יום שבת, 20 באוקטובר 2012

אג"ח ממשלתי - זה לא מה שמספרים לכם

האם מהלך שבו תלוו כסף בתוספת ריבית לבן או בת זוגכם לחיים נשמע לכם מהלך הגיוני? אם לא, אז מדוע נשמע לכם הגיוני להלוות כסף לממשלה ?


בוודאי לרובכם יצא לשבת לפחות פעם בחייכם מול יועץ פנסיוני או סתם יועץ השקעות רגיל ולברר מהי ההשקעה הבטוחה ביותר עבור חסכנותכם?  מן הסתם היועץ ללא היסוס הפנה אתכם לאגרת החוב הממשלתית או למסלול הכולל אגרות אלו: "הסיכוי שממשלה תשמוט את חובותיה נמוך ולכן אתם יכולים להיות רגועים" -נוטים להגיד לנו היועצים. העקשניים בינכם בוודאי המשיכו לשאול : "אבל למה זה הכי בטוח?" בד"כ תגובת היועץ לשאלה מסתכמת בהבעת פליאה: "אתה יודע מה יקרה אם המדינה תשמוט חובות..? זה אומר שהכל פה יתמוטט! הממשלה תעשה הכל שזה לא יקרה". פה בדרך כלל מסתיימת השיחה -למשקיע הממוצע זו נשמעת סיבה מספיק טובה. מה שלא שמנו לב שהיועץ הסביר לנו בסה"כ מה המוטיבציה של המדינה לא לפשוט את הרגל. כשחושבים על זה ,זו אותה מוטיבציה שקיימת גם בחברות הגדולות,בעסקים הקטנים ואצל האזרח הקטן, ולמרות זאת פשיטות רגל ותספורות במגזרים האלה מתרחשות על בסיס יומי. אז מה בכל זאת נותן יתרון לממשלה שהופך את האג"ח הממשלתי להשקעה כל כך בטוחה?

כשחברה פרטית או אזרח לוקחים הלוואה, הם בונים על כך שיהיו להם בעתיד מספיק הכנסות כדי לכסות את החוב על ידי כך שהם ייצרו משהו (או ישתדלו לייצר): זה יכול להיות ייצור הכנסות מהשקעה , מיצירת בית עסק, יצירת מוצרים עבור בית עסק וכו'.  אלא שמצב המדינה שונה: המדינה היא לא גוף שקם למטרות רווח ולכן היא גם לא מייצרת דבר למטרות רווח-הממשלה היא בסה"כ גוף שמוציא כספים (בעיקר על שירותים וביטחון). אז מהן ,לפיכך, מקורות ההכנסה של הממשלה שבעזרתם היא מחזירה את ההלוואה שקיבלה בתוספת הריבית ?
התשובה היא אנחנו האזרחים . לממשלה אין באר סודית של כסף אבל יש לה באר גלויה שנקראת מיסי האזרחים והנכסים השייכים לכולנו המוחזקים על ידי המדינה. כלומר כשממשלה באה ואומרת שהיא תעשה הכל כדי להחזיר לנו את ההלוואות שקיבלה מאיתנו בתוספת הריבית (האג"ח הממשלתי)  ,זה אומר שהיא תעשה הכל גם אם זה יצריך ממנה לקחת מאיתנו את כל מה שיש לנו כדי לעמוד בהתחייבות הזו. 
כך נוצר מצב אבסורדי שמדינה יכולה לפטר עובדים ממשלתיים שהלוו לה  ,רק כדי שהיא תוכל להחזיר להם את ההלוואה (ראו מה קורה ביוון היום).  כך יכול להיות אזרח ותיק שהלווה למדינה אבל גילה שגיל הפרישה עלה ולכן הוא יאלץ לעבוד עוד כמה שנים - הכל כדי שהמדינה תוכל להחזיר לו את הכסף שהיא חייבת לו. כך היום כל עובד שכיר שמשקיע באג"ח הממשלתי , המס במקור שיורד משכרו הולך כולו עבור תשלום הריבית על ההלוואה שנתן למדינה.
זה אומר גם כמובן שככל שהתשואה שלנו מהאג"ח תגדל, כך נאלץ לשלם יותר למדינה שתוכל לממן את תשלום התשואה הזו.

כשאנחנו משקיעים באג"ח של טיקונים ומקבלים תספורת כל הארץ רועשת וגועשת ,אלא שאף איש כלכלה לא מספר לנו שהתספורת באג"ח "הכי בטוח במדינה" היא חלק ממנו עוד משלב יצירתו. הדבר גרוע אף יותר, במקרה שטיקון עשה תספורת ,רק מחזיקי סדרת האג"ח המסופר יפגעו. במקרה של האג"ח הממשלתי כולם מקבלים "תספורת" קבועה פעם בחודש במשכורת בדמות מיסים* גם אלו שלא משקיעים בו. הכל כדי שהממשלה תוכל לממן את הריבית של אותו אג"ח ממשלתי.




מה יוצא למדינה מכל זה?
זו עוד שיטה של המדינה לגייס כספים לפעילותה בו בזמן שהיא גובה מאיתנו מיסים בדלת האחורית כדי לממן את הגיוסים האלה...אנחנו שלא מקשרים בין הדברים לא מבינים בעצם שהמדינה לא מחזירה את החובות שלה - זה אנחנו שמחזירים את החובות של המדינהבינתיים ובצדק אנחנו רואים באפיק השקעה זה אפיק מצוין לאזרחים ובעיקר בטוח (לעת עתה), מבלי שאף פעם ננסה להבין למה הוא בטוח. הבלבול הזה שלנו נותן לממשלה עוד קצת "שקט" כדי להמשיך לקיים את המפעל הקלוקל הזה ללא הפרעה תוך גלגול הבעיות לעתיד עד הקריסה הבלתי נמנעת או עד שפתאם נופתע לגלות שהאג"ח הזה כבר לא כזה בטוח. תשאלו את היוונים, האירים, הפורטוגזים, האיטלקים והספרדים.. הם כבר גילו על בשרם בתוך פחות מ3 שנים שיש סוף למערכת הזו והסוף הזה נראה מקולל.


והערה לסיום:
כמה כאב ראש ומיסים היינו חוסכים לעצמינו לו רק הממשלה הייתה מוותרת על מימון פעילותה מכספי חוב ובמקום מדפיסה את הכסף בעצמה תחת רגולציה הדוקה שתמנע ממנה מליצור אינפלציה..



