יום ראשון, 31 במרץ 2013

ארה"ב,בריטניה וקנדה גיבשו תוכנית מגירה לחילוץ בנקים ב"סגנון קפריסין"

בקפריסין נפרץ בשבוע שעבר קו אדום בו פקדונות האזרחים בבנקים בכל העולם כבר לא בטוחים יותר. זה היה רק עניין של זמן עד שהמהלך החריג יהפוך ל"סטנדרט" בכל העולם. מדינות רבות  בדרך לאמץ את חילוץ "נוסח קפריסין" בינהן כל מדינות האיחוד האירופי וניו זילנד .גם בארה"ב סרב נגיד הפדרל ריזרב להכחיש שפעולה כזו לא תתבצע בארה"ב -היתה לו כנראה סיבה טובה. כבר בסוף 2012 אישרו הפדרל ריזרב והבנק המרכזי של אנגליה שימוש במכשיר זה במידת הצורך. זמן קצר אחר כך גם ממשלת קנדה הוסיפה סעיף נידח בדיוק באותו עניין באמצע ספר הצעת תקציב עב הקרס שלה ל2013. בשקט בשקט מתגבש שוד עולמי. הנה כל העובדות והפרטים. 



קשה להאמין אך החרמת הפקדונות של לקוחות הבנקים לצורך חילוצם [של הבנקים כמובן] הוא כעת חלק מהצעת התקציב של הממשלה הקנדית. לכל הספקנים תוכלו לראות זאת במפורש בהצעת התקציב בעמודים 144 ו145 בקישור כאן. הנה הציטוט מתוך המסמך הרישמי של משרד האוצר הקנדי "תוכנית פעולה ל2013":
The Government proposes to implement a "bail-in" regime for systemically important banks. This regime will be designed to ensure that, in the unlikely event that a systemically important bank depletes its capital, the bank can be recapitalized and returned to viability through the very rapid conversion of certain bank liabilities into regulatory capital. This will reduce risks for taxpayers. The Government will consult stakeholders on how best to implement a bail-in regime in Canada. Implementation timelines will allow for a smooth .transition for affected institutions, investors and other market participants.
כלומר על פי ההצעה אם בנק חשוב ימצא בסיכון עצום הוא יוכל להשתמש בהתחיבויות הבטוחות שלו (כמו פקדונות) לצורך כיסוי הפסדיו ובכך ינצל. במילים אחרות, הבנקים הגדולים יורשו להוציא ישירות כספים מפקדונות אזרחי קנדה על מנת לממן את עצמם.



איור: רועי פרידלר


ההצעה כבר הושלמה והונחה על שולחן בית הנבחרים בקנדה. מה שמעניין הוא שההצעה היא מה21 למרץ . מאחר שכתיבת הצעת תקציב של למעלה מ300 עמודים זה עניין שלוקח שבועות ואף חודשים ,זה אומר שההצעה תוכננה עוד הרבה לפני שהמשבר בקפריסין פרץ. אבל קנדה לא היתה הראשונה. הקדימו אותה ארה"ב ובריטניה שבמסמך משותף מדצמבר 2012 בקישור כאן הצהירו שהם עובדים על מודל חדש לחילוץ בנקים.

במסמך הובהר כי אין מניעה חוקית מלהשתמש במודל חילוץ בנקים מכספי פקדונות בשתי המדינות, מאחר שהוא מגובה בחוק הבנקאות 2009 בבריטניה ובחוק דוד-פראנק בארה"ב. במסמך צוין כי במקרה של קריסה מערכתית של בנק גדול תנתן עדיפות להחרמת כספי פקדונות לצורך חילוצו. למרבה הפליאה בדיוק כמו במקרה קפריסין גם כאן על פי המסמך ינתנו מניות בנקים למפקידים בתמורה לכספי הפקדונות. סעיף מעניין נוסף מדבר על כך שיש לשכנע כל העת את הציבור שפקדונותיו בטוחים על ידי שימוש יעיל בתקשורת עימם.
את תקציר הדברים מתוך המסמך ניתן לראות בקישור כאן.



23 תגובות:

  1. בקרוב אצלנו?
    בואו לא נהיה תמימים ונחשוב שבישראל זה לא יכול לקרות. כנראה שבמידת הצורך גם ישדדו כספות של אזרחים הנמצאות בבנקים.

    מה עושים? משקיעים בכספות, מזרונים או בלטות?
    אולי ביטקוין?

    השבמחק
  2. ערן כול הכבוד שחזרת לכתוב אתה אדם אמיץ חזק וחשוב.
    אתה ומשפחתך מלח הארץ, אתם מעוררים השראה ברבים מאיתנו!

