יום שני, 2 ביולי 2012

חוב זה טוב?

בסופ"ש האחרון התפרסמה אמנת הצדק החברתי עמוסה בשלל דרישות מהממשלה כשאחד ממקורות המימון העיקריים המצוינים בה הוא הגדלת התקציב והחוב. האמנה נחתמה על ידי כמה מראשי ארגוני המחאה בהובלה של פרופסורים מתחומים שונים.
בואו נבחן את המשמעות של האמנה הזו.



הלוגיקה של כותבי האמנה אומרת שהממשלה הגזימה, היא מפנה יותר מדי כספים להקטנת החוב, על חשבון הגדלת התקציב.
במילים אחרות, הפרופסורים מספרים לנו שחוב זה טוב, למרות שהוא בגובה 73% מהתוצר, אין לנו די ממנו.

הבה נבחן את העמדה מכמה זויות:
1) השאלה הבסיסית ביותר שנדרש לשאול את הפרופסורים המכובדים, מדוע ממשלה צריכה לגייס כסף בעזרת חוב? הרי היא יכולה להדפיס את הכסף בעצמה במקום לגייס אותו במיסים. הרי ידוע שחוב הוא סוג של שיעבוד לבעל החוב. הממשלה שלנו צריכה להיות חופשיה ומשוחררת מכל סוג של שעבוד.
כשמוצע לאנשים שהממשלה תדפיס את הכסף לשימושה הם אומרים – אבל הממשלה חסרת אחריות ותדפיס יותר מדי כסף. אבל היום היא יכולה להגזים באותה מידה, רק שבמקום הדפסה מוגזמת, היא תיקח חוב מוגזם נושא ריבית כפי שדורשים הפרופסורים שתעשה. השלכות ההגזמה במערכת הנוכחית קשות יותר.
שאלה מעניינת נוספת היא האם החוב של הממשלה יגמר אי פעם לשיטת הפרופסורים? המציאות מראה שבשיטה המוניטרית הנוכחית לעולם המדינות חבות כסף ומצבם מחמיר ככל שהמשמעת התקציבית שלהם מופרת.

2) גם במערכת פיננסית מעוותת כפי שקיימת היום, על החוב שהממשלה תיקח , אנחנו וילדינו נשלם ביוקר. כל שקל שיועבר להגדלת התקציב נחזיר מחר בתוספת ריבית וריבית דריבית. במאזן הכולל לאורך השנים, האזרחים ישלמו יותר, אם באינפלציה או במיסים. צר לי אבל אין מעיין קסום של כסף, האזרחים מכסים את הוצאות הממשלה, וקצת מכסה הדוד מאמריקה (אבל בכסף הנתרם הוא דואג שנקנה מימנו בעיקר נשק - נושא לטור אחר).

3) מה באמת ההשלכות של הגדלת התקציב?
הגדלת התקציב, משמע העברת שירותים שאנחנו אחראים להם לידי הממשלה.
לעתים זה הגיוני שהממשלה תספק את השירות, לדוגמא מיסוד והפעלה של תחבורה ציבורית - רשת רכבות מהירה יכולה לחסוך כסף ומשאבים לאזרחים .
לעתים זה ישחק לרעתנו, כלומר נקבל פחות ונעבוד יותר. ניקח לדוגמא חינוך לגיל הרך. כיום אנחנו בוחרים לאיזה גן פרטי הילד ילך, אנחנו גם משלמים. עכשיו נכנס חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3. הרעיון הנחמד הגיע כתוצאה מלחץ של ראשי המחאה, אבל גם כאן אין ארוחות חינם. האזרחים שמממנים את תקציב המדינה ישלמו עוד כסף בעתיד למדינה ע"י מיסים ישירים או עקיפים על מנת לממן את החינוך חינם והכל בשביל לספק לילדים מעונות.
לשיטת הפרופסורים נלווה עכשיו יותר ונשלם את זה בעתיד עם ריבית, לשיטת משרד האוצר נשלם הכל כבר עכשיו. בכל מקרה נשלם על זה אלא שהריבית במקרה של עצת הפרופסורים תאלץ אותנו לשלם יותר.

במילים אחרות במקום שנשלם ישירות לגננת ונבחר את הגננת הטובה ביותר, נשלם לממשלה, היא תשכור את הגננת שתמצא לנכון, ואנחנו נהייה חייבים לשלוח את הילד לגן שהשלטון יחליט שילדינו יהיו בו.  עם השנים יווצרו גנים שלא יהיו לרוחנו, בדיוק כפי שיש היום בתי ספר יסודיים שאנחנו לא מרוצים מהם. במידה רבה אפשר לומר שאנחנו, מוסרים כאן את ההשפעה על חינוך ילדינו לשלטון. בעל המאה הוא בעל הדעה, ואנחנו יוצרים מראית עין בה הממשלה היא בעלת המאה למרות שהכסף מגיע מאיתנו בדרך עקיפה.

חישבו על זה: איזה בר דעת ישלם למישהו שישלוט בו? גם אם לא לזה קיוו כותבי האמנה ,לשם היא מובילה.

4) למי תורמת הגדלת התקציב או הפסקת הניסיונות להקטנת את החוב?
התשובה פשוטה: לכל מי שנהנה מהשיטה הנוכחית שבה המדינה מגייסת כסף מחוב- כשמגדילים את התקציב והחוב מפילים בכך את ההוצאות על הציבור  ולכן גם אין צורך להתעמת עם טייקונים, אין צורך לפרק את מערכת הבנקאות הקלוקלת, אין צורך לנסות לשבור את המונופול של המערכת הבנקאית על ייצור הכסף או לפרק את המערכת הפנסיונית שהפכה פרה חולבת לגופים המנהלים.

לפי מחקר חדש של מכון ירושלים אנחנו מקדישים כמעט שלושה חודשים בכל שנה רק לתשלום חובות הממשלה.
הנה הגרף שהציג המכון:
האם תסכימו לחתום על האמנה המוצעת ולהקדיש עוד כמה ימים או שבועות מחייכם בעבודה רק בשביל להעביר עוד ועוד שליטה לממשלה על חייכם ובכך לשלם גם עוד מיסים לתשלום החובות הגדלים שלה? אחרי הכל מדובר באותו החוב שלא היה קיים אילו הפרופסורים היו מספיק אמיצים לטפל בבעיה האמיתית ולא בתסמיניה.
הבעיה האמיתית שהיא המדיניות המוניטרית ,היא אותה מדיניות שמונעת יישום פרקטי של כמעט רוב הסעיפים באמנה ומשאירה אותם כססמאות ריקות מתוכן שאף ממשלה (לא ימין ולא שמאל) לא תוכל לממשן מבלי להחריב את הכלכלה. אגב, אחד הפרופסורים שהיה שותף מרכזי בכתיבת האמנה, יכל בהיותו בתפקיד מפתח בבנק ישראל (המשנה לנגיד) לפני כעשר שנים לנסות להביא לשינוי המדיניות המוניטרית המפלה ובכך בעצם פיספס הזדמנות פז כדי להוביל לצדק חברתי אמיתי.

פיתרון הקסם שקרוי "הגדלת התקציב" הוא קופסת מתנה ארוזה בנייר מושך עין שמציעים לכם. אם תקחו את הקופסא ותפתחו אותה ,תגלו שבפנים למעט דף קטן היא ריקה. בדף יש פירוט חשבון, החשבון שאתם או בניכם תאלצו לשלם.


תודה לע' על העזרה בהכנת המאמר.

141 תגובות:

  1. היי,
    אני רוצה להפנות שאלה לערן ולשאר הקוראים פה, שבתקווה תהפוך אולי לאיזה סוג של סיעור מוחין:

    אז מה עושים???

    אני מניח שרוב מי שקורא את השאלה הזאת כבר שוכנע בזה שהמצב כיום אינו טוב. אבל צריך לעשות משהו! הבעיה היא שיש מילכוד, מי שיכול להשפיע ונמצא בעמדות מפתח, משועבד בפועל לבנקים (כמו המפלגות הגדולות שחייבות מיליונים, או פקידי האוצר שמחכים ל"מענק שיחרור" ולהתקבל לעבוד אצל אחד הבנקים) ומי שלא נמצא בעמדת מפתח, יאלץ לשכנע את ה'המון' למה המערכת הנוכחית לא טובה לנו. וכמה שאני שונא להגיד את זה, ה'המון' טיפש ומישהו שרוצה לצבור פופולרית יהיה לו קשה לעשות זאת ע"י דיבורים על מדיניות מוניטרית (כמו אנשים הקשורים למחאה החברתית, או ארגונים חברתיים/מפלגות קטנות שרוצות לגדול ולצבור כוח).
    אז מה עושים?

    ליאון

    השבמחק
    תשובות
    1. אפיקורס חארטאטיטיס2 ביולי 2012 בשעה 8:55

      דבר ראשון : מטילים "מס יבוא" על הון (!!!) בגובה 25% לפחות !!!


      דבר שני : מחילים איסור מוחלט על "מסחר בחוב" ובכלל זה איסור מוחלט על סחר באג"ח


      דבר שלישי : מחילים איסור מוחלט בלוויית עונשים כבדים על כל חברה בורסאית שתגייס חוב. יותר רק גיוס הון תמורת מניות בלבד !!! היות ו"מנגנון הברירה הבורסאי אבולוציוני" מבוסס על טיהור חברות כושלות. ולפיכך, מתן רשות לחברות לגייס הון תמורת מניות והון תמורת חוב, מחילה "מנגנוני ברירה סותרים" שתוצאתם "כשלונרים קונים זמן באפיקים מתרבים". בכך יושב לתקינותו "מנגנון התברואה הכלכלי".


      דבר רביעי : מוציאים את ה"ריבית" אל מחוץ לחוק !!! היות וכלכלת חוב מוצאה בראש ובראשונה בכך שמישהו בעל "השגי עבר" מנסה להנציח את "כוח קנייתו הנשחק" דרך "מיסוי ושעבוד הפוטנציאל של הדור העתידי". אין להתיר זאת. יש לאסור זאת במוחלט בלוויית עונשים חמורים וכבדים !!! תותר רק "שותפות" כלכלית שבסיסה "נשיאת ההון בסיכון בתמורה לשותפותו ברווחים". אין להתיר בשום אופן מצב מחריד בו ההון שותף רק ברווחים בדרך של ריבית כפויה וחסין מהפסדים וכשלונות כי זו הדרך הודאית לפיאודליזם.




      דבר חמישי ואחרון :
      ממתינים לכך שהבועה הגדולה מכולן תקרוס
      בועת "המדעים ההומאניים"
      שכן וכל עוד לא תופרד "דת המדעים ההומאניים מהמדינה"
      לא יתכן כל שינוי
      היום ו"כהני הדת המדעית-הומנית הפרופסוריים והדוקטוריים"
      ימשיכו להטיף לצאן מרעיתם את שמוחותיהם הורעלו בו
      והרי לא יתכן אחרת
      האם מישהו מצפה שחבר כהני "דת המדעים ההומאניים"
      יצא נגד עצמו ונגד טובות הנאותיו ???

      מחק
    2. שלום ליאון
      אם אתה שואל מה עושים ברמה האישית- אז ניסיתי לתרום מהידע שלי בנושא בשני חלקים של המאמרים "המדריך לשורד"- חפש באתר.
      אם אתה שואל ברמה הכללית -יש הרבה פתרונות המופיעים במדור "השיטה המוניטרית". אפשר להתחיל מהקמת מערכות משלימות כשלב ראשון ושינוי הרגלי צריכה ,זה יכול להוביל גם לשינוי תודעתי. שלא יהיה ספק, המלחמה פה היא על התודעה- שינוי כזה מצריך שינוי תודעתי- שינוי תודעתי כמו שאמרו לפני לא יתרחש ביום אחד אלא הוא תהליך שמלווה בהתפכחות ככל שהמצב מחמיר. ברגע שתהיה תודעה לבעיה ותהיה מאסת אנשים גדולה שתתמוך בכך אהיה בטוח שיהיו גם את הפוליטיקאים שיעוטו על העניין כדי לקדם אותו. ובנוסף לא יוכלו להזין אותנו בשקרים במדיה כדי ליצור מציאות מדומה כאילו הכלכלה פועלת לטובתנו.

      ערן

      מחק
    3. הפיאודליזם הקלאסי-הנה הוא בא...


      שר האוצר יובל שטייניץ נשא דברי ברכה בפתח הכנס והביע ביטחון שתוכנית האוצר תצליח לשנות את שוק הנדל"ן בישראל, כולל בניית דירות להשכרה במחירים "מפוקחים ומוזלים" לתקופות ארוכות של 5-20 שנה...

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761859

      מחק
    4. וככה הפאשיזם מתקרב לו...



      החל מהשנה הבאה חיילי המילואים שהוציאו מאות שקלים על דלק בדרכם לבסיסי המילואים, יקבלו החזר על שימוש ברכבם הפרטי.


      מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מערך המילואים הינו עמוד התווך של צה"ל והחברה הישראלית. צה"ל פועל רבות לאורך כל ימות השנה על מנת להעניק לאנשי המילואים את כל הנדרש לביצוע משימותיהם. כחלק מההערכה הרבה למערך זה, החליט הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בימים האחרונים על מתן החזר כספי לאנשי המילואים עבור נסיעות, שיחליף את שוברי האוטובוס שהיו נהוגים עד כה. בימים הקרובים תוצגנה החלופות השונות לביצוע החלטה זו".

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761854

      מחק
    5. וככה זה נראה במשקפי העבר...


      "... חסרה מעמד בינוני-בורגני יציב, שמהווה משענת לדמוקרטיה, כיוון שנחלש מהמשבר ומהאינפלציה.

      בנוסף לחברה ה... מסורת מונרכית של מאות שנים, שלא יכולה להמחק ב-14 שנות דמוקרטיה.

      בעקבות סילוק הקיסר חלה אי יציבות בדפוסים והערכים השמרניים של ה... הפשוט.

      מיתוס המלחמה, "פולחן החייל המת" שמהווה חלק מהתרבות ה... לאורך הדורות, דווקא התחזק בעקבות התבוסה וגרם לריאקציה - שאיפה לחזור לעבר, לשלטון היחיד והלאומנות הכלל-....

      המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות והסוציאליסטיות נחלשו יותר מאחרות בשל המשבר. עקב כך לא היה מי שיתנגד ליצירת מונופולים ובעלי הון חזקים מאוד.

      הביטחון האישי והוודאות הכלכלית, ואף הידיעה הפשוטה כי יהיה למשפחה ממוצעת מן המעמד הבינוני די משאבים לקיים את צורכי החיים הפשוטים - כל אלו היו כלא היו.

      בכל העולם חברות פשטו את הרגל, בעקבותיהם בנקים פשטו את הרגל, אנשים איבדו את חסכונותיהם. אבטלה ורעב פשטו בעולם, וממשלות עמדו חסרות אונים נוכח התמוטטות כלכלת העולם.

      הכלכלה של ... הייתה רגישה יותר, והייתה תלויה ברובה על סחר חוץ ויצוא שאף מדינה לא רצתה בו כרגע.

      התמוטטות המשק האמריקאי פגעה במיוחד ב... מפני שתמיכתו והשקעתו הנמשכת שם תרמו את עיקר הצמיחה למשק ה....

      עתה נדרשה ... לשלם את כל ההלוואות שקבלה בעבר.

      פסי הייצור ב... פשוט עצרו.

      ב... החלו פיטורין נרחבים של עובדים.

      בנקים בכל רחבי המדינה פשטו את הרגל באבדם את כל חסכונותיהם של התושבים.

      האינפלציה שוב הרקיעה שחקים, מקשה על האזרחים לקנות מזון.

      כך כמעט בן לילה אורח החיים של אזרחי ..., בני המעמד הבינוני, השתנה ללא שהייתה להם כל שליטה על מהלך האירועים.

      ה... החל והאנשים הוטלו אל תוך עוני ומסכנות.

      האנשים החלו לחפש פתרון, "כל פתרון למצב".

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%A8

      מחק
    6. והנה עדות ישר מפי הסוס המתארת את עלייתה של "דת הכלכלה" למרכז הבמה השלטוני...



      "אנחנו, פקידי האוצר, השתלטנו על המדינה"

      יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג, מסביר כיצד עליית כוחו של משרד האוצר הובילה להתנערות הממשלה מהאחריות לאזרחים, מספר על הקושי למצוא פתרונות יצירתיים לניהול התקציב ומזהיר מהפערים החברתיים שרק הולכים ומעמיקים




      "מאז 1985, לאחר תוכנית הייצוב, אנו פקידי האוצר השתלטנו על המדינה.

      למה ? משום שהתוכנית הצליחה כל כך.

      האינפלציה ירדה מ־400% ל־20%. הצלחנו ליצור התייעלות של כל המשק. ואז הכנסת החליטה על חוק ההסדרים.

      קיבלנו סמכויות לא רק בתקציב, אלא גם בחקיקה וברפורמות.

      "אבל עם השנים קרה תהליך בעייתי. האוצר לאט לאט הגדיל את הסמכויות שלו במשרדי הממשלה עד שכל שינוי מחייב את האישור של האוצר; במקביל, האוצר איבד את האמון שלו בשרים וביכולתם לרסן את ההוצאות.

      כך נוצר פיצול של האחריות ושל הסמכויות".



      לא תשמעו בכירים רבים מדברים בגילוי לב כזה על צבירת הכוח המוגזמת של משרד האוצר, ועל ההתנוונות המקבילה של שאר משרדי הממשלה.



      אם כולם אחראים, אז אף אחד אינו אחראי. זו דרך ללא מוצא. כך גם בתחומים אחרים.

      "פיצול האחריות והסמכות גורם לכך שבסוף היום אין אחראי ולא ברור איך המערכת מתפקדת"

      "כלומר, זה ברור לגמרי. בכל שנה יש דיון בכמה שינויים קטנים שצריך לעשות. רוב השרים לא נכנסים לדיון על סדרי העדיפויות הגדולים של המשרדים האחרים. אם הם רוצים רפורמה הם פשוט הולכים לאוצר ודורשים עוד כסף.

      האוצר נהפך למנהל סעיפי תקציב, והאחריות על כל תחום אינה ברורה.

      "לכן, מתוך החלטה, השרים בישראל נהפכו ללוביסטים. הם בכלל לא רוצים להשפיע על התקציב של עצמם. הם רק אומרים שהם רוצים. זו ברית של שוטים. רוצים לתת להם יותר סמכויות, והם לא רוצים. כי עם הסמכות באה האחריות ופתאום צריך להגיד לאנשים מה לעשות וזה לא פשוט.

      "מציאות זו גם מנוונת את המערכות המקצועיות במשרדים. בישראל אין בעיה של איכות בשירות הציבורי. יש לנו מומחים מעולים בכל תחום. ברווחה, בבריאות, בכל משרד. הם מצוינים, אך הם מתנוונים. כי בסופו של דבר הם נהפכו, כמו השרים שלהם, למעין לוביסטים.



      "האבסורד הזה מתבטא גם ברפורמות.

      למה האוצר צריך להוביל רפורמה בחשמל, במים ?

      למה האוצר צריך לרכז את ההפרטות ?

      כל משרד בנפרד היה צריך לבצע את זה, לא האוצר.



      אם משרד ה... לא עוסק בהתייעלות, אז במה הוא עוסק ?

      אז הם לא לוקחים אחריות. זה מצב שנוח לכולם.

      צריך לשבור את התהליך. אחרת, הפיצול של האחריות פירושו שאני כבר חוזה את כל ועדות החקירה העתידיות בכל תחום ואת התוצאות שלהן".








      גם בנוגע לאי־שוויון בחלוקת ההכנסות בישראל, התמונה שהוא משרטט עגומה, ותומכת בנתוני בנק ישראל והאוצר על היכולת הנמוכה מאוד לניידות חברתית־כלכלית בישראל.

      "צריך להיות ישרים עם עצמנו", אומר גבאי.

      "בשוק גלובלי ופתוח, מה שיוצר את עיקר אי־השוויון הוא השווקים.

      שלושת המאיונים העליונים מתחזקים בכל המדינות המתפתחות, וגם בארה"ב, בישראל ואף בשבדיה.

      זו תופעה עולמית שבה שלושת המאיונים העליונים חזקים מאוד. הם מתחזקים בכל העולם, בכל החברות.

      "אנחנו צריכים להבין שאנחנו רק כאילו עובדים במשק המקומי, אבל בעצם אנחנו עובדים בשוק הגלובלי.

      עובד טקסטיל בישראל מתחרה עם המותגים האיטלקיים הכי יקרים וגם עם סין. לכן, גם השכר היחסי שלי נקבע בעולם ולא כאן, והשפעת המדינה על חלוקת ההכנסות זעומה.

      "איפה היא נמצאת באמת ? בהכנת האוכלוסיה לשוק העבודה. כל השאר זה טלאים.

      בסופו של דבר, רמת המוכנות שלך כשאתה יוצא לשוק העבודה היא שתקבע את חלוקת ההכנסות. והכישלון שלנו ב־40 השנים האחרונות הוא ביצירת אוכלוסיה מתאימה לשוק העבודה, בעיקר בקבוצות הבינוניות והחלשות.

      "ההישגים של 40% החלשים בישראל בהשכלה ביחס לממוצע הם נמוכים מאוד.

