היסטוריה בתל אביב: עשרות פעילים בכנס לייסוד תנועה אזרחית לרפורמה מוניטרית

למעלה מ70 פעילים מילאו מפה לפה את 'מקום לשבט'  בתל אביב בכנס חשיבה ותכנון של קמפיין לחשיפת מנגנון  הכסף והצעת אלטרנטיבה.

בין הדוברים היו פרופ' יהודה כהנא,ד"ר שחר דולב (שלא יכל להגיע אך שלח מסר לנמצאים), ד"ר דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא, טל רונן,  אופיר אביגד מקואופרטיב בר קיימא, ארנון בוך מפורום כלכלה חדשה, אמנון דפני מהבנק החברתי, אהרון פורת מבלוג תיקון עולם , איל הרצוג ממקימי מטהקפה ויזם כלכלה אלטרנטיבית, סופי ממהפכה של אהבה, מאיה רימר ונילי ממחאת האוהלים ,עבדכם הנאמן, מארגני הכנס אריה בן דוד ולי גריין ועוד טובים ורבים. 

הנה תיאור המפגש כפי שנכתב על ידי אור-לי ברלב בדף הפיסבוק שלה.

יש רגעים שבהם המילים שנאמרות בחדר מתעמעמות והופכות לזמזום רקע, כי הדבר היחיד שאפשר לשמוע בבירור הוא משק כנפי ההיסטוריה. זה קרה ביום שני השבוע. ובגלל שההיסטוריה נכחה במלוא עוצמתה בערב הזה, אני מציינת לעצמי את התאריך: 22.10.12.

נפתח בסיפור.
פעם, לפני הרבה הרבה שנים, 80 שנה למעשה, בעיר קטנה באוסטריה העונה לשם וורגל, קרה נס. הימים היו ימי שפל כלכלי, המצב היה קשה, וראש העיר החליט לערוך ניסוי: הוא החליט להנפיק לתושבי העיר מטבע חלופי. המטבע הזה היה שונה מהמטבע האוסטרי: הוא היה מטבע דיפלציוני. כלומר, מטבע שבכל חודש מאבד אחוז אחד מערכו.
המשמעות: לא משתלם לצבור כסף, כי בחודש הבא הוא מאבד מערכו.
התוצאה: מחזור החלפת הכסף בין האנשים עלה דרמטית; העירייה, שקיבלה משאבים כתוצאה מהעסקאות הרבות, פיתחה עוד ועוד שירותים ותשתיות לתושבים; ולאף אחד לא השתלם לאגור כסף כך סתם.
התוצאה מקץ שנה: מחיקה מוחלטת של 60% אבטלה ושגשוג. נס. ראו הערים סביב כי טוב ורצו גם. ראה הבנק המרכזי באוסטריה שהוא מאבד את שליטתו בכסף ועצר את המהלך באמצעות בתי המשפט. הניסוי המצליח הופסק.
עוד נשוב לסיפור, בינתיים נחזור למפגש שהתקיים ביום שני השבוע. היו שם כ-60 איש. כל מיני אנשים: אנשי אקדמיה, כלכלנים, מתענייני כלכלה, מהפכנים, אזרחים מודאגים. מטרת הפגישה הייתה ברורה: יציאה למהלך שישנה את המערכת המוניטרית בישראל.

רובנו שמענו בילדותנו את המשפט: "הכסף לא גדל על העצים". אבל אף אחד מאיתנו לא קיבל הסבר איפה הוא כן גדל. ואיך. למעשה, רוב הציבור בארץ לא יודע איך מיוצר הכסף. יותר מכך, רוב הציבור בארץ אפילו לא שואל את עצמו את השאלה הזו. נולדנו לתוך זה, וזה נראה לנו מובן מאליו שככה זה וזהו, כמו השמש העולה כל בוקר במזרח.
אף אחד לא סיפר לנו למשל שכסף מיוצר מחוב. ושלמעשה הוא פיקציה. אוויר. אף אחד לא סיפר לנו, שזה אחד משורשי העיוות הכלכלי שבו אנחנו נתונים. אף אחד לא סיפר לנו איזה כוח עצום זה נותן לבנקים, כך שמי שבאמת שולט בעולם אלה בעלי הבנקים, שהפכו אותנו לעבדי חוב.

