עוד צעד של הבעת אי אמון במטבעות הפיאט מבוססי החוב שלנו נעשה על ידי הבנק המרכזי של רוסיה שאישר שלשום את היותם של מטבעות הזהב והכסף (המתכת) כהילך חוקי (אמצעי תשלום שחייבים לכבד אותו) בפדרציה הרוסית.
היום על פי החוק במדינת ישראל אם תנסו לבצע עסקאות מכירה/קניה באמצעות מטבעות זהב או כסף במקום השקל,סביר להניח שתתקלו בבעיות שיכולות לנבוע מעבירות מס ועד סירוב של גופים בנקאיים או אחרים לקבל את המתכות היקרות שלכם כתשלום עבור עבודה או לצורך תשלום חובות. מי שבד"כ מחליט באיזה מטבע מותר להשתמש במדינה ובאיזה לא הוא נגיד הבנק המרכזי.
המצב נכון כמעט בכל העולם אולם הבנק המרכזי של רוסיה שחרר ביום שני את ההודעה המפתיעה באה:
"מטבעות [הזהב והכסף הנראים בתמונה למטה] הן מטבעות הילך חוקי לצורך תשלומים בפדרציה הרוסית וחייבים להתקבל לפי ערכם הנקוב בכל סוגי התשלומים ללא שום מגבלה"
מקור ההודעה:
הודעת הבנק המרכזי של רוסיה
היום על פי החוק במדינת ישראל אם תנסו לבצע עסקאות מכירה/קניה באמצעות מטבעות זהב או כסף במקום השקל,סביר להניח שתתקלו בבעיות שיכולות לנבוע מעבירות מס ועד סירוב של גופים בנקאיים או אחרים לקבל את המתכות היקרות שלכם כתשלום עבור עבודה או לצורך תשלום חובות. מי שבד"כ מחליט באיזה מטבע מותר להשתמש במדינה ובאיזה לא הוא נגיד הבנק המרכזי.
המצב נכון כמעט בכל העולם אולם הבנק המרכזי של רוסיה שחרר ביום שני את ההודעה המפתיעה באה:
"מטבעות [הזהב והכסף הנראים בתמונה למטה] הן מטבעות הילך חוקי לצורך תשלומים בפדרציה הרוסית וחייבים להתקבל לפי ערכם הנקוב בכל סוגי התשלומים ללא שום מגבלה"
מקור ההודעה:
הודעת הבנק המרכזי של רוסיה
בואו נדייק: מדובר בהנפקת מטבעות /מטילים לאספנים. נכון שיש להם ערך נקוב אבל שימו לב שמדובר בערכים מצחיקים כך שאדף אדם שפוי לא ישתמשמ במטיל ששוקל חצי אונקיית זהב טהור כדי לשלם תשלום של 100 רובל (בקושי שלושה דולר). מטבעות ממתכות יקרות שמהווים הילך חוקי באופן רשמי, אבל שפועל משמשים רק אספנים, קיימים כבר שנים רבות בישראל וברוב מדינות העולם. החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מנפיקה מדי שנה עשרות מטבעות כאלה. מתי ראיתם מישהו שקנה מוצר ב-5 שקלים ושילם במטבע זהב הזמיר והתאנה שערכו בשוק האספנים קרוב ל-1000$?
השבמחקדני,
מחקהזהב משמש אספנים זה ידוע אבל הוא לא הילך חוקי. מה המקור לידיעה שלך שהזהב הוא הילך חוקי בישראל?
שלום ערן, המשך לשיחתנו
השבמחק18 בדצמבר 2012 08:40
שלום השמיים יפלו,
1. בנק ישראל הוא זה הגוף היחידי שמדפיס את הכסף במדינה על פי חוק בנק ישראל. לממשלה אסור להתערב בפעולותיו והחלטותיו.
2. בנקים מסחריים לא מדפיסים כסף - הם מייצרים אותו כרשומה במחשב בכל העולם וזאת על פי מה שאומר בנק ישראל והבנקים המרכזיים בעצמם. אם אתה טוען שבהונג קונג זה שונה -הבא סימוכין. אם אתה טוען שבנק ישראל שינה את ההנחיות -הבא סימוכין.
3. הבנק מרויח את רוב כספו מהפער בין עמלת החובה לזכות (ראה את דוחות הבנקים האחרונים). הוא מרויח בנוסף גם סכום נאה מעמלות.
4. בדוחות בנק ישראל האחרונים מצוין שהבנקים הם אלה שמחזיקים בחלק מחובות הממשלה ולא הפוך. מאין הבאת את הנתון שממשלה מלווה לבנקים -הבא סימוכין.
