יום שישי, 19 באפריל 2013

הכסף המשעבד

מאת ע'

הטייקונים חשבו שהם על גג העולם, אבל הם רק פיונים. כעת הזמן שלהם אוזל אבל גם הזמן שלנו. הם מקפצים על המחבת המתחממת ,אותה מחבת שמחממת גם אותנו. העיתונים מצביעים על טייקון זה או אחר כאשם, אל תתפתו. הם רק שחקנים במשחק בדיוק כמו כל אחד מאיתנו, השאלה החשובה באמת היא מהם כללי המשחק?



בעבר שמתי לב שכל הערכים האנושיים שוקעים, ורק ערך אחד מתנשא וגדל - כסף. 
ייחסתי זאת להשחתה של החברה, השחתה של הפרטים, תרבות חומרנית, ואולי אפילו התקדמות טכנולוגית. כל אלה נכונים. אולם מעבר לזה קיימת סיבה יותר עמוקה לעליית הכסף למעמד האל החדש. וזו מערכת המוניטרית שלנו. הכסף נראה לנו אמצעי נייטרלי להעברת ערך בין אנשים. סך הכל אמצעי תשלום האחד לשני. אולם זה רק אספקט אחד של הכסף. מעבר להיותו אמצעי להעברת ערך, שיטת הכסף הנהוגה משפיעה ומעצבת את פני החברה ומשפיעה על כל תחום בחיינו.

הכיצד?
מילדות אנחנו רגילים שכסף זה דבר חשוב, יש לשמור עליו, לעבוד בשבילו, לצבור אותו לעת מצוקה, להשיג מקורות כסף אמינים ומניבים לאורך זמן. כסף תופס מקום מאוד נכבד בתרבות שלנו. ממושבו הרם הכסף משפיע על כל אחד מאיתנו. כמה מאיתנו עבדו או עובדים במשרה שאנחנו לא רוצים בה? כמה מאיתנו ממש שונאים את העבודה? כמה מאיתנו סותמים את האף סוגרים את הפה ואת האוזניים כדי לעבור את יום העבודה המתיש?
למה אנחנו עושים זאת? אחת הסיבות העיקריות - להשיג כסף.
למדנו שבשביל כסף צריך לעמול קשה, וצריך להתפשר אפילו אם זה כמו בבדיחה של וודי אלן על עלמה שרצתה בעל גבוה יפה וחכם והיא התפשרה. היא נישאה לגבר נמוך מכוער וטיפש.

אז מדוע, מדוע החברה מקדשת את הכסף? איך זה קרה שכסף שהוא יצירה של בני אדם, הופך לדבר החשוב ביותר שעבורו אנחנו מקדישים את מיטב שנותינו וימינו?

הסוד הוא מחסור. כדי שמשהו יהיה מאוד חשוב צריך להיות בו מחסור. המלח שעולה היום שני שקלים, עלה הון תועפות לפני מאות שנים, בגלל המחסור.
הכסף היום במחסור, מחסור חמור מהרגע שנולדים ועד המוות. המחסור נובע משיטת היצירה שלו. הוא נוצר מחוב נושא ריבית. ברגע שהוא נוצר כחוב, שעון הריבית מתחיל לתקתק, והכסף הדרוש לתשלום הריבית לא נוצר בשום מקום. במציאות הכלכלית שלנו, הדרך להחזיר את הריבית, היא לקחת עוד חוב או לגלגל את החוב הלאה. אבל את החובות המתגלגלים והריביות צריך לשלם! כך אנחנו שוחים בים של חוב שתמיד תמיד יהיה יותר גדול מסך היתרות שלנו, כך נוצר מחסור בכסף.
האזרחים לוקחים את החובות ומשלמים את הריביות כל חייהם כשיש בליבם חלום פסטורלי על היום בו יחיו ללא חובות וללא ריביות. החלום הזה מתממש במקרה הטוב ביציאה לפנסיה. בנסיבות הנוכחיות, כשמערכת הכסף קורסת, החסכונות לפנסיה ממילא ימחקו ברובם. הטייקונים חשבו שהם על גג העולם, אבל הם רק פיונים. כעת הזמן שלהם אוזל, הם הופכים לשעיר לעזאזל שמחרב את הפנסיה בעל כורחם. הם מקפצים על המחבת המתחממת. בהמשך, המדינה עצמה תחרב את הפנסיה, משום שהמערכת הזו נידונה להתרסקות. העיתונים מצביעים על טייקון זה או אחר כאשם, אל תתפתו. הם רק שחקנים במשחק בדיוק כמו כל אחד מאיתנו, השאלה החשובה היא מהם כללי המשחק.


המחסור בכסף הוא סוד השעבוד, ובכסף גם טמון המפתח לחירות. המערכת המוניטרית כפי שממציא מטבע היורו ברנארד לייטאר מציין, אינה נייטראלית ביחס למבנה ופני החברה האנושית, היא מעצבת אותם. מערכת שמבוססת על מחסור תקדם פחד, אינדיבידואליזם, אגירת משאבים, תחרותיות, ניכור, ותרבות צריכה (על מנת להשיג כסף). מערכת מוניטרית שמבוססת על שפע, תקדם שיתוף פעולה, ביטחון אישי, שיתוף משאבים, חיסכון במשאבים, וחמלה.
כסף יכול וצריך לשמש אמצעי לשיתוף פעולה, אבל היום הוא במידה רבה מעודד תחרות, מי ישיג יותר. למי יהיה בית יותר גדול ורכב יותר מפואר. בתרבות של מחסור (ואפילו לא לגמרי מודע) התחרותיות גוברת.

הנפילה של המערכת הנוכחית בוא תבוא, מגדלים אינם צומחים עד לשמיים, גם לא מגדלים של כסף וחוב. השאלה הגדולה היא האם נקבל את התמוטטות בפחד? כגזירה משמיים בעת שכסף שנאגר בעמל רב של שנים ארוכות מתמוסס ונעלם? האם כמו בשנות השמונים נחליף את הלירה בשקל ונמשיך באותו נתיב? או שנכין תוכנית ב', מערכת כסף שתפעל במקביל לנוכחית ותאפשר לנו לא רק לשכך את המשבר אלא ליצור עולם שמבוסס על שפע. שפע שכבר קיים - החנויות מתפוצצות ממוצרים בכל הצבעים וכל הגדלים, המכוניות ממלאות את הכבישים, כמחצית מכלל המזון המיוצר בעולם נזרק לפח. האם נקים מערכת שמנתבת את כסף (האנרגיה) בצורה שיוויונית. אני שומע את הקריאות שאין ולא יהיה שיוויון, וזה נכון, אבל יש שיטות שמקדמות שיוויון ויש שיטות שמקדמות פערים. בהיסטוריה המודרנית מעולם לא ניסינו שיטה אחרת מלבד כסף מבוסס חוב, גם בברית המועצות הקומוניסטית ואפילו באיראן כולם עבדו ועובדים על חוב וריביות, שיטה שמקדמת פערים.
כשמנסים שיטה אחת בה נותנים לקומץ אנשים לנתב את הכסף (האנרגיה) כדי להשיא את רווחיהם (וזה לפי חוק), ברור שלא יהיה שיוויון ולא תקודם חמלה.

ישנן שיטות אחרות, לדוגמא בשיטה של אשראי מייצור עצמי, כל אחד ואחד מאיתנו יכול לייצר כסף. אולי במבט ראשון זה נראה מוזר, אבל עוד יותר מוזר שבעלי הבנקים מייצרים את הכסף ומלווים אותו לאלה שהם חפצים ביקרם. ישנן שיטות בהן העיריות יכולות לייצר כסף לפי צרכי העיר. המדינה יכולה לייצר כסף לצורך תשלום התקציב. תמיד טוענים נגד שאם תינתן לממשלה הזכות ליצור כסף היא תיצור אינפלציה. אבל זה בדיוק מה שקורה בשיטה הנוכחית כשהבנק המרכזי מייצר את הכסף, אינפלציה וגם היפר אינפלציה בעבר הלא רחוק בשנות השמונים של המאה ה-20 בישראל, ובכל מדינה אחרת על פני הגלובוס.

