מדוע זליכה סרב להצעתו של נתניהו להיות הנגיד הבא?

גם אם אתם לא תומכים במשנתו של פרופ ירון זליכה אי אפשר שלא להתפעל מאומץ ליבו בחשיפת הבעיות הכלכליות שלנו, בחשיפת שחיתויות ,מלחמתו בטיקונים וחשיפת בלופים שיטתיים כמו אלו למשל של נתוני הלמ"ס וגובה הגרעון של הממשלה. אנחנו ממליצים לקרא ולצפות בדבריו של זליכה. הבעיה שבעניין הפתרונות, זליכה כמו השאר מעלה פתרונות כלכליים שמטפלים רק בתסמינים ולא בבעיה. הסיפור שחשף בסופ"ש לגבי הההצעה למנותו לנגיד בנק ישראל הבא ,מעלה סימן שאלה האם הוא בעצמו מאמין שהפתרון שלו , הוא זה שיביא את הספינה הכלכלית שלנו לחוף מבטחים. 

מצד אחד הבעיה הגדולה היום של כל המדינות בעולם ואזרחיהם הוא החוב. מצד שני מאחר שכל הכסף נוצר היום מחוב , זה גם האינטרס של כל הממשלות מימין ומשמאל שנטבע לאט לאט בים של חובות. ככל שנהיה בחובות גדולים יותר כך יהיה יותר כסף למדינה. שימו לב שאף פעם מטרתה של כל ממשלה לא היתה הקטנת החוב אלא הגדלת התוצר (כל מה שאנחנו מייצרים) ביחס לחוב הגדל. זה בעצם מייצג את יכולת החזר החובות של המדינה. אבל זה מדד די מגוחך שדומה יותר לנסיון של כלב לתפוס את זנבו. בשבילנו זה אומר שאנחנו צריכים לעבוד יותר ויותר קשה כדי לצרוך יותר וליצר יותר ובעצם לנסות להשיג משהו שלעולם לא נוכל להשיג. הכל מהסיבה הפשוטה שלעולם אי אפשר יהיה להחזיר חוב נושא ריבית על ידי יצירת עוד חוב.

מפה לכל ממשלה יש את הדרך שלה להגדיל את התוצר ,מה שאנחנו מכירים כ"צמיחה":
הימין הקפיטליסטי מוריד ריבית ,מעודד את ה"שוק חופשי" (אף על פי שהחופש היחידי בשיטה היום הוא של הבנקים להחליט לאיזה טיקון להעביר את הכסף שהם מיצרים מהאויר) ,גורם לניפוח מחירים ולא מותיר לנו ברירה אלא לקחת את הכסף  ולהשקיע אותו במשהו שאנחנו לא צריכים כדי שלא יאבד מערכו. אפשרות שניה פופולרית לא פחות היא ללוות את הכסף כדי להשקיע אותו בנכס שנגור בו או נכס שכנראה לעולם לא נעשה בו שימוש עצמי.
השמאל ,ולצורך העניין נקח את זליכה כנציגו הכלכלי, אומר בואו נפרק מונופולים,נעלה מיסים על עשירים, נעלה ריבית ,נעצור ואפילו נוריד את המחירים (אם כי טענה זו סותרת את בסיס השיטה שמחייב העלאת מחירים תמידית) ואז הכסף הנוסף שיתפנה לאזרח ילך ,לא להקטנת החובות חלילה, אלא לצריכה נוספת והגדלת התוצר. כאילו שהיום אנחנו כבר לא צורכים מספיק ולא עובדים מספיק. לשיטתו של זליכה  ,לכל משפחה יהיה בסוף התהליך עוד LCD נוסף בחדר השירותים ,2 מכשירי גלאקסי הכי מתקדמים לכל ילד  בגן חובה ומאות דונמים שלא נוכל לטייל בהם אחרי שהוקרבו למען הצמיחה המואצת. האזרח גם במקרה זה ימשיך לתפקד כאותו עבד של הצמיחה, רק שהיאוש במקרה זה יהיה יותר נוח וגם נרגיש שיש יותר צדק.

