בנק ישראל שוב מפתיע ומוריד את הריבית. הריבית לחודש ינואר תעמוד על 1.75%, ירידה של 0.25%. מה קורה להם שם בבנק? מה עומד מאחורי הורדות הריבית שגם כך נמוכה? הנה כמה פרטים מעניינים:
בשנת 1999 חל שינוי מהותי בדרך שבה מחושבת האינפלציה. אופס... כן , זהו המדד שעל פיו נקבעת הריבית והעמידה ביעד האינפלציה של בנק ישראל, זה המספר שאנחנו כאזרחים לומדים ממנו על עליית המחירים... האם יכול להיות שהמחירים האמיתיים עלו ועלו ורק המספר במדד נשאר נמוך באופן וירטואלי ???
התשובה היא כן. מה שקרה זה שהלשכה המרכזית לססטיסטיקה, החלה לחשב את מחירי הדיור על פי עלות הממוצעת של שכר דירה למרות שרק 30% מהאוכלוסיה גרה בשכירות....
http://www.cbs.gov.il/hodaot1998/03_98_70.htm
1. מדוע לנגיד אינטרס מובהק להוריד את הריבית?
זוכרים את רכישות הדולרים המטורפת של הנגיד מ2008 על מנת להחליש את השקל החזק שפגע ביצואנים? חושבים שאתם לא משלמים על זה, אז קראו את זה: נתחיל מאיך בכלל נעשה כל תהליך רכישת הדולרים?
בשלב הראשון בנק ישראל רכש דולרים ממשקיעים בשוק. בתמורה לדולרים בנק ישראל נתן למשקיעים שקלים. בשלב השני ,על מנת למנוע אינפלציה בשל הזרמת מליארדי שקלים לשוק ,לווה בנק ישראל את אותם השקלים חזרה מהציבור. בתמורה הוא נתן התחייבות בצורת נייר הנקראת מק"מ (מלווה קצר מועד) שבו הוא התחייב להחזיר את השקלים שלווה חזרה לציבור תוך זמן קצר ובתוספת ריבית. גובה הריבית שהוא משלם על המק"מ הוא בגובה ריבית בנק ישראל שהתפרסמה אתמול. על כל אחוז ריבית שבנק ישראל יעלה ,הוא יצטרך לשלם מיליארדי שקלים יותר על הריבית של המק"מ... סליחה אנחנו נצטרך לשלם. מכאן שעל מנת למנוע הפסדים לנגיד יש אינטרס להוריד כמה שיותר את הריבית.
2. אבל זו לא הסיבה היחידה. פישר טוען שיש האטה במשק אז כיצד הוא ממריץ את המשק עכשיו?
הוא מוריד את הריבית - ככל שהריבית נמוכה יותר ככה יותר כדאי להוציא ולבזבז את הכסף שמאבד מערכו בחסכונות שלנו בבנק או להשקיע אותו במקומות מסוכנים. כן הנגיד מעודד אותנו להישאר עם כמה שפחות חסכונות ,שכן כסף שתקוע בחסכון לא תורם במאומה לצמיחת המשק.
3. ואיך זה עוד משפיע?
ככל שהריבית נמוכה יותר ככה יותר כדאי לקחת הלוואות ,ככל שתיקחו יותר הלוואות ככה תזרימו יותר כסף חדש למשק (זוכרים: כל הלוואה=יצירת כסף חדש) וכסף חדש הוא המנוע הצמיחה של משק במיוחד בהאטה. כן, היום כמות המשכנתאות שמשקי הבית שלנו טובעים בו כבר מתקרב לסך כל תקציב המדינה ולא רחוק מה300 מיליארד ש"ח! לדעתו של פישר זה לא מספיק- אתם צריכים לקחת עוד חובות כדי שלא תהיה האטה.
4. אבל מה עם האינפלציה?
רגע, אומרים לנו שריבית נמוכה עלולה לגרום לאינפלציה גבוהה ובכל זאת האינפלציה, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, נמצאת מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. בנק ישראל הרי רוצה שהמחירים יעלו יותר ויגיעו ליעד (זוכרים: יוקר המחיה הוא תנאי הכרחי לקיום השיטה). לכן אינפלציה נמוכה נותנת לנגיד פישר מרחב פעולה להוריד את הריבית גם כדי להגיע לעליית המחירים הרצויה מבחינתו ובעיקר כדי להשיג את המטרות שצוינו סעיפים הקודמים. בנקודה זו מגיעה שאלת השאלות: איך לעזאזל האינפלציה היא מתחת ליעד של בנק ישראל כשאנחנו מרגישים שהמחירים עולים הרבה מעל היעד שלנו לחיות חיים נורמליים?