יוון ואיטליה בהם המשבר כבר התקדם וההשפעה הקשה כבר ניכרת, הממשלות מתחננות לסיוע והלוואות. זה קצת מוזר, משום שהממשלה יכולה לייצר את הכסף בעצמה. אומנם ישנו וויכוח למי שייך הבנק המרכזי - לאנשים פרטיים או למדינה. אבל הוויכוח נגמר כשהאזרחים מחליטים שהכסף שמייצר הבנק המרכזי לא מתאים להם. האזרחים ייצרו את הכסף שלהם במקום קומץ בנקאים. כל המשטרות והצבאות בעולם לא יוכלו למנוע את זה ברגע שהחיילים השוטרים וגם המפקדים והפוליטיקאים יבינו שאין לגיטימציה לחוקי המחסור בכסף. הבעיה העיקרית היא המודעות של האזרחים ולא שעבוד בידי חבורת בנקאים קונספירטיבית.


אז במקום לרוץ כתרנגולות מבוהלות כשיגיע המשבר, מוטב שניקח את המושכות לידיים ונקים מערכות כסף חלופיות שמבוססות על שפע, מערכות שלא רק ישככו את המשבר אלא גם יובילו אותנו לעידן של שיתוף וחירות. 

אם אתם מעוניינים לפעול להבאת השינוי אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת שינוי מוניטרי בפייסבוק

לכל מי שמעוניין להבין את הבעיה וללמוד על הפתרונות שכבר יושמו או מוכנים ליישום בעולם כנסו לקישור כאן

39 תגובות:

  1. הכתבה שלך מציגה כאב לב, אבל לא פתרון מעשי.
    תמיד היו מנהיגים, ותמיד המנהיגים ניצלו את כוחם וכשרונם כדי להתעשר ולתת הטבות לקרובים אליהם. זה בגנים. ככה זה באפריקה במדינות השבטיות, כך היה באירופה בתקופת המלכים והאצילים, כך זה קורה כיום בכל הרמות: השופטים, עורכי הדין והמשטרה זו אצולה, הטיקונים זו המלוכה, הממשלה אלו המנהיגים הדתיים של פעם שחושבים על עצמם. היית צריך להרחיב על הנושא שהכסף הוא שמוביל אותנו. בעבר היו גם ערכי משפחה וחברה ויושר ותרבות. צריך להשקיע בחינוך, אבל זה כנראה אבוד.
    לכל אחד שתתן לו את האפשרות ליצר את הכסף אתה תתן את האפשרות והכוח ליצור קבוצת עלית נצלנית. בני אדם לא שווים. הזמן שלהם לא אוזל, כשאתה מפסיד 30 אלף הבנק קורע אותך, כשהוא מפסיד 150 מליון הבנק בולע את זה. להם יש עורכי דין והם מפסידים כספים של חברות בע"ם, כספים של הציבור.
    מילת המפתח היא פיקוח בלתי תלוי, או אולי אפילו דיקטטורה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ראה קישור לפתרונות שכבר מיושמים בעולם בסוף המאמר

      ערן

      מחק
    2. ובעניין כסף עם תאריך תפוגה: לא צריך להיתלות בניסיונות אקדמיים מתחכמים. יש כסף כזה בשפע סביבנו ושימו לב מה מאפיין אותו: בדיוק מה שכתבתי להלן, כלומר הרצון להיפטר ממנו בהקדם האפשרי תמורת מוצרים מתכלים שמספקים זיקת הנאה מיידית, או פשוט להמיר אותו באמצעי ביניים שמאפשר חזרה לכסף "טוב". אני מדבר על תווי שי וזיכויים למיניהם שפוקעים תוך שנה מיום הנפקתם. מה עושה הציבור איתם? או שמובר אותם בשוק משני (למשל באיביי) במחיר דיסקאונט (תווי קניה של 50 ליש"ט בחנות מסויימת נמכרים ב-30 ליש"ט "אמיתיות") או כשאין אפשרות להמרה לכסף "טוב", הכסף הרע מבוזבז על מוצרים מתכלים (מזון, בושם וכו'). בשום מקרה לא מדובר על חיסול המחסור או הפיכת המין האנושי לאלטרואיסטי ופילנתרופי רק באמצעות שינוי השיטה המוניטרית. צאו מהפנטזיה הזו.

      מחק
  2. ע' - ברוך שובך ...

    להבנתי - ערכו של הכסף נובע בדיוק מה המחסור. רק שאני קורא לזה נדירות. זו הסיבה שאנחנו נותנים ערך לזהב או לביטקוין - רק בגלל נדירותם.

    כל מערכת מוניטרית שתמציא - תמיד יהיה בה מחסור. גם אם הכסף יופק ללא חוב. אדרבה - רק יהיה יותר מחסור ( בכסף. לא בהכרח במשאבים כמו בשיטה הנוכחית)

    אם לא יהיה מחסור כלשהי או נדירות - ערכו של הכסף יהיה 0, ולא משנה מה יחידת המדידה.
    זה טבעו של המין האנושי לדעתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום העורב,
      אחת מהמרכות המוניטריות המוצלחות ביותר בתקופה המודרנית נוסתה בוורגל באוסטריה בתקופת השפל הגדול של המאה הקודמת. השיטה הזו היתה בנויה על כך שלא יהיה מחסור בכסף וגם עודדה לא לאגור אותו

      ערן

      מחק
    2. ערן, אלא אם כן מתכננים מתישהו לחזור על *ניסוי* הנס של וורגל (שכמובן שהתוודעתי אליו פה, אלא איפה), עדיין נשארו כמה שאלות לגבי הviability הארוך טווח של המערכת. ספציפית השאלות שלי הן:

      1. לגבי חסכון לזיקנה - פנסיוני.
      2. לגבי חסכון לשעת חרום.
      בשני המקרים האלה מערכת שמעודדת אנשים להוציא כסף כמה שיותר מהר בגלל שנשחק ערכו, מונעת חסכון לטווח חירום. לא תמיד אתה יודע איפה להשקיע את הכסף שלך, גם אם זו מיועדת להיות השקעה אמיתית ואיכותית (כמו דוגמת היער שנתנו). לפעמים פשוט אין לך כיוון.
      3. השאלה האמיתית - מה ההבדל בין זה לבין "סתם אינפלציה"? שתיהן אוכלות לך את הכסף, במערכת המוניטרית הנוכחית (כרגע לפחות) המערכת מנסה לעודד אנשים להוציא את הכסף כמה שיותר מהר ומתרעמת על זה שלמרות זאת הם מנסים לחסוך אותו, עקשנים שכמותם.
      האם ההבדל היחיד הוא שבוורגל התושבים ידעו מראש שהולכת להיות אינפלציה, ובמערכת הנוכחית הם צריכים ללמוד את זה דרך הכיס?

      ועוד: בוורגל ה"אינפלציה" השנתית בילטאין הייתה כ12%. אם ברננקי מנסה לשחוק את הדולר באותה מידה, האין הוא אמור לקבל את אותן תוצאות? אז מה אנחנו רוצים ממנו בעצם?

      ולסיום: הרעיון של "הקזת דם" (לא יודע איך לתרגם demurrage) קיים בעוד "דברים" - זהב, נפט ורוב הסחורות האמיתיות, יש להם עלויות החזקה שיכולות להזכיר את התכונות האלה, ועם זאת אתה לא רואה גופים רצים להפטר מהזהב והנפט שלהם.

      אני חושב שאני מפספס פה משהו אינטרינזי למערכת, אשמח אם תוכל לחדד לי, כי בקריאה ביקורתית זה נראה לי כמו קצת התחכמות על המערכת הנוכחית (כשהעיריה של וורגל מגלמת את היבריד הממשלה+הבנק המרכזי), לא יותר.

      כהערת אגב, קיים כפיל-ביטקוין עם demurrage, בינתיים אין עליו קופצים (מאלף ואחת סיבות אחרות כמובן, אבל מעניין לדעת).

      מחק
    3. המאמר נכתב לפני כחודשיים ורק עכשיו ערן פרסם אותו. אין לי מספיק זמן לדון בנקודות שהעלית. הרעיון הכללי של המאמר היה השפעת המערכת המוניטרית על החיים שלנו ופני החברה. המערכת הזו אינה מובנת מאליה, וההשפעות שלה גדולות מאוד וחודרות לכל תחום בחיינו.
      היטיב להבין זאת ברנארד לייטאר:
      http://cafe.themarker.com/post/2360776/?last_method=create

      ע'

      מחק
    4. לגבי חיסכון לפנסיה ולשעת חירום - איך אתה חושב שהאנושות הסתדרה במשך מאות שנים בלי קרנות פנסיה? פשוט מאוד - כשאתה בצרות (כלכליות, בריאותיות וכו') ההורים שלך דואגים לך, וכשההורים שלך זקנים, אתה דוג להם. ילדים הם בעצם פוליסת ביטוח.