      נוסף על כך, יש לנו הבעיה של החרדים שאמנם הם משכילים אבל ההשכלה שלהם לא מתאימה לצורכי המשק, ובעיית המיעוטים שסובלים מאפליה.

      לכן, יש לנו קבוצה גדולה מאוד של אנשים שאינם מתאימים לשוק העבודה ומשתכרים 4,000 שקל בחודש.


      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575841,00.html

      מחק
    7. אה, והנה עוד עדות על הפיאודליזם הקלאסי המתפתח...




      "בישראל יש שכבה של משפחות הון עשירות, שהפכו לאוליגרכים, והם בדרך להפוך את המדינה לאוליגרכיה.

      זו שכבה דקה ששולטת בכוח, בעושר, במשאבים ובשלטון",

      כך אומר עו"ד אלדד יניב, חבר "ועדת הון-שלטון" שהגישה את המלצותיה למבקר המדינה היוצא, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס


      לדברי יניב, "הקשר הולך מתהדק : ראשי ערים רואים כי הקשר בין המשפחות הללו לפוליטיקאים בכירים הופך לשגרתי, והקשר הזה מתהדק באמצעותם.



      היום האוליגרכים הללו משפיעים בתוך רשויות מקומיות ובוועדות התכנון והבנייה - ושם מתעשרים לא פחות מהפרטה של משאבי טבע"...

      http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1745895

      מחק
    8. והנה הוא הפיאודליזם מזווית המבט הקמעונאי...




      רשתות האופנה ויתר הרשתות הקמעונאיות הפועלות בקניונים בדרך להתאגדות.

      ההתאגדות נועדה לשרת את האינטרסים המשותפים של הרשתות הקמעונאיות, ומטרתה לפעול הן מול דואופול הקניונים עזריאלי-מליסרון והן מול הגורמים הרגולטורים השונים.

      "אנחנו נמצאים בקרב מאסף של הקמעונאות בארץ. בשנים האחרונות הפער בין מה שנתבע מהרשתות לבין היכולת של הרשתות לגבות מחיר מול הלקוח, הפך ללא הגיוני. זה מתחיל בהחלטות רגולטוריות שונות כמו שכר מינימום, מחירי החשמל, ארנונה לעסקים, ונגמר בהתחזקות בעלי הקניונים שלא סופרים את השוכרים שלהם.

      "הקמעונאות היום בארץ לא מרוויחה כסף. דמי השכירות בקניונים הם סעיף אחד מתוך יותר מעשרה סעיפים שחלקם משמעותיים יותר, כמו למשל דמי הניהול בקניונים. אנחנו היום משלמים דמי ניהול גבוהים בקניונים, ואין שום שקיפות מצדם של בעלי הקניונים", אומר אחד המשתתפים בפגישה.

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000762074

      מחק
    9. לאון היי
      מציעה לך לקרוא על ז'ק פרסקו / פרוייקט ונוס - הוא הכי קרוב בלתת פתרונות מעשיים לשיטה הכלכלית החולה הזו.
      http://www.thevenusproject.com/
      ענת

      מחק
  2. ז'ואאו מריפוסה2 ביולי 2012 בשעה 6:38

    אוגרים מזון יבש וקופסות שימורים. במקרה הטוב תוכל לסחור בהם ובמקרה הרע תוכל להתבצר איתם באיזו מערה ולחכות שיבואו לגנוב לך אותם

    השבמחק
  3. תראה,לגבי אגירת קופסאות שימורים,הדבר דומה למי שאוגר מזון בחדרו שבספינה טובעת,בעוד שהוא יודע שאחר קודח חורים בחדר מקביל ומאפשר למים לחדור לספינה כולה...הגיוני לאגור מזון בסיטואציה כזו?!
    ולגבי העניין עצמו,
    לא הבנתי עד הסוף איך הדפסת כסף לא מחוב תשפר את שירותי הרווחה, הרי יהיה כסף מאוד מוגבל לממשלה,אז בהכרח רמת החיים תרד לא?

    השבמחק
  4. ליאון,
    מה שבטוח זה שפוליטיקה זה לא התשובה.
    מה עושים אתה שואל?
    לומדים, משכילים ומיישמים בחיים הפרטיים שלנו. שינוי פני החברה הוא תהליך שיימשך דורות לצער כולנו, אבל מה לעשות, ככה זה.
    ההמון באמת טיפש כפי שאתה אומר אבל, לדעתי הפרטית, לגמרי לא באשמתו. מה שצריך זה לא עוד רועה צאן שיסחוף את העדר למקום טוב יותר אלא לגרום לעדר להבין שהוא לא צריך רועה. הוא מסוגל לדאוג לעצמו.

    השבמחק
  5. יש משהו שאני לא מבין ואשמח לקבל עליו הסבר מוסמך.

    נשמעת פה שוב ושוב הטענה שהממשלה יכולה פשוט להדפיס כסף במקום להיכנס לחובות או לגבות מיסים. אבל בהנחה שכמות האמצעים במשק נתונה, אם נדפיס כסף, ולא משנה בכלל כמה, ולא ניקח אותו ממישהו אחר (ע"י לקחית הלוואה או גביית מיסים), כמות הכסף תגדל בעוד כמות האמצעים תישאר קבועה. התוצאה תהיה אינפלציה, ללא תלות במידת האחריות של הממשלה.

    לגבי פוליטיקה - ליאון, לדעתי אתה מאוד טועה. כל שינוי גדול בהיסטוריה, גם אם התחיל כמרי אזרחי, הוצא לפועל על ידי פוליטיקאים. כך ביטול העבדות, חוקי עבודה, זכות הצבעה לנשים, דקולוניזציה, ביטול האפרטהייד וכו. וישנם פוליטיקאים שכבר מתחילים להבין מהו הגורם הבעיתי בחברה שלנו: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150994036359218&set=a.216050819217.130874.162319074217&type=1&theater

    השבמחק
    תשובות
    1. לשאלתך תמיר,
      הדפסת הכסף צריכה להיעשות בפרופורציה לגידול במשק. באופן כזה לא תיהיה אינפלציה.

      רווחת טענה שם הממשלה תדפיס את הכסף ללא חוב תתפרץ אינפלציה. אבל המצב בדיוק הפוך.
      היום כשכסף מבוסס על חוב, בגלל הריבית, מחויבת גדילה אקספוננציאלית של הכסף. אחרת לא תיהיה אפשרות לשלם את הריבית, והמערכת תתמוטט.
      בעוד שכשהממשלה מדפיסה את הכסף ללא חוב, באפשרותה לווסת את הדפסת הכסף בהתאם לגידול המשק.

      ע'

      מחק
  6. מהמשוואה שלך חסר משהו : "הדפסת כסף=מיסוי הון צבור" !!! כל עוד וישנו "הון צבור" לא תראה אינפלציה. מכאן הבעיה בהתפתחותה של אינפלציה, היות והון צבור הוא בחלקו "הון נסתר".

    השבמחק
  7. בנק ישראל נערך לסיבוב שני של צעדים מאקרו-יציבותיים בתחום הנדל"ן.

    בבנק המרכזי מתכוונים לטפל במניעת בועת נדל''ן באמצעות ערוץ המשכנתאות, לנוכח חידוש ההרחבה המוניטרית (הפחתת הריבית) שהחלה בשבוע שעבר, כשהוחלט על הורדת הריבית מ-2.5% ל-2.25%.

    מדובר בשני צעדים עיקריים : הטלת מגבלה ישירה על שיעור ה-LTV (Loan To Value) - היחס בין ההלוואה לשווי הנכס - כך שיעמוד על 60%-67%; הגדלת ההפרשה של הבנקים בגין הלוואות דיור (משכנתאות), המהווה מעין מס מפלה או תמריץ שלילי לבנקים להעניק הלוואות כאלו.

    בדיון המוניטרי האחרון שהתקיים ביום שני שעבר, דנו חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בצעדים הללו, בעקבות החידוש הרשמי של ההרחבה המוניטרית, שצפויה להתארך לנוכח החששות הכבדים ממיתון ארוך ואף משבר פיננסי עולמי.


    נזכיר כי הפחתת הריבית מעלה את הכדאיות של השקעה בנדל''ן, ומפחיתה את הכדאיות של השקעה בנכסים פיננסיים אחרים.


    חברי הוועדה הביעו דאגה עמוקה מנתוני בנק ישראל שהתפרסמו כמה שעות לפני כן בסוגיית המשכנתאות והעלו את העניין על סדר היום.

    לפי הנתונים, היקף המשכנתאות זינק במאי ב-35% והסתכם ב-4.1 מיליארד שקל, לעומת 3.02 מיליארד שקל באפריל. נזכיר, כי בשיא תקופת הבועה הגיע רמה זו ל-4.8 מיליארד שקל. חמור מכך, סך המשכנתאות שנטלו משקיעים זינק במאי בכ-30%, והגיע לשיא מתחילת 2012.


    נתון מדאיג נוסף : כ-40% מסך המשכנתאות (בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל), היו בשיעורי מימון של 60% מערך הדירה ויותר - רמה דומה לזו של אפריל, כאשר בשיעורי המימון הגבוהים במיוחד נרשמו עליות ניכרות.


    בכירים בבנק ישראל כבר התריעו בפני הנגיד פישר, כי לנוכח ההרחבה המוניטרית שצפויה להיות ממושכת, הצעדים המאקרו-יציבותיים שננקטו עד כה (הגבלת מרכיב הריבית המשתנה לשליש מסך המשכנתא) "אינם מספיקים", כלשונם.


    חברי הוועדה המוניטרית החליטו להמתין עם נקיטת צעדים אופרטיביים, אבל ההערכה הרווחת בבנק ישראל היא כי צעדים נוספים בתחום זה בחודשים הקרובים הם בגדר עובדה, בעיקר לנוכח העובדה כי כיוון הריבית הוא רק כלפי מטה.



    הנגיד רמז בשבוע שעבר על הדאגה שרובצת על כתפיהם של מקבלי ההחלטות בבנק, וחזר ואמר כי בנק ישראל נחוש לסגור לבנקים את ברז האשראי. "גם חברות הנדל''ן מתלוננות (על מחנק אשראי - א.פ) - שם הבעיות הגדולות. כל משבר פיננסי מתחיל בתחום הנדל''ן. אנו בונים בקצב גבוה. אם חל גידול בהיצע, הגיוני שהמחירים יתחילו לרדת. אם נגדיל את האשראי יותר מדי, הקבלנים לא יורדיו את המחירים. אם ניתן יותר בתחום הזה, נדחה את ירידת המחירים", אמר פישר בנאומו בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761685

    השבמחק
  8. הי ערן,

    ישנם 3 טיעונים שאני מתקשה לענות עליהם:
    1. אינפלציה כשהיא קטנה (באזור 1-3%) היא דווקא בריאה לכלכלה. זה גורם לאנשים לא לשמור את הכסף אצליהם מתחת לבלטות, במקום זה אנשים משתמשים בכסף (קונים או משקיעים) ובכך ממריצים את הכלכלה.
    2. זה לא מדוייק שהכסף נוצר מחוב ושאין גיבוי מאחוריו - מה לגבי כל הנכסים של המדינה? הרי גם אם כסף נוצר מחוב יש עדיין למדינה המון נכסים ששווים את הכסף הזה או חלק ממנו. אז נכון שכמות הכסף עולה אבל גם כמות הנכסים עולה. הרי בדרך כלל כשיש הלוואה יש מאחוריה איזשהו נכס...
    3. בברית המועצות הקומוניסטית, מי שייצר את הכסף היתה המדינה, לא היו בנקים בבעלות פרטית - הכל היה בבעלות המדינה. ולכן בתקופה הזאת אי אפשר להגיד שהכסף נוצר מחוב ונוצר על ידי הבנקים הפרטיים כי הכל היה שייך למדינה ולכן זאת שיטה שבעצם מייצגת את החלופה שמדובר עליה פה באתר. כולנו יודעים שהכלכלה הזאת נכשלה בסוף.

    האם יש לך תשובות לטיעונים האלה?

    תודה,
    שם בדוי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אהלן שם בדוי

      1. נכון רק אם אין מדובר בהלוואה בריבית קצוצה ל"כלכלות מתפתחות".

      2. זה מדוייק לחלוטין ! כסף נוצר מ"צריכת יתר של כוח עבודה ומשאבים אחרים". עודפי הייצור מומרים ל"כסף". ולפיכך כסף הוא תמיד "חוב" ל"עצמי" ול"סביבתו" שנוצלו ביתר. הבעיה הרגילה היא, ש"מדע הכלכלה" לא מכיר ב"הוצאות תחזוקה ציבוריות שוטפות"...

      3. שגוי לחלוטין, ראה סעיף 2.

      מחק
    2. תרשה לי להתייחס
      1) זה נכון שכסף צריך לעבור מיד ליד (סירקולציה) כדי למלא את תפקידו.
      אבל יש דרכים נוספות לגרום לכך לדוגמא:
      א) לקבוע פגות תוקף לכסף - אנשים יפטרו מהכסף לפני שיפוג תוקפו.
      ב) לקבוע ריבית שלילית. ככל שמחזיקים בכסף יורד ערכו.
      הדרכים האלה אינן מתאימות לבנקאות ברזרבה חלקית, שמבוססת על כך שהכסף יכול להמשיך להסתובב במשק משך שנים רבות, עד שאובד ערכו דרך אינפלציה.
      אינפלציה זה דרך הכי גרועה לגרום לסירקולציה, משום שזהו מס נסתר! משום שהוא יוצר אי וודאות וחשש ומכאן לניפוח בועות הדרך קצרה.
      2) בעיקרון הכסף נוצר ללא גיבוי בכל פעם שמלווים. הצמדת הגיבוי אינה מחויבת ולעיתים גם חסרת משמעות. לדוגמא כשבני משפחה מפורסמת לא החזירו הלוואה שהם נטלו מבנק לאומי כדי לקנות את בנק הפועלים, בנק לאומי פשוט האריך את ההלוואה.
      לכמות הנכסים ולכמות הכסף קשר רופף מאוד. לדוגמא בהודו כמות הכסף עלתה פי 100 במשך 30 שנים, זה אומר שכמות הנכסים גדלה פי 100?
      3)בברית המועצות קיים בנק מרכזי מ-1860
      http://en.wikipedia.org/wiki/State_Bank_of_the_Russian_Empire
      השייכות של הבנקים המסחריים אינה משנה דבר. גם בארץ רוב הבנקים המסחריים היו בידי המדינה עד שהתחילה קדחת ההפרטות שמכרו לנו כקידמה... עדיין מהרגע הראשון בארץ כסף מבוסס על חוב.

      ע'

      מחק
    3. שלום ע'

      תרשה לי להתייחס להתייחסות שלך:
      1. למה לקבוע פגות תוקף לכסף או לקבוע ריבית שלילית זה יותר טוב מאינפלציה מזערית? בכל אחד משלושת המקרים האדם הפשוט לא יכול לחסוך את הכסף מתחת לבלטות כי הכסף יהיה שווה פחות. לא הבנתי מה ההבדל לאדם הפשוט שמעבד מערך הכסף שלו.
      2. אני מסכים שהקשר בין נכסים לכמות הכסף רופף אבל עדיין חלק לא מבוטל של הכסף מבוסס על נכסים שקיימים ולכן זה לא מדוייק שכסף חדש שנכנס למערכת לא מגובה בכלום. אפשר להגיד שחלקו לא מגובה אבל עדיין אם תיקח את סך כל הכסף ותעמיד אותו לסך כמות הנכסים אז יהיה יחס מסויים. זאת אומרת שהכסף בחלקו מגובה על ידי נכסים ובחלקו לא מגובה בכלום.
      3. לא הבנתי. אם בברית המועצות לא היו בנקים פרטיים אז רוב הכסף שנוצר היה כסף שלא היה מבוסס חוב כי המדינה לא לוותה מבנקים פרטיים. לא הבנתי למה השיטה הזאת שונה מהשיטה שכותבי הבלוג מציעים.

      אשמח להתייחסותך.

      מחק
    4. אני רוצה להוסיף דבר אחד נוסף על מה שע' כתב:
      אינפלציה מאלצת אותך בנוסף להשקיע בדברים שאתה לא צריך רק בשביל שתוכל לשמור על הערך של הכסף שלך -זה יכול להיות מניות של חברה שאינך חפץ בה ,אג"ח של טיקון שאינך יודע אם ישרוד עד סוף השנה, דירה שלעולם לא תגור בה, זהב שתזכה לראות אותו רק ביום הקניה וביום המכירה אחרי שהוצאת אותו מהכספת וכו'.

      ערן

      מחק
    5. לגבי הקשר בין נכסים לכמות הכסף אני לא מוצא קשר:
      היום כל הכסף מיוצר מחוב כלומר אם כולם יחזירו את חובותיהם (מה שאגב בילתי אפשרי) תשאר עם נכס אבל בלי כסף.תרחיש נוסף הוא שאם הבנק מלווה למישהו כסף תמורת נכס והכלכלה תקרוס כלומר כמות הכסף יכולה לרדת כל כך הרבה עד שהאיש ישאר יכול להשאר עם נכס אך איש לא יוכל לקנות אותו ממנו ,כלומר הנכס ביחס לכסף לא יהיה שווה כלום. זה בדיוק מה שקרה במשבר סאב פריים בארה"ב - יש שם שכונות רפאים של אלפי נכסים שלא שווים דבר היום. הכסף הוא אשליה כמו גם שהנכס הוא לעיתים אשליה שהוא מגובה כסף. זה נכון כל עוד לא התרחש משבר גדול שהעלים את אותו כסף תחת פשיטות רגל.

      ערן

      מחק
    6. בהמשך לשאלותיו של לאון
      1. אם אינפלציה מאלצת להשקיע בדברים שלא צריך. מה ההבדל בינה לבין פגות תוקף או ריבית שלילית?
      בכל מקרה, מכריחים את האנשים לקנות משהו שהם לא צריכים כי הכסף מאבד את ערכו

      3. אם היו בנקים בברה"מ אבל הם היו של המדינה, אז מה זה משנה?
      המדינה היתה חייבת ריבית לעצמה?

      מחק
    7. לאנונימי מ-11:39 ולמתן
      1) לגבי פגות התוקף של הכסף\ריבית שלילית. הרעיון הוא שאנשים ישתמשו בכסף ולא יחביאו אותו מתחת לבלטה.

      השאלה היא מה תפקיד הכסף, האם הוא מעביר ערך, או שהוא משמר ערך לעתיד.
      זו שאלה מאוד בסיסית. אם אנחנו מתייחסים לכסף כמעביר ערך בעיקר, הרי שצריך לקבוע מנגנון שיעודד שימוש בכסף.
      אם אנחנו רוצים שהכסף ישמש כמשמר ערך לעתיד, הרי אין צורך במנגנון של פגות תוקף, או ריבית שלילית.
      בעיני כסף ששומר על ערכו יוצר עיוות בעייתי, משום שזו יצירה מלאכותית שלא מתאימה לטבע סביבנו. כל הדברים מתיישנים מתבלים ומאבדים את ערכם. מציע לך לקרוא את המאמר הבא:"היחס בין התפיסה הכלכלית של סי.ה. דגלאס וזו של רודולף שטיינר"
      http://cafe.themarker.com/post/2546874/

      לגבי האילוץ לקנות משהו - בוא נשווה כסף למוצר, נניח תפוחי אדמה. ברגע שאתה קונה תפוחי אדמה, אתה יוצר אילוץ לאכול אותם. אם אתה לא רוצה תפוחי אדמה לא תקנה אותם. כנ"ל לגבי כסף, אם אינך צריך דבר, תעבוד בהתנדבות, או שלא תעבוד כלל. זה נכון שזה נשמע בטלני משהו, אבל הבעיה שלנו היום לדעתי היא עודף פעלתנות ולא חוסר בה. הכסף מבוסס חוב במידה רבה תורם לעודף הזה.
      אם אנשים יתרגלו לרעיון שיש כסף בשפע, הם לא ינסו לאגור אותו.
      למערכת הכסף בה אנחנו משתמשים השלכות מרחיקות לכת על החיים שלנו.
      יש מערכות כסף לפיהם כל אחד יכול ליצור את הכסף כשהוא נחוץ לו. אין מניעה שנקים כזו מערכת ונשתמש בה, ממילא המערכת הנוכחית דוהרת לקראת התרסקות.

      2) לגבי הגיבוי בנכסים, הקשר הוא כה רופף שהמשמעות של הגיבוי הזה כלל לא ברורה.
      3) אני לא מומחה לברית המועצות, אני לא יודע לאן הלכו פערי הריביות וזו שאלה טובה. גם אם הריבית חזרה לממשלה, עדיין לכסף מבוסס חוב יש השלכות קשות לאזרחים, ולפירמות. כסף מבוסס חוב היא שיטה היוצרת מחסור מתמיד בכסף, ומרדף אינסופי של האזרחים אחרי הכסף ומעודדת צריכה מיותרת. משום שבמאזן הכללי תמיד חייבים יותר כסף מאשר נמצא בשוק. בנוסף זו שיטה חסרת יציבות באופן אינהרנטי שגורמת לאינפלציה באופן מתמיד, אינפלציה שפוגעת בעיקר בחלשים.

