יום שני, 10 באוקטובר 2011

כל מה שרציתם לדעת על יחס הרזרבה ולא ידעתם אפילו שצריך לשאול.

מעבר להסבר הטכני המשעמם של מהו בעצם יחס הרזרבה של הבנקים עומדת מערכת משומנת שמעבירה באופן שיטתי את ההון מהאזרח הפשוט אל עבר בעלי ההון. מערכת שמתחילה בקשר השתיקה המוזר של התקשורת דרך התעלמות מוחלטת של תוכניות הלימוד בבתי הספר ועד בעלי ההון השולטים על הכל. כשתבינו איך זה עובד תבינו למה עושים הכל להעלים מכם את המנגנון מאחורי השיטה הזו. 

אז מה הפירוש היבש של יחס הרזרבה של הבנקים?
לבנק יש מלאי של כספי פקדונות, אחוז מסוים מהפקדונות שלו מוקדש לצורך מתן הלוואות. על מנת שהבנק ישאר עם כסף זמין למקרה שאני או אתם תרצו לפדות פקדון או לבצע העברה לבנק אחר הוא משאיר אחוז מסוים מכספי פקדונותיו "בצד" למקרה כזה. המפקח על הבנקים בד"כ מכתיב כמה אחוז צריך הבנק להשאיר "בצד" וזה נקרא יחס הרזרבה.

כיצד פועל המנגנון של יחס הרזרבה?
למשל יחס הרזרבה של בסביבות מינוס פלוס 7% כפי שהוא היום מאפשר למעשה לבנק להלוות  93% מהכספים שמופקדים אצלו. הדבר מאפשר למערכת הבנקאית בעצם לקחת כל שקל שהפקדתם ולהפכו במעשה קסם ל13 ש"ח,הכל וירטואלי וחוקי לחלוטין.
אסביר איך זה קורה בדוגמא הבאה:
1. נאמר שהפקדתם את משכורתכם בסך 10,000 ש"ח בבנק הישראלי הראשון.
2. ע"פ יחס הרזרבה  כיום (7%) רשאי הבנק להלוות 93% מכספכם כלומר הוא מלווה ללקוח אחר שלו שרוצה לקנות לדוגמא רכב, הלוואה בסך של 9300 ש"ח.
3. הלקוח האחר מעביר את הכסף למוכר המכונית
3. מוכר המכונית מפקיד בחשבונו בבנק הישראלי השני את אותם ה9300 ש"ח שקיבל הרגע.
4. עכשיו ע"פ יחס הרזרבה יכול גם הבנק הישראלי השני להלוות 93% מ9300 הש"ח שהופקדו אצלו הרגע על ידי מוכר המכונית.
אם התהליך ימשך בסוף הדרך תיצר המערכת הבנקאית כמעט 135,000 ש"ח(!!) מאותם 10,000 ש"ח שהפקדתם. לא מאמינים ? בידקו בעצמכם.
135,000 ש"ח האלה לא באמת קיימים, הדבר היחידי שאמיתי פה הם רק ה10,000 ש"ח שהפקדתם.

האם אי פעם נתתם אישור לבנק לעשות מניפולציות על כספכם או האם אתם יכולים להתנגד לכך?
התשובה היא לא. בנק ישראל הוא הגוף היחידי שיכול לקבוע מה הבנקים יעשו עם כספכם. לכם אין שום יכולת לערער על החלטותיו ,שכן ע"פ חוק בנק ישראל החדש לציבור אין שום יכולת להתערב באופן אפקטיבי בשיקוליו. האמת שלא רק לציבור, גם לממשלה ובתי המשפט אסור להתערב ואפילו אין אפשרות לפטר נגיד על רקע מדיניות מוניטרית כזו או אחרת אלא מקסימום לא להאריך את כהונתו. מדהים לחשוב שגוף שמעולם לא בחרנו בו קובע מה יהיה עם גורל כספינו.