רוצים לדעת את התשובה? לחצו על הלינק: כאן , זהו קישור לוויקיפדיה לעמוד של האינפלציה בישראל. תגללו לשנת 1999 ונסו לראות מה השתנה החל משנת 1999 ביחס לשנים הקודמות. נכון, אחוז עליית המחירים צנח לרמות נמוכות. מדהים נכון ? אז זהו שזה לא קסם ולא חל שום שיפור מהותי בכלכלה הישראלית. אז מה כן קרה ?בשנת 1999 חל שינוי מהותי בדרך שבה מחושבת האינפלציה. אופס... כן , זהו המדד שעל פיו נקבעת הריבית והעמידה ביעד האינפלציה של בנק ישראל, זה המספר שאנחנו כאזרחים לומדים ממנו על עליית המחירים... האם יכול להיות שהמחירים האמיתיים עלו ועלו ורק המספר במדד נשאר נמוך באופן וירטואלי ???
התשובה היא כן. מה שקרה זה שהלשכה המרכזית לססטיסטיקה, החלה לחשב את מחירי הדיור על פי עלות הממוצעת של שכר דירה למרות שרק 30% מהאוכלוסיה גרה בשכירות....
http://www.cbs.gov.il/hodaot1998/03_98_70.htm
ועכשיו מי לא הרגיש שהמחירים בחודש שעבר ירדו? הרי לפי המדד המחירים ירדו ב0.5% בממוצע. עוד סיבה לנגיד להוריד את הריבית באמתלה שאין אינפלציה ועל הדרך לגמור לנו את החסכונות ולנפח בועות.
5. מה אפשר לעשות?
נסו להשקיע את כספכם בתבונה אבל השתדלו להימנע מכניסה לחוב גדול מידי כי זכרו שגם אם הריבית נמוכה עדיין תצטרכו להחזיר אותה גם בתקופות שתהיו ללא עבודה ומתישהוא בעתיד כבר אי אפשר יהיה להסתיר את האינפלציה והריבית תצטרך לעלות. מעבר לכך תחת שיטה הנוכחית -ההתדרדרות של הכלכלה הישראלית בילתי נמנעת. הנגיד בינתיים יסחט את כל החסכונות שלנו עד השקל האחרון או עד שהר החובות יהיה כל כך גבוה שיקרוס עלינו וכל זה רק כדי לדחות את המשבר. בניגוד למשבר 2008 למשבר הבא ניכנס עם בלוני חמצן ריקים אבל עד אז יהיה כבר נגיד אחר שיצטרך להתמודד עם המצב ובתקווה שכבר תחת שיטה אחרת.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
היי ערן ,
השבמחקאנחנו זוג צעיר שחסך קצת כסף לדירה ובינתיים שוכרים דירה קטנה וצנועה(מאוד...)
הכסף כרגע בפק"ם P-1.75 ואני די מפחד עליו , אני לא מוכן לסכן את הכסף הלא רב הזה שירקתי דם עבורו .
אני קורא את האתר באופן קובע אבל לא יודע מה לעשות,אין לי בעיה לא להרויח אבל אני מפחד ממשהו דרסטי שבו הכסף יעוקל או יעלם ..
יש עצה למישהו ?
You are exactly where you need to be - wait for the RE bubble to burst as it certainly will, then move in when the market, an inefficient short term system, over-reacts to the downside, and buy @ huge discount. In the meantime save every Shekel you can - put all in short term safe instruments - Bank CDs - and stagger the money, meaning put 1/3 in short term, 1/3 in medium and 1/3 in intermediate.
מחקThis will clear cash every 3mo. - you will then repeat the process as you need flexibility and will be able to benefit when the inevitable rise in interest unfolds - the catalyst that will pop the bubble.
Hope you take this advice to heart - people pay a small fortune to have their money cleverly managed, some of it in exactly the tactic described here.
Freebie 4 u.
- Eran.
PS
I'm not the same fellow who owns the blog, and frequently disagree with him.
Thank you for your comment .
