יום שני, 20 באוקטובר 2014

ההשפעה האמיתית של עליית המחירים מוסתרת על ידי הנתונים הרשמיים

מאת: אמנון פורטוגלי 

מסתבר שאי השוויון הוא לא רק בעיה של פערים בחברה אלא גם בעיה שנמצאת עמוק מאד בדרך חישוב מדד המחירים לצרכן


נחנו הילדים של חורף שנת שבעים ומשהו גדלנו. אנחנו כבר מזמן לא בצבא. השתחררנו, טיילנו במזרח, חזרנו, עשינו תואר (חלקנו אפילו שניים), התחתנו, הבאנו ילד (או שניים) והיום אנחנו עובדים במקצוע שלנו או שפתחנו עסק קטן או ששינינו כיוון. בקיצור, עלינו על המסלול הזה שאמור היה להפוך אותנו לקראת ארבעים לאנשים מסודרים. 
אלא שאנחנו ממש, אבל ממש לא מסודרים. לא רק שאנחנו לא מסודרים, גם אין לנו מושג איך נסתדר. הדירה, החשבונות, המיסים, הדלק, הגן של הילדה, פשוט עולים כל-כך הרבה כסף שאנחנו בקושי מצליחים לשרוד."
 מתוך המכתב מאוהל המחאה של עלמה זהר לראש הממשלה.

סיפורי ברלין והמאבק על המילקי העלו שוב לכותרות את בעיית יוקר המחייה בישראל. הממשלה מתגאה בנתונים שמספרים לנו שהכלכלה פורחת, האבטלה בשפל ושהמשק הישראלי צומח. הם מספרים לנו שאנו עשירים מאי פעם ומתעשרים מיום ליום. אך באותו זמן הם אומרים לנו שאין מספיק כסף לחינוך ראוי לילדים, אין מספיק כסף לבריאות, אין מספיק כסף לבנית דיור בר השגה, אין מספיק כסף למשכורות שניתן לחיות מהן לשכירים, לרשת בטחון לעניים, לפנסיות לזקנים, להגנת הסביבה, לאומנויות והרשימה ארוכה. למרות שלכאורה אנו עשירים יותר, לגבי חלק ניכר מהישראלים המצב בשטח בשנים האחרונות נעשה גרוע יותר. בישראל האמיתית, יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אי-יכולתם להבטיח לעצמם ולמשפחתם קיום הוגן והגון. לא סתם היתה מחאת ענק לפני שלש שנים ועכשיו מדברים בגלוי על ירידה של צעירים מהארץ. 

אחת הסיבות לאי ההתאמה בין הנתונים למצב הריאלי נעוצה בשיטת המדידה של מדד המחירים לצרכן שאינו משקף ואף מעוות את המצב הריאלי של חלק ניכר מהישראלים.
מדד המחירים לצרכן לספטמבר, שפרסמה לפני מספר ימים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד ב- 0.3% והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על מינוס 0.3%, הרבה מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%). אבל נתונים אלו שמצביעים על ירידות מחירים לא משקפים את המצב האמיתי של מיליוני הישראלים שנאבקים עם העליות במחירי המוצרים החיוניים והשרותים החיוניים.
בשנים 2013-2005 עלה מדד המחירים הכללי ב- 20.8%, באותה התקופה מחירי המזון עלו ב-37.1%, מחירי ירקות ופירות עלו ב 40.8%, ומדד מחירי הדיור עלה ב- 35.7%, הרבה יותר מעליית מדד המחירים כללי. באותה תקופה, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עלה ב- 22.3%, הרבה פחות מקצב העליות האלו. 

מקור: ניתוח השפעת הריכוזיות בענף מוצרי המזון על עליית מחירי מוצרי המזון בישראל. איתמר מילרד תמיר אגמון, ועמי צדיק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2 יולי 2013

האינפלציה משפיעה על האזרחים בעשירוני ההכנסה השונים בצורה שונה ולכן נתוני האינפלציה הרשמיים אינם אומרים לנו את ההיבטים החשובים באמת. נתוני האינפלציה הם תוצאה של מיצוע (מלשון ממוצע) של ההוצאות במשק. מדד המחירים לצרכן אינו לוקח בחשבון שאלו שהכנסותיהם נמוכות יותר חייבים להשקיע באופן יחסי יותר על מזון ועל דיור, בדיוק העלויות שנראה שיצאו מכלל שליטה. ואכן דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2 ביולי 2013 מורה כי בחמישון (שני העשירונים) התחתון ההוצאה למוצרי מזון עומדת על 22.2% מסך התצרוכת, לעומת 13.6% בחמישון העליון.


