אוּניברסיטאות בארה"ב הן כבר מזמן לא רק מוסדות להעברת ידע ולמחקר אלא תעשיית כספים מפלצתית ,המשמשת כמנוע צמיחה של הכלכלה האמריקאית על חשבונם של מיליוני סטודנטים עם עתיד אומלל. בכל שנייה גדל החוב של הסטודנטים בארה"ב ב־2,800 דולר והוא עומד כבר על טריליון דולר - יותר מהאשראי הצרכני בארה"ב ויותר מכל החוב היווני. אי אפשר שלא להשוות את הדבר למה שהתרחש בשוק המשכנתאות בסוף העשור הקודם: גם בסיפור הזה יש סוכני מכירות שמניע אותם רק הרווח, לווים שהסיכוי שלהם להחזיר את הכסף הוא כנראה אפסי, ומוצר שהערך שלו נופח מעבר לכל פרופורציה. גם פה יש מעטים שמתעשרים מכל הסיפור ורבים אחרים שיאבדו את כל מה שיש להם.
מסתבר שגם המוסדות האקדמיים - גם אלו שאינם קמו למטרות רווח - נהנים גם הם מקשר החוב הזה ואפילו מעודדים אותו. האוניברסיטאות יכולות לגבות הרבה פחות שכר לימוד- אבל הן פשוט לא רוצות. לא ברור בדיוק לאן עובר הכסף.
הדרך היחידה היום להזרים כספים לכלכלה השוקעת של ארה"ב זה על ידי חוב שנלקח או מאנשים פרטיים ,חברות או הממשלה או כולם ביחד. הציבור הוא זה שסיפק חלק ניכר מהאשראי (הכסף) למשק עד 2008 דרך בועת הנדל"ן. כשבועת הנדל"ן התפוצצה היו אלו הסטודנטים ששימשו כפרה החולבת של הכלכלה האמריקאית. הם יחד עם הממשלה שתרמה את שלה בהגדלת החוב הלאומי בצורה חריפה, למעשה החליפו את נוטלי המשכנתאות .
מסתבר שגם המוסדות האקדמיים - גם אלו שאינם קמו למטרות רווח - נהנים גם הם מקשר החוב הזה ואפילו מעודדים אותו. האוניברסיטאות יכולות לגבות הרבה פחות שכר לימוד- אבל הן פשוט לא רוצות. לא ברור בדיוק לאן עובר הכסף.
הדרך היחידה היום להזרים כספים לכלכלה השוקעת של ארה"ב זה על ידי חוב שנלקח או מאנשים פרטיים ,חברות או הממשלה או כולם ביחד. הציבור הוא זה שסיפק חלק ניכר מהאשראי (הכסף) למשק עד 2008 דרך בועת הנדל"ן. כשבועת הנדל"ן התפוצצה היו אלו הסטודנטים ששימשו כפרה החולבת של הכלכלה האמריקאית. הם יחד עם הממשלה שתרמה את שלה בהגדלת החוב הלאומי בצורה חריפה, למעשה החליפו את נוטלי המשכנתאות .
 |
| חובות הסטודנטים בארה"ב מאז 1977 |
הסיבה שצעירים רבים בארה"ב מוכנים לקחת על עצמם את העול הכלכלי הזה היא לא כדי להעשיר את הידע, אלא כי הם מאמינים שזה ישתלם להם כלכלית. בדיוק כפי שקרה עם הנדל"ן, גם חינוך גבוה נתפס בחברה האמריקאית כהשקעה טובה שערכה אמור להמשיך ולעלות. התוצאה של כל התהליך הזה הוא שהצעירים היום בארה"ב עניים בהרבה ביחס להוריהם. הם בניגוד להוריהם משתעבדים לחוב עוד בטרם יצאו בכלל לשוק העבודה. גם אחרי שיצאו לשוק הזה הם מגלים מהר מאד את המציאות הקשה שם "בחוץ". העבודה שהם כה חלמו עליה במהלך שנות לימודיהם הפכה להיות מצרך נדיר, מה שמאלץ אותם להתחיל לעבוד בעבודות מזדמנות וזאת רק כדי שיוכלו להשיב את החוב לתואר המיותר בדיעבד שעשו. צפו בסרטון הבא של פיטר שיף מהחודש האחרון שמראה היכן עובדים כבר שנים חלק ממסיימי הקולג'ים למינהם בארה"ב ומה גובה החובות בהם הם נמצאים :
מקורות:
calcalist
אין שם אף מהנדס חשמל או תוכנה =))
השבמחקערן . יש סרט מצוין על הנושא מלפני שנתיים . ראה את הקישור. אולי תוסיף גם אותו לכתבה . http://m.youtube.com/watch?v=6EKolPL5Cdc
השבמחקהאמת היא שזה דיי עצוב שאנשים שעוד לא התחילו את החיים שלהם כבר סוחבים גיבנת על הגב.