מחקDo you see a catastrohical scenario like Eran showed a couple of months ago that certain banks in Europe wouldn't allow people to withraw their money ?
זה מעניין... אתה רואה את העלאת הריבית כמה שיפוצץ את הבועה
מחקאתה יכול להרחיב למה?
בכל מקום אחר בעולם הבועות התפוצצו בלי אירוע יוצא דופן והריבית דווקא ירדה (אפילו עד 0) בניסיונות למתן את הירידות
ברננקי כבר מדבר על ריבית 0 עד 2015
בארה"ב הבועה התפוצצה בגלל העלאת ריבית חד פעמית שהספיקה להפיל את מגדל הקלפים
מחקכאן כנראה שפישר חכם מידי מכדי לעשות את זה
הוא פשוט ידאג שנתוני האינפלציה יהיו שקריים
מה אפשר לעשות ? זה רק מחזק לי את התחושה שפעלתי נכון, יש להשקיע בדברים מוחשיים כמו דירות למשל, לבחור שמתלבט ממליץ לך לקנות דירה בכול מצב לצרכך כמובן ולא להשקעה,אסביר מדוע, אם הדירה היא למגורי המשפחה שלך , אין חשיבות לבועת נדל"ן או לאובדן עירך הכסף שלך ,מתי שהוא ולא משנה מגמת השוק כאשר תרצה למכור ולהתקדם לדירה מרווחת יותר תוכל להשלים את הדלתא בין 2 הדירות.
מחקלגבי השקעה בדירה זה סנריו אחר ולא אכנס לנושא.
אני גם חושב כמוך בנושא הדלק - לא אכפת לי שהמחיר יעלה אני קונה כל פעם רק ב 20 שקלים ושיקפצו לי עם המחירים
מחקשרון המלצתך טיפשית לגמרי. הרי יש הבדל עצום בין לקנות דירה ב1.2 מליון שקל לבין לקנות את אותה הדירה במחיר ריאלי יותר של 800K. הרי רק ההפרשים בתשלומי הריבית מצביעים על כך.
מחקכלומר הנגיד לווה כסף מהציבור וכשמגיע הזמן לשלם הוא דואג שהכסף הזה יהיה שווה פחות. לא קוראים לזה 'שוד' בעברית מתוקנת?
השבמחקפוסט מצוין, תודה רבה שאתה פוקח לנו את העיניים.
השבמחקתודה על הפוסט המצויין,
השבמחקוהינה עוד תרומה קטנה:
בשבוע שעבר נפגשתי עם מנהלת סניף בנק לצורך בדיקה האם כדאי לי לעבור בנק תמורת תנאי חשבון עדיפים. יש לי חיסכון משמעותי שהריבית שאני מקבלת עליו יורדת והכסף מאבד מערכו מיום ליום. היא הזמינה את יועץ ההשקעות לשיחה, וזה ניסה לשכנע אותי שהכי כדאי קרנות שקליות (ז"א להלוות את הכסף למדינה דרך שוק ההון שמשקיע במק"מים)בטענה שבהשקעה כזו, אני אשלם מס על רק על הרווח הראלי ולא על הנומינלי, כמו בפק"ם לדוגמא. שאלתי את עצמי למה הוא היה כל כך נחרץ ולוחץ (מלבד כמובן האינטרס האישי של קבלת בונוס על העסקה) כן, וחשוב לציין שהוא גם "שכח" להוסיף להשוואה גם את עמלות הקניה/מכירה + עמלת דמי המשמרת שיש על הקרנות...
מכאן, שלא רק שבנק ישראל עושק את האזרחים שלוו לו את הכסף. בעזרת מניפולציות על מס רווחי ההון, הוא דוחף אותנו (האזרחים החוסכים)להמשיך ולהעדיף להלוות לו את הכסף למרות הריבית הנמוכה שהוא מוכן לתת.
בעצם, כשבנק ישראל מוריד את הריבית, הוא מרוויח פעם שניה על זה שעוד כספי חסכונות של הציבור זורמים לקופתוובפעם השלישית; שהוא מחייה את הבורסה הגוססת, וגם אפילו פעם רביעית; שהוא מגדיל לבנקים שלו את הרווח מעמלות נוספות (על מק"ם לא משלמים עמלות קניה/מכירה ודמי משמרת). כל זאת על חשבונם של אזרחי המדינה הממנים את משכורתו ותנאי עבודתו המופלגים. ועל כך נאמר "יש לנו ארץ נהדרת..."
