מאת אורי שטרן
האם חשבתם אי פעם מהו הכסף? אותו אלמנט בחיינו המכתיב לנו ומשפיע על כל פן בחיינו?
הכלכלה העולמית מתבססת על שיטת ייצור וניהול כסף בעייתית המשעבדת ממשלות ואנשים פרטיים לחיות ב"תרבות החוב".
מאמרים רבים (לינקים בתחתית המאמר) מסבירים כיצד מיוצר הכסף, בקצרה, ניתן לסכם כי כל הכסף נכנס לשוק כחוב, חלקו ע"י הבנק המרכזי ורוב הכסף ע"י בנקים פרטיים. למעשה הבנקים מלווים כסף שאין להם וכך הם יוצרים בועות אשראי.
הגרף המצורף ממחיש את קצב גידול החוב בישראל. משנת 1999 החוב של משקי הבית הכפיל את עצמו. החוב הממשלתי והעסקי גדלו באותה רמה. כמעט ולא ניתן לראות בכלכלה גרף כל כך ברור ויציב כמו הגידול בחוב, מה שיכול לרמז שתופעה זו היא לב-ליבה של השיטה המוניטארית כיוון שיכולת ההחזר לא עלתה (השכר החציוני נשאר קבוע), רמת השעבוד לחוב עלתה.
חשוב להבין שהסיבה העיקרית לחוב התופח היא לא ציבור לא אחראי ולא ממשלה לא אחראית אלא שיטה אשר זהו התוצר ההכרחי שלה. אין הנושא ייחודי לישראל ובכל העולם מתחילה התעוררות בנושא ויוזמות לתיקון המצב.
פתרונות טובים ישנם בנמצא: החל מהחזרת מערכת ייצור הכסף מהבנקים לממשלות, דרך הגבלת ייצור הכסף הווירטואלי ע"י הבנקים ועד ביטול המונופול על ייצור הכסף.
על מנת לממש את הפתרונות דרושה מודעות ציבורית לתהליך ייצור הכסף ( להלן יקרא -השיטה המוניטארית) ולהבנה שאין זה נושא לכלכלנים בלבד.
התגובה הראשונית למידע תהיה "מה הקשר אלי?". ננסה להבין למה אמור לעניין אותנו כיצד מיוצר הכסף.
ניתן לחלק את השפעת השיטה עלינו לרובד אישי ולרובד מערכתי:
האם חשבתם אי פעם מהו הכסף? אותו אלמנט בחיינו המכתיב לנו ומשפיע על כל פן בחיינו?
הכלכלה העולמית מתבססת על שיטת ייצור וניהול כסף בעייתית המשעבדת ממשלות ואנשים פרטיים לחיות ב"תרבות החוב".
מאמרים רבים (לינקים בתחתית המאמר) מסבירים כיצד מיוצר הכסף, בקצרה, ניתן לסכם כי כל הכסף נכנס לשוק כחוב, חלקו ע"י הבנק המרכזי ורוב הכסף ע"י בנקים פרטיים. למעשה הבנקים מלווים כסף שאין להם וכך הם יוצרים בועות אשראי.
הגרף המצורף ממחיש את קצב גידול החוב בישראל. משנת 1999 החוב של משקי הבית הכפיל את עצמו. החוב הממשלתי והעסקי גדלו באותה רמה. כמעט ולא ניתן לראות בכלכלה גרף כל כך ברור ויציב כמו הגידול בחוב, מה שיכול לרמז שתופעה זו היא לב-ליבה של השיטה המוניטארית כיוון שיכולת ההחזר לא עלתה (השכר החציוני נשאר קבוע), רמת השעבוד לחוב עלתה.
חשוב להבין שהסיבה העיקרית לחוב התופח היא לא ציבור לא אחראי ולא ממשלה לא אחראית אלא שיטה אשר זהו התוצר ההכרחי שלה. אין הנושא ייחודי לישראל ובכל העולם מתחילה התעוררות בנושא ויוזמות לתיקון המצב.פתרונות טובים ישנם בנמצא: החל מהחזרת מערכת ייצור הכסף מהבנקים לממשלות, דרך הגבלת ייצור הכסף הווירטואלי ע"י הבנקים ועד ביטול המונופול על ייצור הכסף.