      מחק
    5. "ילדים הם בעצם פוליסת ביטוח" - גישה שמעודדת ילודה רבה. ילודה רבה מביאה לעוני. לא נשמע כמו רעיון טוב.

      יריב

      מחק
  3. -איזה אינטרס יש למדינה לגבות מיסים או לחילופין למה שהממשלה לא תוותר על מיסוי הוגן של המקורבים לצלחת אם היא יכולה להדפיס את מה שחסר לה? נכון גם היום המקורבים מקבלים הטבות מס אבל לפחות עכשיו תמיד יש חשש ממחאה ציבורית מכיוון שהציבור יודע שכל שקל שוויתרו לטבע יצא מהכיס של הציבור
    -למה שהממשלה לא תנפח את התקציב אם היא יכולה להדפיס את מה שחסר

    לדעתי אתה לא מעריך מספיק את האגו והרצון האנושי להשגת כח והשפעה. שלטון שיודע שהוא יכול "להדפיס" את שימורו תמיד יעדיף להדפיס עוד כמה מיליארדים ע"פ האלטרנטיבה של קיצוץ והתיעלות.
    כי אחרי הכל אם כדי לזכות בפריימריס (או בבחירות) צריך לבצע עוד כמה מינויים, לפתוח עוד כמה תקנים, או ליזום עוד כמה פרוייקטים מיותרים במחיר מגוחך וכל מה שצריך זה להתקשר לג'ינג'י על מכונת הדפוס אז שנינו יודעים מה יעשה שר האוצר.

    נכון גם היום יש בזבוז, חוסר יעילות, והטבות למקורבים.
    אבל, וזה אבל מאוד גדול, היום לכל הנהלות מטופשת, מושחתת או בזבזנית צמוד תג מחיר וזה מחיר הכסף = ריבית
    את מציע להסיר את תג המחיר של הכסף מה שלדעתי, בוודאות ידרדר מהר מאוד לאינפלציה.

    ועדות, וחקיקה הם לא גורמים שיכולים לעצור אינפלציה מכיוון שאלו הם גורמים מתוך המערכת ולכן נידונו להשפעה ולהטיה (שינויי חקיקה, אינטרסים אישיים, תדפיס לי ואמנה אותך וכו')

    ריבית לאומת זאת היא גורם חיצוני. נכון שלכאורה נגיד בנק ישראל יכול להחליט על העלאה או הורדת ריבית אבל זה רק לכאורה, הטווח שבתוכו הוא יכול לשחק הוא צר מאוד ונמדד בשברי אחוזים. ולא משנה כמה לחץ יפעילו עליו אם הריבית בעולם קרובה לאפס אז עם כל הרצון הוא לא יכול להתרחק מזה.

    לכל מוצר חייב להיות מחיר, מוצר ללא מחיר ערכו אפס, והמחיר של כסף הוא הריבית.
    העורב צודק כשהוא אומר שמוצר שאיננו נמצא במחסור ערכו יורד ומוצר שקיים ללא הגבלה מחירו אפס (או קרוב לזה)

    המקום היחיד שבו אני כן מתחבר לרצון לשינוי הוא בנושא הרזרבה החלקית בבנקים. זה מקום שאולי כן ניתן לבצע שינוי.
    כלומר לחייב את הבנקים לרזרבה 100% (או נניח קרוב מאוד לזה) כאשר את ההפרש הבנק יצטרך ללוות מבנק ישראל. כלומר הבנקים יהפכו מגורם שמייצר כסף ושיש לו אינטרס לדחוף הלוואות (וכפועל יוצר למוטט כלכלית יחידים בטווח הארוך) לגורם מתווך שחותך בעלויות העצמיות שלו כדי להציע ריביות טובות יותר, משפר את השירות הניתן ללקוחות.

    המדינה לאומת זאת חייבת לקבל את הכסף הדרוש לה לפעילותה מגורם חיצוני (בנק ישראל) לשלם עבורו ריבית, והריבית שהבנק גובה תתנייד ע"פ הריבית הקיימת בעולם + איזשהו מרווח משחק שיאפשר לנגיד הבנק להשפיע על הכלכלה בהתאם ליעדים שהוצבו לו (שמירה על יציבות מחירים, שמירה על יציבות הבנקים וכו')


    זה שמגיב פעם בחודש

    השבמחק
    תשובות
    1. בהמשך לדבריך - היו ניסויים רבים בשנות ה70 של קהילות היפים עצמאיות שרצו לקיים את עצמן ללא שלטון ובצורה שוויונית. מה שקרה בסוף הוא שאף אחת מהקהילות האלה לא החזיקה יותר מ3 שנים ורובן לא יותר מחצי שנה - והכל בגלל מאבקי כח ופוליטיקה..

      מחק
  4. הכסף בעתיד
    http://www.zeevaviraz.co.il/59480/%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93

    השבמחק
  5. בגלל זה עוברים לביטקוין.. www.bootcoin.com

    השבמחק
  6. מחסור הוא מצב נתון. בלתי ניתן לשינוי. ברגע שתשנה את חוקי הפיזיקה, הביולוגיה והכימיה ותוכל להפיק משאבים בלתי מוגבלים מכדור הארץ, ייתכן שהמחסור יקטן מאוד אבל אנחנו כידוע לא רק מתקדמים בכיוון ההפוך: תפוקת הנפט הולכת ופוחתת, תפוקת המזון אינה מדביקה את קצב גידול האכולוסיה ואפילו משאבים בסייים כמו אוויר לנשימה, מים לשתייה ואדמה פורייה הולכים ונעשים נדירים. אם נתקדם שלב לוגי נוסף ונתייחס לכסף כמודד ערך של כל משאב ושירות, ברור שגם לכסף יש מגבלה כמותית. ניתן כמובן לרמות ולייצר עוד כסף, אבל כולנו יודעים מה אז קורה: ערך הכסף פוחת, אך לא נוצרים משאבים נוספים חדשים. כך שהשאלה היא האם אתה רוצה כלכלת רמייה שבה מדפיסים כסף כדי לייצר איזה תפוח אדמה לוהט או פירמידה, או שאתה מאמין בכסף כמודד קבוע לשווי סחוורת ושירותים (בסיס הזהב נניח). דבר אחד חיב להיות ברור: אין שום מודל ריאלי שיכול להבטיח אספקת כסף בלתי מוגבלת לשביעות רצונם המלאה של כל הפרטים באוכלוסיה. כסף תמיד יימצא במחסור. כל מי שטוען אחר הוא אלכימאי מודרני.
    אשר לשאלה אם כסף צריך להיווצר מחוב או לא: זה כבר נושא לדיון אחר ואני גם לא מאמין שאפשר לגמרי להיפטר מכלכלת חובות. משכנתא, מלווה חובה עקב מצב חירום, או גיוס הון לצורך השקעה בתשתיות ורפואה הן צורות של חוב שקשה מאוד לקיים ציביליזציה בלעדיהן. לעומת זאת, חוב לצורך שופינג או פופוליזם (העלאת משכורות לעובדי נמל עקב חוסר משילות ורצון לקנות שקט תעשייתי) הן דוגמאות לחובות רעים ומה שקורה לאורך זמן הוא שמדינות נוטות להגדיל את יתרת החובות הרעים שלהן על חשבון החובות הטובים עקב פופוליזם. זו אגב אחת הרעות החולות במשטר דמוקרטי: השלטון עסוק בלשחד את הבוחרים שלו בהטבות שונות שאין אפשרות לעמוד בהן לאורך זמן וזאת כדי להבחר שנית. לעומת זאת, שלטון שיספר לציבור את האמת וינסה להבטיח איזון תקציבי -- ישלם מהר מאוד את המחיר בקלפי. את זה הבינו נשיאי ארה"ב כבר בשנות ה-80 כשהחליטו שבעצם אין טעם להגיע לאיזון תקציבי כי הציבור אוהב הפחתות מסים, שירותי בריאות נרחבים על חשבון המדינה וכו וכו.
    בקיצרו ערן אני מה שאני מנסה לומר בעדינות הוא שאתה מקדם אג'נדה שמבטיחה לציבור התמים משהו שלא באמת יכול להתקיים. בטח לא לציבור מערבי, חובב צריכה ומתעב חיסכון והסתפקות במועט. גם אם המדינה תדפיס את הכסף בעצמה הוא יצטרך לייצג את כמות המשאבים המוגבלת שברשותה. ואז יתברר מה שמתברר תמיד: שזה לא מספיק. יד עוד מגזר שרוצה תוספת שכר, יש עוד מלחמה שחייבים לתקצב, ויש עוד הטבה שוציאלית שחוקקה בכנסת, צודקת מאין כמוה ויפה ונפלאה, אבל אין מאיפה לממן אותה. ואז נגיע שוב לשוקת השבורה הנצחית: תקציב.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום דני,
      מחסור הוא לא דבר נתון .להיפך היום יש לנו כמעט הכל בשפע חוץ מהדבר היחידי שאנחנו שולטים בכמותו שזה הכסף.
      יש תחליפים לנפט ויש פתרונות לתפוקת המזון -הבעיה שאם ניישם אותם איך למשל תאגידי הנפט יוכלו להרויח? אני אומר את זה כמובן בציניות אבל למעשה בגלל המחסור בכסף תאגידי הנפט היום יותר חזקים מכל המצאה חדשה ולכן הם יקברו אותה בכל הזדמנות.
      אני מסכים איתך שאין שום מודל כלכלי שהוא מושלם. אבל המטרה למצא אחד ששואף להיות כזה וגם בו יהיו חורים שנצטרך לתקן. זו לא סיבה להישאר עם מערכת קלוקלת כמו זו שאנחנו נמצאים בה היום.