חיסכון משמעותי?
מחקמה סדר גודל אם יורשו לשאול?
לאנונימי, "25 בדצמבר 2012 11:03". כשהריבית נמוכה והצרכן שומע 1.8% לשנה הוא מתחרפן. המנהל מנסה לראות מה ירגיע אותו. אצלך זה היה יועץ השקעות. מה רע בזה? ד"א רשמת כמה (הרבה) שגיאות אבל שיהיה. נשמעת לי כמו אדם קנטרן שקיבל כסף ולא הזיע בשבילו. וגרוע מכך... רווקה ממורמרת. אולי אני טועה.
מחקמאוד פשוט לשמור על ערך הכסף:
השבמחקאחד הדברים שנגיד אומר בין השורות היא שהצמיחה בישראל ב2013 תהייה 3.5 אחוז.
כאשר היא מורכבת משני דברים - הצמיחה הכללית של המשק והתמלוגים מהגז.
הוא אומר שהחלק היחסי של הגז (שותפות תמר) בצמיחה הכללית היא 0.8 אחוז.
מסקנה - אתה יכול להשקיע בחברות הגז (אבנר, ישראמקו, דלק קידוחים או דלק אנרגיה) כי גם הנגיד מצפה שהם ירוויחו.
[זה לא המלצה אלא רק הצעה ועל אחריותך בלבד]
מזעזע.
השבמחקחוסר אונים של הציבור מול ציפורני הדרקון הכלכלי בניצוחו של פישר ובפחדנותה של הממשלה.
אבי ג
משהו שלא הוזכר בכתבה הוא תוספות יוקר.
השבמחקתוספת יוקר ניתנת אם האינפלציה גבוהה. אם מחשבים את האינפלציה כך שהיא נמוכה, לא צריך לתת תוספות יוקר - בונוס נחמד למעסיקים, כולל המדינה (המעסיק הגדול במשק).
האחיות קיבלו לאחרונה תוספת לשכר בגובה ממוצע של 14% על פני 4.5 שנים. האינפלציה עומדת על כ 3% לשנה. 1.03 בחזקת 4.5 שווה - הפתעה! - ל 14%.
משהו דומה נעשה עם שכר מינימום. בראשון ליולי 2008 שכר המינימום היה 3850.18 שקל. בראשון ליולי 2011 הוא הועלה ל 4100 שקל, בעוד שהצמדה למדד יוקר המחיה לפי המחשבון של הלמ"ס הייתה מביאה אותו ל 4,244.22 שקל. ההעלאה הבאה נעשתה בראשון לאוקטובר 2012 ל 4,300 שקל, והצמדה כנ"ל הייתה מעמידה אותו על 4,350.73 שקלים.
שני המקרים לעיל מעידים על מדיניות של התחמקות ממתן תוספות יוקר, עד שמופעל לחץ, ואז נותנים העלאה שאף אחד לא באמת יודע שהיא הצמדה לאינפלציה המוטה כלפי מטה, תוך מתן תחושה לעובדים שהם הגיעו להישג כלשהוא מול הממשלה.
גובה שכר מינימום באתר הבט"ל - http://www.btl.gov.il/MEDINIYUT/GENERALDATA/Pages/%D7%A9%D7%9B%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D.aspx
מחשבון מדד יוקר המחיה באתר הלמ"ס - http://www1.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_4_H.html&MD=a&MySubject=37&MyCode=11120010
מאה אחוז צודק. מחזיקים את המדד נמוך ע"י אקרובטיקה של הלמ"ס. ליצחקי - ראש הלמ"ס שפוטר, יש הרבה מה להגיד על הרמאות במשרדי הממשלה. וגם בלעדיו - איך ייתכן שמחיר החשמל המיים והדיור עולים והמדד נשאר נמוך?!
מחקכל שנה מקלפים מאיתנו כמה אחוזים של רמאות מדד. במצטבר זה לבדו יכול להסביר את שיעורי העוני בישראל.
עד מתי???
במובן מסויים, האם הורדת הריבית בעצם פוגעת יותר במי שיש לו יותר כסף, בצורה לא ליניארית - כלומר טייקונים ייפגעו יותר?