      ע'

      מחק
    8. מתן וא.ח - לגבי ברית המועצות,
      אפשר לשאול היום את אותה השאלה ששאלתם לגבי הבנקים בברה"מ: גם בנק ישראל הוא לא בנק פרטי אז מדוע שהממשלה תלווה ממנו כסף ותשלם לו בנוסף ריבית? אולי מישהו אחד ולתמיד יסביר לי מה ההגיון בכך שגוף בבעלות המדינה וממומן על ידה יחזיק חובות של המדינה ובאופן תאורטי יכול לגרום לה לפשוט רגל אם לא תשלם לו את החובות האלה?

      ערן

      מחק
    9. בנק ישראל הוא גוף של המדינה אך עצמאי ביותר
      מה האינטרסים שלו...שאלה טובה

      הנחתי שבברה"מ היה בנק שצמוד בצורה הרבה יותר חזקה לשלטון ולא לחבר'ה הבנקאים

      תודה לע' על תשובתו המקיפה על סעיף 1
      רציתי לדעת, במידה ואנחנו לא מעוניינים לשמר את ערך הכסף. מה יעשו הפנסיונרים?

      מחק
    10. למתן, השאלה שלך נכונה גם לילדים ולנכים.
      בעיקרון אוכלוסיה שכלל אינה יכולה לעבוד לפרנסתה, תצטרך את תמיכת האוכלוסיה שכן יכולה לעבוד.

      היום לכאורה בעיית הפנסיונרים פתורה משום שהם חוסכים כסף, אבל זו אשליה.
      כבר היום רואים שהכסף של הפנסיונרים משמש טייקונים לרכישת עוד ועוד שליטה. לי באופן אישי נראה שבעוד 20 שנים יאבד רוב הכסף מהפנסיה. הממשלה, קרי האזרחים שכן יכולים לעבוד, יצטרכו לתמוך באלה שלא יכולים.
      מעבר לזה משבר של היפר אינפלציה, שמתרחש כל 30-40 שנים בדר"כ מוחק את הפנסיות הלא תקציביות (וזה רוב התוכניות הקיימות לדור הצעיר היום).

      ע'

      מחק
    11. מתן,
      מה שיפה בכסף שהוא מיוצר על ידי אדם ולכן הוא משמש היטב את מי שהאדם ביקש שישרת. אפשר להפוך אותו למטבע שמשרת בעיקר בנקים וטיקונים כמו זה של היום, אפשר להפוך אותו לכסף שישרת את המחזיקים בזהב (אם נצמיד אותו לזהב) וניתן תתפלא גם להפוך אותו למשהו שעוזר לטיפול בקשישים ואוכלוסיות קשות. ופה אפשר לתת את הדוגמא הבאה מיפן מתוך אתר הכוורת :
      ליפן, שתמיד ידעה להקדים בכמה צעדים את המערב, יש מטבע משלים משלה עוד מאז 1995, אז החליט הפוליטיקאי הוותיק והמוערך טצוטומו הוטה, לשעבר התובע הכללי ושר המשפטים, לנסות למצוא פתרון חדשני לבעיית הטיפול בקשישים במדינה, שאוכלוסייתה המזדקנת במהירות החלה להעמיס על מערכות הרווחה. כדי לעודד כמה שיותר אזרחים פרטיים לסייע לקשישים ולהקל על העומס שהוטל על הרשויות, הקים הוטה מטבע משלים בשם פוראי קיפו (Fureai Kippu), "כרטיסי אכפתיות" בתרגום חופשי, שמעניק נקודות זכות למי שמסייע לקשישים בקהילה המקומית שלו.

      העיקרון שלפיו עובדת המערכת פשוט: שעה תמורת שעה. אם ערכתם קניות עבור אדם קשיש, או סייעתם לו לבשל או להתרחץ, תקבלו נקודות זכות בגין השעות שהשקעתם. כשתהיו חולים בעצמם, תוכלו לנצל את אותן נקודות כדי שמישהו יסייע לכם. או, אם תרצו, תוכלו לשלוח את נקודות הזכות שלכם להוריכם שחיים בעיירה אחרת וזקוקים לעזרה. המערכת עובדת כל כך טוב, למעשה, שלפי סקרים הקשישים ביפן מעדיפים את השירותים של אנשי הפוראי קיפו על פני בני משפחה או מטפלים סיעודיים בתשלום. גם סין הקימה מערכת דומה משלה ב-2005.

      http://hakaveret.org.il/content/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99

      ערן

      מחק
    12. אפיקורס חארטאטיטיס2 ביולי 2012 בשעה 17:52

      היי ערן
      הדוגמאות שהצגת הם הצמדת הכסף ל"עבר" כלשהו
      הבעיה היא איך מצמידים כסף ל"עתיד" כלשהו ?
      איך מונעים מכסף "לשרת מישהו-מחוץ לשירות הפוטנציאל לחיים עתידיים ותרבותיים" ??
      בו-זמנית
      אני מקווה שברור לך שהנחותיך מובילות למסקנה ש"כסף=תרבות=אמונה=דת"
      כלומר שכסף הינו "דדוקציה של מטרות רצויות"
      ולא "אינדוקציה של צרכים הכרחיים"
      ושעל כן הוא תמיד אליגרכי ופיאודלי באופיו
      או
      "כסף=סימולציה מעשית של רעיונות-אמונות-מנהגים תרבותיים"
      ושעל כן
      "כסף=אנטי קידמה"...

      מחק
    13. אפיקורס,
      אם יש לך רעיונות נוספים איך ליצר כסף בצורה נכונה או איך לנהל את הכלכלה בצורה שונה ממה שהוצע פה- זה המקום להעלות אותם.

      ערן

      מחק
    14. אפיקורס חארטאטיטיס2 ביולי 2012 בשעה 18:24

      ערן,
      דומה שבתגובתי הראשונה למעלה
      פרשתי ופירשתי ברורות
      ניהול שונה לחלוטין (ומעשי !) מכל מה שהוצע כאן
      ניהול שגרעינו
      הצמדת הכסף שלא באמצעות ריבית קצוצה ! ואך ורק באמצעות שותפות ברווחים ובהפסדים !! בדרך של גיוס הון תמורת מניות בלבד !!!
      מוזר בעיני
      כי אין קולטים כאן ש"מניה=שטר כסף חלופי המוצמד לתמ"ג של חברה בע"מ"
      וכי אין לצפות להתנהגות ציבורית שונה מזו המקובלת כהתנהגות בורסאית
      וכי התנהלות בורסאית מהווה שדה נסינות לכלכלה המורחבת
      ושלפיכך יש לצפות שמדינה תתנהג בדיוק כמו טייקון
      כלומר "תספורת=אינפלציה חשופה=מיסוי הון צבור=כלייה פנסיונית"
      אשר על כן
      אם איננו רוצים כסף בנקאי מבוסס חוב
      עלינו להרשות רק כסף מבוסס שותפות בורסאית בלבד !!!
      וכפי שפירטתי לעיל


      אפיקורס

      מחק
    15. יש הבדל משמעותי בין פנסיונרים שלא יכולים לעבוד יותר, נכים וילדים
      לבין פנסיונרים שעבדו, חסכו ורוצים להנות משארית חייהם

      בשיטה היפנית אפשר לממן שירותי סעד לזקנים
      אבל מי יממן להם טיול לחו"ל כמו שהם חלמו עליו כל החיים?
      אם אי אפשר לחסוך, זה מונע תכנון טיול כזה

      מחק
    16. הפנסיונרים עדיין יכולים להשקיע ולחסוך דרך ההשקעה. החיסכון בעזרת כסף יהיה יעיל בדומה להשקעות אחרות. לדוגמא, אם אני משקיע בדירה, עם הזמן היא מתבלה והבניין מתפורר. אם אני משקיע בציור יקר, טעמי הציבור משתנים וערך התמונה יורד. למעשה לכל השקעה יש פוטנציאל לירידת ערך משמעותית ברבות הזמן.

      מה שכתבתי קודם, שגם אלה שחוסכים לפנסיה היום, יאבדו את רוב החסכונות שלהם בהתרחש ההיפר אינפלציה. והיפר אינפלציה מתרחשת באופן מחזורי כל 30-40 שנים. כך שבעצם לא נפגע בחסכונות מעבר למה שנהוג היום, אלא נהפוך את תהליך השחיקה של הכסף לגלוי וברור. כך שפנסיונר ידע בדיוק מה נשאר לו לעת זקנה, בניגוד להיום - מצפות לו הפתעות גדולות בדרך.

      בנוסף אפשר להיות יצירתיים ולהגדיר מקדמי שחיקה שונים עבור כספים שונים. לדוגמא כסף שצבור לפנסיה ניתן לתת לו ריבית שלילית קטנה לדוגמא 0.2% לשנה, כל עוד הפנסיונר שומר את הכסף אצלו. ברגע שהוא משלם אותו, הכסף מקבל מקדם שחיקה רגיל. וכך לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה.
      כסף רגיל יקבל ריבית של 5%- לשנה.

      ע'

      מחק
    17. ומה רע בכך שהכסף ישמור על ערכו?

      מחק
    18. תקרא את התחלת הדיון.
      תאר לעצמך שאדם עשיר יוכל לשים את היד על הרבה כסף ולצבור עוד ועוד מימנו. במה זה מועיל לשאר האוכלוסיה? במילים אחרות, התועלת של כלל האוכלוסיה מכזה מצב היא שלילית.
      גם אם קבוצה נרחבת אוגרת את הכסף, זה עלול ליצור בעיה. כי אם יום אחד הקבוצה תוציא את הכסף במתואם זה יצור אינפלציה. אם קבוצה של אנשים תחליט לאגור את הכסף באותו הזמן, זה יצור מחסור בכסף. בקיצור שמירה מלאה של הערך עלולה ליצור טלטלות בשוק הכסף לאורך זמן.

      לפיכך בדר"כ במערכות אלטרנטיביות מנסים להכניס לכסף "גלולת רעל", שתגרום לאובדן הערך שלו, ותאפשר שימוש מתמשך.

      ע'

      מחק
    19. אז נשמע שהפתרון הכי טוב זה "רעל" אקספוננציאלי
      ככל שיש לך יותר, יותר כסף יאבד מערכו

      כמובן שבמערכת הבנקים היום, אין שום רצון קל שבקלים ליישום דבר כזה

      מחק
    20. הרעל הזה, הוא רעל שקיים בכל דבר בעולם הפיסי שלנו. כל דבר מתפורר נעלם ומחזיר את היסודות שלו לאדמה כך שיוכלו להיווצר דברים חדשים.
      ברמה הפילוסופית, ללא מוות לא היו חיים כפי שאנחנו מכירים אותם.

      ברמה המעשית, לא נשמע לי טוב רעל אקספוננציאלי. משום שצריך לחטט לאנשים בחיים הפרטיים שלהם כדי לדעת כמה נכסים יש להם. זה עלול להיות כמו מס הכנסה, שבסופו של דבר, פוגע הכי קשה במעמד הביניים ומטה. ואלה שיש להם הכי הרבה בקושי משלמים מס הכנסה.
      מערכת שמנטרלת את מנגנון ההלוואה בריבית (כמו ריבית שלילית), תעשה צעד עצום קדימה בכך שלא יהיה יתרון בצבירת הכסף, כך שהכח שהוחזק בידי מעטים יתפזר.
      עוד צעד עצום קדימה זה לשחרר את שוק הכסף לכל דיכפין. יקומו אלפי מטבעות מקומיים ברחבי העולם. הכח האדיר שמחזיקים בעלי הבנק הפדרלי למשל, יבוזר למיליארדים של אנשים ברחבי הגלובוס. נשוחרר מהשיעבוד שנובע מהריבית והמחסור בכסף.

      ע'

      מחק
  9. אם סך העושר במדינה גדל אך תקציבי החינוך והרווחה לא, וממצא שכזה חוזר על עצמו שוב ושוב לאורך השנים - ברור כי לא מדובר בטעות, מדובר במדיניות.


    פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית וחבר המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר לד"ר משה חזן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, כדי לחקור את סדרי העדיפויות בתקציבי המדינה המשקפים את המדיניות הזאת. המחקר בוחן את נתוני ההוצאה הציבורית (של הממשלה, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, קופות החולים, מלכ"רים ועוד) על תחומים כמו ביטחון, סדר ציבורי, רווחה, חינוך, בריאות, שיכון, ושירותים שונים. כך התקבלה תמונה של המשק הישראלי בתקופה של 15 שנה (1995–2010) שמכילה אירועי אינתיפאדה, עיתות רגיעה ומלחמה בלבנון, משבר כלכלי, מיתון וצמיחה.


    מסקנות המחקר הן חד־משמעיות. חלקן של הוצאות הממשלה ביחס לתוצר הלך וקטן כמעט בכל סעיף תקציבי - משירותי תרבות ודת, שירותים כלכליים ועד ביטחון, רואים ירידה ברורה ביחס לתוצר (ראו מסגרת). השחיקה הגדולה ביותר (72%) נרשמה בתחום השיכון והשירותים הקהילתיים בין 1995 ל־2010 - המדינה השקיעה רק 0.5% מהתוצר הלאומי בנושא. פחות כספים הועברו לסיוע בשכר דירה לעניים, פיתוח דיור ציבורי וכמעט בכלל לא לדיור בר־השגה. מי שנאלץ למלא את מקומה של המדינה בתחומים אלו הוא הציבור מכיסו הפרטי.



    1. ההוצאות של משקי הבית על חינוך רק גדלו. כיום 30% מההוצאה הלאומית על חינוך, יותר מ־15 מיליארד שקל בשנה, מגיעים מתשלומי ארנונה או מכיס ההורים (סכום זה כולל לדוגמה כיתות מחשוב, אך לא את ההוצאה על מורים פרטיים).


    2. על פי דו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, עלה שיעור המשפחות העניות בהן ראש הבית עובד מ־7.6% בשנת 1995 ליותר מ־12% ב־2009. עבודה איננה תנאי מספיק לחיי רווחה בישראל.


    3....


    4....



    בסיכום המחקר כותבים דהן וחזן : "ללא שינוי עמוק בתפיסה של קובעי המדיניות ביחס לתפקידו של הביטוח החברתי יישאר אי־השוויון ברמה גבוהה, גורם המגביר את החשש ליציבות החברתית".



    ממשרד רה"מ נמסר : "מדובר במניפולציות בנתונים, על בסיס מחקר לא מעודכן. העובדות מוכיחות את ההפך : ממשלת נתניהו אישרה חינוך חינם מגיל 3 שייכנס לתוקף תוך פחות מחודשיים. בתחום השיכון קיימת בנייה חסרת תקדים מאז ממשלת נתניהו הראשונה : 80 אלף יחידות נבנות ועוד 300 אלף בתכנון, דבר שכבר הביא להיפוך במגמת מחירי הדירות החדשות. תקציבי הרווחה בממשלה עולים משנה לשנה במאות מיליוני שקלים. גם בתחום הבריאות הושקעו משאבים רבים, החל ביותר מ־1,000 מיטות אשפוז חדשות, דרך טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12 ועד רפורמות בבריאות הנפש ובהסכמי שכר".

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575837,00.html

    השבמחק
    תשובות
    1. למה צריך תקציב חינוך ורווחה?

      מחק
    2. אין סיבה מיוחדת
      מחוץ לזו שמרבית הציבור אינו רוצה ביכולת לפגוש את קרובי משפחתו רק מאחרי סורגים...
      ז'תומרת במקרה שיש למשרד המשפטים מספיק כוח אדם מיומן לשפוט אותם
      ולכוחות הבטחון מספיק משאבים לבצע את הפסיקה ולשכן אותם שם...
      אה, שכחתי
      לשוכני המכלאות ישנו תקציב מסעיף אחר
      אופס
      והם גם זכאים לפעילות של חינוך מחדש
      מ'תאומר...
      אז כן
      הכל מתחיל ונגמר ב"בני טובים שהשתעשעו-והורשעו"...
      כי זה שהם הורשעו
      עדיין אינו שולל מהם את זכאותם לתואר "בני טובים"
      הלא הוריהם עשירים
      והם זכו ל"חינוך טוב"
      מה, לא רואים ?!...
      חיחיחי

      מחק
  10. חוק התספורות יעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ביום שני הבא, ומאחורי הקלעים כבר מתנהלת בימים האחרונים מלחמה של ממש בין מי שאמורים ליהנות מהשלכותיו : עורכי הדין ורואי החשבון.




    ל... נודע כי עשרות עורכי דין מתחום הפירוקים, בשיתוף כל ראשי המחוזות בלשכת עורכי הדין ויו"ר המועצה הארצית, מובילים מאבק חריף בניסיון של הרגע האחרון להשפיע על חוק התספורות.

    מטרתם היא להכניס את עורכי הדין לתוך החוק.

    המפרקים כבר יזמו בשבוע שעבר "כנס חירום", ואף שכרו לוביסטית שאמורה להיאבק למענם בכנסת.



    חוק התספורות נועד להגן על הנושים בהסדרי חוב, ואחד ממרכיביו המרכזיים הוא החובה למנות מומחה שייקח חלק במו"מ לגיבוש הסדר נושים בחברות ציבוריות שלא עומדות בתנאי פירעון האג"ח.

    עד היום לעורכי הדין היה יתרון על פני רואי החשבון במינויים בתיקי חדלות פירעון, כיוון שהשופטים העדיפו למנות עורכי דין.

    רק לעתים רחוקות התמנה רואה חשבון לתפקיד נאמן או לבעל תפקיד.

    שכר הטרחה המקובל בתחום מבוסס לרוב על אחוזים מהסכומים שבקופה, ועם השנים הוא טיפס לעד עשרות מיליוני שקלים לתיק.

    כל זה עתיד להשתנות בקרוב.




    לפי נוסח הצעת החוק החדשה שאושר בדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, המומחה שימונה חייב להיות בעל השכלה ומומחיות "חשבונאית ופיננסית" - ולא משפטית.

    דרישה זו עשויה להותיר את עורכי הדין מחוץ לרשימת המומחים הפוטנציאליים, ומבחינתם המכה היא גדולה : החוק קובע שבמצב שבו מונה מומחה, רק בנסיבות מיוחדות ימנה בית המשפט גם נאמן.

    כך למעשה, רואי החשבון עשויים להשתלט על שורת תיקים גדולים שהיו עד כה בשליטה בלעדית למפרקים.

    עובדה זו בדיוק הובילה את עורכי הדין לצאת למאבק, ולכנס החירום שנערך במשרדי לשכת עורכי הדין זומנו עשרות עורכי דין בכירים העוסקים בתחום.

    בימים האחרונים המפרקים היו עסוקים בבדיקה קדחתנית כיצד קרה שהם נותרו מחוץ להצעת החוק, אף שלדיונים בוועדת החוקה בנושא התייצבה שורה של נציגים מטעמם.

    לטענתם, התפקידים המוטלים על המומחה מחייבים אותו גם בהשכלה משפטית, כך שלכל הפחות יש לאפשר לשופט לבחור בעצמו מי האדם המתאים להתמנות לתפקיד.




    את המאבק מטעם המפרקים מובילים עורכי הדין רונן מטרי, אביחי ורדי, ארז חבר, אלעד עפארי ואיתן ארז. בנוסף שכרו המפרקים את שירותיה של הלוביסטית יעל גויסקי ש"הונחתה לתת לעניין עדיפות עליונה". במייל ששוגר לכל המפרקים הנוטלים חלק במאבק נכתב כי "אנו פועלים בכל ערוץ אפשרי כדי לנסות להחזיר את התיקון לוועדת החוקה. אנו מצויים כעת בזמן פציעות אך איננו אומרים נואש".



    ביום רביעי שעבר שיגרו חמשת ראשי המחוזות בלשכת עורכי הדין מכתב דחוף לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן וליו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם, שבו דרשו להוסיף את עורכי הדין להצעת החוק לפני שהיא עולה להצבעה.

    "מה שקורה פה מסוכן. מונעים מכל אנשי המקצוע בתחום להיות שותפים למהלך, וקובעים קליקה של כמה רואי חשבון ספורים שיוכלו לטפל בתחום הזה", אמר אתמול עו"ד אביחי ורדי, מראשי המאבק ומי שמכהן גם כיו"ר ועדת הפירוקים במחוז תל אביב.

    "בנוסף, מונעים משופטים את יכולת הבחירה בהתאמה לכל תיק ותיק. למיטב הבנתי, משרד המשפטים כלל לא מתנגד לכלול גם עורכי דין ככשירים להתמנה כמומחים. קרה כאן פאול נוראי".

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575831,00.html


    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

    השבמחק
  11. שר העסקים של בריטניה וינס כייבל יצא במתקפה פומבית וחסרת תקדים על המערכת הבנקאית בארצו.


    במאמר שפרסם היום בעיתון "האובזרבר" בעקבות
    שורת שערוריות בנקאיות שהתפוצצו בימים האחרונים, קורא כייבל לבעלי המניות של הבנקים "להדק את האחיזה בדירקטוריונים חלשים ובמנהלים שיצאו משליטה".


    הוא אף הגדיר את מצב המערכת הבנקאית בבריטניה "תסבוכת מוסרית בעלת ממדים תנ"כיים כמעט".


    כייבל מונה במאמר שכתב את הפרשיות שעוררו מחדש את הזעם הציבורי על הבנקים.

    פרשיות אלה הבהירו, לדבריו, שהריקבון היה יותר שכיח משחשבו וכי "אוזלת היד, השחיתות ותאוות הבצע הן חלק מהבנקאות הבריטית".