סכום החזר הריבית על חובות המדינה זהה בקירוב מדהים לסכום אותו גובה המדינה כמיסי הכנסה במקור מהאזרחים.







אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב 

54 תגובות:

  1. ערן די!
    אתה הורס לי את החיים. לא בא לי לקום מחר בבוקר לעבודה.
    אנחנו חיים בלה לה לנד.

    השבמחק
  2. נו, אז מה לא בסדר פה?

    טייקון יכול להכריז על פשיטת רגל ובחיים לא להחזיר את הכסף אבל אתה אומר שבעצם המדינה תמיד תחזיר את החובות שלה? נו, זה נשמע לי יותר בטוח מאג"ח קונצרני...
    לפחות אני יודע שאם למדינה חסר כסף, יש מספיק פראיירים שישלמו לה מיסים אם ירצו וגם אם לא, אז איפה הבעיה פה?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי,
      נראה לי שפספסת את הנקודה העיקרית : המדינה לא מחזירה את החובות שלה - זה אתה שמחזיר את החובות של המדינה.

      מחק
    2. אוקיי, אז בוא נגיד שאני לוקח את כל הכסף שלי, קונה אג"ח ממשלתי, מתפטר מהעבודה וחוזר לגור עם ההורים הפנסיונרים שלי שגם לא עובדים. אני והם משלמים 0 מס הכנסה.
      אז תגיד, ובצדק, שהממשלה תעלה מיסים עקיפים וכך היא תיקח ממני כסף בחזרה.
      אני טוען שזה עדיין הרבה יותר טוב מלהתחמק מלשלם לי את הריבית כי כל אזרחי ישראל יירתמו למען הריבית שלי, אם ירצו ואם לא.
      ואפילו אם המדינה תעלה את המע"מ על ירקות ב 200%, אני יכול להפסיק לקנות ירקות וכך להגן על עצמי.


      עכשיו, מה יקרה אם הייתי קונה אג"ח קונצרני? הטייקון היה עושה לי א-י-ש-י-ת תספורת ואז רק אני ושאר מחזיקי האג"ח היינו נדפקים.

      להכריח את כל אזרחי המדינה להפריש עוד קצת ממשכורתם בשביל לשלם את הריבית שלי נשמע לי די סולידי.

      מחק
    3. בוא אני אאתגר אותך עם 2 שאלות:
      מה ההגיון במערכת שבו אתה מפריש כספים כדי שתוכל להלוות לעצמך כסף?
      מה ההגיון שאחרים מפרישים כספים כדי שאתה תוכל לקבל את הכסף שהלוות לעצמך בתוספת הריבית?

      האם לא הגיוני יותר שהממשלה תייצר את הכסף בעצמה תחת רגולציות מחמירות ותחסוך לנו את המהלך הכל כך אבילי הזה?

      ערן

      מחק
    4. 23:36 אתה מדבר על עצמך בלבד ולא מסתכל על התמונה הגדולה
      כאדם יחיד אג"ח ממשלתי הוא טוב לך, אבל אם כ-ו-ל-ם מחזיקים אג"ח ממשלתי אז זה רע לכולם

      קצת דומה לדילמת האסיר אם אתה מכיר

      מחק
    5. אם הממשלה למשל לוקחת על עצמה מיזם הקמת רכבת מהירה מבאר שבע לרמת החייל או הרצליה פיתוח, ובעקבות המיזם הזה אנשי הייטק שעבדו עד עכשיו בבאר שבע והרויחו 15000 לחודש עובדים עכשיו במרכז ומרויחים 20000 לחודש וכתוצאה מכך גביית המיסים עולה, אז אני יכול לראות איך הממשלה ייצרה כסף מההלוואה שנתתי לה ואני לא רואה בזה דבר פסול.

      אתה מנסה להגיד לי שהממשלה לווה כסף באג"ח, דוגרת עליו, ואז גובה ממני מיסים ובעצם מחזירה לי את הקרן ועוד ריבית שבעצם באה מהמיסים ששילמתי?

      מחק
    6. שוב פעם אתה מעוות את המציאות:
      הממשלה לא לוקחת על עצמה כלום ,זה אתה שלוקח על עצמך את מיזם הקמת הרכבת המהירה.
      ושוב עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה:
      מה ההגיון בכך שהממשלה לווה את הכסף ולא מיצרת אותו בעצמה תחת רגולציה שתמנע ממנה אינפלציה?

      מחק
    7. זה כמו שתגיד לי "זה לא הסופרמרקט שמספק לך מזון. זה אתה שהולך ומשלם לו בשביל שישלם ליבואן שייבא סחורה ושישלם לנהגים שיביאו את הסחורה למבנה שקרוב לבית שלך שכתוב עליו סופרמרקט" הרי אף אחד לא נותן כסף לסופרמרקט פרט לקונים בו, נכון? אז בעצם הקונים הם אלה שמספקים לעצמם את המזון שלהם, לא? איזה חוסר הגיון! למה שלא נגדל את הירקות שלנו בעצמנו, נגדל פרות ותרנגולות, נשחט אותן וכולי?

      זה מזכיר את הפרסומת של לקנות כחול-לבן: כולם בעצם עובדים אצלי!

      מחק
    8. הבעיה בשיטת האג"ח הממשלתי היא שאת הרווח מקבלים רק מי שקנו את האג"ח, אבל לשלם משלמים כולם (או יותר נכון רק מי שהממשלה הצליחה לתפוס). אג"ח קונצרני הוא יותר הוגן מהבחינה הזו כי שם קונה האג"ח הוא גם משלם התספורת.
      אג"ח ממשלתי באמת יותר בטוח אבל הרבה פחות מוסרי.

