יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

נפל האסימון?

אחת הטענות המרכזיות באתר מסתמכת על העובדה שממתמטית וסטטיסטית השיטה המוניטרית לא מאפשרת לפתור את בעיות החוב שהיא יצרה ומובילה את כל העולם למצב של היפר אינפלציה (איבוד ערך המטבעות).תוכלו לקרא על כך בקישורים כאן וכאן. המדיה הכלכלית בארץ לעומת זאת מעדיפה פעם אחר פעם להתעלם מעובדה זו וממשיכה לטעון שיש פתרון.
אתמול בפעם הראשונה אחד הפרשנים הכלכליים המובילים בארץ החל ליישר קו עם טענת האתר. איתן אבריאל,פרשן TheMarker, מספר על ההיפר אינפלציה הבילתי נמנעת. הוא אמנם מנסה להיות זהיר כדי לא לשבור את מילותיהם של "רוב הכלכלנים" ו"הממסד הכלכלי-פיננסי הנוכחי",כפי שהוא מכנה אותם ,אך להערכתנו זה רק עניין של זמן עד שהזהירות תתחלף בדעה נחרצת ולא רק שלו.. מתמטית לצערנו אין דרך אחרת.
לקריאת המאמר "האם הבנקים המרכזיים משמידים את ערך הכסף?" לחצו כאן.


18 תגובות:

  1. מקור הבעיה: ההמונים המסוממים מתרבות הצריכה,
    החזירות של ההמונים לא יותר קטנה מהחזירות הטייקונים,
    כולם רוצים יותר...
    יותר חפצים, בית יותר גדול,, מכונית גדולה יותר, יותר אוכל שניזרק לפח, יותר צעצועים, עוד ועוד ועוד...
    גלגלי המפעלים של הטייקונים מייצרים עוד ועוד על
    מנת לספק את ההמונים המסוממים.
    הבנקים משעבדים את בני האדם בחובות על מנת שימשיכו
    למלא את תאוותם לעוד....
    השיטה המוניטרית היא הפושר כמו מוכר הסמים... כסף "בזול" , "תשלם בעתיד"... והנרקומן המצוי נופל לרשת.
    העתיד הוא בידיים של האיש הפשוט מהשורה, כשיחליט שהוא "ניגמל" יוכל להיות אחראי לגורלו.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים לגמרי!!!!
      לא צריך לשנות את השיטה אלא לפקוח את העיניים של האנשים, להכניס להם למודעות ולהעיר אותם ואז השיטה כבר לא תהייה רלוונטית.

      מחק
    2. לא בהכרח נכון. מודעות לבדה לא תספיק. צריך לחתור לשינוי השיטה המוניטרית.

      מחק
  2. אני חושב שבכלל העיתונאים הוותיקים אינם יכולים יותר לעצור את הבחילה שאוחזת אותם והפחד הבלתי פוסק לאבד את מקום העבודה ולהימנע מלכתוב את האמת העיתונאית ומה עוד שאין הדבר מהווה יותר כרית ביטחון מפני פיטורין ממקום העבודה ראו מקרי מעריב ואיכות העיתונאים שפוטרו. כנראה שיש רמה זנותית מסויימת שאותה אינם מוכנים לרדת. הדבר ילך ויצבור תאוצה כי כשהאנשים האלה יחליפו מקומות עבודה וצטרכו להישאל שאלות המערערות את מיקצועיותם והכי גרוע יהיה לענות שויתרו על האמת העיתונאית בעבור לוקש חודשי קבוע

    השבמחק
  3. אין שום השקעה, שום חיסכון, שום נכס פיננסי ושום נכס מוחשי שהוא בטוח באמת. לא מניות, לא איגרות חוב, לא “סחורות” ולא נדל”ן (למרות העליות האחרונות בישראל, כנגד כל הניסיונות של בנק ישראל לעצור את השוק). אפילו לא כסף מזומן.
    Hmm..as I've said b4...invest in yourself?
    Once the "house of cards" economic model implodes, as it certainly will, so will the illusions, letting true valuse shine forth - commodities, namely food and water - too bad an otherwise excellent piece, ends in an utterly stupid paragraph,
    seemingly read without scrutiny by eager enthusiasts.
    - Eran

    השבמחק
  4. ערן שלום, יש בעיה שאני לא מצליח להבין. השוק הגלובאלי נתון במעין "מלחמת מטבעות\מחירים. כלומר,המדינות מבצעות מניפולציות במטבע כדי לגרום לייצוא ולהגביל יבוא. בשיטה של ועדה שלא יכולה לבצע מניפולציות(כמו שבן דייסון מציע),הבעיה היא שהמדינה תמצע בחיסרון עצום ביחס למדינות אחרות. כל עוד רק המדינה עם הועדה לא יכולה לבצע מניפולציה במטבע. לנו יש פתרון??
    הערות:
    1.שאלתי את בן לגבי זה והוא אמר שכרגע אין לו פתרון(קצת התאכזבתי)
    2.יש מספר אנשים שאני מנסה לשכנע ולא מצליח בשל הבעיה הזאת אז אשמח מאוד לתשובה או להפניה אם כבר ענית על זה בעבר.
    3.שאלתי אותך את אותו השאלה בפוסט קודם כנראה לא ראית...