    אוזלת היד מתבטאת, בין היתר, בתקלה חמורה במערכות המחשוב של בנק RBS (רויאל בנק אוף סקוטלנד), קבוצת הבנקאות הבריטית שהיא גם בעלת הבנק Natwest ומשרתת מיליוני לקוחות : לאלפי לקוחות הבנק נחסמה בשבועיים האחרונים הגישה לחשבונותיהם והם נותרו ללא יכולת למשוך כסף, לשלם בכרטיסי חיוב או לשלם חשבונות.

    באחד המקרים, אדם ששוחרר בערבות בעיר קנטרברי לא הצליח לשלם את כספי הערבות מחשבונו בגלל התקלה ונאלץ להישאר בכלא במהלך סוף השבוע.



    "מחשבים אכן קורסים", כתב כייבל, "אך RBS הוא גדול מדי, והדגים בבירור את הבעייתיות שקיימת במערכות בנקאיות מכניות וריכוזיות מדי ש'מצצו' את החיים מבנקאות מקומית מבוססת סניפים".

    כייבל הוסיף כי בריטניה יכולה רק לקנא בגרמניה, שם בנקי החיסכון המקומיים הם יעילים ופועלים ללא מטרות רווח.



    עוד כתב כייבל כי הוא מעוניין להטיל אחריות פלילית על דירקטורים בבנקים שכשלו.

    הוא רמז כי מהלך כזה, שעשוי לכלול איום בתקופות מאסר על מנהלים שהתרשלו, ירתיע את הבכירים.



    כייבל, התייחס גם לפרשת ההונאה בבנק ברקליס שבמסגרתה סוחרים בבנק שיקרו כדי להגדיל את רווחי הבנק ואת רווחיהם האישיים. המהלכים שביצעו השפיעו על ריבית הליבור, הריבית שבה הבנקים בלונדון משתמשים כדי להלוות זה לזה.



    כייבל התייחס במאמר גם לקנס בגובה 290 מיליון ליש"ט שהוטל על הבנק. "הציבור לא יכול להבין איך קנס על התאגיד, שיתגלגל לצרכנים ולבעלי המניות, הוא בבחינת טיפול בבעיה", כתב. אתמול דווח כי RBS פיטר ארבעה סוחרים בעקבות הפרשה וכי הממשלה תקים ועדה עצמאית שתבחן את קביעת ריבית הליבור.

    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3575830,00.html

    השבמחק
  12. שליש מרווחי הבנקים בעולם בשנה שעברה - של בנקים בסין




    בנקים בסין היו אחראים ל-29% מרווחי הבנקים בעולם בשנה שעברה לעומת 4% בלבד בשנת 2007, לאחר שהנתח שלהם בעולם התחזק במקביל לשחיקת רווחי הבנקים בארה"ב ובאירופה על רקע המשבר - כך לפי הדירוג השנתי של מגזין "דה בנקר".


    שלושה בנקים בסין הובילו את טבלת הרווחים, ובראשם ICBC, שעמד בראש הרשימה שנה שניה ברציפות, עם רווח לפני מס של 43.2 מיליארד דולר ב-2011.

    אחריו נמצא צ'יינה קונסטרקשן בנק עם רווח של 34.8 מיליארד דולר ובנק אוף צ'יינה עם 26.8 מיליארד דולר.

    הבנק הרביעי היה ג'יי פי מורגן צ'ייס האמריקאי עם רווח של 26.7 מיליארד דולר

    ו- HSBC היה הבנק האירופי הרווחי ביותר עם רווח שנתי של 21.9 מיליארד דולר ב-2011.



    בנק אוף אמריקה עמד בראש דירוג טופ 1,000 של הבנק, אשר משתמש בהון הראשוני כמדד ליכולתו של הבנק להלוות בהיקף גדול ולעמוד בפני זעזועים.

    ג'יי פי מורגן היה במקום השני, וארבעה בנקים סינים היו בין עשרת הראשונים.



    בנקים באירופה היוו 6% מרווחי הבנקים בעולם בשנה שעברה, לעומת 46% ב-2007.

    נשיונל בנק אוף גריס היווני רשם את ההפסד הגדול ביותר - 17.4 מיליארד דולר - ואחריו דקסיה הבלגי.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745614

    השבמחק
  13. הרגולטורים באירופה פתחו בחקירה נגד שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות - מודי'ס, סטנדרד אנד פור'ס (S&P) ופיץ' - על מנת לבחון האם הן פועלות בקפדנות ובשקיפות - כך דיווח היום "פייננשל טיימס".


    סטיבן מייג'ור, ראש רשות ני"ע והשווקים באירופה (ESMA) אמר ל"טיימס" כי הורדות דירוג המוניות, כמו הורדת הדירוג של מודי'ס ל-15 בנקים בעולם בחודש שעבר, "העלו את השאלה האם יש לסוכנויות כלים אנליטיים מספקים".


    לדבריו, ESMA לא מנסה להשפיע על הדירוגים אלא בוחנת אם הבחירות של הסוכנויות הן הגיוניות מבחינה כלכלית.


    S&P מסרה ל"טיימס" כי היא מצפה בכיליון רוח לפירוט הצעדים שנקטה "על מנת להגביר את השקיפות, האיכות והעקביות לדירוג הבנקים באופן מקסימלי". שתי הסוכנויות האחרות סירבו להגיב.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745667



    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    "הגיוניות מבחינה כלכלית" ????????????????
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

    השבמחק
  14. תגיד ערן מה אתה חושב על בנק בדואר ?

    לאחרונה חשבתי על לפתוח חשבון בבנק הדואר מה דעתך ? הרי ברגעי משבר בנק הדואר לא ייחשף לנזקים כבדים כי הוא בנק ללא חוב.

    חשוב לי לשמוע את דעתך בעניין.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חקרתי בנושא בנק הדואר אבל ממה שידוע לי הוא לא מלווה את כספי הפקדונות אצלו מצד אחד אבל גם לא משלם ריבית על הפקדונות מצד שני. ככה שהסיכון והרווח בלשים את הכסף בבנק הדואר שקול לסיכון והרווח של לשים את הכסף מתחת לבלטה בבית -אולי בבנק הדואר זה יחסוך לך את הכאב ראש של לנהל אותו.

      בנוסף אתה עדיין חשוף לירידת ערך המטבע כי בנק הדואר משתמש באותו מטבע חוב.

      ערן

      מחק
    2. בנק הדואר הוא לא פתרון
      כבר היום יש לדואר חובות לא קטנים
      לא הייתי רוצה להתמודד עם משבר שם

      מחק
  15. ערן
    במאמר זה אתה קושר בין "יצירת חוב" ל"מדינת רווחה", אבל אין קשר כזה. מדינה יכולה (ולדעתי חייבת) לממן (ולכן כן, גם לבחור) גן ילדים, בי"ח, אוניברסיטה, ועוד, לאזרחיה - וכל זאת ללא קשר לדרך יצירת הכסף. למעשה, מערך שרותים נרחב יכול להוות מסלול מצוין להחדרת כסף נטול חוב למשק. ההעדפה שלך שכל אחד ידאג לבחור (ולממן) את הגננת של ילדיו היא שלב ודאי לקראת המצב שבו חלקנו אכן נוכל לבחור גננת, ולרבים פשוט לא תהיה גננת כלל. כל זה מתנקז לכדי השאלה הבסיסית של מחויבות המדינה לאזרחיה, שלדעתי היא מקסימלית, ולדעתך נראה שמינימלית. אכן, למרות שהשיטה המוניטרית שם היא בבסיסה אותה שיטה, מדינות סקנדינביה שממנות שלל זכויות יסוד לתושביהן, נהנות מחוב שישראל יכולה רק לחלום עליו, פחות מ 40% ברובן.

    שלך,
    פרופסור

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום פרוספר,
      אני חולק עליך - יש קשר הדוק בין רווחה לכלכלת חוב.
      בכלכלת חוב הכסף נוצר בהתאם לכמות החוב שנלקח ולא בהתאם לכמות השירותים או הצמיחה במדינה. זה יוצר למדינה מחסור תמידי בכסף שילך ויגדל ככל שבחוב שלה יגדל.
      בכלכלת החוב המדינה חייבת לגייס את הכסף מאזרחיה או מחוב שאזרחיה ישלמו, ככה שאין פה ארוחות חינם- כל שירות שתקבל מהמדינה תצטרך לשלם עליו בדרך עקיפה או ישירה.
      דרך אחרת היא לקצץ בשירות אחד שהיא נותנת כדי להוסיף שירות אחר:
      http://www.themarker.com/markets/1.1611144
      בכלכלת חוב הממשלה משלמת כ37 מיליארד ש"ח בשנה רק על הריבית על החוב. דמיין לעצמך כמה שירותים אפשר להוסיף בסכום הזה.

      אפשר להתווכח אם תפקיד הממשלה להתערב בצורה מקסימלית בשוק או בצורה מינימלית אבל בכל מקרה הכל מנווט לכך שאם תרצה או לא הממשלה חייבת להסיר מעצמה כמה שיותר שירותים כדי שתוכל להתמודד עם המחסור בכסף שרק ילך ויגבר בגלל בעיות פנימיות וכלל עולמיות.
      הסיבה לכך היא שבסופו של דבר כל ממשלה תחת כלכלת החוב תפשוט את הרגל וזה לא משנה אם היא תנהיג מדיניות רווחה או מדיניות הפרטה -זו מתמטיקה פשוטה. סטטיסטית זה קורה כל 30-40 שנה. על הדרך המדינה תצטרך להתנער ממדיניות הרווחה שלה כדי להוריד בהוצאות ולמשוך עוד קצת זמן. זה תהליך שקורה בישראל מאז פשיטת הרגל של המטבע שלה באמצע שנות ה80. גם בשאר העולם זה יקרה:
      בחלק זה יקרה מהר יותר (יוון) ובחלק בצורה איטית יותר (שבדיה) אבל כולם בסוף יעברו תהליך דומה.לצערי

      ערן

      מחק
    2. אני מסכים איתך בהחלט שמערך שרותים נרחב יכול להוות מסלול מצוין להחדרת כסף נטול חוב למשק. זה כבר אפילו נוסה מספר פעמים בהיסטוריה בהצלחה. קודם לכן צריך לבטל את המונופול על יצירת הכסף של המערכת הבנקאית ברשות בנק ישראל ובשביל זה צריך קודם להכיר את הבעיה ולהעלות אותה למודעות של כולם.

      והבהרה: אני לא הבעתי דעה אם עדיף שתהיה מדיניות רווחה או לא - זה כבר נשאיר לדיון אחר , אני רק העלתי את הטענה שמדיניות רווחה היום היא לא מדיניות רווחה כי אתה משלם עליה בדרך עקיפה או ישירה בנוסף לעובדה (שהיא בגדר עובדה מתמטית) שהיא לא תוכל להתקיים לאורך זמן בכלכלה שבה המדינה מגייסת את כספה מחוב.

      ערן

      מחק
    3. פעילות הייצור בכלכלות המתעוררות, ובמיוחד באסיה, הואטה אף היא בחודש יוני, כך עולה מנתוני מדדי מנהלי הרכש שפורסמו היום

      בסין נרשמה האטה נוספת בפעילות מגזר הייצור

      גם בדרום קוריאה ובווייטנאם הראו מדדי מנהלי הרכש על ירידה בפעילות הייצור, לאחר כמה חודשים של עליה.

      ברוסיה נרשמה האטה בקצב צמיחתה של פעילות הייצור




      בהודו, לעומת זאת, נרשמה עליה בפעילות הייצור בחודש שעבר.

      גם באינדונזיה נרשמה עליה





      מדדי מנהלי הרכש מהווים אינדיקציה טובה למצבן של כלכלות. ג'ים אוניל, יו"ר גולדמן סאקס אסט מנג'מנט, מאמין כי נתוני ה-PMI הם המדדים הכלכליים האמינים ביותר בעולם.





      במהלך היום צפויים להתפרסם נתוני מדדי הרכש במדינות נוספות, בהן בריטניה, ארה"ב ברזיל ומקסיקו, וכן מדד מנהלי הרכש הגלובלי של ג'יי פי מורגן.

      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745698

      מחק
    4. אני לא מבין למה מדינה כמו אחת ממדינות סקנדינביה בכלל צריכה להיות באיזשהו חוב שלא לדבר על מספר מצחיק כמו 40% כחלום. מבחינתי אבסורד פשוט. שלא לדבר על העובדה שההלוואות נלקחו מגופים פרטיים.

      מחק
  16. איראן, שמזה שנים סובלת מניהול קלוקל של הכלכלה ומסנקציות בינלאומיות בשל תכנית הגרעין שלה, שרויה באינפלציה היוצאת מכלל שליטה.

    החלת סנקציות בינלאומיות חדשות ביום ראשון - שנועדו לקצץ את ייצוא הנפט של איראן, מקור ההכנסות העיקרי של המדינה - מאיימת להחריף את העיוות בכלכלתה. הריאל, המטבע המקומי, איבד 50% מערכו מול מטבעות אחרים בעולם, ומדד המחירים לצרכן מטפס במהירות - רשמית רק ב-25% בשנה, אך לטענת כלכלנים, בשיעור חד יותר במציאות.

    המדיניות הכלכלית הבלתי צפויה של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, משתלבת ויוצרת אווירה בה אזרחים, בנקים, עסקים ואף מוסדות ממשלתיים צריכים לדאוג לאינטרסים של עצמם.

    "העובדה שכל הפורשה האלה נמכרות כאן, היא עדות לכך שיש אנשים שמרוויחים מהכלכלה הגרועה", אומר חוסיין ראגפר, כלכלן באוניברסיטת אל זהרה. "כולם עושים דברים מהצד, על מנת לזכות בהכנסה נוספת. כולם ספקולנטים".

    מחיר הלחם למשל, עלה פי 16 מאז ביטול המחיר המסובסד ב-2010.

    כיום, אפילו המשרות הציבוריות באיראן כבר אינן בטוחות. בכיר במשמר המהפכה האיראני הודה בראיון לעיתון הצבאי כי הממשלה מאחרת בתשלום משכורות החיילים.

    כלכלנים רבים טוענים כי הבעיות של איראן היו ברורות גם ללא הסנקציות: סובסידיות מזון ודלק שרוקנו את קופות האוצר ועודדו צריכה עודפת, תוך שחיקה של הבסיס התעשייתי של הכלכלה.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745660

    השבמחק
  17. מדד מנהלי הרכש בתחום הייצור של גוש האירו לחודש יוני רשם עלייה קלה

    הנתונים של חודש יוני מצביעים על כך שענף הייצור בגוש האירו התכווץ בכמעט 1% ברבעון השני של השנה

    בגרמניה חל שיפור מסויים במדד לעומת החודש הקודם, אולם הוא עדיין מצביע על התכווצות בתחום

    בצרפת לעומת זאת, המדד איכזב במעט כשרשם ירידה



    בנוסף למדדי מנהלי הרכש, פורסם היום גם שיעור האבטלה בגוש האירו לחודש מאי והוא הצביע על עלייה קלה בשיעור המובטלים בגוש, אולם העלייה הייתה בהתאם לתחזיות. על פי הנתונים שהתפרסמו, שיעור האבטלה בחודש מאי של גוש האירו עמדו על 11.1% לעומת 11% בחודש אפריל.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761889

    השבמחק
  18. הבהרה: ערן, הפוסט שלי לא נועד להביע תמיכה בכלכלת חוב. אני מתנגד לה, ומאז שאני עוקב אחר האתר שלך, הינגדותי הסכילה והתחזקה. הנקודה שלי הייתה רק להתיר את הקשר שניתן היה להסיק ממאמרך, שמערך סוציאלי מקיף משמעותו כלכלת חוב. ניתן לקיים כלכלה נתולת חוב, ועדיין לקיים מערך סוציאלי מקיף שתורם לאזרחים.

    בברכה,
    פרופסור

    השבמחק
    תשובות
    1. שוב שלום,
      אני חושב ששנינו מסכימים בנושא.
      הטענה שלי במאמר אגב דווקא היתה הפוכה- שאי אפשר לקיים מערך סוציאלי תחת כלכלת חוב. אגב גם לא מערך קפיטליסטי.

      ערן

      מחק
    2. ???
      אם אי אפשר לקיים מערך סוציאלי תחת כלכלת חוב
      ואם תחת כלכלה שאיננה כלכלת חוב לא צריך מערך סוציאלי
      אז...

      מחק
  19. לטיק:

    עם כל הכבוד למאמרים שאתה גוזר מהעיתונות הכלכלית אני חושב שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים.
    אפשר להעתיק פיסקה או שתיים, אבל להעתיק מאמר שלם זה פסול.

    אפשא להסתפק בלינק, פיסקה מצוטטת והבעת דעה עליה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכים
      זה מפוצץ את כל איזור התגובות פה ומפריע

      מחק
    2. ?
      למה פסול ?
      ולמה פגיעה בזכויות יוצרים-אם יש קישור ?
      אני משתדל לצטט מתוך הכתבות רק את העובדות
      ורק כאלו שרלוונטיות לרוחו ותכניו של הבלוג
      צר לי על כי אתם רואים בעובדות הרלוונטיות
      הפרעה להגיגכם...

      מחק
  20. לערן ולפרופסור:

    אני מסכים שהמדינה צריכה לתת רווחה לאזרחיה. על המינון אפשר להתווכח אבל בוודאי שמדינת היהודים צריכה לדאוג ליהודים (ולאזרחים נוספים שלה).

    אבל צריך להסכים, שבין אם אתה סוציאליסט ובין אם אתה קפיטליסט, אי אפשר לממן רווחה בעזרת חובות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי,
      אני חושב ששלושתנו מסכימים על המשפט האחרון שלך.

      ערן

      מחק
    2. אפשר ואפשר
      עובדה היא כי רווחה נקנית רק בעזרת חובות בלתי נפרעים
      לסביבה
      לקהילה
      ללאום
      למשפחה
      החוכמה זה לעצור את החוב
      בגבול יכולת הפריעה שלו...
      וזו הבעיה
      יכולת הפריעה של הדור הצעיר קוטנת
      ככל שרווחת הדור הקשיש גודלת
      בין אם אתה סוציאליסט
      ובין אם אתה קפיטליסט...

      מחק
    3. מה זה "לעצור את החוב בגבול יכולת הפריעה שלו"?

      בוא נבחר בזוג צעיר שמתחיל את דרכו. הזוג צריך בית ולכן הוא קונה בית.
      לזוג אין מספיק כסף לקנות בית ולכן הם לוקח משכנתה שהיא סוג של חוב.
      הזוג עובד במשך מספר שנים ובמהלכם הוא פורע את החוב.
      בשלב מסוים הם מסיימים את תשלום החוב ויש בידיהם דירה בבעלותם המלאה.
      עכשיו הזוג יכול להזדקן ולדעת שגם כאשר יהיו להם הכנסות נמוכות תהיה להם קורת גג.
      בדומה, איש צעיר לוקח הלוואה ללימודים גבוהים מתוך כוונה להיכנס לתחום בו יכולת ההשתכרות היא גבוהה כך שבעתיד הוא יוכל להחזיר את החוב.

      האם הזוג והאיש הצעיר יוכלו להחזיר את החוב?
      אי אפשר לדעת מה צופן העתיד אבל בהינתן מספר הנחות הגיוניות זה די סביר שהם יוכלו.
      מה משותף לחובות הללו?
      הם מיועדים לתקופה מסוימת שמותאמת למחזור החיים של לוקח/י ההלוואה.
      בדיוק כמו שקבלן לוקח הלוואה בשביל לבנות פרויקט שאמור להחזיר את עצמו.

      אבל כשמגיעים למדינה, מה ההיגיון לקחת הלוואה בשביל לממן רווחה או חינוך או בריאות?

      למה בשנה הבאה או בעוד חמש לא יהיו הוצאות חינוך? המדינה לא תצטרך לממן רווחה? לא יהיו חולים? לא יהיו מלחמות?

      אם המדינה בונה את המוביל הארצי, את כביש 6, את כיפת ברזל וכדומה, זה הגיוני לקחת חוב כי זה פרויקט חד-פעמי שאמור להחזיר את עצמו.

      אבל רווחה ממנים רק מהשוטף, קרי מההכנסות השוטפות ולא מחובות, וההכנסות של המדינה זה המיסים שהיא גובה ומנכסים בבעלותה.
      [כיום כמעט ואין לה נכסים מניבים כי היא הפריטה אותן לבעלי ההון ונשארה רק גביית מיסים].
      לכן אין שום קשר ליכולת הפריעה של החוב, כי לטווח ארוך, כל חוב רק גדל בגלל ריבית.
      "לקחת חוב בגבול יכולת הפריעה" זה נכון רק לאדם פרטי שלוקח חוב לתקופה מסוימת.
      למדינה שמתכוונת להתקיים לעד אין שום היגיון להמשיך למחזר חובות כל הזמן כי עם הזמן הריבית תאכל את הכל.