למי שאינו מצוי בחומר, המילים האלה יכולות להישמע בתחילה כמו סינית. ואולי זה חלק מהסיבה שזה החזיק מעמד כל כך הרבה זמן. אבל ביום שני השבוע, בפגישה אחת בבר קואופרטיבי אחד (הבר-קיימא כמובן, מה מתאים ממנו), קם גרעין האנשים שלקח על עצמו לחולל כאן שינוי מרחיק לכת.

כמה דוגמאות מתוך טיוטת נייר העמדה שחולקה במפגש:
1. הממשלה תוציא את האחריות ליצירת הכסף והמדיניות המוניטרית משליטת גורמי הבנקאות הפרטיים. (כשחושבים על זה, זה ממש משונה: מה פתאום שמונופול של ידיים פרטיות ייצרו את הכסף ולא המדינה למשל?).
2. הממשלה תייצר כסף משוחרר מחוב. (זה אפשרי! וכבר נעשה בעבר)
3. הממשלה תלאים את החוב שלה לבנק המרכזי: "אין שום סיבה המצדיקה שהבנק המרכזי יחזיק חוב של מדינה שאותה הוא מייצג ושהוא ממומן על ידה". (ת'כלס)
4. המונופול על יצירת הכסף יופקע מהבנק המרכזי והמערכת הבנקאית, והגופים החברתיים והמוניציפליים השונים יוכלו להנפיק מטבעות נוספים, משלימים זה לזה, שיעמדו תחת פיקוח ויפעלו בשקיפות מול הציבור.

על פניו, נייר עמדה זה יכול להישמע אולי שאפתני עד יומרני. רחוק מהישג יד. אבל מי ששם לב מה קורה בעיתונות הכלכלית הממוסדת לאחרונה, יכול להבין שזה בדיוק הכיוון שאליו אנו צועדים. לפתע, מה שנחשב לרעיונות איזוטריים למהפכנים וחולמי עולם חדש, מגיע למיינסטרים:
כלכליסט דיווח בכתבה נרחבת לפני שבועיים על העיוות של כלכלת החוב בעולם (כתבה שזכתה ליותר מ- 1,000 שיתופים, עניין נדיר בכלכליסט); גלובס ודה מרקר יצאו ביום שני עם כתבות שעוסקות ב"פתרון קסם" שמציעה קרן המטבע הבינלאומית לפיה ניהול הפיננסיים יחזור לידיים ממשלתיות, חובות המדינות יימחקו והבנקים יאבדו מכוחם.

(אז אמנם, כל הצעה של קרן המטבע הלאומית ראויה לחשד ולבדיקה מעמיקה, שהרי היא שותפה לגזל הנורא שמתרחש עד כה, אולם העובדה שזה עולה על השולחן, ובמרכז השיח הכלכלי העולמי, מעידה יותר מהכל שהשיטה המוניטרית עומדת להשתנות. אולי גם בקרן המטבע התחילו להבין שזה נחמד להיות עשיר ושליט עולם, אבל אם הכל קורס, לא יוותר לך דבר מלבד ערימות של שטרות חסרי ערך).

נחזור לרגע ההוא, ההיסטורי, ביום שני. למרות שאיחרתי למפגש ופספסתי לא מעט דברים חשובים שעלו שם, קל היה להבחין בתחושת השליחות העצומה והתרוממות הרוח ששרתה בחדר. אחד הדוברים, אייל הרצוג יזם היי-טק, סיפר על סטארטאפ חדש שיש לו כבר משקיע: אפליקציה בטלפון לתשלום במטבע חלופי. מעין רשת חברתית כלכלית, שבה תוכלו לשלם עם מטבע אלטרנטיבי.
בשיחה שניהלתי עם אייל אחרי המפגש, הוא אמר לי משהו שלא עוזב אותי מאז: כסף הוא כלי, אמצעי, שעוזר לאנשים לשתף פעולה ביניהם. אולם אנשים חושבים שהם חייבים לשתף פעולה בעזרת כלים שמישהו אחר מספק להם (הבנקים למשל), ולא מבינים שהם יכולים לשתף פעולה אחד עם השני בקבוצות, בעזרת כלים משלהם. כלים שהם שולטים בהם. "תראי מה ניסוי אחד בוורגל באוסטריה בשנות ה- 30 חולל: שינוי אחד במטבע לפי הצרכים שלהם, והם החלו לשגשג".