      חובות היו תמיד וישארו גם בעתיד אבל כלכלה בה כל הכסף נוצר מחוב נושא ריבית היא מחלה שלא היתה קיימת מאז ומתמיד בהיסטוריה.
      אין טעם גם לדבר על איזון תקציבי כי הוא בילתי אפשרי היום תחת כלכלה נושאת חוב ולכן אין קשר אם הציבור רוצה את זה או לא.

      מה שאני/אנחנו מנסים לקדם זו אג'נדה שתוציא את התמימות שהחדירו בנו שרק אם נעשה א ב ג בכלכלה הנוכחית הכל יסתדר. זה פשוט לא נכון כי המערכת הזו מועדת לקריסה מרגע הקמתה.

      לגבי אם המשהו הזה שאנחנו מציעים יכול להתקיים או לא? אז פה רק אגלה לך שלא המצאנו כלום. חלק מהמערכות שאנחנו מציעים כבר יושמו ומיושמות בעולם ממש ברגעים אלה. יש עשרות מערכות כאלה בכל העולם. זה שאתה לא מכיר אותם זה אולי כי לא רוצים שתדע עליהם.
      לגבי המערכת הלאומית אני ממליץ לך ללמוד על תוכנית שיקאגו ועל התוכנית של בן דייסון הבריטי. יש קישור בסוף המאמר לכל הפתרונות האלה.
      זה גם יענה לך לרוב התהיות שהעלת

      סופש נהדר,
      ערן

      מחק
    2. ערן/ע',
      אתה טוען שיש תחליפים ראויים לנפט אך חברות הנפט לא מאפשרות? זה נשמע לי כמו קונספירציה, אך אני עם ראש פתוח- אנא תן דוגמא (מה מקור הטענה הזו?).

      אתה טוען שאין מחסור? זה רק כי כולם משעבדים את עצמם לעבודה/כסף.. ברגע שלכולם יהיה כסף אנשים יפסיקו לעבוד... איך אתם רוצים למנוע את זה?

      אני מסכים שהשיטה הנוכחית היא קלוקלת. אך המאמר הזה הוא נשמע לי כמו דמגוגיה ותו לא.

      עדיין לא הגענו למצב שבו המכונות יעשו לנו הכל ואנו נשב בשקט... וגם כשנגיע למצב הזה נצטרך אנשים שיפקחו על המכונות(תמיד יש תקלות ובלאי).

      הפתרונות שהצגת כאן פעם
      http://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE
      נשמעים מעניינים אך הם רחוקים שנות אור מהמאמר הזה.

      אני מגיב כאן רק כי אני שם לב, שחלק מהעוקבים אחרי הבלוג הזה חושבים שהחיים אחרי שינוי השיטה יהיו כמו גן-עדן. והמאמר הזה בדיוק יחזק את המחשבות השגויות האלה במקום להחזיר את רגליהם על הקרקע.

      חיים נפלאים :)
      חור-פה

      מחק
    3. מי קבע שמחסור זה מצב בלתי ניתן לשינוי? כוח הייצור האנושי גדל פי אלפי ועשרות אלפי מונים לעומת מה שהיה קיים לפני מאה או מאתיים שנים, איך זה יכול להיות שהמחסור תמיד נשאר קבוע? אם באמת יש מחסור איך זה יכול להיות שחצי מהמזון שמיוצר נזרק לפח?
      וההנחה שברגע שלאנשים יהיה כסף הם יפסיקו לעבוד זו לא תורה מסיני. למעשה, זו הנחה מודרנית למדי, שימיה בקושי כימי הקפיטליזם. אנשים רוצים לעשות דבר מה בחייהם גם מבלי שהפחד למות ברעב דוחף אותם לעשות זאת. רק שנים של אינדוקטרינציה נאו-ליברלית ושל חיים בחברה צרכנית משועבדת לכסף מביאים אותנו להניח אינטואיטיבית שאנשים הם עצלנים ורמאים ויעדיפו לבזבז את חייהם ולהוות נטל על משפחתם ועל החברה שבה הם חיים אם לא נאיים עליהם. מבלי משים, הגישה הזו אכן משליכה על בני האדם כולם את התכונות שמסורתית יוחסו לעבדים. אבל אנשים הם לא מכונות כלכליות רציונליות, מניעים אותנו עוד דברים מלבד כסף - חדוות יצירה, מעמד, סקרנות, הכרת תודה, בושה, תחושת חובה, הרצון להשתייך והרצון לצמוח. החיים מורכבים הרבה יותר מהמשוואות של הכלכלנים. פשוט, כמו שהסבירו יפה במאמר, ככול שמעמדו של הכסף עולה, שאר הערכים בחייהם של בני אדם יורדים ממעמדם.

      מחק
    4. שיפסיקו לעבוד!!! ממילא יש עודף מוצרים ומזון היום וחוסר בשעות פנאי. ממילא צריכת המשאבים בכדור הארץ והזיהום הנובעים מהעבודה האובססיבית הזו מובילים לאסון.

      מחק
  7. הלוואי והאדם היה חכם מספיק בשביל לאפשר סוציאליזם... לצערנו הוא לא.. הוא טיפש מידי רק כי הוא חושב שהוא חכם יותר מהשיטה וינסה להשיג לעצמו יותר! לכן, לצערי הרב, לא תתכן חברה אנושית שפועלת בשיטה הסוציאלית המלאה. לכן כל מה שכתבתה ע', הוא אמנם יפייפה, אך לצערי, כניראה בלתי ישים.. צריך לחשוב על פתרון אחר

    השבמחק
  8. לדעתי חלק מהמאמר, נקודות מפתח בו, לא מוסברות טוב, ואני אומר את זה בתור קורא שכן רוצה להבין, לא בתור מי שמבין ומעיר את הכתיבה. אני יכול לשלוח פידבק מושקע יותר, בו אעיר מה בדיוק לא ברור על כל פסקה ומשפט שצריך (בעייני כמובן).
    חבל, כי נהירות המלים והמשמעויות המועברות בכתוב היא כל העניין, למעשה בכל מאמר שהוא.

    ב'

    השבמחק
    תשובות
    1. נשמח לקבל הערות שיוכלו לעזור לנו לחדד מאמרים בנושא בעתיד

      ערן

      מחק
  9. אשמח לשמוע את דעת המומחים כאן בנוגע לתרחיש הסביר לדעתכם במידה (או כאשר) אכן תגיע קריסה כלכלית שכזו.
    האם כל חסכונותינו ימחקו באחת, ויהפכו את שנות העמל למגוחכות?
    האם בראיה לאחור היה "שווה" להיות באוברדראפט?
    או שמא תימצא דרך להצמיד את הכסף הישן לכסף חדש ושום דבר מהותי לא ישתנה?