      מחק
    4. "החוכמה זה לעצור את החוב
      בגבול יכולת הפריעה שלו...
      וזו הבעיה"





      חוץ מזה, ולשם מצע לפתרון, ראה :

      תיאוריית אינרציה
      http://www.maot.co.il/lex6/glossary/g_4201.asp

      מהי אינרציה ?
      http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94

      גבולות לצמיחה (Limits to Growth) הוא ספר עיון משנת 1972, אודות מודל ממוחשב שבדק את השלכות המשך ההצמיחה הכלכלית וגידול אוכלוסין בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי הקיימות של כלל האוכלוסיה האנושית.
      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29

      כלכלה אקולוגית
      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA





      יש להוסיף
      כי "כלכלת צריכה"
      מבוססת מעצם מהותה על אי יכולת פרעון חוב (במובן של רגולציה עצמית)

      ראה :

      חברת השפע
      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA

      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29

      תרבות הצריכה
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94



      הדבר דומה
      לפנסיונר
      החוסך ממשכורתו לשם הבטחת הכנסתו
      אולם בו בזמן מאריך את תוחלת חייו...

      מחק
    5. השאלה היא למה בכלל המדינה צריכה לקחת חובות? למה המדינה לא תסתפק במיסים ובכסף שתדפיס מימון פעולותיה? כסף שיודפס בפרופורציה לגידול בכלכלה, בדיוק כפי שהיום אמורים להלוות בפרופורציה לגידול במשק?

      השאלה למה שאר בני האדם צריכים לקחת חובות? כסף יכול להיות נטול חוב. למה בני אדם לא ידפיסו את הכסף הדרוש למחייתם בעצמם? זו מערכת שיכולה לפעול, היא נקראת אשראי עצמי או LETS-Local Exchange Trading Systems.

      תומאס אדיסון כבר אמר:
      If our nation can issue a dollar bond, it can issue a dollar bill. The element that makes the bond good makes the bill good.

      אותו הדבר תופס לגבי כסף שבני אדם ידפיסו בעצמם. אותו אלמנט שהופך כסף-חוב שמודפס בידי הבנקים לקביל, הופך את הכסף מייצור עצמי לקביל.

      ע'

      מחק
  21. If I choose not to have kids, I still have to pay for the bringing up of other people's kids.
    Social justice indeed.
    - Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת !
      אחרי הכל מישהו יזדקק לסעוד אותך
      לאחר שתזדקן...

      מחק
    2. I had no idea they were tapping your salary to supplement the pensions of the eldery, or that you were sponsoring that filipino worker.
      Please forgive me oh wise soul.
      - Eran.
      PS
      You have NO choice - you will be getting old, but you do have a choice regarding fiscal (among many others) responsibilities when it comes to bringing children to the world. But one of the points making your contention illogical, to put it mildly.

      מחק
    3. ok
      אם לא הבנת
      כסף שאין עימו כוח כפייה מובנה
      מוצמד בהכרח לרצונו של מי שהוא אמור לקנות ממנו שרותים
      מספיק שהדור הצעיר-שאין לך חלק בו
      יחליט כי חסכונותיך הפנסיונים
      אינם מספיקים לשם קבלת שרותים סיעודיים ממנו
      למי תפנה ?
      לצעירים שיאכלסו אז את שרותי המדינה הביטחון והשיפוט ?
      זו בדיוק בעייתה של אירופה
      שכבת מהגרים צעירה וזרה תרבותית שמתבקשת לסעוד קשישים טרחניים השייכים לתרבות שנואה עליה
      כמה זמן זה יחזיק ?
      רק עד ששרותי הבטחון והשיטור והשיפוט יאוכלסו ברובם המכריע על ידי צאצאי המהגרים

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4146590,00.html

      מחק
  22. ממשלת פינלנד הודיעה היום כי בכוונתה למנוע מקרן החילוץ הקבועה של גוש היורו (ESM) לרכוש אג"ח ממשלתיות בשוק הפתוח, והולנד רמזה אף היא על התנגדותה לתוכנית, אשר עליה הוסכם בפסגת המנהיגים בסוף השבוע.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745908

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761986




    בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט מעבירים משרות מהאזור היוקרתי לאזורים זולים יותר בארה"ב, במהלך המאיים על עמוד השדרה של התעסוקה בוול סטריט. מהלך זה מתבצע במסגרת קיצוצים נרחבים בניו יורק, שעשויים לפגוע בהכנסות של העיר ניו יורק ומדינת ניו יורק ממסים בטווח הארוך.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1745907

    השבמחק
  23. Au contraire, sir..
    My response should be understood in the context of Israel , the blogger's angle, and the so called Social Justice movement - let's leave the macro alone. Your arguement is along the lines of failure of Government not of society (although they're cetainly NOT mutually exclusive).
    Mrs. Leaf, it seems, has no problems not doing her share when it comes to her obligations (IDF..) but has the audacity to demand that she gets what she feels she's entitled to from the Government (read: all of us).
    Is it any wonder that those who really do have just grievances are nowhere to be seen near her and her group?
    - Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla Bla

      מחק
    2. Surely, even the Village Idiot is capable of remembering his own name..perhaps not.
      Bye,
      - Eran.

      מחק
    3. חברים ואנונימי,
      בבקשה אם אתם לא מסכימים עם דעה של מישהו מכאן עדיף שתכתבו למה במקום להעלות תגובה מלגלגת. התגובות האלה לא מכבדות פה אף אחד.

      ערן

      מחק
  24. פעילות מגזר הייצור בארה"ב התכווצה במפתיע בחודש יוני - בראשונה מאז שנת 2009 - ואילו הוצאות הבנייה בארה"ב עלו לרמתן הגבוהה ביותר זה למעלה משנתיים, לפי נתוני מקרו כלכליים שפורסמו היום בארה"ב.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746014




    צרפת תהיה חייבת לחסוך בשנה הקרובה ובזאת שאחריו 43 מיליארד יורו, כך אמר אתמול החשב הכללי של צרפת, בהצהרה שמאותתת על הצורך של הנשיא הסוציאליסט פרנסואה הולנד להטיל קיצוצים בתקציב.

    "השנה הקרובה היא קריטית, ובה הגמישות התקציבית תהיה קשה - קשה יותר מכפי שסברנו בגלל הצמיחה האיטית", אמר החשב הכללי דידיה מיגאו לכתבים אתמול בפאריס. "זה ידרוש מאיתנו לצמצם הוצאות ולהעלות מסים".

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746062

    השבמחק
  25. הגירעון הממשלתי יוצא מכלל שליטה: לפי נתונים לא מבוקרים שהגיעו לידי "גלובס", הגירעון הממשלתי עמד בחודש יוני בלבד על כ-5 מיליארד שקל, סכום גבוה מהגירעון המצטבר בחודשים ינואר-מאי 2012. לפיכך, במחצית הראשונה של השנה הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-10 מיליארד שקל - סכום הכפול כמעט מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-2011, אז הסתכם הגירעון בכ-5.3 מיליארד שקלים בלבד.

    הגירעון הגבוה במחצית הראשונה של 2012 מוסבר על ידי הוצאות גבוהות, בעיקר במרץ ובאפריל, אשר הגיעו לכ-26 מיליארד שקל. נתונים אלו מקצינים את הצורך בהעלאת מסים בטווח המיידי.

    עוד נודע ל"גלובס", כי הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ביוני בכ-16.4 מיליארד שקל, עלייה נומינלית של כ-6.5% לעומת יוני 2011. עם זאת, מדובר בהיקף הגבייה הנמוך ביותר שנרשם מאז תחילת השנה ורמת שפל מאז אוקטובר 2011.

    כמו כן, למרות ההכנסות החד-פעמיות, עדיין ישנו מחסור של כ-3 מיליארד שקלים בין הגבייה בפועל לעומת היעד שנקבע בתקציב.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000762092

    השבמחק
  26. שלום ערן,

    אני תומך בהקמת מדינה גלובלית עם מטבע יחיד כאשר אנשים הגונים
    ישלטו על הספקת הכסף.

    בתוך מדינה בודדת השיטה הזאת לא יכולה לעבוד. דוגמה לכך ניתן ללמוד
    מהגרעון שביבי רוצה לסגור ע"י הגדלת האשראי של ישראל.
    אם היינו נתונים כרגע בשיטה שאתה מציע באתר זה, החיים של ביבי היו ממש
    קלים. כל מה שהוא היה צריך זה להדפיס את את הכסף החסר ולדלל את החסכונות
    של האזרחים ע"י אינפלציה. בניגוד לכך יש את סטנלי פישר שנלחם בו ולא נותן לו להגדיל את הגרעון אלא להוביל סבב קיצוצים במשרדי הממשלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונמי שאלה אליך.

      אותו אשראי שאתה מדבר עליו. אותן הלוואות שהממשלה תיקח. מי יקבל עליהן את הריבית? מי המורווח פה?

      מחק
    2. לאנונימי מ-21:55,

      אם אתה לא סומך על ביבי שידפיס כסף באחריות, כיצד אתה סומל עליו שילווה כסף באחריות? השלכות ההלוואה גרועות יותר מהשלכות ההדפסה.

      לסטנלי פישר "שנלחם בו", אין שום סמכות מעשית להתוות לביבי כמה כסף ללוות. הכלי היחיד שהוא יכול להלחם בעזרתו, הוא דיבורים (לפחות לכאורה, משום שבעבר נרמז שהו השתמש בגורמים חיצוניים כדי לאלץ את הממשלה לבצע את דברו...).

      אם כך אין היגיון לתת לסטנלי פישר סמכות להדפיס כספים.

      ע'

      מחק
  27. ממשלת בריטניה תאסור על מנהלי בנקים שכשלו להמשיך לעבוד בתעשיית הפיננסים, כך אמר היום לורד טרנר, יו"ר רשות השירותים הפיננסיים של בריטניה (FSA) שמשמשת כ"כלב השמירה" של הסיטי של לונדון.

    על רקע פרשת הונאת הריבית בברקליס, טרנר אמר בראיון ל־BBC כי "יותר ראשים צריכים לעוף ולעמוד לדין פלילי. אם אתה מנהל בבנק שכשל, לא צריכים לאפשר לך לחזור לתעשיית הפיננסים, כי לא מדובר רק בהתנהלות הגרועה אלא בסיכון לגרימת נזק לכלכלה כולה".

    טרנר קרא להגביר את הרגולציה על מגזר הפיננסים הבריטי ואמר כי למיטב הבנתו שר האוצר ג'ורג' אוסבורן יקבל את הצעתו להטיל באופן אוטומטי איסור או הקפאת שכר לבכירי בנקים שכשלו, שאותה פרסם בדו"ח שכתב על הבעיות ברויאל בנק אוף סקוטלנד. אוסבורן מסר שיגיב לדו"ח עוד השבוע.

    לדברי טרנר, "הזעם הציבורי על פרשת ברקליס מוצדק". עוד אמר טרנר, כי המצב המשפטי מאלץ את הרשות לבחון בדקדקנות רבה את סוג התביעות שבאפשרותה להגיש. "הדבר נכון בייחוד במקרה של ריבית הליבור, מפני שהיא לא מעוגנת בחוק הפלילי", הדגיש טרנר.

    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3575975,00.html

    השבמחק
  28. סקינסי בריסטול2 ביולי 2012 בשעה 23:04

    ערן אתה מערבב שני דברים כלכלת רווחה וכלכלה שאינה מבוססת חוב זה לא סותר אחד את השני .
    בנוסף בארה"ב ישנה דוגמה רעה מאד מה קורה שהמדינה לא שולטת על דברים חיוניים :
    חינוך -גרוע מאד ולעשירים בלבד (בנוסף,פצצת המשכנתאות הבאה)
    בתי כליאה- עלייה אסטרונומית במספר הכלואים ועלייה בפשע
    רפואה - מהגרועות בעולם המערבי

    צריך להפריד בין מדינה סוצאייל דמוקרטית לבין מדינת רווחה - שני דברים שונים ,
    ואגב חוב הוא לא דבר רע, השאלה לטובת מה מדינת ישראל תגייס חוב , לטובת מחולל צמיחה(שיגרום לצמצום החוב ) או לרווחה , שאותה אכן אין לבסס באמצעות חוב .

    השבמחק
    תשובות
    1. מה זו "רווחה" ?
      אם אתה תומך בזוג קשישים
      שלהם נכדים
      וכתוצאה מכך הנכדים בריאים רגשית
      זה לא "מחולל צמיחה" ?

      מחק
    2. סקינסי בריסטול3 ביולי 2012 בשעה 9:02

      אבל מה תעשה אם הזוג קשישים בשנה -יהיה לך פחות מכסף בגלל הריבית,לכן רווחה תמיד נותנים מהכסף קבוע (אחוז קבוע מהתקציב) ורוב התקציב צריך ללכת על מחולל צמיחה, כך שבשנה הבאה יהיה יותר כסף עבור אותם קשישים.

      מחק
    3. סקינסי בריסטול3 ביולי 2012 בשעה 14:42

      בשנה הבאה*

      מחק
  29. ממשלת קפריסין הלאימה את הבנק השני בגודלו במדינה, שילמה 1.8 מיליארד א'
    הבנק, סאיפרוס פופולר בנק PCL, מחק כ-2 מיליארד אירו כתוצאה מחשיפתו הגדולה לאגרות החוב של ממשלת יוון

    משלחת של מלווים אירופים ובינלאומיים יגיעו למדינה ביום רביעי לצורך דיונים בדבר המשך תוכנית החילוץ. על פי הערכות הבכירים בממשלת קפריסין, על המדינה לגייס 10 מיליארד אירו על מנת להימנע בקריסתה של המערכת הבנקאית

    http://www1.bizportal.co.il/article/325775

    השבמחק
  30. "ההבנה שעלול להתרחש אסון, עדיין אינה מבטיחה לנו שמדינות יעשו כל שניתן בכדי למנוע אותו", כך כותב הכלכלן הנודע פול קרוגמן בהתייחסו למשבר החוב באירופה. בטור פסימי במיוחד ב"ניו יורק טיימס" (קרוגמן כותב קבוע את טור זה), השווה הפרופ' זוכה פרס הנובל, את המצב הנוכחי לתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה, כשמדינות העולם מתקדמות לעבר אסון.

    "בחודשים האחרונים אני קורא מספר הערכות אופטימיות הנוגעות למצב", אמר קרוגמן. "באופן מוזר, אף לא אחת מהן טוענת שלנוסחה האירופית-גרמנית הקוראת למיתון וצנע, יש סיכוי של ממש לעבוד". הוא מצביע על כך שהגישה האופטימית מסתפקת בהסתמכות על ההנחה שקריסת גוש האירו תהווה אסון לכולם, כולל גרמניה, מה שיגרום למנהיגים לעשות כל שניתן בכדי להציל את המצב.

    קרוגמן מקווה שכך אכן יהיה, אלא שלטענתו בכל פעם בה הוא נתקל בפרשנות שכזו, הוא אינו יכול אלא להזכר בספרו של נורמן אנג'ל "האשלייה הגדולה". בספר, אותו כתב אנג'ל בשנת 1910 טוען הסופר, כי עבר זמנן של המלחמות כפתרון לבעיות. תעשייה ומסחר הם המקור האמיתי לשגשוג וצמיחה, ולפיכך העולם למד שכבר אין כל יתרון בכיבוש צבאי. "כולנו יודעים", מזכיר קרוגמן בציניות, "מה אירע אחר כך".

    קרוגמן ממשיך וטוען כי האסטרטגיה של פיחות וצנע עליה הוחלט לפני למעלה משנתיים באירופה, עדיין לא הוכיחה עצמה כפתרון למשבר החובות - וגרוע מכך, המשבר רק העמיק מאז, והתפשט למדינות נוספות.

    להערכתו של הפרופ', אחת האשמות במצב היא גרמניה שבמהלך השנתיים האחרונות בזבזה את הזמן בלתקוף את פזרנותן של מדינות דרום אירופה, מה שאינו נכון. האשמה האמיתית, גורס קרוגמן, היא בבועת הנדל"ן של מדינות כלל אירופה שגרמניה בתוכן.

    עוד מוסיף קרוגמן ומבקר את ההערכות של אלה אותם הוא מכנה כ"מומחים" לכאורה (המרכאות במקור), שעל פי הערכותיהם הנוכחיות ניתן לטעות ולחשוב שאנו נמצאים ביקום אלטרנטיבי, כזה שלא מכיר את ההיסטוריה הכואבת שלנו, שמנסיונה רק ניתן ללמוד. קרוגמן ממשיך וחותם בנימה פסימית: "מנהיגי אירופה אינם טפשים ומרושעים. יחד עם זאת, כך בדיוק נאמר על המנהיגים ב-1914".

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761864&fid=2


    איך אמר הרצל : אם תרצו אין זו אגדה...

    השבמחק
  31. אחד שלומד כלכלה3 ביולי 2012 בשעה 20:19

    כל מה שכתבת פשוט שטיות!!! אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל לתקן אותך
    לך ללמוד כלכלה

    חשבתי שמצאתי אתר מקצועי אבל טעיתי.. חבל...
    וחבל שאתה מטעה אנשים אנשים תמימים שקוראים ומאמינים לך

    השבמחק
    תשובות
    1. אחת שנמלאת חלחלה3 ביולי 2012 בשעה 21:50

      כל מה שכתבת פשוט שטויות !!! אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל לתקן אותך
      לך ללמוד כלכלה

      חשבתי שמצאתי מגיב מקצועי אבל טעיתי.. חבל...
      וחבל שאתה מטעה אנשים אנשים תמימים שקוראים ומאמינים לך

      מחק
    2. אחת שנמלאת חלחלה יקרה,
      כל המוטו של האתר הזה הוא שאנשים יצאו מהתמימות ולא יאמינו לכל מה שנכתב ויתחילו לחקור לבד.
      בכל מקרה היית יותר משכנעת בטיעוניך אם היית מתקנת או לפחות יודעת מאיפה להתחיל לתקן את מה שנכתב פה.

      ערן

      מחק
    3. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 2:01

      אז אני אתחיל בקצרה...
      1- אף פרופסור לא יגיד לך שחוב הוא טוב--- "במילים אחרות, הפרופסורים מספרים לנו שחוב זה טוב, למרות שהוא בגובה 73% מהתוצר, אין לנו די ממנו."
      להפך, כולנו נסכים שהמצב עכשיו הוא לא טוב אז בטווח הארוך שבין 5 ל 10 שנים המצב יהיה עוד יותר גרוע.
      ואותם הפרופסורים אם שמת לב יצאו נגד המהלך..ואתה יכול לבדוק בגלובס את הראיון האחרון עם הנגיד. ולדעתי ברור לכולם שביב עשה זאת אך ורק מסיבות פוליטיות

      2- לגבי ההדפסה של הכסף אני לא יכנס לזה עכשיו כי זה מאוד ארוך

      3- "מה באמת ההשלכות של הגדלת התקציב?
      הגדלת התקציב, משמע העברת שירותים שאנחנו אחראים להם לידי הממשלה."
      ממש לא!! בזמן מיתון (המצב שבו אנחנו נצאים עכשיו) גביית המיסים יורדת ובכדי שהממשלה תצליח לספק את אותם שירותים כמו שהיא סיפקה עד היום היא צריכה לממן את זה איך שהוא (מבלי להיכנס לשאלה אם מה שהיא ממנת טוב או לא) יש לממשלה כמה אפשריות 1- לעלות מיסים (ואז כולם יצאו כנגד הממשלה) 2- להגדיל את החוב (ואז מי שלא מבין את המשמעות של זה- המחאה החברתית לא יצאו נגדו) 3- להעלות את האינפלציה (שמזלנו שהם לא עשו את זה)

      4- אם אתה סובל גם הטיקון סובל בכך שהוא מרוויח פחות כסף ואותו הדבר ולגבי המערכת הבנקאית

      זה היה מאוד מאוד בקצרה...

      מחק
    4. 1. אם כולם חושבים שחוב זה לא טוב למה הפרופסורים (שחתמו על האמנה) קוראים להגדלתו? אם הנגיד חושב שחוב זה רע מדוע הוא מנהל מדיניות מוניטרית בה כל הכסף מיוצר מחוב?
      אם כולנו מסכימים שהמצב יהיה יותר גרוע מדוע לא משנים את המדיניות המוניטרית לשיטה שתהיה בר קיימא.
      2. בגלל שאף אחד לא נכנס לעניין של הדפסת הכסף -אנחנו פה בשביל להכנס לזה. ושמע מסתבר שזה לא כל כך ארוך. ראה במדור "השיטה המוניטארית"
      3. שים לב, המאמר מתיחס לאמנה החברתית שדורשת להוסיף עוד שירותים ממשלתיים על חשבון הגדלת התקציב ולכן ההתיחסות נוגעת לזה.
      4. הטיקון באופן אישי לא מפסיד (אולי הוא ירוויח פחות) -מי שסובל היא החברה שבבעלות הטיקון וכספי הפנסיות שלנו שמושקעות באותה חברה -הטיקון סובל בעיקר מחוסר נעימות ופגיעה במוניטין שלו. המצב הוא עוד יותר בולט במערכת הבנקאית- כל הכסף שהבנקים עושים זה בעיקר מכספי ההפקדות שלנו. ברגע שבנק מפסיד הוא מפסיד בצורה כזו או אחרת את כספיך ואז בא הבנק המרכזי ומחלץ אותו ואתה תשלם על זה במיסים או באינפלציה. בכל מקרה ההפסד מה שנקרא כולו שלך.