מי משלם על הסיכון הזה שלוקחים הבנקים על חשבון כספי הפקדונות שלנו?
בגלל שהכסף הוא וירטואלי מספיק שבנק אחד  יפול בשביל שכל הבנקים ששותפים בשרשרת הזו ,שכולה בנויה על כסף שאנו הפקדנו, תקרוס. נחשו כמה אזרחים צריכים להפסיק את תשלום החובות שלהם לבנקים כדי לזעזע את כל המערכת כולה: 20%? 50%?  אולי 70%?
התשובה היא רק חצי אחוז. לא אני אמרתי את זה אלא מי שאחראי על כך שהמערכת היום כל כך שברירית. אני מתכוון לנגיד שלנו סטנלי פישר שאמר זאת רק לפני 4 חודשים בועדת הכספים. דבריו ניתן לראות בקישור כאן.
מאחר שבנק נופל מפיל את כל המערכת אי אפשר לתת לו לקרוס ולכן נוצר מצב אבסורדי בו גופים פרטיים (בנק להזכירכם הוא גוף פרטי) לוקחים כספים שלנו מייצרים ממנו עוד כסף, מלווים את הכסף שיצרו  ואם הם כושלים ונופלים, הם יודעים שגם כך אנחנו נחלץ אותם כאות הוקרה על כך שהפקירו את כספינו. גאוני! במיוחד בהתחשב בעובדה שהבנקים הם המציאו את השיטה הזו וכפו אותה על מקבלי ההחלטות כפי שניתן לקרא במאמר כאן.


האם קיימת הצדקה שהבנקים רשאים לייצר כסף מכספי הפקדונות שלנו?
ההצדקה הזו קיימת באותה מידה שקיימת הצדקה לאפשר לאמדוקס, תנובה או חברת דלק לייצר באופן עצמאי 10 שקלים על כל שקל שנכנס אליהם. הרי גם הם כמו הבנקים הם גופים פרטיים, הרווח מייצור כסף יש מאין בשני המיקרים מגיע לבעלי החברות במקרה הראשון או בעלי הבנקים במקרה השני, בכל מקרה האזרח נשאר בחוץ. אפילו אפשר להגיד שאם כבר מחפשים הצדקה יותר קל למצא אותו בשלושת החברות בדוגמא, הן לפחות  מייצרות משהו בניגוד לבנקים והכסף שהם מנפחים אותו אינו כספינו.

ההצדקה השיקרית ששטפו לנו את המוח לעצם קיום מערכת כזו היא שעצם זה שבנק יכול להלוות כמויות גדולות של כסף זה ממריץ את הכלכלה
אין ספק שהלוואות זה דבר הכרחי ,זה קיים כבר מאות שנים וימשיך להתקיים אבל אין שום הגיון במתן הלוואות מכספים שלא קיימים במערכת. הלוואות כספים שלא קיימים במערכת מעבירה את ההון מהציבור לבעלי ההון בו בזמן שהיא גורמת לאשליה בקרב הציבור שהכלכלה מתפתחת. גם פה אתן דוגמא:
אין לי בעיה היום לקחת משכנתא של 2 מיליון ש"ח (שלא הייתי יכול לקבל אותה לולא קיומו של הכסף הורטואלי) ולקנות עם שאר הכסף שברשותי פנטהאוז מפואר במיקום יוקרתי עם נוף עד הים. כביכול התפתחתי - אני חי בלוקסוס של מיליונרים רק חבל שלא ישאר לי שקל לתת לילדיי כשיתחילו את חייהם העצמאיים אחרי הצבא או החתונה וזה במקרה הטוב. במקרה הרע אני יוריש להם את החובות שהשארתי בחיי.
הדוגמא הזו נכונה לכולנו- אנחנו חיים באשליה שאנחנו מתפתחים אבל שוכחים שלצורך אותה "התפתחות" אנחנו מזניחים את ילדינו כי היום ,בניגוד לעבר, כבר שני בני הזוג צריכים לעבוד בשביל לקיים משפחה "מפותחת" בכבוד. אנחנו יכולים היום להחליף את האיפון שלנו כל שנה וחצי או לשים פלזמה בכל מקום חוץ מבמקלחת ואחרי זה אנחנו לא מבינים איך אנחנו אמנם קונים יותר אבל גם עובדים יותר ובכל זאת הפלוס בבנק יורד עוד ועוד בכל חודש ,שלא לדבר על מי שיש לו מינוס.
זה קורה כמעט לכולנו כי כולנו שבויים באותה מערכת שמנפחת את הכסף ובכך גורמת לכסף שלנו לאבד מערכו מצד אחד אך מעודדת אותנו לקחת הלוואות מצד שני. למה מעודדת אותנו לקחת הלוואות? על כך אענה בתשובה הבאה:

אז מי מרוויח מכל זה?
בכל פעם שהבנקים מלווים את הכסף הם גוזרים קופון (פער תיווך) על חשבון האזרחים, ללא שום הצדקה. מאחר והבנקים מייצרים למעלה מ-90% מהכסף הם גוזרים פער תיווך כמעט על כל הכסף שמסתובב בעולמינו. ולכן יש לבנקים את כל הסיבות מבחינתם להמשיך להלוות לכם וליצר עוד כסף יש מאין. כל כסף כזה שנוצר ,מוריד עוד מערך הכסף שברשותכם אך מעלה את רווחיהם ולכן לא פלא הוא ,שככל שרווחי הבנקים עולים ככה כוח הקנייה שלנו יורד. היום לדוגמא לאזרח ממוצע ממעמד הביניים יש מספיק כסף לקנות (ללא הלוואה) אולי רק את השירותים בדירה במרכז ת"א ולעומת זאת אם אותו אזרח יסתכל מחלון אותם השירותים ,סביר להניח שיראה באופק את מגדלי הענק המפוארים של בנק הפועלים, הבינלאומי ודיסקונט.

אפשר גם אחרת!
הפתרון הוא פשוט עד כאב: לאסור על הבנקים להלוות כספים שאין להם. במקרה כזה להנחיית המבקר על הבנקים לא תהיה שום משמעות. בנקים שיתנהלו בתבונה ישגשגו ,בנקים כושלים יפלו מבלי הצורך לחלצם בדיוק כמו כל עסק כושל אחר.
חושבים שזה פתרון תלוש מהמציאות? קיים  בנק אחד בעולם שבכל 90 שנות קיומו מציג רווחים גם בתקופות שפל וכמובן מעולם לא הזדקק לסיוע, תושביו כמעט לא נפגעים מאף משבר כלכלי ,כן גם לא מזה שהיה ב2008. אחוז האבטלה שם הוא מהנמוכים בעולם. המדינה הזו תאמינו לא היא חלק מארה"ב: הכירו את הבנק של דרום דקוטה שמלווה רק כספים שברשותו ועל הדרך הגאונית של ניצול בנק לטובת הכלכלה מבלי לפגוע ברווחיו אכתוב בשבוע הבא.  

23 תגובות:

  1. מצויין. תודה, זה הסבר מדויק ורהוט.
    רוצה רק להוסיף שהתנאי למעבר (הדרגתי) ליחס רזרבה 1:1 הוא שכמויות הכסף/אשראי/חוב הקיימות כיום יוחלפו לאט לאט בכסף שאינו נושא חוב, קרי , כסף אמיתי מונפק על ידי הבנק המרכזי (או גוף מיוחד אחר שיוקם לצורך המטרה) ולא אגרות חוב נושאות ריבית כפי שזה מבוצע היום. הכסף הזה אמור להיות מוזרם לכלכלה, ראשית, לפיצוי על הכסף שייגרע מהוצאת האוויר מאשראי ההונאה של הבנקים (כדי למנוע מיתון ודאי וחריף אלמלא כן), ושנית, בשלב המאוחר יותר ובאופן קבוע, כדי לענות על צרכי הפעילות הכלכלית במדינה לפי הגידול באוכלוסייה והתקדמויות טכנולוגיות, שני גורמים שמשמעותם צמיחה. הכסף האמור יוזרם לכלכלה בצורה של השקעה בתשתיות (תעבורה, תקשורת, חינוך, בריאות) ושוב, בדיוק ואך ורק במידה הנחוצה (על פי עצמאות אותו הגוף ולא כהחלטת ממשלה).
    המודל הזה מותווה בהצעת הרפורמה המוניטרית של AMI.
    http://www.monetary.org/wp-content/uploads/2010/11/amacolorpamphlet.pdf
    - תקציר בעמודים הראשונים.

    השבמחק
  2. Logical problem here I believe - if, as implied, we are to have a fixed money supply economy, in order for it to expand, spike in interest must take place, and where will the money to pay the interest come from? The problem thus is INTEREST, not the printing of money per se as the author seems to claim. Interest reflects REAL WORK - "sweat equity" if you will, unlike money, thus it has been THE secret form of slavery and the reason why the major religions objected to it (aka usury). The solution: money should be printed by the Government and loaned interest free with "due diligence".
    I noticed the line of thinking in earlier posts and posted a remark that the key q. is "what is money"..I was too subtle :)
    - Eran.