5. השיטה המוניטרית זהה בכל העולם וגם במדינות "קומוניסטיות" הממשלה לא מיצרת את הכסף ומלווה אותו דרך הבנקים. הערת אגב: קומוניזים אמיתי מעולם לא התקיים באף מדינה ב100 שנים האחרונות.
6. התעלמת מההשפעות הקשות שיש לאינפלציה עלינו, על כדור הארץ ועל הקיימות של כולנו.
ועוד נתון סטטיסטי :
הוכח כבר פה (חפש במאמרים ישנים יותר) באתר שפחות מכ-3% מכל הכסף שנמצא במחזור הוא כסף מודפס על ידי בנק ישראל וכל השאר (למעלה מ97%) הם כספים שיוצרו על ידי בנקים מסחריים כרשומות במחשב. אתה טוען שזה לא נכון -הבא סימוכין הסותרים זאת.
ערן
****************
וזו תשובתי
השיטה הפיננסית בהונג קונג, מדינה קטנה שרשמית אינה אפילו מדינה, היא קוריוז ולא ניתן להסיק ממנה הרבה, למרות שהיה כלכלן זוכה בפרס נובל בשם מילטון פרידמן שהיה מסתובב באוניברסיטאות באמריקה ונושא הרצאות בהן הוא היה משווה את ישראל להונג קונג וטוען שיש להן הרבה מהמשותף.
בהונג קונג הבנק המרכזי הוא פשוט משרד ממשלתי,
http://en.wikipedia.org/wiki/Hong_Kong_Monetary_Authority
אבל אי ההפרדה הזו אפשרית אולי רק מאחר ובהונג קונג שיטת הבחירות שונה והממשל אינו מיצג מפלגות. ובכל זאת הונג קונג היא מדינה שחייה על הכנסות מפיננסינג עולמי ועומדת להיות מספר 1 בעולם בנפח הכספים תוך כ10-15 שנים, יותר מאנגליה וניו יורק. בכל זאת אני לא חושב שיש לבנק המרכזי של הונג קונג הבדל משמעותי מתפקוד בנק ישראל או הפדרל רזרב. בשנות ה90 כאשר משקיעים זרים ניסו למוטט את הבורסה בשורטים הבנק ההמרכזי של הונג קונג קנה מניות בטרוף למנוע מפולת, בערך כפי שעושה ברננקי כיום. אני מניח שכל הרווחים של הבנק המרכזי הם חלק מהכנסות הממשלה. כך גם הנחתי לגבי בנק ישראל. כשאני אומר שהממשלה בישראל מלווה כסף לבנקים אני מתכוון שבנק ישראל עושה את זה. תמיד הנחתי שרווחי בנק ישראל הם כמוסד צבורי רווחי המדינה. ובעצם לאן הולכים כל הרווחים של בנק ישראל? הוא מלווה כסף בריבית לבנקים, הוא קונה מאות מיליוני דולרים, משקיע במניית אפל שירדה מאד, ובעצם למה הוא עושה את זה? כדי להגדיל את הרווחים שלו? האם זה אמור להיות מוסד רווחי? מה בדיוק קורה עם כל הרווח במאזנים? וכנ"ל לגבי הבנק האירופאי והאמריקאי. כשברננקי מקבל את הריבית על האגח"ים שהוא קנה, לאיזה מאזן זה נכנס ומי נהנה מהרווחים? פשוט מאפסים את המאזן בחג המולד? אם הבנקים המסחריים מקבלים מהבנק המרכזי כספים כמעט בלי הגבלה ומשתמשים בהם לקנות אג"ח של מדינה בריבית גבוהה יותר, איך אפשר למנוע את העיוות הזה? בסין כשהבנק המרכזי מלווה כסף לבנק הוא גם אומר לו מה לעשות אם זה כי הכל של הממשלה. אולי ככה צריך להיות כדי לסלק את המתווכים.
הבנק של הונג קונג מדפיס רק את השטרות של 10$, והם שונים במראם מכלל השטרות. (באתר שהפנתי אליו זה כתוב בתחילה ויש הפניה ללינק לשטרות שם מתואר המצב.)
