש"ח ברוטו שזה פחות מהשכר שהתחלתי לעבוד בו. בשלב הבא בשביל לשדרג את השכר אצטרך להגר לחו"ל... משהו שהרבה יותר מסובך וכרוך בלוותר על כל החיים בשביל לשמור על רמת חיים לא כזאת גבוהה בכל מקרה. משהו שכולם מדברים עליו כבר הרבה זמן ואני מתחיל להבין למה.
אני גר בדירת שיכון קטנה בת 40 בפריפריה ונוסע בתחבורה ציבורית. How low can you go? מכאן בשביל לחסוך נשאר רק לוותר על אוכל, על הכלב ועל מזגן בקיץ.
אני לא מומחה גדול
השבמחקאבל נראה לי שעליית משכורות אמורה להוביל לאינפלציה ולכן למעשה העברת הון ממלווים כמו בנקים ומחזיקי אג"ח לעובדים, כפי שקרה בתקופות הטובות יותר של המאה ה20.
גל פשיטות הרגל שאתה מדבר עליו הוא זמני כי רמות החוב יורדות, אבל לא לאפס בשיטה הקיימת, כי מישהו צריך הרי לקחת הלוואה כדי לשלם את המשכורות, לא?
העניין הוא שעליה ריאלית ומשמעותית במשכורות מנוגדת לטרנד של בערך +30 שנה שמונע ע"י הרבה מאוד כוחות גדולים ובלי תמיכה נגדית משמעותית אין סיכוי להתנגד לזה
רמות החוב לעולם לא יכולות לרדת לאורך זמן בשיטה הקיימת כי המשמעות של זה קריסת כל המערכת הפיננסית. בדרך כלל מה שקורה אחרי קריסה של בועת נדלן למשל ,מי שלוקח על עצמו את רוב החובות של האזרחים שנמחקו היא המדינה. המדינה בשיתוף הבנק המרכזי יכולה תאורטית להגדיל את החוב של עצמה עד אינסוף אלא שבדרך ערך המטבע שלה ישחק עד שלא יהיה שווה את הנייר עליו הוא מודפס.
מחקסליחה, אצלי בראש היה ברור ושכחתי שרק אני שם
מחקהתכוונתי שרמות החוב הראיליות יורדות, כשיש אינפלציה שמונעת מעליית משכורות
כלומר, שחיקת ערך המטבע שוחקת את החובות
אני לא חושב שזה תהליך שהוא אפשרי לאורך 100 שנים או אפילו הרבה פחות מזה, אבל הוא כן תהליך אפשרי --תיאורטית--, והוא כן יכול לשנות את יוקר המחיה (על חשבון בעלי הנכסים), לתקופת זמן כלשהי.
למה רמות החוב לא יוכלו לרדת?
מחק1. אם מי שיש לו חסכונות יוציא יותר מהכנסותיו ומי שיש לו חובות מוציא פחות מהכנסותיו אז החוב של כולם לא אמור לרדת?
2. אם מבצעים שמיטת חובות חלקית כלומר:
מי שיש לו כסף מאבד חלק מכספו.
מי שיש לו חובות מוחקים חלק מחובותיו.
מי שיש לו רכוש (פרט לרכוש חיוני כמו למשל דירה ראשונה) משלם עליו מס רכוש גדול.
האם כך לא ניתן להקטין את החוב?
ל 2 העונים לערן,ככה השיטה עובדת עד היום.
מחקזה לא שהשיטה לא עובדת היא עובדת אבל היא לא עוזרת לרוב האזרחים.
או היא עובדת דרך פשיטות רגל שגורמות למחיקת חובות ומחיקת נכסים או
לאינפלציה שמוחקת את ערך הכסף.
אגב יש בעיה,המדינה לא רוצה להגיע להיפראינפלציה כי היום, בניגוד לשנות ה80 שבהם היתה היפר אינפלציה,לממשלה הרבה חובות והתחיבויות צמודות למדד.
אז כמה שמשחקים עם המדד ונותנים לנו 2 אחוז אינפלציה בשנה במקום 5 אחוז בשנה אינפלציה אמיתית עדיין אי אפשר לרמות עם היפראינפלציה - השקר גדול מידי והמדינה
לא תוכל לעמוד בחובות שלה.
לערן: לפי מה שאתה אומר, כדאי לי בעצם לקחת משכנתא גדולה לפני הקריסה שעומדת לבוא?
מחקממעקב אחרי דבריך אני מבין שקריסה כזאת תגיע, ולפי מה שאתה אומר פה, אם אקנה דירה במשכנתא גדולה, הקריסה תמחוק לי את החוב ואם אחסוך כסף ולא אקנה דירה הקריסה תמחוק לי את הכסף ואשאר בלי כלום.
הבנתי נכון?
למה אתה לא אומר מיהו הכלכלן הבכיר והמוכר??
השבמחקכי זו היתה שיחה פרטית וזה לא יהיה לעניין ובטח לא אתי שאפרסם את שמו ללא אישורו וידיעתו.
מחקבכנס של התנועה לשינוי מוניטרי דובר שחסר כלכלן שתומך בתנועה
מחקאפשר להגיד אם כך שמצאנו?
זה שמישהו אומר שאתה צודק ממש אבל ממש לא אומר שהוא תומך בך...
מחקחחח... מזכיר לי את הסרטון הזה
השבמחקהפתרון שלי הוא מעבר הדרגתי מחוץ למערכת הפיננסית. כך אפגע פחות כאשר תגיע הקריסה.
השבמחקתארו לעצמכם שאתם נמצאים באולם קולנוע ופורצת שריפה קטנה. חלק מהאנשים מנסים לכבות אותה, מרבית האנשים מסתכלים על הכבאים ומעט מחליטים שזה זמן טוב להיסתלק בשקט...
אשמח להצטרף למעבר כזה - איך בדיוק אתה מציע לצמצם את הצורך בלהיות חלק מהמערכת הפיננסית?
מחקשאלה רצינית לחלוטין שאני מנסה להבין אותה כבר שנים רבות ובמיוחד מאז שהתחלתי לעקוב אחרי האתר הזה.
בינתיים יש פה פירוט רק של בעיות ולא של פיתרונות אפשריים או דרכים להימנע מהן במצב הנוכחי שבו מרבית העולם עוקב בעיוורון אחר שיטה כושלת אשר גוררת קריסה איטית של כולנו.
ממשלה נכבדה, רשויות השלטון, כנסת ישראל ומאכליסיה
השבמחקרבותי,
נמאסתם לחלוטין עם השחיתות בכל פינה,
התנהלות צולעת המשליכה לכל סביבה
אנחנו כבר יודעים שהנתונים מזוייפים, המחירים מעופפים, והבתים מגביהים (בשני המובנים)
אנחנו כבר יודעים כיצד הבנקים שולטים
ואת כובד המשכנתא שהם מתכננים
אנחנו מעוניינים בצדק חברתי
ולא בעונש סידרתי
אנחנו הציבור מלווים אותכם לדלת
מאחר ואתם פועלים ללא תועלת
על מנת לא ליצור מהומה נבקשכם להתפרק מנשקכם
ולפנות את הבמה
אנחנו הציבור כבר נדאג לעצמנו ולא צריך טובה
עם הרבה אהבה ומלא הערכה
עורב יקר,
מחקהחרוזים - ממש נחמד. האם מותר לי לסכם בשאלה: אנחנו יודעים בשביל מי אנחנו משלמים מסים, אבל בשביל מה אנחנו, בעצם, משלמים מסים? התשובה העולה בזיכרוני היא משל יותם.
בוויקיפדיה כתוב (קיצרתי) כי המשל מספר על העצים המבקשים להם מלך ופונים אל עצי פרי שונים, אך אלה מסרבים לבקשתם. העצים פונים אל הזית, אל התאנה ואל הגפן בבקשה שימלכו עליהם. אלה מסרבים בנימוקים דומים, ובהכללה: כולם כבר פועלים ומביאים תועלת לזולת, ואין הם יכולים להפסיק את פעולתם ולהתחיל "לנוע על העצים", כלומר להיות משרתי ציבור הנעים בין שאר העצים ואינם מביאים תועלת אחרת לזולת. לבסוף פונים העצים אל האטד המסכים למלוך עליהם, אך דורש מהם לחסות בצילו (בצל שאין לו), ולא - ישרוף את ארזי הלבנון.
יש המפרשים שהאטד הוא שיח עקר וקוצני שאין בו תועלת. פרופ' יהודה אליצור מציין שהביטוי "לנוע על העצים" מסמל את התנועה של עצי הסרק ברוח שעושה רעש, אך מאחוריה עצים חסרי תועלת.
למשל יש משמעות אוניברסלית לגבי השלטון האנושי וטבעם של שליטים ואנשי ציבור העולים לתפקידם בעודם חסרים פעמים רבות יכולת לעסוק בעבודה יצרנית.