השבמחקטייקונים לעולם לא נפגעים.
מחקממה שהבנתי השאלה היא איפה הכסף הזה נמצא. אם הוא סתם שוכב בבנק, אם הוא במק"מ או אם הוא מושקע בזהב וכסף - בכל מקרה הפגיעה תהיה אחרת.
מחקומה שכתב/ה המגיב/ה מעליך נכון. לטייקונים מקסימום משתנים כמה מספרים בחשבון הבנק. זה לא משנה להם. הם לא יעברו לבית יותר קטן. לא יקנו מכונית משומשת ולא יוותרו על חופשת הסקי בוואדוז. כל השינויים האלו לא באמת נוגעים להם. זה בערך כמו לשאול אם אתה תיפגע אם תפסיד כל יום עשרים אגורות.
השבמחקעוד משהו על אינטרסים בבנק ישראל.
שימו לב לכתבה הבאה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000809055#fromelement=hp_morearticles
ציטוט א:
"בעקבות חוק בנק ישראל החדש אנו עובדים היום במסגרת הרבה יותר טובה בקבלת החלטות בבנק, גם לגבי החלטות שקשורות לריבית וגם לגבי החלטות מנהליות שלא פחות חשובות, כי יש לנו את המועצה המנהלית בראשות דן פרופר", אמר הנגיד סטנלי פישר בדיון בוועדת הכספים. "אני רואה כמה זה חשוב שמישהו בודק אותנו מבחוץ ואני רואה את ההשפעה הזו עלינו".
ציטוט ב:
אנחנו רואים האטה - לא גדולה אמנם - בצמיחת המשק, בייצור התעשייתי ובייצוא שלא צומח מהר. אנחנו לא רואים את עצמנו במיתון אבל כדי לעודד את הביקוש הורדנו את הריבית
אז שמחברים את 2 הציטוטים הנ"ל, אנו רואים שדן פרופר יו"ר חברת אסם משתתף בהחלטת ריבית שהמטרה שלה היא "לעודד את הביקוש" שכמובן תשרת את חברת אסם, שהאינטרס שלה הוא שניקנה יותר את המוצרים שלה... קצת מסריח, לא ?
ערן, יש לי בעיה בהבנת הנקרא. בקישור של הלמ"ס (http://www.cbs.gov.il/hodaot1998/03_98_70.htm) בסעיף ז' מוסבר באופן די ברור שהשינוי בשיטת החישוב הוא בהתאם למגמת העלייה באחוז שוכרי הדירות. כאשר היחס שכירות\בעלות עלה היה רצון לתקן את המדד לטובת העניים. העשירים (בעלי דירות) לא חיים בשכירות אם כי אולי משכירים דירות. לפי ההיגיון הלא מלומד שלי, אם ברצוננו להטיב עם העניים (ה-30% שחיים בשכירות) כדאי לעקוב אחרי סל ההוצאות החודשי שלהם.
השבמחקכמו כן, לא הבנתי את הקשר שהצעת בין ריבית נמוכה לבזבזנות: "ככל שהריבית נמוכה יותר ככה יותר כדאי להוציא ולבזבז את הכסף שמאבד מערכו בחסכונות שלנו בבנק או להשקיע אותו במקומות מסוכנים". כאחד שלא מלווה את כספו למדינה או לבנק דוקא טוב לי שהאינפלציה האמיתית קטנה וכך הכסף שלי שכולו בעו"ש הוא יותר חסכון מבזבוז. האם לדעתך הבנקים לא מגבים אפילו את חשבונות העו"ש שבהם בכסף אמיתי (אם כולנו נמשוך מחר בבוקר את העו"ש)? השקעה באפיקים מסוכנים היא תוצאה של אופי המהמר, אז אל נאשים בכך את מנהיגי הכלכלה שלנו שרק מנסים לעשות את עבודתם באופן הטוב ביותר. חינוך לצרכנות של מה שחשוב באמת ולחיסכון הם הדרך היחידה לחברה משגשגת.
עמית.
שלום עמית,
מחקעובדים בכירים בלמ"ס וגם במשרד האוצר טוענים שהמדד מוטה כלפי מטה גם בעקבות השינוי בחישוב הדיור. כשהמדד מחושב כלפי מטה העניים הם הראשונים שסובלים שכן משכורתם נשחקת ביחס לאינפלציה האמיתית ולא מעודכנת לפיה.
