יום שני, 2 במרץ 2015

עימות 2015 - "הכל הצגה אחת גדולה"

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

ראיון עם ד"ר אמיר הלמר, מומחה לשפת גוף, על עימות 2015 בין מנהיגי המפלגות שנערך בערוץ 2 ביום חמישי האחרון


16 תגובות:

  1. כשלפיד תקף את דרעי, זה נראה לי הגיוני - אתה עבריין מורשע בנאדם! - תפנה את המקום שלך!
    מה יהיה אם אולמרט חוזר לכנסת, זה לא הגיוני, ממש כמו שהוא יחזיר את שולה להיות המזכירה שלו.

    לגבי שיקום: על מנת לשקם עבריין, יש צורך בהפנמה של המעשה שהיה לא בסדר, אחרת האדם חוזר די מהר לבצע את אותו המעשה.
    במקרה של דרעי הוא נכנס זכאי ויצא זכאי - לכאורה בעיה במערכת המשפטית.
    ולא שהוא סתם גנב - אלא מדובר באישיות דתית עם תואר של רב - הוא משמש דוגמה לבוחרים שלו.

    אם הרב שלי גנב ויצא זכאי אז מה זה לא לדווח למס ההכנסה - ממש סוג של מצווה, מה זה לא לשרת בצה"ל - עוד מצווה!
    ככה מייצרים קבוצה של פרזיטים.

    אם אני נתתי 3 שנים - ולא מתוך התלהבות, ירדתי ממשכורת די טובה ל 300 שקלים בחודש!
    עשיתי את זה כי זו חובתי בתור אזרח!
    שחיתות מתחילה מלמטה - בלי קרקע מתאימה - השחיתות לא תפרח במדינה!!
    אבל אנשים לא מבינים שכשהם מעגלים פינות הם חותכים את הענף שהם יושבים עליו.

    דרעי חייב ללכת מהפוליטיקה!


    השבמחק
    תשובות
    1. אמיר אתה יוצא מתוך הנחה שמערכת המשפט שלנו נקיה מעוון והיא שופטת רק לגופו של עניין בטוהר מידות ובמשפט צדק. הצחקת אותי, גם הדוח של מבקר המדינה האחרון הוא פוליטי וגם בתי המשפט ככל שערכאתם גבוהה הם פוליטיים. כך למשל יש לנו נשיא מדינה שיושב בכלא על פשע שלא ביצע והוא מורשע פוליטי. במקרה של אולמרט ושרון, המערכת המשפטית דווקא איתגרה אותם, אבל אולמרט שגה כאשר הביא את הצדיק פרופ' דניאל פרידמן שהחל בניקוי האורוות של חונטת בג"ץ הנפשעת, דבר שגרר תגובת מחץ של המערכת המשפטית לחיסול פוליטי של אולמרט. במקרה של אולמרט הוא אכן היה מגה פושע, שזכה לאיתרוג בהתחלה, במקרה של קצב, זוהי קנוניה שבה מעורבת מערכת המשפט והיועץ המשפטי לממשלה הוא שהיה צריך לשבת בכלא. מכל מקום, גם אם אינך מקבל אבחנותיי, לחשוב שמערכת המשפח שלנו היא מערכת משפט צדק, מלמדת על אי הכרה של המציאות המשפטית שלנו.

      מחק
    2. אמיר, ציפתי ממך ליותר, התאכזבתי

      מי אתה שתחליט לעם את מי הוא יבחר

      אם דרעי הוא המושחת שטרחת לכתוב עליו, אז תתבייש לך, דרעי הוא ההוכחה הטובה ביותר לשחיתות מערכתית ממסדית, אתה בכלל יודע כמה כסף ואנרגיה השקיעו על מנת להרשיעו בסעיפים קשים ובסוף לא יצא כלום, רק איזה דבר זניח,

