יום חמישי, 14 ביוני 2012

הנה זה מתחיל: בנק גדול באיטליה הקפיא את חשבונות כל לקוחותיו

בכלי התקשורת הגדולים פורסמה אתמול התוכנית של ראשי האיחוד למקרה שיוון תפרוש. בתוכנית צוין שבאירופה שוקלים שורת צעדים חסרי תקדים כדי להתמודד עם החרפה אפשרית של המשבר הכלכלי ביבשת, ובהם הגבלת סכומי משיכות בכספומטים. מה שלא דווח באותם כלי התקשורת הוא שבנק גדול באיטליה כבר מקפיא את חשבונות כל לקוחותיו למשך חודש.הסיבה: משבר כלכלי אליו נקלע הבנק. 



בנק גדול באיטליה (Bank Network Investments SpA) הודיע ב31 במאי שהוא מקפיא את החשבונות אצלו למשך חודש.
ההודעה פורסמה באיטלקית בעמוד צדדי בתוך אתר הבנק. הבנק נתן ללקוחותיו 7 ימים לפעול לפני שהבנק המרכזי של איטליה יאשר את ההקפאה. אם אתם תוהים מדוע לקוחות הבנק לא פשטו על הבנק בזמן זה ורוקנו אותו אז זה בגלל שמרבית לקוחות הבנק כלל לא היו מודעים להודעה ונחשפו אליה רק כשניגשו לכספות או לסניפי הבנק.
דבר נוסף המסביר את חוסר הידע של הלקוחות הוא ,שלמרבה הפליאה העניין גם כלל לא פורסם באף גוף תקשורת -נכון לזמן כתיבת השורות האלה ,חיפוש בגוגל לא מעלה אף אתר תקשורת גדול אחד שמסקר את האירוע. רוב החיפושים שתבצעו בנושא יובילו אתכם לאתרים לא רישמיים, פורומים ובלוגרים.
מאחר שמערכת הבנקאות של איטליה איננה מבוטחת על ידי תאגיד ביטוח לפקדונות כלשהוא, ההודעה הזו יצרה חשש גדול בקרב האיטלקים שמא יאבדו את פיקדונותיהם.
בסופו של דבר כמו כל בנק אחר סביר להניח שגם בנק זה יחולץ בסוף. אלא שעד אז לקוחותיו לא יוכלו להשתמש בכספם עם כל המשמעויות הלא פשוטות הנלוות לכך.
עוד על האירוע ועל תגובות הלקוחות תוכלו לקרא בהרחבה בבלוג כאן

בינתיים מצב הבנקים בכל העולם רק ממשיך להחמיר:
ביוון  השמועות על פרישה אפשרית מגוש האירו גורמות ליוונים למשוך כמיליארד דולר ביום מהבנקים ובנוסף התושבים התחילו לאגור מזון ושתייה לקראת חזרה אפשרית לדרכמה.

בקפריסין הבנק השני בגודלו נמצא על סף קריסה. הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי קפריסין תאלץ בקרוב להיות המדינה החמישית המחולצת באירופה כשתזדקק ל4-5 מיליארד אירו סיוע.

בעוד הפוקוס הוא על אירופה ,בצד השני של העולם מתחוללת דרמה לא פחות גדולה. רויטרס מדווח כי גם בארגנטינה  יש בהלת משיכות: בכל יום נמשכים מהבנקים שם כ100 מיליון דולר. סה"כ איבדה כבר מערכת הבנקאות בארגנטינה כשליש מהפקדונות הדולריים שלה. כל זה כתגובה לרגולציות חדשות בתחום המט"ח שהטילה שם הממשלה ,החוששת מאיבוד ערך המטבע המקומי ומאינפלציה גבוהה.

ולסיום עוד נקודת ציון קטנה אחת המבהירה את עוצמת המשבר-
אחד המגיבים באתר הסיט את תשומת ליבי לכך שהמשבר הגיע אפילו עד לועדת פרס נובל בשבדיה : לראשונה מאז 1949, הודיעה ועדת הפרס על רקע המשבר הכלכלי על צמצום של 20% במענק לזוכים - שיעמוד על 1.1 מיליון דולר והפחתה בעלויות הטקס...
אולי עכשיו אותה ועדה שמקפידה בכל שנה להעניק את הפרס נובל לכלכלה רק לאלו שתומכים בכלכלת החוב, אולי עכשיו תסיק את המסקנות אם היא לא רוצה לקזז עוד 20% מערך הפרסים גם בשנה הבאה.ואם נהיה ריאלים- מאחר שמי שמממן את הפרס הוא הבנק המרכזי של שבדיה ,ספק גדול אם זה יקרה.

38 תגובות:

  1. היום בלילה כלכלי טענו שהמספר של משיכת מאות מיליוני יורו ביום ביוון שגוי, הפנו לציטוט של "כל יום 10-20 מיליון יורו יוצאים מיוון" - הכוונה הייתה כנראה מיוון לחשבונות אחרים שמחוצה לה, אבל הם שייכו את הציטוט למשיכות בכספומטים, ואמרו שהמצב ביוון עוד לא גרוע כמו של ארגנטינה.
    כנראה שזאת היתה טעות תמימה של פירוש לא נכון, כי לפי הנתונים המוכרים, המצב ביוון הרבה יותר גרוע מבארגנטינה. ומשיכות של מיליארד יורו ביום, זה יותר גרוע ממשיכה של 100 מיליון דולר.