      מחק
  3. זאת עדיין השקעה סולידית ולא משנה מה מקור קבלת הכספים. לשם ההבהרה, הבה ונגיד שאתה עובר לגור בחו"ל, אינך משלם מיסים לממשלת ישראל ורוכש את אגרות החוב שלה, שאגב, נסחרות גם בחו"ל.
    זאת לא התחכמות לשמה - אני סבור שצריך להפריד בין אופי ההשקעה למקורות המימון שלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דייב,
      הנושא במאמר הוא לא אם ההשקעה סולידית או לא..להפך אני טוען במאמר שהיא מאד סולידית -השאלה הנידונה היא למה היא כל כך סולידית

      מחק
  4. ערן, אתה חושב שבאופן כללי זה לגיטימי שממשלה לווה כסף? (בלי קשר למי המלווה)
    נניח שמדינה צריכה לממן פרוייקט גדול של 50 מיליארד שקל, שלוקח כ5 שנים (סתם זרקתי מספרים)
    אם היא תדפיס את הכסף הזה, היא תכניס 50 מיליארד שקלים למערכת תוך 5 שנים ותגרום לאינפלציה
    אם היא מוציא אג"ח, היא יכולה לפרוס את התשלומים לאורך זמן רב, ובנוסף לא גורמת בצורה ישירה לאינפלציה

    * הבהרה: אני לא בהכרח תומך בזה :) בוודאי שלא במצב הנוכחי

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שממשלה שיכולה ליצור כסף בעצמה אבל מעדיפה לגייס אותו מחוב זה אחת העוולות הגדולות שכן אז היא מחויבת לבעל החוב הרבה יותר מאשר לציבור בוחריה וזה רק אספקט אחד מבין רבים של בעיה גדולה בהרבה בה כל הכסף נוצר מחוב נושא ריבית על ידי גוף פרטי שקם למטרות רווח.
      לשאלתך - לא הבנתי אותה כל כך:
      אם יש למדינה אפשרות לפרוס את התשלומים ל5 שנים מכסף שנוצר מחוב מדוע היא לא תוכל לעשות את אותו הדבר מכסף שלא נוצר מחוב ואז גם תחסך הריבית שתתווסף לשוק ושתנפח עוד את כמות הכסף?

      ערן

      מחק
    2. בהדפסה ישירה הפריסה היא על 5 שנים ובהכרח נוצרת אינפלציה
      בהלוואה ניתן לפרוס על 30 שנה ואין חובה לייצר עוד כסף
      (כמובן שאני מניח פה שההלוואה היא מהציבור ולא מהבנק)

      מחק
    3. הרעיון הוא שממשלה לא תדפיס מעבר למה שהשוק צריך. זה אומר שהיא תצטרך לוותר על הפרויקט הזה או לתעדף אותו על פני פרויקט אחר.
      אז נכון שהארץ לא תהיה בתנופת בנייה מטורפת ,חלקה תנופה מיותרת ולא קשורה לצרכיו האמיתיים של האדם אבל מצד שני נעמוד מול עולם שפוי של אזרחים שלא נאבקים במחסור בכסף ,במערכת שלא מכלה את משאבי כדור הארץ שתותיר את הדורות הבאים חסרי כל ואותנו נאבקים במחלות חדשות הנגרמות כתוצאה מזיהומים סביבתיים חדשים.
      השאלה היא בעצם אם אנחנו רוצים להיות כמו המתאמן בחדר הכושר שלוקח סטרואידים ונהנה מגוף חטוב המיוחד אבל כנראה שגופו יקרוס תוך זמן קצר או המתאמן שששריריו גדלים בהדרגה ובשפיות ושיסיים את חייו בשיבה טובה..
      הזכירו לי בדיוק את דבריו של ברנארד לייטאר, הוא עבד בבנק המרכזי של בלגיה ,בהמשך הפך להיות זה שיצר את מערכת המטבע היורו, לייטאר חוקר את המערכות המוניטריות בעולם מזה 40 שנים והוא אמר:
      "די ברור שהמערכת הנוכחית אינה יציבה. לא משנה מה תעשה, לא משנה איזו רגולציה תטיל על מערכת הבנקאות, יהיו קריסות נוספות. זאת ודאות פיסיקלית, כמו כוח הכבידה. אנחנו יכולים להמשיך במסלול הזה, או להקים מערכת פחות שבירה. אבל בשביל לייצר מערכת פחות רעועה צריך להקריב קצת יעילות"

      ערן

      מחק
    4. לגבי ההערה שלך שבהלוואה אין פה חובה לייצר עוד כסף זה לא נכון- הלוואה של 50 מיליארד ש"ח ל30 שנה באג"ח ישראלי נושא ריבית של 5.5% (לפחות נכון לסוף 2011) ,מה שיצריך את המדינה לשלם ריבית של כ166 מיליארד ש"ח. יותר מפי 3 מהקרן. את הריבית מישהו יצטרך לייצר.. מחוב.

      מחק
    5. הריבית כמו הקרן משולמת ממיסים. אפשר לחתוך הוצאות על משהו אחר כדי לשלם, זה לא הכרח.. (בפועל בשיטה הנוכחית אין סיכוי שזה לא יקרה כמובן)
      אבל אם נגיד שעוברים לעולם הדימיוני שלנו לכסף שלא מיוצר מחוב, התשובה שלך משתנה?

      מחק
    6. הריבית שהמדינה מבטיחה לך כשאתה מלווה לה לא קיימת באף מקום -זאת אומרת שבשביל שהממשלה תוכל להחזיר לך את הריבית מישהו (זה יכול להיות אתה ,אני ,חברה פרטית או ציבורית) צריכים לקחת חוב בשווי הריבית כדי שהמדינה תוכל לקחת מזה מיסים שישלמו לה את ההלוואה. האופציה השניה היא שהממשלה תגדיל את המיסים אבל אז אתה תצטרך הלוואה כדי לכלכל את עצמך כי הנטו עלול כבר לא להספיק לך למחייתך.
      איך שלא תסתכל על זה, מישהו בשרשרת הזו ייצר את הכסף הזה מחוב.

      מחק
    7. סליחה אבל אני ממש לא מבין את ההבדל בין כסף שהממשלה מדפיסה או הבנק המרכזי, פרט לזה שהבנק המרכזי לוקח מהממשלה ריבית (שאינני מבין לכיסו של מי היא הולכת).
      אם הממשלה מדפיסה כסף ומשלמת לי עבור הכרובית שגידלתי, או עבור שרות שאיננו יצרני, גם זה יכול ליצור אינפלציה. אם אני מבין הטענה שלך היא לא מי מיצר את הכסף אלא התופעה שממשלות מבזבזות יותר משיש להן. אין שום רע בזה שממשלה לוקחת חוב של 50 מליארד ל 30 שנים אם התכנון הכלכלי נעשה כראוי. הבעיה היא פוליטית. כל ממשלה שתטיל צעדי צנע מאחר והממשלה הקודמת הכניסה את המדינה לחוב, תהיה ממשלה לא אהובה.
      פשוט צריך משטר לא דמוקרטי.