    חזק ואמץ

    יניב .ת.

    השבמחק
  3. אני לא בטוח שזאת הזוית הנכונה להסתכל על מה שקרה פה. האלטרנטיבה התאורטית היתה פשיטת רגל מוחלטת של הבנקים ואובדן כמעט מלא של הפקדונות. האלטרנטיבה המקובלת לעומת זאת היא חילוץ של הבנק ע"י הדפסת כסף, מה שאומר שכלל האזרחים נושאים בנטל. למה אזרח הולנדי צריך לממן הרפתקאה נושאת ריבית ו"מתוכננת" מיסויית של חברה רוסית ובנק קפריסאי? השילוב של ההבטחה האוטומטית לחילוץ יחד עם האישור להמציא כסף מאויר הוא העיוות האמיתי. עם כל הכאב, ואני בטוח שיש טרגדיות אמיתיות מאחורי המספרים שעכשיו מתברר שיגיעו לשישים אחוז - העובדה שהמפקידים (אחרי בעלי המניות) משלמים מחיר על ההזיה הזאת היא צעד חיובי בדרך לקריסת השיטה. אנחנו מבינים שלא ניתן לסמוך על בנק שעובד ברזרבה חלקית אבל עד שלא נראה את זה קורה לא באמת נפנים ולא באמת נפעל. מהבחינה הזאת הרגולטורים עושים לנו (תומכי השינוי המוניטרי) שרות מצויין ועדיף בהרבה מהחילוצים בסגנון האמריקאי.

    השבמחק
    תשובות
    1. "למה אזרח הולנדי צריך לממן הרפתקאה נושאת ריבית ו"מתוכננת" מיסויית של חברה רוסית ובנק קפריסאי? "
      ולמה אזרח קפריסאי צריך לממן את זה?

      מחק
    2. למה? כי אפשר

      מחק
    3. הוא לא צריך לממן בגלל שהוא קפריסאי. הוא צריך לממן אם היה מושקע בבנק שקרס. כל עוד מוסד הבנק ימשיך להיות עסק קדוש שהשרדותו מובטחת לו וללקוחותיו, לעולם לא נראה שינוי בשיטה. בנקים צריכים ליפול, בעלי מניות ופקדונות צריכים לשלם מחיר.

      מחק
    4. מצטרף לדבריך. אם העם לא יזום שינוי (למעט אחוז קטן שכבר פעיל) השינוי ייזום את העם.

      מחק
  4. בדיחה טובה: "unlikely event"... :O

    השבמחק
  5. זה מה אומרים- אם לא תרכשו מניות בטוב ואפילו שהן לא שוות את הנייר עליהן נרשמו אנחנו נכניס לכם אותם לורידים באמצעות השתלטות על הפקדונות שלכם. מדובר כאן בשוד מתואם. אני כבר מעריץ את בוץ קאסידי כשודד ולא את בעלי היאכטות מהקריבים . אגב הקצאת המניות בתמורה לתספורת תותיר בידי בעלי מניות את ערכם הנקוב או שיספרו גם אותם?

    השבמחק
  6. אז אולי הגיע הזמן להפסיק לעשות פיקדונות? מה שאנחנו רוצים באמת זה לשים כסף בבלטה ושאחרי 100 שנה יהיה לו את אותו ערך. אני משכתי את הפיקדונות שלי כי בכך שאתה מחזיק פיקדון אתה גם תומך בשיטה.

    השבמחק
  7. כסף צריך לממש לא להחזיק בפקדונות.
    לקנות בית, חלקות אדמה לילדים.

    השבמחק
  8. קריקטורה גדולה!
    הטרור שמא הבנק יגנוב את כספנו בהחלט לא מועיל לבריאות.
    הגישה שצריך לדעתי לאמץ היא שאם הבנקאי יגנוב מאיתנו אז אנחנו פשוט נבוא אליו הביתה ונגנוב בחזרה ממנו.
    טרור נגד טרור

    ולא, אני לא אלך עכשיו לקנות בית במחירים המופקעים של היום

    השבמחק
    תשובות
    1. אנשים צריכים להבין שהכסף שלנו בבנק הוא לא שלנו, ואפילו חתמנו על זה כשפתחנו חשבון.
      על פי חוק, כל שקל שיש לנו בפיקדון זאת הלוואה שנתנו לבנק. כלומר, אפילו שקל אחד כבר לא שייך לנו, חוקית, ברגע שהוא בבנק.

