נשיאי ארה”ב מתייחסים לבנק המרכזי/ מאת ע'

כולנו נולדנו לתוך המערכת הבנקאית הקיימת, אף על פי שהיא קצת מציקה לנו אנחנו לא מכירים משהו אחר ולכן רובנו התרגלנו אליה ורואים במעשיה כמעשים טבעיים והגיוניים בדיוק כמו שילד קטן יראה את אביו המכה כאב נורמלי או כמו שעכבר הנולד במעבדה ירגיש נוח בכלובו הקטנטן. אחת הדרכים לראות את הכל בפרספקטיבה נכונה היא להפתח ולהכיר גם את הצד השני של המטבע ואם אפשר אז ללמוד מאנשים שראו או חוו את את אותו צד שני.  
הצטרפו למסע מרתק בזמן בו מתוארת דעתם היוצאת דופן של נשיאי ארה"ב שחזו כבר לפני 200 שנה את השפעת  המערכת הבנקאית על חיינו היום עוד בתקופה שרק נוסדה. מאמר זה מתאר בצורה כרונולוגית את המאבק בין חלק מנשיאי ארה"ב המנסים להגן על אינטרס האזרחים לבין הבנקים המנסים לכפות שיטה מעוותת שמשרתת רק את האינטרס שלהם. זו בעצם אותה השיטה הקיימת עד עצם היום הזה גם אצלינו בישראל. מאמרו של חבר האתר ע':  

בניגוד למה שאנו עלולים לחשוב, בנקאות, ריבית, ומשכנתאות, אינם המצאה של הדור שלנו או של המאה ה-20. התופעות האלה כבר עלו לפני עשרות רבות של שנים, כבר בשנים הראשונות ליצירת ברית הארצות באמריקה.

מה חשבו האבות המייסדים על הבנק המרכזי ועל כסף מבוסס חוב ואיך נאבקו בתופעה זו?

1801-1809
תומאס ג'פרסון – הנשיא השלישי, מכותבי הצהרת העצמאות, הוגה דעות מעמיק. ללא ספק מהאבות המייסדים מה הוא חשב על הבנקים?

• "קץ הדמוקרטיה ותבוסת המהפיכה האמריקאית תקרה כאשר הממשלה תיפול בידי המוסדות המלווים שמנפיקים את הכסף."
• "הבנק של ארה"ב הוא אחד מהסכנות הגדולות ביותר כנגד צורת המימשל והחוקה שלנו."
• "שיטת הבנקאות הינה פגם שנשאר בחוקה שלנו , שאם לא יתוקן יסתיים בהרס שלה."
• "אני מאמין בכנות שמוסדות בנקאיים מסוכנים יותר לזכויות הפרט מכפי צבאות דרוכים; וכן העיקרון של ביזבוז כספים על חשבון הדורות הבאים, הינה הונאה שתבוא לידי ביטוי עתידי."
• "אם העם האמריקאי ינתן אי פעם לבנקים פרטיים לשלוט על הנפקת הכסף, תחילה בעזרת אינפלציה ולאחר מכן בעזרת דפלציה, תאגידי הבנקים שיגדלו מסביב ינשלו את האנשים מכל רכוש עד שהצאצאים יתעוררו חסרי בית על האדמה שאבותיהם כבשו.”
• "כח ההנפקה של כסף צריך להילקח מהבנקים ולהינתן לאזרחים, מקומו הטבעי".
• "הלוואי והיה ניתן להוסיף שינוי יחיד לחוקה – לאסור על הממשלה ללוות כספים.”

1829-1837
אנדרו ג'קסון הנשיא השביעי, נאלץ להילחם מלחמת חורמה בבנק המרכזי.

 כך הוא אמר לבנקאים הבנלאומיים:

• "אתם חבורת נחשים וגנבים. אני מתכוון להניס אתכם, ובשם האל אני אניס אתכם".

אנדרו ג'קסון באמת הצליח להניס את הבנקים וממשלת ארה"ב הפסיקה לעבוד עם הבנק השני לארה"ב, ובהמשך גם פג תוקף הזיכיון שלו. אולם הדברים הדרדרו ובהמשך הבנקאים הצליחו לייסד רשת בנקאות כלל ארצית בארה"ב.