השבמחקכל הכסף בהונג קונג מודפס על ידי הסניפים המקומיים של 3 בנקים מסחריים גדולים שאף אחד מהם אינו הונג קונגי. ממש כאילו שבל"ל היה מדפיס ₪ בל"ל או סיטיבנק היה מדפיס ש"ח סיטיבנק. כל שטר של בנק שונה במראהו לחלוטין משל שאר הבנקים וכתוב עליו שם הבנק שהדפיס אותו. אבל זה רק קוריוז, מה זה משנה טכנית מי הדפיס את השטר? אם בנק ישראל נותן לבל"ל על המחשב סכום כסף ואומר לו: תדפיס אותו, או תעשה ממנו הלואה או מניה או תקנה אתו סניף? פסיכולוגית זה די נוח לבנק:לפני מספר שנים עובד של חברת טלפונים מקומית שלח לכל מחזיקי הסלולרי טקסט בו הוא הודיע שבנק מסוים עומד להתמוטט ויש למשוך את הכספים משם. בבהלה שנוצרה אנשים עמדו בתורים למשוך חסכונות במזומן והבנק המרכזי אשר לבנק הפרטי מיד להדפיס כמה כסף שהוא צריך, משאיות עם שטרות חמים הגיעו לבנקים תוך שעות ולמחרת כבר איש לא טרח לבא לקחת את כספו.
ברור לי ש כ 3 אחוז מהכסף ואולי פחות הוא כסף מודפס. מה מוגדר בכלל ככסף? כל מה שרשום עליו ערך נקוב ונתן להמרה זה כסף ואפשר ליצר זאת בהרבה צורות, אבל האם זו לא היתה הכוונה המקורית של הבנק המרכזי שאמור לקבוע לפי המצב הכלכלי את כושר השכפול של הכסף של הבנקים? לאפשר לבנק לתת כלי עזר להתפתחות הכלכלה? 0ולא ליצור רווח לבנק). יש לנו פה משחק מונופול שהבנקאי שאמור להיות כלי משחק מחליט להיות שחקן פעיל. המפולת העולמית נגרמה על ידי שכפול יתר של כסף ללא ערך אמיתי. אבל כיצד אתה יכול למנוע מבנק מלייצר כסף ולהלוות? הבנקים היו קיימים עוד לפני הבנקים המרכזיים, ואם בנק רוצה להנפיק נגזרים איך אתה יכול למנוע ממנו? הנגזרים הם שיצרו את הניפוח והמפולת כי כבר אי אפשר להבין את ערכם הממשי ואם יש מספיק תאבי בצע שקונים אותם האם הממשלה צריכה לדאוג להם במפלתם?. גם כשחברה מנפיקה מניות היא מייצרת כסף, כשבנק מודיע שהוא מוכר זהב על הנייר ואין לזה גבוי גם אז אתה לא יכול למנוע את זה, הכל שאלה של אמון של זה שקונה את הנייר. אותו דבר לגבי קומודיטי אחרים. אני יכול למכור לך נייר שעליו אני מתחייב למכור לך את המכונית שלי עוד X שנים בY כסף ואתה יכול למכור את הנייר הזה הלאה והנה יצרנו כסף מנייר. וזה רק תפוח אדמה לוהט כי אם המכונית שלי תיגנב זה שמחזיק בנייר אחרון אכל אותה ויש הרבה תפוחי אדמה לוהטים כאלו.
ומה יקרה מחר אם הבנק המרכזי יחליט להתערב בפוליטיקה? הרי ההפרדה נוצרה כדי למנוע פוליטיזציה, אבל מה עם ברננקי יודיע לאובמה שהוא לא מוכן לקנות אג"ח אמריקאי כשאובמה מעביר את הכסף הזה להלוואות סטודנטים שמתאדות והצבור צריך לשלם, או לעזרה בחברות רכב אמריקאיות שבעצם כבר לא שייכות לאמריקה. סכום של 25 בליון דולר, למעלה מ 100 אלף דולר לכל פועל בחברות הרכב, התאדה ונעלם במסע החילוץ של אובמה לתעשית הרכב לג'י.אם ולקרייזלר שהיא אגב כבר חברת בת של פיאט האיטלקית ולא אמריקאית (זה נושא שהיית יכול לכתוב כתבה עליו). ומה יהיה אם נגיד בנק ישראל יתנגד לבניה בשטחים שהיא בזבוז כסף לדעתו? או נגיד בנק אירופה ידרוש שיון תעביר את האיים שלה כערבות לגרמניה?
אני חושב שעלינו לחלק את הנושא ל3 שלבים, ביקורת על התנהגות בנקים מרכזים, ביקורת על התנהגות הבנקים ובקורת על התנהגות הממשלות.