יש צורך במדד אינפלציה חדש ריאלי שיגלה כיצד עליית המחירים משפיעים על האזרחים בתלות בהכנסותיהם. מדד כזה עשוי לגלות שנתוני אינפלציה הרשמיים הקטינו באופן עקבי את ההשפעה של עליית מחירים על העשירונים הנמוכים. אי שוויון ההולך וגדל בארץ, כאשר האינפלציה מחמירה את ההידרדרות ברמת חיים לכולם מלבד לאלו שבצמרת, מדגיש את הצורך בפעולה כדי להוריד את יוקר המחייה שלנו ולהגדיל את השכר וההכנסות לעשירונים הנמוכים. 

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

21 תגובות:

  1. די כבר לפוצץ את המוח עם כתבות כאלו......... תפסיקו לקטר ,
    בישראל לא כזה יקר כמו שהתקשורת מנסה לפמפם כל היום.
    ישראל היא נס מבחינה כלכלית !! מדינה של 8מיליון תושבים ,
    שהצליחה להגיע בתוך כמה עשורים לרמה של מדינות מערביות
    כמו ספרד, איטליה , צרפת... עם כלכלות בנות מאות שנים.

    למה רק לקטר? התוצר שלנו מהגבוהים בעולם...
    בזמן שבעולם אנשים מתחננים ללחם ויש מהומות בכל מקום ,
    אצלנו זורקים אוכל לפח ונוסעים בג'יפים חדשים -
    לכל ילד סמארטפון חדיש - ואני לא מדבר רק על רמת אביב וצהלה.

    יש עוני , זה נכון. תמיד יהיה..... זה לא קשור למדיניות כלכלית.
    סה"כ המשק יציב, יש עבודה ומי שמתאמץ מצליח.
    אף פעם לא היה פה קל , אבל למה רק לקטר??
    עם כל המלחמות והפיגועים והאוייבים שמסביב,
    מצבינו יכל להיות כשל אפגניסטן או סודן -
    במקום זה אנחנו מצליחים לקיים מדינה בסטנדרט מערבי לכל דבר ...
    ועדיין מקטרים פה בלי סוף.

    (הכותב הוא מעמד הביניים קלאסי. עצמאי , נשוי +1 ואין לי דירה בבעלותי.
    אבל בכל זאת שמח לחיות כאן :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין מי הם החברים שלך אך 70% מהציבור שקוף מבחינתך אתה פשוט לא רואה אותם.
      אני מאוד מאושר חי ממשכורת נטו של 6000 באמת מסתפק ממה שיש ואין הרבה, אך בהתנהלות כלכלית ישרה הוגנת ללא הון שלטון ללא שחיתות יהיה אפשר להסתפק עדיין במועט אך עם קצת יותר בטחון כלכלי.

      מחק
    2. אנונימי
      דחוף לשלוח לי את המרשם לכדורים שאתה לוקח.. גם אני רוצה להרגיש כמוך

      מחק
    3. למה רק לקטר ? קיטור זה כלי למאבק מול בעלי כח. כמה שיותר מקטרים משיגים יותר ולכן לקטר לצרוח להפגין וכו' זה טוב.

      מחק
    4. מר אנונימי היקר. ישנן מדינות שהיו תחת שילטון קומוניסטי משתק עד אמצע שנות השמונים. חלק מהן כבר עקף אותנו בסיבוב.
      לא נס ולא קפה.

      מחק
    5. הנה התשובה לכל מי שמקטר על המקטרים:
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4581921,00.html

      מחק
    6. מצבו של האזרח הממוצע בישראל היום גרוע יותר מאשר מצבו לפני 20 - 30 שנה.
      יש פחות עבודה והיא לא בטוחה כלל. אם אתה מבוגר יש לך בעיה קשה במציאת עבודה. האבטלה כנראה גבוהה הרבה יותר ממה שאומרים כי יש הרבה שעובדים במשרה חלקית ולא יכולים להגדיל אותה ויש הרבה שלא הולכים ללשכת העבודה למרות שהם מובטלים.
      הצעירים לא יכולים להשיג דבר חשוב ביותר - דירה. לפני 20 - 30 שנה זה היה בר-השגה.
      הפנסיות קוצצו באופן חד. שיטת חישוב הפנסיה השתנתה לרעת העובדים ללא כל הצדקה. בנוסף הפנסיות האלו לא בטוחות כלל. אין שום ערובה לכך שמה שנותר מהפנסיות לא יאבר עוד חלק גדול מערכו.