השבמחקגם אלו שאינם קמו... לתקן!
השבמחקזוהי כלכלת השוק - כשאין עבודה בתחום שלמדת מצא לך מקצוע אחר. אני מאמין שהמצב אצלנו לא גרוע כמו בארה"ב. מלבד שהחינוך האקדמי בישראל לא יקר, הוא משלב גם את הפן היזמי, ולמי שמקשיב באוניברסיטה (בניגוד למי שרושם) יודע שאפשר להתמודד גם עם אבטלה בשוק. לעומת זאת, הבעיה המהותית שעולה בכתבה היא שאדם בוחר לקחת הלוואה שמעבר ליכולתו לשלם (לפני שלמד כלכלה בקולג'), אעפ"י שהמדינה צריכה לסבסד חינוך איכותי, כמו גם טיפולים רפואיים רצוניים ודיור בסיסי. מצד האזרח זה אומר שהוא יחזיר כסף למדינה על פי הצלחתו הכלכלית בחיים ולא על בסיס ההרגשה ש"יהיה בסדר". מצד שני, לא צריך לסבסד ישירות אי השתכרות הנובעת מאבטלה ארוכת שנים אלא לתעל את יכולות האזרח לעבודה בתשלום, פרטית או ציבורית.
השבמחקכנראה שלא הבנת באיזה אתר אתה נמצא...."זוהי כלכלת השוק" ?!?!?
מחקזוהי כלכלת חוב !!
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהשאלה מה יהיה הטריגר שיפוצץ את כל הסיפור הזה?
השבמחקלהזכירכם: כשרומני אמר ערב הבחירות שמי שלא יכול להרשות לעצמו חינוך גבוה שלא ילמד, טבחו אותו הדמוקרטים. לזה הוא התכוון. יש כבר דור שני של הורים שלא שילמו הלוואות סטודנטים שחתמו לילדים שלא משלמים הלוואות.
השבמחקFirst, unlike the mortgage/housing crisis, they can't take your degree away.
השבמחקSecond, "they" don't mind the situation/CREATED it, since as the tech. evolves, a more capable army of slaves is needed.
Third, just like the '08 banking crisis, the situation here is of a "too big to fail" type, i.e. too many people are involved..the solution is to wave some of the debt on one hand without running the risk of revealing the true bogus nature of the system (i.e. simply wiping out the debt).
Once we understand this, we also understand it's hot air - and no fancy graphs, big numbers and/or any "demonic presentations" will change that.
My opinion, of course, I could be wrong.
- Eran
Eran
השבמחקאמנם בתים אפשר לקחת ואת התואר לא, אבל לאחר שלקחו לך את הבית אין לך חוב, ובארה"ב חוב של סטודנט הוא לא חוב שניתן למחוק בפשיטת רגל, הוא לנצח כמו חוב של מיסים.
מהגרף נראה שחובות הסאטדנטים הוא רק חצי טרליון דולר. ???
אתם צריכים לזכור שבלי השכלה אקדמאית אתה אפס בשוק העבודה. כול ההתפתחות של של מה שאנחנו רואים כיום הוא תוצאה של לימודים אקדמאיים ופיתוח של נוסחאות ותאוריות.
השבמחקנכון היום תואר לא שווה כמו בעבר אבל זה חלק מהמגמה של השוק ברגע שאנשים הבינו שצריך ללמוד כדי שהיה לך קצת השכלה בחיים הם ישר רצו לעשות תואר.
תואר היום הפך להיות כמו תעודת בגרות.
הבעיה היא לא התואר אלא המחירים האסטרונומים שהסטודנט האמריקאי צריך לשלם כדי לקבל את התואר.