    שאלה לערן ולשאר הקוראים (בהמשך לתגובה דומה בפוסט הקודם):

    כל הזמן אני שומע שהבעיה הנוכחית עם המערכת הנוכחית היא שהחוב לבנק המרכזי צריך להיות מוחזר בתוספת ריבית, מה שמחייב צמיחה אינסופית של המשק, או "מירוץ עכברים".
    1. מה אם לא הייתה ריבית שמוצמדת לחוב, האם זה לא היה פותר את הבעיה הזאת?
    2. ידוע שבנק ישראל מנפיק בעצמו אג"ח - המק"מ. אמנם המק"מ משמש בעיקר לקליטת עודף נזילות ולוויסות, אבל... בעצם השיטה פועלת גם בצורה הפוכה! בנק ישראל לוקח על עצמו חוב, שהוא חב למי שמשקיע במק"מ, ופודה את המק"מ בתוספת לריבית, שאותה הוא מחדיר לשוק. הכסף החדש הזה הוא נטול חוב, והוא יכול לשמש לכיסוי הריבית. עכשיו עלה בדעתי שאולי טעיתי, והוא לא "מדפיס" את הריבית אלא משתמש בתקציב הקיים שלו. אבל אם זה כך - למה שהוא לא ידפיס את הריבית על המק"מ? ככה המשק יוכל לקבל קצת כסף נטול חוב ונקבל הקלה משמעותית בצורך לכסות את הריבית לבנק המרכזי.

    3. שאלה נוספת: מהי בדיוק תקופת הריבית של הבנק המרכזי? האם זו ריבית שנתית על הלוואת שהבנקים לוקחים? או חודשית? או ריבית יחידה שאינה מתפרסת על תקופה, גם אם הבנק המסחרי לקח הלוואה ל-5 שנים?


    תודה מראש לכל מי שיענה.
    וכל הכבוד לערן על העבודה הטובה שאתה עושה פה, מעודד להסתכל מדי פעם על מדד הצפיות ולראות שהוא קופץ בכאלף צפיות ביום.

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלות טובות:
      1) בעיקרון אם לא היתה מוצמדת ריבית לחוב, לא היה שום מניע להלוות את הכסף מלכתחילה. אפילו אם הבנק המרכזי היה מלווה לבנקים המסחריים את הכסף ללא ריבית, הבנקים המסחריים לא היו מלווים אותו הלאה, משום שללא ריבית אין להם סיבה להלוותו. לפיכך המערכת הזו לא היתה מתקיימת.
      2) לבנקים המרכזיים בכל העולם, אסור בתכלית האיסור ליצור כסף ע"י חלוקתו. הם חייבים ליצור כסף רק מהלוואה. אילו הבנק המרכזי או כל בנק אחר היה מדפיס ומחלק, הרי שזה היה מפר את האיזון של המערכת הזו (המערכת הזו אומנם זדונית אבל יש בה היגיון), במקרה כזה הבנק המרכזי היה יכול לשאוב את העושר מהמדינה ומהמדינות האחרות, משום שהמדינות האחרות היו מקבלות כסף, ונותנות בתמורה נכסים ממשיים, ללא שום התחייבות מעבר לכסף שכבר ניתן (ואותו ממילא אפשר להדפיס בלי סוף...).
      הריבית שהוא משלם (במק"מ) אינה מגיעה מהדפסה וחלוקה, אלא מהריבית שהוא אסף מאנשים וגופים להם הילווה כסף.
      3) אני לא מכיר מספיק את תקופות הריביות, אבל בעיקרון כל הפרטים גלויים ומצויים באתר של בנק ישראל. הוא חושף הכל, זה אנחנו שעיוורים לראות אותם...

      בברכה.

      ע'

      מחק
    2. מכיוון שע' כבר ענה לך השאלות אני רוצה להתיחס לסכומי המשיכות מהבנקים ביוון. יש הרבה דיסאינפורמציה בנושא מצד התקשורת. למשל ביוון הוחלט עכשיו לאסור פרסום סקרים בתקשורת- מה שמעלה את החשש שהמפלגות שרוצות לפרוש מהיורו או שנגד מדיניות הצנע פתחו פער על היריבות שלהן ולכן המחשבה היא שהכוונה פה היתה למנוע פאניקה.
      מה שכן יכול להעיד עד כמה המצב שם גרוע הוא שהבנק המרכזי באירופה העביר בחשאי ליוון 100 מיליארד דולר כספי סיוע כדי שהמערכת הבנקאית שם תחזיק מעמד -אני חושב שזה אומר הכל.

      תוכל לקרא על כך עוד פה:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/05/blog-post_25.html

      ערן

      מחק
    3. ל-ע':

      נכון שלבנקים המסחריים לא יהיה אינטרס להלוות בלי ריבית, אבל לבנק המרכזי זה לא משנה, בכל מקרה המטרה שלו היא לא להרוויח כסף.
      אם הבנק המרכזי ילווה בלי ריבית, אז גם אם הבנקים המסחריים ילוו לאזרחים הלוואת עם ריבית, יהיה במשק מספיק כסף שהבנקים ישחררו אליו בדרכים אחרות, בצורת השקעות והוצאות למיניהן, ובכל מקרה לא יהיה צורך לקחת הלוואת נוספות מהבנק המרכזי רק בשביל לעמוד ביעדי הצמיחה שנובעים מהצורך לכסות את הריבית.
      כמובן שהבעיה של ריבית אפסית היא שהיא יכולה לגרום לאינפלציה ולנפח בועות עסקיות, ועל כן הבנק המרכזי צריך לדעת לפקח על ההלוואת והסיכונים שהבנקים לוקחים על עצמם, ולשמור על יציבות הכלכלה בהגבלת ההלוואות שהוא מספק ולא במשחקים עם שערי הריבית.

