הסבר קצר על הפרמידה המוצגת כאן:
בתוך חלקי הפרמידה יש אחוזים - מדובר באחוז מהאוכלוסיה העולמית, שמחזיקה בסך הכל באחוז מכל כמות ההון העולמית כפי שמופיע בצד ימין של החלק בפרמידה.
לדוגמא:
בראש הפרמידה נמצאת 0.6% מכלל האוכלוסיה (29 מיליון אנשים). כל אחד מהם מחזיק בלמעלה ממיליון דולר וסך הכל- כל ה0.6% מחזיקים ב39.3% מכלל ההון בכל העולם.
בתחתית הפרמידה נמצאים 69.3% מתושבי העולם. עושרם של כל אחד מהם נאמד בפחות מ10000 דולר וסך הכל כולם ביחד מחזיקים רק ב3.3% מכלל ההון בעולם.
לחצו על הפרמידה להגדלה:
יש משהו מעט מטעה לגבי הפירמידה הזו. אין התיחסות למיקום. ישנם מקומות בעולם שאם הרכוש שלך הוא 10 אלפי דולר אתה חי ברווחה. בפיליפינים אפשר לקנות בית יפה ב 10 אלפי דולר. לאומת זאת בהרבה מקומות בעולם דירה קטנה עולה למעלה מ 100 אלף מה שיציב אותך במקום שני בעשירי העולם על פי הפירמידה גם אם אתה לא גומר את החודש. על פי הפירמידה הזו רוב מעמד הבינים בתל אביב הוא מעשירי העולם
השבמחקלא יודע כמה זה מדויק אני עובד בעולם השלישי בכמה מדינות שונות. הכל כאן יקר גם ביחס לארץ רק אם יוצאים מהערים הגדולות אז אתה יכול לקנות בית ב10000 דולר אבל זה בקתת עץ באמצע שום מקום
מחקהנקודה שלי שבכל ארץ עשרת אלפים הם עשרת אלפים ומי שרוצה רמת חיים נורמלית חייב הכנסה של לפחות 2000 דולר במדינות עולם שלישי
שטויות, בעולם השלישי ובמדינות המתפתחות, בית/דירה בסטנדרטים שאנחנו מכירים (עשוי מבלוקים, עם חיבור לחשמל, מים ותקשורת) יעלה לא פחות מבית בגרמניה/ארה"ב. ב10,000 דולר אפשר לקנות צריף או פחון. מזון בעולם השלישי יהיה יקר בהרבה מבאירופה/ארה"ב. וכמובן שגם מוצרי צריכה יהיו יקרים יותר. מוצרי חשמל הם מותגים זהים בכל העולם. הדבר היחיד שזול יותר בעולם השלישי הם שירותים מוטי עבודה (נקיון, סנדלרות, שרברבות) בעולם השלישי יש המון אנשים שגרים בצריף ואוכלים רק אורז בוקר צהריים וערב. כדי להגיע שם לאיכות חיים זהה לממוצעת באירופה/ארה"ב, תצטרך להוציא יותר כסף מבאירופה/ארה"ב.
מחקשלום,
השבמחקמה מקור התרשים?
כתוב בתרשים בצד שמאל למעלה
מחקלמה השלב התחתון במשולש מוצג כטרפז? המציאות מאוד לא דומה לזה...
השבמחקיש קצת אנשים שמרוויחים ממש קצת כסף, אבל זה החלק הרחב ביותר במשולש.
הרי יש יותר אנשים שמרוויחים 6 אלף שקל בחודש, מאשר אנשים שמרוויחים אלף שקל בחודש. אז למה בתרשים זה הפוך? היה הרבה יותר נכון להציג את זה כהתפלגות הכנסות.
כי פירמידה פשוט מעבירה מסר לא נכון.
אולי יש למישהו אינטרס שהעם יראה את המציאות כפירמידה?
אנונימי שמעליי, כנראה שלא הבנת.. לא מדובר רק על ישראל אלא על כל העולם..! ומדובר על הון אישי של מתחת ל10000 דולר ולא על משכורת חודשית של 1000 שקל.
השבמחקתהליך הגלובליזציה מאפשר לעסקים חזקים להתפתח לשווקים בלתי מוגבלים ולמנף הצלחה מקומית להצלחה בינלאומית.
השבמחקבמקביל צריך לפתח את הכלכלות המקומיות, הקהילתיות והמונציפליות וכך יבוא האיזון. זה לא משנה אם יהיה לך פחות כסף או הון עדיין תחיה חיי רווחה ופנאי עשירים. בשביל סחר חליפין בשירותים כגון לימוד שפות, שיעורים פרטיים, יוגה וכו לא צריך כסף. בשביל לעשות שימוש בכלים יקרים שבעליהן עושה בהם שימוש פעם בשנה או פעם בחודש (מכסחת דשא, מקדחה וכו...) לא צריך הון, אלא צריך מערכת חברתית לשיתוף משאבים.
ואז תכלס זה לא ישנה, הרי יותר כסף לא עושה אדם יותר מאושר. או יותר מסופק. חיי קהילה כן.