      בכל מקרה זה טוב שאתה לומד כלכלה אבל אתה לומד על כלכלה אחת שהיא באופן מתמטי מובילה לקריסה- האתר נועד להציג אלטרנטיבות לאותה כלכלה ,אלטרנטיבות שאיש לא ילמד אותך עליהן במהלך התואר ואולי בגלל זה כרגע זה נראה לך כשטויות כי אתה לא מכיר משהו אחר. אבל אם תיגש בראש פתוח לכל מה שנכתב פה אולי תוכל להעביר את המידע הזה גם לפרופסורים שלך באוניברסיטה.


      בהצלחה הכל מקרה
      ערן

      מחק
    5. ללומד כלכלה,

      הכלכלה שאתה לומד היא "כלכלה על רגל אחת".

      הרגל השנייה שלא מלמדים באוניברסיטאות היא: למה הכסף נוצר מחוב?

      ע'

      מחק
    6. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 10:13

      ערן שלום
      1- לא קראתי את האמנה אבל אם אתה אומר שהפרופסורים שחתמו עליה בעד הגדלת החוב אז ננת לי עוד סיבה למה לא לתמוך בהם ולצאת להפגין

      2- יש יתרונות בכלכלה מבוססת חוב ויש חסרונות, כשהנגיד נכנס לתפקיד זה היה המצב הנתון, ודרך אגב זה המצב הנתון בכול העולם.

      2- כולם מסכימים שגם עכשיו המצב לא טוב ולמשבר העומלי הנוכחי קוראים "משבר החובות" לא סתם. אתה מוזמן להציע שיטה אחרת יותר טובה.
      אבל עד שתהיה שיטה חדשה בוא נעשה הפרדה בין מה שעובד בשיטה הישנה, לשיטה החדשה כל עוד היא נכנסה

      4- בתגובה לסעיף 4 שלך- זה אחת הדוגמאות לחסרונות של השיטה

      ולאנומימי
      מלמדים באוניברסיטה למה הכסף נוצר מחוב, יש היום מלא קורסים באינטרנט של האוניבסיטאות ואני בטוח שתקבל שם את התשובה, אני לא נכנס לזה כי זה ארוך

      מחק
    7. 2. השאלה היא מי נהנה מהיתרונות ומי סובל מהחסרונות של השיטה?
      זה שהנגיד נכנס וזה היה המצב לא אומר שהוא לא יכול לשנות אותו אם הוא רואה בזה בעיה וכמו שאמרת הוא רואה בזה בעיה -בגלל זה יש לו עצמאות וסמכות מלאה לפעול בדיוק בשביל הדברים האלה. זה שהמצב קיים בכל העולם מסביר גם למה כל העולם נמצא במשבר כל כך עמוק.

      3. הצעתי כמה שיטות ולכן אמרתי שאתה יותר ממוזמן לקרא עליהם במדור "השיטה המוניטארית" בראש העמוד ואפילו אני אשמח אם תתרום פתרון נוסף משלך.

      ולגבי מה מלמדים באוניברסיטה- אם אין לך זמן להציג אותם , אני אשמח שתראה לי לפחות קישור לקורס שמסביר למה כסף נוצר מחוב ויותר מכך אשמח אם תציג לי קורס אחד שמסביר מה האלטרנטיבות שהאקדמיה מציעה בנושא.אתה יודע מה, עזוב אלטרנטיבות - תראה לי קורס אחד שמסביר מה היתה השיטה המוניטרית לפני שזו הנוכחית נוצרה ב1913 , מה היתה השיטה המוניטרית בקנדה עד 1976? איך הנאצים יצרו כלכלה משגשגת תוך זמן קצר? או בכלל אזכור כלשהוא לשיטה מוניטרית אחרת.

      ערן

      מחק
    8. לאנונימי, זה באמת ובתמים מעניין אותי. אם יש לך קישורים המסבירים למה כסף נוצר מחוב, אני מאוד אשמח לקרוא אותם. משום שעד כה ההסברים שמצאתי הם כה פרועים, שרוב האנשים מסווגים אותם כתאוריית קונספירציה, וגם אני עצמי קיבלתי בחילה כשקראתי אותם.

      ע'

      מחק
    9. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 10:55

      לגבי סעיף 2- תמיד יהיו מושחתים שינצלו דברים לטובתם, תפקיד הממשלה (הרגולטור) הוא לשמור על הציבור, זה שגם הם לא עושים את זה ועובדים ביחד עם המושחתים ברור לכולם,
      וברור לכולם שלמשבר האחרון נכנסו בגלל השחיתות של הרגולטור שהעדיף לקבל שוחד מלשמור על אינטרס הציבור
      אתה יכול לבדוק מה קרה לאיסלנד, יוון, ספרד,וכו...

      כוחו של הנגיד שלנו הוא די מוגבל, בנושא של שינוי השיטה בגלל שהמשק שלנו הוא משק קטן ולא משפיע על העולם, הנגיד יכול להעלות רעיונות לפתרון המצב אך מי שצריך להוביל אילו הכלכלות הגדולות.
      כרגע העולם נמצא במשבר מאוד עמוק וכלכלנים לא יודעים מה יהיה בעתיד וכנראה שהפעם באמת לא תהיה להם ברירה אלה לשנות את השיטה.

      בקיץ הזה אני לוקח קורס בחירה שנקרא היסטוריה כלכלית ואני מקווה שאחריו אני אוכל לענות לך אם זה מענין אותך אני יכול לשלוח לך את הסילבוס.

      יש ב iTunes אפליצקציה שנקראת iTunesU ושם יש קורסים של האוניברסיטאות הגדולות בעולם.

      מחק
    10. לא הבנתי מה הקשר לממשלה ולשיטה המוניטרית ,הרי אין לה שליטה על השיטה המוניטרית- זה באחריות הבלעדית של בנק ישראל.
      המשבר הוא כלל עולמי והבעיה הגדולה היא החוב -למעשה כל הכלכלה הזו היא פרדוקס אחד גדול: הבעיה של כל העולם ( בממשלות מושחתות יותר או מושחתות פחות) הוא החוב הגדול אבל אם החוב לא יגדל הכלכלה תקרוס -הבעיה הזו לא תפתר עד שדרך ייצור הכסף לא ישתנה או שהמונופול על יצירת הכסף ילקח מהמערכת הבנקאית. עכשיו בגלל שלממשלות אין שליטה על יצור הכסף (זה באחריות הבנקים המרכזיים) לא הבנתי איך רגולציה שהם לא יכולים להטיל יכולה לעזור פה?
      בעית החוב קיימת כמעט בכל מדינות העולם מסין ,דרך יפן ,הודו, דובאי, ארצות אירופה (כולל גרמניה) ועד ארה"ב ומדינות אמריקה הצפונית והדרומית.

      שינוי השיטה יכול להתקיים גם בקהילות קטנות ,קטנות הרבה יותר מהמשק הישראלי (ראה את הנס של וורגל לדוגמא או מטבע הTEM של ואלוס).

      לגבי מה מלמדים באוניברסיטאות הנה מאמר שכתבתי על כך בעבר:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_08.htm

      מעניין באמת לראות מה מלמדים בקורס היסטוריה כלכלית
      ערן

      מחק
    11. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 11:21

      דרישות קדם: מבואות לכלכלה—מיקרו ומאקרו

      תיאור כללי: הקורס יעסוק בנושאים נבחרים בהיסטוריה הכלכלית של אנגליה, ארה"ב והמזרח התיכון.

      מטרות הקורס:
      1. להקנות ידע רחב והכרות עם תהליכים היסטוריים-כלכליים שעיצבו ועדיין מעצבים את עולמינו
      2. פיתוח היכולת ליישם את כלי הניתוח הכלכלי בעולם המציאותי
      3. פיתוח החשיבה הביקורתית
      4. פיתוח כושר המחקר והכתיבה
      לו"ז
      שבוע תאריך נושא קריאות חובה
      1 11.7 מבוא: א. מהי היסטוריה כלכלית ולמה היא חשובה?
      ב. חשיבות הגורם המוסדי בהתפתחות הכלכלית.
      דוגמא: אנגליה במאה ה17.
      2 18.7 המהפכה התעשייתית באנגליה, 1760-1830 קולקה, 42-84 90-97,
      3 25.7 א. המהפכה התעשייתית באנגליה, 1760-1830
      ב. התפתחות הבנקאות והמימון באנגליה, 1760-1830 קולקה, 42-84 90-97,

      קולקה, 114-123
      4 1.8 התפתחות הבנקאות והמימון באנגליה, 1760-1830 קולקה, 114-123
      5 8.8 התפתחות ענף הרכבות בארה"ב במאה ה19 ותחילת המאה ה20
      6 15.8 ריכוזיות, הגבלים עסקיים, והתנועה הפרוגרסיבית בארה"ב, במאה ה19 ותחילת המאה ה20
      7 22.8 לא יתקיים שיעור
      8 29.8 השפל הגדול בארה"ב, 1929-1933
      9 5.9 השפל הגדול בארה"ב, 1929-1933
      10 12.9 א. ההתאוששות מהשפל הגדול בארה"ב, 1934-1940
      ב. מהם לקחי השפל הגדול עבור המשבר הפיננסי הגלובלי שהחל ב2008?
      11 19.9 מדוע המזרח התיכון איננו מפותח כלכלית? האם דת האסלאם אשמה?
      12 26.9 מדוע המזרח התיכון איננו מפותח כלכלית? האם דת האסלאם אשמה?
      13 ייקבע בתיאום עם הכיתה



      מקור לקריאת חובה

      גיורא קולקה (עורך), עידן המהפכות: 1760-1830. יחידות 10, 11, 12. הוצאת למדא, האוניברסיטה הפתוחה.

      מקורות אחרים המשמשים את המרצה

      ת.ס. אשטון, המהפכה התעשייתית, 1830-1760, הוצאת למדא, האוניברסיטה הפתוחה.
      (הערה: קולקה מצטט מספר זה פעמים רבות).

      הרצאותיו של Prof. John Munro מאוניברסיטת טורונטו (הרצאות 2,3,7-10). ניתן להוריד מהאתר http://www.economics.utoronto.ca/munro5/lecnot303.htm

      Jeremy Atack and Peter Passell, A New Economic View of American History, 2nd edition, W.W. Norton, 1994.

      Stanley L. Engerman and Robert E. Gallman (eds.), The Cambridge Economic History of the United States, Cambridge University Press, 1996.

      Timur Kuran, The Long Divergence: How Islamic Law Held Back the Middle East.Princeton University Press, 2011.

      Roderick Floud and Donald McCloskey (Eds.), The Economic History of Britain Since1700, Volume 1, Cambridge University Press, 1994.

      Roderick Floud and Paul Johnson (eds.), The Cambridge Economic History of Modern Britain, Volume 1, Cambridge University Press, 2004.

      סקירות רחבות של היסטוריה כלכלית גלובלית

      David Landes, The Wealth and Poverty of Nations: Why Some are so Rich and Some so Poor, W.W. Norton, 1999

      Rondo Cameron and Larry Neal, A Concise Economic History of the world : From Paleolithic Times to the Present , 4th ed., Oxford University Press, 2003.


      אנציקלופדיות

      Joel Mokyr (Ed.), Oxford Encyclopedia of Economic History, Oxford University Press, 2003. (אנציקלופדיה מקיפה, הכוללת את כל הנושאים החשובים)

      האנציקלופדיה של Eh.net (בעיקר נושאים של ארה"ב) http://eh.net/encyclopedia

      מחק
    12. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 11:27

      הלינק ששלחת לא עובד..

      מחק
    13. זה הנכון:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_08.html

      מחק
    14. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 11:44

      ראיתי קצת את דבריו של הסטודנט...
      איפה שאני לומד מלמדים אותנו על כולם ויש בערך 4 אם אני זוכר נכון ומתמקדים יותר בתאוריה של הקיינסים החדשים. מה זה אומר?

      הקיינסים החדשים

      לפני שניכנס לרעיונות, חשוב לציין את ההשפעה העצומה שיש למחנה זה כיום. הקיינסים החדשים הם מהנדסים—הם ממלאים תפקידים חשובים בבנקים מרכזיים, באוצר של ארה"ב, בבנק העולמי ובקרן המטבע (וגם בבנק ישראל). הם שירתו (ומשרתים) בממשל קלינטון ובממשל בוש. אך באקדמיה הם חובשים את הכובע של המדענים, ומנהלים ויכוח תאורטי חריף עם הקלאסיים החדשים. בין המפורסמים שבהם: Stanley Fischer, נגיד בנק ישראל;Ben Bernanke, נגיד ה"פד" ותלמידו של Fischer. Lawrence Summers , לשעבר שר האוצר של ארה"ב ונשיא אוניברסיטת Harvard, (ואחיינו של (Samuelson; Joseph Stiglitz (נובל 2001) תלמיד של Samuelson, לשעבר כלכלן ראשי של הבנק העולמי, ויועץ כלכלי ראשי של הנשיא קלינטון. Edmund Phelps [נובל 2006].

      מהו הרקע הרעיוני של הקיינסים החדשים? הקלסיים החדשים תקפו שוב ושוב את הקיינסים, בטענה שהתאוריה הקיינסית לא מדעית, משום שהיא איננה מבוססת על יסודות המיקרו כלכלה. לדוגמא, הקיינסים אומרים שיש קשיחות של מחירים ושכר. גם אם המשק בשפל עמוק, המחירים והשכר לא ירדו. לכן המרשם הקלאסי--לחכות לירידת מחירים ושכר, מה שיביא להתאוששות התוצר--איננו מציאותי. (לא כל הקלסיים באמת סברו כך, אבל כך הציגו הקיינסים את המחלוקת.) הקלסיים החדשים דחו את הנחת הקשיחות, משום שלטענתם אין הסבר לזה על פי המיקרו כלכלה. נציין שוב שהקלאסיים החדשים מתבססים דווקא על מיקרו כלכלה של תחרות משוכללת.

      הקיינסים החדשים אימצו את התאוריה המיקרו כלכלית כאבן היסוד של המאקרו כלכלה, והצליחו להשתית את ההנחות הקיינסיות על היסוד של מיקרו. למעשה הם שיקמו את הסינתזה של Samuelson—מאקרו קיינסי עם מיקרו קלאסי. בניגוד לקלאסיים החדשים, הם מתבססים על מיקרו של שווקים לא משוכללים.

      ניתן כמה דוגמאות של תיאוריות קיינסיות חדשות:

      • כאשר שווקי ההון לא משוכללים, זה גורם בעיות בנגישות לאשראי, ומונע מפירמות לבצע השקעות. לתופעה זו יש משמעות מאקרו כלכלית חשובה (לדוגמא, משבר הSubprime בארה"ב ב2008).
      • כאשר המשק בנוי מפירמות לא תחרותיות (מונופול, אוליגופול), זה יוצר קשיחות מחירים.
      • אם השכר גבוה מהשכר של שיווי משקל, למה לא מורידים אותו? הסיפור הוא כזה: הפיקוח על העובד קשה ויקר. עדיף למעביד לשלם שכר גבוה, לפקח על העובד קצת, ולפטר אותו אם ימצא שהוא מתעצל. שכר גבוה זה נקרא "שכר יעילות"--מכיוון שהשכר גבוה, וקיימת אבטלה בשוק העבודה, כדאי לעובד לעבוד קשה כדי לא להסתכן בפיטורין. במצב זה, אם המעסיק יוריד את השכר, פחות כדאי לעובדים להתאמץ, משום שיש להם פחות להפסיד. העובדים יתעצלו וייצרו פחות. לכן המעסיק נמנע באופן שיטתי מהורדות שכר. (אומרים ש Henry Ford המציא את שכר היעילות ב1914, כשהוא הכפיל את השכר במפעלי הרכב של Ford ל 5$ ליום, שכר מאוד גבוה באותם ימים.)

      מחק
    15. ללומד כלכלה, אני עדיין מחכה לקישור אחד שמסביר למה כסף מבוסס על חוב.

      בברכה.

      ע'

      מחק
    16. אחד שלמוד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 11:55

      אז כמו שאתה רואה אין לזה סוף....

      אני באמת מקווה שאתה בודק את הדברים לפני שאתה מפרסם כי יש לך הרבה כוח. רק על הפוסט הזה יש בערך 100 תגובות. ואם הייתה מפרסם דברים נכונים אני בטוח שאם המוטיבציה שיש לך כן הייתה יכול לגרום לשינוי...

      באהבה...
      ודבר אחרון לסיום

      http://www.hayadan.org.il/deepest-paranoia-2212092/

      מחק
    17. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 12:04

      לאנונימי היקר
      עד עכשיו דיברנו רק החסרונות של השיטה.. היתרונות שלה הם (בגדול) :

      תחשוב על זה שאתה רוצה לקנות בית למשפחה שלך... ואין לך כסף מה אתה יכול לעשות? 1- לא לעשות כלום 2- לקחת הלוואה 3- להתחיל לבנות בעצמך (ולחסוך בעליות)

      אז אותו הדבר כך פועלת גם הממשלה. רק שהיא צריכה לפתח כבישים, רכבות, חינוך, ביטחון וכו...

      זה "בגדול" הרעיון
      --אל תקח את מה שכתבתי פה ככל האמת כי ניסיתי לספר לך על זה מאוד בקצרה.-

      יש ב iTunes אפליצקציה שנקראת iTunesU ושם יש קורסים של האוניברסיטאות הגדולות בעולם.
      בנוסף אתה יכול לחפש חומר מאוניברסיטאות בארץ של הקורסים:
      מבוא לכלכלה מאקרו
      מאקרו כלכלה א
      מאקרו כלכלה ב

      מחק
    18. אחד שלומד כלכלה,
      1. עדיין לא הבנתי מכל הדיון איתך איזה דברים לא נכונים נכתבו במאמר.
      2. הכוח פה הוא לא שלי אני לא מפרסם את האתר וגם אין לאתר יחצנים -יש פה כותבים וקוראים שרוצים ללמוד ,לשאול ולבקר ולא להיות מקובעים בגבולות הידע שהציבו לנו.
      3. השאלה היא למה אין לך כסף לקנות דירה. התשובה: כי השיטה יוצרת מחסור תמידי בכסף.
      השאלה הנוספת היא למה לממשלה אין כסף בשביל לתת שירותים? והתשובה היא זהה.
      אתה מנסה לתת פתרון במסגרת שיטה שאין לה פתרון חוץ מלמשוך זמן. אנחנו באתר מנסים למצא שיטה יעילה יותר שתתן פתרון אמיתי. אם מבחינתך מדובר בגישה מוטעת הרי שאנחנו חלוקים בדעותינו ובכל מקרה אני חוזר פה לשאלה של ע':
      למה צריך שכסף ייוצר על פי חוב? למה ממשלה צריכה לגייס את כספה מחוב ולא להדפיס את הכסף בעצמה? מה ההגיון שממשלה לווה כסף מגוף שאותו היא מממנת ?

      ערן

      מחק
    19. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 12:54

      אני לא מנסה לתת פיתרון לשיטה. אני יודע שפתרונות כמו שאתה מציע, בשיטה הנוכחית תביא לעוד יותר קריסה של המערכת, וכשאין חלופה אחרת כרגע אני לא רוצה שהמערכת תקרוס כי אז יהיה יותר גרוע ממה שעכשיו.
      כל הכלכלנים הבחירים מסכימים שהשיטה לא טובה. והם נפגשים מדי פעם כדי לנסות לתקן את המצב (ראשי אירופה שנפגשים כל כמה זמן).

      אתה בטח לא מצפה שבתוך תגובה אחת אני אצליח להסביר, אחרי שכיסית את ההיביטים למה ממשלה צריכה לגייס את כספה מחוב ולא להדפיס את הכסף בעצמה. או מה ההגיון שממשלה לווה כסף מגוף שאותו היא מממנת.
      ישנם אנשים שהקדישו את החיים שלהם בשביל זה.. כתבו ספרים.. זכו בפרס נובל.. אז מי אני שכולה מסיים שנה 2 בכלכלה.
      אתה יכול לשאול אותם או יותר נכון לקרוא את הספרים שלהם או להגיע להרצאות שלהם.

      הרצון שלך למצוא שיטה חדשה מבורך בעיני והלוואי ותצליח. אבל כל עוד לא מצאת שיטה חדשה אל תתעלם מהניסיון של השיטה הישנה ואל תחזור על אותם טעויות כמו הדפסת כסף שהיו בסוף שנות ה- 70 עד 1985. כי מהמשבר שההדפסה גרמה יצאנו רק ב 93 (ואם אני לא טועה יש מאמר באתר של בנק ישראל שמסביר זאת טוב)

      אתה יכול לחזור לפוסט השני שלי ולראות את הדברים שלדעתי לא נכונים במאמר.

      ואני מאמין שאין לך יחצנים ואתה מפרסם מכוונות טובות.

      מחק
    20. אתה רק מחזק את מה שאמרתי שיש לנו גישות שונות:
      אתה אומר אם אנשים אמרו וכתבו ספרים וקיבלו פרס נובל (שממומן אגב על ידי הבנק המרכזי של שבדיה) מי אני שאחלוק עליהם? ואני אומר : אף ספר ואף זוכה פרס נובל לא הצליח לתת הסבר אמיתי מדוע ממשלה שלווה את כספה עדיפה על ממשלה שמדפיסה אותו
      כל הכלכלנים הבכירים מתכנסים ודנים בפתרון למצב במסגרת השיטה הקיימת שמתמטית מובילה אותנו לקריסה (זו עובדה אגב, לא הערכה) ,הם דנים בעיקר לאיך מושכים עוד קצת זמן כדי למנוע את הנפילה. כך עשו משנות ה70 עד היום -ניסו למשוך זמן. יכול להיות שימשכו עוד קצת זמן ונהנה מעוד כמה שנים של חסד אבל בסוף זה יגמר.
      אגב על הפוסט השני הגבתי לך כבר ואפילו הסכמת איתי בחלק מהדברים אבל עזוב זה באמת כבר זוטות..