על מנת לממש את הפתרונות דרושה מודעות ציבורית לתהליך ייצור הכסף ( להלן יקרא -השיטה המוניטארית) ולהבנה שאין זה נושא לכלכלנים בלבד.
התגובה הראשונית למידע תהיה "מה הקשר אלי?". ננסה להבין למה אמור לעניין אותנו כיצד מיוצר הכסף.
ניתן לחלק את השפעת השיטה עלינו לרובד אישי ולרובד מערכתי:
הרובד האישי
1. שעבוד אישי לכסף על ידי שוק הנדל"ן - כמות השנים שאזרח צריך לעבוד עבור בית גדלה כל הזמן. בעוד רמת הדיור לא משתפרת באופן משמעותי, רמת השעבוד של האנשים עולה.
לשיטה המוניטארית יש חלק נכבד בגורמי עליית מחירי הנדל"ן. למשחקי איזון בין ריבית זכות על וריבית חובה על יש השפעה חזקה על רמת המחירים בשוק. הריביות האלו נקבעות על ידי בנק ישראל אשר צריך בכלי מוגבל זה גם להזרים כסף למערכת, גם לאפשר הלוואות למגזר העסקי וגם לבלום אינפלציה.
לבנקים ולקבלנים רמת מחירים גבוהה היא טובה כל עוד לציבור יש יכולת לשלם. יכולת הציבור לשלם עולה על ידי העברת כסף מהשקעות לאפיק הנדל"ני (בגלל ריבית זכות נמוכה) ועל ידי היכולת לקחת הלוואות (ריבית חוב נמוכה).
2. בטחון כלכלי - קשה לבטוח בכסף שאין לו עוגן ריאלי במציאות. לכאורה אין אפשרות לחסוך לגיל זקנה אם אין אמונה בערך אמיתי לכסף. למעשה, אנחנו משלמים מחיר גבוה מאוד של הקצאת זמננו בעבודה תמורת כסף שעלול להיות חסר ערך בעתיד כאשר נזדקק לו.
3. תשלום מיסים גבוה –מכיוון שהממשלה לא מדפיסה, היא לווה את הכסף. החזר הריביות של ממשלת ישראל ב-2009 עמד על 14.4% מתקציב המדינה. זה סכום שאנו משלמים מהמיסים עבור הבנקים.
הרובד המערכתי
1. משק לא יציב משום שהשוק הפיננסי כולו עלול להתמוטט במידה ו10% מהחוסכים מחליטים למשוך את כספם (מכיוון שזו כמות הכסף האמיתית היחידה שבאמת קיימת). גורם נוסף אשר מגדיל את אי היציבות הוא התגמול החיובי לאנשים שלוקחים הלוואות יותר מסוכנות. כאשר אדם מתחייב להחזיר חוב בשווי 30% מהשכר שלו ל-30 שנה, הוא פועל בצורה מסוכנת. הוא לא יודע אילו הכנסות והוצאות יהיו לו בעתיד הכל כך רחוק. פיטורים ואבטלה זמנית יכולים בקלות לחדלות פרעון.
2. חוסר אחריות מערכתי - מרבית הכסף נוצר על ידי גופים פרטיים אשר אינם שוקלים את התוצאות המערכתיות של מעשיהם. הבנקים מעדיפים לתת הלוואות ליצירת בועות מחירים מאשר ליצירת עסקים יצרניים. לדוגמא, עליית ערך דירה אינה בעלת ערך יצרני אמיתי, אך בעבור הבנק, תהליך מתן המשכנתא הוא יעיל, זול ונחשב בטוח. לעומת זאת, מתן הלוואה להקמת מסעדה חדשה או מפעל חדש דורש מחקר מעמיק יותר.
3. בטחון כלכלי - אין תגמול כלכלי להשקעות ארוכות טווח. פעילויות ממונפות ומסוכנות
4. אי-שיוויון - ישנם אנשים שלהם קל יותר לקבל חוב (בן-דוב, תשובה וכו'), יהיה להם יתרון בקנית חברות. דבר זה יגרום לסימפטומים רבים כמו חוסר שוויון והרחבת פערים, המובילים למערכת כלכלית לא יציבה. למעשה, הבנקים, על ידי מנגנוני הקצאת האשראי, מכתיבים את אורח החיים ומבנה הכלכלה והחברה.