      מחק
    8. שלטון לא דמוקרטי כבר קיים היום -מי ששולט בכסף,מחליט למי הוא ילך ןלמי לא, מי יהיה עני ומי יהיה טיקון הוא אותו גוף שאנחנו חייבים לו את כל הכסף במדינה ולא מדובר בגוף דמוקרטי- מדובר במערכת הבנקאות שהיא גוף פרטי בילתי נבחר שקם למטרות רווח. לא נראה כרגע שהניסוי הזה הוא כל כך מוצלח :)

      ותיקון טעות:
      אינפלציה לא נגרמת כתוצאה מהדפסת כסף אלא כתוצאה מהדפסת כסף לא פרופורציונלית לקצב צמיחת המשק/האוכלוסיה וכו'

      מחק
  5. אם הממשלה תממן את עצמה באמצעות הדפסת כסף, לא תהיה כאן אינפלציה אלא היפר-אינפלציה נוסח זימבבואה בשנים 2007-8 בה המחירים הכפילו את עצמם כל 24 שעות, מעט טוב יותר מההיפר-אינפלציה בהונגריה לאחר מלחמת העולם השניה, אז המחירים הכפילו את עצמם כל 15 שעות.

    הדרך הטובה ביותר בה הממשלה יכולה לממן את עצמה היא באמצעות מסים והלאמות – וכמה שיקחו יותר מבעלי ההון כך טוב יותר.

    דרך אגב, המושג "השקעה" הוא מושג שקרי. המשמעות של "השקעה" היא הלוואה. אי אפשר לייצר כסף מכסף אלא רק מייצור ועבודה. אבל אם מישהו באמת מעוניין לשמור על ערך הכסף שלו, הדרך הטובה ביותר היא לקנות זהב ומתכות יקרות, שהם, למרות התעמולה הממשלתית, עדיין המטבעות האמיתיים בעולם, ומספיק לקרוא בעיתונות הכלכלית איך הבנקים הסינים ממלאים את הכספות שלהם בזהב כאשר ברור להם שכסף הנייר של אמריקה בדרך להפוך לנייר הטואלט המגרד ביותר בהיסטוריה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הדרך הטובה ביותר בה הממשלה יכולה לממן את עצמה היא באמצעות מסים והלאמות – וכמה שיקחו יותר מבעלי ההון כך טוב יותר.

      דרך אגב, המושג "השקעה" הוא מושג שקרי. המשמעות של "השקעה" היא הלוואה. אי אפשר לייצר כסף מכסף אלא רק מייצור ועבודה. אבל אם מישהו באמת מעוניין לשמור על ערך הכסף שלו, הדרך הטובה ביותר היא לקנות זהב ומתכות יקרות, שהם, למרות התעמולה הממשלתית, עדיין המטבעות האמיתיים בעולם, ומספיק לקרוא בעיתונות הכלכלית איך הבנקים הסינים ממלאים את הכספות שלהם בזהב כאשר ברור להם שכסף הנייר של אמריקה בדרך להפוך לנייר הטואלט

      “It ain't what you don't know that gets you into trouble. It's what you know for sure that just ain't so.”
      Mark Twain
      - Eran

      מחק
    2. כן, גם אני אוהב לצטט את מארק טוויין.

      נניח שאתה אידיוט. ונניח שאתה יודע לדקלם ציטטות בלי להבין. אבל אני חוזר על עצמי.

      מחק
    3. גידי - עד כמה אתה יכול לבסס את הטענות שלך?
      עד כמה אתה בטוח שלא נפלת בעצמך קורבן לתעמולה של מישהו אחר?

      "אדם שמשנה את דעתו מתפתח, אדם שנשאר בדעתו נשאר במקום."
      - אני.

      (לא רואה את מרק טווין ממטר)

      מחק
    4. אי אפשר לייצר כסף מכסף אלא רק מייצור ועבודה
      Now if you study my past posts you will find out that I'm unlikely to be a candidate for said assumption, smth. I find impossible to say about your post, but as you say, I repeat myself.
      That's all the time I have for you.
      - Eran.

      מחק
    5. ויז'יונר, הטענות שלי הן לא הגרסא הכלכלית לקופרניקוס, אני לא הופך כאן עולמות. לא תמצא כלכלן שאינו מסכים עם זה שאינפלציה נגרמת על-ידי הדפסת כסף שאינו צמוד לזהב. איך אפשר להוכיח את זה? פשוט לבדוק מה קרה במקרים אותם ציינתי: למה הייתה היפר-אינפלציה בהונגריה אחרי מלחמת העולם השניה? למה הייתה היפר-אינפלציה בזימבבואה? למה הייתה היפר-אינפלציה ברפובליקת וייאמר? אם תנסה לברר את התשובה לכל השאלות האלו, אתה תגלה שהסיבה היא הדפסת כסף (ללא חוב, אגב).

      מחק
    6. אבל כל העולם עובד עם כסף מנייר וכל העולם "מדפיס" כסף. אתה יכול לקרוא לזה הדפסת כסף, אתה יכול לקרוא לזה "הקלה כמותית" או "יחס הלימות הון" בגירסא כזאת או אחרת

      גם בימי תקן הזהב העליזים של המאה ה20 כל פעם הורידו את ערך המטבע המקומי מול הזהב או ירדו ממנו.

      אז כשאומרים לך "הקלה כמותית" אתה אולי טיפה זז בכיסא, כשאומרים לך שהמערכת הקיימת מייצרת כסף מכלום אתה לא מגיב, אבל כשאומרים שהממשלה תדפיס את הכסף אתה נדלק כמו גפרור. אולי בכל זאת מישהו דאג שתחשוב ככה?

      מחק
    7. קודם כל, העולם לא עובד עם סתם כסף מנייר אלא עם כסף מנייר ספציפי, הדולר האמריקאי. ובאמת צריך להכיר את ההיסטוריה של "תקן הדולר" כדי להבין באיזה אופן הוא החליף את תקן הזהב ומה המשמעויות של זה. אגב, בימי תקן הזהב לא הורידו את שער המטבע מול הזהב "כל פעם" אלא פעמיים בלבד: לאחר מלחמת העולם הראשונה ובזמן השפל הגדול.