      בכל מקרה בהצלחה בתואר
      ערן

      מחק
    21. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 13:42

      תודה...
      לא אמרתי שאסור לחלוק עליהם אמרתי שהם יוכלו להסביר יותר טוב ממני
      עוד משהוא מענין שמצאתי על הדפסת כסף (משום מה הנושא הזה חוזר כל הזמן)

      Milton Friedman—המתנגד הגדול של הקיינסים
      בסוף שנות ה60, התגלו סדקים בקונזנזוס הקיינסי. Milton Friedman [נובל 1976], פרופסור באוניברסיטת שיקאגו, חלק על קיינס. לפי קיינס המשק לא יציב בשל התנהגות הפרטים והממשלה חייבת לייצב את המשק. פרידמן אמר הפוך—המשק יציב אם נותנים לו לתפקד ללא הפרעה. אך למעשה, הממשלה, והבנק המרכזי עוד יותר, מתערבים כל הזמן וגורמים במו ידיהם את מחזורי העסקים. המדיניות הקיינסית היא טעות אחת גדולה וצריך להפסיקה.
      יש מי שכתב שפרידמן היה כמו יהושע בתנ"ך: הוא תקע בשופר וחיכה שהחומות הקיינסיות יפלו.

      מה היו הביקורות העיקריות של פרידמן נגד הקיינסים?

      • (1957)—תיאורית פונקצית התצרוכת. פרידמן טען שלא בטוח שקיצוץ במיסים ישפיע על התוצר. כפי שנלמד בהמשך, הוא טען שהנש"ץ האמיתי קטן מהנש"ץ של התאוריה הקיינסית, וגם שהנש"ץ קשה לחיזוי. למה? התגובה של הצרכנים תלויה בציפיות שלהם. אם הקיצוץ במיסים נחשב לפרמננטי (כלומר שהמיסים לא צפויים לעלות שוב), הצרכנים יעלו את הצריכה בהרבה. אבל אם הקיצוץ במיסים נחשב לארעי, הצרכנים יעלו את הצריכה בקצת ויחסכו את רוב הקיצוץ, משום שהם מצפים שהמיסים יועלו בעתיד. לא ניתן לחזות מראש את הציפיות של הצרכנים.
      • מוניטאריזם—ב1963 יצא לאור הספר "ההיסטוריה המוניטארית של ארה"ב" של פרידמן ו Anna Schwartz . הם טענו שכל המיתונים בארה"ב, כולל השפל הגדול, נגרמו ע"י מדיניות מוניטארית מרסנת. הFed צריך לקבוע נוהל, שבכל שנה תגדל כמות הכסף בX% בשנה, ולנהוג על פיו, יהיה מה שיהיה (מעין בקרת שיוט למשק). דעה זו מבוססת על ההנחה שהביקוש לכסף יציב. אם כך, גם מהירות המחזור (= כמות הכסף הנומינאלית/ תל"ג נומינאלי) יציב. למעשה, פרידמן תמך בהורדת קצב הגידול של כמות הכסף כדי להוריד את האינפלציה (דן פטינקין חלק על פרידמן בצורה חריפה. הוא טען שמהלך כזה יפגע קשות בתוצר ובתעסוקה, כפי שקרה כאן בשנים לפני מלחמת ששת הימים.) בשנות ה70 וה80 אימצו כמה בנקים מרכזיים (כולל בארה"ב) את הנוהל של המוניטריסטים. אך ההנחות שלהם לא התקיימו במציאות. מהירות המחזור צנחה במפתיע, הריבית נסקה, ונגרם מיתון קשה. אין היום בנק מרכזי הפועל לפי עקרונות מוניטריסטיים; הבנקים המרכזיים שמים לב לריבית וכמעט מתעלמים מכמות הכסף. (הנגיד הקודם של ה"פד" Alan Greenspan, שהיה בתפקיד 18.5 שנים, דחה בשתי ידיים כל נוהל שיכבול את ידיו. זאת למרות שהוא אוהד את פרידמן באופן כללי).
      • התקפה על עקומת פיליפס—ב1968, טען פרידמן שעקומת פיליפס תקרוס, ואי אפשר להסתמך עליה. למה? עק. פיליפס לא לוקחת את הציפיות של הציבור בחשבון. לפי פרידמן, יש שיעור אבטלה "טבעי". שיעור זה תלוי במאפיינים של המשק שניתנים לשינוי רק בטווח הארוך. לא ניתן לשנותו ע"י אינפלציה. אם הממשלה תנהיג מדיניות אינפלציונית, האבטלה תרד, אבל רק בטווח הקצר. בטווח הקצר, הגידול באינפלציה הוא בלתי צפוי ולכן האבטלה יורדת. אך בטווח הארוך הפרטים יתרגלו לאינפלציה יותר גבוהה ויצליחו לצפות אותה מראש. האבטלה תחזור לשיעורה הטבעי, והאינפלציה תישאר גבוהה. מה הרוויח המשק מזה? רק גידול באינפלציה. יש רק דרך אחת להוריד את האבטלה באופן מתמשך: להעלות שוב ושוב את קצב האינפלציה! באותו זמן (סוף שנות ה60), גילה Edmund Phelps [נובל 2006] את אותו רעיון, באופן עצמאי. Phelps פרסם את המודל של "עקומת פיליפס עם ציפיות", שיילמד בהמשך הקורס. כפי שציינה ועדת פרס נובל, מודל זה התקבל בעולם הכלכלה, והבנקים המרכזיים (כולל בנק ישראל) מייחסים חשיבות רבה לאמידת האבטלה הטבעית.
      • בשנות ה70, עק. פיליפס קרסה. האינפלציה עלתה יחד עם האבטלה. הגורם העיקרי היה משבר הנפט העולמי (כידוע, מדינות ערב העלו את מחירי הנפט פי 4 בעקבות מלחמת יום כיפור, כדי לנקום במדינות המערב על תמיכתן בישראל).

      פרידמן ביקר את הקיינסים קשות, אך כמו הקיינסים הוא היה "מהנדס". הוא לא נשא תפקיד רשמי מחוץ לאקדמיה, אך עסק בייעוץ; יעץ לנשיא Reagan בהיותו מושל קליפורניה, ול Thatcher כראש ממשלת בריטניה. גם יעץ לממשלת ישראל ב1977, לאחר המהפך של מנחם בגין והליכוד. היישום של רעיונותיו בארץ לא היה מוצלח (תמיד אפשר להתווכח האם באמת נהגו על פי עצותיו?). נפטר בשיבה טובה ב2006

      מחק
    22. ללומד כלכלה,

      כל התיאוריות שאתה מביא נכונות, אבל השאלה מה הרלבנטיות שלהם?
      כאשר הכסף מיוצר מחוב בבסיסו, אך ורק מחוב, בכל העולם, למעט מטבעות אלטרנטיביים מאוד מצומצמים, האם אין השאלה העיקרית מדוע זה קורה?

      אתה לומד שנה שנייה בכלכלה, אבל אני וחברי דיברנו עם פרופסורים מובילים בארץ לכלכלה, ולשאלה מדוע הכסף נוצר מחוב, קיבלנו תשובות סתומות כגון: זה היסטוריה, זה כך נהוג בכל העולם. לא קיבלנו אפילו תשובה אחת לעניין.

      אז אם בלימודיך אתה מוצא את ספר הלימוד או הפרופסור באוניברסיטה שמסביר מדוע הכסף נוצר מחוב, אל תהסס ושוב אלינו לבלוג, כדי שנוכל לספר לקוראי הבלוג מדוע זה קורה. כי השאלה הזו לא רק שלי, היא משותפת למאות ואלפים של אנשים שעומדים מבולבלים למול העובדה הזו, ותוהים איך לעזאזל הגענו למצב הזה.

      בהצלחה בלימודים.

      ע'

      מחק
    23. ועוד דבר לאחד שלומד כלכלה.
      שיטות בהן כסף אינו מבוסס על חוב, קיימות אבל לא מיושמות.
      זה לא שערן או מישהו צריך להמציא משהו בהבזק גאוני. הכל כבר קיים. הכל כבר נוסה, כבר בימי מיצריים העתיקה, בימי הביניים, במאה ה-20, וגם במאה ה-21.
      לדגמא ראה את הספר להלן של תומאס ה. גרקו:
      http://reinventingmoney.com/documents/MoneyEbook.pdf
      או למשל "The creature from Jekyl island" של אדוארד ג'י גריפין.
      או למשל הסוד מעוץ של ביל סטיל:
      http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs
      בקיצור, יש מספיק חומר בעניין, צריך ללמוד אותו ולבחור מערכת טובה יותר.

      ומי שצריך לעשות זאת זה אנחנו, כי הפרופסורים ימשיכו ללמד אותנו על קיינס ופרידמן, עד שנחריב לחלוטין את העולם שאנו חיים בו.
      הכסף שלנו זה לא עניין לתארוטיקנים במגדל השן. זה עניין שמשפיע על כל אחת
      ואחד, ביום יום רגע רגע. אי אפשר להמשיך ולהפקיר את הנושא לפרופסורים שניזונים משימור תיאוריות חסרות ערך על כלכלה דימיונית. השיטות שלהם לא עובדות. העולם הולך ונעשה מזוהם יותר מיום ליום, המחלות שתוקפות את בני האדם נעשות קשות יותר. יש לזה קשר הדוק למערכת הכלכלית.

      ע'

      מחק
    24. אפיקורס חארטאטיטיס4 ביולי 2012 בשעה 23:56

      ל-ע'

      להווי ידוע לך כי
      לא תתכן שיטה שבה הכסף אינו מבוסס על חוב
      היות וכל מהותו של כסף היא אגירת עודפי ייצור לשם צריכה עתידית
      המגולמים ב"כסף"
      ולכן
      עודפי הייצור האגורים בכסף מצפים להיות מומרים לצרכים
      אשר על כן
      כוח הקניה העתידי של הכסף הינו בגדר חוב כלפיו
      נשאלת השאלה כיצד ירשם חוב זה בספרים
      מצד אחד
      כל עוד והכסף לא הוצא על צרכים הרי שהחוב לכוח קנייתו לא מומש
      מצד שני
      היות והוא עתיד בוודאות להתממש מדוע לא להתייחס אליו כבר כאילו מומש
      הבעיה הזו מצויה במוקד החשבונאות המודרנית
      כיום החשבונאות רושמת חוב כאילו הוא תוצרת של הלווה
      היות ומתייחסים לכוח קנייתו כאילו מומש מייד בשעת הלוואתו
      למעשה
      היות והעולם הוא דואלי-חצוי
      בין ה"אני" לבין ה"יש" הסובב אותו
      והיות ובין שניהם מתנהלים יחסי גומלין של תמורה והדדיות
      לא ניתן לדבר על כסף "נצחי" שאין בו מן ההסכמה האנושית
      והיות שכל הסכמה אנושית הינה בגדר מחוייבות של הפרט למוסכם
      הרי שלא ניתן לדבר על כסף שאינו מבוסס חוב !
      השאלה היחידה היא :
      האם מותר לחוב להיות מקדים לכסף
      או שאולי על הכסף להיות קודם לחוב
      כך או כך
      מדובר בכסף מבוסס חוב
      אינדוקציה המחוייבת לעתידה
      או
      דדוקציה המחוייבת לעברה
      הקפאת הכסף למען צרכים מתפתחים
      או
      הקפאת הצרכים למען כסף מתפתח




      http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3357.htm
      (הצטרנות התבונה ותוצאותיה)
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F
      (מקורות המוניטין)

      מחק
    25. לאפיקורס,

      למונחים שאנו משתמשים בהם יש השפעה רבה על חיינו. המונחים שלך מושפעים מהעולם בו אתה חי. העולם בו אתה חי הוכתב לך מבלי לשאול את דעתך. אבל אתה לא חייב להסכים לזה. אתה יכול לשנות.

      ייצר את הכסף בנתינה והחלף את המילה חוב במילה ערך והנה הכל מסתדר בלי חובות.

      לכסף יש ערך עתידי. החשבונאות תרשום ערך. הכסף מבוסס ערך. הערך של הכסף נשחק, הוא אינו נצחי. לך ולי יש ערך ולא חוב. הכל דבש, העולם מחייך אלינו חיוך מלא ערך, ולא מראה לנו שיניים של חוב...

      בברכה וקריצה,

      ע'

      מחק
    26. אפיקורס חארטאטיטיס5 ביולי 2012 בשעה 19:12

      :)
      והנה כפי שביקשת יפה, הניסוי מתחיל...

      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1749164


      באהדה משועשעת
      א.ח

      מחק
    27. אפיקורס חארטאטיטיס5 ביולי 2012 בשעה 19:22

      נ.ב

      "ההיסטוריה המוניטארית מוכיחה כי מטבעות הנתונים לשליטה פוליטית מושמדים לבסוף"

      "התוצאה לכך היא תמיד כאוס כלכלי, שמגיע בעקבות כאוס פוליטי שמעניק לדמגוגים שונים צוהר לתפוס את השלטון".

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000763034


      האמנם ?...
      היש בכלל ביכולתה של היסטוריה להוכיח אי-מה ??...
      האם "היסטוריה מתועדת" אינה "מטבע לשוני" ???...

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94

      http://www.e-mago.co.il/Editor/history-273.htm

      מחק
    28. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 22:12

      ל-ע'
      ""שיטות בהן כסף אינו מבוסס על חוב, קיימות אבל לא מיושמות.
      זה לא שערן או מישהו צריך להמציא משהו בהבזק גאוני. הכל כבר קיים. הכל כבר נוסה, כבר בימי מיצריים העתיקה, בימי הביניים, במאה ה-20, וגם במאה ה-21."" אם אני לא טועה... לא היו בימי הבינים, מצרים העתיקה, וכו.. התקדמות ברמת החיים הכללית (טכנולוגית, תוחלת החיים, איכות החיים השכלה,וכו..) כמו ב 100 השנים האחרונות.


      לערן.
      הפנת אותי לקרוא על השיטה המוניטרית באתר שלך... גם אחרי מה ששלכתי על "ממציא" השיטה המוניטרית אתה חושב שראוי לתת לשיטה זאת מקום כזה מכובד בראש האתר ולהתעלם משאר השיטות האחרות?
      ודרך אגב התאוריות שמלמדים אותנו כוללות את כולם כך שמכול שיטה מנסים להוציא את הדברים הטובים ולשלב את כולם ביחד.

      אפיקורס חארטאטיטיס אם זה היה פיסבוק היית מקבל ליק :-)
      מענין איך זה ישפיע על דנמרק...

      מחק
    29. אתה יודע הצמיחה וההתקדמות שאתה מדבר עליה ב100 השנים האחרונות מזכירה לי את אותם שרירנים מהמכוני כושר שלוקחים סטרואידים רק כדי להשוויץ כמה הם יותר מפותחים מכל אחד אחר. על הדרך הם הורסים את הגוף שלהם ,מכלים את המשאבים הטיבעיים שאלהים נתן להם ולבסוף גם יגיע ההתקף לב שיכריע אותם בגיל מוקדם יחסית.כך בדיוק נראת הכלכלה שלנו היום. ברנארד ליטאר ממציא מטבע היורו תאר את הכלכלה הנוכחית בצורה הכי טובה: ""זה לא כלכלה, זאת פיסיקה; דחפנו את היעילות רחוק מדי"

      ועוד שאלה : מי הנהנה הגדול מכל הצמיחה הזו? בטח לא אני או אתה (אלא אם אתה בנקאי או טיקון) -מצטער אבל גם איפון 600S לא יעשה אותי יותר מאושר מלהיות עוד שעה עם הבן שלי והכלכלה מאלצת אותי להיות פחות ופחות שעות עם הבן שלי רק כדי שנוכל להתקדם "ברמת החיים" וכדי שנוכל לפתח את אותו איפון או כדי שאוכל לקנות דירה. מבחינתי זו ירידה ברמת החיים.

      ערן

      מחק
    30. ללומד כלכלה,
      אם תבחן את המבנים המדהימים של המקדשים והפירמידות העתיקות במצריים, אז תגלה שלא ברור עד היום כיצד בנו אותם ובאיזה טכנולוגיה השתמשו.
      חוץ מזה שהמצרים העתיקים הפגינו חוכמה רבה בתחומים רבים כולל רפואה.
      לדוגמא באחד הקברים התגלתה אמירה של רופא:"רבע מהאוכל שאתה אוכל מקיים אותך, שאר האוכל מקיים את הרופאים שלך."
      התקדמות קשה למדוד, יכול להיות שההתקדמות מליקוט וצייד לחקלאות מאורגנת היתה הרבה יותר משמעותית ממהפיכת המחשוב למשל.
      או ההמצאה והשימוש בגלגל, הם צעד הרבה יותר גדול מהמצאת הטרנזיסטור או הפלסטיק.

      כך שלא הייתי מזלזל במצרים העתיקים. זה שיש לנו מטוסים מהירים כלל לא אומר שהמבנה החברתי מוצלח או מפותח יותר או שאיכות החיים טובה יותר.

      העולם שלנו מזוהם, בדם שלנו יש עשרות חומרים שלא היו שם לפני 100 שנים. הסרטן במגמת עלייה, וזה לא בגלל שתוחלת החיים עלתה, גם ילדים חוטפים הרבה יותר.
      בנוסף לגברים גם הנשים עובדות, אבל אנחנו לא גומרים את החודש. הילדים נמצאים בצהרונים במקום עם אמא. בארה"ב 1 ל-5 אנשים מטופל בתרופות פסיכיאטריות. 1 ל-100 ילדים מסווג כאוטיסט קלאסי - עלייה של אלפי אחוזים בתוך עשרות שנים. החיים באוקיינוסים מתים מזיהום, וכמות הפלנקטון (שאחראית על ייצור רוב החמצן בעולם) יורדת במהירות. יער האמזונס נכרת במהירות גוברת. רוב הנחלים בארץ מזוהמים, וחלק גדול יבשים. רשימה חלקית מאוד..

      בקיצור לא תשכנע אותי שהכלכלה הנוכחית מוצלחת, או שזה משהו שצריך לשמר.

      ע'

      מחק
    31. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 23:13

      אנחנו כן נהנים מהצמיחה.. כי אם לא היתה צמיחה היית יכול רק לחלום על האיפון ושלא נדבר על הדירה...

      אם הצמיחה הזאת היא כמו הסטרואידים נראה לי שרק העתיד יגיד.

      ודרך אגב אני מבין מה אתה אומר על "רמת האושר" אבל באמת שאין לי תשובה.
      כשניסו 2008 אולי להעלות את רמת האושר ומכרו לאנשים משכנתאות בחינם (בלי השתתפות כלומר 90% או 100% מימון ולפעמים גם 110% מימון, שהייה גם למטבח חדש ואוטו אולי..) תראה מה קרה...
      לדעתי אתה יכול להתעודד,
      בימי הבנים או במצריים העתיקה בטח אנשים היו עובדים קשה בשביל בית מבוץ, או בשביל מערה עם גינה ונוף לים. בזכות הצמיחה אתה יכול לחלום על בית, עם מזגן, לצאת לסופר (במקום לצוד) וכו..:-)

      אני ממש אשמח אם תענה לי על השיטה המוניטראית (השאלה בפוסט הקודם)

      מחק
    32. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 23:20

      ל-ע
      אני לא מזלז באף תרבות...!!!
      אני מסכים שכלכלה הנוכחית לא מוצלחת, ולדעתי השיטה תתחלף בקרוב (לדעתי!!) במה?? אני לא יודע.
      אך אסור לשכוח את הייתרונות שהשיטה הנוכחית תרמה לעולם

      מחק
    33. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 23:24

      ל-ע

      "כך שלא הייתי מזלזל במצרים העתיקים. זה שיש לנו מטוסים מהירים כלל לא אומר שהמבנה החברתי מוצלח או מפותח יותר או שאיכות החיים טובה יותר."

      לגמרי מסכים!!

      מחק
    34. במצריים העתיקה אנשים היו עובדים קשה כדי לבנות בית מבוץ אבל בסוף הם היו מקבלים בית.. היום אתה עובד קשה כדי לבנות בית מפואר ובסוף אתה מקבל בית אבל בעיקר חובות שגורמים לך לעבוד קשה עוד יותר כדי לשלם אותם.
      לגבי השאלה על השיטה המוניטארית היא לא היתה ברורה.. אם תוכל תנסה להסביר לי אותה שוב.

      ערן

      מחק
    35. אחד שלומד כלכלה6 ביולי 2012 בשעה 0:50

      לערן
      הפנת אותי לקרוא על השיטה המוניטרית באתר שלך... גם אחרי מה ששלכתי על "ממציא" השיטה המוניטרית (הפוסט שלי על Milton Friedman—המתנגד הגדול של הקיינסים) אתה חושב שראוי לתת לשיטה זאת מקום כזה מכובד בראש האתר ולהתעלם משאר השיטות האחרות?

      מחק
    36. ?
      ערן אתה מדבר על מצרים העתיקה בבטחון
      כאילו באמת ידעת עליה משהו...