5. דמוקרטיה – השליטה בכלכלה ובחברה נמצא בידי גופים פרטיים לא נבחרים. ראשי הבנקים מכתיבים כמה כסף ייוצר ולאן הוא יזרום. כוחות ההון הפכו להיות הרבה יותר חזקים ומשמעותיים מהמנגנון הדמוקרטי הנבחר.
כיוון שהמערכת המוניטארית הזו כל כך משמעותית לחיינו, אני מציע לכם להצטרף לפעולות על מנת לתקן את השיטה המוניטארית. החלה פעילות כזאת אשר מרוכזת בקבוצת פייסבוק "monetary.change"
ובכנס בינלאומי שיערך ביום רביעי באוניברסיטת תל אביב עם מיטב המומחים בנושא מהארץ ומחו"ל. עוד פרטים על הכנס בקישור כאן.
1. שעבוד אישי לכסף על ידי שוק הנדל"ן - כמות השנים שאזרח צריך לעבוד עבור בית גדלה כל הזמן. בעוד רמת הדיור לא משתפרת באופן משמעותי, רמת השעבוד של האנשים עולה.
לשיטה המוניטארית יש חלק נכבד בגורמי עליית מחירי הנדל"ן. למשחקי איזון בין ריבית זכות על וריבית חובה על יש השפעה חזקה על רמת המחירים בשוק. הריביות האלו נקבעות על ידי בנק ישראל אשר צריך בכלי מוגבל זה גם להזרים כסף למערכת, גם לאפשר הלוואות למגזר העסקי וגם לבלום אינפלציה.
לבנקים ולקבלנים רמת מחירים גבוהה היא טובה כל עוד לציבור יש יכולת לשלם. יכולת הציבור לשלם עולה על ידי העברת כסף מהשקעות לאפיק הנדל"ני (בגלל ריבית זכות נמוכה) ועל ידי היכולת לקחת הלוואות (ריבית חוב נמוכה).
2. בטחון כלכלי - קשה לבטוח בכסף שאין לו עוגן ריאלי במציאות. לכאורה אין אפשרות לחסוך לגיל זקנה אם אין אמונה בערך אמיתי לכסף. למעשה, אנחנו משלמים מחיר גבוה מאוד של הקצאת זמננו בעבודה תמורת כסף שעלול להיות חסר ערך בעתיד כאשר נזדקק לו.
3. תשלום מיסים גבוה –מכיוון שהממשלה לא מדפיסה, היא לווה את הכסף. החזר הריביות של ממשלת ישראל ב-2009 עמד על 14.4% מתקציב המדינה. זה סכום שאנו משלמים מהמיסים עבור הבנקים.
הרובד המערכתי
1. משק לא יציב משום שהשוק הפיננסי כולו עלול להתמוטט במידה ו10% מהחוסכים מחליטים למשוך את כספם (מכיוון שזו כמות הכסף האמיתית היחידה שבאמת קיימת). גורם נוסף אשר מגדיל את אי היציבות הוא התגמול החיובי לאנשים שלוקחים הלוואות יותר מסוכנות. כאשר אדם מתחייב להחזיר חוב בשווי 30% מהשכר שלו ל-30 שנה, הוא פועל בצורה מסוכנת. הוא לא יודע אילו הכנסות והוצאות יהיו לו בעתיד הכל כך רחוק. פיטורים ואבטלה זמנית יכולים בקלות לחדלות פרעון.
2. חוסר אחריות מערכתי - מרבית הכסף נוצר על ידי גופים פרטיים אשר אינם שוקלים את התוצאות המערכתיות של מעשיהם. הבנקים מעדיפים לתת הלוואות ליצירת בועות מחירים מאשר ליצירת עסקים יצרניים. לדוגמא, עליית ערך דירה אינה בעלת ערך יצרני אמיתי, אך בעבור הבנק, תהליך מתן המשכנתא הוא יעיל, זול ונחשב בטוח. לעומת זאת, מתן הלוואה להקמת מסעדה חדשה או מפעל חדש דורש מחקר מעמיק יותר.