אם בנק מסחרי מתמוטט וזה פוגע בכלכלה והמדינה צריכה לחלץ אותו יש פה בעיה מסוימת. בשנות ה 80 זה קרה בארץ והממשלה חילצה את הבנקים, למחזיקי המניות נתנו אגרות חוב של המדינה שבאיזה שלב שלמו כ 18 אחוז ריבית לשנה ובסופו של הסיפור חזרה המדינה והפריטה אותם. כל הסיפור נעשה על גבם של המשקיעים הקטנים הטפשים החוסכים. אני לא רואה איך אתה יכול למנוע את זה. אנחנו חיים במציאות שאתה חייב להיות כל הזמן בחובות כדי לפחות לעמוד במקום כי זו המציאות הכלכלית.
אני מתקשה להבין את הפתרונות שהשיטה המוניטרתי החדשה שאתה דוגל בה מציעה.
אתה יכול לדרוש מממשלה להמנע מלהכנס לחוב גדול מהתוצר הלאומי הגולמי שלה, אבל זה עלול ליצור מיתון או כמו שקוראים לזה כיום צוק פיסקלי ולהקטין את התחרות שלה כלפי שאר המדינות מסביב. אולי רק כשכל העולם יתאחד למדינה אחת חלק מהבעיות יפתרו.
אתה חוזר ומתאר מציאות שאתה חותר אליה שבה כל אחד משתמש רק בכסף שיש לו ולא מיצר יש מאיין, אבל 1. איך אתה עובר מהמציאות הנוכחית לעולם החדש? ו 2. האם זה לא סותר את סיבת קיום הבנקים או הבורסות שנועדו לפתח ולקדם את הכלכלה? אתה מחזיר אותנו לימי הביניים ומנתק כלכלה מכלכלה מה שמקטין את היעילות שלה. זה לא מציאותי.
השבמחקאנחנו התקדמנו מאד בשל שיטת הכלכלהוהמשברים הכלכלים נוצרו בעיקר בשל אנשים שרצו להרוויח באופן פרטי ולגזור קופון ולא היה פיקוח מספיק עליהם וגם לא אפשרי לפקח. ובכל זאת השיטה עבדה 70 שנה או יותר והביאה אותנו לעולם טוב יותר בזמן קצר
צריך להיזהר מכסף של מתכות יקרות. כאשר הוא מופיע, הוא יוצר מעמדות ומפריד בין אלה שיש להם - המעטים, לבין אלה שאין להם הרוב - שנמצא בחוב.
השבמחקלדעתי זה מאותת על סכנה.
עדיף לכל אזרח להימנע מחובות ככל האפשר, וחבל שכל העדר רץ ולוקח משכנתאות כאילו אין מחר.
בעצם, אולי באמת אין מחר....
נחכה ונראה...
מיכל
לא טענתי שזהב ככל הוא הילך חויק בישראל אלא משטבעות זהב עם ערך נקוב שמונפקות ע"י החברה הממשלתית למדליות ומטבעות הן הילך חוקי. הדבר מצויין בפירוש בכל הפרסומים שלהם וזו רשות ממלכתית. הנה דוגמא אחת שמראה עד כמה זה מגוחך: מבטעות זהב וכסף (המתכת) בעריכים מצחיקים של קלים בודדים. מבחינה חוקית, זהו אמצעי תשלוםפ לכל דבר אבל מי ישלם חוב של 10 ש"ח במטבע זהב ששווי המתכת שבו אלפי שקלים?
השבמחקhttp://israelmint.com/?section=43807&product=4243&lineItem=2796
מצטרף להשמיים ייפלו: גם שטרות סקוטלנד וצפון אירלנד מונפקים ע"י בנקים מקומיים, לא בנק מרכזי והם הילך חוקי בכל רחבי הממלכה המאוחדת. ומתברר שאין שום קסם מיוחד בהם:לבריטניה יש יחס חוב תוצר מן הגרועים בעולם, האינלפציה בפועל שם גבוהה (להיערכתי לפחות 10% בשנה, כמובן שהסטטיסטיקה הרשמית משקרת, אבל זה לא חדש לאיש) וגם שם מדובר בניירות צבעוניים חסרי ערך של ממש. אז מה בדיוק הרבותא בהנפקת כסף צו ע"י רשות שאינה בנק מרכזי?