      מה דעתכם?

      מחק
    4. שלום J
      הבנק המרכזי אכן יכול להלוות כסף ללא ריבית. הבנקים המסחריים ילוו עם ריבית, והשאלה היא מניין מגיע הכסף לתשלומי הריבית הדרושים? הבנקים המסחריים אינם משחררים כסף שהם הילוו מהבנק המרכזי בצורת השקעות. הם יכולים להשקיע כספים שהם הרוויחו, כלומר שאבו מהציבור בצורת ריבית או עמלות. אבל זה לא כסף "חדש" שדרוש כדי לכסות את הריבית, אלא כסף מההלוואות הישנות שנושאות ריבית.

      אין היום שום שיטה לכסות את הריבית חוץ מלקחת הלוואות חדשות.

      זו מערכת שמכניסה את האזרחים למבוי סתום, משום שהם חייבים לקחת הלוואות כדי לכסות את הריבית שנובעת מההלוואות הקודמות שהם לקחו. והם חייבים לקחת הלוואות אחרת לא יהיה כסף. אין שום שיטה אחרת לייצר כסף. פשוט אין.

      ההרגשה שלי שהדברים משתנים במהירות, כמות האנשים שיודעת היום על הבעיה היא פי כמה אלפים מהכמות שידעה על הנושא לפני שנתיים. אני עוקב אחר הנושא כבר 9 שנים, ומלא אופטימיות. המידע מתפשט באופן אקספוננציאלי, ואין צורך שכולם ידעו ויבינו. מספיק 20% מהאנשים שידעו והמערכת הזו תתפרק מעצמה.

      ע'

      מחק
  2. ערן,

    לאחרונה משרד החינוך מסכים להוציא רפורמה חדשה: בישראל יהיה אפשר ללמוד לתואר ראשון ללא כל צורך בתעודת בגרות.

    מקורות:

    http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-ee414a1adc3e731018.htm

    http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=18113&hp=1&newsletter=13.06.2012

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/376/775.html?hp=1&cat=404&loc=10

    אלו ללא תעודת בגרות יחויבו לעשות מכינה של כשנה, מכינה שתהיה אחידה לכולם וכמובן תכניס עוד כסף למכינות ולמכללות ולאוניברסיטאות כי הרי יותר סטודנטים יותר כסף, גם אם הדבר אומר שאין צורך יותר בהשכלה כדי לרכוש השכלה, בושה!

    אשמח להתייחסותך לנושא.

    השבמחק
  3. היי ערן,

    משרד החינוך מסכים לרפורמה חדשה: אדם יהיה רשאי ללמוד לתואר ראשון גם ללא כל תעודת בגרות.

    מקורות:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/376/775.html?hp=1&cat=404&loc=10

    http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-ee414a1adc3e731018.htm

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-72899-00.html

    אותם אנשים יחויבו במכינה של כשנה, כמובן הדב יכניס יותר כסף ממכינות ויותר סטודנטים = יותר כסף. כדי לקבל השכלה לא צריך כל השכלה, בושה!

    אשמח להתייחסותך,
    Qwerty

    השבמחק
    תשובות
    1. Qwerty - אני לא חושב שהשיקול פה הוא כלכלי בצורה שהצגת.
      המדינה לא מרוויחה מכך שסטודנטים לומדים באוניברסיטאות, להיפך, היא מתקצבת את האוניברסיטאות ומממנת את רוב שכר הלימוד של הסטודנטים.
      ובמכללות - גופים פרטיים שגם כך יש להם ביקוש גבוה מאנשים שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטה, עם תנאי קבלה נוחים יותר.

      כנראה שהשיקול פה נובע מסיבות אחרות, אולי במל"ג מעריכים שהבגרות לא תמיד משקפת את המציאות, או שפשוט מערכת החינך גרועה ולכן במקום לשפר את מערכת החינוך כך שיותר תלמידים יוכלו לעמוד בתנאי הסף למכללות ולאוניברסיטאות, החליטו פשוט להקל את תנאי הקבלה.

      מחק
    2. אז מה, בגלל שכל התיכון הקשבתי ללד זפלין והסנפתי טיפקס ודבק מגע, ויצאה חרא תעודת בגרות, לא אוכל לעשות תואר ראשון? מה אנחנו בימי הביניים וגדעון סער?

      מחק
    3. אתה הוא זה המצוי בימי הביניים !
      "ידע" הוא כח
      ו"הרשיון" הדרוש להחזקתו הוא "חינוך"
      והיות ואינך מסוגל יותר להיות מחונך וממושמע
      אסור להקנות לך ידע !!!





      ביקשנו לשמוע משלושת הדיקנים כיצד הם רואים את התופעה של גל המכללות למשפטים שהוקמו, ושמסמיכות אלפי סטודנטים מדי שנה כמשפטנים ובהמשך כעורכי דין.

      אמנם תיארנו לעצמנו שהדיקנים אינם אוהבים את התופעה, אך לא ידענו עד כמה התופעה הזו דרמטית, מסוכנת, וחמורה בעיניהם.

      פרופ' זמיר : "רמתן של חלק מהמכללות למשפטים היא מאוד נמוכה, שלא לומר תת-רמה.