    ואולי גם לשמוע את דעתכם על הגורמים הסבירים לקריסה כזו- חוסר אמון של הציבור, מלחמה גדולה, אסון טבע, דלדול משאבים?
    אשמח מאוד לתשובה מפורטת כי אני מתחבט בנושא הרבה ולא מצליח לענות לעצמי על השאלה. שבת שלום לכולם!
    ס'

    השבמחק
  10. לעורב ולדני
    לשאלות 1. ו-2. של העורב: השאלות האלה מתייחסות בדיוק לפחד ממחסור שמניע אותנו היום, הפחד שיום אחד לא יהיה לי מספיק. הפחד הזה הוא נבואה שמגשימה את עצמה. הפחד הזה הוא שיצר את המערכת הקלוקלת הנוכחית.
    במערכת עם היטל עיכוב/היטל השהיה (שזה התרגום של :Demurage : היטל על מי שמעכב או משהה את הכסף אצלו במקום להמשיך להזרים אותו בכלכלה)
    כשאנשים לא יכולים לאגור ערך בצורת כסף, הם יאגרו אתו בצורה של דברים אמיתיים. למשל, הם יתחזקו מתקנים יצרניים ברמה גבוהה ולא יתקמצנו על חלפים והוצאות כמו שקורה היום. הם יתנו את הכסף לנזקקים שלא מסוגלים לעבוד (קשישים, חולים, נכים). הם ישקיעו את הכסף בפיתוח ואחזקה של מערכות חינוך, רפואה ושאר תחומי התרבות בצורה נאותה, לשם שינוי. הם ישקיעו בבניית מבני ציבור. פשוט להסתכל על מה שקרה בוורגל ולדמיין מה היה קורה אילו היו נותנים לזה להימשך לאורך זמן. במילים אחרות, הם ייצרו שפע, לעצמם, לקהילתם וגם לדורות הבאים, במקום מה שקורה היום - התקמצנות ואגירת ערך שמונעות על ידי הפחד ממחסור, במערכת שמתוכננת כך שיהיה בנוי לתוכה יסוד של מחסור.

    לגבי שאלת הוויאביליות: וורגל היא לא התקופה היחידה בהיסטוריה שבה נעשה שימוש בכסף עם ריבית שלילית. למידע נוסף אני ממליץ מאוד על קריאת הראיון המאלף הבא עם ברנארד לייטאר http://cafe.themarker.com/post/2360776/

    לשאלתך השלישית, ההבדל המהותי העמוק בין אינפלציה לבין ריבית שלילית הוא שבאינפלציה קורה דבר מאוד מעניין: הכסף משקר לנו.
    אני מחזיק את אותו שטר של 20 שקל ביד שהחזקתי לפני חמש שנים, אבל עכשיו עשרים השקלים האלה שווים פחות, למרות שלכאורה הערך הנקוב שלהם לא השתנה: הכסף משקר.

    לעומת זאת עם היטל עיכוב, כאשר ערך הכסף יורד, זה נעשה בצורה מתוכננת ומודעת, לא נתון לגחמות ומזימות של בנקאים אלא בצורה שקופה וברורה. אם הוחלט שערך השטר ירד, נאמר, בעשר אגורות בחודש, זה ידוע וברור לכולם באופן הכי פשוט.

    דרך אפשרית אחרת להשיג את אותו האפקט היא לפעול כפי שהציע רודולף שטיינר בקורס שלו לכלכלה ולקבוע תאריך תפוגה לכסף. כלומר, שהמטבע או השטר יהפכו להיות חסרי ערך כשעוברות מספר מסויים של שנים מהיום שנוצרו. לדעתי זה אפשרי גם עם מטבע דיגיטלי, הביטקוין עם אלגוריתם ההצפנה המורכב שלו ממחיש כיצד לכל יחידה של מטבע דיגיטלי יכולה להיות זהות משלה וכך ניתן לקבוע גם תאריך תפוגה למטבע כזה. באופן כזה מי שזקוק לכסף, נאמר להשקעה, ירצה יותר לקבל כסף צעיר מאשר כסף זקן, שכן הוא יוכל להשתמש בו לזמן רב יותר. וכך באופן טבעי ערכו של כסף צעיר יהיה רב יותר. שוב, זה יעשה בידיעה, בשקיפות ובשליטה מלאה.

    ההצעה של תאריך תפוגה לכסף לא חייבת להתבצע באופן כזה בדיוק, אבל הבאתי אותה כמפני שהיא ממחישה תכונה חשובה של כסף, שגם הרעיון של היטל-הפחתה פועל בהתאם לה, אבל רוב באנושות מתעלמת ממנה. חוסר ההבנה הבסיסי הזה שקיים כיום, לגבי מה זה כסף וכיצד יש להתנהל איתו, הוא שהביא לכך שיצרנו כסף שמשקר לנו.

    כסף הוא סחורה - אמנם סחורה שונה מאוד מכל סחורה אחרת (ייחודה בכך שאין לה כל ערך בפני עצמה אלא רק במה שניתן להחליף תמורתה), אבל בניגוד לכל שאר הסחורות האמיתיות שכסף מוחלף תמורתן, אשר מתכלות, מתפרקות, או נשחקות עם הזמן, אנו מאמינים משום מה שהכסף שאנחנו יצרנו - לא ייתבלה או יישחק וערכו יישמר לנצח. וכך אנו מגיעים למצב שכסף משקר לנו: הוא מאבד מערכו אבל לכאורה נשאר באותו ערך, שזו האינפלציה המוכרת לנו. כסף שנושא היטל עיכוב הוא בסך הכל כסף שפועל על פי טבעו (דרך אגב הכותרת של ספרו של גזל בו הוא מתווה בין השאר את רעיון היטל העיכוב נקרא "הסדר הכלכלי הטבעי").

    ולסיכום וגם בתשובה לדני: מחסור ושפע הם לא יותר מאשר עניין של אמונה. אם נאמין במחסור, אזי נחיה במחסור וניצור מחסור בחיים שלנו. מי שמאמין בשפע, חי בשפע ויוצר מציאות של שפע.
    האמונה במחסור הפכה להיות חלק אינטגרלי מהחברה שלנו באלפי השנים האחרונות, עד כדי כך שאנחנו חושבים שמחסור זה משהו "טבעי" ושחמדנות היא חלק מ"טבע האדם". שלא יכול להיות משהו אחר, כי אנחנו לא מכירים משהו אחר. אבל יש לנו כיום אפשרות והזדמנות להחליף את הדיסקט של המחסור בדיסקט של שפע. וגם על כך יש כמה תובנות מרתקות בראיון עם לייטאר.

    קריאה נעימה.

    השבמחק
  11. ישי, תודה על התשובה הארוכה אבל אני לא מרגיש שענית לי כלל.
    לגבי 1/2 - בעוד שתשובתך לגבי הפנסיה עוברת סף, למרות שהיא אופטימית להחריד בעיניי, מה לגבי חירום אמיתי? אם אני צריך עכשיו כסף לניתוח? טיסה בהולה לחו"ל? הניק-נק החדש שבא לי לקנות ומבחינתי זה חרום? האם חברת השפע פשוט תביא אותו לסף דלתי? כסף אמור לייצג אנרגיה צבורה. באידאל - את אנרגיית העבודה שלי. זכותי לאגור אותה ולהניע אותה על ציר הזמן כרצוני - וזאת בלי קשר לחברת מחסור או שפע.
    אם אצטרך כסף בדחיפות לשיטתך, אני עכשיו צריך למצוא בצורה בהולה לאותו "מתקן יצרניים ברמה גבוהה" שהשקעתי בו, או ללכת לאותם חולים ומסכנים ולבקש מהם כסף בחזרה (הרי עכשיו אני חולה ומסכן). אתם למעשה קונסים אותי על נזילות, וקוראים לה אגירה.

    לגבי ההמשך בתכלס, ענית לי בדיוק על מה שטענתי - אינפלציה *היא היא* ריבית שלילית על שימוש בכסף. ההבדל הוא שקוראים לה בשם אחר ושהעם לא מודע אליה.
    ועובדה - מהי ריבית ריאלית שלילית? ריבית נומינלית שאני מחסר ממנה את האינפלציה.
    כלומר ההבדל היחיד לטענתך שלך בין ה"נס של וורגל" ל"פלופ של ברננקי" הוא שברננקי הולך במחשכים במקום לקרוא לילד בשמו, ולמעשה הורס לעצמו. במילים אחרות, אמריקה מנסה כרגע את הניסוי של וורגל בצורה כלשהי, למרות שלא הייתי קורא לזה נס (אולי בוץ).
    גם לכסף פיאט כידוע יש תאריך תפוגה - ראו את הלירה לדוגמה, או דולרים ישנים.

    אקרא את הראיון עם לייטאר (i'm long overdue anyway) ואחזור עם תובנות נוספות.

