יום שלישי, 12 ביוני 2012

הפארסה הגדולה של אירופה: מי באמת חילץ את ספרד?

מנהיגי גוש היורו החליטו בשבוע שעבר להלוות לספרד 100 מיליארד יורו מקרן החילוץ האירופית (ESFS). הכסף הזה יועבר לבנקים בספרד לצורך הגדלת אורך הנשימה שלהם  עד למחסור במזומנים הבא שיתקלו בו. אלא שהתבוננות בהרכב החברות בקרן החילוץ הזו מגלה פארסה אדירה.



קרן החילוץ האירופית (EFSF) נוסדה במאי 2010 בעקבות משבר החובות שנקלעה אליו יוון וכהכנה לסיוע למדינות נוספות שנמצאו או עלולות להמצא תחת בעיה דומה. סך כל הקרן עומד על 440 מיליארד אירו בבסיסו.
כשמסתכלים לראות מי הן המדינות המחלצות שמלוות את כספיהן לאותה קרן רק אז מבינים את גודל הצרה אליה נכנסה אירופה.
שאלה: האם יש הגיון בכך שהייתם מקבלים הלוואה שמקורה בכסף שלכם?
זה בדיוק מה שקורה היום באירופה. מסתבר שחלק גדול מהקרן מורכב מ 4 המדינות שחולצו יחד עם איטליה שכנראה תחולץ גם היא בקרוב . סה"כ חלקן של המדינות המחולצות או שעומדות להיות מחולצות עומד על קרוב ל35% מכלל הקרן שמחלצת אותן. אם ניקח בחשבון גם את צרפת ,שכרגע אמנם לא זקוקה לחילוץ אבל זה רק עניין של זמן עד שזה יתרחש ,אנחנו מגיעים  לכך שרוב ההתחייבויות הכספיות לקרן הזו ו/או לקרן הקבועה שתקום ביולי, יגיעו מהמדינות שזקוקות או יזדקקו לחילוץ.

ואם לא די בכך, עוד משהו שיכול להבהיר עד כמה מגוחך המצב הוא שעל פי כללי הקרן , מדינה שתורמת יכולה לדרוש ערבויות על הלוואות ממנה. האם לפיכך המדינות המחולצות ידרשו מעצמן ערבויות או לחילופין האם המדינות המחולצות ידרשו ערבויות זו מזו על הלוואות שהן עצמן נתנו אחת לשניה ושלעולם לא יוכלו להחזיר?


צפו ברשימה המלאה של החברות בקרן החילוץ והתחיבויות שלהן:
מדינה
התחיבות לקרן (במיליוני אירו)


€12,241.43


€15,292.18


€863.09


€7,905.20


€89,657.45


€119,390.07


€12,387.70


€7,002.40


€78,784.72


€1,101.39


€398.44


€25,143.58


€11,035.38


€4,371.54


€2,072.92


 ספרד
52,352.5


ולסיום למי שעדיין לא צפה בסרטון הקומי הבא בסגנון "מקבילית המוחות" שמתאר כמעט במדויק את הפארסה האירופית ,הנה הוא שוב מתורגם לעיברית (לחצו על CC בתחתית הסרטון להעלאת הכתוביות):



20 תגובות:

  1. שאתה מציג את זה ככה זה באמת סיפור די משעשע. אני אלווה לך מיליון שאין לי, ואתה תלווה לי מיליון שאין לך - ושנינו נהיה מיליונרים.