    השבמחק
    תשובות
    1. הי נדב,
      כנראה פיספסתי את השאלה שלך שהיא שאלה מצוינת. יש כמה גישות לשאלה איך מדינה עם מטבע ללא חוב תוכל להתחרות במלחמת המטבעות אם יהיה לה מטבע יציב:
      1. גישה ראשונה אומרת שלמשל לישראל יש את כל האמצעים והטכנולוגיה להתבסס על היותה משק עצמאי כך שתוכל לחיות עם מטבע ללא חוב בעולם שהמטבע בו מיוצר מחוב. ראה למשל על "הנס של וורגל" מתחילת המאה הקודמת.
      2. גישה שניה (שמתחילה להיות מקובלת יותר ויותר גם בקרב כלכלנים) אומרת שגם כך כל השיטה של מטבעות מבוססי חוב תוחלף אחרי שתקרוס במהלך ה5-10 שנים הקרובות. לכן הכנת התשתית התודעתית כבר עכשיו תעזור לאזרחים להחליט מה טוב בשבילם במקום להותיר זאת שוב לאותם גופים ששולטים בעולם רק בשביל שיחליפו את השיטה הקיימת שמשרתתת אותם בשיטה אחרת שתשרת אותם.
      3. גישה שלישית שכבר מיושמת בעולם אומרת שבשלב הזה כדאי לעשות מעבר הדרגתי שיתחיל ביצירת מטבעות משלימים בקהילות או ערים שיהוו אלטרנטיבה מקומית למטבע הלאומי (ראה ואלוס ביוון ועוד מאות מערכות קיימות כאלה בעולם)ואחרי כן לעבור למטבע הלאומי -שינוי שמתרחש בו זמנית בכל העולם.

      ערן

      מחק
    2. בכל מקרה נדב, המלחמה פה על התודעה - בארה"ב התחילו להבין את זה וכבר ברמות הפוליטיות הגבוהות מתחיל שם שינוי אמיתי אולי לא בדיוק לפתרון המוצע פה אבל בכיוון. בבריטניה קם הגוף הגדול בעולם עם עשרות אלפי חברים בראשו עומד בן דייסון שקורא לשינוי מוניטרי וגם בארץ הנה קמה התנועה לשינוי מוניטרי... אומרים שאי אפשר לעמוד מול רעיון שהגיע זמנו - כנראה שהזמן מגיע.

      ערן

      מחק
    3. לפי גישת פיטר שיף (שעל הספר שלו המלצת כאן)
      מי שמייצא למדינות שמביאות לו בתמורה מטבע זבל, יצטרך להבין עם הזמן שעדיף לו לוותר על זה
      זה יגרור הליך של התכווצות שבה עובדים יפוטרו או שעומס העבודה יירד (שבוע עבודה של 4 ימים למשל)
      רק משם החברה היצואנית תתחיל לעבור לייצוא לשווקים נורמליים (שבהתחלה לא יהיו) או שתקציב יותר משאבים למו"פ

      מחק
  5. אנונימי ומעיין מדברם על אותו דבר, מבחינתי.

    הפחד לאבד את העבודה הוא הפחד שלא תהייה לך את האפשרות לצרוך ולקנות עוד דברים,
    ברגע שנבין שתרבות הצריכה היא תרבות מלאכותית שקיימת שם, יותר נכון מושרשת בכוונה כדי לגרום לנו לרצות יותר כסף - כדי להשתעבד יותר למלוכה\ממשלה\בעלי הון,

    העניין המרכזי באמת, יותר נכון, במציאות, הוא לא השיטה המוניטרית של היום - אלא השליטה של מלוכה\עבדים - המציאות היום היא זהה אחד לאחד למציאות שהייתה בימי הביניים - אנחנו רק חיים בעולם של אשלייה של חופש,

    הדבר האחרון שצריך לעשות הוא לכעוס, כי הפתרון הוא מאד פשוט, פשוט להפסיק לשתף פעולה עם המלוכה\בעלי הון

    השבמחק
    תשובות
    1. You're correct in my opinion, and I will add, that we're headed for one world government and single global FIAT currency - the complete consolidation of power.
      To think otherwise, based on my own studies, is naivete.