    בכל מקרה, אני מרגיש שאתם מחמיצים נקודה חשובה. לא משנה מה, המין האנושי יוצר לעצמו מטבעות לא-פיאט שמשמרים לו ערך. בין עם זה זהב, ביטקוין, נדל"ן לצערי ואפילו מטבעות פיאט לאספנים - הרי לירה של פעם שווה הרבה יותר מערכה הנקוב, וזאת בגלל נ-ד-י-ר-ו-ת-ה. המין האנושי מתעב Demurrage. המין האנושי רואה בנדירות (מה שאתם קוראים לו מחסור) משהו ששומר על ערך. ואני טוען שלא משנה איזה מערכת מוניטרית תכפה עליו, הוא פשוט ימציא אחת חליפית במקביל שכן תשמר ערך, ויהיה לך "כסף טוב" ו"כסף רע" שמנסים להפטר ממנו - אד פרפטום.
    ולגבי הכפיל שהזכרתי, שאל מישהו חכם ממני:
    The major issue with Freicoin is that of incentives - why would someone choose to hold a Freicoin and incur demurrage, where he can just hold Bitcoin instead?


    אתה רוצה ליצור מין אנושי חדש? בהצלחה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מנסה להבין למה אתה מתכוון בנדירות. היום יש כמויות של מעל טריליון שקל במשק אז האם השקל נדיר? לי נראה שהערך של השקל אינו נובע מנדירות, אלא מהחוב שעומד נגדו וגדול מהיתרות. שיטה בה הכסף נוצר מחוב נושא ריבית מכניסה את האזרחים ללחץ משום שחלק גדול מהאזרחים במינוס מתמשך, וחלק ניכר מהם אף פושטים רגל. מבחינה ציבורית אין לזה שום הצדקה. כאמור יתרונות השיטה שמורים לפרטים בודדים בחברה.

      ע'

      מחק
  12. נראה לי שהשאלות הקשות האלה של העורב חייבות תשובה רצינית
    לדעתי, התשובה לא נמצאת ב"נעשה אינפלציה ויהיה טוב"
    במקרה של וורגל או היום, כסף מחר שווה פחות מאשר היום
    במקרה של זהב/ביטקוין, כסף מחר שווה יותר מאשר היום

    אם ימצאו את נוסחת הזהב שלא יהיה ניתן לרמות אותה שתייצג באמת צמיחה, נוכל להגיע למצב של כסף מחר שווה אותו דבר כמו היום

    השבמחק
  13. לדעתי תפקידו העיקרי של הכסף הוא חיסכון כדי להמיר אותו לסחורה בעתיד.
    לכן המערכת המוניטארית שיש היום איננה עונה לתנאי הזה. כל תכליתה היא לגרום לנו לרצות להיות משועבדים לה.

    השבמחק
  14. לדעתי תפקידו העיקרי של הכסף הוא חיסכון כדי להמיר אותו לסחורה בעתיד.
    לכן המערכת המוניטארית שיש היום איננה עונה לתנאי הזה. כל תכליתה היא לגרום לנו לרצות להיות משועבדים לה.

    השבמחק
  15. עליי לחלוק על הקביעה שמחסור הוא עניין פסיכולוגי או תחושה. כדור הארץ בהחלט מוגבל מבחינת היכולת שלו לספק משאבים. מי שלא מאמין בכך לא מחובר למציאות, ואין מציאות אחרת אם נרצה או לא. אשר לקנס על עיכוב כספים: הקנס הזה כפי שהעירו לעיל קיים היום בדמות אינפלציה וזה באמת לא משנה אם נקרא לו ריבית שלילית, תאריך תפוגה או פשוט אינפלציה. הרעיון זהה: החזקת כסף ללא שימוש כרוכה בהפסד חלקי או מלא של כוח הקניה שלו ומצבים כאלה התרחשו לאינספור במהלך ההיסטוריה האנושית. באף אחד מהמקרים האלה (של אינפלציה דוהרת) לא זכור לי שאנשים מיהרו לתחזק מתקנים או להשקיע למען הקהילה והסביבה. אם הם אכן השקיעו, הם השקיעו אך ורק למען עצמם ובכלל, כל מי שלמד כלכלה יודע שבמקרה של חשש מאובדן ערך הכסף הציבור נוטה לקנות מוצרים מתכלים, שזיקת ההנאה שלו מהם מיידית: מזון למשל, ולא תוכנית חיסכון צמודת מדד לעשר שנים. מכונית חדשה ולא קרן פנסיה, נסיעה לחו"ל ולא תרומה לארגון סיוע.

    כולכם מתעלמים מעובדה היסטורית פשוטה: בעידן שלפני המצאת הכסף, עדיין התנהלו משקים שבהם לכל מוצר ושירות היה מחיר (שתי יונים או כיכר לחם או שבוע עבודה בקציר) ומתברר שבדנ"א האנושי עדיין מקודד הפרוטוקל הזה של סחר חליפין. כך למשל בעת המצור על לנינגרד, שומן חזיר ולחם שימשו מטבע עובר לסוחר כולל אפילו אמצעי לשיחוד פקידי מפלגה. לכסף המזומן לא היה כל ערך (למרות שבשאר חלקי רוסיה הוא כן היה בעל ערך). לא תופתעו בוודאי לשמוע שאפילו במטבע החליפי הזה חלו אינפלציה ודפלציה, בהתאם לתנודות באספקת המזון מבחוץ מחד גיסא, ונדירות המותרים והשירותים שנקנו במטבע החליפי. למשל עם בוא החורף תנורי חימום ביתיים נעשו יקרים מיום ליום ומחירם בלחם ושומן האמיר.
    המקרים האלו מעידים שוב על כך שמחסור הוא מצב נתון ובלתי ניתן לשינוי. גם אם לכאורה ניתן לייצר שפע (כפי שהגלובליזציה הצליחה ליצור) מדובר בשפע בתחום צר מאוד של מוצרי צריכה (אבל לא ברפואה, ביטוח פנסיוני, נדל"ן או חינוך למשל) וגם זה לטווח קצר מאוד כי הגלובליזציה היא תהליך שמכלה את עצמו (וזה נושא לדיון נפרד).
    אני שומע לא מעט את מילת הקסם וורגל ותוהה: אם הניסוי היה כה מוצלח, איך זה שהוא לא שוחזר בשום מקום כמעט ועד כמה ניסוי בעיירה נידחת אחת, לפרק זמן מוגבל, בכלל תקף לגבי משקי מדינה, יבשת או הכלכלה העולמית? הרי אוטופיות רגעיות תמיד ניתן לייצר לצורך הצגת תכלית. החל מכלכלת חרוזים בכל מיני ישובים קהילתיים אקולוגיים, בנק הזמן או קיבוץ. אתם לא לוקחים בחשבון את הטבע האנושי שלא יכול לקיים אוטופיות לאורך זמן.
    אחדד את דברי עורב (גם אם לא לכך הוא בדיוק התכוון): המין האנושי אכן מקדש נדירות מפני שזה מקודד בדנ"א שלנו. וזו נקודת המוצא שבה כל ניתוח כלכלי של חברה אנושית אמור לצאת ממנה. אם נרצה בכך ואם לאו, הדנ"א האנושי צודק.

    ועוד אנקדוטה מימי השפל הגדול: מתברר שגם ללא וורגל וללא ניסויים מהונדסים היו מדינות שעליהן השפל הגדול פסח לגמרי ונתפס כמו שבימינו איזו סופת ציקלון בסמואה נתפסת. בבריה"מ למשל לא הייתה שום השפעה של השפל הגדול על הלכלכה שהתנהלה כמשק סגור עם חוקים משלו. זה עדיין לא מעיד שהמודל הקומוניסטי של סטאלין אכן היה סיפור הצלחה. רחוק מאוד מכך.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי נדירות = ערך גבוה אפשר להוציא את המין האנושי מהמשוואה. מדובר פשוט בביקוש והיצע.

      יריב

      מחק
    2. זה נחמד להמציא לעצמך מציאות ואז לנתח אותה אבל תרשה לי להכניס גם כמה עובדות

      אין שום עדות, אנתרופולוגית או ארכיאולוגית, שלפני היות הכסף התבססה בכלכלה באיזשהו מקום או זמן על סחר חליפין.
      הכלכלה לפני הכסף היתה פשוט כלכלת מתנות, שהתבססה על אמון. כולם הכירו את כולם בשבט, וכולם ידעו מה כל אחד נותן ויכול לתת.
      אחרי המהפכה החקלאית, הקהילות נעשו גדולות מידי והכלכלה מורכבת מידי מכדי להסתמך על היכרות ואמון. אז החלו לעשות רישומים של מי נתן מה למי. הרישומים האלה היו הכסף הראשון - והם היו גם ראשיתו של הכתב.