    השבמחק
  3. לאמנון
    מסכים עם כל מילה רק שלאותו גוף עצמאי שיקבע את
    כמות הכסף בשוק צריכה להיות לו זיקה מלאה לרצון העם כדי שלא יווצר גוף עצמאי כמו למשל בנק ישראל שהדוגמאות למדיניותו הפוגעת באזרחים אך מיטיבה עם הבנקים רבות. והערה השניה הכסף שייוצר יש להפנותו גם כתחליף לתשלום המיסים הנהוג היום, שזה די דומה למה שרשמת.

    השבמחק
  4. לערן
    מסכים גם איתך, הריבית היא כלי הרסני שמנפח חובות ויביא כל מדינה בשלב כלשהוא בחייה למצב של פשיטת רגל וגם לחובות אדירים שבסופו של דבר יגרמו לעבדות המודרנית בה אנו נמצאים היום.
    התיחסתי לכך רבות במאמרי הקודמים.
    מאמר זה נועד להתמקד במהו יחס רזרבה והבעיתיות של יצירת כסף יש מאין.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום ערן,
      יש לכם אתר למופת. חשוב, מסקרן ומעניין מאד.

      כל הנושא של איך נוצר כסף ויחס הרזרבה התחיל לעניין אותי מאד, בעקבות ביקור באתר זה.
      אבל אני נתקל באתר במידע סותר לגבי העניין האם נוצר כסף "יש מאין" או לא? יתכן שפשוט זה אני שאינני מבין לגמרי את ניסוחי הדברים באתר.
      בבלוג "כל מה שרציתם לדעת על איך נוצר כסף בעולם"
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post.html?showComment=1345500332218ענית על השאלה הבאה:
      להלן ציטוט השאלה של גיא+תשובתך:
      גיא 11.6.12:
      "צר לי אך לא ירדתי לסוף דעתך. אני מצטט את מה שכתבת לעיל:
      "אם התהליך ימשך בסוף הדרך תיצור המערכת הבנקאית כמעט 100,000 ש"ח(!!) מאותם 10,000 ש"ח שהופקדו בבנק הישראלי הראשון על ידי בנק ישראל"
      לפי הבנתי נוצר פה כסף יש מאין שניתן ע"י הבנקים כחוב ללווים. הרי התוספת של - 90,000 ש"ח (100,000-10,000)מוחזרת לבנק ע"י הלווים(כמובן בצירוף ריבית)ונשארת בבנק. תקן אותי אם אני טועה."

      התשובה שלך(ערן) היתה:
      ציטוט של ערן:
      "אתה טועה:
      הבנק לוקח 90% מכספי הפקדונות אצלו ומלווה אותם - כספי ההלוואות לפיכך אינם שלו אלא של המפקידים . כלומר כשהחוב לבנק ישולם הוא יועבר לפקדון שממנו הוא נלקח.מה שישאר בבנק זו הריבית שיקבל עבור ההלוואה."

      ועכשיו אני (רועי) שואל אותך ורוצה להבין האם הבנתי נכון:
      לפי הבנתי, ולאור התשובה שלך (המצוטטת לעיל): לא נוצר בעולם כסף "יש מאין".
      כי הכסף שהבנק מלווה ללקוחות (90% מהכספים שקיימים כרגע בבנק) הוא בעצם שייך כולו ללקוחות שהפקידו אותו בבנק. הכסף היחיד שנוצר "יש מאין" הינו הריביות שהציבור משלם לבנק בגין ההלוואות שלקח.
      אבל עכשיו...
      מה שכתבתי כאן (לאור תשובתך המצוטטת בבלוג השני), עומד כביכול בסתירה למשפט בתשובתך לעיל שנמצאת בבלוג זה:
      להלן ציטוט:
      "...מאמר זה נועד להתמקד במהו יחס רזרבה והבעיתיות של יצירת כסף יש מאין."

      כלומר, מצד אתה אומר שנוצר כסף "יש מאין", ומצד שני אתה אומר בדיוק את ההיפך: שלא נוצר כסף "יש מאין".
      אשמח מאד להבין מה נכון? כי אני כרגע קצת מבולבל, ומאד רוצה להבין בדיוק איך השיטה עובדת.