לגבי השאלה השניה שלך:
כשאתה שם את כספך בחיסכון שהריבית שאתה מקבל עליו קטנה מגובה האינפלציה זה אומר שהחסכונות שלך נשחקים ,כלומר בכל יום שהכסף שלך יושב בחסכון אתה יכול לרכוש איתו פחות בעתיד ולכן כדאי לך להוציא את הכסף היום מהבנק כי מחר לא תוכל לרכוש איתו את אותו המוצר שאתה יכול לקנות אותו היום עם אותו הכסף.
אז כן אתה יכול להיות זהיר ולא להכנס לסיכונים אבל זה שקול לכך שתשים את כספך בהשקעה שבה אומרים לך שהיא בטוחה אבל זה בתמורה שכל שנה תפסיד עליה כמה אחוזים.
ערן
על פי רוב מחירי השכירות נעשים באיחור אחרי העלאת מחירי הדיור, כך שיש פה עיוות מסויים, בחירה במרכיב מדד הנמוך מהשניים.
השבמחקלגבי חסכון: אמנם טוב לחוסכים שהאינפלציה נמוכה אבל רק כשזו האינפלציה האמיתית, האם באמת נראה למישהו שהמחירים עלו רק ב 3.5 אחוז בשנה האחרונה? תרכיב את המדד האישי שלך ותראה שהם עלו פי כמה.
מאחר וישראל כיום בנויה בעיקר על יצוא ויבוא ופחות על צריכה של יצור עצמי אנחנו מושפעים ממה שקורה בעולם הרבה יותר מאשר היינו לפני עשרות שנים. אם אירופה תכנס למיתון גם אנחנו נכנס למיתון. מחירי הדירות ירדו רק כשהריבית הכלל עולמית תעלה. אם הריבית הכלל עולמית תעלה החובות של המדינות באג"ח יעלו חדות, לכן לא תהיה עליית ריבית בעשור הקרוב ולא תהיה ירידת מחירי דיור.
השבמחקהנפילה מהצוק הפיננסי פרושה פשוט חזרה למיסוי של תקופת קלינטון. בתקופתו התחזית היתה שעד 2012 החוב הלאומי של ארה"ב ישולם במלואו. המס השולי המקסימלי יעלה לפחות מ 40%, זה לא מוגזם במושגים ישראלים או אירופאים. אם יצמצמו הוצאות ממשל ותקציב צבאי, האמריקאים יכולים להתחיל לצמצם את החוב.
התקציב הצבאי הוא כ 700 בליון דולר, מלחמת עירק אפגניסטן עלתה למעלה מ 3.7 טריליון, כמעט רבע מהחוב.
אמריקה לא צריכה לשלם את החוב כדי שהאמון בכלכלה ישתפר אלא להגיע למצב שהחוב מפסיק לגדול ומצטמצם קלות, זה יעורר אמון לעתיד טוב יותר, אבל לפוליטיקאים לא כל כך אכפת מהעתיד, ביחוד כשזה העתיד של ילדי אחרים.
ערן, בנק ישראל חזר השנה אחורה שנים רבות ביתרת המקמ"ים. התהליך שתיארת נכון אך הוא התהפך ב 2012 :
השבמחק31/01/2007 86036.47368
28/02/2007 83702.23763
31/03/2007 82238.56417
30/04/2007 80361.89964
31/05/2007 78886.35602
30/06/2007 75056.21568
31/07/2007 71261.81911
31/08/2007 66270.40121
30/09/2007 66468.69377
31/10/2007 67551.77135
30/11/2007 66994.59303
31/12/2007 67905.95355
31/01/2008 66260.22554
29/02/2008 68113.39619
31/03/2008 68221.73723
30/04/2008 69826.99642
31/05/2008 68482.97591
30/06/2008 69379.34849
31/07/2008 69363.72886
31/08/2008 70198.17875
30/09/2008 70915.60543
31/10/2008 71008.73718
30/11/2008 74545.48507
31/12/2008 74489.39317
31/01/2009 72961.53473
28/02/2009 70985.58907
31/03/2009 68650.41098
30/04/2009 64929.08057
31/05/2009 64388.50782
30/06/2009 62319.29102
31/07/2009 61317.30277
31/08/2009 61713.89042
30/09/2009 61269.56786
31/10/2009 62774.03511
30/11/2009 63791.64891
31/12/2009 66228.699
31/01/2010 69917.13567
28/02/2010 74186.6206
31/03/2010 76981.67034
30/04/2010 84152.86267
31/05/2010 91682.1911
30/06/2010 93376.26898
31/07/2010 96514.50972
31/08/2010 100277.9406
30/09/2010 103323.64
31/10/2010 107584.0698
30/11/2010 111635.1268
31/12/2010 106884.7181
31/01/2011 108395.667
28/02/2011 110768.44
31/03/2011 110604.1229
30/04/2011 110188.1844
31/05/2011 108699.5421
30/06/2011 108853.8064
31/07/2011 110518.4982
31/08/2011 109714.6758
30/09/2011 105551.1193
31/10/2011 98613.39046
30/11/2011 94863.1023
31/12/2011 85235.56795
31/01/2012 82858.52622
29/02/2012 80940.05154
31/03/2012 87219.98698
30/04/2012 90817.2272
31/05/2012 88791.77695
30/06/2012 87354.01143
31/07/2012 82748.78644
31/08/2012 81004.8387
30/09/2012 77948.65333
31/10/2012 76871.384
איל ע.