      כך שכל ההתחשבנות הזו סביב סחר חליפין היא סתם המצאה ברברית. למה אבותינו היו צריכים להיכנס לשיטת חישוב מסובכת של כיכר לחם=קילו עגבניות=אלוהים יודע מה עוד כשהם היו יכולים, פשוט, לתת אחד לשני מתנות בכיף?

      זו דרך אגב המשמעות האטימולוגית של המילה "קהילה" - community מהמילים cum ביחד munus מתנה - קבוצה של אנשים שאני נותן להן מתנות ורשאי לצפות מהם למתנות בתמורה.

      ברגע שמישהו התחיל "לדאוג לעתיד" כמו שאתה והעורב עושים פה בכזו הצלחה, הוא היה חייב לאסוף לעצמו הרבה רכוש כדי "שלא יחסר לו" - וכמובן שהוא היה חייב להגן על ערימת הרכוש הזו מפני האחרים כי האגירה הזו באה על חשבונם.

      יש לנו את היכולת המדעית והטכנולוגית ליצור שפע עבור כל הברואים ברמה שלא היתה כמוה אי פעם. יש בעולם מספיק בשביל שלכולם יהיה מה לאכול, ללבוש ואיפה לגור ולמעלה מזה. למשל, ניקח את הדוגמא הספציפית של חקלאות - אנחנו לא מוגבלים אפילו על ידי קרקע כי אנחנו יכולים ליצור חקלאות ורטיקלית והידרופונית שמופעלת באנרגיה סולרית וממחזרת מים, כפי שכבר עושים במספר מקומות בעולם בהצלחה. לא חסר לנו כלום מלבד הכסף לשלם עבור כל זה. שזה די טפשי כשחושבים על זה שכסף, כמו שאמרו פה, זה המרכיב היחיד במערכת הזו שיש לנו שליטה מלאה על יצירתו. כסף הוא תופעה פסיכולוגית והמחסור בו מעיד על מחלת הנפש של האמונה במחסור שכל התרבות שלנו שרויה בה בצורה עמוקה. במילים אחרות המחסור נמצא בראש שלכם ולא בשום מקום אחר.

      וספציפית לשאלה של עורב - את הניתוח הדחוף שתצטרך תוכל לקבל בחינם - כי ההשקעה במערכת הרפואית תהיה נאותה. שוב, זו אחת המשמעויות של שפע. התסריטים שאתה מתאר הם דוגמא קלאסית לאמונה במחסור. לגבי הגאדג'ט החדש - תחשוב קצת למה אתה באמת צריך אותו ומי מנסה לגרום לך לחשוב שאתה צריך אותו, ולמה. תרבות הצריכה יש לה סיבה - היא עוד שיטה לשאוב ממך כסף בעולם של מחסור.

      תפסיקו להיות עבדים מנטאליים ותחליפו דיסקט למען השם!

      ותקראו את הראיון לפני שאתם עונים לי... הוא לא ארוך, וקליל למדי.

      מחק
  16. אשר לבן דייסון: שמעתי הרצאה שלו לפני מספר חודשים. היא הוצגה גם פה בפורום ואני זוכר שממש לא התרשמתי מהידע וההבנה שלו, מבלי להשימע חלילה מזלזל. יש הבדל בין רעיון לבין מציאות מתפקדת. הטענה שלו לפיה השיטה שלו התקיימה בריטיניה במאה ה-19 פשוט לא נכונה. בבריטניה אז התנהלה כלכלה שצמודה לבסיס הזהב וזה הבדל של שמיים וארץ ממה שהוא מציע.
    אשר לתוכנית שיקאגו: גם היא קיימת בעיקר בקרב אינטלקטואלים אבל אני לא מכיר אף מדינה שיישמה את השיטה הזו כך שאין שום דרך להעריך את היתרונות של השיטה הזו. איכשהו תמיד כל הרעיונות הנשגבים האלה מסתכמים ב"אל תקשה בשאלות כי ועדת מומחים כבר תחליט בנושא". אם יש דבר לשמדתי בשנות חיי על הכדור הזה, זה לא לסמוך על ועדות, על מומחים או על מי שסומך על שניהם. ושוב ערן, אינני מתפלמס לצורך הפולמוס אבל נראה לי שאתה מנסה לקדם אמונה משיחית כמעט ברעיון שלא רק שלא נוסה בקנה מידה נרחב ולאורך זמן אלא שגם טמונה בו סכנה של זריעת תקוות שווא בקרב הציבור כאילו הקץ לכל מכאוב ומצוקה ייפתרו ברגע שנעבור לשיטת שיקאגו/חוקה חדשה בבריה"מ של שנות ה-30/קומוניזם/תיעוש ושאר דמגוגיות. ולא, אני לא מנסה לטעון לרגע שהשיטה הנוכחית נפלאה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דני
      כל שיטה חדשה מתחילה בועדה כזו או אחרת שבודקת את ההבטים שלה וככה צריך להיות. קשה לי להגיב על הדברים שלך כי הטענה העיקרית שלך היא שאתה לא סומך על ועדות אבל הועדה פחות מעניינת, יותר מעניינת התוכנית שהיא מציגה ופה עדיין לא נתת שום הסבר מדוע התוכנית לא ראויה מלבד זה שהיא לא נוסתה עדיין. בלי שום כוונה לפגוע בך אני בספק אם קראת את המסקנות של צוות הכלכלנים של קרן המטבע על תוכנית שיקאגו הפרוסות על פני למעלה מ70 עמודים ואת התוכנית של בן דיסון ופוזיטיב מאני שפרוסים על למעלה מ100.
      שוב דעתי שלא מדובר בשיטות מושלמות שיביאו שיוויון לעולם אבל כמו שכתב ע' במאמר: יש שיטות שמקדמות שיוויון ויש שיטות שמקדמות פערים.

      ערן

      מחק
    2. דני,

      ** אם כדור הארץ מוגבל במשאבים אז למה להשתמש בשיטה מוניטרית שמבזבזת את המשאבים עד אינסוף? הרי אפילו חצי וגם רבע מהשימוש באנרגיה הולכת סתם למוצרים שנזרקים, לאוכל שנזרק ולצריכה מיותרת. אז אולי צריך להחליף דיסקט לשיטה אחרת בת קיימא???

      ** "ציבור מערבי, חובב צריכה ומתעב חיסכון והסתפקות במועט" - זה בדיוק הסימפטום של השיטה המוניטרית הנוכחית שאין ברירה אלה לצרוך עוד ועוד רק כדי שהשיטה תמשיך להתקיים. אז אולי צריך להחליף דיסקט לשיטה אחרת בת קיימא???

      ** "מין האנושי אכן מקדש נדירות מפני שזה מקודד בדנ"א שלנו" - מאיפה הבאת את הקביעה המטופשת הזאת? אתה פשוט לא מכיר שום דבר אחר כי נולדת לעולם הזה שמתנהל בשיטה מוניטרית שגורמת לזה, אבל אם טיפה תחקור היסטוריה תגלה שלא כך הדבר והיו תקופות שפע ושיגשוג לכלל האוכלוסייה.

      בקיצור כמו שנאמר כבר אין שיטה מושלמת ובכל שיטה יש חורים ובעיות.
      מה שברור כרגע נכון לשנת 2013 ובמלות 100 שנה לשיטה הנוכחית -
      השיטה המוניטרית הנוכחית היא כנראה הגרועה ביותר ל99%.

