יום שני, 29 בספטמבר 2014

תתכוננו לסוף: שפל גדול או אינפלציה משתוללת

מאת : משה שלום

כבסרט הוליוודי תקופתי המתרחש בלונדון, שבו יש תמיד מעין עננה של ערפל ,מוסיקת רקע הצובעת בצלילים ורוח מרחפת על פני מימי התמזה, אנו עדים לכניסתה האיטית אך המתמשכת של אווירת דפלציה גלובלית. ככל שהנתונים מצטברים בסין, ביפן, בגרמניה (למעשה בכל גוש היורו) ואף בארה"ב אנו רואים שיעדי האינפלציה ה"בריאה" אינם מושגים. איך כל זה יסתיים?


זה כאן המקום להרחיב קמעה על מהות התפיסה הרואה ב-2% אינפלציה שראוי לשאוף אליה. הכותרת הזו הפכה להיות מוסכמה, ובמדיה הכלכלית כבחדרי העריכה של דפי האנליזה של המוסדות הפיננסיים הגדולים לא יימצא כלכלן "שפוי" שיחלוק על התפיסה הזו.
למעשה, זו תופעת לוואי נוספת של השתלטות הבנקאים המרכזיים על ההוויה הכלכלית הנוכחית. למה 2%, ולא 3%, או 1% ? כי מודלים מורכבים ומוסתרים מעיני הציבור אומרים זאת. העניין הוא שברמה ההגיונית של הדברים (הגיון שאינו תמיד נוכח בסביבה הפיננסית) אינפלציה היא אכן סימן של משק צומח.

אך מה אם האינפלציה היא לא תוצר של פעילות יצרנית וצרכנית אלא של תהליך ספקולטיבי הוני? מה אם בזמן שאנו רואים את המחירים עולים איננו רואים עלייה מתאימה בתעסוקה, בצריכה ובמיוחד במה שקורי "תאוצת הכסף" (Money Velocity)?

למצב כזה יש ויש כינוי בז'רגון שלנו, והוא סטגפלציה. זהו שילוב של מיתון ואינפלציה בו זמנית. לא אינפלציה גדולה מקריסה משקי בית ועסקים ,לא כזו המעוררת פלצות אצל בעלי חוב שחייבים להם במטבע שבו מתנהלת הסטגפלציה. לא, לא כזו. אלא אחת זוחלת לאיטה והמכרסמת אט אט ברמת החיים של ההמונים.
כמו שנאמר: מעין רוח רפאים שלא מודים בקיומה אך מורגשת בתת-מודע החברתי-ציבורי. יעד ה-2% הפך להיות מעין דת, שכוהניה היושבים במגדלי השן של משרדיהם המרופדים, מוכנים להקריב למענה את הבריאות הפיננסית של דורות רבים קדימה. עקומת החוב האמריקאי, היפני (שם כבר עשו Overshoot לכיוון 3.4% אינפלציה עם צמיחה שלילית של 1.8% !!), והבריטי כולן מאשרות זאת.

האם המאמץ ליצור באופן מלאכותי אינפלציה יכול להצליח מבלי לגרום לנזקים גדולים מדיי? זהו ההימור כולו, שלוקחים היום הבנקאים. ההשוואה בין נתוני האינפלציה הרשמיים לתשואות על האג"ח ל-10 שנים אומרת שציבור משקיעי האג"ח אינו מאמין בכך. לפניכם גרף שהצגתי בכנס שבו נתתי חלק לאחרונה:



הגרף מראה את עקומת התשואה של האג"ח הגרמני ב-200 השנים האחרונות (!). כמו שעיניכם רואות כל מה שקרה למדינה הזו בתקופה כל כך ארוכה לא הצליח לגרום לאותו חוב מדינה להניב כה מעט מכפי שהוא מניב היום. ובקנה מידה!
בסופו של דבר האנומליה שאנו חיים בה תפסיק להתקיים ואז יקרו אחת מן השתיים: האג"ח יהיה צודק, דהיינו תחל תקופה של דפלציה איומה הכוללת שפל כלכלי סטייל שנות השלושים. או שמעשי הדחיפה ההזרמתית תצליח להתניע את "תחלופת הכסף" והאינפלציה הרצויה תהפוך במהרה לאינפלציה משתוללת.

האם אתם יודעים וזמינים לזהות את התרחשות אחד מן האפשרויות האלו, וזאת אפילו ברמה של טווח ארוך? והאם אתם יודעים מה ראוי לעשות בכל מקרה ומקרה? אינני נותן עצות ספציפיות אבל אחת אני כן אתן: לפחות לייצר התחלה של תסריט אישי המתאים לכל אחת מן האפשרויות, למרות, שכרגע, השאננות שולטת ומעוורת את הסקפטיים ביותר.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

17 תגובות:

  1. אינפלציה בשום מקרה איננה מייצגת צמיחה, היא מייצגת עלייה בהיצע הכסף. בשוק צומח יש חסכון המוביל להשקעה בהון, לירידה בשעות העבודה לעלייה בפריון ולירידת מחירים - אלו הם סממני צמיחה.