1861-1865
אברהם לינקולן (הנשיא ה-16) שנלחם במדינות הדרום מצבו כבר היה מסובך יותר:

• "בעלי הכוחות הפיננסיים משחרים לטרף בעת שלום, וזוממים בעת מצוקה. כוחות הבנקאות עריצים יותר ממונרכיה, ואנוכיים יותר משכבת הבירוקרטיה. כל מי שמטיל ספק במעשיהם, או שופך אור על הפשעים שלהם, מוקע כאויב הציבור. יש לי שני אויבים גדולים, לפני הצבא הדרומי, ומאחורי הבנקאים. מבין השניים האויב מאחור מסוכן יותר. תאגידים הומלכו ועידן של שחיתות בחלונות הגבוהים יגיע. הכוחות הפיננסיים של הארץ ישאפו לשמר את השליטה, ע"י נטיעת האמונה הטפלה, עד שהכח ירוכז בידי מעטים והרפובליקה תהרס.”

תפיסתו של אברהם לינקולן לגבי הנפקת הכסף הובעה באופן בהיר, הדפסת כסף במקום תשלום מיסים:

• "הממשלה צריכה ליצור ולחלק את כל הכסף והאשראי הדרושים לכיסוי הוצאות הממשלה וכח הקנייה של האזרחים. ע"י אימוץ עקרונות אלה, משלם המיסים ימנע מתשלומי ריבית אדירים. תימנע המניפולציה בכסף והוא ישרת את האנושות.”

אבל אברהם לינקולן הצליח להביא את התפיסה התיאורטית שלו לכלל מימוש באופן חלקי. ממשלתו הדפיסה את הדולר במקום ללוות אותו מבנקים. לינקולן הוביל את מדינות הצפון לניצחון, אולם הוא נרצח לאחר הניצחון והדולר שהדפיס (Greenback) הפך להיסטוריה.

1881
ג'יימס א. גארפילד הנשיא ה-20 של ארה"ב כבר ניצב בפני מציאות קשה יותר.

האחיזה של הבנקים בארה"ב העמיקה. הנשיא גארפילד הבין היטב את הסכנה בבנקים ואמר:

• "מי ששולט בכמות הכסף בארץ, הוא השליט העליון של כל התעשיות והמסחר... וכשאתה מבין שהמערכת כולה נשלטת בקלות, בצורה כזו או אחרת, ע"י יחידים בעלי עוצמה בקצה, לא יצטרכו לספר לך כיצד תקופות של אינלפציה ודפלציה נוצרות.”

אולם הנשיא גארפילד לא הצליח לממש את עמדתו, אפילו לא באופן חלקי. הוא נרצח כעבור 100 ימי כהונה בתפקידו.

1913-1921
הנשיא הבא שהראה הבנה לגבי הבנקאים, כוחם ותכניותיהם היה וודרו וילסון (הנשיא ה-28).

 בעת שעלה לשלטון ידיו של הנשיא ווילסון היו כבר קשורות. הוא לא יכל לעשות הרבה, אבל עדיין יכל לדבר. והוא דיבר...

• ”מאז שנכנסתי לפוליטיקה, שוחחתי עם אנשים באופן דיסקרטי. חלק מהאנשים החשובים ביותר בארה"ב, העוסקים במסחר וייצור, חוששים ממישהו. הם יודעים שיש כח במקום כל שהוא, מאורגן, בעל יכולת אבחנה עדינה, ראייה חודרת, בלתי חדיר, ועוטף כל, שעדיף ללחוש כשמדברים בגנותו.”

ועוד מדבריו:

• ”אנחנו, לא באחד או שניים, אלא בתחומים רבים, הגענו למצב בו יש קושי רב, אם לא בלתי אפשרי, לאדם עצמאי להצליח. הגבלנו את האשראי, הגבלנו את האפשרויות, הפיתוח נשלט, והפכנו לאחד השלטונות הגרועים ביותר, אחת הממשלות הכי מבוקרות ונשלטות בעולם המודרני - לא עוד ממשלה בדעה חופשית, לא עוד שיכנוע והצבעת הרוב, אלא ממשלה תחת לחץ ואיום של מיעוט קטן נישלט בידי אנשים.”

