איך הפך חג השבועות לחג מתן חלב?

אני מזה זמן רב שואל את עצמי כיצד הפך חג השבועות לחג שמזוהה בעיקר עם אכילת מוצרי חלב  -הרי החלב הוא החלק השולי במנהגי החג ,לפחות על פי המנהגים שאני זוכר אותם מילדותי או מאלה שלימדו אותי עליהם. מאחר שנושא זה לא עלה מעולם לדיון פומבי,  עלה בראשי כל הזמן אותו המשפט מתוך שיר של תיסלם  :"ואני לא מבין מה השתנה, האם אני האידיוט היחיד במדינה?"
אז יתכן שהאידיוט היחיד אני כבר לא: בסופ"ש האחרון ב"ישראל היום" כתב יאיר ניצני טור נהדר שבה העלה בדיוק את אותה השאלה (יאיר ניצני אגב, הוא גם זה שכתב את אותו משפט באותו שיר של תיסלם כך שזה בכלל השתלב לי נהדר). במהלך מאמר זה אנסה לענות על השאלה הזו.

אינני איש מאמין ,אפילו לא מסורתי ועם זאת אני מוצא בדת ולפחות בחלק ממנהגיה הגיון ושכל רב אבל משום מה הפיכת חג השבועות לחג מתן חלב (כך כינה את החג ובצדק אחד מהעיתונים הגדולים בסופ"ש) נראת לי לא הגיונית בלשון המעטה,משהו פה לא מסתדר לי.
לחג השבועות מספר כינויים:
הוא נקרא חג הקציר כי בתקופה זו התבצע קציר חיטה.
הוא נקרא יום הביכורים כי  בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, מהחיטה בתקופה זו של השנה.  וכמובן הוא נקרא גם חג מתן תורה. יש שמות נוספים לחג ובוודאי חכמים ממני בדת יוכלו להרצות לכם עליהם אבל באף אחד מהם לא מצוינת המילה חלב.
אז כן אם תחפשו תגלו שאכילת מוצרי חלב הוא מנהג שקיים בחג מימי הביניים ומצאו לכך סיבות רבות. אבל מכאן ועד להגיע למצב שמרוב מוצרי חלב  ילד קטן יכול לחשוב שביום זה נתן אלהים את החלב במעמד הר סיני או שביום זה קצרו גבינות בשדות , המרחק הוא גדול.

יאיר ניצני תאר זאת היטב במאמרו:

"מתי הפך חג הביכורים לפסטיבל גבינות ושוקו? מי נתן את ההוראה? במאגרי המידע כתוב אמנם שבחג השבועות יש גם מנהג אכילת מוצרי חלב (ככתוב: "ארץ זבת חלב ודבש").... אבל נראה לי שנסחפנו. איפה הטרקטור והקציר, הממטרה והשיבולים? איפה "סלינו על כתפינו"? במקומם קיבלנו רשימת מעדנים מהמורה, ובמקום טנא צנוע אנחנו נאלצים לשלוח את ילדינו עם צידנית, כדי שהמוצרים לא יחמיצו בדרך לבית המקדש. סליחה, לבית הספר.

אם אתה חובב סיכונים, נסה לעמוד בערב שבועות בתור לסופר כשבעגלה שלך אין לפחות קילו גבינה לבנה. תקבל מבטים עוינים בסגנון שמקבלים אלה שלא צמים ביום כיפור, לא עומדים בצפירה ולא רואים "הישרדות VIP". אתה מוקצה. אנטישמי, שלא לומר גבינופוב. "

אז מי נתן את ההוראה?

אני לא בדיוק יודע מי אבל אפשר לשער. בכל מקרה קשה לי להאמין שמדובר ביד המקרה. בשביל שזה יקרה צריך מישהו שיהיה לו אינטרס שנצרוך חלב אבל בנוסף הוא צריך להיות מספיק גדול ,חזק ,עשיר עם תקציבי פרסום שופעים והשפעה דרמטית על התקשורת. עוד עובדה שגורמת לי לחשוב שיש כאן יד מכוונת היא אותה "חוויה" שרובנו חווים בזמן ביקור ברשת שיווק בכלל ובערב חג השבועות בפרט. יאיר ניצני תאר זאת היטב באותו מאמר:

"כבר בכניסה לסופר אתה חש בלובן הכללי שהשתלט על המקום. בכל צומת עומדת דיילת צעירה, שהחלב טרם יבש על שפתיה, ומציעה לך חתיכת צפתית/צרפתית/כנענית/בולגרית/יוונית (אל תמחקו את המיותר, כי אין). חלבנים משופמים מחייכים אליך דרך פוסטרים, ומאחוריהם פרות רועות באחו וכבשים פועות בדיר. כשאתה צופה בהם אתה לא יכול שלא להרהר בצחוק הגורל: הרי בימים אחרים ראית את מעלי הגרה האלה משופדים ומונחים בסדר מופתי על גחלים עם פטרוזיליה ובצל"!

כמו בכל הונאת פונזי גם השיטה הכלכלית היום מעודדת אותנו לצרוך כי אחרת היא תתמוטט . מציפים אותנו בפרסומות ובשטיפת מוח בכל פינת רחוב בכל מדיה ואפילו בחדרי שירותים של מועדונים ומסעדות. ואנחנו מבצעים את פקודות הצריכה כמו חיילים ממושמעים מבלי לעצור רגע ולשאול למה ואיך.
כך גם בתחום החלב : מכירות החלב הוכפלו בחג האחרון. שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב אומר כי "ישראל היא מעצמה של מוצרי חלב. המחזור הכספי של ענף החלב הוא כ-9.5 מיליארד שקלים בשנה".
ולכן אני שואל: אם מיליארד סינים ומאות מיליוני יפנים לא צורכים חלב מטעמים בריאותיים ,אז איך יתכן שלנו יש חג שהפך רק בתוך כמה עשורים להיות כמעט כולו חלב? האם שטיפת המוח בחסות הכלכלה המעוותת  פלשה גם למנהגי הדת שלנו?
אשאיר הפעם את השאלה הזו כשאלה פתוחה למחשבה עבור קוראי האתר. בכל מקרה  הסרטון הבא גם אם לא יגרום לכם למצא את התשובה אולי יעזור לכם לשמור על הבריאות .

חג שמח!