    השבמחק
  2. היי אלמוני
    גם אם יש לי ולשכן שלי מיליון ש"ח ואני מעביר לו הלוואה של מיליון והוא מעביר לי הלוואה של מיליון עדיין אנחנו חיים על חוב שילך ויתפח כפרמידת חוב.
    אבי ג

    השבמחק
  3. הבעיה היא שארה"ב התחילה במשחק המטורף הזה של הדפסת כסף וגוררת איתה את היורו, נראה לי שלגופים הפיננסיים באמריקה יש משימה להחריב את היורו ולמנוע ממנו להיות מטבע מתחרה לדולר. מה באירופה יכולים לעשות? קריסה של היורו תהיה רעה כלכלית לכולם. הדפסה של יורו נטול חוב (את זה אין לאף אחד האומץ). הצמדה של היורו לזהב (רוב הזהב האירופי מצוי בארה"ב) אז מה שנותר הוא למכור אגרות חוב ולגלגל את החוב הלאה במלחמת התשה מטורפת ומופרכת מול הדולר. הבעיה היא שהארגון הפיננסי והפוליטי הוא הרבה יותר טוב בארה"ב מאשר באירופה ולכן למעשה אני לא רואה סיכוי במלחמה הפיננסית הזו. יכול להיות ששיחרור הרסן הפיסקלי כלפי מדינות הפריפריה בשילוב הנפקת יורו בונדס שיאחדו את החוב האירופי ייתן מענה (זמני?) למתקפה האמריקאית

    השבמחק
  4. האם הבעיה עם המערכת הכלכלתי הנוכחית היא עצם העובדה שהיא מבוססת על חוב, או העובדה שהיא מבוססת על חוב + ריבית שמעולם לא מיוצרת?

    מה אם הריבית הייתה ברמה של 0%, ונניח היה פיקוח על ההלוואות כדי לא ליצור אינפלציה. האם זו מערכת תקינה יותר, שלא תוביל לקריסה, למרות שכל הכסף שקיים בה צריך להיות מוחזר בסופו של דבר?

    השבמחק
    תשובות
    1. זו שאלה מאוד מעניינת, ויש אדם חכם בשם מרטין ארמסטרונג שטוען טענה מאוד הגיונית: ללוות כסף (חוב) זה הרבה יותר אינפלציוני מאשר פשוט להדפיס את הכסף. הטענה הזו לא רק מעניינת אלא גם די הגיונית - חובות נושאים ריבית, וככל שעובר הזמן הריבית הזו גודלת לממדים מפלצתיים. ארמסטרונג מראה שאילו ארה"ב הייתה פשוט מדפיסה את כל הכסף שהיא לוותה בעשרים השנים האחרונות מצבה היה הרבה יותר טוב היום. אז במובן מסוים, זו מערכת תקינה יותר.

      לגבי מערכת שתוביל לקריסה או לא תוביל לקריסה, התשובה היא שכל מערכת תוביל בסופו של דבר לקריסה. בניגוד למה שחושבים הרבה מתומכיה וממבקריה של המערכת המוניטרית הנוכחית, לא ניתן לחלוטין למנוע קריסות פיננסיות, וזה לא חשוב אם המטבע שלך הוא פיסת נייר, פיסת נייר מגובה במתכת יקרה, או מתכת יקרה.

      קריסות פיננסיות הן חלק ממחזור כללי המכונה באנגלית The Boom and Bust Cycle. אי אפשר למנוע ממנו מלהתקיים (שזה מה שממשלות מנסות לעשות כיום, מתוך אמונה שהן יכולות למנוע את ה-bust שמגיע אחרי הצמיחה חסרת הגבולות, ה-boom). מה שכן אפשר לעשות זה להפוך את המחזור הזה להרבה פחות קיצוני. מכיוון שהקריסה (ה-bust) היא בפרופורציה ל- boom, מערכת פיננסית שמרסנת את הצמיחה המבוססת חוב שלה תהיה מערכת שבה גם הקריסה היא הרבה פחות נוראית.

      מחק
    2. ל- Life in the market,
      זה נכון שמחזורים של התרחבות והצטמקות הם כנראה בלתי נמנעים. אבל יש צורך להביט בנושא מנקודה נוספת. הביזור של המערכת. כשכל המערכת הגלובלית בנויה בדיוק באותה שיטה כסף מבוסס חוב), ועיקר המסחר נעשה ב- 2-3 מטבעות גדולים, הפגיעות של המערכת מאוד משמעותית.
      אילו שוק יצירת הכסף היה נפתח לכל דכפין, היו נוצרים מאות ואלפי מטבעות לגיטימיים, וכשמטבע אחד היה קורס, מטבע אחר היה תופס את מקומו. כך המשברים היו קטנים, והחירות של הפרט בבחירת גורלו היתה גדלה.
      זוהי טענה פונדמנטלית של ברנארד לייטאר, ואפשר לקרוא על כך רבות באתרו.