הנשיא (וודרו וילסון) נאלץ להשלים עם הקמת בנק הפדרל ריזרב ב-1913 אבל הוא כתב:

• ”מדינה תעשייתית חזקה נשלטת ע"י מערכת של אשראי. מערכת האשראי שלנו מרוכזת בידיים מעטות. צמיחת המדינה וכל פעולותיה בידיים של מעטים שאפילו אם פעולותיהם ישרות ומכוונות לאינטרס הציבורי, יושפעו בהכרח מהאינטרס הכספי האישי שלהם, ובהכרח מאותה מגבלה אישית ואילוצים, יהרסו את החירות הכלכלית."

ולסיום הפרק על וודרו ווילסון. ישנה אמירה השנויה במחלוקת, וחלק מהאנשים מאמינים שהוא אמר אותה לפני מותו על מיטת חוליו:”אני אדם בלתי מאושר ביותר. מבלי משים הרסתי את ארצי". בשל חדות האבחנה בה ניחן מצד אחד, והקמת הבנק הפדרלי שהתרחשה בתקופתו מצד שני, לי לא נראה מוגזם שאכן הוא אחראי למשפט.

1961-1963
אולם בזאת לא הגיע סוף לעניין. ג'והן פ. קנדי הנשיא ה-35 חזר לנושא הבנקאות.

בשלב שעלה קנדי, הבנק המרכזי אחז כבר בכל איבר אפשרי בארה"ב. קנדי דיבר על אותה רשת מיסתורית שווילסון דיבר עליה בנאומו:

• "ברחבי העולם ישנה אופוזיציה מגובשת, וקונספירציה חסרת מעצורים הנשענת בעיקר על אמצעים נסתרים להרחבת מעגל ההשפעה שלה, בהסתננות נסתרת ולא בפלישה גלויה, בחתרנות ולא בבחירות, בהפחדה ולא בבחירה חופשית, בלוחמת גורילה לילית, ולא בלוחמת צבאות לאור שמש. היא המגייסת כח אנושי גדול ומשאבים עצומים לבניית מערכת ארוגה היטב, יעילה ביותר, המשלבת כח צבאי, דיפלומטי, מודיעיני, כלכלי, מדעי, ופוליטי.”

קנדי הפגין אומץ והחליט להנפיק כסף שאינו מבוסס חוב. בהוראה 11110 הוא החליט להנפיק כסף מטעם ממשלת ארה"ב. כידוע, קנדי לא הצליח להשלים את משימתו ונרצח.

מאז הנשיאים אפילו לא פתחו את הפה, כפי שעשו וודרו וילסון וג'יימס א. גארפילד, שלא לדבר על שינוי מעשי כפי שעשו לינקולן, קנדי, אנדרו ג'קסון ותומס ג'ופרסון.

אם הנשיאים כל כך התנגדו לבנקים כיצד קמו בכל זאת בנקים מרכזיים בארה"ב? אולי החוקה התירה זאת? ובכן תומאס ג'פרסון ענה לשאלה זו כפי שניתן לראות בקישור כאן:

החוקה נותנת את הזכות להנפיק מטבעות אך ורק לסנאט (פרק 8). ואם יש ספק לגבי הזכויות שלא ניתנו בחוקה הרי בא תיקון 10 ומצהיר:”הזכויות שלא הועברו לארה"ב בחוקה, ולא אסורים לפי החוקה, שמורים למדינות, או לאנשים". כלומר אין זכות להקים בנק מרכזי! זו לא פרשנות שלי, זו פרשנות של תומאס ג'פרסון. הביטו על הדולר, מה כתוב עליו? “Federal Reserve Note”. לא כתוב עליו Senate, ולא State.

ולסיום ציטוט נוסף של תומאס ג'פרסון:

"אם אומה מצפה להיות בורה וחופשיה, כמצב חברתי, היא מצפה לדבר שמעולם לא קרה ולעולם לא יקרה".