      המדינה לא "מייצרת כסף מכלום", כי כפי שהסברתי, וכמו שיודע כל היסטוריון של הכלכלה – המדינה לא יכולה "לייצר כסף" אלא רק להוריד את שער המטבע המקומי ביחס לזהב – זו המשמעות של הדפסת כספים, קרי "ייצור כסף מכלום". אני לא יודע "מי גרם לי לחשוב ככה", אני כנראה לא שותף לפרנויה שלך – מה שכן, הממשלה והכלכלנים-מטעם עשו בדיוק ההפך ממה שאתה אומר. הם עשו ככל שביכולתם כדי להכחיש את ערכו של הזהב ודי היה לראות את ברננקי מתקפל וממלמל כאשר רון פול שאל אותו, במהלך דיון בקונגרס, מדוע הבנקים המרכזיים מחזיקים זהב בכספות, אם לזהב אין כיום כבר שימוש מוניטרי. "מסורת", כך ענה ברננקי. "מסורת", ממש כך - הכלכלן המוביל של אמריקה...

      מחק
    8. כשאני שואל אם אולי נפלת קורבן לתעמולה אני לא מתכוון לנושא של זהב = כסף, אלא לתיאוריה שאם לא יהיה בנק מרכזי עצמאי שיחליט מתי מדפיסים כסף אלא הממשלה תחליט, אז הדרך לזימבבווה קצרה וודאית

      אין לנו וויכוח בנושא של ייצור כסף מכלום, רק בטרמינולוגיה
      בנושא של תקן זהב - ב71 החלופה לירידה מתקן הזהב הייתה להוריד את יחס הדולר לזהב, ככה שזה בדיוק מתאים. בעולם של אינפלציה שהיא לא 0 במוקדם או במאוחר תקן הזהב ידרוש "תיקון"
      אני חושב שאתה צודק לגבי הבנקים המרכזיים ואני מאמין שנראה חזרה למסחר בינלאומי מבוסס זהב, אבל אני לא חושב שזה הדבר הנכון לעשות

      זה לא משנה מה מגבה את הכסף, משנה מי שולט בכמות הכסף

      נ.ב. זה לא תורם לדיון להאשים אנשים שאתה לא מכיר בפרנויה

      מחק
    9. זה לא משנה מי מחליט להדפיס כסף, אלא כמה כסף מדפיסים. אם נאמץ את ההצעה לממן את כל הוצאות הממשלה באמצעות הדפסת כסף במקום מיסים וחובות ממשלתיים – התוצאה תהיה היפר-אינפלציה נוסח זימבבואה. חוץ מזה שאין דבר כזה "עולם של אינפלציה" אלא עולם של פיחות של המטבע. יחס הדולר-זהב לא חייב לרדת אלא המחירים הם אלו שירדו.

      זה גם לא "תורם" להאשים אנשים שהם "קורבנות של תעמולה". לפחות האשמה שלי טיפה יותר מבוססת.

      מחק
    10. מי דיבר על מימון כל הוצאות הממשלה מהדפסת כסף?
      דובר על מימון חלק מהוצאות הממשלה בהדפסת "כסף" במקום בהלוואה
      אתה חוזר על עניין פיחות המטבע אבל אף אחד לא מתווכח איתך על זה

      אני חושב שלהיות קורבן שי תעמולה זאת הדרך הכי לגיטימית להיות אדם חכם שחושב שערימה של שטויות זה נכון, זה לא אמור להיות עלבון

      בכל מקרה אני מבין שאתה משוכנע שאני פרנויד ועוד כל מיני דברים, אז שיהיה בהצלחה לריב עם אנשים אחרים באינטרנט - מי ייתן שדעותיך היום ישארו עימך עד יום מותך

      מחק
    11. גידי אני חושב שאתה פשוט משחזר ססמאות של התקשורת מבלי באמת להבין אותם.
      ההיפר אינפלציה בזימבבואה זו דוגמא מצוינת כי היא התרחשה בדיוק תחת השיטה בה נוהגים בכל העולם בו הבנק המרכזי מדפיס כסף מחוב... כך שהנה דוגמא להראות לך עד כמה השיטה שאתה כל כך תומך בה גם היא גורמת להיפר אינפלציה.
      יש כיום עשרות מדינות שפשטו רגל כתוצאה מהיפר אינפלציה תחת שיטה בה כסף נוצר מחוב.
      והנה עוד עובדה : עד 1913 שבה הונחו יסודות השיטה בה כל הכסף נוצר מחוב היו רק 4 מיקרי היפר אינפלציה בעולם,בכלל אז אינפלציה למשל בארה"ב היתה דבר נדיר.. מאז אותה שנה היו מספר מיקרי ההיפר אינפלציה הגבוה שנמדד אי פעם בהיסטוריה.

      ערן

      מחק
    12. אתה טועה עובדתית. בזימבבואה "מייצרים כסף ללא חוב". מוגבה מדפיס כסף כל אימת שהוא צריך לממן את אחד הפרוייקטים המטורפים שלו. בלי אג"חים ובלי נעליים. הדבר היחיד שעוצר אותו לעתים הוא הקושי לגייס די מטבע חוץ לקנות דיו ונייר.

      מכיוון שאתה עצמך מכיר בעובדה שהיו מקרים של היפר-אינפלציה גם בהעדרם של בנקים מרכזיים, הייתי מצפה שתגיע למסקנה המתבקשת שאין שום קשר בין השאלה כיצד "מזריקים" את כסף הנייר ובין אינפלציה. אם אתה רוצה לקרוא דיון אינטלגנטי בסוגית הדפסת הכסף והקשר לאופן "הזרקת" הכסף לשווקים, אני ממליץ לך על ספרו של Detlev Schlichter, Paper Money Collapse. אולי זה יוכל לחסוך לך במעט את מחלות הילדות של תיאוריה שאינה מגובשת דיו.