השבמחקאתם יודעים ממה אני חושש? שאחרי שפמפמתם לאנשים חסרי השכלה ובהנה שכל מה שנדרש הוא להעביר את המסכות לייצרו כסף צו לידי מדינה אן ועדה יתברר לפתע עד כמה זה רעיון גרוע שרק מחמיר את הבעיות בשיטה הנוכחית. והאמת? לא צריך להיות מופתעים מדי. זה כבר נוסה במדינות רבות ועבד רע לתפארת. אז למה לחזור לאותו רעיון גרוע? השלב הבא יהיה לחזור להדפסת כסף ע"י בנקים מסחריים קטנים תמורת פקדונות זהב -- ואז לחכות עד שאותם בנקים יקרסו והציבור יישאר עם פיסות נייר חסרות כל ערך.
ועוד נקודה: ערן העלה אתצ הטענה המוכרת שבשיטה הנוכחית נדרש לייצר כסף חדש בחוב ומדובר בתהליך מעגלי שסופו היפר אינפלציה. זה נכון תאורטית אבל השאלה שלא נשאלה היא אחרת לחלוטין: מי קבע שצריך לייצר כל העת כסף חדש? הרי בלוף הצמיחה גורם לזה. מישהו חשב פעם שאולי כדאי לעצור את הטריוף הזה של ייצרו כסף חדש ולהסתפק בכמות כסף קבועה פחות או יותר, תשגדל רק בהתאם לגידול האכולוסיה? הרי במדינות אירופה שי בכלל מאזן גידול אוכלוסיה שלילי והן "מייבאות" מהגרים כדי לפצות על כך. ויש מדינות שבהן מאזן גידול האכולוסיה עומד על אפס אחוז באופן קבוע. מדוע באותן מדינות צריך להגדיל את כמות הכסף? כל רעיון הצמיחה הוא נושא שצריך היה להביחן מחדש במחשבה רעננה, ואילו פה מטיפים רק להעברת הסמכות להפעיל מכונות דפוס לידי ועדה ממלכתית כזו או אחרת.
דני ,
מחקעל שטרות של סקוטלנד וצפון אירלנד רשום שאלו שטרות של הבנק המרכזי.
בכלל אתה קצת הופך גם את היוצרות: השיטה מחייבת צמיחה לא מבוקרת כדי שיהיה אפשר להחזיר את חובות העבר.. זה מרדף אבוד מראש.אם לא תהיה צמיחה לא מבוקרת בשיטה הנוכחית הכל יקרוס וזה בדיוק הנושא המדובר פה.
ברגע שתעביר את הכסף לגוף בילתי תלוי לא תוכל לגרום לצמיחה לא מבוקרת על חשבון העתיד. ובכלל מה שיפה באתר זה זה שהם לא מציעים פתרון אחד אלא רבים ואתה מתיחס רק לפתרון אחד.
מתי יושם הרעיון הזה אגב בעבר כפי שאתה טוען שתהיה ועדה בילתי תלויה?
הרשה לי לחלוק עליך. הנה דוגמא אקראית שמצאתי באיביי לשטר של 20 לי"שט מסקוטלנד. שום בנקר מרכזי לא חתום עליו אלא בנק קליידסדייל (בנק פרטי גדול , כמו בנק הפועלים אצלנו): http://www.ebay.com/itm/CLYDESDALE-BANK-SCOTTISH-REPLACEMENT-20-BANKNOTE-EZZ-2009-/360519891406?pt=UK_Coins_Banknotes_GL&hash=item53f0a8f9ce
השבמחקוהנה דוגמא לשטר של פרובינשל בנק בצפון אירלנד: http://www.ebay.com/itm/NORTHERN-IRELAND-1-POUND-1977-P-247a-F-PROVINCIAL-BANK-OF-IRELAND-/310530224648?pt=Paper_Money&hash=item484d0b3208
אין פה זכר לבנק המרכזי. ומה ההבדל? שני השטרות האלה לא שווים משטרות לירות שטרלינג של בנק אנגליה ואין בהם שום הגנה מפני אינפלציה.
שנית, מה זה בדיוק "ועדה בלתי תלויה"? ועדה פלרמנטרית שבה חברי כנסת שמייצגים את כל מגזרי החברה הישראלית יחלקו כספים למקורבים? דירקטוריון של מקורבים ומינויים פוליטיים? טכנוקרטים מומחים (כאלה יש כבר בכל בנק מרכזי אגב)? מי בדיוק האנשים הנהדרים האלה שיעמדו בפרץ של שביתות עובד נמל ואחיות למשל? וכיצד הם יתמודדו עם בחירות קרובות כשיצטרכו לרצות את קהל הבוחרים שלהם? איך הם יעמדו בלחץ מחאה חברתית אמיתית או מבויימת שתדרוש מהם לסבסד גני ילדים מגיל חצי שנה? במה ועדה כזו טובה יותר מבנק ישראל (נניח)?