      - Eran

      מחק
    2. ערן שלום,

      אני עוקב מזה זמן מה אחר האתר שלך ונהנה מאוד לקרוא ולהחכים.
      בעוד שאני מזדהה מאוד עם טענותיך לגבי כשלון השיטה המוניטרית הקיימת, בה כסף נוצר מחוב, אני מתקשה לתרגם את זה למדיניות השקעה.
      האינסטינקט אומר זהב, אך גם לאפיק השקעה זה יש חסרונות בתסריט של היפר הינפלציה.
      אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

      מחק
  6. כרגיל, הדיווח כאן מערבב בין שני נושאים דומים אך לא זהים ויוצא איזו מראית עין שכל הצרות בעולם נובעות מהשיטה המוניטרית שמייצרת כסף חדש באמצעות חוב. אבריאל כתב בפירוש על הבעיה השניה, החמורה יותר לדעתי, והיא השימוש בכסף צו, כלומר נייר צבעוני שאין מאחוריו שום ערך פנימי (למשל הצמדה לזהב או לסחורה אחרת) וכלל לא הזכיר את שיטת ייצור הכסף באמצעות חוב.
    די מטריד אותי שפועלים במניפולציה ובהטעיה כדי למכור לציבור התמים אשליה שכסף הצו הוא נגזרת ישירה של יצירת כסף באמצעות חוב ושמעבר להדפסת כסף בידי המדינה יפתור את כל תחלואי הכלכלה. הנסיון מראה שהדפסת כסף ע"י מדינה היא מתכון לאסון מכיון שמדינות נוהגות בהפקרות פופוליסטית, חוסר הבנה כלכלית וחוסר יכולת לומר לציבור את האמת: שהמדינה מרוששת, שהוצאותיה גדולות על ההכנסות, ששיעור הקצבאים הולך ותופח בעוד שיעור משלמי המסים הולך וקטן וכו וכו. זה נכון לא רק כאן אלא כמעט בכל מקום בעולם. ושוב אומר: אין שום בעיה עם יצירת כסף באמצעות חוב כל עוד החוב שפוי, שקול ונבון. וגם כשהוא יוצא מכלל שליטה הוא אינו מהווה בעיה אמיתית כל עוד מכונות הדפוס והמקלדות של ברננקי ופישר תקינות. תמיד ניתן לכסות חוב באמצעות הדפסת כסף וזה מה שאכן נעשה. למען האמת, זו בדיוק הבעיה: שניתן לכסות חובות בהקלקת עכבר ויצירת כסף חדש יש מאין. וכל עוד השיטה הזו לא תשונה, חבל על כל הנסיונות להמציא מחדש את הגלגל.
    כל עוד הכסף הוא נייר חסר ערך פנימי, השיטה הנוכחית תביא לכל אותם כשלים שאנו עדים להם במחזוריות קבועה: בועות, אינפלציה, מיתונים, חוסר יציבות ומלחמת מטבעות.

    השבמחק
    תשובות
    1. דני,
      בשיטה בה כסף נוצר מחוב נושא ריבית לעולם אי אפשר יהיה לכסות את כל החובות.
      מכונות הדפוס של ברננקי עובדות אבל הכסף שמודפס בהן מלווה בתור חוב ולא ככסף נקי מהתחיבות לצורך כיסוי חובות.
      יצירת כסף מחוב נושא ריבית, מתמטית תגרום בנקודה כלשהיא לאיבוד שליטה על כמויות החוב ולא משנה כמה שקול ונבון תהיה -האופציה השניה משברים קשים שינבעו מפשיטות רגל המוניות.
      העברת ייצור הכסף לגוף בילתי תלוי שמטרתו בקרה על כמות יצירת הכסף (כך שתמנע אינפלציה) והעברת הכסף לממשלה ללא חוב לצרכיה -תמנע חלק גדול מהעיוותים בשוק שבו אנחנו חיים. זה נכון גם לגבי ניפוץ המונופול ליצירת הכסף של הבנקים.

      ערן

      מחק
  7. There appears to be some light at the end of the tunnel..

    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-317204-00.html

    -Eran

    השבמחק
  8. "העברת ייצור הכסף לגוף בילתי תלוי שמטרתו בקרה על כמות יצירת הכסף" כל זה נכון ויפה רק שאני מתקשה לראות איך גוף כזה ייראה כשכל הצעה בעצם מתעלמת מניגוד אינטרסים מובהק שקיים בין רצון המדינה לרצות את העם (פופוליזם) לבין תחושת האחריות התקציבית שלה. לצערי בנקים מרכזיים, על שלל מגרעותיהם, הם עדיין האופציה הכי סבירה כי אותם לפחות מנהלים אנשי מקצוע שמבינים דבר וחצי דבר בנושא.