      מחק
    2. נגיד שהפקדת את משכורתך בסך 10,000 ש"ח בבנק, הנבק הלווה לראובן 9,000 ש"ח מתוכם. אתה אומר שהחוב שיך לך אבל יתרתך בחשבון היא עדיין 10,000 ש"ח ואם תכנס לבנק תוכל למשוך אותם במזומן - וגם לראובן יש ביד את הכסף כך שאנחנו כבר ב- 19,000 ש"ח. ראובן רוכש סלון חדש משמעון שמפקיד את ה- 9,000 בבנק והוא מצדו מלוה 8,100 מתוכם ללוי.
      בשוק מסתובבים כעת 27,100 ש"ח טבין ותקילין. 17,100 מתוכם זה כסף שהבנק ייצר. כשכולם יחזירו את חובותיהם הכל יתכנס בחזרה ל- 10,000 ש"ח המקוריים של המשכורת שלך + ריבית נאה שהבנק ירויח.

      לסיכום: הבעיה היא לא שהבנק מלווה חד פעמית את הכסף שלך בהסכמתך - והוא נגרע מחשבונך עד להחזר החוב. זה לא קורה. הבעיה, או יצירת הכסף היא ע"י זה שהבנק מלווה 90% מהכסף במחזורים - בלי לגרוע מחשבונו של המפקיד וכך מייצר כסף יש מאין.

      מחק
  5. ל- Eran
    אתה צודק לחלוטין. הריבית היא הדרך של בעלי ההון לכבול את האזרח. הריבית מאפשרת למדפיסי הכסף לקטוף את פירות עבודת האזרחים, ללא מאמץ מצידם, משום שכדי שלאזרחים יהיה כסף לכל פרויקט, הם נדרשים לקחת הלוואה (כך נולד הכסף), ולאחר מכן כשהם מצליחים בפרויקט, המלווה של הכסף קוטף את הפירות בדמות ריבית. אם הם לא מצליחים, המלווה קוטף את הפירות בצורת הרכוש ששיעבדו.

    הראייה הזו מייצגת באופן גס את המציאות. אם נרד לפרטים תמונת המציאות מורכבת יותר. משום שגם המלווים של הכסף לעיתים אזרחים. והלווים בעלי ההון.

    בכל אופן השיטה של לקיחת ריבית היא שיטה פסולה מעיקרה, משום שאופן העברת הערך אינו הוגן. השיטה נפסלה גם בדת היהודית (כפי שציינת). אבל אנחנו "מודרניים" ולא מקשיבים לחז"ל.

    ע'

    השבמחק
  6. ועדיין, על כל הבעייתיות בשיטה של לקיחת ריבית, הגידול המתבקש בכמות הכסף כמענה להחזרי ריבית אמור להיות קטן לאין ערוך ביחס רזרבה 1:1. במקביל לכך, בהנפקה ישירה של כסף שיוזרק למשק לא נוצר/גדל חוב הלאומי.

    השבמחק
  7. בקישור שמיד יצורף בעמוד 14 ניתן לראות מאזן מצרפי של כל הבנקים. ניתן לראות שפקדונות הציבור עומדים על 857 מליארד בעוד שהאשראי לציבור עומד על 792 מליארד. הדף הוא מאתר בנק ישראל.

    השבמחק
  8. תודה רבה ערן על הרשימה החשובה הזו וגם הרשימה בנושא הבנק החברתי BND. אין להפריז בחשיבות המטרה הכפולה 1. חיסול יחס הרזרבה 2. חיסול הריבית. אבל מה לגבי האלטרנטיבה? הפתרון שמקודם פה - החזרת כוח ייצור הכסף לידי ממשלות ריבוניות - הוא טוב. אבל הוא עדיין בעייתי, מהסיבה שהוא משאיר את ייצור כסף בידי גורם יחיד (אמנם כזה שמחוייב לציבור - או לפחות מתיימר לכך - אבל בכל זאת...פוליטיקאים) ומסתמך על סחורה יחידה בתור גיבוי למטבע (אישורי תשלום מס) שאלה בדיוק הדברים שהביאו אותנו, היסטורית, למצב הביש שאנו נמצאים בו (רק שאז היו אלה הבנקאים והסחורה היתה זהב).