דור, הבעיה היא חוסר רגולציה. תמיד היה קל להשיג הלואת סטודנט באמריקה, אבל אובמה כשעלה לשלטון עודד ודחף הלואות סטודנטים כצעד למעוטי יכולת, הדבר גרם לניצול שלילי, לסוכנים שהרוויחו מכל לקוח שהם מוכרים לאוניברסיטה, לאוניברסיטאות למטרות רווח שגנבו מורים כשהציעו שכר גבוה למורים באוניברסיטאות שעד אז מומנו על ידי הממשלה. ואז לאוניברסיטאות של המדינה לא היתה ברירה אלא להעלות את המשכורות וזה גרם לכדור שלג
השבמחקזה אגב לא שונה מזוגות ישראליים שלוקחים את המשכנתא המקסימלית רק בגלל שהם יכולים. מדובר בהתחייבות לשנים רבות שבנקודת זמן מסויימת תהפוך לשמיטת חובות.
השבמחקאני רוצה לשאול אותכם משהו שהוא לא קשור לפוסט
השבמחקאיך אנחנו ממשיכים את הצמיחה ,שהיא כול ההתפתחות שהאנושות חוות במאה שנה האחרונות
וגם מיצבים את הכלכלה שלנו ?
בטח אתם יודעים שבשביל שחברות יוכלו להתפתח ולפתח מוצרים הם צריכים כסף ומשאבים
אז הם פונים לבנקים ,הבנקים נותנים להם הלוואות והם מפתחים מוצרים ומוכרים לצרכנים.
אני שואל איפה קו האמצע ,איך אנחנו צומחים אבל לא מתמוטטים כלכלית אחרי מספר שנים ?
לשאלה שאתה שואל, דור, לדעתי יש תשובה מ 3 נקודות השקפה שונות. 2 נקודות קצוניות וזו שלך שאומרת שעלינו למצוא לשון איזון. התשובה שלי היא: שימו לב שההתפתחות שלנו חלה לאחר מלחמת העולם השניה. בין 1918 ל 1945 אירופה השמידה את עצמה לדעת, 2 דורות של גברים מחקו את עצמם. כך ארע ביפן, וגם בסין הם היו עסוקים במלחמות פנימיות רצחניות. רק אמריקהה נותרה מונופול ללא תחרות, שום פצצה לא נפלה באמריקה בזמן מלחמת העולם. מתוך ההריסות האלו צמחה התקופה הכי מהירה של פיתוח. היא נבנתה על בסיס של המהפכה התעשיתית שקדמה למלחמת העולם השניה.
השבמחקעכשיו אתם צריכים לבחור בין להעלות את הכל באש ולבנות מהתחלה, או לדאוג לכל אלו שאינם עובדים, שאינם בעלי יכולת ליצור, שנדבקים לשיטות ישנות ומכבידות-על חשבון ריצה קדימה. אי אפשר לבקש בעדינות מאנשים להצטמצם בתקופה של בניה.אין אפשרות לצמוח מהר ללא סיכון התמוטטות כלכלית. אתה לא יכול להתקדם בשום תחום בלי לקחת סיכון. בכל החלטה יש הימור מסויים.
אולי הפתרון ההגיוני ביותר הוא הנוכחי, להפסיק לצמוח ופשוט לחיות לאט עם מה שיש.
מסכים אבל אתה לא יכול פשוט להפסיק לצמוח ,תחשוב על כול הטכנולוגיות שעוד צפויות למן האנושי לגלות.
מחקתחשוב על הפיתוח של הדנ"א שיחליף את התרופות בעתיד.
תחשוב על המחשבים שהיו איזה עוצמה תהיה להם.
תחשוב על רכבים ללא נהג ,כמה תאונות דרכים זה ימנע.
הטכנולוגיות האלה הם רק קצה הקרחון של הטכנולוגיות שבאים בעקבות הצמיחה
אם אתה תייבש את מקור הכסף תייבש גם את הצמיחה האדירה שאנחנו חזינו במאה האחרונה.
כל ההתפתחויות שאתה מדבר עליהן יביאו, כמו בעבר, לפחות צורך בכח אדם והגדלת האבטלה. אם הרפואה תצליח במשימותיה המהפכניות, הדבר יביא, כמו כעת, לעליה נוספת בתוחלת החיים של אנשים לא פרודוקטיביים.
השבמחקכבר כיום הדמוגרפיה היא אחת מהבעיות הקשות של העולם המערבי. אם נחשוב על תעשיית הבניה, אחד המנועים העקריים בכל כלכלה - מה יקרה איתה כאשר מספר התושבים הולך ופוחת במהירות. הממוצע האירופאי של הילודה הוא בסביבות 1.5 ילדים למשפחה, כאשר נדרשים 2.1 ילדים רק כדי לשמור על המצב הקיים.