במפגש אנשים סיפרו על היום שבו הם גילו שאנחנו חיים בהונאה אחת גדולה. לכל אחד היה רגע כזה של התפכחות. אחד האנשים שחוו כזו התפכחות כבר לפני שנים אחדות, הוא ערן הילדסהיים, הבלוגר שעומד מאחורי "כלכלה אמיתית". הבלוג הזה עוסק בעקביות אדוקה בכלכלה נטולת חוב, ולמרות שערן ואני עוד מבררים בינינו כמה מעורבת צריכה להיות המדינה במימון צרכים לאזרח גם בכלכלה נטולת חוב, לשנינו ברור דבר אחד: ההונאה חייבת להיפסק.

האיש שעומד מאחורי היוזמה להשיק קמפיין שיקדם את הנושא הוא אריה בן דוד. אמן, איש חינוך ויזם חברתי-כלכלי שהגיע למסקנה שהגיע הזמן לפעול. די לדיבורים. הוא ריכז קבוצה מרשימה של אנשים. אחד מהם, ד"ר שחר דולב מרצה לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, לא יכול היה להגיע אך הוא שיגר מכתב מטעמו:

"אז אנחנו עומדים לטפל בשורש הבעיה, אך צריך לעשות זאת בזהירות רבה, ולו רק בגלל שאנו מנסים להפוך מערכת שנבנתה במשך עשרות שנים, ממשבר למשבר, על ידי מאות אנשים, מהחכמים שחיו בתקופה זו.
אני מניח שבפעילותנו ניתקל בשני סוגי מתנגדים:
סוג ראשון הוא הכלכלנים, שמאמינים בכל מאודם בצדקת הדרך הנוכחית. אנשים אלו הם מקצוענים ובעלי יושרה, המאמינים שהם פועלים לטובת הציבור. מולם נצרך לפעול במקצועיות מקבילה ובכבוד, כדי להוכיח אותם על טעותם ולהביא אותם לצידנו. זה לא יהיה פשוט כי הכלכלה מעוורת, וקשה למי שבתוך עולם המושגים הכלכלי לראות את התמונה המלאה.

הסוג השני של המתנגדים יהיו בעלי האינטרסים השונים, ובראשם בעלי הבנקים ועושי דברם, שלא יוותרו בקלות על הרישיון לקחת כסף קל מהאזרחים. מולם נצטרך להביא את ההמונים שידרשו לשנות את השיטה".

אז לכל מי שתהה מה שלום המהפכה...
הנה היא. מתקדמת, מתקדמת, מתקדמת.

אז נכון שלא קל להתמודד מול הגוף החזק בארץ ובעולם: הבנקים. שהרי באוסטריה הבנק המרכזי הצליח לסגור את הניסוי והנס ההוא. אבל ברגעים כאלה, כשהכל נראה עצום מימדים וכמעט בלתי אפשרי, אני נזכרת באבחנה שאמר פרופסור קוריאני נחוש, אשר נלחם והביס לבדו טייקוני ענק בדרום קוריאה:
"בזמן שאני פועל למען הצדק, הצד השני פועל למען הכסף. בזמן שלי יש מחויבות, לצד השני יש רק תמריץ. וזה הבדל ענק".

-------------

-------------

בתמונה: המפגש ביום שני.

בקרוב: וידאו שתיעד את המפגש.




קישורים...

מקבץ קישורים למאמרים בעברית בנושא, באתר כלכלה אמיתית:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/blog-page_29.html

הסרט "התמוטטות" (עם תרגום לעברית):
http://www.youtube.com/watch?v=hF6EPa7Kl0s

הסרט "כסף כחוב" (מתורגם לעברית)
http://www.youtube.com/watch?v=KffxeZtkXYs&list=UUdFTv6VTaCt_pem-lyn2AwA&index=3&feature=plcp

ניסוי וורגל:
http://www.lietaer.com/2010/03/the-worgl-experiment/

Asher Schechter כותב בדה מרקר על מטבעות חלופיים בעולם שכבר עובדים:
http://technation.themarker.com/digital/1.1772728


ראיון עם הכלכלן הבלגי ברנרד ליטאר, חוקר מערכות מטבע ומאבות מטבע היורו, על קריסת השיטה המוניטרית הנוכחית:
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1671970

הכתבה בכלכליסט על כלכלת החוב:
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html

גלובס על הצעת קרן המטבע הבינלאומית:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791888#fromelement=hp_morearticles

מפגשי פעילים אופרטיביים יתקיימו כבר במהלך השבועות הקרובים ומי שמעוניין לתרום ולהיות פעיל יכול להתעדכן ולהרשם בדף הפיסבוק בקישור כאן.