על פי פירוש אחד, כשהאטד מתמנה למלך, הוא פונה ישירות אל ארזי הלבנון - המועמדים הטבעיים למלוכה על העצים - ושורף אותם. הנמשל הוא שכשממנים מלך, הוא פונה אל מתנגדיו הטבעיים ומיד פוגע בהם.
וכל המוסיף - גורע.
הבעיה עם כלכלת חוב היא הריבית דריבית שמבטאת את קצב האינפלציה.
השבמחקכאשר קצב האינפלציה מגיע ל 100% לשנה לא מעשי להמשיך עם אותו מטבע ויש לאפסו.
הבעיה עם כלכלה נטולת חוב היא אותה בעיה (הריבית) אלא שהשליטה בכמות הכסף יותר קלה.
ההבדל בין הכלכלות הוא שייצור כסף יש-מאין בשיטה הנוכחית מאפשר התעשרות עצומה קלה ומושחתת של הסקטור הפיננסי על חשבון כלל הציבור .
אתה טועה לחלוטין מדינה שמדפיסה את הכסף בעצמה הופכת מהר מאד למעצמה
השבמחקזה הוכח ביסטוריה לא פעם
גרמניה הנאצית עשתה זאת בדיוק
אגב גם היום גרמניה מדפיסה בעצמה אבל לקהל הרבה יותר גדול לכלל ארופה חוץ מאנגליה
השבמחקרק עכשיו החלו לדבר הגרמניים על מימוש הצבא באופן שונה כך שיוכל לפעול בעולם
הנאציזם העולמי מרים אפו מהר מאד
בקיצור מי שלא בה לגרמניה גרמניה באה אליו
ישנה סתירה בין הטיעונים:
השבמחק1."גובה המשכורות עולה , יוקר המחיה יורד" לעומת 2."לא יהיה מספיק כסף בשביל לשלם על חובות העבר."
אם גובה השכר עולה, אז ניתן לשלם חובות.
כל שהממשלה צריכה לעשות הוא לכסות את כל החוב הקודם באמצעות לקיחת חוב חדש.
אם כמות הכסף במדינה כתוצאה מהחוב הקודם היא X, אז כיסוי החוב באמצעות חוב חדש שכולל את הריבית R*X שעל החוב הקודם יתן תוספת של R*X למחזור הכסף הקיים(X) ולאינפלציה R
X+R*X-X=R*X.
החוב החדש הוא X+R*X יכוסה בשנה הבאה.
כל שנה האינפלציה תגדל בשיעור R. כמות הכסף שבידי הציבור תגדל ושום דבר נוסף לא יקרה.
הבעיה מתחילה כשציבור הלווים ובעיקר הגופים הפיננסיים לוקחים הלוואות הרבה יותר גדולות משיעור חובותיהם הקודמים + הריבית. אף אחד לא מונע זאת מהם.
התוצאה היא שגידול בכמות הכסף במדינה איננו בריבית של R אלא 3R לעומת אפס גידול בשכר.
בעלי החובות במדינה (הממשלה+הלווים) פשוט בוזזים את הציבור באמצעות הכסף שהם מייצרים יש-מאין.
הנתון החסר כאן הוא מה שהחוק קובע לגבי גובה החוב שבעלי ההון יכולים להמצא בו.
אם אין הגבלה או שהיא לא נאכפת הם יכולים להמשיך בבזיזה ללא סוף או עד שהציבור יפשוט את הרגל.
גם כשלציבור לא יהיה מה לאכול מבחינתם לא תהיה בעיה. לוקחים הלוואה חדשה שגדולה מהקודמת בשיעור R ומפקידים בחוב הקודם. התעשרותם כבעלי מונופולים או חברות הון בורסאיות תפסק כיוון שלא ימצאו קונים.
כרגע זה איננו קורה כיוון שהציבור מייצר עבורם את מה שנמכר לו במחיר גבוה ממחיר עבודתו.
כשלא ישתלם לעבוד זה יקרה.
לא רק שהכסף מההלוואות איננו חוזר לעם אלא הוא משמש בידי בעלי ההון אמצעי לגבות מהעם יותר כספים ממה שהם לקחו כהלוואות. זה נשמע הגיוני - לוקחים הלוואות כדי להרוויח, אך כאן התרמית - הרווח של האחד הוא בהכרח שקיעה בחובות שלא ניתן להחזירם של האחר.
המסקנה היא שהשיטה פחות אשמה מהציבור שנותן שינצלו אותו ולא דואג שההלואות של הסקטור הפיננסי יחזרו אליו כעליה בשכר וכמיסוי גבוה של בעלי ההון או \ וגם כהפקדה חודשית קבועה של הממשלה בחשבונות האזרחים.
(בלא קשר - יש להעביר את הרווחים מאוצרות הטבע:אשלג, מגנזיום, פוספטים וזרחן, מלחים, גז ונפט לחשבונו של כל אזרח וזהו נושא נפרד בתחום הביזה של הציבור בידי הממסד)
-
כמה הערות:
מחק1. מתמטית כמות החובות תהיה תמיד גדולה מכמות הכסף (בגלל הריבית הנלוות לחוב) כך שאי אפשר אף פעם להחזיר את כל החובות בשיטה שבה כל הכסף מיוצר מחוב נושא ריבית.
2. כשאתה כותב שהמדינה תיקח את כל החוב על עצמה אתה שוכח מי זו המדינה. המדינה זה אתה. מי שיממן את החוב הזה הוא אתה וכל הציבור. בסופו של דבר כל ההעלאה בשכר שתקבל תלך למדינה כמיסים לצורך מימון הריבית על החוב שלקחה
לערן :
מחקסעיף 1:
שהחוב גדול תמיד מכמות הכסף זהו חלק מובנה בשיטה. אין וויכוח.
להבנתי המצב הזה כשלעצמו איננו יוצר בעיה, בתנאי שבכל שנה נכנס כסף חדש למחזור שמכסה את החוב הקודם. כמות הכסף נטו שבמחזור תגדל ע"פ הריבית. קצב הגדול תלוי בריבית.
קצב הגידול=F.
מספר שנים הנדרש לקצב גידול Y.
הריבית R.
בחזקת Y שנים(F=(R+1 .
R+1 לוג/ לוג F= הזמן Y הדרוש לגידול בכמות הכסף פי F.
דוגמאות:
גידול בכמות הכסף פי 2 בריבית 5% יקח 14 שנים.
גידול בכמות הכסף פי 2 בריבית 9% יקח 8 שנים.
גידול בכמות הכסף פי 2 בריבית 2% יקח 35 שנים.
גידול בכמות הכסף פי 2 בריבית 12% יקח 6 שנים.
-
שיטת ייצור כסף מחוב, להבנתי, מעולם לא כוונה לכך שכל ההלוואות יוחזרו. אין צורך, זאת פשוט שיטה שצריך לפעול על פיה בדרך מסוימת על מנת שיהיה כסף לכולם.
זה איננו קורה לא בהכרח בגלל השיטה אלא בגלל אופן ייצור וחלוקת הכסף החדש בין המגזרים השונים שאיננה שיוויונית.
הכסף החדש איננו בא ממיסים. הוא בא מהלוואות חדשות שמגזר ההון לוקח למימון פעולותיו.
כשכתבתי שהמדינה תקח את החוב על עצמה - התכוונתי לסוף תגובתי הקודמת:
שהמדינה בתור נציגת העם תעלה את השכר במשק, תחייב את בעלי ההון והמונופולים להגדיל את השכר של עובדיהם באופן שישתווה לעליה ביוקר המחיה, ותגדיל את המיסוי של בעלי ההון.
סעיף 2: "מי שיממן את החוב הזה הוא אתה וכל הציבור"
זה קורה רק בגלל שהמדינה נוהגת לא ע"פ כללי המשחק בכסף-חוב.
על פי הכללים אתה(המדינה) מלווה לעצמך כסף בכמות שמספיקה בדיוק לכיסוי החוב הקודם+הריבית. כל פעם אתה מכניס כסף חדש למחזור בצורת ריבית ויוצר במקביל חוב חדש גדול יותר שיכוסה בפעם הבאה.
אם המדינה היתה הבעלים והיצרן היחיד של כל הכסף שבמחזור, היא כל שנה היתה גובה את כולו כמיסים ומייצרת אותו מחדש + ריבית, כהלוואות מבנק ישראל.
מכאן שכמות הכסף שבידי הציבור היתה צריכה לגדול בשיעור הריבית, והמיסוי של כלל המשק אסור שיגדל מעבר לריבית. זה אומר יותר מיסוי של בעלי ההון ופחות מיסוי של האחרים.
כמות הכסף שבידי הציבור היתה צריכה לגדול באופן יחסי למיסוי וליוקר המחייה.