      מבחינה של העובדות ההיסטורית של מקרי ההיפר-אינפלציה (הונגריה בשנים 1945-1946, זימבבואה, יוגוסלביה 1992-1994 וכו') ניתן לראות שהיפר-אינפלציה התרחשה לרוב במדינות אוטוריטריות בהן השלטון – ולא הבנקים המרכזיים "הנוראים" – היו אלו שקבעו את הספקת שטרות הכסף. אף אחד לא מכחיש שיש קשר (סוציולוגי ומוסדי) בין קיומם של הבנקים המרכזיים לניתוק של כסף הנייר מהזהב אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה: כל עוד הכסף היה צמוד לכסף מטאלי לא היתה אינפלציה שלא כחלק מ"בום" כלכלי (אינפלציה אמיתית). ההצעה חסרת האחריות להעביר לשלטון את המונופול על הדפסת הכסף תוביל בסופו של דבר לאסון חמור בהרבה.

      מחק
    13. אתה טועה ידידי,
      מאז שנות ה80 שיטת ייצור הכסף בכל העולם (כולל מדינות טוטאליטריות כמו איראן, ברה"מ לשעבר, סוריה ,קובה, סין וכו') מיוצר על ידי הבנק המרכזי מחוב. ככה שכל דוגמא שתתן מאותה השנה להיפר אינפלציה מדגישה את החסרון בשיטה הזו.
      זה נכון שלא משנה מי מייצר את הכסף אלא איך אבל זה לא סותר שהשיטה היום בוודאות תוביל כל מדינה לקריסת המטבע שלה או הכלכלה או שניהם..
      ממליץ לך לקרא את ספריו של ברנארד לייטאר שחקר במשך 40 שנה את המערכות האלה וגם יצר את המערכת המוניטרית של היורו.
      הנה קטע מתוך ראיון איתו בthemarker:
      145 משברים בנקאיים, 208 משברים מוניטריים ו-72 משברי חובות ממשלתיים - כל אלה לא התחוללו לדברי ברנרד ליטאר במאה השנים האחרונות, כי אם ב-1970-2010 בלבד. "די ברור שהמערכת הנוכחית אינה יציבה. לא משנה מה תעשה, לא מעשה איזו רגולציה תטיל על מערכת הבנקאות, יהיו קריסות נוספות. זאת ודאות פיסיקלית, כמו כוח הכבידה. אנחנו יכולים להמשיך במסלול הזה, או להקים מערכת פחות שבירה. אבל בשביל לייצר מערכת פחות רעועה צריך להקריב קצת יעילות"

      אני ממליץ לך בחום לקרא גם את המסמך שפרסמה לפני חודש קרן המטבע ,שלא חשודה כמי שמתנגדת לשיטה:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_3.html

      מחק
  6. גם אם הממשלה היתה מדפיסה את הכסף בעצמה ללא חוב, היא עדיין הייתה יכולה להעלות מסים בצורה דרסטית כדי לממן פעילות. בעצם אין לה ברירה אם היא רוצה לפתח פרויקט גדול ל 5 שנים כמו שנאמר פה. כולנו לוקחים הלוואות כי המינוף מקפיץ אותנו קדימה מהר יותר ומיצר מספיק כדי להחזיר את הריבית. לא הינו יכולים לקנות דירה בדרך אחרת.
    אבל מדוע ערן טוען שההכנסות של המדינה רק ממיסים והיא לא מיצרת כסף? אני גר במדינה שחלק גדול מההכנסות שלה מגיע מיצור עצמי של כסף, היא מוכרת אדמה ומרימה פרויקטים של מגורים למעוטי יכולת שעדיין רווחיים מאד כי הם בקנה מידה גדול. היא יוצרת אדמה על ידי פרויקטים של יבוש שטחי ים שמקטינים מצד אחד את האבטלה ויוצרים אדמה שניתן למכור. בעבר הדואר ואם אינני טועה חברת החשמל והרכבות היו שיכים למדינה, מה רע בזה כמקור הכנסה? מדוע המדינה צריכה לגוות מיסים? במדינה שאני גר בה המדינה גומרת את השנה עם עודף תקציבי ומחזירה אותו בצורת מענקים לחשבון החשמל ולארנונה של האזרח הקטן

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום השמיים יפלו (ואני מקווה שלא),
      אם ממשלה מדפיסה כסף לצרכיה היא תוכל להדפיס כמה שצריך גם בלי לקחת מיסים,מה עוד שיתפנו לה גם ללא הדפסה נוספת כ-37 מיליארד ש"ח (הריבית על החוב בשנה שעברה) ,שעם הסכום הזה תוכל להקים פרויקטים עצומים. הכל כמובן תחת רגולציה שתמנע אינפלציה. ואם הדפסת הכסף תגרום לאינפלציה הממשלה תאלץ להצטמצם ולהמנע מפרויקטים ראוותניים ובזבזנים שלא באמת תורמים דבר לציבור אלא רק תורמים לירידת ערך הכסף.

      לגבי הכנסות המדינה- גם בדוגמא שלך המדינה לא מייצרת כסף - אם היא מוכרת אדמה היא פשוט מקבלת X שקלים על האדמה מאדם או גוף אחר ,כך שעכשיו לאותו גוף יהיו פחות X שקלים והמדינה עם +X שקלים. סה"כ כמות הכסף לא גדלה ולא נוצר כסף חדש.
      כשמדינה מוכרת נכסים זה לא נכסים שלה -זה נכסים שלך וכשחלק מהרווחים ממכירת הנכסים הולכים בכלל להחזר התשלום על החובות -זה אומר שהמדינה בסה"כ העבירה נכסים לגופים פרטיים והכסף לא הלך לשום דבר שיכול להועיל לך.

      אשמח לדעת על איזה מדינה אתה מדבר כדי שאוכל להתיחס ספציפית לנתונים שהבאת.