      אם היו משקיעים את כל הכסף הזה באמת היכן שהיה צריך כבר לא הייתה שחיתות במדינה

      אז בפעם הבאה תחווה את דעתך לאחר לימוד ולא משנאה

      מחק
  2. כאחד שחוקר ופעיל פוליטי, שנים רבות, התרשמתי מהניתוח החי והנוקב של ד"ר אמיר הלפר, אבל הופתעתי ש"מומחה" לעימותים פוליטיים, בעצם לא מבין מהי פוליטיקה. ובכן, פוליטיקה היא המאבק לכוח, בחברה האנושית - גם אצל חיות יש המון פוליטיקה, מאבקי כוח ומאבקי טריטוריה. פוליטיקה היא ביטוי לדחף בסיסי ביותר בקיום האנושי, פוליטיקה אינה משחק, היא קרב, ובקרב הפוליטי זוכה זה שתוקף נקודות תורפה של יריבו וחושף כמה שפחות נקודות תורפה של עצמו. אם רוצים להשוות עימות כפי שנערך, אפשר להשוות אותו לקרב איגרוף, לא למשחק. זהו לא תיאטרון, זהו קרב איגרוף רב משתתפים. כיועץ לפוליטיקאים, אני תמיד מנחה אותם, לעולם אל תתגונון, תמיד תתקוף. בנט מכיר את האסטרטגיה הפוליטית טוב יותר מכל אחד אחר, לדעתי גם טוב מנתניהו, והוא רוכב על סוס מדיני אמתי, לכן בסופו של דבר רבים סיכוייו - לא הפעם - לראשות הממשלה.

    השבמחק
  3. ערן
    בהמשך לפוסט רודם
    אם תוכל להביא מראיי מקום המראים כי היצע הנפט לא גדל.. בזמן שמחירו התרסק

    בברכה
    שמעון נח

    השבמחק
  4. גם הניסיון לדמות את הפוליטיקה לגנון, מעיד שהמדמה אינו מבין את העניין הפוליטי, זה כמו לדמות גרף אגרוף למחול אגרסיבי של רקדנים אכזרים, לא שייך. גם האופנה לקחת חלק בהצגת הפוליטיקה כזנות, היא עצמה פגיעה בדמוקרטיה, כאילו אתה אומר, אלה הם גנון וזנות ואל יהי חלקי עימם. אבל העימות שהתחולל היה גרף איגרוף פוליטי משובח, וכל מי שהיה נקלע לקרב הזה, או שהיה תוקף, או שהיה מותקף, זה שם המשחק, ומי שמדמה זאת לגנון, פשוט אינו מבין את המטריה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דוד, צירוף התגובות שלך כאן, בשילוב בלוריתך האפרפרה, מכניס אותי למינהרת הזמן של דור משכבר הימים - הדור שלי. שנים ארוכות - עשורים - סבלתי מ"הזכר הישראלי המזיין", ויסלחו לי על הביטוי. זה אכן "דור מזויין" כצווחתו של אביב גפן, וזה גם דור מזיין, כמעשה הנשיא היושב בכלא. ומה אתה אומר? הוא לא אשם. למה? כי זו הנורמה? כי אתה מסרב לראות אופציות אחרות כ"נורמה", ובדרך מנציח את מה שאצלך נחשב ל"נורמטיבי"? בוא אחזק את עמדתך - בתור פרקליט השטן - ואצביע על בעלי חיים (ממין זכר) שבאופן אגרסיבי, כמו במיגרש איגרוף (כהצעתך), לא חדלים לדחוף את איבר מינם לכל המזדמן, ולא תמיד לצורכי התרבות אבולוציוניים. והנורמה החייתית הזאת, לדעתך, צריכה להיות גם אצל בני האדם? - שייבושם לך!
      בדומה, אתה גורס שהפוליטיקה היא אגרסיבית ומי שקורא לעימות בין פוליטיקאים "גנון" משום שהוא נעדר מסרים אינטליגנטיים - לא בהכרח אינטלקטואליים, חלילה - הוא עצמו תמים. תגיד, דוד, בכנות: הזירה הפוליטית, לדעתך, חייבת להיות בנויה עבור אספסוף חמום מוח בלבד? כך אתה מתכנת את אלה שמשלמים לך?
      אותי אתה מפחיד - עד עמקי הבטן - למרות שבמיפגש מחוץ לפוליטיקה אתה לבטח אדם חביב ולא מזיק.

      מחק
    2. קצב ניצל מרות ויש על כך עברה של ניצול מרות בתפקיד, ועל כך היה חייב לקבל עונשו, אך משעה שהאשימו אותו באונס, שלא היה ולא נברא, והדבר ידוע לכל מי שחקר בתום לב הנושא, נעשה כאן עיוות דין בכוונת מכוון ועל כך אני קובל. בשום פנים ואופן אינני מצדיק את הזכר המזיין ואת הנורמה הפסולה מאוד שרווחת, ואני שמח מאוד שכמעט כל ניצבי המשטרה מתגלים בערוותם ומקווה שידונו אותם דין צדק. אינני בא להצדיק חלילה לא את קצב ולא את כל הזנאים האחרים, אבל אני כן קובל על מערכת הצדק שלנו, שהיא לוקה בפוליטיזציה וחוסר צדק משווע. באשר לעניין הפוליטי, את יכולה לדמות את הפוליטיקה לגנון, או למשחקי אלים, או אף לצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, אבל הפוליטיקה, היתה לאורך כל ההיסטוריה וקודם לכן הפרה היסטוריה ותישאר כך כל עוד המין האנושי הוא כפי שהוא, מאבק לכוח, זוהי ההגדרה של הפוליטיקה, וכפי שציינתי, המאבק לכוח ולטריטוריה מתקיים אצל חיות וגם אצל בני אדם. פוליטיקה נקיה היא שאיפתי, ומשמעה שמתקיים מאבק לכוח, אבל הוא נעשה בכללי משחק חוקתיים הוגנים ככל האפשר, כמו ההבדל בין איגרוף תאילנדי לאיגרוף תקני, שבו יש מגבלות על הפגיעה הפיזית ביריב.

      מחק
  5. ערן, יש לי שתי שאלות, אשמח אם תוכל לענות בזמנך החופשי..

    1) אנו מודעים לאיך נוצר כסף ובכלל לשורש הבעיה.. אחוז גבוה בירידת מחירי הדירות יביא לקריסה כלכלית של המשק, את זה ניתן לומר על פי תקדימים קודמים וכן גם לפי כל בר דעת והיגיון.. יחד עם זאת, האם קיימת אפשרות של ירידה חדה במחירים, אך קניה מסיבית של האזרחים שתזרים מספיק כסף למשק ותביא למצב שלא לקריסה?

    2) הגענו למצב של בועת נדל"ן ורמת מחירים לא נורמלית... מהם הפתרונות האפשריים לשיפור המצב הנוכחי?

    השבמחק
    תשובות
    1. נשאיר לערן לענות. אני רק יצביע שיש בשאלה שלך הרבה הנחות לא ברורות.
      מה זה "קריסה כלכלית"? מה זה "משק"? האם באמת "קריסה כלכלית של המשק" היא דבר רע יותר מהמצב הקיים?

      במקום להשתמש במילים מפחידות עדיף לתאר את המציאות במילים פשוטות:

      במקרה שהריבית תעלה, הרבה אנשים יאלצו למכור את הדירה שלהם כי הם לא יעמדו בהחזרי המשכנתא. במקביל, רוכשי דירות לא יוכלו לקחת הלוואות גדולות כ"כ. דבר זה יגרור ירידה במחירי הדירות.

      כיון שהרבה אנשים יפסידו הרבה כסף או כתוצאה מפניקה, הפעילות הכלכלית של המשק עלולה להאט. אפשר לנחש מה היו ההשלכות, בכל אופן, לדעתי זה כנראה לא יהיה אסון אלא משבר שיחלוף אחרי מספר חודשים

      מחק
  6. חן, אני מרשה לעצמי להשיב במאמרו של ערן עצמו שהתפרסם כאן לפני מספר ימים, עם סיפא משלי, אנא קרא:משבר הדיור ומערכת הכסף הנוכחית

    מאת: ערן הילדסהיים.
    דו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור מתרכז בתסמינים אך רחוק מלהתייחס לבעיה. בעיית הדיור היא תוצר של שיטה שבה צמיחה כלכלית של מדינה שלמה מתבססת על ניפוח בועת משכנתאות בהובלת בנק ישראל.
    בתחילת 2014 פרסם לורד אדאיר טרנר, אחד הכלכלנים הנחשבים בבריטניה ומי שהיה ראש הרשות הפיננסית בממלכה, מסמך המראה את הקשר הברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של הצמיחה. אם האשראי הבנקאי לא יגדל לא תהיה צמיחה - קובע טרנר בדו"ח שלו.
    ההיגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהמשק זקוק לכסף נוסף בכל שנה על מנת שיוכל להמשיך לתפקד. היום הדרך העיקרית ליצור כסף חדש במשק זה על ידי אשראי בנקאי - קרי, הלוואות. בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מיצר כסף חדש ומזרים "דם חדש" למשק.

    יש כל הזמן לתדלק את המשק באשראי בנקאי ההולך וגדל (ולצדו גדלים החובות) אחרת המשק יתחיל לסבול ממחסור חמור בכסף. הנגיד דאז סטנלי פישר זיהה את הצורך הזה ומיהר להוריד את הריבית בשנת 2008 באופן חד, כדי להגדיל את האשראי ואת היצע הכסף. השפעת הריבית הנמוכה הורגשה כמעט מיד במספר האזרחים שרצו לרכוש דירה. כמות משקי הבית שהחזיקו 2 דירות ויותר זינק מ-51 אלף ב2007 לקרוב ל-200 אלף היום. את הריצה הזו הרגישו גם בבנקים בצורת ביקוש עולה למשכנתאות.
    בשורה התחתונה מטרתו של פישר הושגה - הגידול המבהיל באשראי לדיור למעשה הציל את שוק האשראי שהחל לסבול מירידה מדאיגה בצריכת האשראי העסקי. תופעת הלוואי של מהלך הורדת הריבית הביאה לכך שחובות משקי בית לדיור גדלו באופן דרמטי. היום החובות עומדים על 278 מיליארד ש"ח. לפני הורדת הריבית ב2008 סך כל החובות לדיור היו מחצית מכך.
    מנוע הנדל"ן הוא הכלי האחרון שנותר לראשי המשק כיום כדי להניע את הכלכלה (מלבד פעולות של הקלה כמותית/הדפסה מצד בנק ישראל). הוא מיצר כמות נאה של הלוואות ומכאן כסף חדש ומקומות עבודה. ככזה בנק ישראל דואג לתדלק אותו עוד ועוד על ידי ריבית נמוכה. זה לא שיש לבנק ברירה אחרת תחת השיטה הנוכחית, או כמו שהנגידה אמרה בעבר תחת כיסוי של מילים יפות : זה או שהציבור יכנס לחוב שלא יוכל להחזיר או שלא תהיה לו עבודה. בשיטה זו אגב תומכים היום כל המפלגות - מהימין הקיצוני ועד המפלגה המאוחדת.
    מרטין וולף, הנחשב לפרשן הכלכלי הבכיר בעולם , טען השנה כי הפתרון לבעיית ניפוח בועות מהסוג שאנחנו חווים נתונה בניתוק הקשר בין הגידול באשראי הבנקאי לבין צמיחה. אחת ההצעות שהולכות ותופסות תאוצה יותר ויותר בשנה האחרונה היא לאפשר לבנק המרכזי להדפיס כסף, אבל במקום להלוות אותו עם ריבית לממשלה דרך בנקים פרטיים - פשוט לחלק אותו ישירות לציבור ללא חוב וללא ריבית. פתרון זה קיבל מספר כינויים שהמפורסם שבהם הוא "כסף הליקופטר" של הכלכלן זוכה הנובל מילטון פרידמן. הוא תאר את התהליך כמו פיזור כסף מהליקופטר לאזרחים.
    אחת ההצעות בישראל לפתרון זה ידועה בשמה אהב"ה - אבטחת הכנסה בסיסית הולמת לכל אזרח.

    XXX

    במערכת הכסף הנוכחית, רובו המכריע של היצע הכסף במשק נוצר על ידי אשראי בנקאי. נוצר אינטרס מובנה בשיטה של בנק ישראל ושל הממשלה להרחיב את היקף המשכנתאות לנדל"ן, כדי להרחיב את היצע הכסף במשק. שוק המשכנתאות לדיור בישראל, מהווה אחד הגורמים העיקריים להפקת היצע הכסף במשק, ומהווה את אחד הגורמים המרכזיים בהכנסות המדינה והסקטור המוניציפאלי. הפקת עוד אשראי משכנתאות, יחד עם הריבית המצטברת, מנפחים עוד יותר את בועת הנדל"ן ומחירי הדיור מאמירים. במערכת הכסף הקיימת, צמצום דרסטי של היקף המשכנתאות, יוביל לצמצום דרסטי בהיצע הכסף במשק, ויגרור זעזועים כלכליים, ירידה חדה במחירי הנדל"ן, גל של פשיטות רגל וסכנה גדלה לחדלות פירעון של בנקים וקריסתם, סכנה שמחייבת את הממשלה להתערב להצלתם, כפי שקרה בעולם ב2008 ולהציל אותם על חשבונו של הציבור, כי הם גדולים מדי מכדי להתמוטט. אולם בהבנת הכשל של השיטה כמתואר כאן, כבר מקופל הפיתרון המוצע. במקום שהמשק יפיק את כספו מאשראי בנקאי ממשכנתאות, המשק יכול להפיק את כספו, פשוט על ידי הרחבה כמותית, קרי הפקת כסף ישירה והזרמתה למחזור, אם על ידי כסף צבוע למטרות מוגדרות בחוק, אם פשוט למימון תקציב הממשלה, או אף לחלוקה שוויונית לאזרחים, בכרטיס אשראי לצורך צריכה שוטפת. כך באופן סינרגי, אפשר לראות כיצד העיוותים הגדולים של האשראי הבנקאי מבוסס חובות, של האזרחים, העסקים והממשלה, ניתן ליצר כסף נטול חוב, כסף ריבוני בר-קיימא ובא לציון גואל, קרי, חירות כלכלית אמתית וחברת שפע לכל.

    השבמחק
  7. אני לגמרי מבין את השיטה הכלכלית הנהוגה כיום ואת הפתרון של הדפסת כסף לא על ידי חוב.. רק שבסופו של דבר לשאלות שלי עדיין לא קיבלתי תשובה אמיתית... אם אחד מאיתנו יושב היום בכנסת, מה הפיתרון שהוא מציע בדבר מחירי הדיור?... בנושא אחר ובאותו נושא בעצם, בנק ישראל מקשיח עם השנים את העמדות בדבר מתן המשכנתאות, ולהמון אנשים אין את היכולת לעמוד בהם... האם זה רק לכאורה?

    השבמחק
  8. שחרורון
    להגיד שמי שקונה דירה זה על חשבונך

    זה כמו להגיד שגם אתה על חשבוני
    משכורתך משולמת מכסף מאוויר שמעסיקך לווה או שהרוויח מאחר שלווה או שאתה לווית להקמת עסק.
    כנל כסף שהרווחת בבורסה הוא מאוויר וכו וכו
    ואלה גם שוחקים לנו ת מטבע וגם מנפחים בועות שסופן להתפוצצ על ראשנו

    בברכה
    שמעון פח

    השבמחק
    תשובות
    1. הנה ההבדל הקטן אך החשוב: שאני (או מעסיקי) לווה כסף להקמת עסק הוא ביצע פעולה ולנטרית.
      הלווה הסכים ללוות, אני הסכמתי לתנאי ההלוואה. כמו כן, אני וההמשקיע נושאים בסיכוי ובסיכון. ד"א במקרה שלי המשקיע אינו בנק, ככה שהוא לא הדפיס כסף מאויר.

      שאתה לוקח את כספי בכח כדי לקנות למישהו דירה אתה: לא שואל אותי (זאת הרעיון בלקחת בכח), לא נושא בסיכון (כי לא סיכנת את הכסף שלך אלא את הכסף שלי).

      מחק
    2. שחרורונציק
      התממות יפה
      גם בדירה זה לווה מרצון ומלווה מרצון ועל שניה יש סיכון של אי החזרת הלוואה ואובדן הדירה.
      שיהיה לבריאות

      שמשון אח

      מחק
  9. לפיד ביזה את עצמו

    השבמחק