      ע'

      מחק
    3. גם אם הריבית היא 0% יש סכנה של "מחזור פתוח" של הלוואות,
      או "Money Lent Twice" כפי שקורא לזה פול גריניון.
      ראה הסבר בסרט שלו: "MAD3/1/1 Money as Debt III - Evolution Beyond Money Part 1", (בערך בדקה ה-8), http://www.youtube.com/watch?v=_2LjbBfh7Ug

      כלומר - מערכת שבה כסף=חוב מאפשרת להכניס למחזור חוב שאינו יכול להיות מוחזר גם אם אין ריבית בכלל... מובן שריבית רק מחמירה את המצב.

      אלון

      מחק
    4. ...עוד הערה קטנה (הכל יחסי:) לגבי "מחזורי התרחבות והצטמקות", "קריסה בלתי נמנעת", והקשר של מושגים אלו למציאות:

      נכון לעכשיו, "שגשוג" ו"מיתון" הם מושגים וירטואליים שמוזנים אלינו דרך התקשורת.
      על אילו נתונים מתבסס החישוב? מה מקור המידע? מה שיטת הסקת המסקנות?... ברוב המקרים לא נרמז אפילו.
      הגישה הנפוצה היא: "אמרו בטלוויזיה שיש שגשוג/מיתון/קריסה - אז יש שגשוג/מיתון/קריסה".

      אם הטענות של ערן ושל ברנארד ליטאר נכונות, (http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_17.html), הרי שהשגשוג האמיתי, (קרי - גידול בעסקות שאינן וירטואליות), מהווה במשקלו פחות מ-2% מה"שגשוג" שמדווח לנו, (כנ"ל לגבי המושגים האחרים).

      כלומר: "שגשוג", "מיתון" ו"קריסה" קורים בעיקר בתפיסה הקולקטיבית שלנו ובעולם הוירטואלי של מחשבי הבנקים - לא בעולם "האמיתי" - וללא קשר למצב הכלכלה האמיתית במשק, (מוצרים מוחשיים, שירותים והמסחר בהם).
      מושגים אלו תלויים ברמת הצריכה של הפרטים, וכך קשורים ברמה כלשהי למציאות.

      ואכן, קריסת העולם הוירטואלי המנופח היא בלתי נמנעת.
      האשליה גולשת לעולם המציאותי מפני שאנחנו *מאמינים/מסכימים* שיש קריסה, מתנהגים בהתאם, וע"י כך יוצרים מציאות של קריסה... (וגם כאן יש לרמת הצריכה תפקיד משמעותי).
      ---
      חשוב לזכור שגם חלום נראה אמיתי כשאנחנו בתוכו, אבל בבוקר הוא נמוג מעצם טבעו.
      נראה לי שכל מי שקורא בלוג זה נמצא בשלב התעוררות כזה או אחר.
      אבל כדי להביא לשינוי אמיתי - כדי לשנות את התפיסה הקולקטיבית ולמנוע קריסה - יש צורך לעזור גם לאחרים לראות מה שלנו כבר ברור...

      ההגיון (שלי) טוען כי מי שהמציאות לא ברורה לו אינו יכול לעזור לאחרים.
      ...וכי אם לא נעזור לאחרים, גם המציאות שלנו תישאר כפי שהיא כרגע.
      לכן:
      אם משהו לא ברור, עשו מאמץ להבין.
      וברגע שהבנתם, הסבירו לאחרים.
      (אלטרואיזם כלכלי מתוך שיקולי אנוכיות... מאד "זן", לא? :-)

      אלון

      מחק
  5. אי דיוק קטן בתרגום: בסוף הסרטון המשתתף אומר שארה"ב *שייכת* לסין (או *נמצאת בבעלות* סין) ולא *ממומנת* על ידי סין.
    (owned by China)

    השבמחק
  6. Booms and busts are only instrinsic to economic system that is
    manipulated and profit oriented..as is often the case, it comes down to the question of human morality.
    What IS natural to "sane" economic systems is ebb and flow - akin to the natural breathing process that is intrinsic to life.
    - Eran
    PS
    Of course all the "experts" out there say otherwise..
    "Never forget that only dead fish swim with the stream." - Malcolm Muggeridge

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי יקר-

      All human economic systems are by nature manipulated and profit oriented.