      הפרעה היה השליט האבסולוטי, ולפחות מבחינה תאורטית שלט באופן מוחלט על הארץ ועל משאביה. המלך גם היה השליט הצבאי העליון, ואחראי לכל ההחלטות הצבאיות והמדיניות. המלך הסתמך על ביורוקרטיה של פקידים שניהלו את ענייניו. בראש מערכת המנהל עמד פקיד עליון, שפעל כנציגו של המלך וערך סקרי קרקע ומיזמי בנייה ושלט על המערכת המשפטית, האוצר והארכיבים. ברמה המקומית, נחלקה הארץ לאזורים מנהליים המכונים נומות, ובתקופה המאוחרת כבר היו 42 כאלה. המושל של נומה היה אחראי בפני הפקיד העליון. למקדשים היה מקום חשוב ביותר בכלכלה והם היו לא רק מרכזי פולחן, אלא גם מקום בו נאסף עושרה של המדינה במערכת של אוצרות של כסף ותבואה. אלה חולקו מהמחסנים לאוכלוסייה בעת הצורך.

      החברה המצרית הייתה מרובדת ביותר, ומעמד חברתי הופגן ברבים. האיכרים הם שהיוו את רוב האוכלוסייה, אך התוצרת החקלאית הייתה בבעלות ישירה של המדינה, המקדש או משפחת האצולה שבבעלותן הייתה הקרקע. לרוב האוכלוסייה לא היה חופש תנועה או בחירה חופשית של קריירה. איכרים גם היו נתונים למס עבודה ונאלצו לעבוד בהשקיה או בבנייה. אמנים ואומנים זכו למעמד גבוה יותר משל האיכרים, אך הם היו תחת בקרה של המדינה. הם עבדו בחנויות סמוכות למקדשים וקיבלו תשלום ישירות מאוצר המדינה. סופרים ופקידים היוו את המעמד הגבוה במצרים העתיקה, והציגו באופן מופגן את המעמד החברתי שלהם באמנות ובספרות. עבדות הייתה קיימת במצרים העתיקה, אך לא ידוע באיזה היקף.

      הכלכלה הייתה מאורגנת ומבוקרת מהמרכז. למרות שהמצרים לא השתמשו במטבעות, היה קיים אמצעי חליפין בצורות אחרות: שקי חיטה סטנדרטיים, וה'דבן', מסה של בערך 91 גרם, היוו אמצעי חליפין מקובל. משכורתם של עובדים שולמה בתבואה; משכורת רגילה לעובד הייתה 5.5 שקים (191 ק"ג) תבואה לחודש, ואילו מנהל העבודה היה מקבל בערך 7.5 שקים (261 ק"ג). מחירים היו קבועים בכל המדינה ותועדו ברשימות על מנת להקל על המסחר; חולצה למשל, עלתה בערך 5 דבן נחושת, ואילו פרה - 140 דבן. ניתן היה לסחור בתבואה עבור טובין אחרים, על פי רשימת המחירים הקבועה, אך מכיוון שלא ניתן היה לשמור אותה לאורך זמן רב, למערכת החליפין באמצעות תבואה היה למעשה שיעור ריבית שלילי בבסיסה.

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94

      מחק
    37. לאנונימי,
      אני לא מדבר על מצרים בכזה בטחון נראה לי שאתה מתבלבל עם ע',אני לא מומחה לענייני מצרים -בסה"כ הגבתי ללומד כלכלה על כך הדוגמא שנתן לכך שבתקופה ההיא עמלו אנשים קשה לבנות בתי בוץ.
      וללומד כלכלה,
      מילטון פרידמן לא שכנע אותי מדוע כלכלה שמבוססת על חוב עדיפה על מערכת מבוססת משאבים -הרי המערכת הזו כושלת היום כמעט בכל פרמטר ואפילו אתה אומר שבקרוב היא תבוא לסיומה וגם אן אתה לא אומר מדובר בעובדה מתמטית. המטרה פה היא לנסות ליצור מערכת חדשה ולא לחזור על טעויות העבר. אגב, מילטון פרידמו טוען שבזכות הבנק המרכזי מצבינו טוב ,ואם מצבינו לא טוב זה למרות עבודתו המצוינת של אותו הבנק:
      http://www.youtube.com/watch?v=dgyQsIGLt_w&feature=relmfu

      ערן

      מחק
    38. אחד שלומד כלכלה6 ביולי 2012 בשעה 2:02

      כנראה ששוב לא הבנת את השאלה או שלא קראת את מה ששלחתי על התאוריה שלו

      מחק
    39. לאנונימי על מצריים העתיקה. תקרא שוב את מה שכתבתי על מצריים העתיקה. אני לא אמרתי שם שהחיים היו טובים יותר. אני אמרתי שכנראה הטכנולוגיה של המצרים העתיקים היתה מתקדמת. אחרת הם לא יכלו לבנות את המקדשים המדהימים והפירמידות.
      אני כתבתי שהחיים במצריים העתיקה לא בהכרח גרועים יותר מאשר היום. טכנולוגיה מתקדמת זה לא ערובה לאיכות חיים.
      לפחות בהיבט הכלכלי כפי שציינת הם קיימו ריבית שלילית הלכה למעשה כך שהם בראייה שלי יותר מתקדמים מאיתנו (בהיבט הזה).
      מעבר לזה, הציבילזציה המפותחת במצריים העתיקה התקיימה לאורך אלפי שנים. היו שם תקופות רבות. הציביליזציה התחילה ממצב גבוה יחסית והתדרדרה עם הזמן מבחינה רוחנית כלכלית וגיאוגרפית עד שהתפוררה לחלוטין.
      לדבר על מיצריים העתיקה כמקשה אחת זה קצת בעייתי.

      ע'

      מחק
    40. לע' כתבתי "ערן אתה ..." אז מה אתה קופץ ?


      וזה התייחס לקשקוש הזה שלו "במצריים העתיקה אנשים היו עובדים קשה כדי לבנות בית מבוץ אבל בסוף הם היו מקבלים בית.. היום אתה עובד קשה כדי לבנות בית מפואר ובסוף אתה מקבל בית אבל בעיקר חובות שגורמים לך לעבוד קשה עוד יותר כדי לשלם אותם."


      הם לא קבלו בכלל בית משלהם.והם עבדו עוד יותר קשה כדי לרצות את אדונם.כי ככה זה היה בתקופה הפיאודלית.

      מחק
  32. שאני אבין נכון,
    הטיעון שלך כנגד הפוסט הוא שאתה לומד כלכלה?

    אם כן, מה לימודי הכלכלה מלמדים אותך?
    אני חייב להודות שיש לי תואר שני (ראשון בכלכלה מת"א) ואני חושב שהרעיונות שמעלים בבלוג הזה מרתקים ואכן לא קשורים במאום לשטויות שלימדו אותי גדולי הכלכלנים (המרצים שלי בזמנו היו פרנקל, וליידרמן)

    השבמחק
    תשובות
    1. אחד שלומד כלכלה4 ביולי 2012 בשעה 2:06

      כתבתי למעלה מה הלימודים מלמדים אותי
      לא בדקתי את יתר הרעיונות שמעלים פה אך הרעיון שמעלים בפוסט זה ממש לא נכון.
      אם למדת כלכלה אתה יכול לחזור לקורס מאקרו א ומאקרו ב כי שם מלמדים את הנושא הזה ואם טעיתי אם אשמח אם תתקן אותי

      מחק
    2. הי "אחד שלומד כלכלה",
      קראתי את יתר התגובות שלך ואני חייב להודות שכקורא קבוע של הבלוג היה לי הרבה יותר עניין לקרוא את יתר התגובות שפרסמת שהגיעו מהמקום החיובי שמביא איתו גם ערך מוסף.

      לשאלתך, אישית, את התואר הראשון שלי בכלכלה סיימתי לפני כ-12 שנה בשנת 2000. דאז המרצים שלי היו כיאה לאוניברסיטת ת"א מראשי המשק (פרנקל, ליאו ליידרמן וכו).

      היום 12 שנה לאחר מכן, אני קורא את התיאוריות שסקרת (בצורה מעניינת ויפה) ואני חייב להגיד שזה עורר בי נוסטלגיה אך תו לא.

      מעבר לרמה התיאורתית אני לא חושב שישנו גוף כלכלי (כגון בנק ישראל) שמיישם את בדיקת המחזור או "כמות הכסף".

      התחושה שלי שקבלתי חיזוק אליה מקריאת הספר "ברבור שחור" שלימודי הכלכלה היום מנסים להפוך למדע מדויק אבל הם אינם כאלה (לא סתם הלימודים הם תחת פקולטת מדעי החברה).
      ועל כן גם בלימודי המקארו ובעיקר המיקרו עסקנו בעיקר בנגזרת שנייה ושלישית של פונקציות מתמטיות אבל לא בהפרכת הנחות יסוד.

      השיטה הנוכחית, קיימת פחות מ- 100 שנה ומעודדת נזקים כגון "צריכה מוגברת" של משאבים ועידוד החוסר שוויון. אין לי עצה מה לעשות אבל אני כן מרגיש שלימודי הכלכלה והשענות על "הנחות היסוד" בכלכלה הקלאסית לא יביאו פתרון הולם.

      דרך אגב, למרות לימודי הכלכלה אני לא עוסק בתחום.

      מחק
    3. אפיקורס חארטאטיטיס5 ביולי 2012 בשעה 0:28

      שי עגנון

      הנה לך כתבה מעניינת
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553328,00.html

      והנה עוד אחת (שמציגה את המרצים שלך באור לא מחמיא...)
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564073,00.html?AF=3564050

      מחק
    4. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 22:31

      שי עגנון

      "מעבר לרמה התיאורתית אני לא חושב שישנו גוף כלכלי (כגון בנק ישראל) שמיישם את בדיקת המחזור או "כמות הכסף"."

      בנק ישראל בודק את כמות הכסף אתה יכול לבדוק בלינק:
      http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120619/120619z.htm
      וגם פה:
      http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/monetar/monetari_boi_report.htm

      לא קראתי את הספר...

      מחק
    5. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 23:48

      לשי עגנון

      מצאתי...
      "שיטה הנוכחית, קיימת פחות מ- 100 שנה ומעודדת נזקים כגון "צריכה מוגברת" של משאבים ועידוד החוסר שוויון. אין לי עצה מה לעשות אבל אני כן מרגיש שלימודי הכלכלה והשענות על "הנחות היסוד" בכלכלה הקלאסית לא יביאו פתרון הולם."

      אולי הם לא יביאו לפתרון אבל הם מנסים...

      מתוך הסילבוס של הקורס- כלכלת רווחה ואי שוויון

      מטרת הקורס:
      להציג את היסודות לתורת כלכלת הרווחה על היבטיה השונים. התפתחותה בישראל ובעולם, תוך הצגת מדדים לבחינת אי-השוויון בחלוקת ההכנסה והשפעת המדיניות הכלכלית על אי-השוויון.

      מבנה הקורס:

      1. מבוא. מהות מדינת הרווחה.(היבטים כלכליים)

      2. הוצאות מדינת הרווחה .

      3. אי-השוויון ומדידתו.

      4. "העברות בעין" והשפעתן על אי השוויון.

      5. "העברות בעין" של שרותי חינוך,בריאות ודיור.

      6. הפרטה מלאה או חלקית ותפקידו של "המגזר השלישי"

      7. תשלומי ההעברה והסובסידיות והשפעתם על אי-השוויון.

      8. העוני – הגדרתו ומהותו.

      9. מדידת העוני ותחולתו.

      10. מדיניות הקטנת ממדי העוני.

      11. מדיניות הרווחה במסגרת מדיניות הצמיחה הכלכלית.

      12. עתיד מדינת הרווחה במדינות מפותחות ומתפתחות.


      ---------------------------
      וגם מצאתי עבודת סמינריון שסטודנטים עשו בתחום

      http://www.smarter.co.il/work/%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F/18904

      מחק
  33. אחד שלומד כלכלה5 ביולי 2012 בשעה 23:46

    לשי עגנון

    מצאתי...
    "שיטה הנוכחית, קיימת פחות מ- 100 שנה ומעודדת נזקים כגון "צריכה מוגברת" של משאבים ועידוד החוסר שוויון. אין לי עצה מה לעשות אבל אני כן מרגיש שלימודי הכלכלה והשענות על "הנחות היסוד" בכלכלה הקלאסית לא יביאו פתרון הולם."

    אולי הם לא יביאו לפתרון אבל הם מנסים...

    מתוך הסילבוס של הקורס- כלכלת רווחה ואי שוויון

    מטרת הקורס:
    להציג את היסודות לתורת כלכלת הרווחה על היבטיה השונים. התפתחותה בישראל ובעולם, תוך הצגת מדדים לבחינת אי-השוויון בחלוקת ההכנסה והשפעת המדיניות הכלכלית על אי-השוויון.

    מבנה הקורס:

    1. מבוא. מהות מדינת הרווחה.(היבטים כלכליים)

    2. הוצאות מדינת הרווחה .

    3. אי-השוויון ומדידתו.

    4. "העברות בעין" והשפעתן על אי השוויון.

    5. "העברות בעין" של שרותי חינוך,בריאות ודיור.

    6. הפרטה מלאה או חלקית ותפקידו של "המגזר השלישי"

    7. תשלומי ההעברה והסובסידיות והשפעתם על אי-השוויון.

    8. העוני – הגדרתו ומהותו.

    9. מדידת העוני ותחולתו.

    10. מדיניות הקטנת ממדי העוני.

    11. מדיניות הרווחה במסגרת מדיניות הצמיחה הכלכלית.

    12. עתיד מדינת הרווחה במדינות מפותחות ומתפתחות.


    ---------------------------
    וגם מצאתי עבודת סמינריון שסטודנטים עשו בתחום

    http://www.smarter.co.il/work/%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F/18904

    השבמחק
  34. הי "אחד שלומד כלכלה",
    תודה על הלינקים.

    הקורס "כלכלת רווחה ואי שוויון" הוא כנראה תוספת מבורכת בעקבות המחאה החברתית.

    אבל קשה לי להאמין שהוא ינסה ל"אתגר" את השאלה כיצד המדינות המוניטרית משפיעה על אי השוויון.

    ובכלל אם ב"אי שיוויון" עסקינן אני ממליץ בחום על סרט שיש סיכוי רב שכבר ראית של זליכה שעוסק בבעיות מבניות של המשק הישראלי ובאי שיוויון.

    http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8

    השבמחק
    תשובות
    1. אחד שלומד כלכלה6 ביולי 2012 בשעה 0:56

      לשי עגנון
      אני מכיר את הסרט שלו...

      אולי יעניין אותך גם הביקורת על הסרט אחר שלו (הלינק לסרט נמצא בכתבה)

      http://www.haoona.com/article_i.asp?ID=1014

      מי מהם צודק??? לא יודע! לא בדקתי..

      מחק
    2. אחד שלומד כלכלה6 ביולי 2012 בשעה 1:12

      לשי עגנון

      "אבל קשה לי להאמין שהוא ינסה ל"אתגר" את השאלה כיצד המדינות המוניטרית משפיעה על אי השוויון.""

      למה רק מדיניות מוניטרית?? למה אתה חושב שמדיניות פיסקלית לא יעילה? אולי נעשה מדיניות מוניטרית ופיסקלית ביחד?

      דרך אגב לא לקחתי את הקורס הזה אז אני לא יודע, אבל מענין אותי למה אתה מקובע רק על מדינוית מוניטרית

      מחק
  35. הי "אחד שלומד כלכלה",
    תודה על הלינק.

    מדיניות פיסקלית פחות מעניינת אותי כי היא שקופה וברורה למשתמש.
    כל אזרח יכול להקביל את התפישה של המדיניות לחשבון האישי שלו בבנק.

    הכנסות (ממסים) פחות הוצאות (השקעה ממשלתית) גורמים לעודף או מחסור (בדיוק כמו חשבון העו"ש של כל אזרח).

    השימוש בהשקעות הממשלה הן פוליטיות והן תורמות ל"אי השוויון" אבל זה פוליטיקה.

    "הכלכלה המוניטרית" והדפסת הכסף זה משהו שיותר קשה לאמוד ולהבין.
    כאשר אנו קוראים על "ההקלה הכמותית" של הפדרל רזרב (שהוא בחלקו גוף פרטי), מעניין להבין כיצד הכסף הזה משפיע? (במיוחד שהמספרים מגיעים למאות מליארדי דולרים).

    ככל שנשפכים יותר דולרים לשוק הערך של הדולר נשחק (היצע וביקוש פשוט) וכך האזרח הפשוט נפגע כי הערך הריאלי של הדולר נשחק ויורד (ביג מק שעלה דולר פתאום עולה 2 דולר)

    מעניין להבין כיצד יחזירו את כל החובות האלו לפדרל ריזרב?
    והאם ניתן לקרוא לזו הלוואה (האם זה כסף קיים) או שמא זה הדפסת כסף גרידא ללא בטחונות.

    אין לי כמובן תשובה ברורה לשתי שאלות למעלה אבל זה מה שגורם לי להתעמק וגם לפקפק בשיטה הנוכחית שנדמה לי שמגנון האיזון שלה תמיד נגמר בפריסת חובות כי אין לה מנגנון איזון אחר.

    השבמחק
  36. פרדריק סודי (Frederick Soddy) היה כימאי בריטי שנולד במאה ה-19. הוא זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 1921.

    לאחר ההכרה בעבדותיו בתחום הכימיה, הגיע סודי למסקנה כי העולם זקוק לכלכלה טובה יותר ולאו דווקא לכימיה טובה יותר.

    הוא הפנה את עיקר המרץ שלו לנסיון לכתוב מחדש את חוקי הכלכלה בהתאם לחוקי התרמודינמיקה.

    בין השנים 1921 ל-1944, כתב סודי מספר ספרים שבהם ביטא ביקורת קשה כלפי הכלכלנים בני תקופתו ולמען רפורמה מקיפה בתחום המוניטרי.

    המלצות רבות שלו, כולל זניחת תקן הזהב או שערי מטבע בינלואמיים גמישים נתקבלו אבל הביקורת שלו לבנקאות ברזרבה חלקית, נשארה מחוץ לזרם המרכזי בכלכלה.

    סודי הבחין בין עושר אמיתי - המושג ונשמר בדברים פיזייים, כמו שדות, אנשים, מכונות, בתים, לבין חוב במונחים של כסף.

    בעוד שחוב יכול לתפוח עם הזמן בגלל ריבית, עושר, בהיותו דבר פיזי הוא דבר שמתקלקל בגלל החוק השני של התרמודינמיקה וללא תחזוקה הוא מגדיל את האנטרופיה ומאבד את תכונותיו המועילות.

    היות ויש גידול מתמיד של החובות על ידי מנגנון של ריבית ובנקאות ברזרבה חלקית, אבל אין גידול כזה אפשרי בדברים פיזייים (שיכולים לגדול אבל על פי חוקי הפיזיקה ולא על פי החלטות על ריבית), יש צורך במנגנונים ש"סוגרים את הפער" בין העושר לבין החוב - מנגונים שנחשבים שליליים כמו אינפלציה פשיטות רגל, החרמת רכוש וכו'.

    סודי טען כי אי אפשר להתנגד לתופעות אלה כל עוד מתקיים המנגנון של ריבית ואי ההבחנה בין חוב לבין עושר.

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA

    בהמשך דרכו הגיע סודי למסקנה כי הכלכלה המרכזית (כלכלה נאו קלאסית) היא שגויה משום שהיא מנותקת מהבסיס הפיזיקלי של הקיום ומחוקי התרמודינמיקה.

    בכך הוא נחשב לאחד ממבשרי הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת קיימא.

    עם זאת דבריו זכו להתעלמות כמעט מוחלטת מצד הכלכלנים של תקופתו ואלו שהתייחסו אליו (פרנק נייט) לא הצליחו להבין את משנתו.

    לאחר ההכרה בעבדותיו בתחום הכימיה. הגיע סודי למסקנה כי העולם זקוק לכלכלה טובה יותר ולאו דווקא לכימיה טובה יותר.

    הוא הפנה את עיקר המרץ שלו לנסיון לכתוב מחדש את חוקי הכלכלה בהתאם לחוקי הפיזיקה. בין השנים 1921 ל-1944, כתב סודי 4 ספרים שבהם ביטא ביקורת קשה כלפי הכלכלנים בני תקופתו ולמען רפורמה מקיפה בתחום המוניטרי, תוך שהוא נשען על כלכלה שנשענת על תרמודינמיקה, אך הוא נדחה כ"משוגע" שכתיבתו בתחום הכלכלה מביישת את הישגיו בתחום הכימיה.

    המלצות רבות שלו, שנחשבו נועזות בזמנו, התקבלו בסופו של דבר : זניחת תקן הזהב, לאפשר ליחס המרה בין מטבעות להשתנות בחופשיות, להשתמש בתקציב הממשלתי ובחוב הממשלתי ככלים מאקרו כלכליים כדי להקטין את השפעות מחזורים של שפל וצמיחה, לפתח לשכה מרכזית לסטטיסטיקה לאיסוף נתונים כלכליים (כולל מדד המחירים לצרכן) כדי לאפשר את השימוש בכלים אלה.

    עם זאת התנגדתו הנחרצת של סודי לבנקאות ברזרבה חלקית, נשארה מחוץ לזרם המרכזי בכלכלה.

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99

    השבמחק