בכלל, מה משנה מה כתוב על אותה פיסת נייר צבעונית? "בנק ישראל" או "מדינת ישראל"? ננעלתם על קונצפציה ואתם משווקים אותה כאורים והתומים של כל פתרון מוניטרי. אני מצטער אבל ברוסיה הסטאלינסיטית כסף יוצר ע"י המדינה וכך גם ברפובליקת ויימאר ואפילו בימי אוויטה פרון. בכל המקרים האלה, המדינות שקעו בחובות עתק ואינפלציה למרות פתרון הקסם (ואולי אף בגללו) של הדפסת כסף בלי חשבון ובלי חוב.
אין לממשלות שום יתרון יחסי בייצור כסף (ולמען האמת, אני מאמין שאין להן שום יתרון יחסי בשום דבר פרט אולי לביטחון) כך שאני לא מבין מי קבע שאותה ועדה ערטילאית תנהל טוב יותר את ענייני הכספים במדינה במיוחד כשמדובר במערכת מוניטרית המבוססת על כסף צו. מישהו פה כתב בעבר "מטרות ראויות". הבעיה היא שמטרות שונות מאוד הן מטרות ראויות בעיני מגזרים שונים. לציבור הערבי, חרדי, עולים חדשים, ישראלים ותיקים, אנשי צבא וביטחון, תעשיינים וכו וכו יש סדר עדיפויות שונה. מי יקבע למה נכון להקצות כספים ולמה לא?
הפיתוי ללחוץ על כפתור מכונת הדפוס גדול באותה המידה כשמדובר בועדה ערטילאית או כשמדובר בנגיד הפד. וכדאי שתפנימו עוד אמת פשוטה: כסף שמיוצר יש מאין שווה בדיוק מה שהוא שווה: האמון שהציבור רוחש לו, עם אינפלציה וחוב או בלעדיהם. כל עוד אתם נצמדים למנגנון כסף צו, אין זה באמת משנה מי יחתום על הניירות הצבעוניים.
דני,
מחקאתה מפספס את הבעיה בגדול 0זה לא השאלה מי מייצר את הכסף אלא איך מייצרים אותו.
אתה חייב להבין גם את ההבדל בין בנק ישראל במתכונותו הנוכחית בתור היותו עצמאי שלא כפוף להחלטות הממשלה (ע"פ החוק הקיים) לבין מדינת ישראל. היום בנק ישראל מדפיס את הכסף ומלווה אותו למדינה. המדינה משלמת ריבית לבנק ישראל ולשאר נושיה על הכסף הזה. סך כל הריבית שישראל משלמת על החוב שלה שווה לכל המס במקור שהיא גובה מאזרחיה (מה ההגיון בזה?).אם המדינה מייצרת את הכסף היא לא צריכה לשלם ריבית על הכסף הזה. וזה עוד בלי לדבר על כך שבשיטה הזו כל הכסף המיוצר הוא חוב שלעולם אי אפשר יהיה להחזיר לבנקים. כלומר אתה משועבד להם לנצח לפי שיטה זו.
באתר דובר מספר פעמים על איך תורכב הועדה ואפילו נדמה לי שזה היה בשבוע שעבר ואגב שוב יש פתרונות נוספים שמוצעים פה.
השאלה היא שוב לא מי מייצר את הכסף אלא איך מייצרים אותו .. אתה אוהב תאורים היסטוריים אז בבקשה:
בגרמניה הנאצית היה בנק מרכזי אבל כזה שהעביר כסף למדינה ללא חוב (או בחוב שלעולם לא הוחזר שזה אותו דבר) ואכן גרמניה תוך 4 שנים ממצב שהיתה הכלכלה הגרועה בעולם הפכה לכלכלה השניה בעוצמתה אחרי ארה"ב עד כדי חזקה שכל אומות העולם היו צריכים להתאחד כדי לנצח אותה. דווקא בשיטה הקודמת שבה הכסף נוצר מחוב בתקופת רפבליקת ואימר היא נכנסה לחובות עתק והיפר אינפלציה (ואגב ברפאבליקת ואימר היה בנק מרכזי שייצר את הכסף). זה נכון גם לגבי ברוסיה הסטאלינסיטית וזה נכון לכל מדינה שמייצרת כסף מחוב עם ריבית.