מהיכן הנתונים הללו?
מחקראה:
http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Lists/BoiTablesAndGraphs/shhb01_h.xls
http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Lists/BoiTablesAndGraphs/shcb01_h.xls
לא מצאתי נתונים עבור 2012
ערן, אתה ממליץ לרכוש מתכות יקרות כמו זהב או כסף?
השבמחקאני ממליץ לך להשקיע רק באפיקים שאתה מכיר היטב וחקרת אותם ולא על סמך מה שאומרים לך.
מחקלגבי זהב הוא ידוע כמי שמגן מפני אינפלציה בשל היותו "הדבר האמיתי". אם אתה חוזה אינפלציה גבוהה בעתיד אולי שווה לך לבדוק השקעה באפיק זה.
רק תזכור - אם אתה מעוניין להשקיע במתכות לטווח קצר תדע שאתה נכנס לקזינו ולעולם שלם של ספקולנטים שאתה לא שולט בו.
ערן
ערן שלום
מחקבהמשך לעוותי שיטת המדידה של מדד המחירים לצרכן, האם שמת לב
שבמשקלות של המדד האחרון שוקלים :הירקות – 20% + הפירות 5%= 25% מכלל הסל למרות שמשפחה ממוצעת מוציאה במקסימום 300 ₪ בחודש על ירקות ופירות שזה 3% מסך ההוצאות.
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201210339
לעומת זאת יתר הדברים מקבלים משקל מזערי בסל המחירים:
http://www.calcalist.co.il/local/home/0,7340,L-4502,00.html
אודה לך אם תמצא דרך להתייחס לכך.
בנוסף האם לדעתך במהלך שנת 2013 יוכלו להסתיר את הנתונים האמיתיים, ולמעשה להמשיך אם המדד השיקרי וזאת על מנת לא לפגוע בלוקחי המשכנתאות צמודי המדד.
איפה ראית את החישוב של האחוזים?
מחקהלכתי לאיבוד במבוך הנתונים הזה
אבל בגדול הסיבה למה שאתה רואה זה עיקרון כלכלי שאומר שהצרכן עושה השוואת מחירים
ואז אם האפונה בקופסאת שימורים יותר זולה עכשיו והאפונה הקפואה יותר יקרה, הציבור יקנה החודש יותר אפונה בקופסאת שימורים ופחות קפואה.
על אותו העיקרון, הציבור יקנה עכשיו יותר ירקות כי הם זולים ופחות נעליים, ולכן בסך הכל המדד לא עלה או אפילו ירד.
אם זה נשמע לך כמו קשקוש ברכותיי, אתה אדם נורמטיבי ולא כלכלן.
(ראוי להזכיר שכלכלה זה לא רק שלא מדע מדוייק, זה בקושי מדע בכלל. כמעט כל הנחות היסוד של הכלכלה המודרית הוכחו כלא נכונות במחקרים פסיכולוגיים)
הקטע הוא שהשיטה הזאת היא בכל העולם והמודדים לא רואים בה פגם, ולכן גם ב2013 וגם אחריו אתה עדיין הולך לראות את אותם המספרים הנמוכים שמפרסמת הממשלה בזמן שהכל מסביבך עולה. וכלכלנים בכירים יכתבו בטורים שלהם משפטים כמו "אי אפשר להתווכח עם המדד".