    השבמחק
  2. אינפלציה = שחיקת ערך הכסף. לא לשכוח זאת.
    בכל אופן, חייבים לעבור למטבעות אלטרנטיביים בהקדם.

    השבמחק
  3. מה ההשלכות של אינפלציה משתוללת? ואיך אפשר להערך לכך?
    אשמח אם מישהו יכול להתייחס

    השבמחק
  4. Buy Gold and Silver to protect yourself from inflation. Right now the prices are being manipulated below mining cost. What an anomoly that mining companies can actually buy silver cheaper than they can mine it. Same goes for gold.

    השבמחק
  5. מדוע שלא נמשיך עם אינפלציה מתונה של אחוזים בודדים? אם ארה"ב מעלה את הריבית עוד כסף יזרום לשם, ברבעון האחרון השקעות הזרים עלו ב 10 אחוז הGDP עלה ב כמעט 5 אחוז יקנו עוד אג"ח אמריקאי החוב יגדל ומה רע בכך? אפשר להמשיך ככה עוד עשרות שנים

    השבמחק
  6. אז בכל מקרה אינפלציה גבוהה תתרחש (עם מיתון או בלי מיתון),
    אז כדאי לקחת משכנתא בריבית קל"צ?
    המשכנתא תישחק בוודאות עם הזמן...תקנו אותי אם אני טועה?

    השבמחק
    תשובות
    1. תמיד שווה לקחת משכנתא קל"צ, כי אתה יכול למחזר אותה אם הריבית ירדה. נכון שכאילו יש קנס יציאה, אבל אתה תמיד מוגן מפני אינפלציה. ובטח היום שנותנים לך קל"צ של 3%.

      מחק
    2. האם יש סיכון במשכנתא קלצ?
      האם יש תרחיש כלשהו שבו מי שלקח קלצ יכול לפשוט רגל או לאבד את הנכס?

      מחק
    3. בעיקרון הסיכונים היו:

      1. ריבית הרבה יותר גבוה לכאורה מהריבית במסלולים הצמודים
      2. יש עמלת פרעון מוקדם
      3. אתה משלם לפי שפיצר = משלם קודם את הריבית ולא מסלק את הקרן, כך שאם אתה רוצה לחתוך אחרי כמה שנים ולהחזיר את הסכום, תרגיש כאילו לא שילמת דבר

      כיום ריבית קל"צ יכולה להיות 3-3.5% שזה כמעט יעד האינפלציה של בנק ישראל. כלומר, ניצחת אוטומטית את המדד ואת ההצמדה

      עמלת פרעון מוקדם מחושבת מהפער בין הריבית של המשכנתא שלך לריבית החדשה שבה אתה רוצה לפרוע. זה לא חייב להיות יקר יותר מדי ובעיקר אם כבר פרעת חלק מהמשכנתא, זה יכול לצאת אלפים בודדים בלבד

      ולגבי פשיטת רגל - נכון בכל מסלול משכנתא. הייתרון הוא פה, שאם אתה לא יכול לשלם אבל יש לך דירה נחמדה שאפשר להשכיר בעלות המשכנתא אז אתה יכול למצוא שוכרים לטווח ארוך כדי שלא ישגעו אותך כל שנה עם החלפת דיירים וכולם מרוצים

      אבל זה באמת שווה רק אם אתה יכול להגיע לתשלום חודשי בסדר הגודל של שכר הדירה שתקבל על הנכס כי התשלום החודשי לא גמיש