      There is nothing wrong with dreaming of a better world, but accepting reality usually helps to improve the one we live in.

      מחק
  7. לקראת הבחירות: היוונים מושכים מהבנקים מיליארד ד' ביום
    השמועות על פרישה אפשרית מגוש האירו מכניסה את היוונים לפאנקיה ■ בנוסף למשיכת המזומנים מהבנקים, התושבים התחילו לאגור מזון ושתייה לקראת חזרה אפשרית לדרכמה


    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756885#Fromelement=MoreArticles

    השבמחק
    תשובות
    1. "על פי הערכות מומחים בענף הבנקאות ביוון, קצב משיכת הכספים הגיע לכדי 800 מיליון אירו (כמיליארד דולר) ליום. כשרשתות השיווק במדינה מדווחות על כך שחלק מהכספים הולך לקניית מזון כמו פסטה וקופסאות שימורים, עם התגברות החששות מחזרה אפשרית למטבע הדרכמה בעקבות ניצחון של אחת ממפלגות השמאל הרדיקאליות בבחירות שייערכו ביום ראשון הקרוב."

      מחק
  8. ללא קשר לתוכן הפוסט הזה
    מידע מעניין לערן הילדסהיים

    נפטרה אלינור אוסטרום - האשה היחידה שזכתה בפרס נובל לכלכלה

    אוסטרום, הגיעה מתחום מדע המדינה ולא למדה כלכלה כלל



    מחקרה של אוסטרום נוגע לאחד הנושאים הרגישים ביותר בדורנו - משאבים טבעיים ואופן ניהולם.

    הנושא העיקרי שבדקה אוסטרום הוא היכולת לנהל משאביים ציבוריים - כמו מאגרי דגה, יערות ושדות מרעה - במשותף.

    אוסטרום הראתה במחקריה כי בניגוד למודלים המקובלים, ניהולם של משאבי טבע משותפים יכול להיעשות בצורה טובה יותר על ידי משתמשיו, מאשר על ידי רשות ממשלתית מפקחת או חברה פרטית.



    התיאוריה שפיתחה, המתוארת בספר Governing the Commons (ניהול משאבים משותפים), בחנה את התנהגותם של בני אדם בהינתן להם יד חופשית לשימוש במשאבים טבעיים הזמינים לכל.

    ד"ר גל אלון, סיפר שאוסטרום נהגה לומר כי "דילמת האסיר נכונה רק למי שחי בכלא".

    אוסטרום, אומר ד"ר אלון, "הוכיחה ששיתוף בקבלת החלטות הופך את הפעולה השיתופית לבת קיימא.

    היא היתה לא רק האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל בכלכלה, אלא גם אחת מהבודדות שזכו בו - מבלי שלמדו כלל כלכלה.

    היא אמנם איננה, אך עבודתה ותובנותיה המעצבות ילוו אותנו עוד שנים רבות. היא הניחה את היסודות לבניית תפיסת הממשל החדש".



    בניגוד לתיאוריות שטוענות כי יד חופשית תגרום לחורבן מוחלט של הטבע, אוסטרום - שהדוקטורט שכתבה עסק בניהול משאבי מים בקליפורניה - הראתה כי השימוש במערכות השקייה קולקטיביות, מאגרי דגה, מרעה, יערות, מים ואוויר יכול להתנהל טוב יותר על ידי משתמשים חופשיים מאשר על ידי ניהול חיצוני.

    היא בחנה גם סוגים שונים של בעלות ושיתופי פעולה בתחום זה והראתה כי לעיתים, קהילות שיתופיות קטנות מצליחות לנהל משאבים בצורה יעילה בהרבה מארגונים גדולים וממשלות, בניגוד לתיאוריות הרווחות על יתרונו של הגודל (Economies of Scale).




    מחקרים מאוחרים יותר שנערכו בשנות ה-90' ונהנו מטכנולוגיה מתקדמת יותר כמו צילומי לוויין, איששו את תחזיותיה של אוסטרום.

    הצילומים הראו כי מערכות משאבים שנוהלו בידי חקלאים מקומיים נטו להיות יעילות יותר מאשר מערכות המנוהלות על ידי ממשל.

    למשל, מבט מלמעלה על ערבות מונגוליה הראה כי צבעי השדות בהם שונים. כשהשוו את תצלומי הלוויין עם מפות מדיניות, בלט ההבדל בין השטחים הירוקים במונגוליה, בה שדות המרעה חופשיים לשימוש, לבין השטחים המצהיבים יותר שבסין, בה הממשל המרכזי אחראי על ניהולן.




    מחקריה הרבים של אוסטרום עסקו לא רק בנושאים של חלוקת וניהול משאבי טבע, אלא גם במשאבים ציבוריים באופן כללי.

    למשל, אחד הפרויקטים הראשונים שלה באוניברסיטת אינדיאנה היה לבדוק את אופן ניהולם של שירותים עירוניים כמו המשטרה.

    מחקרה גילה כי ככל שישנם יותר דרגים במשטרה, כך המשטרה יודעת פחות על הנעשה ברחובות.




    אוסטרום נולדה בלוס אנג'לס ב-1933 וגדלה בשנים של משבר כלכלי עמוק בארה"ב.

    כבר אז היא נחשפה לשיתופי הפעולה הנוצרים בתקופות של מחסור במשאבים. אוסטרום סיימה ב-1965 את לימודי הדוקטורט שלה במדע המדינה ב-UCLA, אוניברסיטת קליפורניה.

    היא התמתחה במדע המדינה וכיהנה כנשיאת איגוד מדעי המדינה האמריקאי, אך יותר מכל אוסטרום הגדירה עצמה כ"כלכלנית פוליטית".

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1730581

    השבמחק
    תשובות
    1. בבקשה
      ובהקשר זה תוספת משעשעת



      המשבר מגיע לפרס נובל : סכום הפרס יקוצץ ב-20%
      גודל הפרס יצומצם בראשונה זה 63 שנים
      ...

      קרן פרס נובל הודיעה היום על צמצום הסכום המוענק לזוכים בפרס היוקרתי בראשונה זה 63 שנים, עקב הצורך לקצץ בהוצאות בשל תשואות נמוכות על כספי הקרן בשנים האחרונות.

      בעקבות ההחלטה, זוכי פרס נובל השנה יקבלו סכום של שמונה מיליון קרונות שוודיות (כ-1.1 מיליון דולר) - ירידה של 20% לעומת סכום של 10 מיליון קרונות (1.4 מיליון דולר) ששולם לזוכים בשנה שעברה.

      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1729133



      מסתבר שחלוקת פרסי נובל לכלכלה
      לא ממש הושיעה את התשואה...

      מחק
    2. לאנונימי מפרס הנובל ,
      תודה על שיתוף. מעניין מאד.
      באופן כללי, פרס נובל לכלכלה לא מחולק על ידי קרן אלפרד נובל, אלא מכספי הבנק המרכזי בשבדיה. הוא מחולק רק בארבעים שנה האחרונות וחלק גדול ממקבליו נמנים על אסכולת שיקגו הידועה לשמצה (בחוגים מסוימים).

      מחק
    3. יהיה זכרה ברוך

      מחק
  9. גם ניגל פאראג' לא מרוצה מזה.

    http://www.youtube.com/watch?v=TN_1mF-3JTI&feature=player_embedded

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי נייג'ל פארג' קורא הכלכלה האמיתית.. :)

      מחק