אתה מוזמן להיכנס ל
shadowstats.com
אתר שמפרסם את המדדים האמריקאים לפי החישוב שלהם לפני השינוי בשיטת המדידה
רעיון קטן וטוב
השבמחקלהתחיל לפרסם מדד אמיתי כמו שהוא אמור היה להיות .
הרי הנתונים קיימים בלישכה אז למה לא לקחת אותם במינון הנכון ולפרסם מדד אמיתי .
מדד שיפורסם בדחיפה לכלי התקשורת .
מדד שיכה את הנגיד על הפנים .
מדד שיחשוף איך מרמים אותנו .
כולל פרסום בדיקה מתי בנק ישראל צריך להחזיר הלוואות ומציאת הקשר בין זה לבין העלאת או הורדת ריבית .
אם הנתונים קיימים אז למה לא להשתמש בהם בצורה אמיתית ?
ולחשוף את התרמית של השיטה !!!
רעיון מצויין והכרחי. מי מוכן להרים את הכפפה?
מחקיונתן אם תסתכל בלינק ששלחתי בעמ' השני בטבלה של מדד המחירים לצרכן, ישנם שלושה טורים.
השבמחקבטור השלישי שבשורת הירקות הטריים (תרומה למדד הכללי באחוזים) כתוב 0.192% -
וליד הפירות טריים בטור האחרון (תרומה למדד הכללי באחוזים) כתוב % 0.0555-
עם נסכם את שני הטורים נקבל כמעט 25% ממשקל המדד.
רועי, אם הבנתי נכון את כוונת המשורר המקורית (http://www.cbs.gov.il/reader/prices/price_main_division.html?MainDivision=a&MyMonth=11&MyYear=2012&SubZip_Name=consumer), הירקות מהווים רק 2.4-4.6% מהמדד לפי קבוצת הצריכה. הקישור המדויק הוא זה: http://www.cbs.gov.il/www/price_new/a1_8_h.pdf
השבמחקהשינוי במדד הירקות הוא לא משקלם במדד. מנסיוני סטטיסטיקאים לא טועים והנתונים תמיד בעודף.
עמית.
למה אתה מתכוון ב"הנתונים תמיד בעודף"?
מחקיונתן, אני מהנדס ובהנדסה לא מציגים פעמיים בדו"ח משתנים תלויים שמעבירים הרבה מידע חופף. העודף הוא שסטטיסטיקאים מרעיפים בנתונים ומשארים את עבודות החפירה, הסינון, הסקת המסקנות והבהרתן לאחרים.
מחקאתה כותב:"על כל אחוז ריבית שבנק ישראל יעלה ,הוא יצטרך לשלם מיליארדי שקלים יותר על הריבית של המק"מ"
השבמחקאבל ערכו של כל נייר מק"ם הוא קבוע 100 ש"ח ואינו תלוי בריבית במשק. איך שינוי הריבית לאחר הנפקה של המק"ם למימון רכישת הדולרים ישפיע על הסכום השיקלי אותו יצטרך הבנק להחזיר ביום פקיעתם?
שאלה מעניינת נשאלה פה. מדוע היא נשארת ללא תשובה? נשמח לקבל הסבר לסתירה זו
מחקDа braucht eѕ ԁie Einsicht �ber
השבמחקasѕorteԁ acuрointѕ passim the trunk, electгοnic tantriс mаѕѕage
treats the acupoіnts іn the pаw, Pаlm tree anԁ fifty-fіftу the caгρus region.
Here is my website :: erotic massage
פישר מוריד ריבית סידרתי ..כל הורדת ריבית מורידה את המדינה עוד כמה מטרים לקבר כלכלי הכל בכדי לחפות על מדיניות כלכלית חובבנית ועלובה שהביאה ליוקר דיור ומחיה מטורפים , לא יהיה מנוס , הריבית י חייבת לעלות שוב ואז - קטסטרופה הבועה תתפוצץ ואנשים יקפצו מהגג
השבמחקפישר הגיע הזמן שתעוף חזרה לארה"ב לך תהרוס שם משהו , את הנזק שעשית לנו לא בטוח שנוכל לתקן רק עזוב אותנו במנוחה שלום ולא להתראות