      מחק
  17. 70 עמודים ו-100 עמודים הם מה שמספק לכם ביטחון כה רב בשיטה? אני שב ושואל: האם יש מדינה אחת בעולם שניסתה את השיטות שאתם מחסידיה לאורך זמן? התשובה היא לא. אז מהיכן הביטחון שאתם מפגינים בכך שהיא תפתור את כל תחלואי השיטה הנוכחית? ולמה דווקא ישראל צריכה להיות שפן הניסוי הראשון של שיטה שמעולם לא נבחנה מעשית? ניירות עמדה תאורטיים מיוצרים בכמות מטורפת בכל אסכולה, מחלקה לכלכלה ופילוסופיה. לא כל ילד בריטי ממושקף בן 20 הוא הפוסק האולטימטיבי בנושא במיוחד לאור העבודה שהפרספקטיבה ההיסטורית שלו מוטה ותשובות של ממש לשאלות הקשות אין לו (אגיע לכך מייד).
    אין באוונגליונים שאתם מנפנפים בהם כדי להבטיח את מה שאתם טוענים שהשיטה החדשה יכולה לספק ואני שם לב שאתם מתחמקים בשיטתיות מכניסה לפרטים הקטנים והחשובים: מי בדיוק ידפיס את הכסף? כמה כסף יודפס ובאיזה קצב הכמות שלו תגדל? מי יהיו חברי הועדה בדיוק? איך הם ייבחרו? איך תתמודד אותה ועדה ציבורית עם לחצים להגדלת ההוצאה הציבורית (שביתת אחיות, מלחמה, התייקרות של מחירי הדלק והמזון, הזדקנות האוכלוסיה, קרנות פםנסיה גרעוניות, בנק שיקרוס ועוד כהנה וכהנה). איך יחולק הכסף לציבור ולפי איזה מפתח? מה יהיה דינם של חובות עומדים שנוצרו בימי השיטה הנוכחית? מה יהיה דינו של הון של טייוקנים שנוצר בימי השיטה הקודמת? האם המדינה לא תוכל ללוות כספים ממדינה אחרת שבה נהוגה השיטה הנוכחית? איך בנקים ישלמו ריבית על חיסכון אם הם יידרשו לנהל רזרבה של 100% תמיד ולכן תדירש הגדלת ההון העצמי שלהם אקספונצציאלית עקב הריבית שהם יידרשו לשלם על פקדונות? באמצעות מרווח גבוה יותר על הלוואות? נהדר, אז שוב חזרנו לשיטה הישנה של יצירת כסף חדש באמצעות הלוואות!
    האמת הפשוטה היא שלאיש אין תשובה או פתרון מניח את הדעת לבעיות האלה וגם לשיטה שלכם אין. כך שלא ברור לי מה בדיוק אתם מציעם פה חוץ ממים קדושים. ועדות מומחים יש גם כיום בבנק ישראל, והיו גם ברוסיה הסטאלינסטית או בקובה בימינו. האמונה העיוורת שלכם ברעיון עדיין לא הופכת אותו לטוב יותר בהכרח אבל אשמח לשמוע תשובות קונקרטיות לשם שינוי לשאלות הקשות.

    אנונמי: לא אכנס לויכוח על סגנון גס רוח ועתיר בורות כשלך אבל אני מציע שתלמד קצת היסטוריה, ארכאולוגיה, פילוסופיה וביולוגיה אבולוציונית ותפנים שמאז הופעת המין האנושי על פני כדור הארץ מחסור היה חלק קבוע מאורח החיים שלו, ואשליית השפע של 60 השנים האחרונות (רק בחלק קטן של העולם וכאמור רק בתחומי צריכה מאוד צרים) היא בלוף רגעי. מחסור לידיעתך (ולרגע חשבתי שאני מנהל דיון תרבותי עם אנשים שלמדו קצת כלכלה ותורת המשחקים אבך מסתבר שגם את המושג הבסיסי הזה צריך להסביר) הוא *לא* מדף ריק בסופר ולא פנקס קיצוב. מחסור הוא עצם היותו של כל משאב מוגבל בכמות סופית, גדולה או קטנה ככל שתהיה, ועצם העובדה שכדי להפיק מוצר/שירות/מחצב נדרשת השקעת אנרגיה, עבודה אנושית ותשומות נוספות שלכולם מחיר אלרטנטיבי: העלות של כיכר לחם היא *לא* פתק של 5.50 שקלים על המדף בסופר. העלות האמיתית היא כמות האדמה הפוריה שמוקרבת לצורך גידול החיטה (ולידיעתך: כל מחזור גידול גוזל מכדור הארץ כך וכך מ"ר רבועים של אדמה פוריה), כמות המים להשקייה, כמות העבודה האנושית וכמות האנרגיה לצורך קציר, טחינה, אפיה, הובלה וכו. כל אלה הם משאבים מתכלים ולכן כל כיכר לחם שווה במחירה (במשאבים) למוצר או שירות חלופי שניתן היה לייצר במקומו, באותן תשומות ועלויות: נשק, ממתקים, אוזניה לאייפון או בלוג. אם אינך מבין את זה, הדיון הנוכחי מיותר עבור שנינו.
    אשר לטענה שאני לא מכיר משהו אחר: טעות מרה בידיך. אני דווקא גדלתי לתוך חברת שפע (וזה בדיוק מה שאתה טוען שתי פסקאות לפני כן כ"סימפטום של השיטה המוניטרית הנוכחית"! אולי תחליט?) בדיוק כמוך אבל בניגוד אליך, גם למדתי מעט היסטוריה וכלכלה.
    שיטה מוניטרית לכשעצמה לא תשנה את התפיסה הצרכנית של האוכלוסיה שחונכה במשך עשורים לשפע, צריכה מטורפת ובזבוז ואתה שוב מפגין חוסר הבנה וראיה צרה מאוד כשאתה טוען באמונה משיחית ששיטה חדשה שמעולם לא נוסתה בשום מקום (מעניין למה. אני מניח שהתשובה האוטומטית תהיה "כי הטייקונים חוששים ממנה" אבל אני דווקא מהמר דווקא שהסיבה אחרת: חסידי השיטה החדשה חוששים שהבלוף יתגלה). נפלת לכשל לוגי פשוט וצפוי של בלבול בין סיבה לתוצאה. השיטה המוניטרית הנוכחית לקויה ורעה, ואת דעתי עליה ביטאתי בפורום בעשרות הזמנויות שונות. אבל היא *תוצר* של תרבות שפע בזבזנית ולא ההיפך. אם אתה באמת מאמין ששינוי השיטה המוניטרית יברא מין אנושי חדש, כדאי שתקרא קצת על פול פוט וסטאלין למשל. גם הם האמינו בכך.

    אגב ערן: עדיין לא הבנתי מהם תחליפי הנפט שחברות הנפט מסתירות מאיתנו. כדאי שתצפה בפרקים הרלבנטיים בקורס בהתרסקות http://www.youtube.com/watch?v=o6A0_3JHL5k

    השבמחק
    תשובות
    1. דני הדבר היחיד שהבנתי מתשובתך היא שאתה קצת מתוסכל...

      אז קודם כל תרגע, אם לא קראת את הפיתרונות המוצעים, ואם לא נחשפת להרבה מטבעות קהילתיים שמתקיימים ברגע זה ומצילים קהילות שלמות מעוני - זה לא סיבה להיות מתוסכל וגס רוח.
      קח את הזמן, תקרא, תחקור ואז תגיב.
      לכל השאלות (לפחות לרובם) שלך יש תשובות בפיתרונות המוצעים, פשוט תירגע, תיקרא ואז תבין.

      אתה שב ושואל: האם יש מדינה אחת בעולם שניסתה את השיטות שאתם מחסידיה לאורך זמן? התשובה היא לא
      ומצד שני אתה שב וטוען: שיטה המוניטרית הנוכחית לקויה ורעה, ואת דעתי עליה ביטאתי בפורום בעשרות הזמנויות שונות

      אז אחרי שתירגע קצת, תנסה לחקור ולחשוב שאם בעצם השיטה היא קלוקלת ולא נכונה, אז מדוע כל העולם נוהג לפי שיטה זו? מדוע אף אחד לא מדבר על בעיות של השיטה הזו?
      אני בטוח שתצליח להגיע בעצמך לבד לתשובה (אבל כמובן אתה קודם כל צריך להירגע ולא להיות מתוסכל).

      ושוה פעם לגבי עניין המחסור -
      כמובן שכמות האנרגיה על כדור הארץ היא סופית ולכן אם נמשיך לבזבז אנרגיה כמו שאנחנו מבזבזים כיום אז יהיה מחסור באנרגיה ומכאן גם במוצרים ובמזון.
      אבל תנסה לשאול את עצמך למה אנחנו מבזבזים כל כך הרבה אנרגיה? למה חצי מכמות המזון המיוצר נזרק לפח (כאשר כל כך הרבה בעולם רעבים ללחם)?
      למה כל כך הרבה מוצרים מיוצרים ואחרי שנתיים נזרקים בשביל מוצרי חדשים יותר?
      אתה טוען שזה בגלל הטבע האנושי, אבל אתה מתעלם מהעובדות שהטבע האנושי שאתה מדבר עליו חי בשיטה מסויימת שמחנכת אותו ומעודדת אותו לביזבוז הזה. אם תשנה את השיטה לשיטה אחרת שתחנך אץ האדם לחיסכון באנרגיה אז הדברים ייראו אחרת.

      אל תהיה אטום, תנסה קצת להיפתח לשיטות חדשות ואל תסמוך על זה שהוועדות של בנק ישראל יגיעו לזה בעצמן.

      הכי חשוב, תהיה רגוע ונינוח!

      מחק