      עקרונית, הוראת משפטים צריכה להיות פתוחה לכל מי שרוצה, אבל אני שומע מורים שמלמדים גם באוניברסיטה וגם במכללה, והם אומרים שזה הבדל של 'יום ולילה'.

      התוצאה של המכללות היא שיוצאים לשוק עורכי דין ברמה נמוכה שיכולים לגרום נזק גדול.

      עריכת דין היא סוג של נשק, זה כמו לתת רישיון נהיגה למי שאינו יודע לנהוג".


      פרופ' זלצברגר אפילו יותר חריף מזמיר ביחסו למכללות : "בתופעת המכללות למשפטים יש שני דברים מאוד חמורים, האחד זה הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה בכלל, והשני זה ההשפעה על הפרופסיה המשפטית.

      המאסות של בוגרי המשפטים לומדים במכללות לא טובות שפועלות למטרות רווח, ומזנות את המושג של לימודים אקדמיים. זה מצב של שוק, ובמכללות דורשים 10% ממה שדורשים באוניברסיטה.

      זה מאוד חמור. זה מחלחל גם אל האוניברסיטאות ומקרין בסופו של דבר על החברה הישראלית כולה.

      "בהחלט צריך לחנך לערכים. הפרופסיה המשפטית קיבלה פריבילגיה מדהימה - היא קיבלה מונופול כדי להוביל לערכים של מדינה דמוקרטית-ליברלית שמגינה על זכויות האדם של תושביה. זה דבר שאנחנו שמים עליו דגש. משפטים הם לא הנדסה".
      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756940

      מחק
    4. וד"א

      "הקניית ידע" ללא תנאי מקדים של "חינוך"
      משולה ל"כלכלת ידע מבוססת חוב" !!!
      מוזר בעיני כי ערן הילדסהיים
      לא שם את לבו לכך...



      "כלכלה מבוססת חוב" היא בבסיסה
      "כלכלת ידע שעוקר מערכיו"
      ואכן
      התופעה "נחזתה ונובאה" כבר בשנות הארבעים
      ראו כאן
      http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3357.htm
      וכאן
      http://ygoldman.org/?p=310

      ואכן כפי שהטיב גלבריית להבין
      "כלכלה מבוססת צריכה=כלכלה מבוססת חוב" !!!
      להבדיל מ"כלכלה מבוססת ייצור וסחר חליפין"
      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA
      גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA


      לסיכום :
      כלכלה הינה סימולציה מעשית
      של הרעיונות והערכים המופשטים העומדים בבסיסה



      וכפי שתיאר זאת קיינס
      כך :
      "לרעיונות של כלכלנים ושל פילוסופיים פוליטיים, גם כשהם צודקים וגם כשהם טועים, יש הרבה יותר עוצמה משנהוג לחשוב.

      למעשה, העולם נשלט בידי לא הרבה יותר מזה.

      אנשים מעשיים, שמאמינים שהם פטורים מהשפעות אינטלקטואליות, הם בעצם עבדים של איזה כלכלן שאבד עליו הכלח.

      ואילו המשוגעים שבשלטון, ששומעים קולות באוויר, מזקקים את הטירוף שלהם ממה שאיזה אקדמאי קשקש כמה שנים לפני כן".
      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3515445,00.html

      מחק
    5. וד"א
      "הקניית ידי לשאינם מחונכים=ביסוס כלכלת ידע מבוססת חוב"
      מוזר בעיני כי ערן הילדסהיים
      אינו מבין
      ש"כלכלה הינה סימולציה מעשית של הרעיונות התרבותיים והאמוניים המופשטית העומדים בבסיסה"
      תרבות "הסליחה האינסופית הנוצרית"
      הובילה ישירות לכלכלה מבוססת חוב והבטחות עתידיות ל"חזרה בתשובה"
      ואגב מעניינת ההשוואה : חטא-חוב. ראו כאן
      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554457,00.html
      יסודות אלו מודגשים בתרבויות נוצריות-קתוליות-מערביות
      ולפיכך לא פלא הוא
      כי : אירלנד-פורטוגל-ספרד-יוון-קפריסין-איטליה
      הם "הבעייתיות"
      הטיב לראות זאת כבר לפני שנים : מקס וובר
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%95%D7%91%D7%A8#.D7.94.D7.90.D7.AA.D7.99.D7.A7.D7.94_.D7.94.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.98.D7.A1.D7.98.D7.A0.D7.98.D7.99.D7.AA_.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.97_.D7.94.D7.A7.D7.A4.D7.99.D7.98.D7.9C.D7.99.D7.96.D7.9D

      מחק
    6. הטיב לתאר זאת סטיבן קין



      "אם אתה מסתכל על מה שקורה בכלכלה, אתה רואה כי למעשה אין את מה שמקובל לחשוב עליו כעל מדע", אומר קין.

      "אין לך פרדיגמה אחת שלטת שנוצרה כתוצאה משנים רבות של ליטוש בין תיאוריה למבחנים אמפיריים.

      בכלכלה מעולם לא היתה פרדיגמה שלטת או עיקרית, אלא תמיד זרם אחד דומיננטי מול זרמי מחשבה אחרים, שלא נעלמו.

      בימינו הכלכלה הניאו־קלאסית שולטת, אבל יש אנשים שקוראים לעצמם כלכלנים פוסט־קיינסיאנים, כלכלנים אבולוציוניים או כלכלנים מרקסיסטיים ויש את הזרם שמכונה כלכלה אוסטרית.