עד היום הייתי בטוח שזליכה מאמין ב100% בתוכניתו ,אלא שדעה זו התערערה לי בסופ"ש. זליכה חושף בראיון להארץ כי קיבל הצעה לפני הבחירות מנתניהו להיות הנגיד הבא.
תפקיד הנגיד אמור להיות חלומו הרטוב של זליכה. בתפקיד זה,שתואר על ידי פרופ' בן פורת כתפקיד בעל השפעה גדולה יותר משל הממשלה, זליכה יכול למנוע מבנקים מתן אשראי לטיקונים ובכך לפרק את כל הפרמידות. הוא הסמכות הבלעדית על קביעת הריבית במדינה ולכן הוא יוכל להעלות את הריבית כפי שהוא טוען שצריך לעשות. הוא גם משמש כיועץ של הממשלה ולכן בהיותו איש המקצוע הבכיר בממשלה , היה יכול לכפות עליה את הכבדת המיסים על הטיקונים, בדיוק ההפך ממה שעשה למשל פישר.
עכשיו אם נהיה ראלים ,מאחר שהסיכוי שההצעה למנות את זליכה לנגיד היתה מתממשת שקולה לסיכוי שעו"ד יורם שפטל היה מתמנה ליו"ר מפלגת העבודה, הרי ברור שמדובר בספין לפני בחירות נוסח כחלון ומנהל מקרקעי ישראל. אם היה זליכה בא ואומר שהוא לא מוכן להיות חלק מספין זה ,זה היה בהחלט הסבר מניח את הדעת אבל הוא נתן הסבר תמוה אחר.
לדבריו הוא לא קיבל על עצמו את התפקיד כי אין לו כוונה "להכנס אי פעם לפוליטיקה". מוזר, בהתחשב בעובדה שאחד העקרונות הכי משמעותיים בתפקיד הנגיד היא עצמאותו וניתוקו מהדרג הפוליטי. הנגיד ובנק ישראל מוגנים על פי חוק מפני לחצים פוליטיים והם למעשה הגוף היחידי שהממשלה אסור לה להתערב בהחלטותיו, וזאת על פי עקרון עצמאות הבנק.   המטרה לכאורה היא שהחלטות הנגיד יהיו מקצועיות נטו והוא יהיה בעל חופש פעולה מלא ללא צורך לבחוש בקלחת הפוליטית.  בהמשך מספר זליכה שהוא מוכן לעזור לראש הממשלה בניהול המדיניות הכלכלית מבחוץ אם ירצה בכך ופה שוב הוא סותר את עצמו. על פי ההגדרה הנגיד הוא גם "יועץ לממשלה בעניינים כלכליים, לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי–שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה." בדיוק תפור למידותיו ורצונותיו של זליכה.
כל זה נותן הרגשה  שזליכה חיפש תירוץ (לא מוצלח) להתחמק מהתפקיד.כנראה זליכה יודע היטב שאין לו דרך למנוע מהספינה הכלכלית שלנו לטבוע וגם היה לו יותר שכל מלפיד לא להיות עליה בזמן שזה יקרה.


ואם כבר בנגידים עסקינן, הנה פנינה נוספת מהסופ"ש של הנגיד (לשעבר) פרופ סטנלי פישר:
כשנשאל פישר ,בראיון פרידה בסופ"ש לגלובס , מה הכישלון הגדול ביותר שלו? הוא לא ציין את בועת הנדל"ן וגם לא הגרעון ופערי המעמדות. הוא אמר שכשלונו הגדול..מחזיקים חזק?.. הוא אי ההצלחה להעלות את השכר עבור עובדי בנק ישראל.עבור מי מהקוראים שהתחיל לחפש במהירות מה חשבון הבנק של עובדי בנק ישראל כדי להעביר להם תרומות רק אציג פה נתון אחד:
השכר הממוצע של עובד בבנק ישראל ב2011 היה 25,626 שקל ברוטו בחודש , מהגבוהים בשירות הציבור.

לסיכום, לנו לא נותר אלא להגיע למסקנה שגם אם הימין וגם אם השמאל מובילים את הציבור לאותו סוג של שיעבוד רק בדרך שונה , אז אולי הגיע הזמן סוף סוף להחליף את השיטה ולהפסיק להיות עבדים של הצמיחה ,שגם כך לא משרתת אותנו?