      מחק
  7. האינפלציה לפחות בישראל מכה חזק כל שנה זאת רואים מאצמע שנת 2008. חכמי ישראל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,בנק ישראל ומשרד האוצר) מאכילים את המשק והציבור
    כל 15 לחודש בנתון מפבורק כל חודש בחודשו מחדש על המדד המחירים לצרכן .
    הדאגה השנה שהנה לפתע המדד מתחת ליעדי האינפלציה "המתוכננים" כיצד זה קרה ? התשובה היא זו תוצאה של משחק הפוקר המכור מראש שמשחקת המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל בראשות המהנדס הכלכלי הראשי מר בנימין נתניהו עם אזרחי ישראל.
    וכעת תקבלו פירוט מדוע אני לא כותב שטויות :
    1) כולם מסכימים שמחירי המזון,הדלק,הדיור עלו בצורה חדה מאוד במשך 5 השנים האחרונות אז איפה זה במדד ? כלומר מה במדד ירד בצורה של עשרות אחוזים לפחות כדי שנקבל מדד נמוך ? הביגוד הפך לזול כל כך
    שבישראל קונים בגדים על המשקל ? אולי התקשורות ירדה מאות אחוזים כולל הוט,יס ? אולי תחבורה ציבורית, מוניות כמעט בחינם ? לא רבותיי הבלוף הוא שכל שנה מחדש משחקים עם הנוסחה של מדד המחירים לצרכן
    דוגמה קטנה בתחילת השנה הוחלט להוריד ממרכיב המזון במדד ולעלות במרכיב הביגוד במדד וכי למה ?
    כי הורידו את המכס על יבוא בגדים כבר הרווחנו הוזלה והרי אוכל קונים יותר ואם תהיה התייקרות במזון זה יבוא פחות לידי ביטוי בסה"כ המדד המחירים לצרכן ובקיצור כמו תסרוקת הלוואה וחסכון.
    2) בשנים 2008-2009 האבטלה עלתה בעקבות המשבר הכלכלי בעולם ולאחר מכן חלה ירידה בשנים 2012- 2013 אבל לא מספרים לכם כמה אנשים ירדו ממשרה מלאה למשרה חלקית וגם לא מספרים לכם כמה אנשים שכל חייהם היו שכירים מצאו עבודה חדשה כפרילנסרים בכפייה (המעסיק שלח אותם לפתוח תיק במע"מ ומס הכנסה) ולהוציא לו חשבונית כדי שלא יצטרך לשלם להם לפי החוק את הסוציאליות כי אין יחסי עובד מעביד.
    3) זכרו הממשלה חיה ממסים ישירים ועקיפים וככל שהמחירים עולים כך למדינה יש יותר כסף (מע"מ) .
    לצערה של הממשלה הנוכחית , בנק ישראל ומשרד האוצר יוון ,ספרד ארה"ב יוצאים מהמיתון אבל ישראל נכנסת בו חזק וזה עוד לפני צוק איתן. פתאום כל הבלוף התגלה בתזמון גרוע לממשלה ולפתע השקל כבר לא כל כך חזק
    ותוך 3 שבועות באוגוסט עשה הדולר עלייה של 5% שרק שבוע לפני גמר "צוק איתן" נשיא לשכת התעשיינים התמרמר בתקשורת שבגלל דולר נמוך תיכף מפטרים אלפים מהתעשייה.
    רבותיי הכל פה פיברוק והסתמכות על הזיכרון הקצר של הציבור !!! מיתון קיים בישראל יותר פעמים מכל מדינה מערבית אחרת בכל עשור בגלל מצב ביטחוני (אינתיפדה) זאת עובדה מיתון כל 4,5 שנים בישראל זה כבר BUILD IN במערכת .
    מקווה לטוב ולפחות לפחות שקרים מהשלטון.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה כותב שטויות בקילו. לך תחקור קצת איך מחשבים את המדד ותבין למה.

      מחק
  8. למה 2% זה ממש לא מודלים נסתרים מעיניי הציבור - הסיבה היא שמכוונים לאינפלציה נמוכה אבל בו בזמן השאיפה להימנע מדיפלציה הינה גדולה יותר. מכוון שאי אפשר לכוון את האינפלציה בדיוק אז מכוונים ל-2% בשביל לקחת טווח ביטחון (אם יכוונו ל-1% אז בקלות אפשר לפספס ולהגיע ל-(0.5%-) למשל).

    השבמחק
  9. סוף סוף מישהו שמחווה דעה חד משמעית בלי להתפתל. אבל למה שהמצב לא ימשיך עוד 20 שנה כמו שהוא מאז 2007 הנה מישהו שחושב אחרת tinyurl.com/mrutc6s

    השבמחק
  10. קשה לי להאמין שיהיה צמצום והאטה, התרחיש היחידי מבחינתי הוא היפר אינפלציה וריסיט מונטרי.
    במיתון תקבל הרבה אנשים מוכשרים מובטלים, שיתחילו לשאול שאלות ולהבין למה יש מיתון היום יש אינטרנט והאליטה יודעת לזה שהיא כבר לא נסתרת כמו שפעם היתה, באינפלציה כולם יהיו עסוקים בלרדוף אחרי הזנב של עצמם.

    השבמחק
  11. אני בור בכלכלה. אתה מוכן בבקשה לפרט, או לתת דוגמאות ל"תסריט אישי" בשני המצבים? (לחסוך, לקנות ניירו? מה לעשות בכל מצב?) כמובן שבכללי, ולא אישי, אבל הוסף בבקשה דוגמאות לדבר שהכי חשוב לאנשים, מעבר לניתוח המלומד. תודה.

    השבמחק
  12. היתה התמוטטות של המארק הגרמני בזמן רפובליקת וימאר וב 1923 קרס לחלוטין מהיפר אינפלציה.
    זה החלק הריק בגרף שם התשואות הגיעו לשמיים.

    השבמחק
  13. אנחנו נמצאים באינפלציה מלאכותית שהממשלה יוצרת.
    אין קשר לצמיחה או להיצע הכסף.
    הממשלה העלתה בשנים האחרונות את המע"מ, המים, (הוסיפה מע"מ למים), הדלק, הארנונה, התחבורה הציבורית, החשמל, תשלומי הורים בחינוך. אלה התשתיות - מחירים אחרים נגזרים מהעליות במחירי התשתיות.
    הממשלה קובעת את כל המחירים האלה. לא טייקונים, לא בנקים, לא היצע כסף, לא ריכוזיות. באותה מידה שהעלתה את המחירים האלה - יכלה גם להוריד לו רק רצתה.
    למה הממשלה עשתה את זה? כי היא יכולה. היא יכולה להמשיך לשדוד את העם באין מפריע. אם 19 מנדטים של מחאה בכנסת לא הועילו נגדה - מי יוכל לה?
    מירית

    השבמחק