      כולם קיימים וכולם מבקרים את הזרם המרכזי, ולכן זה דומה יותר למאבק בין דתות, על מיהו האל הנכון".




      "הכלכלנים הניאו־קלאסיים חיים באשליה אחת גדולה.

      הכלכלה הניאו־קלאסית שולטת מאז שנות השבעים אבל בזמן הזה הכוח הזה, השמש הזאת, הלכה וגדלה עד שגרמה למשבר.

      ועדיין, הם חוזרים אל הכלכלה הניאו־קלאסית, כי הצד הדתי שלה אומר שכלכלת השוק החופשי היא למעשה אלוהים על פני האדמה."

      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html

      מחק
    7. אנונימי, אתה בעצם אומר שתיתן ידע (כח) ק למי שיתנהג כמו שאתה מצפה ממנו? העולם לא עובד ככה. ובנוסף- למה מי אתה?

      מחק
    8. חחח
      מצחיק אתה
      ואתה בעצם אומר שעלינו לתת ידע (כח) רק לפי הקריטוריונים הבלתי מחייבים ובלתי אחראיים שאתה קבעת
      למה מי אתה ???


      בדיוק לפי הטיעון הממצה הזה שלך "פוררו את הרגולציה"
      והפיננסים עברו לשלטון...
      [וקראו לזה בשמות מפוצצים כמו : פוסטמודרניזם-דהסטרוקטורליזם-וכולי וכולי]
      ונתנו כלי נשק ל"כל מי שיש לו כסף בארה"ב"
      ורחובותיה (ורחובות ישראל) נמלאו ברצח כי "למה מי הנרצח שיגיד לנו משהו"...

      אז כן
      "העולם עבד כמה שנים ככה" כמו שרצית
      ושדד את כל השגי העבר
      עכשיו "נשאר" רק לנקות אותו מהתוצאות המעשיות של שגיונותיך...

      חחח

      מחק
  4. האוניברסיטה הפתוחה כבר עשרות שנים נותנת ללמוד לתואר ראשון ללא בגרות ופסיכומטרי.

    מה בושה בזה? הסיבה היחידה שיש בכלל תנאי קבלה זה בגלל מגבלת מקום פיזית.

    השבמחק
  5. מרקל, "המטרה העיקרית שלנו – לתקן את השגיאות שנעשו בעת הקמת גוש היורו, להיחלץ ממעגל של יצירת חובות חדשים שלא מוגבלים בשום כללים".

    ארה"ב ויפן חייבות לפתור את רמות החוב הגבוהות שלהם,

    ועל כולם לעמוד בפיתוי להגדיל את נטל החוב כדי לשפר את רמת החיים בטווח הקצר.
    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3574179,00.html

    השבמחק
  6. הבנק האירופי המרכזי הודיע כי הוא לא יכול לחשוף מסמכים שמראים כיצד יוון הסתירה הלוואות שלקחה מכיוון שחשיפה זו עשויה להחריף את המשבר ולאיים על עתיד המטבע המשותף.

    המסמכים עשויים להראות מה היה התפקיד ששיחקו הרשויות באירופה בהסתרת הגירעון של יוון במהלך כמעט עשור לפני שהמדינה נזקקה לחילוץ בהיקף 240 מיליארד יורו, ולהסדר החוב הגדול ביותר בהיסטוריה.

    חשיפת המסמכים כאשר בלומברג ביקשה אותם לראשונה ב-2010, הייתה "גורמת לתפיסות שליליות לגבי יכולתה של יוון לעמוד בחובותיה", אמרה עו"ד מטעם הבנק האירופי המרכזי, מרתה לופז טורס בדיון היום בבית המשפט האירופי בלוקסמבורג.

    "זה אותו הדבר עכשיו עם ספרד אשר אינה יכולה ללוות כסף", היא אמרה. "השווקים מגיבים באופן מאוד תנודתי. זה משפיע על כלכלת היורו".



    "השאלה היא מי ידע מה, ומתי הם ידעו זאת ?".

    התביעה שהגישה בלומברג ב-10 בדצמבר, ביקשה גישה לשני מסמכים פנימיים של דירקטוריון הבנק המרכזי המונה שישה חברים.

    המסמכים מראים כיצד יוון השתמשה בהחלפות חוב כדי להסתיר הלוואות שלקחה, כך לפי פתק שצורף למסמכים ואותו השיגה בלומברג.
    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3574225,00.html

    השבמחק
  7. אנחנו משק קטן, פתוח.

    תנועות ההון יכולות לתרום לצמיחת המשק אבל גם לבעיות.

    ההיקף הגדול של תנועות הון לתוך המשק מעמיד אותנו בפני סיכון של בריחת הון מהירה".

    כך אמר היום בארי טף, יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל וחבר הועדה המוניטרית.


    בכל הנוגע לרמת החוב אמר טף כי "העובדה שבכל העולם ממשלות מגדילות את החוב לא אומר שמצבנו משתפר. זה אומר שמצבם מורע".



    המערכת הפיננסית צריכה לשרת את הכלכלה הריאלית ולא הפוך.

    יותר מזה- המערכת הפיננסית צריכה להגן על הכלכלה הריאלית מפני המשבר.

    בהקשר זה, ציטט טף את שבועת הרופאים שמתחילה במילים : "קודם כל אל תזיק".

    "יש אנשים שחושבים שמדובר על שבועה היפוקרטית אבל זה מה שצריך להנחות את כולנו", אמר טף.
    http://www.themarker.com/markets/1.1731585

    השבמחק
  8. אם בוחנים את העובדות, עולה תמונה שונה לגמרי מהסטיגמה שדבקה בתושבי יוון.

    העובד היווני עובד בממוצע 2,017 שעות בשנה - יותר מכל עובד אחר ביבשת האירופאית, מספר ימי החופשה השנתיים שמגיע להם הוא נמוך יותר לעומת שאר מדינות אירופה, וגיל הפרישה הממוצע שעומד כיום על 61 שנה עולה כל הזמן בעקבות תוכניות הצנע המונהגות במדינה.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000757282




    אמש פרסם הפדרל ריזרב דוח לגבי מצב העושר של משקי הבית האמריקנים, לפיו העושר של מעמד הביניים בארה"ב נחתך ביותר משליש בין 2007 ל-2010, ואילו רמת העושר של המעמד הגבוה - המהווים כ-10% מהאוכלוסיה, עלתה ב-2% בתקופה זו.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000757140





    אז איך אפשר להסביר את העובדה שהתזה הכלכלית, הגורסת כי ריבית ריאלית שלילית היא מתכון בדוק לאינפלציה גבוהה, אינה מתקיימת כיום ?

    נראה כי יש לכך הסברים רבים. אחד מהם הוא רמות האבטלה הגבוהות ברוב השווקים, שפוגעות בצריכה הפרטית ואינן מאפשרות לחברות להעלות מחירים מהר מדי.
    http://www.themarker.com/markets/1.1731210

    השבמחק
  9. עיתון מקומי ספרדי מדווח הבוקר ששני המבקרים החיצוניים, שממשלת ספרד שכרה את שירותיהם על מנת להעריך את היקף הסיוע הדרוש למערכת הבנקאות המקומית, פרסמו דוח ראשוני לפיו הבנקים בספרד צריכים כ-60 מיליארד אירו על מנת לייצב אותם.

    הדיווח שמתפרסם בעיתון היומי ABC מבוסס על דוח ראשוני, שלטענתם הגיע לידיהם, וגם עדות של מקורבים לשני המבקרים אוליבר ווימן ורולנד ברגר.

    על פי הדיווח, הבנקים Novalgalicia Banco ו-CatalunyaCaixa אמורים לקבל 66% מהסכום של חבילת הסיוע, בעוד ששאר הכסף יתחלק בין 5 בנקים נוספים.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000757148



    מרקל דיברה לפני צאתה לפסגת ה-G20 שתיערך ביום שני ושלישי במקסיקו, ואמרה כי "גרמניה מנצלת את הכח הזה לטובת רווחת התושבים, לא רק בגרמניה עצמה אלא בכל האיחוד האירופי והכלכלה הגלובלית".

    מרקל שבה והצהירה כי "אין פתרונות קסם" לטיפול במשבר, כמו הנפקת היורו בונדס (אג"ח אירופי משותף לגוש היורו), וכי על אירופה לצעוד בדרך של איחוד פיסקלי, "אנחנו לא מייצרים מדיניות עבור השווקים, אלא למען עתיד האזרחים במדינה שלנו", הבהירה.

    "אני יודעת שזה קשה, שזה כואב, שזה אתגר מתמשך.


    זאת משימה הרקולסית, אבל היא בלתי נמנעת", אמרה מרקל בהתייחסה לצורך של מדינות גוש היורו לוותר על השליטה בתקציביהן לטובת הגופים הכלכליים של האיחוד.
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1731519

    השבמחק
  10. הוחרף הגירעון בחשבון השוטף כתוצאה מירידה בהשקעות של ספקולנטים תושבי חוץ (1.6 מיליארד דולר) על רקע יציאתם משוק המטבע הישראלי, והמשך השקעות של תושבי ישראל בניירות ערך סחירים בחו"ל.


    גורמים בשוק המטבע המקומי ציינו כי הזינוק בכמות הדולרים שיוצאים מישראל מול הדולרים שנכנסים אליה, יחד עם הורדת הריבית הצפויה בסוף החודש, עשויה להחריף את הלחצים לפיחות השקל מול שאר המטבעות.
    http://www.themarker.com/markets/1.1731614




    בנק ישראל חשף היום כי מאז שנת 2009 חלה עלייה משמעותית של 24% בהיקף החוב המרוכז בידי 14 הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל.


    בהרצאה שנשא היום צחי פרנקוביץ, מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל, הסביר כי היקף החוב של 14 קבוצות עסקיות בישראל שווה לכ-31% מכלל החוב של הסקטור העסקי - וזאת בהשוואה לכ-25% בלבד ב-2009.

    מדובר על גידול של 24% - המלמד על עלייה בריכוזיות האשראי במשק.


    שני שלישים מהיקף האשראי של 14 הקבוצות (כ-234 מיליארד שקל) מרוכז אצל חמש קבוצות עסקיות בלבד (154 מיליארד שקל).

    כלומר, 5 קבוצות עסקיות מחזיקות בכ-20% מהיקף האשראי של הסקטור העסקי (800 מיליארד שקל).


    76 מיליארד שקל מכל החוב העסקי מרוכז בחברות בעלות רמת מינוף גבוהה יחסית (מעל 75%), והדגיש שהחוב של קבוצת חברות אלו זו גדל בשנים האחרונות.
    http://www.themarker.com/markets/1.1731849

    השבמחק
  11. כמה בנקים אתם חושבים ניתן יהיה לחלץ? אנו בתקופה של שינוי. ההתיחסות הפיזית לעולם קורסת. תתחילו לסמוך על מה שיש בתוכם- אהבה, טוב לב, שמחה, ונתינה. זה מה שיוביל את המאות הבאות ואת האבולוציה.

    השבמחק
  12. Introducing TEMs:
    http://worldnews.msnbc.msn.com/_news/2012/06/15/12234560-people-need-some-way-out-bartering-takes-hold-in-austerity-wracked-greece?lite

    - Eran

    השבמחק
  13. אה,כן
    ואם אני אוהב את הקפה שלי עם חלב
    ואתה אוהב אותו שחור
    ולי השחור גורם בחילה ?


    אז אם לא הבנת
    ההתיחסות לעולם התפוררה בדיוק בגלל שנתנו לכל אחד לסמוך על מה שיש בתוכו...
    ביותר מדי מקרים הסתבר כי מה שיש בתוכו זה "אהבה -לעצמו ! טוב לב-רק כלפי שגיונותיו והנאותיו שלו ! שמחה-רק בתחומי עניינו שלו ! נתינה-רק אם היא משתלמת לו !"...כן, וקראו לזה "קפיטליזם-שוק חופשי-דמוקרטיה-מתירנות-חופש ללא גבולות"...

    השבמחק
  14. נראה לי שלא ממש הבנת את הרעיון שהאתר הזה מעביר. הבעיה היא לא בזה שאנשים חראות, הבעיה בזה שמערכת מחייבת אותך לדפוק אחד את השני כדי להישאר במשחק. גם לפני המצאת הבנקים והכסף מחוב לפני אלפי שנים בעידן התנ״ך היא רצח, אונס, גניבה ועוד הרבה פשעים אחרים. זה לא אומר שכל האנשים רעים וצריך להרוג אותם, כי אז לא יהיו אנשים. חלק מהאנשים רעים תמיד, הם פשוט לובשים חליפות ונוסעים בלימוזינות ומטוסים פרטים. בקשר להסתכלות פנימה- אני די בטוח שהדלאי למאה עושה מדיטציה הוא מסתכל לתוך עצמו. ומתחבר עם גיל גולים קודמים שלו או משהו כזה. ליאור

    השבמחק
  15. גם מי שעובד,עובד בפחות כסף בממוצע(כמו אצלנו).

    לא לשכח שקל יותר לקחת הלוואות כי הריבית הריאלית שלילית אבל
    קשה יותר להחזיר אותם בגלל שרוב האנשים נמצאים במחסור כספי משמעותי
    אז בפועל לא לוקחים הרבה הלוואות.
    מי שכן לוקח זה מי שחייב ויכול כמו הממשלות בקומבינת ההלוואות שערן
    הרחיב עליה.

    השבמחק
  16. אנונימי כתב:

    "ידע" הוא כח
    ו"הרשיון" הדרוש להחזקתו הוא "חינוך"
    והיות ואינך מסוגל יותר להיות מחונך וממושמע
    אסור להקנות לך ידע !!!

    לא מכיר את הסרט הזה,איפה אני קונה כרטיס?
    רוצה לומר הרחב פרט הדגם ורשום מקורות.

    השבמחק
  17. J14 בקשר לסיפור הזה שלא חייבים תעודת בגרות
    בשביל להתקבל לאוניברסיטה/מכללה ויעשו מכינה של שנה אלה שאין להם,הפגנת תמימות יוצאת דופן.

    הסיבה האמיתית לדעתי(ואני לא מדבר על הסיבות המשניות שבהם אוהבים לנופף)
    היא כסף.
    אומנם יש כאן גם מניעים פוליטיים של לכאורה עוזרים לשכבות החלשות ועושים להם קיצורי זמן במקום שנים להשלים בגרויות,שנה אחת.

    המקום באוניברסיטאות במילא מוגבל(לא בונים אוניברסיטאות חדשות) ולכן למדינה לא אכפת אם יהיו שם יותר אנשים מהמכינה או מבגרויות רגילות.
    כמות הכסף שהמדינה תשים אחרי החוק היא אותו דבר.

    תמיד אני חשבתי לעצמי בואנ'ה זה לא הגיוני,אנשים
    מביאים כסף אז מה זה אכפת למכללות אם הסטודנטים יותר טובים או פחות טובים?
    ובאמת כמו שציינו כאן בתגובות הרמה במכללות נמוכה
    בצורה משמעותית מאשר באוניברסיטאות.
    עכשיו המכללות הולכות על הפלח שוק של אלה בלי הבגרות...

    השבמחק
  18. שוב מצנזרים אותי פה
    אני דורש פיצויים
    לא אשתוק ולא אוותר לעולם על מה שעשו למשפחתי ולי ועושים לי עד היום
    מה שאני דורש אני אקבל-אני בטוח בזה כשם שאני בטוח שהשמש תזרח מחר

    השבמחק
  19. ערן אם אפשר כמה שאלות כלליות (כי אין פה פורום):

    1. כשמדינה לווה כסף מהבנק המרכזי והיא משלמת אותו עם ריבית לאן בדיוק מגיע הכסף? בארה''ב לבעלים הפרטיים של הפד? ומה בארץ הרי בנק ישראל אינו פרטי אז להיכן הכסף הולך?

    2. מה יקרה אם ישראל תבטל את הכסף כחוב? האם החוב הלאומי ימחק במקום? ואיך זה ישפיע על האג''ח, הבנקים וחברות הביטוח (או יותר נכון הפנסיה שלנו)? ואיך זה יסתדר עם כלכלות חוץ שעדיין יפעלו בשיטה הקודמת שמן ההכרח עדיין יהיו קשורים לכלכלת ישראל בצורה של מסחר, השקעות וכו'?

    3. במידה ותהיה התמוטטות כלכלית האם הכסף שלנו יהיה שווה משהו? האם משיכת כל כספנו מהבנק תעזור או שגם ככה ישאר לנו רק נייר חסר ערך בידיים? האם משמעות ההתמוטטות היא "ריסט" התחלה מ-0 עבור כולם?


    אלו כמה חורים שיש לי בהבנה של הנושא ואני אשמח לתשובות כך שאני אוכל להעביר את המידע הלאה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לאלדד:
      קודם כל אני לא J14 אלא סתם J.
      אני מבין את הטיעון שלך, אבל עדיין, אני לא חושב שהסיבה היא כלכלית.
      המדינה לא תרוויח מכך בטווח הקרוב בצורה כספית.

      אולי המכללות כן, אבל אז, אתה טוען בעצם שהלוביסטים של המכללות דחפו את השינוי הזה?
      נשמע לי לא הגיוני.

      יש לנו מערכת חינוך גרועה, שלא מייצרת מספיק אנשים שמתאימים לאקדמיה.
      בדיוק כמו שיש אחוז יחסית נמוך של תלמידים שזכאים לבגרות, במקום לשפר את המערכת, הקלו בכל פעם את תנאי קבלת הבגרות, כמו מיקוד, חומר יחסית קל, ובגרויות להדיוטות - בגרות בגאוגרפיה, בחקלאות, וכו' - כדי ששום ילד לא יצא בלי תעודת בגרות.

      כעת עושים אותו דבר עם האקדמיה. המדינה רוצה להרחיב את הקהילה האקדמית, אז במקום לשפר את מערכת החינוך, שהתלמידים עוברים במשך 12 שנים, החליטו פשוט להקל את תנאי הקבלה.

      תוכל לקרוא עוד בנושא כאן:
      http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1670399

      מחק
    2. לאנונימי ברשותך אני אענה כמיטב יכולתי:

      1. הרווחים של בנק ישראל אמורים ללכת לממשלה. אבל בנק ישראל מפסיד כסף בשנים האחרונות משום שהוא נכנס להרפתקאות של קניית דולרים, ובעת האחרונה הוא גם התחיל להמר במניות זרות. ראה:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/03/blog-post_04.html

      2. שאלה: מה יקרה אם ישראל תבטל את הכסף כחוב? האם החוב הלאומי ימחק במקום, ואיך זה ישפיע על האג''ח,?
      תשובה: תלוי מה יחליטו. בעיקרון אם מוחקים את כל החובות בין לילה כל המפקידים בבנקים ובאג"ח יגלו שאין להם כסף. לא רעיון טוב. עדיף להחליף את ההפקדות במטבע אחר (שאינו מבוסס חוב), או \ וגם לבצע מעבר הדרגתי. זה לא משהו שכדאי לשלוף מהשרוול אלא לבצע מעבר מושכל. מצד שני אם נמשיך במערכת בנוכחית מבלי לבנות אלטרנטיבה, נסיים במעבר לא מסודר ולא מושכל.


      שאלה: הבנקים וחברות הביטוח (או יותר נכון הפנסיה שלנו)? ואיך זה יסתדר עם כלכלות חוץ שעדיין יפעלו בשיטה הקודמת שמן ההכרח עדיין יהיו קשורים לכלכלת ישראל בצורה של מסחר, השקעות וכו'?

      תשובה: תלוי במעבר שעושים. אם נעשה את זה מושכל, ניתן לשמור על הפנסיות, ולתאם זאת עם כלכלות חוץ. אם זה קורה בבלאגן, סביר להניח שרוב החסכונות של הציבור ימחקו, וכנראה שסחר חוץ ישתבש מאוד.


      3. שאלה: במידה ותהיה התמוטטות כלכלית האם הכסף שלנו יהיה שווה משהו? האם משיכת כל כספנו מהבנק תעזור או שגם ככה ישאר לנו רק נייר חסר ערך בידיים? האם משמעות ההתמוטטות היא "ריסט" התחלה מ-0 עבור כולם?

      תשובה: התמוטטות כלכלית בלי הכנת "תוכנית ב'" תוביל בהסתברות די גבוהה למחיקת החסכונות אבל גם החובות. אם כולם יתחילו מאפס? לא יודע, לא בטוח בזה. השאלה האם איזה בעלויות ישארו, שכן חלק גדול מהנכסים של המדינה עדיין עלולים להימצא בידיים פרטיות.

      והערה כללית - רצוי שמעבר למערכת חדשה יעשה יחד עם שינוי מנטליות, ממירוץ צמיחה וצריכה, לשיתוף פעולה, צניעות, ועזרה הדדית. זה יפתור את כל הבעיות.

      ע'

      מחק
    3. תודה על התשובה.

      מחק
  20. מילטון פרידמן לא תמך בכלכלת החוב והוא זכה בנובל.

    השבמחק
  21. אני לא מבין דבר אחד. כולם רואים שהיורו זה כשלון מוחלט, כל מדינה עכשיו צריכה להיות מחולצת.
    למה הבנקים שם רוצים להמשיך עם השיטה הזאת? הרי גם הם "ידפקו" בסופו של דבר אחרי הקריסה של הכלכלה העולמית...

    השבמחק