    השבמחק
  9. ערן, ההתעקשות שלכם לדבר על החוב מטה את הדיון מהבעיה האמיתית שאיש לא מדבר עליה או מודה בה: אף מדינה כמעט אינה מסוגלת לספק את רמת החיים, שירותי הרווחה, ביטחון, בריאות, השכלה ופנסיה שהיא מחוייבת להן במסגרת מדינת רווחה, חוקה, אמנות חברתיות וכו -- רק באמצעות ההכנסות שלה. במלים אחרות, כל המדינות (פרט אולי לכוויית) חיות מעבר ליכולתן. זהו מצב נתון ואני מניח שכולכם תסכימו על זה.
    כעת נניח לרגע שקמה אותה ועדה מופלאה שתייצר כסף ללא חוב, בדיוק כפי שבן דייסון וחסידיו מציעים. יום למחרת הקמת הועדה, האחיות, עובדה הנמל, עובדי הרכבת ועובדי ההוראה פורצים בשביתה בדרישה לתוספת שכר והגדלת הפנסיה. בפני הועדה עומדות בדיוק אותן שלשו אופציות המוכרות לנו היטב:
    א' להדפיס כסף יש מאין ובכך לקנות שקט זמני מאוד.
    ב' לגייס כסף כהלוואה ולקנות שקט זמני.
    ג' להגדיל את מקורות ההכנסה של המדינה באמצעות העלאת מסים.
    סביר להניח שפתרון ג' הוא הנכון כי הוא מונע אינפלציה ומונע את הדבר שממנו אתם מנסים להימנע בכל מחיר: חוב. נשאלת השאלה מה יבטיח שזה אכן מה שיקרה ושלא תקום איזו התקוממות עממית נגד העלאת המסים. או התסריט הסביר יותר: הועדה תבחר להדפיס כסף "רק קצת, כך שלא ירגישו" אבל כולנו יודעים באיזו מהירות הטפטוף הזה הופך לשיטפון.
    כבר שמעתי פה לא פעם שבחים על הכלכלה הגרמנית בימי הרייך השלישי אבל אני דווקא רוצה לקלקל את החגיגה. מעבר לכל הרעות שהמשטר ההוא הביא לעולם, גם הכלכלה הגרמנית לא בדיוק שגשגה ופרחה כפי שאתם נוטים להאמין. ידעתם למשל שלמרות הגזל המסיבי של עמים ומדינות בגרמניה הונהג קיצוב במזון ובשאר מצרכי יסוד דוגמת סבון ודלק? ידעתם שבגרמניה הנאצית איגודים מקצועיים היו בפועל חברי המפלגה הנאצית וכמובן לא יכלו לשבות או למחות על תנאי העסקה ושכר נמוך (ובכך באמת הושגה יציבות מחירים למראית עין לפחות)? ידעתם שבגרמניה פרח שוק שחור של סחורות ומוצרים דוגמת קפה וסיגריות ושהייתה הגירה מסיבית מהעיר לכפר בין היתר כדי להבטיח ביטחון תזונתי? אני מציין את הדברים האלה כי אתם נוטים לא לדייק בעובדות היסטוריות. גם בן דייסון שוגה באופן דומה כשהוא מדבר על יישום המודל שלו ב-1874. הוא רק שכח שני פרטים "קטנים": המטבע הבריטי באותה עת היה מקובע לזהב, ואספקה סדירה של זהב חדש התאפשרה בימי הקולוניאליזם ע"י ניצול משאבים של מושבות כתר בריטיות. כיום, כששתי האופציות האלה אינו קיימות, נשארת דילמת שלוש הבחירות לעיל ולא באמת משנה איך נקרא להן או נעטוף אותן: מדינה בימינו נדרשת לבחור בין פופוליזם שקונה שקט חברתי מסויים (וכנראה סיכויים להביחר שוב לפרלמנט) במחרי שיטה מוניטרית בעייתית (כסף כחוב) או בעייתית במיוחד (כסף מודפס) או אמירת אמת כואבת לציבור וביצוע צעדי צנע וריסון נוסח יוון (וגם זה לא מספיק -- יוון עדיין לא מצליחה לחיות במסגרת האמצעים שלה). אני עדיין לא מבין איך ועדה כזו או אחרת תשנה את המציאות הזו.

    השבמחק