      הבעיה היא לא בבנקים שלוקחים הלוואות (פקדונות) מאנשים, אלא הבורות של אנשים לגבי המערכת הפיננסית. כמובן שאנשים היו מתחילים ללמוד על המערכת אם יתנו לבנקים ליפול כבר, ולהפסיק לחלץ אותם. להמשיך להחיות אותם זה באמת החלק הלא חוקי, לא מוסרי, שגוזל את החסכונות שלנו לטווח הרחוק.

      מחק
    2. נכון.
      גם לגבי הבּוּרוּת.

      ורק לחדד מעט יותר,
      מה שהרוב חושבים כ"יתרת חשבון",
      זה לא כמות הכסף שלנו שהבנק שומר עבורנו,
      אלא כמות הכסף שהבנק חייב לנו.

      ובכלל מה שהרוב מחשיבים ככסף,
      מהצד של הבנק זהו בסך הכל מוצר שהבנק מייצר ומוכר
      ושהממשל הסמיך ונתן זיכיון בלעדי לשמש ככסף של המדינה.

      לגבי לתת לבנקים "ליפול",
      זה לא פשוט במערכת הנוכחית ללא אלטרנטיבה ראוייה שמקובלת על כוווולם,
      מה שמחזיר אותנו שוב לבּוּרוּת.

      מחק
    3. אפשר לתת להם ליפול ולהתחיל מחדש עם מערכת בנקאית ששומרת את הרזרבה במלואה, ובנוסף, להוציא את התערבות הממשלה בכלכלה. זה יהיה כואב, אבל פחות כואב מהחלופות.
      למרות זאת, אף אחד בממשלה לא הולך לתת לדבר כזה לקרות.. הרבה יותר פשוט לעשוק את האנשים עם הדפסות כסף אינסופיות ואינפלציה חריפה.

      מחק
  9. 11:41 אתה אמיתי?
    לקנות נדלן בארץ במחירים המופקעים של היום, מובטחת לך תספורת של 30% לפחות על ההון תוך כמה שנים.
    קרקע חקלאית - ז"א שלא תראה את הכסף הזה ב-30 שנה הקרובות אם בכלל. ספקולציה רבתי.
    נדלן בחו"ל - רק אם מכירים את האזור ואיש קשר אמין, מספיק אנשים אכלו שם צינור.

    הרב צינוריהו

    השבמחק
  10. ערן. גאה בך על המאמר, על האתר שלך המדהים, ובעיקר על חשיפת האמת כדי שכוווווולם ידעו מה מתרחש מתחת לאף שלנו בסתר. תודה תודה תודה ושיהיה לכולנו חג שמח!

    השבמחק
  11. ערן חזק ואמץ! בטוחני שהרבה אנשים חששו שהמכה הקשה והלא נסבלת על הדעת תעצור את כתיבתך אך כנראה שתחושת השליחות הנכונה שלך חזקה יותר ועל כך תבורך! כמו הרבה דברים שינוי השיטה היה מפנה משאבים כספיים רבים לטובת שיפור תשתיות התחבורה ולכן הינו המעשה החשוב ביותר למניעת תאונות דרכים כתיבתך והבלוג שלך הם מפרים עמוקים מרתקים ומעוררי תקווה לשינוי בלעדיהם הייאוש היה קשה מנשוא
    תודה לך ברכות החלמה ותנחומים

    השבמחק
  12. תעברו ל bitcoins

    השבמחק
  13. ביטקוין עאלק
    עוד הזיה בועתית ספקולנטית ממוחם הקודח של אי אלו אלגוריתמיקאים.

    שומר נפשו ירחק

    שמעון חש

    השבמחק
  14. אלא מאי, שבישראל כבר נעשה כדבר הזה ב-1952. 10% מן הפקדונות הושאלו - אבל לא על ידי הבנקים אלא על ידי המדינה - יחי ההבדל הקטן. האזרחים קיבלו את כספם בחזרה עם ריבית והצמדה. מה שמותר למדינה - אסור לבנק ההופך אותנו מלקוחות לבעלי חוב בעל-כורחנו.

    השבמחק
  15. למלה certain יש שתי משמעויות.
    כאשר אומרים אותה על אדם הכוונה שהוא *בטוח* בדבריו או בדעתו.
    כאשר אומרים אותה על קבוצה של דברים הכוונה בדרך כלל לדברים *מסויימים*.

    certain people. certain things. certain problems.
    אנשים מסויימים. דברים מסויימים. בעיות מסויימות.

    אני חושב שכאשר הם כותבים certain bank liabilities הכוונה פשוט להתחייבויות *מסויימות* של הבנק (שלא נכנסים לפרטים ולא מגדירים בדיוק אילו התחייבויות), ולא להתחייבויות *בטוחות*.

    השבמחק