שחר
טרחתי לכתוב את התגובה הזאת בהמון מקומות אחרים, ואני מוצא את עצמי כותב את זה שוב:
השבמחקמה המשמעות של הנתון הזה, ולמה שיהיה למישהו אכפת?
הנתון הזה לא מעיד על איכות החיים של אנשים לעומת שנים שעברו, הוא לא מציג את כמות ההון של אנשים לעומת שנים שעברו - הוא לא מציג דברים מהותיים!
לא אכפת לי משוויון. אכפת לי מאיכות חיים. על כן המדד הזה לא אומר בפני עצמו שום דבר מבחינתי. אלא אם כן יסבירו לי באופן חד משמעי וחותך את הקשר בינו לבין איכות חיים.
כמובן המיעוט העשיר מבזבז בלי חשבון את המשאבים שיכולים לשמש לטובת איכות החיים של הרוב. למשל בתי נופש מפוארים העומדים ריקים כמעט כל השנה. גם רדיפת צדק היא איכות חיים משמע חלוקה יותר צודקת של העושר.
מחקלרוב, הגרף הזה כמו גרפים רבים אחרים, בא להוכיח שהמדיניות הלקויה שננקטה הובילה למצב בו מצבם של אחדים השתפר, בעוד מצבם של רבים הורע.
מחקזו טענה שלא נובעת מהגרף ולא ניתן להסיק אותה מהגרף.
הקו המנחה של המדיניות לא צריך להיות קשור בכלל לשאלה כמה הון יש לעשיר, אלא כמה הון (אם בכלל חייבים להשתמש במונח הזה) יש לאדם החציוני, הממוצע, או העני ביותר.
אנו רוצים לשפר את המצב, לא "ליצור שוויון".
הגרף מצייר תמונה פיקטיבית לפיה המאבק על ההון הוא "משחק סכום אפס" - כלומר, "אם העשירים חזקים יותר, העניים חלשים יותר". זו תפיסה מעוותת. יכול להיות שהעניים מפיקים גם הם תועלת מההתעשרות של העשירים.
יכול להיות שהעוגה כולה גדלה פי 10 והחלוקה בה השתנתה באופן מינורי לחלוטין.
ואיך בדיוק מחשבים הון אישי של אדם ?
השבמחקלא מדובר בהכנסה שוטפת,אלא בסך כל נכסיו שזה אומר שערוך
פקדונות,קופת פנסיה,שערוך נדלן,שערוך תיקי ני"ע,שערוך
שווי של עסקים פרטיים,שערוך מלאים....
נשמע כמו פרויקט כמעט בלתי אפשרי.
perkepon
השבמחקאתה חושב שלא אכפת לך משוויון או יותר נכון מאי שוויון, אתה פשוט לא מודע לנזקים העצומים שהוא גורם. אי שוויון בחברה גורם לבעיות רבות וקשות:
גורם לסיכונים בריאותיים חמורים
http://doctorsonly.co.il/2012/04/37171/
גורם לירידה בצמיחה הכלכלית
http://www.vanleer.org.il/he/node/948
גורם לבעיות סביבתיות ואקולוגיות קשות
http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F
גורם לבעיות חברתיות רבות - השמנה, מקרי רצח, מחלות נפש, פשיעה וכו' (הרצאה מ-TED מאד מומלצת - מתורגם)
http://www.ted.com/talks/lang/he/richard_wilkinson.html
ג'וזף שטיגליץ מסכם בספרו "מחירו של אי השוויון" את הנזקים שהוא גורם לחברה, גם לעשירים וגם לעניים.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1722145
קרא את אלו ותבין "באופן חד משמעי וחותך את הקשר בינו לבין איכות חיים."
שלום בעז.
מחקקודם כל - סחטיין על הקישורים.
לגבי ריצ'ארד וילקינסון הייתי ממליץ לעיין בבלוג הזה:
http://spiritleveldelusion.blogspot.co.il/2010/04/20-questions-for-richard-wilkinson-kate.html
בקושי קראתי בו - מודה, אך אולי אתרגם ממנו משהו בהזדמנות.
לגבי שאר הקישורים: את הנושא הרפואי קראתי, את הכתבה על שטיגליץ קראתי (למרות שללא קריאת ספרו של שטיגליץ לא אוכל להתייחס אליה) וטרם קראתי את הקישור ובו מאמר אקדמאי רציני בנוגע צמיחה ואי-שוויון.
אם זאת אוכל להגיב:
יש הבדל אסטרונומי בין אי-שוויון פנים ארצי ואי-שוויון כלל עולמי.
אי-שוויון כלל עולמי פירושו שבעוד הון עצום התפתח במערב, כפרים במזרח נותרו בדיוק כפי שהיו. המחקרים שאתה הבאת הם פנים ארציים ולא מצליחים להצביע על מגמות.
לדוגמה - המאמר על המצב הרפואי. האם המאמר הראה החמרה במצב כאשר יש גדילה אי-שוויון בפני עצמו? האם עוני מוגדר במאמר כיחסי, או כאבסולוטי? האם יש בכלל הוכחה לקשר כלל עולמי?
לא הוכח שום קשר בין חלוקת הון תוך מדינית, לחלוקת הון בין מדינות.
אין בכלל התייחסות למגמות, אלא אך ורק על תמונת מצב אחת.