      ערן

      מחק
    2. הונג קונג. פה המדינה מייצרת הכנסות על ידי מתן הטבות. לדוגמה: הרכבת התחתית זולה מאד. המדינה נותנת לחברת הרכבות הלוואה לבנות קו לאזור לא מיושב ששיך לה ולוקחת יזמים שיבנו עליו דירות בכמויות גדולות ומוכרת אותם לאנשים שאין ברשותם דירה במחיר של 70% ממחיר השוק. היא גם נותנת להם הלוואה שההחזר שלה שווה לשכירות. כשהם מוכרים את הדירה הם חייבים להחזיר לממשלה 30%. כולם מרוויחים מזה. הרכבת התחתית מקבלת מהמדינה את האדמה של יציאת הרכבת ובונה עליו מרכז קניות ומשכירה אותו. כל שנה הממשלה מחשבת את עלות הכרטיסים לתחבורה הציבורית מחשיבים בכלל רווחי החברה גם את ההכנסה מחנויות וזה מסבסד את הכרטיסים. פה אגב הבנקים מדפיסים בעצמם את הכסף שלהם. אין בנק מרכזי ו3 בנקים פרטיים מדפיסים כל אחד כסף בצבע אחר, והמצב הכלכלי טוב. אני לא מבין מה החסרון בלתת לבנק המרכזי להדפיס את הכסף אם הממשלה מאשרת לו את הכמות של ההדפסה. מי מתחלק ברווחי הבנק המרכזי? החובות האדירים של הממשלות נוצרים בשל חוסר אחריות ועקיפה של חוקים. אם מדינה תיצר הכנסות היא תוכל להמנע מחובות וממסים. בעבר הלא רחוק לא היו מסים בארצות הברית.

      מחק
    3. להונג קונג יש בנק מרכזי הוא נקרא רק בשם אחר:
      http://www.economywatch.com/banks/central-banks/hong-kong-monetary-authority.html

      מחק
    4. מעניין מאד, לא ידעתי תודה. האם העובדה שזהו Government Organization עושה אותו שונה מבנקים מרכזיים בארה"ב או בארץ? הוא הרי נתון למרות הממשלה. והתאור של הפעולות שלו בכתבה שהעלת מעלות על נס את היעילות שלו, אז זה כן יכול להיות חיובי.

      מחק
  7. שכנעת אותי שאג"ח ממשלתי זו השקעה טובה. המדינה מעלה מיסים? מפטרת עובדי מדינה? יופי, אז עדיף לי להיות.בצד שגם יוצא חו משהו מזה ושכל שאר הפראיירים רק יידפקו כדי להחזיר לי את החוב

    השבמחק
    תשובות
    1. ...או עדיף לך להיות בצד שבו אף אחד לא ידפק כדי שאתה תרויח והפוך.

      כך או כך שהאחרים ידפקו אתה תדפק יחד איתם כי כשלאחרים לא ישאר כסף לשלם עבור חובות המדינה -המדינה תדאג שאתה תשלם יותר...מישהו צריך לכסות את הגרעון..לא?
      במערכת המעוותת הזו הפראיר היום זה "הם" ומחר זה אתה והבנק תמיד מרויח.

      ערן

      מחק
  8. מאמר מצויין.
    רוצה עוד להוסיף ולהדגיש שהממשלה לא באמת משלמת לנו את הריבית הנקובה, משום שהריבית הזו נחשבת ל"רווח הון" ויש לשלם גם עליה מס....
    ועד שהמדינה תעבור להנפקת הכסף לפי השווי ולא מהאויר, עד אז, מה כדאי לעשות?
    איך אנחנו כאזרחים יכולים להשקיע (נגיד..) בשוק ההון או לסגל תרבות צריכה שתעודד את הממשלה לכיוון הנכון?

    מיכל

    השבמחק
  9. לא סתם נכתב בספר דברים:

    "לא תשיך לאחיך נשך כסף..." (דברים כג').

    כסף אמור לעזור לנו בסחר חליפין, לתת לנו יכולת לכמת את השווי של הסחורות אחת ביחס לשניה ולאפשר סחר חליפין נוח.
    כסף לא אמור לייצר כסף! המרדף הזה אחרי ריבית / תשואה, גורם לנו להיות משועבדים לה!
    בגלל שבנקים צריכים להראות תשואה גבוהה להון, אנו משלמים ריביות גבוהות יותר (על מסגרת האשראי היום חבר שלי משלם 13-15%!!). בגלל שהדירות צריכות להניב תשואה למשקיעים וכמובן הגנה מפני אינפלציה, אנו משלמים שכירות גבוהה ומחירי רכישה מטורפים!!
    חברים יקרים, אנו חלק מחברה כלל עולמית שמכורה לתשואה וריבית. מכורה לכסף וירטואלי. הכול, חוץ מעבודה וייצור אמיתי! (את זה מביאים מסין).
    ולכן כתוב יפה במסכת דף מ"ט, ע"ב: "היוקר יאמיר, הגפן תתן פריה, והיין יקר הוא...".
    יהיה יוקר ועליות מחירים, אך לא מפני שאין תוצרת, יהיה שפע, אבל מחירים גבוהים. ככה זה כאשר חלק מהכסף שלנו צריך ליצור תשואה על כסף אחר, ככה זה כאשר יש ריבית. לנו זה ברור מאליו כי ככה הורגלנו, אבל תחשבו כמה יהיה יפה העולם אם לא תהיה ריבית! ללא מרדף לעשות הגנות משחיקת הכסף (אינפלציה). כאשר הוא חוזר למקומו הטבעי ומשמש אך ורק לצורך סחר חליפין!
    שבוע טוב לכולם... מאמר מדהים ונכון לצערי...
    אגב למקרה שלא כתבתי, אני כלכלן במקצועי לאחר כמה שנות עבודה במטה בנק מוביל. את מה שאתם כותבים, אני ראיתי מבפנים...

    האיש מבפנים.

    השבמחק
    תשובות
    1. האיש מבפנים, תודה על התגובה, טוה לשמוע מישהו מתוך המערכת שמודע לבעייתיות שלה.
      אולי תוכל להאיר את עיניינו כמה מהעובדים בבנקים מודעים לבעייתיות של כסף מבוסס חוב ואם זה הרוב איך אתה מסביר שזה עדיין לא יצא החוצה? האם זו קונספירציה שכולם משחקים את המשחק?

      מחק
  10. תענוג מאלף. המאמר קצפת והתגוביות דובדבן.

    תודה,
    עמי

    השבמחק
  11. Great and simple idea...if we lived in some economic Dreamland.
    In reality when Government is allowed to print its own money the results are often disastrous.
    Normally, the internet crowd raise this idea against borrowing from the Banks but here the poster is talking about borrowing from citizens, and is on shaky ground as borrowing for its citizens is likely the best option.
    First because of the PERCEIVED risk/reward Government can get finance on the cheap, second, it cannot spend like there's no tomorrow since that will be revealed when its bonds interest goes up..
    third, no money is added to the economy (assuming interest payment come from tax revenues), fourth, the economy is expanded when the money is invested back in it instead of sitting in savings.
    Ultimately though, this isn't an economic question nor social - but spiritual, as without spiritual understanding no system, no matter how thoughtful, will succeed in the long run..but I don't wish to spoil the party.
    Let the intellectual hogwash proceed.
    Have fun.
    - Eran

    השבמחק
  12. נניח שמחר המדינה מחליטה להתחיל וליצור כסך בעמצה ולא ע"י הבנק המרכזי.
    מה ההשלכות של מהלך זה על המדינה ועלינו האזרחים?

    השבמחק
    תשובות
    1. מהלך כזה לא יכול להתחיל ביום אחד - החלפת כסף מחוב לכסף לא מבוסס חוב מחייב תהליך הדרגתי על מנת למנוע זעזועים

      מחק
    2. זה ברור לי
      התכוונתי, איך מהלך כזה יכול להשפיע למשל על המדינה/אזרחים ביחס לשאר העולם שיוצר כסף מחוב ע"י בהנק המרכזי. אנחנו הרי נערער את כל מה שמקובל בשאר העולם וזה לבטח יצור התגדויות חריפות ביותר ע"מ שזה לא יגיע לפתח ביתם..

      תודה

      מחק
  13. כמה תיקונים...
    כאשר כמות הכסף גדלה ביחס למוצרים אז מקבלים אינפלציה. כמות הכסף יכולה לגדול על ידי הדפסה ישירה או על ידי יצירת אשראי.
    כלומר אינפלציה היא תהליך מוניטרי. הממשלה יכולה לגרום לאינפלציה כחלק מהאג'נדה (העקומה) שלה. אבל אין שום ממשלה בעולם שתרצה להגיע למצב של היפר אינפלציה.

    היפר אינפלציה זה מצב שבו האזרחים מאבדים את האמון במטבע (בדרך כלל משחיקה מסויימת בערכם של החסכונות שלהם...) במקרה כזה לא נדרשת הדפסת כסף כדי לגרום לקריסה של המטבע, מכיוון שכולם מוכרים את המטבע שברשותם ומחליפים אותו למטבע אחר או לרכוש או סחורה. אנשים יעדיפו לסחור בסיגריות במקום בשטרות.

    במצב של היפר אינפלציה, האמון הבסיסי בכלכלה נהרס ואין שום שליט ששמח שהאזרחים שלו לא מוכנים לעבוד או להילחם תמורת הכסף שהוא מדפיס.

    השבמחק
  14. לגבי הריבית של האג"ח...
    הריבית של האג"ח מגלמת את הסיכון של פשיטת הרגל של המדינה.
    הסיבה העיקרית שאנשים מוכנים להלוות תמורת ריבית נובעת מהאמונה שבעתיד יהיו יותר מיסים. אולי מכיוון שהם מאמינים שבעתיד יהיו יותר משלמי מיסים ועבודתם תהיה יותר ריווחית. כך נוצרת לה אשליית העתיד המתוק.
    באירופה אנו עדים למצב של אוכלוסיה קטנה ומזדקנת. גם שם נסגרים מפעלים ועוברים למזרח. אין מצב שהמדינות באירופה יוכלו לשלם את הריבית מכיוון שגביית המיסים תלך ותקטן עם הזמן. זה תהליך דמוגרפי.
    גם ביפן וגם בסין ישנו מצב דומה לאירופה. האוכלוסיה שם קטנה ולכן גביית המיסים תקטן בעתיד. לכן גם אצלם לא יוכלו לשלם את הריבית.
    הפתרון היחיד שלהם לתשלום החוב הוא הדפסת כספים.
    אני מאמין שכתוצאה מכך, בעתיד הלא מאוד רחוק, האנשים יתעוררו ויזנחו את כל מטבעות הפיאט (המטבעות שאינם מגובים באף סחורה)

    השבמחק
  15. מוצטפא שמטרלינג22 באוקטובר 2012 בשעה 7:48

    מנגנון ממשלתי מרוויח כספים רק דרך גביית מיסים. נאמר שהממשלה רוצה לבצע פרוייקט גדול, שייפאר את שמו של השר שיזם אותו. או לצאת למלחמת ברירה מול אוייב מדומיין. כדי לממן את הפעילות הזו, שהיא יקרה מאוד, יש שתי אפשרויות:

    1. לגבות מיסים מהאזרחים כדי לממן את הפרוייקט
    2. למכור אג"חים ייעודיים נושאי ריבית, כמו מלווי מלחמה או אגרות ההתנתקות.

    בגלל שבמצב מס' 1 הממשלה תצטרך להסביר לאזרחים בשביל מה בדיוק היא צריכה את הכסף קיים החשש הממשי שהאזרחים הנודמיקים יישאלו למה בכלל הם צריכים את השטות הזו ויסרבו לשלם.

    לכן פתרון 2 מוצלח יותר: הכסף מגוייס מיד, הפרוייקט מוקם, כולם צוהלים והממשלה עוד יכולה להתגאות בביקושים לאג"חים שלה, מה שמעיד על "אמון השווקים". כדי לטשטש את המחיר פורסים את התשלומים ל20-30 שנה וכך, הודות לנפלאות הריבית, משלמים האזרחים פי שתיים או שלוש ממחירו האמיתי של הפרוייקט, אותו הם מלכתחילה לא היו מסכימים לממן.

    אפשר כמובן למכור את האג"חים רק למשקיעים זרים וכך בכלל לדחוק החוצה מספרי החשבונות את אפו הארוך והרחרחני של הציבור הארור. באופן זה תוחזר ההלוואה אך ורק במטבע חוץ, מה שיצמצם את יכולתה של המדינה לסחור עם ארצות אחרות (כי כל הכסף ילך להחזר הלוואות) ותחייב כל ממשלה עוקבת להתחשב יותר בדרישותיהם של "המשקיעים הזרים" מאשר בצרכי האזרחים! וכך, כבמטה קסם, תגיע פשיטת הרגל הלאומית והקריסה החברתית הנלווית.

    מיותר לציין שכזה מנגנון טפשי הוא הצאצא של הזיווג בין שני הורים איומים: יהירותם המטופשת של ראשי המדינות ורשעותם החמדנית של הבנקאים המלווים את הכסף והשואפים להחריב את העולם ולהשתלט עליו.

    כך לפחות נכתב בפרוטוקולים

    השבמחק