    ברצוני להפנות את תשומת הלב לפתרון של "אשראי מייצור עצמי" - המכונה גם מטבע קהילתי/מקומי או אשראי חברתי נטול ריבית - מאות מערכות כאלה קיימות בעולם עם מאות אלפי משתמשים. סיבה לכך שזהו פיתרון טוב לאין ערוך מכל פיתרון אחר, היא שייצור הכסף נמצא בידי כל אחד ואחד מאיתנו - כאשר ממשלות ובתי עסק יכולים להיות בסך הכל עוד חשבון במערכת - אם כי אלה עדיין יהיו, מטבע הדברים, החשבונות כבדי המשקל שמניעים את זרימת הכסף. כלומר זהו כסף מייצור ממשלתי "פלוס" : בתוספת כסף מייצור עצמי/אישי. זוהי המערכת החופשית ביותר האפשרית, האנטיתיזה המושלמת לעבדות הכסף הנוכחית.

    מה שלא פחות מעניין הוא שכאשר הן שיגשגו בתקופת השפל הכלכלי הגדול, מערכות מקומיות דוכאו באופן פעיל ועל ידי המערכת הבנקאית והפוליטית - באוסטריה, גרמניה וארה"ב. די לגגל את השם worgl עיירה אוסטרית שעשתה שימוש במערכת כזו, כדי להבין את הפוטנציאל האדיר הטמון במערכות מסוג זה, בייחוד בתור סירות הצלה כלכליות בתקופת הקריסה הממשמשת ובאה.

    היתרון נוסף במערכות מטבע מקומיות הוא, שלא צריך לחכות להחלטה ממשלתית או שינוי פוליטי/חוקתי מהותי כדי לראות תוצאות. כל אדם יכול להתחיל לפתח מערכות כאלה באיזור מגוריו. לפרטים נוספים על מערכות אלה אני ממליץ לצפות בקטע האחרון של הסרט השלישי (!) בסדרת סרטי "כסף כחוב". אני עובד על תרגום לעברית בימים אלה...
    http://www.youtube.com/watch?v=NJKYHTkLMS0

    השבמחק
    תשובות
    1. אשמח לראות עם תרגום כדי לקבל הבנה מלאה

      מחק
  9. אז מה עושים? פשוט לא להכניס כסף לבנק?...

    השבמחק
  10. לא להכניס כסף לבנק יפגע היום רק בך אלא אם יהיה מרד צרכנים שבו ביו 8 ל10% יוציאו בו זמנית את הכסף מהבנק ואז יגרמו להפלתו ואולי זה יגרום לנגיד להעלות לאחר מכן את היחס רזרבה עוד יותר.
    הפתרון בכל מקרה צריך להיות בסופו של דבר ביטול יחס רזרבה

    השבמחק
  11. ביטול יחס הרזרבה כאמור, יגרום לכך שלא יהיה יותר כסף, יהיה מיתון נוראי כי כל פעילות חליפין חייבת כסף. לדבר על ביטול הרזרבה בלי לדבר על מערכת מוניטארית אלטרנטיבית, מראה על חוסר הבנה או חוסר אחריות.

    השבמחק
  12. ערן הילדסהיים8 בנובמבר 2011 בשעה 0:11

    שלום ישי,
    קיום יחס רזרבה גורמת לאיבוד ערך הכסף באופן תמידי,כל מטבע בעולם מאבד מערכו לאורך זמן (מה שעושה את האזרח עני יותר ויותר לא משנה איפה תגור). בנוסף הוא מעביר את רוב העושר בעולם לקבוצה מצומצמת של אנשים,
    כמו כן יחס רזרבה גורמת למערכת המוניטרית להיות כזו שאינה בת קיימא כלומר: אם לא תצרוך בקצב הולך וגובר (באופן אקספוננציאלי) תגרום למיתון נוראי..אותו מיתון שאתה חושש ממנו לשיטתך אם לא יהיה היחס הזה, ואם תקיים את המערכת תצטרך לצרוך בקצב הולך וגובר כדי שלא יהיו פשיטות רגל.אותה צריכה תאבד בשלב כלשהוא שליטה ותכלה תוך זמן קצר את מרבית משאבי כדור הארץ (אנחנו מאד קרובים לשם).

    קיום מערכת מוניטרית שבה המדינה מדפיסה כסף על פי קרטריון מוגדר ששומר על אינפלציה אפסית אמנם לא תאפשר לאנשים להחליף איפון כל שנה וחצי אבל תיצב את המערכת.. המרדף אחרי הכסף יתמתן דרמטית וחייך יתייצבו ויפסיקו להיות מרדף אינסופי אחרי הכסף שמאבד מערכו בכל רגע ובטח לא תגיע למצב שבו כל העולם קורס אם מדינה קטנה באירופה נופלת. הפעילות הכספית תמשיך להתקיים אך הפעם יהיה מדובר בפעילות כספית מאוזנת.
    ערן

    השבמחק
  13. מסכים על כל מה שאתה כותב ערן, בסך הכל הגבתי לכל אלה שקוראים "להפיל את הבנקים" בלי להציג אלטרנטיבה.