3. בטחון כלכלי - אין תגמול כלכלי להשקעות ארוכות טווח. פעילויות ממונפות ומסוכנות
4. אי-שיוויון - ישנם אנשים שלהם קל יותר לקבל חוב (בן-דוב, תשובה וכו'), יהיה להם יתרון בקנית חברות. דבר זה יגרום לסימפטומים רבים כמו חוסר שוויון והרחבת פערים, המובילים למערכת כלכלית לא יציבה. למעשה, הבנקים, על ידי מנגנוני הקצאת האשראי, מכתיבים את אורח החיים ומבנה הכלכלה והחברה.
5. דמוקרטיה – השליטה בכלכלה ובחברה נמצא בידי גופים פרטיים לא נבחרים. ראשי הבנקים מכתיבים כמה כסף ייוצר ולאן הוא יזרום. כוחות ההון הפכו להיות הרבה יותר חזקים ומשמעותיים מהמנגנון הדמוקרטי הנבחר.
כיוון שהמערכת המוניטארית הזו כל כך משמעותית לחיינו, אני מציע לכם להצטרף לפעולות על מנת לתקן את השיטה המוניטארית. החלה פעילות כזאת אשר מרוכזת בקבוצת פייסבוק "monetary.change"
ובכנס בינלאומי שיערך ביום רביעי באוניברסיטת תל אביב עם מיטב המומחים בנושא מהארץ ומחו"ל. עוד פרטים על הכנס בקישור כאן.
מידע על הבעיה
מידע על
פתרונות
תכנית של בועז הירש ,הצעה באתר
כלכלה אמיתית, בכירים בבנק העולמי ממליצים
על תכנית שיקאגו , תכנית שיקאגו
The whole privatization process is a demonstration of the inability of Government to conduct itself efficiently. History shows that putting the money printing mechanism in Government hands will make the bad situation of putting it in private hands look like financial Shangri-La, no matter, the mantra repetition continues unabated.
השבמחקUnfortunate, since the most advanced SOCIAL structure - the foundation for robust financial system, was created in Israel - the Kibbutz - a fertile ground for a SPIRITUAL INVOLUTION without which no economic system will succeed long term.
The solution is not outside, but inside - it's high time we understand this, since time is running short.
- Eran.
האם השיטה הזו לא עבדה במשך עשרות שנים? רק לאחרונה היא כשלהץ צריך לברר מדוע היא כשלה ולדעתי הסיבה היא שגופים ואנשים מצאו חורים במערכת וניצלו אותה. אם יש גופים שנותנים הלואות כשברור להם שלא יחזירו אותן רק כדי לגזור קופון, הרי שם הבעיה. אין שום רע בצמיחה, ואין שום רע בהלואה. אם אני יכול לקחת הלואה לדיור ולגור בנוחות כעת ולא עוד 20 שנה זה הגיוני וסביר.
השבמחקלגבי הרוע בהלוואה ניתן להתווכח, אבל על הרוע שבריבית אין חולק. הריבית משעבדת.
מחקאם אתה מכנה השתעבדות ארוכת טווח לתשלומי משכנתא, ובאופן כללי, למחירי דיור ומוצרים נוספים מאמירים והולכים באופן קבוע חיי נוחות, אז אתה משלה את עצמך שזו מציאות נוחה. כנראה מתוך כך שאינך מעלה על דעתך אפשרות אחרת.
השבמחקחוסר ההגיון שבשיטה גורם בהכרח לניצול השיטה והאנשים. הסיבה שהשיטה כשלה היא שהיא לא יציבה ומעודדת לקיחת סיכונים עודפת.
השבמחקמשכנתא עוזרת לך (כפרט) באופן רגעי לקנות דירה אבל היא אחד הגורמים המרכזיים לעליית המחירים.
בהנחה שהשוק מוגבל בהיצע, כאשר יש שני מתמודדים על דירה והנגישות לחוב עולה בהרבה לנגישות לכסף, ישנה תחרות על ה"זכות" לחוב.
באמצעות מנגנון המשכנתאות הדור שלנו חי ברמת שיעבוד גדולה בהרבה מהדור של הורינו.
כן, אבל מה הפתרון החלופי לריבית ולבעלות על נדל"ן? אל תספרו לי שבאריופה רוב התושבים חיים בשכירות ובדיור ציבורי ולא מתעקשים לקנות בעצמם את הנכס שבו הם גרים. זה לא באמת נכון ובכל מקרה זה לא מתאים לאופי של הישראלי הממוצע. אני מתקשה לראות מדול של הלוואה ללא ריבית, אלא אם נאמץ את השריעה וגם בה לריבית פשוט קוראים בשם אחר: עמלה, שותפות בעסק/נכס ועוד כהנה וכהנה. בסופו של דבר, רק מדינות אפריקה הכי נידחות הן מדינות שבהן אין הלוואות, חובות וריבית. האם זה מקרי שרמת החיים שם היא מהגרועות בעולם? האגדה שלפיה אנשים יפקידו כספים בבנקים והבנקים ישתמשו בכסף הזה בלבד למתן הלוואות טובה לימי סטאלין. אף מדינה מערבית לא יכולה לקיים את הסדר הנוכחי עם מודל בנקאות כזה. אני לא מחסידי השיטה המוניטרית הנוכחית אבל אני גם לא דוגמטי בעניין חובות. יש מצבים שבהם חוב הוא לגיטימי כל עוד הוא סביר ויש יכולת אמיתית להחזיר אותו. קשה מאוד להקים עסק חדש ללא אשראי וקשה מאוד לרכוש השכלה ללא איזשהו סוג של אשראי. הבעיה האמיתית שממנה נגזרת כלכלת החוב היא כסף צו. ועל הפיל הזה בחדר אף אחד כמעט לא מדבר: הרי החובות המטורפים שבהם כל מדינות המערב שקועות נובעות מאיזו הסכמה שקטה שלפיה זה לא כ"כ נורא להיות חייב טריליונים כי ממילא ניתן תמיד לייצר עוד כסף חדש יש מאין. ממשלות כמובן לא אומרות את זה בגלוי כי הן רוצות שנאמים שהניירות הצבעוניים שווים משהו יישמכיו להיות שווים משהו. ברגע שיהיה חסם אובייקטיבי לייצור כסף חדש, הדברים ייראו אחרת (לטוב ולרע).
השבמחקכלכלות אירופה עובדות באותה שיטה מוניטרית כך שהן לא מהוות דוגמה נגדית.
מחקזנ נכון שחובות במידה הנכונה מאפשרות לבצע דברים רבים ביעילות רבה יותר.
השאלה היא מה מידת החוב הנכונה למשק.
אני חושב שדי ברור ש-100% חוב זוהי מידה לא סבירה.
בשיטה המוניטרית הקיימת 100% מהכסף נוצר בחוב.
גם הכסף שמודפס לא מיוצר על ידי הממשלות. לממשלות מותר רק לייצר יותר חוב כדי שהבנק המרכזי יזרים עוד כסף לשוק.
חסם אובייקטיבי על ייצור כסף זהו אחד מהאלמנטים שבהם מדובר. למעשה מדברים על הכנסת כסף לשוק שלא דרך חוב (למשל דרך תקציב המדינה) ובכמות אשר תשמור על אינפלציה של אפס אחוז.
דני
השבמחקשהמדינה תייצר כסף ללא חוב ותתן אותו בהלוואה נוחה לכל המטרות הצודקות ונכונות שפירטת. לעומת זאת למטרות של ניפוח בועות היא לא תתן.
נראה לי שבאפריקה לא נותנים הלוואות לעסקים ונדלן פשוט כי שם ניתן לשעבד אנשים עבור אוכל אז אין צרך לתת הלוואות למותרות.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאבל אם נניח שהמשכנתאות יקוצצו בצורה דרסטית -
השבמחקהאם לא יקרה התסריט הבא :
סביר שמחירי הדירות למכירה אכן ירדו משמעותית, אבל הם יהיו רק פחות נגישות לכל מי שעכשיו אין לו משכמתא. לעומת זאת מחירי הדירות להשכרה יעלו, מאחר וכל מי שלא יכול לקנות דירה עדיין יצטרך לגור איפשהו, והביקוש להם יעלה, לא ?
מאחר ונראה שהנושא העיקרי פה הוא דיור, הלואה לדיור ואיך מסתדרים עם מחירי דיור עולים, תרשו לי לתת לכם תאור מצב ממה שקורה אצלנו. אני גר בהונג קונג, ופה יש דיור ציבורי. המדינה בונה ערים שלמות באמצע שום מקום שם האדמה שיכת לה, מלווה כסף לחברת הרכבות על מנת שתבנה קו לשם, ומתכננת עיר שלמה של 400 אלף איש שיכולים להגיע למרכז הונג קונג תוך 20 דקות. היא נותנת לקבלנים לבנות סביב היציאות של הרכבת מגדלים בני 35-50 קומות עם דרישות קפדניות שגודל דירה יהיה גודל ולא בלוף, שיהיו כבישי אופנים ומרכזי ספורט. מכוניות יכולות לסוע רק במסלולים נפרדים גבוהים החל מהחניה עד המחלף. אין בכלל רחובות למכוניות, רק שבילים וגנים. יש נהרות מלאכותים עם מעגני סירות. את הבתים האלו המדינה מוכרת אך ורק לאנשים שאין דירה רשומה על שמם והשכר שלהם ממוצע ומטה. הקונים מקבלים את הדירה ב30 אחוז פחות ממחיר השוק ומשלמים עבורה בהלואה של 100 אחוז בריבית נמוכה שערכה שווה לערך שכירות. כאשר הם מוכרים את הדירה בכל זמן שהוא בעתיד, הם חיבים להחזיר 30 אחוז מערך הדירה בעת המכירה לממשלה. מאחר והממשלה בונה את הדיור בקבלנות על אדמה שלה היא עוד מרוויחה מהבנייה ולא מוציאה גרוש מהכיס שלה. המרכזי קניות מעל יציאות הרכבת שיכים לחברת הרכבות וכל שנה כלל הרווחים של הרכבת מהחנויות מחושבים כך שהם מסבסדים את עלות התחבורה הצבורית. לאנשים בעלי אמצעים גבוהים יותר שאין להם דירה יש מה שנקרא דיור חצי צבורי שנותן תנאים קצת פחות נוחים.
השבמחקאם תחשבו על זה אז בתהליך הזה אין שום דבר שדוחף מלאכותית את עלית מחירי הדיור. לגבי השתעבדות למשכנתה, מה ההבדל בן זה להשתעבדות לשכירות? רוב הביקורת פה היא לא על הלואות אלא על הלואות שנתנו או נלקחו בצורה לא נכונה, אנשים שקפצו מעל הפופיק.
גם באירופה היתה דרישה מחברות היורו לחוב מוגבל, הן פשוט שיקרו, וזו הבעיה.
One is essentially "rent to own" contract, the other is not.
מחקOne is for long term the other short term.
There's more. I'm lazy.
- Eran.
Eran
מחקאולי תתחיל לכתוב בעברית?
When I have the time I will look for free Hebrew typing tutorial and letters print out to tape to my keyboard, to learn.
מחק..sorry
- Eran
חלק לא מבוטל מהמשחק הוא פשיטות רגל, חוסר יכולת להחזיר חוב.
השבמחקאין חשיבות אם אתה עסק גדול או אדם פרטי, ברגע שאתה הרפתקן ונועז והריבית נמוכה, אנשים בוחרים לקחת סיכון.
זוהי הסיבה להתפתחות מואצת בכל תחום ולראייה הסמארטפונים שמאפשרים לנו לתקשר ובמקביל לשיעבוד של רבים ממקום של חוסר הבנה עיסקי מינימלי ,פשוט התנהלות מרצון לקבל ריגושים ברכב חדש או דירה חדשה או סתם ללכת ולהמר בבורסה בלי הבנה רק מתוך ריגוש.
התודעה שהמערכות מעודדות הם של פחד ממה ילד יום, ותודעת חוסר- פרסומות שנותנות תחושה שבאמת חסר לנו משהו.