זה לא משנה אם הועדה תקבע (לא תנהל!) כמה כסף ייוצר במדינה או הנגיד -כל עוד הם יהיו כפופים לתנאים של אי יצירת אינפלציה... (וגם מתנאי זה אתה מתעלם).
יתכן שלא קראת את הפתרונות עד הסוף כי אתה פה מעלה הרבה שאלות נכונות שניתנו להם כבר תשובות מזמן.
נראה לי שכולכם מפספסים נקודה חשובה אחת: מנגנון ייצור כסף באמצעות חוב קיים בין היתר (ונניח לרגע תאוריות הקונספירציה שכבודן במקומן מונח) כדי למנוע ממדינות להדפיס כסף בלי הכרה. ברגע שמדינה נאלצת לגייס כסף כהלואה, היא לכאורה עושה שימשו בכסף קיים ולא מדפיסה כסף חדש. נכון שצריך להחזיר את הללוה בתוספת ריבית ולשם כך דרושה צמיחה אבל ללא אבן הריחיים של גיוס הכסף כחוב, מדינות היו פשוט מדפיסות כספים בלי סוף. והיו לכך אינספור דוגמאות בהיסטוריה. ייתכן שלמנגנון הקיים דרושים עוד בלמים ואיוזנים כך שלמשל תהיה מגבלה על תקרת החוב אבל הקריסה הנוכחית שאנו עדים לה מראה בדיוק על תהליך של נטישת אבן הריחיים ומעבר להדפסת כסף בלי חשבון. זה מה השפד עושה ומה שבנקים מרכזיים רבים עושים במסגרת של מיני "הקלות מוניטריות" שחלקן אגב לא מוצהר ולא מדווח לציבור. לכאורה זה מצב אידאלי: כסף חדש שמיוצר יש מאין וללא חוב. כולנו יודעים למה זה באמת גורם. ושוב אחזור למנטרה הישנה: כל עוד ממשיכים ששיטת כסף הצו, שום פטנט ופתרון קסם לא יצליח.
השבמחקלא נכון.
מחקברגע שאתה מייצר כסף מחוב נושא ריבית אתה באותו הרגע כדיפולט אתה התחלת את קריסת המערכת (ראה את הקורס בהתרסקות הוא מסביר זאת היטב שם) שכן מאותו הרגע היא תצטרך לצמוח בצורה מעריכית... אין לך שליטה על זה ומנגנוני בקרה שתכניס במקרה הטוב רק יאטו את התהליך ובמקרה הרע יאיצו את תהליך פשיטות הרגל.
הפד גם לא מדפיס כסף -הוא מלווה אותו היום.
אין שום סיבה שכסף ייוצר מחוב -אפשר לייצר אותו ללא חוב ופה כן יהיה אפשר להכניס מנגנוני בקרה יעילים שימנעו אינפלציה (לעומת המצב היום שאינפלציה היא חלק מובנה בשיטה ומנגנוני הסקרה אינם יעילים בטווח הארוך)
אתה מדקלם סיסמאות אבל לא מספק שום הוכחה. "מנגוני בקרה יעילים" זה נפלא אבל מתי זה בדיוק עבד? הפד מדפיס כסף לכל דבר. הקלה מוניטרית היא בפירוש הדפסת כסף, כלומר הגדלת כמות הכסף במחזור ללא הגדלה מקבילה של כמות הסחורות והשירותים. גם רכישות אג"ח מדינה ע"י הבנק המרכזי היא הדפסת כסף. וגם רכישת דולרים ע"י בנק ישראל היא הדפסת שקלים. באיזה כסף בדיוק הוא מממן את רכישת הדולרים?
השבמחקאז אולי לא תראה מכבשי דפוס מגלגלים גליוניות ענקיים של 100 דולר אבל כסף ממילא היום הוא בעיקר אלקטרוני. אפשר לייצר כסף ללא חוב אבל זה עדיין לא משנה את התמונה: ללא ערך אמיתי סופו של הכסף לקרוס כי אף מנגנון שלטוני לא יעמוד בפיתוי. ומנגוני בקרה יעילים הם כמו הגביע הקדוש: כולם מחפשים אותם ומדברים עליהם כבר אלפי שנים. ועדה היא בטח לא אחד מהם. ולגבי הקריסה שכולכם כ"כ אוהבדים לדבר עליה: אגלה לך עוד סוד -- גם אם פעם בארבעים שנה עושים ריסט למערכת, כלורמ מוחקים את החוב באמצעות הדפסת כסף שיוצרת אינפלציה מטורפת (כמו פה בשנות השמונים), מכניסים למחזור מטבע חדש ומוחקים שלושה או שמונה אפסים, לא קרה שום דבר מבחינת הפוליטיקאים שאתה כ"כ משתוקק למנות כאחראים על ייצור הכסף. היה סמוך ובטוח שאותו ריסט יתרחש גם עם ועדות עלומות שאתה כ"כ בוטח בהן.