      מה יש לנו שלא היה לפני 20 - 30 שנה? סמארטפון ועוד כל מיני צעצועים דומים? מוצרים מאוד בסיסיים וחיוניים להישרדות.

      galgal21


      מחק
    7. עוד פעם אני לא יודע איך הגעת למסקנה שלפני 40 שנה היה יותר טוב עד חיית בתקופה הזאת כנראה שלא כך לך תסביר לי כמה שטויות אתם מדברים

      בגלל זה אני לא מרחם על מעמד ביניים מעולם לא היה לא בעבר ולא בהווה
      http://www.hasolidit.com/%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%95-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

      מחק
    8. נס כלכלי זה נחמד בהתחשב בכל הכספים שהוזרמו למדינה שלנו במהלך השנים (כספי השילומים, למשל)

      מחק
  2. מידע חשוב תודה לך אמנון.
    דרך אגב היה כדאי לדעת מספר הנפשות בכל קבוצה על מנת להבין את המצב האבסורדי של המדד על כמות הנפשות שהמדד באמת שוחק

    השבמחק
  3. שאלה:
    במחקר של הכנסת שיש קישור אליו, יש מדד הנקרא "צריכה לנפש (רמת החיים)" מה המשמעות שלו? האם המדד משקף שיפור אמיתי (צורכים יותר) או שפשוט מה שמשוקף הוא העליה במחיר של מוצרי הצריכה?

    השבמחק
  4. לא חושב שבכלל רלבנטי שינוי המדד בספר אחוזים מטה או מעלה, גם אם תהיה דפלציה של 3%, עדיין יקר בישראל, מבחינת דיור, מוצרי צריכה, דלקים, רכב וכו׳

    השבמחק
  5. המדד זה השקר הכי גדול כאן עד כדי כך שאפילו הבנק לא מאפשר לך לקחת הלוואה צמודה למדד כי הוא יודע השנתון שיקרי

    השבמחק
  6. האם יש נתונים על המדד ביחד לשכר החציוני?
    (וגם שכר חברי הכנסת ביחס לשכר החציוני לאורך השנים וכו)

    השבמחק
  7. "Lies, damned lies, and statistics"

    השבמחק
  8. כתבת:"אחת הסיבות לאי ההתאמה בין הנתונים למצב הריאלי נעוצה בשיטת המדידה של מדד המחירים לצרכן שאינו משקף ואף מעוות את המצב הריאלי של חלק ניכר מהישראלים."

    ושאלתי:האם הסיבה לאי ההתאמה מקרית או יש כאן כוונה במחשבה תחילה. אם הסיבה מקרית,יפה שעלית על זה ובוא נתקן כפי הצעתך בסוף דבריך.

    איננו כאלה תמימים ויש כאן יד מכוונת. למי שייכת היד? מי המכוון? מי רוצה להנציח ולהגדיל פערים? מי רוצה להתעשר על חשבון אחרים?

    אם היה כאן פשע למה איננו מחפשים אחר הפושעים? תיאור הפשע נכון ויפה לכשעצמו ומי אחראי לפשע? יש כאן מבוגר אחראי?


    השבמחק
  9. יש כאן פשע.שיטת חישוב המדד שונתה באופן חשאי למדי על ידי מספר מצומצם של פקידים.מערכת החישוב אינה שקופה ואין עליה פיקוח כיון שהיא נחשבת "מקצועית" ואנשים מניחים שיש איזה מנגנון חישוב מדעי. כמהנדס תעשיה וניהול שחלק ניכר מנסיונו הי חישוב מדדים "אוביקטיביים"כאלה אוכל להעיד שאין שום דבר מדעי בחישוב המדד והוא בעצם סוביקטיבי לחלוטין)תלוי בהשקפת עולם,ערכים או במילים אחרות פוליטי.למרות זאת אין שום דיון ציבורי או פרלמנטארי בחישוב הזה שחורץ גורלות...והופך את ציבור העובדים והחוסכים לעניים יותר מידי יום ואת התאגידים והממשלה לעשיאים יותר בקצב מסחרר..

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה יכול לפרט יותר?
      לפי מה ששמעתי חישוב המדד נעשה ע"י חישובי עליות המחירים של מספר רב של מוצרים (רשימת מוצרים אלו נכנסת בכמה עשרות עמודים) כאשר לכל מוצר יש שקלול מסוים.
      האם זה נכון?
      איך שונתה מערכת חישוב המדד?

      galgal21

      מחק
  10. ערן אני אודה לך אם תוכל להסביר לנו מדוע חברת מודיס הודיעה הערב על הורדת דירוג האשראי של הבנקים פועלי, לאומי והבינלאומי.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000979484#fromelement=hp_morearticles
    מוד'יס חתכה תחזית הדירוג של הפועלים, לאומי והבינלאומי
    האם אפשר להבין שבועת הנדל"ן התחילה להתפוצץ ואנשים וקבלנים לא עומדים בהחזר ההלוואות?

    השבמחק
  11. אמנון, לא עשית שיעורי בית וזה לא הפריע לך לצאת בהאשמות כלפי כל העולם. הלמ"ס כן בודק איך השתנה המדד לפי סלי הצריכה השונים של משקי בית בחמישונים השונים. הנתונים כאן:
    http://www.cbs.gov.il/reader/prices_db/PricesDB.html
    אין כמעט שום הבדל בין האופן שבו המדד השתנה לחמישונים השונים. אם בכלל - המדד עלה פחות עבור משקי בית בחמישון התחתון.

    השבמחק