    אני בשום אופן לא חושב שיש משהו טוב ביחס הרזרבה... אבל בכל זאת כרגע זה מה שיש לנו ובמקביל להפסקתו צריך להפעיל מערכת אחרת שתייצר את הכסף.

    ולגבי "פיאט" ממשלתי - זה אמנם עדיף על מטבע מתוצרת-בנקאית מפני שהממשלה היא נציגות נבחרת, אבל עדיין יש סכנה של הדפסת כסף בלתי מרוסנת ובזבזנית. איך ניתן לדעת שממשלה שיש לה את כוח ייצור הכסף תפעיל כוח זה באופן מאוזן כפי שאתה מציע? זו כבר שאלה שהולכת מעבר לכלכלה-בלבד, זו שאלה של חברה ופוליטיקה.

    השאלה המרכזית לדעתי היא: מי שולט בייצור הכסף? כיצד לוודא שהמישהו הזה נוהג באחריות? שהרי אילו הבנקאים היו נוהגים באחריות, לא היה קם קול צעקה כזה כנגדם. גם ממשלה עלולה שלא לנהוג באחריות. יש היום קואופרטיבים בנקאיים (או אגודות אשראי credit unions) שהם הרבה יותר ידידותיים למשתמש ואחראיים חברתית. זה היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל.
    אין פיתרון אידיאלי, אבל הכי קרוב לאידיאלי זוהי מערכת כסף חופשיה באמת ובתמים. שייצור הכסף יהיה בידי כ-ו-ל-ם. self issued credit. לא רק הממשלה אלא כל אחד יוכל לייצר כסף, על ידי עסקאות בהן דברים אמיתיים מחליפים ידיים. כולנו צריכים להיות שליטי-כסף.

    השבמחק
  14. היי ערן,
    אכן הבנקים מרוויחים על המסחר שהאזרחים מנהלים במשק. יש לך מושג כמה מס הם משלמים? האם יש להם הטבות מס כמו לטבע שגורמת להם לשלם מס של אחוזים בודדים?

    השבמחק
  15. הבנתי. זה עניין מעניין כי אם הבנקים מייצרים את כל רווחיהם מפעילות הציבור, מן הראוי שהם גם ישלמו יותר מס לא? הרי הציבור נותן את הרשות להנפיק 94% בערך כסף מכלום וליצור להם רווחים מהריביות.

    השבמחק
    תשובות
    1. המלצה: אל תכנס פה לענייני צדק חברתי כי השיקול האחרון בכל ענייני רווחי הבנקים והדרך שבה הם עובדים הוא טובת הציבור. מדובר פה על שיקול רווח נטו וההשפעה על הפוליטיקאים הוא כל כך גדול שהרווח שלהם יהיה הגבוה ביותר שהם יוכלו להשיג.

      ערן

      מחק
  16. שאלה בדבר הסתכלות אחרת על יחס הרזרבה,
    אתה נותן דוגמא על הפקדה של 10,000 שמאפשרת מתן הלוואה לאחר בגובה 9300. אל לדעתי המצב פשוט הרבה יותר מכך.
    כשבבנק מופקדים 10,000 שח. הוא לא צריך לתת הלוואה של 9300 אלא הוא סוגר את כל המזומן אצלו. ואלו הופכים לליבה של ה6% (העדכני) של יחס הרזרבה, ובאותו הרגע ממש הבנק יכול להדפיס הלוואות בסכום של 166,666 שח.
    לדעתי זו הנוסחא המיידית והפשוטה,
    הלא כן?
    שקד

    השבמחק
  17. אני באמת לא מצליח להבין איך הכסף גודל אני יכול להבין רק שמהאחוז שהבנק מוציא לרזרבה הכסף גודל נגיד ש1000שח יהפכו לבנק 550 שח התנאי שהאחוז הוא 10 אבל איך כמו שרשום 10000 הופכים ל135000 אני באמת לא מצליח להבין לא קולט..יש מישהו שיכול להסביר לי את זה?

    השבמחק