אתה ממש לא מדייק לגבי גרמניה הנאצית: הייצוב המוניטרי שם התרחש כבר ב-1923, עשור שלם לפני עליית היטלר לשלטון... הדפסת הכסף הגדולה ב-1922 נעשתה במכוון כדי לשמוט חובות שהוטלו על גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. היטלר עלה לשלטון כהמארק הגרמני היה כבר יציב וחזק אבל המשק הגרמני סבל מאבטלה חמורה. איך היטלר פתר את הבעיה? כמו הרבה דיקטטורים, באמצעות מיליטריזם מואץ הוא סיפק עבודה למובטלים וצמיחה למשק הגרמני. כמובן שבשלב מסויים הסתיים ייצור הנשק ואז שוב המכונות שבתו והיה חשש לחוסר יציבות חברתית. זה היה הזמן לפתוח במלחמת עולם שניה כדי להפעיל מחדש את תעשיית החימוש ולספק לגרמניה אוצרות כלכיים של שטחים כבושים. זה כל סוד ההצלחה הפנומנלית שאתם מדברים עליה. אין לזה שום קשר לאופן ייצור הכסף. ואגב, חובות לבנק המרכזי: אתה עדיין מתעקש להתייחס אליהם באדיקות קיצונית. הסוד הגלוי הוא שמדינות פשוט מוחקות חובות כאלה אחת לכמה זמן. ברור שארה"ב תעשה את זה וכך גם אירופה. בישראל זה נעשה כמה וכמה פעמים לא בהכרזות בומבסטיות אבל זה בהחלט קרה: ב-1952 הוכנסו למחזור שטרות חדשים שהומרו בעמלה של 10% כנגד השטרות הישנים. כלומר על כל 100 ליורת ישנות האזרח קיבל רק 90 לירות. בשנות השמונים החובנשמט באמצעות היפר אינפלציה.
השבמחקאתם מתרגש מחוב וירטואלי שממכוסה בלחיצת כפתור (ולעיתם אפילו זה לא) ומוכר את סיפור החוב כאבי אבות הטומאה. זו פשוט אשליה ורוב הציבור כלל לא מבין על מה אתם מדברים כשאתם מוכרים לו יציבות כלכלית, רווחה, שגשוג ועושר באמצעות ועדה. זה קצת מזכיר לי את המהפכה הקומוניסטית (והאיסלמית באיראן): הטרור, האלימות, אי השקט החברתי והקריסה הכלכלית שנגרמו כתוצאה מהן הוסברו לציבור הן ברוסיה והן באיראן בכך שאין למדינה עדיין חוקה וברגע שתכונן חוקה הכל יסתדר. החוקה אכן כוננה בשתיהן. ראינו בדיוק איך זה עבד.
גם ועדה לייצור כסף היא מעין חוקה כזו. צר לי, אבלך ממש לא השתכנעתי וגם ממש לא קיבלתי הסברים משכנעים לפי איזה מנגנון בדיוק (בלי סיסמאות בבקשה) ייוצר כסף חדש, מי יחליט כמה כסף צרך לייצר בכל שנה ומי יחליט לפי איזה קריטריונים יחלקו אותו. יתרה מזו, איך המדינה תתמודד עם מצב חירום שיחייב גיוס כספים הרבה מעבר לכמות הכסף שמגוייסת באמצעות מסים?
גם לגבי הפד והיטלר אתה מסביר מה הם עשו אבל לא מסביר איך הם מכניסים/הכניסו כסף למחזור. יש הבדל עצום בין שני המיקרים.
מחקלצערי דני כשאני כתבתי שלשאלות שלך יש פתרון ושלחתי אותך לקרא אותם אתה קורא לזה ססמאות במקום לבחון אותם לעומק. יש המון מידע בנושא ופה ישמחו לשתף אותך בדרכי היישום במידה שתחליט שאתה מעוניין להכנס לנושא הזה ,אתה לא חייב להסכים עם הפתרונות אבל אם אתה באמת מעוניין לבחון אותם אתה חייב לבוא לא באנטי אלא בראש פתוח. הנה משהו בתור התחלה תוכל להתחיל עם דוח מפורט של כלכלנים בכירים בקרן המטבע.
http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf