7 דברים שכדאי לדעת על ה"צוק הפיסקלי"

"הצוּק הפִיסְקָלי" הוא כינוי להעלאות מס ולקיצוצים בתקציב הממשל האמריקאי בשווי של  600 מיליארד דולר, שייכנסו אוטומטית לתוקף בסוף השנה אם לא יושג הסדר בין המפלגות האמריקניות לשינוי החקיקה. החשש הוא שאם כל הגזירות האלו אכן יכנסו לפועל, הכלכלה האמריקאית תנחת (כמו מצוק) לתוך מיתון גדול.
הנה לפניכם שבע עובדות על ההסדר המתגבש "להצלת כלכלת ארה"ב" מהנפילה מהצוק הפיסקלי.

1. המטרה של הדיונים למניעת גלישה ל"צוק הפיסקלי" היא לקצץ כטריליון דולר בהוצאות הממשלתיות ולהגדיל בכטריליון דולר את הרווחים של הממשלה. נשמע מרשים ביותר אלא שזה קצת פחות מרשים כשמסתכלים על האותיות הקטנות: הקיצוץ אמור להתפרס על פני 10 שנים. למרות זאת גם קיצוץ של בערך 100 מיליארד דולר והגדלת ההכנסות הממשלתיות ב100 נוספים בשנה נשמע כהישג מרשים. אלא שאם מסתכלים על הגרעון בארה"ב בכל אחת מארבעת השנים האחרונות מגלים שהוא חצה כבר את הטריליון דולר בשנה וזו התחזית אגב גם עבור השנים הבאות. כלומר גם אם האמריקאים יעמדו ביעד הקיצוץ בהוצאות והגדלת ההכנסות (מה שאין סיכוי שיקרה בתנאים הנוכחיים) -גם אז הם יטפלו רק  בכחלק קטן מהגרעון העצום שלהם. זה כמובן לא מונע מהם לכנות את ההסדר ככזה ש"מציל את הכלכלה האמריקאית".

2. להסדר הקיצוצים והעלאת המיסים האלה קוראים באירופה בשם אחר. השם המקובל שם (ואל תגלו את זה לאף אמריקאי כדי שלא תציתו מהומות) הוא "תוכנית צנע". תוכניות הצנע שיושמו לאחרונה בארצות אירופאיות כבר הוכחו ככושלות בכל הקשור לנסיונות  לאושש כלכלות. בנוסף, כמעט בכל ספר על כלכלה תוכלו למצא שהגדלת מיסים מנקודה כלשהיא לא רק שלא תורמת להכנסות המדינה אלא מפחיתה מהן. לעומת זאת תוכנית הצנע מצוינת עבור הנושים הגדולים שנהנים מזרימה שוטפת של כסף שהלוו והכל על חשבון הציבור כמובן.

3. בדיונים על ההסדר עומד מצד אחד הנשיא אובמה מהדמוקרטים ומהצד השני ביינר נציג הרפובליקנים. התקשורת מציגה זאת כקרב אידאולוגי אימתני בין השניים ומשאירה במתח את הציבור הרחב החושש לעתידו. אלא שמאחורי המצלמות השניים הסכימו כבר מלכתחילה על כל המתווה: שניהם בעד ממשלה גדולה המפזרת כסף לציבור בקצב של כ100 מיליון דולר בשעה על חשבון ילדיהם ונכדיהם. שניהם מבססים את ההכנסה הנוספת למדינה בהסדר המתגבש על סמך תרחישים לא ראליים (ראו סעיפים הבאים). שניהם בעד העלאות מיסים אם כי לא מסכימים על הפרטים. שניהם משחקים באותו המגרש הכלכלי כאשר אף אחד מהם לא מעז לצאת נגד אותה מערכת שהובילה את ארה"ב למצב הקיים ועל הדרך סללה את דרכם לתפקידם הבכיר היום.

4. כמו בתכניות הכלכליות של מפלגות האופוזיציה אצלנו בישראל , כך גם בארה"ב מבססים את התוכנית הזו על בסיס תרחישים לא ראליים.  ההנחה שעל פיה חושבו הסעיפים בהסדר המתגבש היא שארה"ב תצמח בקצב מהיר משמעותית מקצב הצמיחה הנוכחי שלה היום.  כדי להבין עד כמה זה לא ראלי , צריך לקחת בחשבון שאם ההנחות האלו היו מתממשות למשל החל מתחילת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן-היום ארה"ב היתה אמורה להיות בעודף תקציבי עצום ובטח לא בחוב אסטרונומי של קרוב ל16.5 טריליון דולר עם גרעון של למעלה מטריליון דולר בשנה.

5. הצלחת יישום ההסדר יוצאת מתוך ההנחה שלא יתרחש אפילו משבר כלכלי אחד בארה"ב במשך ה10 שנים הקרובות. הסיכוי שהנחה זו תתממש היא כמובן קרובה לאפס.

6. הנה עוד דרך שמצא אובמה להגדיל את ההכנסות במסגרת ההסדר המתגבש : אובמה מתכנן לבצע מניפולציה על הדרך שבה נמדדת האינפלציה ,מה שיגרום לכך שמקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי יקבלו כ130 מיליארד דולר פחות ממה שהיו צריכים לקבל במידה שהאינפלציה היתה מחושבת נכון. מהלך גאוני בהתחשב שמדובר בקיצוץ מבלי להכריז על אף קיצוץ ומבלי לשאת עליו בביקורת ציבורית.

7. אובמה מתכנן לקצץ 290 מיליארד דולר תחת ההנחה שהריבית על החוב הממשלתי של ארה"ב תרד. בואו נבדוק את הנתון הזה:

הריבית הממוצעת על החוב האמריקאי היתה בסוף נובמבר 2.53 אחוזים . זו רמת ריבית נמוכה עד כדי גיחוך.למשל בתחילת שנת 2000 הריבית על החוב היתה 6.63 אחוזים. אם רמת הריבית הזו תחזור מתישהוא בעתיד -הגרעון האמריקאי יגדל בעוד טריליון דולר בשנה בנוסף לטריליון היום. במילים אחרות רוב המיסים המשולמים על ידי אזרחי ארה"ב ילך רק לתשלום העליה בגרעון. 

לסיכום: הדיונים למניעת הנפילה מהצוק הפיסקאלי הם בעיקר הצגה טובה של הפוליטיקאים העושים קולות של מאמץ לפתור את בעיותיה של ארה"ב. התקשורת עסוקה במה אמר אובמה ואיך הגיב ביינר. בפועל כפי שקראתם ,רוב הדיונים מבוססים בכלל על סמך הנחות דמיוניות ולא מציאותיות תוך רצון של הפוליטיקאים מכל הצדדים (אולי למעט רון פול) למשוך עוד זמן במקום באמת לתקן מערכת קלוקלת.  גם אם נניח שכל ההנחות בהסכם העתידי יתבררו כנכונות הרי גם במקרה זה התוכנית תטפל בקצה קצהה של הבעיה. לכן אהיו בטוחים שתקרת החוב הלאומי בארה"ב תועלה שוב בקרוב והגרעון ימשיך לגדול בקצב של למעלה מטריליון דולר בשנה. את החשבונית יקבלו תושבי ארה"ב בשנים הקרובות וגם שאר העולם.



מקורות:
theeconomiccollapseblog