יום שני, 11 בנובמבר 2013

קראו מה היה המקור המפתיע שהזניק את הצמיחה בארה"ב ושניפח בועת דוט קום חדשה

מאת: ערן הילדסהיים

כלכלת ארה"ב הפתיעה את האנליסטים וצמחה בקצב מהיר מהצפוי ברבעון האחרון. האם האמריקאים החלו לייצר פתאם יותר מוצרים? לגדל יותר ירקות או לתת יותר שירותים? מסתבר שלא זה ולא זה. התשובה המפתיעה היא שהגורם החשוב במדד הצמיחה שפורסם, היה ענף היצור והיצוא מספר 1 של האמריקנים היום: הדולר. מתברר עתה שהדפסות הדולרים של הפדרל ריזרב הוכנסו כחלק מחישוב התוצר בארה"ב,מה שהקפיץ את הצמיחה שם חזק למעלה באופן מלאכותי. קראו לאן מוזרמים כל הכספים האלה ומי הנהנה הגדול מהן? 



ביל סטיל מסביר כמה עובדות בסיסיות בדו"ח התקופתי שלו. אחת מהן מסבירה את הסיבה מדוע בארה"ב נרשמה צמיחה כל כך גבוהה ,כאשר הכלכלה האמיתית שם בעצם נמצאת במיתון. מסתבר שבחישוב התמ״ג האמריקאי (התוצר שמיוצר בארה"ב בשנה ומשמש כמדד הצמיחה) מחושבים גם הזרמות/הדפסות הכספים של הפד לממשל. תהליך זה ממכונה 'הקלה כמותית' (QE). כל מה שהפד עושה בתהליך הוא להקיש מספר עם כמה אפסים ולשלוח אותו כהלוואה לתוך חשבון הבנק של הממשל האמריקאי או של חשבונות בנקים אחרים והופ.. התוצר עולה והצמיחה הנרשמת הופכת לגבוהה במיוחד. כלכלה נכנסת למיתון באופן רישמי כאשר קיימים שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית. לפיכך בהתעלם מהדפסות הכסף בחישוב התמ״ג, מצא סטיל, כי הכלכלה האמריקאית היתה מוכרזת ככלכלה במיתון כבר במשך שנה שלמה. המשמעות של התהליך היא מרחיקת לכת -בצורה כזו יכול הפדרל ריזרב לשלוט בנתוני הצמיחה באופן מלאכותי וליצר כסף ככל שידרש , כך ש"על הנייר" ארה"ב לא תחשב ככלכלה במיתון או בשפל. כל הכסף הזה של הפד ניתן כהלוואה ,כך שהוא בו זמנית גורם לגדילה עצומה בכמות החובות במשק וגם גורם לאינפלציה.



אז לאן זורמים כל הכספים האלה שנוצרים כתוצאה מההקלה הכמותית ומהריבית האפסית?
חלק להחזר חובות וחלק אחר לניפוח בועות ספקולטיביות שמעשירות עוד את העשירים ממילא. אחת הבועות הגדולות שמתפתחת ממש מול עיננו בתקופה זו, היא בועת האינטרנט. שימו לב לכמה נתונים מדהימים בנוגע לשוק הזה:
1. שוויה של טוויטר היום בשוק הוא 31 מיליארד דולר. כל זה למרות ,שטוויטר הפסידה 64.6 מיליון דולר ברבעון הקודם ויש לה היסטוריה ארוכה בה היא לא מצליחה לייצר רווחים. התחזית כרגע שהיא כלל לא תהיה רווחית גם עד שנת 2015.
2. שוויה של רשת שיתוף התמונות Pinterest ,על פי CNBC ,הוא 3.8 מיליארד דולר, וזאת למרות שמעולם לא יצרה רווח.
3. יאהוו (Yahoo) רכשה את טאמבלר, אתר אינטרנט המשמש כפלטפורמה לפרסום מיקרו-בלוגים,  ביותר מיליארד דולר. זאת אף על פי שרווחי טאמבלר כל כך נמוכים ,שיאהוו אפילו לא היתה צריכה לדווח עליהם בדוחו"ת הפיננסים שלה.
4. שוויה של סנאפצ'אט ,המספקת שירות אינטרנטי שמאפשר לשלוח הודעות שנמחקות אוטומטית, מוערך ב4 מיליארד דולר, וזאת למרות שיש לה אפס רווחים ורבים מפקפקים במודל העיסקי שלו.
5. The stock of Rocket Fuel, שהוא אתר פרסומות אונליין, נסחר בבורסה תחת שווי שוק של 2 מיליארד דולר,למרות שמעולם לא ייצר רווח.

מי מפסיד מכל זה?
כל האזרחים שרוצים לחסוך ולהמנע מלהשקיע את כספם בקזינו של הבורסה או בשוק הדיור הספקולטיבי.

18 תגובות:

  1. ההקלה הכמותית שביל מדבר עליה לא נכנסת בצורה ישירה בחישוב התמ"ג. הריביות הנמוכות מגבירות את הצריכה מבוססת החוב ואת ההוצאה הממשלתית שתופחת בקצב גבוה - שהם 2 המרכיבים שמעלים את התמ"ג.

    השבמחק
    תשובות
    1. עשית סלט שלם::
      מה הקשר בין ההקלה הכמותית לריבית הנמוכה ולהוצאה הממשלתית?

      מחק
    2. לירן, תוכל לפרט?
      זה שהריבית הנמוכה מגבירה את הצריכה (קנייה בהלוואה) זה ברור. אבל האם אתה מתכוון שהצמיחה גדלה כי היא מחשבת את הריבית של המדינה על החוב הגדל וזה חלק מהצמיחה? או את הוצאות הממשלה שנובעות מחוב שזו צמיחה לכל דבר גם אם הצורה שהיא נעשת בעייתית.

      מחק
    3. אני חייב לחדד את מה שכתבתי למעלה. הכוונה הייתה לכתוב שחישוב התוצר איננו כולל את הדפסת הכסף בצורה ישירה אלא כעקיפה - בעיקר דרך הצריכה הפרטית. לגבי ההוצאה הממשלתית - כשהבנק המרכזי רוכש אג"ח ממשלתי הוא מוריד את מחירו ובכך מאפשר לממשלה להגדיל את ההוצאות הנוכחיות שלה מבלי לחשוש לתשלומים עתידיים גבוהים.

      אני מסכים לגמרי עם מה שביל אומר אני רק אוסיף שהמגמה הזאת החלה בתקופות מוקדמות הרבה יותר ולטעמי הם הבסיס לשינוים הקיצוניים בשוק האמריקאי. בשנות ה-60 הצריכה האמריקאית היוותה רק 58% מהתוצר בניגוד ל-70% של היום. גם ההוצאה הממשלתית הייתה נמוכה בערך כ-5% מהתמ"ג בעוד היום היא נוגעת ב-20%!
      http://www.data360.org/pub_dp_report.aspx?Data_Plot_Id=768&count=all

      זה עדין סלט? אני אשמח להערות.

      מחק
    4. אם הצריכה היא 12% יותר בתוצר מאשר משנות השישים האם זה אינו מעיד על איכות חיים גבוהה יותר? בעבר התוצר היה גבוה יותר בשל יצוא כנראה, או בשל הוצאות מלחמה בויאטנם. ההוצאה הממשלתית גבוה יותר מכיוון שאנחנו במצב כלכלי יוצא דופן, נלחמים עדיין במשבר. האם ההוצאה הממשלתית גבוה יותר בשל המלחמה באפגניסטן? או בשל פיתוח דרכים? או בשל תמיכה בנזקקים? זה מה שחשוב, הצורה של ההוצאה הממשלתית.
      מהטבלה שהעלת אפשר לראות שהיצוא גדל מאד לאחרונה, אבל לא הפער בין היצוא ליבוא. שהחסכון של משקי הבית עלה שזה סימן טוב. קשה להבין את המספרים

      מחק
    5. השאלה מאיפה מגיעה הצריכה הפרטית, האם היא מגיעה בצורה אורגנית מהגידול בחסכון או על חשבונו. כשבוחנים את המספרים אפשר לראות שהחסכון האמריקאי מצטמצם עם הזמן ועוצר את תהליך צבירת ההון המתגברת (פונקציית האקספוננט שעליה דובר כאן בהרחבה).
      לגבי ההוצאה הממשלתית - ההוצאה הכפילה את עצמה פי 5! בפחות ממאה שנה, אני לא רואה איך ההוצאה הזאת עזרה לאדם האמריקאי הפשוט. מלחמות מיותרות ומכונים ומועצות פדרליות ממלאים את וושינגטון עד כדי כך שהיא עברה את הסיליקון ואלי מבחינת הגודל - ואפשר להסכים שהיא 'מייצרת' הרבה פחות.

      מחק
  2. לא הבנתי את הסוף. למה האזרחים שחוסכים (נגיד, קונים אגח צמוד מדד של מדינת ישראל, או סתם שמים כסף בפקמ בריבית אפסית, או בתוכנית חסכון ארוכת-מועד צמודת מדד) מפסידים מזה?

    ושאלת הבהרה אחרת: לוּ הפד היה מדפיס את הכסף ומעביר לממשל בלי שזו תהיה הלוואה, עדיין היתה לך בעיה? הרי אז זו היתה כלכלה שאינה מבוססת חוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. המדד למרות שאמור ליצר את האינפלציה איננו עושה זאת. אם תשקיע כסף במדד ערכו ירד למרות שהמדינה תתעקש שלא הפסדת כלום.
      אם הממשלה היתה סתם מדפיסה כסף, מה שאסור לפי החוק, ומה שלמעשה קורה כיום בכל זאת תוך סיבון החוק, באמת החוב שלה לא היה גדל. אבל אני לא חושב שערן מדבר על כלכלת חוב רק בהתיחסות לממשלה אלא בהתיחסות כללית, הבנק מקבל כספים ומלווה אותם וכך נוצר הכסף.
      כל הרעיון של הלואת כספים דרך אגחים נועד להראות שלכסף יש ערך והוא מגובה במשהו. אם הממשלה סתם תדפיס כסף מתי שמתחשק לה לא יהיה לו שום ערך.
      ככה אני מבין את זה

      מחק
  3. חיפשתי את החברות שמוזכרות, לא מצאתי בנסדק אף אחת מהן מלבד טויטר.
    אז היכן הם ניסחרים? אולי נוכל לעשות קופה קטנה עם שורטים על המניות?
    ואם הן מוערכות הערכה מופרזת כחברות פרטיות, אז מה? יש לי חתול ששוה מליון דולר. אז מה?
    איך זה משפיע אם הציבור לא משלם את הערך המופרך?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא כולן נסחרות. חלק מופיעות כחלק מחברה נסחרת אחרת (יאהו למשל)

      מחק
  4. וכשנגיד בנק ישראל מדפיס ש"ח וקונה אתם דולרים ? האם זה מוסיף לצמיחה של ישראל? ביחוד אם ערך הדולר יורד

    השבמחק
  5. ככה להפתיע אצל גיא זהר???
    עלה לי חיוך ענק!
    מחכה למחר..

    השבמחק
  6. ערן, בתור אחד שלא ממש מבין בכלכלה...

    איך זה בעצם פוגע באלה שרוצים לחסוך אבל לא בבורסה ולא בנדלן?

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה שערן מצביע עליה היא אינפלציה ואינפלציה גורמת לחסכונות הדולרים שלך להשחק.

      מחק
  7. כלכלת האינטרנט חולה מחלה אנושה, בועת הדוט קום בעיצומה. 2001 תהיה משחק ילדים לעומת התפוצצות הבועה הבאה.

    שווה להקשיב לג'רון לנייר ולקרוא את את הספרים שלו בתחום

    http://www.youtube.com/watch?v=XdEuII9cv-U

    השבמחק
  8. האם כדאי לקנות עכשיו זהב?

    השבמחק