בשיטה הקיימת בישראל הכסף מיוצר ע"י הסקטור הפיננסי וע"י הממשלה כאחד . החובות של המדינה מועברים לסקטור הפיננסי=בנקים+בעלי הון, באמצעות אג"ח, והחובות של הסקטור הפיננסי עוברים כפערי שכר ויוקר מחיה .
יש כאן יצרן כסף אחד - הממשלה והסקטור הפיננסי כאחד שמגלגל בינו לבינו תפו"א לוהט..
הם גם בזבזניים.
לאן הכסף החדש מגיע? הוא לא מגיע.
הוא מצטבר בידי בעלי ההון ובפנסיות.
אין במודל כסף-חוב מקום להצטברות של כסף במקום אחד . הכסף חייב תמיד לזרום.
קצב גידול החובות של הממשלה גדול מהמתחיב על פי הריבית בגלל בזבזנותה ובגלל שמעדיפה לנפח פנסיות ושכר, ואין לכך קשר לשיטה המוניטרית אלא לרדיפת בצע ושחיתות.
החובות המוגדלים של הממשלה הופכים להיות לנטל מיסים שמיועד לממן את הביזה.
לסכום - יוקר מחיה איננו נובע בהכרח מהשיטה .
הוא נובע מניהול כושל, הסכמים קואליציונים, חוקים מפלים, חוסר שוויון וצדק, ביזה, פערי שכר ושחיתות של הסקטור הפיננסי והציבורי.
-
כמה הערות:
מחק1. אשאל אותך שאלה כללית לגבי שיטה כלכלית בכלל: מה ההגיון בכך שכמות הכסף צריכה לגדול בגובה הריבית? מדוע שכמות הקצב לא תותאם לקצב צמיחת המשק במקום שיהיה הפוך? מדוע במקרה של עצירת הצמיחה הכלכלה אמורה לקרוס כפי שקורה היום? הרי ברור לך שבמצב כיום אתה צריך להתאים את עצמך לשיטה במקום שהשיטה תותאם לצרכיך. מה ההגיון בכך?
מה ההגיון בכך שהממשלה צריכה לקחת חוב מגוף פרטי כדי לממן את עצמה במקום ליצר את הכסף בעצמה ללא חוב?
2. לא מובן לי מדוע אתה מתעקש לתת פתרון מעוות לשיטה מעוותת. השיטה היום מחיבת אותך להגדיל חובות כל הזמן בלי שום קשר למה שקורה בכלכלה .תאורטית מחר יכולים לעזוב חצי מתושבי ישראל את המדינה מה שייתר את הצורך בכל כך הרבה חובות ועדיין החוב יצטרך לגדול. מדוע לא להתאים ליישם שיטה מתאימה את קצב החובות להתפתחויות במשק?
לענייננו : איך ייוצר מספיק כסף חדש מחוב אם יוקר המחיה ירד ואנשים לא יצטרכו לקחת הלוואות או יקחו הרבה פחות הלוואות? אם זו הממשלה שתקח על עצמה את ההלוואות -מי יממן את הריבית? אם זה המגזר הפרטי -איך אתה מצפה שהוא גם יצטרך להוציא כסף רב על מימון החוב +משכורות גבוהות +מיסים גבוהים -אתה מבין לאיזה עיוות תגרום ? הרי כבר היום המונופולים נמצאים בחובות עתק לבנקים - הפעולות שאתה תעשה תרחיק משקיעים , תוריד רווחים , תעלה את הלחץ מצד הנושים , הטיקונים יפשטו רגל ומי יפגע? קרנות הפנסיה. כמובן
איך שלא תגלגל את זה בשיטה הנוכחית אתה תשלם את המחיר.תחשוב למשל גם על עסק קטן שיצטרך להשוות את המשכורות שהוא משלם לזה שנכפה על המונופולים - כבר היום יש עשרות אלפי עסקים שפושטים רגל מידי שנה בלי משכורות גבוהות. וזו רק דוגמא אחת.
3. "בשיטה הקיימת בישראל הכסף מיוצר ע"י הסקטור הפיננסי וע"י הממשלה כאחד "
לא נכון -רק הבנקים מיצרים את הכסף בשיטה הנוכחית ומלווים אותו לממשלה ולסקטור הפרטי.
לערן:
מחק1. אינני בעד שיטת כסף-מחוב. אני רק מראה שניתן להתנהל על פיה בלא לגרום ליוקר מחיה ושאר עוותים. לא הנחתי צמיחה . לכן בלא צמחיה ניתן להתנהל ללא עיוותים. במקרה של צמיחה ההתנהלות קלה יותר בגלל שהיא מבטלת את גורם האינפלציה .
במקרה של העדר צמיחה - הכלכלה לא תקרוס על פי ההסברים הקודמים שנתתי.
היא בכיוון של קריסה כיום בגלל עיוותים שנוצרו משחיתות ורדיפת בצע ולא דווקא מעצם השיטה.
אם המדינה צריכה לממן את עצמה באמצעות גוף פרטי - כבר הסברתי שזה מעוות ולא על פי כללי המשחק.
2. יוקר המחיה כעלית מחירים לא ירד. היחס בין יוקר המחיה לגובה השכר הוא זה שירד. כשיהיה לאנשים יותר כסף הם יוכלו לקחת יותר הלוואות ליותר מטרות.
"הממשלה שתקח על עצמה את ההלוואות -מי יממן את הריבית?"
ת: הממשלה.
בכל פעם הממשלה תגדיל את גובה ההלוואות ע"פ הריבית. החוב הקודם יבוטל.
החוב החדש יהיה גדול מקודמו וכמות הכסף במחזור תגדל בגובה הריבית.
למשל כל 4 שנים הממשלה תקח הלוואה ותחלק אותה לציבור כשכר וכהלוואות ללא ריבית.
היא תגבה חזרה את ההלוואות ואת הכספים באמצעות מיסים. תכסה את החוב הקודם ותיצור תקציב חדש גדול יותר בגובה הריבית.
המונופולים בחובות בגלל שלא גלגלו חזרה את הכסף שברשותם לציבור כמס וכהעלאות שכר אלא ההפך המס שעליהם לשלם קטן בצורה מוגזמת, השקעו בנכסים חומריים ופיננסיים , עצרו העלאות שכר והעלו מחירים בצורה מוגזמת. לציבור לא נותר כסף לצריכה ומחזור הכסף האט.
"- הפעולות שאתה תעשה תרחיק משקיעים , תוריד רווחים , תעלה את הלחץ מצד הנושים , הטיקונים יפשטו רגל ומי יפגע? קרנות הפנסיה. "
אל תדאג למשקיעים - הרווחים שלהם מובטחים בכל מקרה.
הרווחים שלהם ירדו - אכן ובצדק!
לנושים לא תהיה סיבה לדאגה כל עוד המחזור יתנהל בצורה תקינה.
שהטיקונים יפשטו את הרגל - הלא זה הרצוי. הם מקור השחיתות. אגב, על מי אתה מגן?
קרנות הפנסיה יפגעו - אכן. בגלל שעצם הרעיון של פנסיה ממשלתית הוא פסול.
ע"פ שיטת כסף-חוב אסור שכסף יצטבר במקום אחד. החובות על הפנסיה הם אחד העיוותים העיקריים. במקום פנסיה על המדינה לדאוג לקיצבה מינימלית לכל אזרח בלא תנאים.
"עסק קטן שיצטרך להשוות את המשכורות שהוא משלם לזה שנכפה על המונופולים"
אינני דואג לעסק קטן או למונופולים אני דואג לשכר הוגן ולא משנה מאין יגיע.
3. הבנקים אינם יכולים לייצר כסף מעצמם בלא הלוואות למגזר הפיננסי ולממשלה. לכן אני רואה בכולם יצרן כסף אחד.
לסכום עמדתי קרא את התגובה למעלה של אנונימי מ 5 בפברואר 04:11 שפרסמתי בעילום שם.
-
א.
מחקהטענות שלך לא ברורות ומבולבלות:
1. "במקרה של העדר צמיחה - הכלכלה לא תקרוס על פי ההסברים הקודמים שנתתי"
הרי ההסברים הקודמים שלך ואפילו בתגובה זו מבוססים על כך שתמיד תהיה גדילה של חוב .איך אפשר יהיה לשלם את החוב הגדל ללא צמיחה?
2. "המדינה צריכה לממן את עצמה באמצעות גוף פרטי"
מי זו אותה מדינה? המדינה זה אתה דרך מיסים.
3. "היחס בין יוקר המחיה לגובה השכר הוא זה שירד"
גובה השכר הוא אחד המרכיבים החשובים ביוקר מחיה. הטענה הזו כלל לא ברורה.
4. "קרנות הפנסיה יפגעו - אכן. בגלל שעצם הרעיון של פנסיה ממשלתית הוא פסול"
אמרת שיש לך פתרון אבל למעשה אתה מציג פה בעיה מאד מאד גדולה .
5. "אינני דואג לעסק קטן או למונופולים אני דואג לשכר הוגן ולא משנה מאין יגיע."
אולי התבלבלת אבל מטרתו של עסק (על פי חוק אפילו) הוא להרויח . תשלום משכורות הוא רק אמצעי. אם העסק מפסיד לא יהיו משכורות. טענה בנוסח "ולא משנה מאין יגיע" לא יכולה לשמש כפתרון .
6. "הבנקים אינם יכולים לייצר כסף מעצמם בלא הלוואות למגזר הפיננסי ולממשלה"
יש הבדל גדול בין מי שמיצר כסף לבין מי שלווה אותו. זה הבדל תהומי מכל בחינה.[
7. "בכל פעם הממשלה תגדיל את גובה ההלוואות ע"פ הריבית. החוב הקודם יבוטל.
החוב החדש יהיה גדול מקודמו וכמות הכסף במחזור תגדל בגובה הריבית."
שוב טענה לא ברורה. אתה מדבר על הגדלה אקספוננציאלית של חוב (ריבית דריבית) .במילים פשוטות אתה אומר אני משעבד את עתידם של ילדיך נכדיך ונינך. שוב אתה מציג פה בעיה מאד גדולה.
לערן:
מחק1. ציטוט מתגובתי הקודמת:
"אם כמות הכסף במדינה כתוצאה מהחוב הקודם היא X, אז כיסוי החוב באמצעות חוב חדש שכולל את הריבית R*X שעל החוב הקודם יתן תוספת של R*X למחזור הכסף הקיים X . ולאינפלציה R .
X+R*X-X=R*X.
החוב החדש הוא X+R*X יכוסה בשנה הבאה.
כל שנה האינפלציה תגדל בשיעור R. כמות הכסף שבידי הציבור תגדל ושום דבר נוסף לא יקרה"
תמיד תהיה גדילה של החוב ותמיד יהיה כיסוי של החוב בהלוואה חדשה, בלא תלות בצמיחה.
התוצאה תהיה גידול בהצע הכסף ואינפלציה שתלויה בגובה הריבית בלבד.
העלות של הדפסת כסף יש-מאין היא אפס וזאת ההנחה הבסיסית כאן, ואין לה קשר לצמיחה.
2. לא הבנת את התחביר. הכוונה היתה שאסור למדינה לממן את עצמה באמצעות גוף פרטי.
3. אם השכר ויוקר המחיה יעלו בדיוק בגובה הריבית היחס ביניהם ישאר קבוע.
המצב כיום שיוקר המחיה עלה בהרבה על עליית השכר הממוצעת בגלל רדיפת הבצע של הון-שלטון. בהחזרת המצב לתיקנו, בהתחלה השכר יעלה ויוקר המחיה ישאר קבוע.
השבר המורכב מחלוקת יוקר המחיה בשכר יקטן - זהו היחס ביניהם. בהמשך הוא ישאר קבוע.
הסברתי את הגידול בהיצע הכסף מנקודת מבט של הבנקים כאן:
בתגובתי: "א2 בפברואר 2014 בשעה 19:44"
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/02/blog-post.html#comment-form
4. הסברתי את דעתי. אם המגזר הציבורי מעונין בפנסיות ממשלתיות וגם להתלונן על עיוותי השיטה - זה עינינו. הוא שותף לעיוות.
5. אין כל בלבול. בשכר הוגן הכוונה לכולם. שכולם ירוויחו. לדעתי, אם בעל עסק מרוויח יותר מפי 10 משכר העובד זה כבר לא הוגן.
אם עסק מפסיד בגלל שהוא הוגן - שלא יהיה עסק! לדעתי אין דבר כזה. זאת ראיה צרת עין ורודפת בצע של בעל העסק.
6. ההבחנה ביניהם היא טכנית . הם תלויים זה בזה ופועלים במשותף על פי כללים שקבעו לעצמם. בפועל המערכת הזאת פועלת להעצים את עצמה ובמנותק מהציבור ועל חשבונו. וכל זה מבלי לסתור את טענתך שהבנקים הם היצרן המורשה היחיד של כסף, אבל הבנקים אינם יכולים לפעול בחלל ריק, הם צריכים שותף מרכזי-בעלי ההון.
7. אכן ריבית דריבית. הסברתי בתגובתי הקודמת את משכי הזמן שקשורים לכך.
"משעבד את עתידם של ילדיך נכדיך ונינך" - אין לכך בסיס. הסברתי בתגובותי הקודמות.
שים לב שריבית דריבית תתקיים גם בכלכלה נטולת חוב. התוצאה תהיה מחסור בכסף שיגרום להדפסת כסף חדש ואינפלציה בדיוק כמו בכלכלת-חוב. התאמת ייצור הכסף לגובה הצמיחה לא תמנע את הענין. זהו ענין בסיסי. לכן אין הבדל גדול בין הכלכלות. למרות זאת כלכלה נטולת חוב עדיפה בגלל הפשטות וקלות ניהולה. לדעתי ללא ביטול מושג הריבית, כלכלה נטולת חוב תגיע לאותם רמות שחיתות כמו כלכלת-חוב.
-
אני ממש לא מבין את העניין הזה שהבנק מיצר את הכסף. הרי כל הרעיון הוא שיהיה מוסד שמפיץ כסף תמורת עמלה מסויימת, וזה מה שהבנק עושה. האם הכוונה שהממשלה תהפוך להיות הבנק העיקרי?
השבמחקגם הממשלה מיצרת כסף על ידי מכירת איגרות חוב.
אולי צריך לדאוג שהעמלות של הבנקים יהיו נמוכות יותר.
במדינה שם אני מתגורר, החברה שמגישה שרותים צבוריים יושבת כל שנה עם הממשלה ומראה מה היו הרווחים שלה, וכשהרווחים שלה גבוהים מדי הממשלה קובעת שעל החברה להוריד את מחירי התחבורה הצבורית. החברה אמורה לא להיות רווחית מאד לבעלים העשירים אלא לעובדים ולציבור. ככה גם בנקים אמורים להיות
http://www.youtube.com/watch?v=bE8i-4HpKlM&list=PLDYsY2LHUkBIIU5fEg_2ey6nwuNtJD2ZY&index=1
מחקזה מודל עיסקי מנצח, לסבסד את המוצר עי הרווחים במקום לאגור אותם..
מחקערן, ובכל זאת, למרות שכל העולם באותה שיטה - בישראל יותר יקר מהרבה מקומות אחרים שהייתי בהם.
השבמחקגם בתוך השיטה יש מה לשנות ולשפר. לטווח ארוך צריך לשנות את השיטה, אבל עד אז אין סיבה שהכל יהיה כל כך הרבה יותר יקר דווקא בישראל.
יוקר המחיה זה דבר שקיים כמעט בכל מדינה שבה יש את השיטה הקימת. בחלק מהמקרים הפער בין גובה המשכורות של האזרחים לרמות המחירים נמוך ובחלק גבוה (כמו בישראל). כך או כך זה גלגל שאי אפשר להחזיר אותו והתופעה רק תלך ותתרחב. כל מדינה מנקודת המוצא שלה. בהתחלה לא מרגישים אותה (גם לנו עוד היה יוקר מחיה נסבל באמצע שנות ה2000) אבל באיזשהוא שלב היא מאבדת שליטה .
מחקזה נכון גם שלריכוזיות ולגורמים אחרים יש השפעה על הנושא אבל אלו רק יכולות להגביר או לצמצם את התופעה אך לא לשנות אותה.
שאלה על בועת הנדלן: אם היצע הדירות יגדל והמחירים יירדו וגם אם המשקיעים יברחו, עדיין נראה לי שיהיה ביקוש אדיר לקנות בתים בזול יותר,דבר שאמור לאזן את כמות ההלוואות, האם אני טועה?
השבמחקאת העתיד אי אפשר לחזות
מחקאבל אם תסתכל מה קרה בכל מקום שהתפוצצה בועת נדל"ן בשנים האחרונות, ההשערה שלך לא החזיקה - להיפך...
כל עוד לא כתבת את שמו של "הכלכלן הבכיר" אי אפשר להתייחס לפוסט הזה ברצינות.
השבמחקאיזה נודניק אתה.
מחקלמה לא להקצין קצת יותר?
מה דעתך על "כל עוד לא נכתב שמו של הכלכלן אתה מתחיל שביתת רעב?"
שאלה….
השבמחקאני מניח שהבעיה של יוקר המחיה נובעת מאיזון בעייתי כך שיש גורמים בעלי כוח והשפעה שיוצרים את חוסר האיזון. למשל כשיש מונופל אפשר להעלות מחירים וליצור מצב שכסף עובר מההמון לבעל המונופול ואז יחסית ההמון עם פחות נתח מהעוגה סובל מיוקר מחיה.
בהנחה שזה המצב אז שכר גבוה לא ממש יעזור מאחר ובמצב זה עדיין קיים חוסר איזון ושכר גבוה רק ייצר סחרור אינפלציוני.
אז בשיטה הנוכחית כדי לשמור על איזון צריך שתהיה ריבית נמוכה ופירוק הריכוזיות ליצירת תחרות ושיוויון הזדמניות.
אפשרי בשיטה הנוכחית?
תאורתית כן אך מעשית מוקדי כוח במשק לא מאפשרים זאת במציאות. בטח שאפשרי אך טבע האדם...
השאלה לערן,
אתה יכול להסביר איך השיטה שאתה מציע תתמודד עם מוקדי הכוח שבצורה ברורה ישתלטו על רוב הכסף וישעבדו את ההמון?
המערכית הכלכלית מושחתת מהיסוד...אי אפשר לתקן אותה. צריך מערכת אחרת
השבמחקשאלה כללית שלא קשורה למאמר -
השבמחקאנחנו תמיד אומרים שתחת השיטה הנוכחית אף אחד לא מייצר את הריבית ולכן אנחנו צריכים לחזור לבנק כדי שייצר יותר כסף מה שגורם לאינפלציה. נניח שעוברים לתוכנית שיקגו ויש גוף ניטראלי שמחליט כמה כסף יהיה במשק ונניח שבעולם ורוד הבנק ילווה רק כסף שיש לו, עדיין הבנקים יתנו הלוואות וידרשו ריבית על ההלוואה ששוב אף אחד כביכול לא מייצר את הכסף הזה. איך מטפלים בזה? הצמיחה אמורה לטפל בזה?
למה יהיה פחות כסף? או שהתכוונת, קצב עליית כמות הכסף שבמחזור ירד?
השבמחקפרופסור ירון זליכה, נואם מעל כל במה שאין דרך להוריד את יוקר המחיה ומה שצריך לעשות זה להעלות את השכר הריאלי
השבמחקהבעיה שעליית השכר תמיד מתבצעת דווקא במגזר הציבורי ומטפחת את השיכבה השולטת בדרך הזרוע
השבמחקמעטי ציבור זוכים להעלאת שכר כל מיני מקצועות חובה וכולי
כך ששיטת העלאת השכר מהווה בעצם טישטוש, לפחות בישראל
יש דרך בדוקה וברורה להוריד את יוקר המחייה
השבמחקבעצם מדובר בברז אחד שאם יסגר יוריד את מחיר הנדלן מיידית לחצי זהו ברז המשכנתאות המנופחות שגרמו מכלתחילה לנדלן לעלות
יש דרך הרבה יותר פשוטה - המדינה תעלה בצורה דרסטית את רמת השירותים הציבוריים, כמו - דיור, חינוך, בריאות וכד'. מהלך שגם יקל מאוד על המצוקה הקיומית וגם יביא ליותר שוויון.
השבמחקאוי ואבוי. אני מציע לך להתבונן בכל המקרים בעבר בו ניסו לפתור משבר עם עוד ממשלה - לא עבד אף פעם.
מחקמי לדעתך ישלם על השירותים הציבוריים הנוספים? אתה!
מי ינהל את השרותים הנוספים? גדודים חדשים של פקידים במימונך
מי יהנה מהשירותים? חברים ומקורבים.
וספציפית לנקודות שהעלתה
* דיור - יפתר שהמדינה תפסיק להתערב ולקבוע ריבית
* חינוך - יפתר שהמדינה תסגור את משרד החינוך
* בריאות - יפתר שהמדינה תסגור את משרד הבריאות
ואם תבדוק לאן הלך כל הכסף שהודפס במקרי העבר, אולי גם תבין איפה הבעיה.
מחקאתה מתייחס למצב בו אנחנו נתונים במדינה מושחתת שנשלטת ע"י גנבים. להזכירך - אנחנו בוחרים את השלטון ואנחנו גם יכולים להוריד אותו. צריך רק לשים את הדברים על השולחן ולתבוע מהממשלה לשנות את השיטה. הפתרון, כאמור, ממש פשוט - עבור השירותים הציבוריים תשלם הממשלה מכסף שהיא תפיק לעצמה. השיטה הקיימת אינה מאפשרת זאת, אבל השיטה הקיימת אינה צו אלוהי או תופעת טבע, אלא מהלך יזום של בני-אדם.
תבדוק שוב את הרעיון ותנסה להבין מה בדיוק לא אפשרי בו.
אתה יכול להוריד את חבורת הגנבים הנוכחית ולהחליף אותה בחבורת גנבים אחרת.
מחקהדפסת כסף יוצרת אינפלציה - אין שום הבדל בין גניבת הכסף במיסים או זיופו בהדפסה
חדשות רעות (או טובות), כסף הוא משהו שנוצר בידי אדם. הוא לא בא מהשמיים או נכרה מהאדמה. השאלה היחידה היא איזה גורם ישלוט בו. כרגע זה הבנקים, אני מציע שזו תהיה הממשלה, עליה לפחות יש לנו שליטה כלשהי בשיטה הדמוקרטית.
מחקאתה כמעט צודק. זה היה נכון אם כסף היה אותו כסף בכל מקום. זה השקר הכי גדול של הכלכלה שמתייחסת ל100 ש"ח אצל שכיר בעשירון השביעי כאל 100 ש"ח אצל תאגיד שמחזורו מאות מליונים. אין ספק שהתרחיש שאתה מתאר הוא אפשרי ולא רק אפשרי אלא יש סבירות גדולה שיקרה אבל הוא לא הכרחי. אין שום בעיה להוריד את חובות העבר הללו אם עושים את זה בצורה מושכלת ולא רוחבית שווה. אין כחוב למשל לבנק שנובע מחשבון ומאשראים שנתנו לחוב לקרנות פנסיות. תאמין או לא אפשר בהניף יד למשל למחוק חלק ארי מהחוב לקרנות הפנסיה (על ידי החזרת הפנסיות למדינה) מבלי לפגוע באשראי העתידי. נהפוך הוא . העובדה שכל החסכון הפנסיוני הולך כמעט ברובו לשוק הפיננסי? יוצרת עודפי כסף אדירים במערכת. הוצאתו? (גם הכסף וגם חובות העבר) תרגיע את המערכת בטווח הארוך. למשל הפיכת כל המשכנתאות (מסחריות כפרטיות) לנונריקורוס? תפגע אמנם בנושים? אבל לא בצורה אנושה. למשל איסור מוחלט על בנקים לגבות עמלות ושקיפות מאלה בשוק האשראי? גם היא תעזור כל אלו זה רק דוגמאות של שיוניים אפשרים (שצריכים כמובן הרבה עבודה ) שיכולים להגיע לאותן תוצאות בלי קריסה של השוק. איש באמת לא רוצה בהן. כי רוצים את המצב הננוכחי. זאת האמת העצובה.
השבמחקחבל אתה רק מסבך את הרעיון במונחים גלובלים לא רלוונטים. שירותים שהמדינה נותנת לאזרחיה הם הצורה השוויונית ביותר אבל בעיקר כזו שנותנת מענה לבעיות הכלכליות של הפרטים במדינה (שבסוף היום, הם המשאב החשוב במערכת).
השבמחקמה הבעיה...? לעשות תספורות לטייקונים עשו? עשו! אז מה הבעיה לגלגל את חובות העבר של המשק בפיתה ככה יפה יפה, ולעשות תספורת מכובדת אבל בצניעות של משהו כמו 70 אחוזים מסך החוב, ואת השאר לכסות עם "מענק" מדוד "אמריקה"?
השבמחקאתה שוכח ש95% מהכסף בארץ הוא חוב לבנקים, ורק 5% מזומן
מחקהתספורת של הטייקונים הייתה, נגיד, 0.001% מהכסף בארץ
אם אתה מוחק 70% מהחובות במשק, אתה גם מוחק 70% מהכסף
שלא לדבר על זה שכל הבנקים יפשטו רגל על המקום, כי לקחת להם 70% מהנכסים והשארת 100% התחייבויות
ומה אם נבטל את זכות הבנק לקחת ריבית? האם זה לא פותר את רוב הבעיות שלנו?
השבמחקאז מה יהיו ההכנסות של הבנק? עמלות בגובה השמים?
מחקעמלות צנועות וקטנות רק על מנת לכסות את השכר בצנעה ובפשטות. הבנק צריך להיות מקום משעמם ופשוט.
מחקואני אקבל ריבית על הכסף שלי בבנק?
מחקאם כן, מאיפה? מהעמלות שאני אשלם?
ואם לא, איזו סיבה יש לי לשים את הכסף בבנק, לא לקבל עליו כלום ועוד לשלם עמלה?
ואיך הבנק יכסה הפסדים מאנשים שלא מחזירים הלוואות? עוד עמלות?
את הכסף אתה שם בבנק על מנת לשמור עליו, ייתכן ואפשר שתהיה עמלה למפקיד ועמלה על לקיחת הלוואה כל אלו יחדיו אני מאמין לא ידגדגו את הרווח העצום שהבנקים עושים עלינו כרגע.
מחקישנם דוגמאות מהעולם לבנקים קואפרטביים שתפקידם לדאוג שאנשים יפקידו כסף בבנק ויקבלו הלוואות בינוניות , אם הבנק ריווחי הוא יכול לחלק את הרווח בין בעלי המניות ואם אינו ריווחי הוא יכול להעלות את העמלות עד ריווחיות, סך הכל בנק שמתעסק בפקדונות והלוואות בינוניות הוא לא עסק מורכב כל כך.
אבל אני מסתייג ואומר שלא ישבתי ועשיתי חישוב מדויק של עלות עמלה וביטוח כנגד אי פרעון הלוואה. אבל בנק שאינו ממונף ויש לו יחס רזרבה נמוך בין הפקדה להלוואה ומתנהל בשקיפות לא צריך להגיע למצב של סיכון ממשי.
אתה צריך לבחור אם אתה רוצה בנק לא ממונף או בנק שלא לוקח ריבית
מחקקיום גם הבנקים הכי היפים/חברתיים/אידיאולוגים גובים ריבית
בנק לא ממונף צריך שכל שקל שהוא מלווה יופקד בבנק ע"י לקוח אחר. אם אני מפקיד את הכסף שלי בבנק והבנק מלווה אותו למישהו אחר, הוא בעצם מתווך ואני נותן הלוואה למישהו אחר. זה לא נקרא לשמור על הכסף, מה שאומר שייתכן שהוא לא יחזור. אז אתה רוצה שאני בתור לקוח אשלם עמלה כדי לשים כסף בבנק, והבנק ילווה את הכסף שלי לאנשים אחרים בלי ריבית?
אולי כדי לקחת צעד אחורה:
http://www.youtube.com/watch?v=bE8i-4HpKlM&list=PLyl80QTKi0gPBcb32paMvXxcq7UUeJskV
נניח והבנק אכן ישמש כמתווך, ייתן עמלה על הפקדה ויגבה עמלה על הלוואה ויחזיק יחס רזרבה של 1:2 הלוואות מול הפקדות האם זה לא מודל אפשרי ושפוי יותר ממה שקורה היום?
מחקחוץ מזה, ההבדל בין עמלה לריבית היא שעם ריבית המצב ברור ומוסכם מראש עם לוקח ההלואה בעוד שעם ריבית המצב נתון לשינוי בזמן ההלוואה ואינו ברור למלווה.....כך או כך הבנק עדיין יכול לעשות רווח נאה מהמלווה. אני חושב שלא די בביטול הריבית, צריך גם שיהיו בנקים בשליטת ישירה של הלקוחות והייתי הולך אפילו על זה שבנק ישראל יהיה בעצם בנק בבעלות אזרחי ישראל, האזרחים יחזיקו במניות הבנק ויחלקו ברווחים או בהפסדים.
מה אתפ אןמרים ל הפיתרון של האיש הזה? This documentary details the root causes of the systemic value disorders and detrimental symptoms caused by our current established system. This video presentation advocates a new socio-economic system, which is updated to present-day knowledge, featuring the life-long work of Social Engineer, Futurist, Inventor and Industrial Designer Jacque Fresco, which he calls a Resource-Based Economy. http://www.youtube.com/watch?v=iXSVSKsqsik
השבמחקאי אפשר לבסס שיטה כלכלית עולמית על התנהגות אלטרואיסטית
מחקזה לא החזיק אפילו בקיבוץ יותר מכמה עשורים
אולי יום אחד בעתיד, אבל בשביל זה דרוש בסיס אידיאולוגי מאוד רחב ועולם רוחני עשיר כמו שיש למשל לדמוקרטיה
איזה עולם רוחני עשיר יש לדמוקרטיה?
מחקדמוקרטיה מתקיימת כי לוקחים ממך כסף בכוח (מיסוי) - מה רוחני בזה?
אם תשאל אנשים ברחוב באיזה משטר הם רוצים לחיות, התשובה תהיה דמוקרטיה.
מחקרובנו בשמחה נשלם מיסים, ונרצה שגוף יגבה בכוח מיסים מאלה שמסרבים לשלם, מתוך האמונה שהמשטר הדמוקרטי מאפשר לנו זכויות, חופש ויותר שיוויון, שאלה האידיאולוגיות השולטות כרגע.
יש מרחק גדול כמובן בין האידיאולוגיה למציאות, אבל עולם התוכן הוא אידיאולוגי.
ניתן דוגמא: במצרים כשנבחרו האחים המוסלמים(או החמאס בעזה), שאינם מאמינים בדמוקרטיה, הם מיד עשו כל מה שהם יכולים כדי לוודא שהבחירות היו חד פעמיות.
לעומת זאת בישראל, אנגליה, צרפת וארה"ב שהאזרחים במדינות האלה מאמינים בדמוקרטיה, כשמפלגה זוכה בשלטון היא אומנם מבססת את עצמה ומנסה למנוע מהצד השני לזכות בבחירות הבאות, אבל רק בכללי המשחק המוכרים ואכן אחת לכמה שנים או עשרות שנים מתחלף השלטון.
זה בוודאי נכון כשאתה מסתכל על זה בראיה היסטורית, איך תוך כמה מאות שנים הפך רוב העולם המתקדם ממונרכיה לדמוקרטיה, חלקו במהפיכות וחלקו ב"הסכמת" המונרכיה כמו נניח באנגליה
ממליץ לך לקרוא את קיצור תולדות האנושות של יובל נח הררי, או לראות את ההרצאות שלו בשם הזה ביוטיוב
אני נותן עוד דוגמא, הפעם לא לדמוקרטיה אלא לחילוניות, ואיזה בסיס רוחני רחב היה צריך להיבנות כדי שאנשים יהיו לא-דתיים, מה שעל פניו אמור להיות רק להפסיק להאמין באלים:
מחקhttp://www.haaretz.co.il/magazine/1.1785955
אם הייתה שואל אנשים ברחוב לפני 500 שנה הם היו אומרים שהשמש סובבת מסביב לכדור הארץ - זה לא אומר שיש בזה שמץ של הגיון או אמת.
מחקעצם העובדה שלוקחים ממני כסף בכוח הופך את כל העיניין ללא מוסרי. לא משנה עם הרוב תומך בכך - זה עדיין שוד. בדיוק כמו שאונס קבוצתי הוא לא אהבה כי הרוב החליט ככה.
השלטון הדמוקרטי מאפשר לך חופש יחסי כי זאת דרך יותר יעילה לשלוט בהמון - אבל עדיין בבסיסו הוא מתקיים ע"י נטילת כספם של אנשים בכוח. זה בסדר שאתה רוצה בזה, אבל תכיר במציאות: אתה תומך בזה שחבורת בריונים תבוא ותשדוד אותי.
חוץ מזה, אם רוב האנשים רוצים לשלם מיסים למה צריך לגבות מס בכוח? אתה גובה מס בכוח כי אתה יודע שאחרת אף אחד לא ישלם. אנשים ירצו תמורה בעד הכסף שלהם. בעצם, אתה אומר אם לוקחים ממני בכוח אז שיקחו כבר מכולם
האמת היא שאנשים האמינו בזאוס, אח"כ באלוהים והיום במדינתיות (Statism).
מחקאנשים לא נהיו לא מאמינים או חופשיים מאמונות תפלות - הם פשוט החליפו אמונה תפלה אחת באחרת
בנוסף למה שאמר הבחור שמעליי (קרא גם את הכתבה בהארץ, זה ישלים את התמונה)
מחקאתה צריך להבין שאולי אותה לא מאמין בזה אבל כרגע אתה מיעוט זניח.
אני וכמעט כל המדינה והעולם המודרני כן מאמין בתשלום מיסים, והטיעונים שלך, צודקים או לא, לא משכנעים אותנו.
ייתכן שבעתיד העולם ישנה את דעתו, אבל זה לא המצב כרגע
האמת שזאת דוגמא טובה מאוד המיסים.
אם רוב האנשים לא יאמינו בתשלום מיסים, המודל הזה יקרוס.
כיום רק בודדים כמוך לא מאמינים בו, ודרוש מאמץ מאוד קטן מהסדר הקיים כדי להכריח אותך להתיישר עם מה שאנחנו מאמין שהוא הדבר הנכון. זה מתאפשר בגלל אותו עולם רוחני (אידיאולוגיה) שהיא משותפת לרוב הציבור.
ברגע שלא יהיה רוב לעולם הרוחני הזה, זאת שאלה של זמן עד שמודל המס קורס.
ויכול להיות שזה משהו שאתה רוצה שיקרה,
אבל זה נכון גם לגבי ההצעות שמגיעות מפרוייקט ונוס. הוא יחזיק מעמד רק כל עוד יהיה עולם רוחני עם ערכים משותפים והסכמה אידיאולוגית בסיסית. ואת זה לא עושים במהפכה ביומיים, זה כמו להנחית דמוקרטיה מערבית באמצע ימי הביניים
א. זה שאתה מאמין בתשלום מיסים, וחושב שכולם חושבים כמוך, לא אומר שזה נכון. למשל, תאוריה חלופית: אנשים משלמים מיסים, כי הם לא רוצים בריונים חמושים שידפקו אצלם בדלת.
מחקהבעיה היא שאנשים מאמינים במשהו וחושבים שכולם חושבים כמוהם. אז אלא אם עשית סקר, אני מציע שתדבר בשם עצמך.
ב. האמת שאני מסכים איתך שזה תהליך. וזה בדיוק מה שאני עושה. אני יודע שאני לא יכול לשכנע אנשים עם טוקבק. אני מנסה להציע נקודת מבט אחרת ולנסות להפריד עיקר מטפל. גם אם כולם בעולם רוצים לשלם מיסים, זה שבאים ולוקחים ממני כסף בכח זה עדיין שוד.
יכול להיות שאתה מאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים, אבל חשוב לי שכיר בעובדה שאתה מעודד שוד. כלומר, פעם הבאה שחבורת אנשים שודדת אותך, לפי הלוגיקה שלך, זה בסדר כי הם יותר ממך.
א. אני די בטוח שזה המקרה ומתנהל כאילו זאת עובדה. אבל אם זה לא המצב, אני אשמח אם תאיר את עיניי
מחקב. שוד זאת הגדרה שלך, לא שלי. כל סדר חברתי כולל חובות, ודמוקרטיה למזלנו כוללת גם זכויות (בצפון קוריאה יש רק חובות)
אוקיי טיפה יותר לעומק --
מחקהסיבה שרוב האנשים לא רואים במיסים שוד, כמו שהם לא רואים בערכת המשפט והמשטרה רודנות כנגד החופש שלהם, היא החוזה החברתי או האמנה החברתית:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
על הבסיס שלו, ושאר האידיאולוגיות המשלימות של הליברליזם, קיבלנו את הדמוקרטיה הליברלית המודרנית
אם אתה רוצה להחליף את השיטה, הבסיס שלך לדעתי צריך להיות אידיאולוגיה חדשה
ואני לא בטוח ש"מיסים זה שוד" ייקח אותך רחוק
יש משפט שאומר: "In god we trust,all other brings data". אתה טוען שהרוב חושבים כמוך - תוכיח. הצגת דעה כעובדה מוגמרת היא דבר די מסוכן. לכן, דבר בשם עצמך. אני לא יודע מה הרוב חושב, ואני מהמר שגם אתה לא יודע אלא מנחש.
מחקחוזה או אמנה הוא משהו שאנשים חותמים ומתחייבים אליו באופן ולנטרי (גם אם שמו "חוזה חברתי"). כיון שאני לא חתמתי על אף חוזה (ואני די בטוח 100% מהאנשים לא חתמו על אף "חוזה חברתי") - הוא לא מחייב אף אחד.
מי קיבל את דמוקרטיה? זה היה במעמד הר סיני? אולי סנטה קלאוס הביא אותה? אף אחד לא נתן ולא קיבל מרצון את הדמוקרטיה הליברלית. כלומר, היא פה מתוקף כלי הנשק של האנשים ששולטים ולא בגלל שהסכמתי להיות כפוף אליה.
בכלל "דמוקרטיה ליברלית" זה אוסף חוקים די שרירותי שמשתנה ממדינה למדינה ואפילו משתנה על בסיס יומי. זה לא משהו מיסטי. ומדהים אותי כל פעם מחדש איך אנשים מתיחסים לחוק באותו אופן שאנשים דתים מתיחסים לתנ"ך.
אולי מיסים זה שוד לא יקח אותי רחוק, אבל ניסיון לדרוש הגיון ולהרוס אמונות תפלות - אני מקווה שכן
אני חושב שאני מייצג עמדת מיינסטרים במדעי החברה/היסטוריה, למרות שבחוסר דיוק כי אלה לא התחומי המומחיות שלו
מחקולכן גם אין שום יכולת לנהל איתך את הדיון הזה
שיהיה לך בהצלחה
נשללת היכולת להמציא עובדות ואי אפשר לנהל דיון.
מחקשיהיה לכולנו בהצלחה.
מה שעוזר לך להרגיש טוב עם עצמך, בכיף
מחקהנה רעיון להוריד את יוקר המחיה:לחלק קצבאות בצורה של סחורות כמו אורז שמן סוכר וכו' בתמורה נניח לרבע מהשכר החודשי, העניים יקחו את הדיל הזה והעשירים ימשיכו לקנות ביוקר בסופר, האינפלציה תהפוך לפחות רלוונטית ואף אחד לא ילך לישון רעב
השבמחקומי יממן את זה?
מחקאם רבע מהמשכורת החודשית מספיקה לקנות סחורות בסיסיות אתה לא צריך את זה.
אם לא, אתה צריך כסף להשלים את העסק. כלומר, אתה ואני נממן את ההרפתקאה הזאת.
אחרי שהבנו את זה, אני טוען שאתה לא צריך לחכות. יש אלפי עמותות שזה בדיוק מה שהן עושות. לך תתנדב, תתרום כסף ותנסה לשכנע אנשים אחרים לעשות אותו דבר
אני מצטער, ערן, אבל יש טעויות גדולות בטיעון שהצגת לכלכלן. הטעות הכי משמעותית היא פה:
השבמחק"מתמטית כמות החובות תהיה תמיד גדולה מכמות הכסף (בגלל הריבית הנלוות לחוב) כך שאי אפשר אף פעם להחזיר את כל החובות בשיטה שבה כל הכסף מיוצר מחוב נושא ריבית."
בהחלט אפשר. אני אראה לך איך באמצעות דוגמא פשוטה: נניח (לשם הפשטות) שסך החובות לבנקים במדינה הוא 1,000 ש"ח והוא מתפלג באופן הבא - יש חמישה אנשים 1,2,3,4,5 וחמישה בנקים A,B,C,D,E וכל אחד מהאנשים חייב בדיוק 200 שקל לבנק המתאים לו (אז מספר 3 חייב 200 ש"ח לבנק C וכו'). כמו-כן, בוא נניח שסך הכסף שקיים בכלכלה הוא רק 200 שקל ושכולם נמצאים אצל בנאדם 1, כלומר לכל הבנקים ולכל האנשים מלבד 1 אין שום כסף ביד (זו דוגמת צעצוע, אל תיקח אותה יותר מדי ברצינות). עכשיו אני אראה לך קסם - איך משתמשים ב-200 שקל האלה כדי לשלם 1,000 שקל של חובות.
בנאדם 1 לוקח את השטר של 200 ש"ח שלו, מביא אותו לבנק A ובכך סוגר את החוב שלו. בנק A לוקח את ה-200 שקל ומשלם אותם כמשכורת לאחד העובדים שלו, שהוא במקרה בנאדם 2. עכשיו בנאדם 2 הולך לבנק B וסוגר את החוב שלו. בנק B מקבל 200 שקל ומחליט לשלם אותם כדיבידנד לבעל השליטה בו, שהוא במקרה בנאדם 3. בנאדם 3 מקבל את ה-200 שקל, הולך לבנק C וסוגר את החוב שלו. בנק C מקבל 200 שקל ומחליט להשתמש בהם כדי לבנות סניף חדש. לצורך כך הוא שוכר קבלן ב-200 שקל שהוא במקרה בנאדם 4. בכך בנאדם 4 מקבל 200 שקל, הולך לבנק D וסוגר את החוב שלו. בנק D מקבל 200 שקל ומחליט לשחק איתם בבורסה - הוא קונה מנייה כלשהי ב-200 שקל. במקרה הבנאדם שמכר לבנק את המנייה הזו הוא בנאדם 5 ועכשיו לבנאדם 5 יש 200 שקל והוא הולך לבנק E וסוגר את החוב שלו מולו. זהו, כל החובות שולמו.
בדוגמה הזו יש כמה בעיות (כי זו דוגמת צעצוע, כאמור) אבל השורה התחתונה היא שכמות X של כסף יכולה לשמש כדי לסגור כמות של חובות שהיא גדולה פי כמה וכמה מ-X. נראה לי שאתה חושב שברגע שכסף משמש כדי לשלם חוב כלשהו, הכסף הזה מושמד/נעלם ואי אפשר להשתמש בו יותר כדי לשלם חובות נוספים. זה לא נכון (או לפחות לא מדויק).
אני יכול להבין אותך שעשית את הטעות הזו (המערכת המוניטרית המודרנית היא דבר מאוד מבלבל לפעמים), אבל מה שקשה לי להבין זה את התגובה של הכלכלן. מוזר לי שהוא לא ראה את הבעייתיות בטיעון שלך.
הטיעון שלך לגבי מהירות מחזור הכסף הוא נכון לחובות שנשארים במחזור. הבעיה היא שהחוב שחוזר לבנק נמחק ממאזן הבנק ויוצא מהמחזור. הבנק לא יכול לעשות בו שימוש לצרכיו או לכל צורך אחר ולכן ה200 ₪ בדוגמא שלך לא יכולים להמשיך להחליף ידיים ובטח לא לשמש להחזר שאר החובות
מחקלקקטוס:
מחקמבריק ומופרך מיסודו.
הטעות בהנחה הראשונה שבנק A יכול להלוות .
אם אין לבנק A הון עצמי כ 200 שקלים, הוא איננו יכול להלוות את ה200 שקיבל, אחרת יכנס לחוב. זה נכון שוב לגבי כל אחד מהבנקים שצריך להניח לגביהם שקיים הון עצמי.
ההתעלמות מתנאי התחלה הכרחי היא מקור הטעות.
לזה שממשיך להעלות את השאלה האולטימטיבית "ומי יממן?" את הוצאות הממשלה תממן הממשלה מכסף שתדפיס לצורך זה. פשוט, במקום ללוות את הכסף מהבנק הפרטי שמייצר אותו, הממשלה תייצר ותשתמש בו לרווחת האזרחים. כמה פשוט וכמה קשה להבין את הפשטות הזאת (וכדאי שנתחיל לחשוב למה זה כל-כך קשה לנו לחשוב במושגים הנ"ל).
מחקהממשלה תדפיס כסף ואתה ואני נספוג את האינפלציה.
מחקמיסים, הדפסת כסף או הלוואה בכל מקרה אנחנו נממן. אין כסף שמופיע כקסם!
השאלה מי יממן, נועדה לגרום לך לחשוב האם צריך לשדוד אותך כדי לישם את מה שרוצים לעשות, או שפשוט מי שמעוניין בזה יתן מכספו הפרטי באופן חופשי
לא כל הדפסת כסף יוצרת אינפלציה. במשך רוב זמן קיומו של הכסף בהיסטוריה לא היתה אינפלציה. אם הכסף שיודפס יתאים לכמות המוצרים שהוא מייצג, לא תהיה אינפלציה.
מחקגם מה שאתה קורא כסף פרטי, מישהו ייצר אותו.
אני לא מבין גדול בבנקים אבל לא נראה לי שאתה צודק, ערן. הדוגמא שלי הייתה פשטנית ולא מדויקת. הצגתי את זה כאילו נלקח חוב מהבנק וכל החוב שולם (יחד עם הריבית) חזרה לבנק "במכה אחת", אבל במציאות ההלוואה מוחזרת לבנק בדרך כלל באופן הדרגתי (למשל, במשכנתא יש כל חודש החזר מסוים). למיטב הבנתי, ההחזרים האלה נרשמים כהכנסות של הבנק והוא יכול לעשות בכסף הזה ככל שעולה רוחו (למשל, להשתמש בהם כדי לממן בניית סניף חדש, כפי שציינתי בדוגמא שלי). אולי אני טועה. השאלה פה בבסיסה היא חשבונאית ונוגעת לחשבונאות של בנקים. אני לא רואה חשבון אז אני לא יכול להגיד שאני מוסמך להגיד איך הבנקים מתנהלים מהבחינה הזו.
מחקההבדל בין כסף פרטי לפיאט הוא שאתה לא חייב להשתמש בו.
מחקאם ה"בעלים" של הכסף הפרטי מדפיס כסף בלי הכרה לא ישארו לו לקוחות
בכל מקרה אנו נגיע לפשיטת רגל.
השבמחק1. שיא של משכנתאות לדיור.
2. כל אחד חושב שהוא מבין בנדלן.
3. היצף של דירות בשוק דיור בשנות התשעים בעת עלייה מבירה"מ לשעבר גרמה לריסוק בשנים מאוחרות ביותר.
4. אין הגיון לביקוש והיצע בעוד שוק דיור ציבורי לא מופתח וגם שוק של שכירות לטווח ארוך אינו מופתח.
5. דיור ציבורי כמו למשל חיזוק עמידר יגרום להתמוטטות של מחירי דירות ומשכנתאות.
6. משכנתאות זה שאלה של זמן...זה בועה מטורפת של בנקים שעוד נשלם על חגיגה דפוקה.
חברים, ערן שוב מוכיח כאן את השליטה שלו ברזי ייצור הכסף. כדי להוסיף תרומה משלי לדיון המעניין שהתפתח כאן וביחס לדוגמה האחרונה של ערן לעיל, כדאי לציין שהדבר הקובע הוא היצע הכסף במשק, וכדאי להדגיש שבכלכלה בעולם כולו הבנקים הם יצרני היצע הכסף במשק. כלומר הבנקים אינם מתווכי כסף אלא יצרני אשראי בנקאי שהופך לכסף לכל דבר במשק, אבל, חשוב כפי שמציין ערן, היצע הכסף הזה שנוצר מהלוואות שיצרו הבנקים יש מאיין, הוא היצע כסף שאינו בר-קיימא, כלומר ההלוואות משעה שהן נפרעות, הכללים החשבונאים מחייבים את הבנקים למחוק את ההלוואה שנפרעה ממאזניהם, הכסף שהיה עד לפני רגע נהרס, היצע הכסף הצטמצטם, וכדי למנוע הצטמצמות היצע הכסף - דבר שהיה מוביל בהכרח לדיפלציה ומשבר חדלות פרעון חמור - הבנקים חייבים כל הזמן ליצר עוד כסף למען האמת הרבה יותר כסף כל הזמן כדי למנוע חדלות פרעון. יש לראות כל הזמן את הדברים בראיה מקרו כלכלית, בבחינת היצע הכסף המצרפי אסור לו להצטמצם, לכן היצע ההלוואות המצטרפי חייב כל הזמן לגדול כדי למנוע חדלות פרעונות והתרסקות הכלכלה. כדי להמחיש במה המדובר כדאי לציין שהיצע הכסף הרחב בישראל M3 על פי נתוני בנק ישראל עמד בסוף 2012 על כ 530 מיליארד, בעוד היצע החובות המצרפי של כלל הסקטורים במשק הישראלי עמד על 1.2 טריליון ש"ח, כלומר כפול מהיצע הכסף הרחב.
השבמחקהגדלת היצע הכסף:
מחקשהמדינה תקח הלוואה בשיעור 2.4 טרליון מהציבור ומבעלי ההון.
1.2 ישמשו לכיסוי החוב הישן. יווצר חוב חדש של 2.4 .
היצע הכסף יהיה 1.2+0.53=1.73.
היחס בין החוב להצע הכסף יפחת ל 2.4 \1.73=1.38 .
רציתי להבין:
השבמחקאם בעלי החוב ישלמו 529 מיליארד ש"ח היצע הכסף יצטמצם ל-1 מיליארד ש"ח והיצע החובות יצטמצם ל-671 מיליארד ש"ח? האם במקרה כזה (יחס של 671:1) יהיה משבר של חדלות פירעון כי כמות הכסף קטנה מאוד יחסית לחובות?
נניח שהריבית על הכסף היא 5%. האם פרוש הדבר שהחובות גדלים ב-5% כל שנה וזה מאלץ את הבנקים להגדיל את היצע הכסף ב-5% (כלומר לייצר עוד כסף שפרושו לייצר עוד חובות)?
galgal21
עשה את החשבון:
מחקכעת לכל אזרח: 530 מיליארד לחלק ל 8 מיליון. התוצאה 66250 שקלים. 5520 שקלים בממוצע לאזרח בחודש.
לאחר החזרת החובות ישאר מיליארד שהם 125 ש"ח לאזרח בשנה! האם אפשר להתקיים מסכום כזה?
צריך לחזור לסוציאליזם לזמן מוגבל. ליצור משק מנוהל שבו השיטה הכלכלית המבוססת על צריכה בלתי פוסקת ויצירת חוב תיפסק כאשר יש שליטה על ההפסד, של החלקים במשק שניזונים מכך. אח"כ יש לחזור לכלכלה חופשית יותר שאינה מבוססת על צריכה בלתי פוסקת.
השבמחקלא לשנות כלום בבקשה
השבמחקאני מרוויח מיליוני דולרים בשנה ממסחר בFOREX
כמו GOERGE SOROS כפרה עליו
DONT HAT THE PLAYER, HATE THE GAME
העולם מגעיל ומושחט, אני יושב בפיג'מה בבית ועושה משכורת שנתית של רופא כמה שעות
אין מה לעשות, EAT OR BE EATEN
LOL
מי בא למיאמי ? מלא כוסיות, ים ושמש ?