כולם מדברים על צמיחה כלכלית ומתיחסים אליה ביראת קודש.נראה שהיא הפכה לגביע הקדוש של האנושות. צמיחה היא אכן דבר חיובי. אלא שכאשר צמיחה משקפת כלכלה צומחת בעוד האזרח שוקע בה ,פה צריכה להדלק לכולנו הנורה האדומה. משהו לא מסתדר פה. במאמר זה נפריך שמונה מיתוסים שהמדיה והאקדמיה מספרים לנו על צמיחה בדרך להבין מה לא בסדר פה.
נתחיל עם ההגדרה הכי פשטנית וכללית כדי להבין כיצד בכלל נמדדת צמיחה:
צמיחה כלכלית מוגדרת כגידול בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג) .תמ"ג במילים פשוטות מציין את הערך הכספי הכולל של כל הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים בתוך המדינה בשנה. כמובן שהתמ"ג ודרך חישובו קצת יותר מורכבים ,כך שמי שמעוניין יכול ללמוד על כך יותר מחומר רב הנמצא בנושא ברשת.
נעבור למיתוסים:
1. הצמיחה היא מדד לשגשוג הכלכלי של המדינה.
יש היום קונצנזוס בין חלק גדול של הכלכלנים שצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, מעידה על השגשוג הכלכלי של המדינה. כמעט ולא תמצאו היום כלכלן שישלול את הטענה הזו. כנראה שהתלהבותם של הכלכלנים לגבי משמעות הצמיחה היתה מצטננת מעט רק אם היו מעיינים בחוות דעתו של הכלכלן וזוכה פרס הנובל ,סיימון סמית' קוזנץ, שהמציא את דרך חישוב התמ"ג. קוזנץ צוטט בדוח שהוצג לקונגרס ב1934, כמי שאומר:
2. צמיחה תורמת לחברה
תנאי הכרחי לפעילות שתתרום לצמיחה כפי שהיא נמדדת היום, היא שיהיו מעורבים בה כספים. מה זה אומר בעצם?
אם למשל תרצו מחר לפתוח בית ספר לכדורגל ,שמבוסס על מאמנים מתנדבים או סתם לגדל ירקות ולחלק את התוצרת לאזרחים מסכנים בחינם- הרי אז לא תרמתם בכלום לצמיחה. אפילו להיפך, במקרה זה פגעתם בה במידה מסוימת, שכן החלפתם פעילות המערבת כספים בפעילות חינמית. זוכרים למשל את נאומו של שר האוצר לפיד שהודיע שהממשלה שמה את האדם העובד במרכז? מדוע הממשלה לא שמה למשל את האדם התורם במרכז או האדם המתנדב או את רווחתו וזמנו הפנוי של האדם במרכז? גם בממשלה יודעים היטב ,שפעילות קהילתית ותרומה לחברה לא יתרמו במאומה לצמיחה.
3. צמיחה משפרת את מצבו של האדם העובד
ההיפך הוא הנכון: דרך חישוב הצמיחה היום מעודדת את האזרח להקדיש יותר ויותר זמן לעבודה ולעבוד יותר ויותר קשה.
נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. כלומר פעילות המשק צריכה לגדול בכל שנה ביחס לשנה שעברה (או רבעון קודם) כדי שתהיה צמיחה. לפיכך גם צריך שיהיו עוד צרכנים שיצרכו עוד ועוד מוצרים בקצב הולך וגדל כדי לקיים אותה. אלא שבשביל לצרוך יותר צריך לייצר יותר ומכאן שגם לעבוד יותר, ללוות יותר ולראות פחות את המשפחה.
4. צמיחה היא אמנם חשובה אבל עצירתה תגרום בסך הכל להאטה כלכלית אך לא תסכן את כלל המשק.הכלכלה הנוכחית בנויה כמו תרמית פרמידה : עצירת הצמיחה אפילו לזמן קצר יחסית עלולה להביא להתמוטטותה.
הנה ההסבר למה (לממהרים צפו רק בדקה הראשונה):
http://www.youtube.com/watch?v=WddCKO3KCyY
5. צמיחה תורמת לרווחת האזרח
טעות. הצמיחה בסך הכל מודדת פעילות כלכלית כלשהיא. יכול להיות למשל שאת רוב הפעילות הכלכלית ירכזו במדינה מספר טיקונים ואזרחים עשירים ,מה שיותיר חלק גדול בעם עני ומובטל. למרות זאת אם הפעילות שמייצרים הטיקונים תהיה מספיק גדולה ,תאורטית מדינה כזו יכולה להיות מהמובילות בצמיחה העולמית. כך ישראל למשל נחשבת היום למדינה עם שיעורי הצמיחה מהגבוהים בOECD אך מנגד גם אזרחיה נחשבים לעניים ביותר בקרב אותן מדינות .
6. הצמיחה היום היא בת קיימא.
עוד מיתוס, אם כי היום כבר יותר ויותר מכירים בטעות זו. כל עץ שנכרת משמש את תעשיית הנייר ,הרהיטים והבניה- קרי כל עץ שנכרת מתורגם מאוחר יותר לכסף. פעילות כלכלית שמעורב בה כסף תורמת כאמור לצמיחה. לכן למממשלה ,שחושבת רק לכמה שנים קדימה, יש אינטרס מבחינה כלכלית טהורה שיכרתו כמה שיותר עצים. זה נכון גם לגבי תוצרת של מפעלים מזהמים. זה נכון גם לגבי בניית מבנים וסלילת כבישים על חשבון שטחים פתוחים וכו'. בכלכלה שמקדשת את הצמיחה -משאבי כדור הארץ והזיהום הם שוליים. כלכלה והשפעתה על הסביבה הם אפילו לא חלק מתוכנית הלימודים של סטודנטים לכלכלה במרבית ממוסדות הלימוד. רק לאחרונה בשל נזקים עצומים שנגרמו לסביבה, ההתנגדות והמודעות נגד כלכלה כזו הולכת וצוברת תאוצה בעיקר בקרב פעילי סביבה. משם זה מקרין גם על הממשלה.
נתחיל עם ההגדרה הכי פשטנית וכללית כדי להבין כיצד בכלל נמדדת צמיחה:
צמיחה כלכלית מוגדרת כגידול בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג) .תמ"ג במילים פשוטות מציין את הערך הכספי הכולל של כל הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים בתוך המדינה בשנה. כמובן שהתמ"ג ודרך חישובו קצת יותר מורכבים ,כך שמי שמעוניין יכול ללמוד על כך יותר מחומר רב הנמצא בנושא ברשת.
נעבור למיתוסים:
1. הצמיחה היא מדד לשגשוג הכלכלי של המדינה.
יש היום קונצנזוס בין חלק גדול של הכלכלנים שצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, מעידה על השגשוג הכלכלי של המדינה. כמעט ולא תמצאו היום כלכלן שישלול את הטענה הזו. כנראה שהתלהבותם של הכלכלנים לגבי משמעות הצמיחה היתה מצטננת מעט רק אם היו מעיינים בחוות דעתו של הכלכלן וזוכה פרס הנובל ,סיימון סמית' קוזנץ, שהמציא את דרך חישוב התמ"ג. קוזנץ צוטט בדוח שהוצג לקונגרס ב1934, כמי שאומר:
"המדידה של ההכנסה הלאומית יכולה בקושי רב לתת רמז לגבי שגשוגה הכלכלי של המדינה" [קישור].בציטוט אחר מ1962 הוא רומז שמדידת צמיחה כפי שהיא היום שלא מבדילה בין כמות לאיכות, בין עלות מול תועלת ובלי שתצוין מטרתה , עלולה לגרום לנזק בטווח הארוך. נדון בכך בהמשך.
2. צמיחה תורמת לחברה
תנאי הכרחי לפעילות שתתרום לצמיחה כפי שהיא נמדדת היום, היא שיהיו מעורבים בה כספים. מה זה אומר בעצם?
אם למשל תרצו מחר לפתוח בית ספר לכדורגל ,שמבוסס על מאמנים מתנדבים או סתם לגדל ירקות ולחלק את התוצרת לאזרחים מסכנים בחינם- הרי אז לא תרמתם בכלום לצמיחה. אפילו להיפך, במקרה זה פגעתם בה במידה מסוימת, שכן החלפתם פעילות המערבת כספים בפעילות חינמית. זוכרים למשל את נאומו של שר האוצר לפיד שהודיע שהממשלה שמה את האדם העובד במרכז? מדוע הממשלה לא שמה למשל את האדם התורם במרכז או האדם המתנדב או את רווחתו וזמנו הפנוי של האדם במרכז? גם בממשלה יודעים היטב ,שפעילות קהילתית ותרומה לחברה לא יתרמו במאומה לצמיחה.
3. צמיחה משפרת את מצבו של האדם העובד
ההיפך הוא הנכון: דרך חישוב הצמיחה היום מעודדת את האזרח להקדיש יותר ויותר זמן לעבודה ולעבוד יותר ויותר קשה.
נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. כלומר פעילות המשק צריכה לגדול בכל שנה ביחס לשנה שעברה (או רבעון קודם) כדי שתהיה צמיחה. לפיכך גם צריך שיהיו עוד צרכנים שיצרכו עוד ועוד מוצרים בקצב הולך וגדל כדי לקיים אותה. אלא שבשביל לצרוך יותר צריך לייצר יותר ומכאן שגם לעבוד יותר, ללוות יותר ולראות פחות את המשפחה.
4. צמיחה היא אמנם חשובה אבל עצירתה תגרום בסך הכל להאטה כלכלית אך לא תסכן את כלל המשק.הכלכלה הנוכחית בנויה כמו תרמית פרמידה : עצירת הצמיחה אפילו לזמן קצר יחסית עלולה להביא להתמוטטותה.
הנה ההסבר למה (לממהרים צפו רק בדקה הראשונה):
http://www.youtube.com/watch?v=WddCKO3KCyY
5. צמיחה תורמת לרווחת האזרח
טעות. הצמיחה בסך הכל מודדת פעילות כלכלית כלשהיא. יכול להיות למשל שאת רוב הפעילות הכלכלית ירכזו במדינה מספר טיקונים ואזרחים עשירים ,מה שיותיר חלק גדול בעם עני ומובטל. למרות זאת אם הפעילות שמייצרים הטיקונים תהיה מספיק גדולה ,תאורטית מדינה כזו יכולה להיות מהמובילות בצמיחה העולמית. כך ישראל למשל נחשבת היום למדינה עם שיעורי הצמיחה מהגבוהים בOECD אך מנגד גם אזרחיה נחשבים לעניים ביותר בקרב אותן מדינות .
6. הצמיחה היום היא בת קיימא.
עוד מיתוס, אם כי היום כבר יותר ויותר מכירים בטעות זו. כל עץ שנכרת משמש את תעשיית הנייר ,הרהיטים והבניה- קרי כל עץ שנכרת מתורגם מאוחר יותר לכסף. פעילות כלכלית שמעורב בה כסף תורמת כאמור לצמיחה. לכן למממשלה ,שחושבת רק לכמה שנים קדימה, יש אינטרס מבחינה כלכלית טהורה שיכרתו כמה שיותר עצים. זה נכון גם לגבי תוצרת של מפעלים מזהמים. זה נכון גם לגבי בניית מבנים וסלילת כבישים על חשבון שטחים פתוחים וכו'. בכלכלה שמקדשת את הצמיחה -משאבי כדור הארץ והזיהום הם שוליים. כלכלה והשפעתה על הסביבה הם אפילו לא חלק מתוכנית הלימודים של סטודנטים לכלכלה במרבית ממוסדות הלימוד. רק לאחרונה בשל נזקים עצומים שנגרמו לסביבה, ההתנגדות והמודעות נגד כלכלה כזו הולכת וצוברת תאוצה בעיקר בקרב פעילי סביבה. משם זה מקרין גם על הממשלה.
7. הצמיחה מעידה על אושרו של האדם.
הצמיחה לא רק שלא מעידה על אושרו של אדם, אלא אפילו פעילויות המזוהות עם דברים שנחשבים בעיתיים לאדם ,יכולות לתרום לה.לדוגמא: כשאדם נפצע או חולה - הטיפול בו בבית חולים יוצר פעילות כלכלית שתורמת לצמיחה. מצב מלחמה מעודד את הצמיחה ,שכן גורם לפעילות כמו יצור נשק או תחזוקת הצבא שמערבת כסף. מכשיר שנהרס או נגנב תורם לצמיחה ,שכן מאלץ את הציבור לקנות אחד חדש במקומו.
לעומת זאת הצמיחה היום גם יכולה לגרום לאדם להיות מאושר במידה שכסף , חובות , עבודה וצריכת מוצרים עושים אותו כזה.
8. אין אלטרנטיבה טובה יותר מהדרך בה נמדדת הצמיחה היום.
הצמיחה לא רק שלא מעידה על אושרו של אדם, אלא אפילו פעילויות המזוהות עם דברים שנחשבים בעיתיים לאדם ,יכולות לתרום לה.לדוגמא: כשאדם נפצע או חולה - הטיפול בו בבית חולים יוצר פעילות כלכלית שתורמת לצמיחה. מצב מלחמה מעודד את הצמיחה ,שכן גורם לפעילות כמו יצור נשק או תחזוקת הצבא שמערבת כסף. מכשיר שנהרס או נגנב תורם לצמיחה ,שכן מאלץ את הציבור לקנות אחד חדש במקומו.
לעומת זאת הצמיחה היום גם יכולה לגרום לאדם להיות מאושר במידה שכסף , חובות , עבודה וצריכת מוצרים עושים אותו כזה.
8. אין אלטרנטיבה טובה יותר מהדרך בה נמדדת הצמיחה היום.
כבר היום ישנם חוגים בקרב הכלכלנים שנתמכים גם על ידי האו"ם ,הOECD ,זוכי פרס נובל כמו ג'וזף שטיגליץ ,שמחפשים אחרי נוסחה טובה יותר למדוד צמיחה. מדידה שתתחשב גם במשאבים, שתקח בחשבון קיימות ,את צרכי האדם, את אושרו ועושרו (עד כמה שניתן). מדדים שונים כבר מיושמים במספר מדינות. תוכלו לקרא על כך עוד באתר Beyond GDP
לסיום הנה לפניכם סרטון שנלקח מתוך האתר . הסרטון מטעם הנציבות האירופאית מדבר על הצורך במציאת אלטרנטיבה לדרך שבה מחושב התמ"ג (GDP) היום:
צמיחה. חה חה חה
השבמחקזו שנה שחונה.....
. מצב מלחמה מעודד את הצמיחה ,שכן גורם לפעילות כמו יצור נשק או תחזוקת הצבא שמערבת כסף
השבמחקA little story about a windowbreaker and a shopkeeper
Mr. Hildesheim?
http://economics.about.com/od/warandtheeconomy/a/warsandeconomy.htm
Or see if you can arrange an interview with Assad for expert overview of how great wars are for growth. Can you imagine how this will look on Alexa?
האם קראת את מה שכתוב במאמר שאין בהכרח קשק בין צמיחה בטווח הקצר לשגשוג כלכלי?
מחקצריך לנפץ את המדד הכי לא רלוונטי לישראל שהוא מדד העוני. המדד איננו מבחין בין העני הבוחר להיות עני לבין העני אשר לא מסוגל לצאת מהעוני למרות רצונו. האם אדם חרדי אשר פועל לפילוסופיית קהלת אשר בערוב ימיו מייתר את כל החומריות שאסף בעמל רב ראוי להיספר כעני? החרדים אינם מעניקים לרוב חשיבות למותגים, חוגים וטיסות לחול האם יש לשנותם כדי לצמצם פערים? האם צריך לשלול להם את זכות הבחירה לחיות על מועט למען הסטטיסטיקה המגוחכת?
השבמחקאם כבר מבקרים, ובצדק, את השיטה הכלכלית נכון להסגיר גם השטות בחישוב מספר העניים בישראל כנתון בקביעת מדיניות. לא מזמן פורסם מדד שהראה כי בתל אביב יש פערים מהגבוהים מבין הערים הגדולות - קמה זעקה מצד הארגונים 'החברתיים', איך ייתכן שנוצר כזה פער ועוד תרעומות פופוליסטיות מסוג אלו. אלא שבדיקה של משרד החינוך מראה כי התלמיד העני של תל אביב מקבל פי כמה וכמה מעל לתלמיד בערים אחרות (שיוויוניות יותר).
מכאן שהערך 'שיוויון' שהוא אינפנטילי בפני עצמו ראוי להתייחסות מחודשת.
- אגב קצר - בישראל אנשים חיים אנשים מהמאושרים בעולם - אולי כל הנתונים מתייתרים כולם...
הבריונים והשודדים אינם מיחסים ערך לשוויון.
מחקלכן הם כותבים :
"הערך 'שיוויון' שהוא אינפנטילי בפני עצמו ראוי להתייחסות מחודשת."
כאשר הם נתקלים בבריונים אחרים הם מבינים את ערך השוויון, אבל זה מאוחר בשבילם. (הנאצים, הרוסים)
ככה זה עם נמושות שהאמת נשגבת מהם;
לך תן צדקה לעניים ואל תעשה חשבונות של אחרים, השתתף בסבלם וכאבם, יתכן שתלמד על אפסותך לפני שהחיים ילמדו אותך.
כולם שווים;
שמחשיב עצמו, מובס בידי בערותו.
היהיר, המתנשא, הגא, השולל מזולתו את ערכו הוא הנחות שבאדם.
-
כל הכבוד על ההתייחסות העניינית, העיקר שאתה יודע לקלל כמו אליטיסט.
מחקסיכום קצר: אני ביריון, שודד, נמושה, אפס, מובס, נבער, יהיר, מתנשא, גאה, נחות. 10 קללות בתגובה קצרה אחת שיא חדש.
לירן זה לא נכון שהם רוצים להיות עניים.
מחקאף אחד לא רוצה להיות עני במציאות(לא בתנ"ך במשלים).
מי שעני לא יכול לצאת מזה/קשה לו מאוד לצאת מזה/מאמץ עוני כי לא רוצה לאמץ דברים אחרים.
למשל החרדים מאמצים עוני כי לא רוצים לוותר על הרבה ילדים,לימוד תורה ועוד.
הממשלה אוהבת(או יותר נכון אהבה) לאמץ את העוני בשביל להראות כמה שהיא חומלת ודואגת
לאזרחים,והתקשורת גם אוהבת את המדד הזה כי זה נראה קיצוני בטלויזיה יותר מאדם שעובד
קשה ונמצא במינוס.
בקיצור לא לקחת קשה את ההתיחסות לעוני היא בדר"כ מטמי פופוליזם.
לירן זה לא נכון שהם רוצים להיות עניים.
מחקאף אחד לא רוצה להיות עני במציאות(לא בתנ"ך במשלים).
מי שעני לא יכול לצאת מזה/קשה לו מאוד לצאת מזה/מאמץ עוני כי לא רוצה לאמץ דברים אחרים.
למשל החרדים מאמצים עוני כי לא רוצים לוותר על הרבה ילדים,לימוד תורה ועוד.
הממשלה אוהבת(או יותר נכון אהבה) לאמץ את העוני בשביל להראות כמה שהיא חומלת ודואגת
לאזרחים,והתקשורת גם אוהבת את המדד הזה כי זה נראה קיצוני בטלויזיה יותר מאדם שעובד
קשה ונמצא במינוס.
בקיצור לא לקחת קשה את ההתיחסות לעוני היא בדר"כ מטמי פופוליזם.
לירן, מחזק את טענותיך ומוסיף כמה משלי.
מחקיש במדינה קבוצה גדולה של אנשים אשר מוגדרים ע"פ הסטטיסטיקה כעניים, אך המציאות שונה מכך.
1: החרדים אינם מעונינים לעבוד, ואינם מעונינים שהקהילה תעבוד.
2: כל אותם אנשים אשר עובדים בשחור או מקבלים חלק מהמשכורת בשחור.
נהגי מוניות, בעלי עסקים, לא סתם אחת השאלות הנפוצות השנה היא
אם קבלה או בלי?!
3: עבריינים\ מאפיונרים.
4: אנשים שפשוט מעדיפים לחיות חיים פשוטים\ירוקים ולא לרדוף אחר הכסף.
מבחינתי אדם מוגדר כעני זה אדם אשר הסביבה, החברה, המשפחה או המדינה דפקו אותו כל כך חזק עד אשר אינו יכול להיות כל מי שהוא יכול להיות! ולאלה חייבים לעזור כמה שיותר!
ואני יכול לספר לכם על חברים שלא סיימו תיכון אפילו, אבל לאחר הצבא עבדו כמו חמורים במשך 3-5 שנים, ב 2-3 עבודות, כמעט ולא בילו מחוץ לא טסו לטיול של אחרי הצבא, ממש כלום, חסכו שקל לשקל והיום הם בעלי עסקים שחיים חיי נוחות שרובנו היינו מתחלפים איתם.
ישנם המון אנשים שהתחילו את החיים עניים מרוטים והיום הם מולטי מיליונרים, למה? כי היתה להם מטרה, היתה להם אמביציה להצליח ולא נתנו לשום דבר לא לעצור אותם.
כשמישהו אומר: בישראל חיים אנשים מהמאושרים בעולם, זה נשמע לי בורות מכוונת. זה מה שהממשלה רוצה שתחשבו.
השבמחקצמיחה זה לא רע, אם המנהיגים טובים הצמיחה מכוונת להטיב צבור המצביעים
בנק זה לא רע, אם הרגולציה טובה הבנק מועיל ולא מנצל.
איפה כן הצמיחה מנוצלת נכון? באיזו מדינה כן מפנים את הכספים ואת הצמיחה לצורה שרמת החיים של התושבים עולה והאושר והבריאות שלהם גם עולים?
בורות אחותך
מחקועכשיו לתוצאות שחוזרות על עצמן כבר שנים ארוכות -
http://www.earth.columbia.edu/sitefiles/file/Sachs%20Writing/2012/World%20Happiness%20Report.pdf
המשפט "אם המנהיגים טובים" היא אוקסימורון (משל יותם , לא צריך להוסיף יותר).
"בישראל חיים אנשים מהמאושרים בעולם"
מחקתיקון:
בישראל חיים אנשים שאוהבים לומר שהם מהמאושרים בעולם,
ולמעשה מתכוונים להפך.
אנשים שהדורסנות, דיכוי הזולת, הניצול, העבדות, העוני, האלימות , השנאה, השמחה לאיד, הרברבנות, ההתנשאות והפשע, ממלאים את חייהם עד מחנק. שהמלחמות, הפיגועים, זיהום הסביבה מסכנים את חייהם בלא הפסק.
אנשים שניגודים חברתיים ותועבות מפוררים את שלמות מדינתם.
אומללים שלא יודעים להבחין בין הטוב לבין הרע לקיומם.
אוהבי שקר ושונאי אמת.
אז אני מבין שדנמרק, שוויץ, פינלנד, הולנד שנמצאות לצד ישראל סובלות מאותו הסינדרום. כולם כאילו מאושרים...
מחקאם היית מטייל בדנמרק פינלנד והולנד היית רואה שהם מתיחסים אחד לנשי בסובלנות, נהנים לעזור, רגועים יותר. הם מאושרים יותר. מישראל מאושרים כמו חבורה של צבועים, כשמתגלה גוויה כולם אוכלים את כולם.
מחקתכנס לסופר ותראה איזה יחס אתה מקבל מהקופאית, תכנס למשרד ממשלתי כשאתה מחכה בתור הפקידה אוכלת בסקביטים ומדברת שיחות פרטיות, תלך לביטוח לאומי ומס הכנסה ותראה איך הם מפעילים שיטות קגב עליך. תלךלבית משפט לתבוע מישהו שגנב ממך כסף ותראה את שופטת קונסת אותך על שאתה לא מוכן להתפשר על חצי מהחוב ומבזבז את זמנה.
you speak the truth my friend
מחקyou speak the truth my friend
מחקהאם בדקת את שיעור ההתאבדות במדינות סקנדינביה? נדמה לי שתופתע.
מחקדורין, האם בדקת באילו מדינות שיעור ההתאבדות נמוך מזה של ישראל. מצרים וסוריה, למשל? את בטוחה שאת רוצה לקשור בין אושר לבין שיעור ההתאבדות?
מחקערן, מה דעתך על העבודה הזו של המשרד להגנת הסביבה ב-2012?
השבמחקhttp://www.sviva.gov.il/English/Indicators/Documents/ComplementaryIndicatorsBeyondGDP-Dec2012.pdf
פוסט חשוב מאין כמוהו.
השבמחקאשמח לקרוא גם על מדדים אלטרנטיביים לבחינת ביצועים של כלכלות (אני יודע שיש כאלו אבל לא בקיא).
בבקשה:
מחקhttp://www.newdream.org/programs/redefining-the-dream/rethinking-growth
Compelling alternatives to GDP are being developed that help paint a more accurate picture of social and environmental progress, including the Genuine Progress Indicator (GPI), the UN’s Human Development Index, the OECD's Better Life Index, the Happy Planet Index, the Ecological Footprint, and ICLEI's STAR Community Index. But for these measures to supplant GDP, it will be necessary to advocate for their adoption and use.
The good news is that some governments are beginning to recognize the need to go beyond GDP. Perhaps the most publicized effort is Bhutan's push to measure "gross national happiness," using an index that includes conventional variables such as health, education, and household income but also unconventional variables like citizens' ecological knowledge, working versus sleeping hours, and "frequency of feeling calmness." A similar index, known as The Happiness Initiative, is being used in some communities in the United States.
In the U.S., the states of Maryland, Minnesota, Ohio, Utah, and Vermont have all calculated their Genuine Progress Indicators and are beginning to integrate this data into state assessments.
תודה רבה!
מחקלא ראיתי כאן מיתוסים. יש כאן טענות לגבי צמיחה, אבל רק חלק מהנקודות הן אמונה רווחת שאינה נכונה. אז למה לכתוב מיתוסים?
השבמחקיוסי ,
מחקאתה צודק. שיניתי במעט את המאמר כדי שהמיתוסים יהיו ברורים יותר.
ערן
צמיחה אמורה לשקף שהאזרח מרוויח יותר ומוציא פחות ,,,,!
השבמחקלא מבין כלום בכלכלה וזה לא ממש קשור ישירות למאמר הזה, אבל אם מישהו יוכל להסביר אשמח לשמוע. לבנק ישראל יתרות מט"ח של 80 מיליארד דולר, כל חודש הוא קונה עוד דולרים בהקפים של מיליארדי ש"ח. האם הכסף לרכישת המט"ח מגיע מתקציב המדינה? מי קובע כמה יתרות מט"ח המדינה צריכה להחזיק ולאיזה מטרות? למה 80 ולא 40 מיליארד ומתי אם בכלל הכסף הזה אמור לחזור לרשות המדינה ותושביה? לפי ויקיפדיה ישראל במקום ה-27 בעולם בכמות יתרות המט"ח שלה ורק במקום ה-50 בגובה החוב הלאומי שלה.
השבמחקהתקציב מגיע מתוך הדפסה של כסף ( באמצעות מלווים בשוק ). את יתרות המט"ח קבעה עד לפני עשור רצועת אלכסונית, כיום קובעת אותן הועדה המקצועית בבנק ישראל. המטרה היא להגן על ערך המטבע המקומי ולמנוע את התחזקותו.
מחקלמה 80 ולא 40? - הבנק כבר רכש 40 מליארד והצליח יחד עם רגולציה להוביל לפיחות לפני המשבר האחרון. היות וישראל ממשיכה לייצא בקצב גבוה ומגלה חוסן כלכלי מול שאר מדינות העולם (אפשר להוסיף את ייצוא הגז והנפט העתידיים כנתון שמחזק מגמה זו) המטבע ממשיך להתחזק ומצריך רכישת מט"ח נוספת.
הכסף לא אמור להגיע לתקציב המדינה שכן אם המדינה תמיר את המט"ח למטבע מקומי הוא יתחזק בשיעור בלתי רצוי ויסב נזק לכלכלה המקומית.
הבעיה בשיטה היא שקשה מאוד להתמודד מול השוק החופשי של המטבעות ושיטת הרכישה מוטלת בספק. בנוסף המדינה מרוויחה אחוז קטן על הנכסים שהיא רוכשת באמצעות המט"ח ומשלמת ריבית גבוהה יותר על המק"מים שהיא מנפיקה. ההפרש משולם כאמור באמצעות 'הדפסה' של כסף שמתרגם לשינוי חיובי באינפלציה (לטעמי הוא איננו מורגש אבל לא נראה לי שעשו על כך מחקר).
הנה קצת סדר בדברים:
מחק1. כך מתנהלת רכישת המט"ח של בנק ישראל והמשמעות שלה:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_20.html
2. והנה מי קובע כמה בנק ישראל ירכוש ובכמה (ספוילר: זה בנק ישראל):
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/02/blog-post_28.html
וההמשך כאן:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/03/blog-post_3.html
3. מי יחזיר את כל ההפסדים שבנק ישראל נמצא בהם כעת כתוצאה מרכישות המט"ח? ניסיתי לברר את העניין עם דובר בנק ישראל אבל הם לא יודעים (לפחות בדוברות) וניסו להתחמק ממתן תשובה. כשלחצתי עליהם הם הפנו אותי לגורם בכיר יותר. אני אנסה להבין ממנו.
התשובה היא די ברורה (בסופו של דבר אני רק מנסה לסחוט תשובה רישמית שאני בספק אם אקבל) שזה בסופו של דבר יפול על משלם המיסים...אלא מה?
ערן
השאלה איך יפול על משלם המיסים - באמצעות נתח מתקציב המדינה או באמצעות אינפלציה. פרופ' ליידרמן סיפר באחד השיעורים שהוא העביר לנו שהייתה ממשלה דרום אמריקאית (ארגנטינה כמדומני אבל אל תתפסו אותי במילה) שניסתה לשכנע את הבנק המרכזי לבצע רכישות של אג"ח באמצעות מק"מ - הנגיד, שהיה חבר קרוב שלו, אמר להם שאין לו בעיה כל עוד הממשלה היא שתשלם את ההפרש.
מחקהדרך היחידה של ממשלה להשיג כסף לצרכיה הוא או חוב (שנרכש על ידי הבנק המרכזי או השוק הפרטי) או מיסים. רמות ההפסדים של בנק ישראל הן כל כך גבוהות שאני בספק אם אינפלציה תעזור פה, מה עוד שאינפלציה גבוהה היא בעיה בפני עצמה ולעיתים אף בעיה קיומית של המטבע.
מחקבנק ישראל מתפקד כארגון פשע על כל המשתמע מכך, הסתרה ושקר הם דרכם הטיבעית, לכן כל ניסיון לקבל תשובות מארגון פשע זה הינם בזבוז זמן, כך גם שאר רשויות ארגון הפשע מדינת ישראל מניסיון אישי.
מחקבמדינה מתוקנת החומר הרב שיש בידי על דרך ההתנהלות של ארגון הפשע בנק ישראל ומשרד התקשורת אמור וצריך להכניס לכלא אנשים רבים שעבדו ועובדים שם ומשרתים את בעלי ההון בלעדית.
כל תיק שיש בו רכוש או ממון מעורב ומגיע לבתי המשפט בישראל ישר מתחיל מסחר על תוצאת המשפט בין מוכרי משפטים לשופטים.
כיצד בדיוק ניתן לנהל מדינה או כלכלה במדינה מושחתת כל כך כאשר אזרחיה תמימים כל כך.
עורב
חס וחלילה מתקציב המדינה, לבנק ישראל יש נגיד שמתעטש שקלים חדשים, עכשיו מחפשים אחד שישר יתעטש יורו. בעזרת הש"ח הוא קונה מיד דולרים, כך שזה ממש לא משפיע עלינו ורק עושה אותנו חברים של עשירים יותר. בעזרת הדולרים הוא קונה מניות בבורסה בניו יורק, הוא למשל מחזיק במניות אפל כי כל פעם שאזרח ישראלי מבריח איפון במכס הנגיד עדיין רוצה שנרוויח קצת. הנגיד צריך להחזיר את הרווחים למדינה אבל מה לעשות יש לבנק הפסדים כי הנגיד הפסיד בכמה הימורים אבל זה לא הפסדים שלנו. מי שקובע כמה יתרות הנגיד יחזיק זו אשתו שיושבת עם נשות שאר הנגידים ורוצה להשויץ שלבעלה יש יותר.
השבמחקמצחיק :)
מחקאני מדמייין אותו מתעטש
Richest 1 percent control 39 percent of world’s wealth and growing
השבמחקhttp://beforeitsnews.com/environment/2013/06/richest-1-percent-control-39-percent-of-worlds-wealth-and-growing-2470984.html
לירן,
השבמחקמאיזה חשבון בנק המרכזי לוקח שקלים לרכישת דולרים?
הוא פשוט רושם אותם בעמוד הזכות, מיצר אותם יש מאיין ומכניס למאזן. כמו הבנק במונופול. הוא אפילו לא צריך לעבוד עבורם, בגלל זה הוא מפסיד אותם כי מה שבא בחינם לא שומרים עליו טוב
מחקאנונימי 13:00, הוא לווה את הכסף מבנקים פרטיים, בריבית.
מחקhttp://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_20.html
תודה.
מחקחשבתי רק שאג"ח מנפיקה ממשלה ולא בנק ישראל. לפחות כך זה עובד ב"הרכבה כמותית" של ברננקי.
ישנם הרבה פתרונות וכולם עדיפים על השיטה הנוכחית, אך אני נוטה לכיוון של עולם ללא כלכלה כפי שטוען ז'ק פרסקו כבר שנים(מה שנקרא "כלכלה מבוססת משאבים."). הרי לפני שהופיעו הבנקים אנשים אכן היו מאושרים יותר אבל שום דבר לא הצליח למנוע מהם לעלות לשלטון ולהרוס את החיים שלנו, הכסף שלנו, את הטבע ועוד דברים. אז למה שזה לא יקרה שוב? לעומת זאת אם נעבור לעולם ללא כסף אף אחד לא יוכל להשתלט כי לא יהיה לו על מה להשתלט. וכן, יש פתרונות אחרים אבל זה נראה לי הכי בטוח והכי יעיל: http://www.youtube.com/watch?v=rSLok_nHMM8
השבמחקתודה
בעולם יש משאבים סופיים וצריך כלכלה ע"מ לנהל אותם (כלומר להחליט מי מקבל כמה מכל משאב לצרכיו) המשאבים הבסיסיים הם בגדול נדל"ן, אנרגיה וחומרי גלם. לא משנה כמה משוכללת ואוטומטית טכנולוגיית הייצור שלך, וכמה מוצלח הAI המערכת לא תיצור את המשאבים האלה יש מאין. מכיוון שמדובר בכמות סופית צריך להקציב את זה אכשהו. אם לא כסף אז מדובר בכלכלה מתוכננת לחלוטין. אז בRBE אם בא לי להרים פרויקט בעלות מאוד גבוהה באנרגיה או כוח חישוב למשל מי מחליט אם זה פייר להקציב את זה לפרויקט שלי על חשבון כלל הציבור בעצם?
השבמחקאגב, זה שיש כסף לא גורר את כל הצרות הקיימות במערכת הנוכחית. אם במערכת הפיננסית העולמית היה למשל מיסוי של % קבוע מהעושר הצבור בידי כל אדם או תאגיד ליחידת זמן (נגיד 2% בשנה), וחלוקה מחדש של המס הנ"ל בצורה של דיווידנד אוניברסלי לכלל האוכלוסיה, זה היה מתקן חלק גדול מאי השיווין המובנה במערכת. זה לא חייב להיות בקיצוניות אחת (קפיטליזם חזירי) או השניה (כלכלה מתוכננת)
אתה לא מבין את הרעיון של פרויקט ונוס הא...
מחקזה שיש משאבים סופיים לא אומר שצריך כלכלה על מנת לנהל אותם, צריך בסך הכול מערכת שיודעת כמה יש, כמה צריך, ומהו קצב ההתחדשות. אסור לצרוך משאב מסוים מעבר לקצב ההתחדשות שלו זה ברור, ואז פונים למשאב חלופי או מצמצמים צריכה (מה שלא קורה לעולם במערכת כספית). אין שום צורך בחלוקה כי המשאבים שייכים לכולם. וזה כן משנה כמה משוכללת הטכנולוגיה שלך כי אז אין לך צורך בעובדים ואין לך הוצאות כספיות. היום אנחנו כבר מרגישים בזה איך כל כך הרבה משרות אובדות לאנשים בגלל מיכון. המשרות הללו לעולם לא יחזרו בחזרה. עלות אנרגטית לא קיימת כי משתמשים באנרגיה מתחדשת הקיימת בשפע בניגוד לדלקי המאובנים הנדירים הגוזלים את כספנו.
הכסף אכן גורר צרות כי יש צורך ביצירת מחסור בשביל שיהיה ערך כספי למוצרים. למה להיתקע במחסור, בעוני ובטכנולוגיה מיושנת?
אני זוכר שאימא שלי סיפרה לי כשהיא הייתה ילדה במושב היה סוג מסוים של פרחים שבודדים מכרו ביוקר. כולם רצו לעשות כסף אז כולם גידלו את הפרחים הללו ואז המחיר שלהם צנח לרצפה והמון פרחים נעזבו בשדות. זאת גם אחת הסיבות שהממשלה כל כך מגבילה אותנו ביצור מוצרים כמו חלב או דבש זה רק במטרה לשמור על מחיר גבוה ועל הכדאיות של היצור. תחשוב על זה.
אני מבין מצוין.
מחקלא דיברתי על עלות של עובדים בכלל. ההנחה היא שזה 0, נתעלם מהכאב ראש של לתכנן וליישם את כל התהליכים התעשייתיים, כולל הרובוטיקה, נגיד שיש AI שמטפל בזה (יש עם זה כמה בעיות אבל לא נכנס לזה עכשיו)
זה שמקורות אנרגיה מתחדשים לא גורר שמחיר אנרגיה הוא 0. אם כך הוא תן לי בבקשה 99% מאספקת האנרגיה של האנושות למשך 100 שנה. מה אכפת לך? המחיר הוא 0 בשבילך לא? כנראה שלא... ועכשיו נשאר לנו לקבוע את המחיר של זה באמת.
אם יש 2 פרוייקטים ראויים למימון (במושגים של תועלת חברתית, מדעית או מה שלא יהיה, מול עלות אנרגיה וכוח חישוב נגיד) בעיני רוב האוכלוסיה איך אתה מתעדף ביניהם? מי מחליט, ועל סמך מה.
כמה כוח עיבוד אנחנו צריכים, מי קובע את זה? מה אם בא לי לפתור בעיה מתמטית קשה על 50% מכוח העיבוד של הענן מחשוב של כלל האנושות סתם בשביל הקטע, תתן לי? איך מקציבים את זה.
חומרי גלם לא מתחדשים. אם יש כמות נתונה של יסוד נדיר כלשהו למשל על פני כדה"א אז אי אפשר להשתמש ביותר מהכמות הזאת סה"כ בכלל המערכת הכלכלית, אלא אם תמצא מקור חוץ ארצי או תשתמש בביקוע/היתוך גרעיני.
אותו הדבר לגבי תוצרי נפט, אם נגמר לנו הנפט בכדה"א למשל, ואתה רוצה לייצר נגיד פלסטיקה, זה ידרוש לפחות את מחיר כמות האנרגיה הנדרשת לייצור של הנפט.
נדל"ן הוא משאב סופי. גם אם נבנה כאן ספירת דייסון או פרויקט אסטרו-הנדסי כזה או אחר, אולי יהיה יותר נדל"ן, אבל הוא ישאר כמות סופית, אולי גדולה אבל סופית.
אתה רציני?! אתה מבין בכלל את מה שאתה אומר? זה נשמע לך הגיוני שתשתמש ב99% מאספקת האנרגיה? שום פרויקט, לא משנה כמה גדול הוא, לא ידרוש כמות אנרגיה כזאת, היא פשוט אסטרונומית. אבל בוא נניח לצורך העניין שאני נותן לך 99% מאספקת האנרגיה, עדיין אני אוכל לייצר הרבהההה מעבר למה שצורכת האנושות. זה כל הקטע באנרגיה מתחדשת, יש הרבה מקורות וכולם יעילים לייצור כמות אנרגיה המספיקה לכלל האנושות תוך זמן קצר. ואפשר המון מהאנרגיה הזאת לאגור, לכן, אם מנצלים את כל המקורות הללו המתחדשים, לא משנה איזו סיטואציה מנותקת מהמציאות תציב לפניי, תמיד יהיה מספיק לכולם, גם אם זה בחינם.
מחקהבעיה היא שאתה תקוע בחשיבה של כלכלה בעלת תועלת כספית בלבד, שבה הכול מוגבל בכוונה בשביל ליצור ערך, במציאות זה לא חייב להיות כך.
לגבי חומרי הגלם שאינם מתחדשים, הם נגמרים לנו דווקא משום שאנחנו חיים בכלכלה שבה רצים אחרי הרווח הכספי. את המוצרים מייצרים באופן גרוע בכוונה בשביל שנצרוך שוב ושוב והיצרנים ירוויחו. במקום לחשוב על ההגבלה של המשאבים הללו, וליצור מוצרים שיכולים להחזיק מעמד עשורים ואפילו מאות שנים, ובעלי יכולת תיקון מהירה ופשוטה ויכולת התחדשות טכנולוגית בהתאם לזמן. היום זה פשוט לא קיים בגלל הכסף הארור.
נדל"ן הוא אמנם משאב סופי אבל הוא לא אמור לעלות כסף, כשהבנייה היא פחות או יותר זהה וכל אחד מקבל מקום נהדר לחיות בו אין סיבה שמישהו ישלם על זה כסף בכלל.
אני מאוד ממליץ לך לצפות בראיון הזה:http://www.youtube.com/watch?v=K1lcs-SxVY8 הוא אמנם ישן אבל מפרט לפרטי פרטים את כל הרעיונות של פרויקט ונוס, וזה טוב לאדם ספקן כמוך, שאוהב להתחכם ולבחון לעומק את הדברים. בהצלחה (:
בעולם ובישראל ישנה שיטת מרמה אשר נועדה לשרת את יוצריה ולקחת לציבור הגדול את כל משאביו, כל השינוי שצריך הוא פשוט לתעל את הכלכלה לטובת האזרחים.
השבמחקבמדינה כגון ישראל אשר פועלת באנרכיה ופשע כך גם צריך לנהוג האזרח, למשל להכנס לסופר ולאכול ולא לפחד להעצר על ידי שלוחת ארגון הפשע משטרה.
עורב
עורב,
מחקעדיף שלא היית מגיב
כהרגלך התגובות שלך חסרות טעם
אנונימי 17:13,
מחקאני נהנה מהתגובות של עורב.
חבל שישנם נאדים כמוך שגם מקבלים זכות תגובה.
חסר טעם זה עיניין יחסי, האמן לי שלאלו הרעבים ללחם וישנם הרבה כאלו אין להם בכלל "טעם" ועדיף פשוט להכנס לסופר של ארגוני הפשע ולאכול במקום לקבץ נדבות.
השבמחקעורב
הסיכון גדול מדי במיוחד בימנו שהכול מרושת במצלמות. אבל אני אוהב את צורת החשיבה שלך (:
מחקאין שום סיכון, במקרה הכי גרוע ארגון הפשע יעצור אותך ויספק אוכל ולינה, בנוסף שיצלמו עד מחר איך בני אדם מחזירים לרשותם את רכושם, גם אנחנו צריכים לצלם ולהקליט אותם כיצד גנבו את רכוש הציבור.
מחקעורב
צמיחה עושה אותנו חולים, שמנים ואומללים.
השבמחקאין דבר שלו ורגוע יותר מרחוב שקט, חנות לא עמוסה, כביש לא פקוק, גוף בריא. שקט, דממה.
אני חושבת שאנחנו דווקא צריכים לעודד התכווצות כלכלית.
כמובן שלכולם יהיה פחות כסף לבזבז. אין בעיה, נקנה פחות דברים. נגור בבתים פחות גדולים. נבזבז פחות מקום ומשאבים.
יהיו פחות עבודות מיותרות. נהדר. פחות לחץ ומתח נפשי. יותר זמן לחיות בריא. יותר זמן לישון. יותר זמן לבשל לעצמך במקום לחמם פיצה קפואה.
פחות כסף לשלם על הוצאות רפואיות? נהדר. זה רק ידגיש את האחריות האישית של כל אדם לבריאותו. הקץ לביטחון העיוור בכך שהרופא או הפסיכיאטר יגאלו אנשים מיסורייהם. כל אחד ידע היטב שעישון הוא תחביב קטלני, שמזון מעובד/מהיר מכיל המון כימיקלים, שכל בירה/משקה אנרגיה שקול להתקפה ישירה על הכבד והמוח, ושישיבה ממושכת בקיוביקל המשרדי או ברכב מסוכנת למחזור הדם, למעיים ולמערכת השרירים.
צמיחה והתכווצות מגיעות באופן מחזורי. העולם כעת זקוק להתכווצות באופן בהול. צמיחה היא האידיאולוגיה של הסרטן.
אין דבר כזה צמיחה זה בעצם ביטוי אחר לגניבה, הדבר היחידי שצומח הם צמחים, והכסף של בעלי ההון.
מחקאנחנו בעצם מדינה תחת כיבוש (ואני לא צוחק).
באף מקום בעולם אפילו במדינות החשוכות ביותר לא מתקיים כזה עושק ציבורי כמו בישראל, משפחות פשע ופוליטיקאים מושחתים, שופטים נאלחים וגנבים, מיסים על גבי מיסים ושרי אלפים, ומציגים לנו בטלויזיה את משנתם, האליטה בישראל חיה בכלכלה אחרת שמה אין לחץ כספי שמה אין חוק, רק פה למטה בעצם יש חוק לכאורה, אנחנו חייבים להוקיע מתוכנו את כל הרוע הזה ולשלח את עושקי המדינה בחזרה לחורים מהם זחלו.
עורב
מומלץ לקרוא בהקשר הזה את המאמר למטה. הוא קשור בעקיפין לשיטה הכלכלית הנוכחית. עד המאה ה-18 החיים היו נינוחים יחסית, מרגע שירד החושך כולם היו מתכנסים לבתים ומתחילים את פרוצדורת השינה והלילה. עם תחילת תרבות הצריכה הנוכחית הלחץ עלה, הלילה הפך לזמן מילוי מצברים לקראת התמודדות עם היום הבא ועם צבירה נוספת של כסף על מנת שיהיה מה לבזבז על מה שלא באמת צריכים. זו אמנם רומנטיזציה והפשטה אבל החיים הכלכליים המודרניים לא עושים טוב לא לנפש ולא לגוף האדם. הסיבות לעליה בתוחלת החיים קשורה יותר להתפתחות הרפואה, המזון וההיגיינה וגם היא מתחילה להכות בנו ולהתנקם בנו כלכלית, בייחוד במדינה שבכיריה פורשים בגילאים צעירים עם פנסיות דימיוניות על חשבון כל השאר
מחקוהפעם עם הקישור :)
מחקhttp://www.bbc.co.uk/news/magazine-16964783
זה חלק מהקנוניה ואת נוטלת בה חלק בלי לשים לב:
השבמחקיש את המצדדים בצמיחה והמצדדים בהתכווצות.
שניהם טועים כמובן ולא רלוונטים לפתרון הבעיה הכלכלית.
אם תהיה התכווצות המדינה תקרוס כלכלית כי יהיו הרבה פשיטות רגל פיטורים וכמות השירותים שהמדינה
תציע לאזרח תצטמצם מהותית - כי פשוט יהיה פחות מיסים כי לכולם יהיה פחות כסף.
אם תהיה צמיחה אז תהיה אינפלציה עד לנקודה שתהיה מפולת.
את מתכוונת שנמאס לך מהמירוץ המטורף של הצמיחה ובא לך לעבור לצד השני - הצד של יוון וכדומה.
במקרה אחד מדובר בפעילות יתר - במקרה השני בפעילות חסר.
שוב את מבלבלת בין השיטה הכלכלית שמעודדת פעילות יתר לבין כלכלה נורמלית שבה אדם מחליט אם
לעשות פיצה או לקנות פיצה לפי שיקולי רצון ולא כמו היום שיקולי כסף וזמן.
גם בשיטה כלכלית תקינה יש הרבה שלא יעניין אותם להכין פיצה(במיוחד בנים אני מניח).
בקשר לבזבוז משאבים זה די מיתוס הדבר הזה - הדבר היחיד שממש מוגבל זה עצים.
אפילו דגים אחרי דיג יתר גדלים עם הזמן. בשאר הדברים מיחזור וקנס על השלכת דברים ללא מיחזור,
ביחוד לכמויות הגדולות.
לא עושים את זה היום כי גם למחזר צריך כסף - מפעלים למיחזור חומרי בנין,אלקטרוניקה וכו'
עלויות מיחזור של העסקים והמשליכים הגדולים(למשל אם עשיתי שיפוץ גדול בבית),
וגם לקנסות צריך שיהיה כסף לשלם ;-) היום אנשים אין להם כסף אפילו לקנסות.
אפרופו מיחזור אם השיטה הכלכלית היתה טובה הרבה מהמיחזור היה אפשר לעשות במפעל ולא להטריד
את האזרחים במיון אינסופי.
נ.ב. הנפט שתמיד אומרים שהוא אוטוטו נגמר משום מה אף פעם לא ניגמר אז לא הייתי פוחד גם מזה.
משהו שלא הבנתי בקשר לכסף:
השבמחקהבנקים (המרכזי והפרטיים) מייצרים את הכסף כחוב ומלווים אותו לציבור (ממשלה, אנשים פרטיים וחברות). הבנקים אינם מייצרים את הריבית לכסף והציבור לא יכול להחזיר אותה כי היא לא קיימת לכן הציבור ככל נמצא במינוס קבוע שהולך ותופח.
אבל הבנקים מעבירים כסף נוסף לציבור שהוא איננו חוב. הבנקים משלמים משכורות ודיבידנדים לעובדיהם, מנהליהם ובעלי המניות שלהם. כסף זה לא ניתן כחוב.
עובדי, מנהלי ובעלי הבנקים הם חלק מהציבור והכסף שהם מקבלים יכול לאזן את המינוס שנוצר עקב הריבית ובכך למנוע קריסה עקב חובות (אני מניח שהאנשים הללו קונים דברים מיתר הציבור ובכך מעבירים את הכסף איליהם).
הקטע שהבנקים לא מייצרים את הריבית הוא דמגוגיה במידה מסוימת כי בכל שיטה כלכלית שמאפשרת חובות לא מייצרים את הריבית - העניין זה הכמות,כמות החובות בשיטה הזאת היא אסטרונומית וגדלה בצורה מעריכית ואז טכנית הריבית הלא קיימת כן חשובה...
מחקלגבי שאלת הכסף החסר - הבנקים מעבירים רק חלק מהכסף חזרה לציבור וכל פעם משאירים אצלם חלק - אם הזמן זה מצטבר...
אז יש לך למשל את מנהלי הבנק והבעלים שלו שיושבים על הררים של כסף.
גם מי שמחזיק כמות גדולה של מניות מצבו דומה במקצת לבעלים יושב על הרבה כסף.
הקטץ' הוא שבשביל להיות עשיר אתה צריך תמיד לבזבז פחות ממה שאתה מוציא.
אז גם אם הם קונים מרצדס עדיין נשאר להם המון כסף ואותו כסף עושה עוד כסף באמצעות ריבית גם.
ולכן העניים מתענים והעשירים מתעשרים.
הבנקים הפרטיים יוצרים כסף חדש מההלוואות לאזרחים ולמדינה - לא ממשכורות. כמעט כל הכסף במדינה (93%), כולל המשכורות האלו, הגיע לאוויר העולם בהתחלה כהלוואה למשהו מתישהו. התגלגל מפה לשם עד שמצא את דרכו למשכורת של משהו. לכן גם על הכסף הזה יש ריבית. בכל מקרה, גם ללא הריבית, החזרת כל החובות הייתה מביאה לכך שאין כסף בציבור.
מחק1. כל דבר שגדל בצורה מעריכית - גדל בקצב אסטרונומי.
מחק2. הנקודה שרציתי לברר היא האם הציבור ככלל נמצא במינוס שהולך וגדל או שזה לא כך. אם הבנק משלם הרבה כסף למנהליו ובעליו אז הציבור ככלל יכול להימצא בפלוס (מנהלי ובעלי הבנקים הם גם חלק מהציבור). כלומר הבעיה היא לא שהציבור ככלל נמצא במינוס הוא דוקא יכול להימצא בפלוס. הבעיה היא שחלקים ממנו נמצאים במינוס שהולך ותופח וחלקים מימנו נמצאים בפלוס שהולך ותופח. כלומר הבעיה היא הגדלת הפערים בין העשירים לעניים. האם אני צודק?
במקרה כזה האם לדעתך כדאי לעשות שמיטת חובות חלקית (גם של כסף וגם של רכוש)?
מאת galgal21
בגדול אתה צודק , גם צריך לקחת בחשבון את שאר אחזקותיהם של העשירים כגון נדלן תעשיות תשתיות, בנוסף מניפולציות שונות והברחת כסף לחול
מחקכלומר אם תקח את המאזן הככלי של כל הבנקים תראה שרוב הכסף מתרכז במספר חשבונות מצומצם וזה רק קטן מהכספים שנגנבו בשיטה המרמה שמושתת בישראל.
בנוסף כמובן מניפולציה של החוק לטובת העשירים מינוי מקורבים ליצוג עיניינם, השתלטות על משאבים ציבוריים ועוד הרבה מאד.
וכל זאת כמובן גורם נזקגדול לכל אחד מהציבור על חשבון החינוך הצורך המתמיד לרוץ אחר הזנב של עצמך.
אחת השיטות של ארגון הפשע למשל היא לא להגיב, איזה יופי "לא מגיבים לא קיימים"
עורב
הכסף שהבנקים משלמים לעובדיהם נובע מהריביות שהם גובים.
מחקכל המשכורות של עובדי הבנקים מקורן בכסף חוב.
בחישוב של ריבית דריבית לאורך זמן, כ 20%-40% מהחוב של הציבור הפך למשכורות והטבות של עובדי הבנקים או מוחזק כרכוש הבנקים בצורות שונות.
מכאן שעובדי הבנקים, הבנקים ודרך ניהול הבנקים אחראים במידה רבה למצוקה התקציבית של הציבור, שנשדד על ידם באופן שיטתי וחוקי במשך עשרות שנים בלא שיהיה מסוגל למחות ולהביע דעה.
יש לחלק את רווחי הבנקים מריביות לכל תושבי המדינה בשווה ולקבוע את השכר המירבי לעובדי הבנקים ומנהליו כממוצע השכר במשק או פחות ממנו.
-
דרך אגב לא הזכרת בכלל להזמין מפיצריה זה מענין כי זאת שיטה נפוצה.
השבמחקכיון שפיצה מפיצריה טעימה בהרבה מפיצה קפואה אני מנחש שמצבך הכלכלי לא אי יי יי - גם בגלל השיטה הכלכלית ואולי בעיקר בגלל.
יש בעיות נוספות בחישוב הצמיחה:
השבמחק1. מדובר בדרך כלל בצמיחה הכללית במשק וצריך לחשב את הצמיחה לנפש. כלומר אם הצמיחה הכללית היא 3.5% והריבוי הטבעי הוא 2% אז הצמיחה לנפש היא רק 1.5%.
2. הצמיחה הכללית במשק מחושבת ע"י הגידול בתוצר בשקלים פחות האינפלציה. מה קורה אם יש טעויות בחישובי האינפלציה (ואני חושב שבישראל יש טעויות). אם האינפלציה האמיתית גבוהה ב- 2% מהאינפלציה המחושבת אז הצמיחה האמיתית נמוכה ב-2% מהצמיחה המחושבת.
3. יש דבר נוסף אבל אני לא בטוח בו: התמ"ג נמדד על פי התוצר שמיוצר במדינה ללא תלות במי שנהנה ממנו. אם למשל יש חברה זרה שכורה יהלומים במדינה מסויימת ולוקחת את רוב ההכנסות לעצמה, אז ההכנסות האלו נחשבות כחלק מהתמ"ג למרות שמי שנהנה מהם הם אנשים במדינה זרה.
galgal21
אל תנסה לנתח את הנתונים אל בלאו הכי מזוייפים.
מחקממחקר עצמי שערכתי הגעתי למסקנה שהמחירים עלו בשנה האחרונה ב 50 אחוז בערך, לפי ההתרחשות בהיסטוריה בשנה או השנתיים הבאות תתפרץ ההיפר אינפלציה.
כמובן שמצב כזה ישנו לחץ רב למלחמה מצד מדינות כגון ארה"ב למנוע את קריסת הדולר כך שאי אפשר לדעת כיצד זה יגמר רק לנחש אולי התורה צודקת.
עורב
ד כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָם. ספר מלאכי
השבמחקבפסוק מעניין זה רשום שהעולם ישוב ויבנה נשק, וזהו "גבול רשעה" כלומר הגבול שבו אשם מחריב ובונה מחדש
ניתן לראות היום שהעולם בעצם במין מבוי סתום ללא מוצא מחומש היטב והדרך היחידה לפתרון הסכסוכים היא נשק ומלחמה, כך שאי אפשר שלא לקחת בחשבון שאולי התורה צדקה
עורב
מה זה השטויות האלה?
מחקכלכלה מכוונת-צמיחה מחייבת שיטה מוניטארית מרחיבה (רזרבה), ובנקאות יחס ררבה מחייבת כלכלה מכוונת-צמיחה.
השבמחקבכלכלה כפי שהיא מאורגנת כיום, אנחנו תמייד מייצרים בזמן נתון יותר מוצרים מכפי שכוח הקנייה הנוכחי יכול לרכושת אז איך משלמים בעד כל הייצור הזה? על ידי ייצור עוד כסף ומתן הלוואות.
ומצג שני, הגידול המתמיד בכמות החוב מחיב עוד ועוד ייצור עתידי כדי לכסות אותו
ערן
השבמחקאולי קבלת הרבה כניסות לאתר אבל רוב ההערות פה היו שטויות במיץ עגבניות. אולי אתה צריך לשקול לתת למספר מגיבים קבועים סוג של סימן בולט שיראה אותם כנבחרים, אווטר, ושהם יוכלו לסמן תשובות שנראות להם טובות כדי שיהיה קל יותר למצוא אותן. כמו כן אולי אפשרות להעלות תמונות או להעלות לינק לאתר נפרד בו יהיה ניתן להוסיף תמונות
אתה ההוכחה לכך שלא נכון לחסום מגיבים.
מחקהרי אם נעבור על היסטורית התגובות שלך, אתה בין המגיבים הגרועים שיש פה.
היית רוצה לחסום את עצמך מלהגיב?
ברור שצמיחה זה משהו שעוזר למדינה עד רמה מסוימת חוקרים מעריכים את זה ב 25000 דולר לנפש מעל לזה אין עליה באושר כי בסיס של אוכל ולבוש ומקום לגור(אני לא מדבר על הרצון לגור באזור מסוים עם מספר חדרים מסוים) ישנו לכולם ודברים כמו טלוויזיה או אינטרנט לא מוסיפות אושר. הטענה בדבר יותר עבודה היא לא נכונה פעם עבדו מזריחת החמה עד שקיעתה וגברים ראו את בניהם מעט מאוד לפעמים היו נוסעים לחודשים וחוזרים הביתה לתקופות קצרות ביהדות השבתות וחגים היו זמן לימוד הבנים תורה. הנשים היו עובדות בעבודות הבית בזמן טיפול בילדים ולא היה מכונת כביסה או מיקרו. מה שהיה שונה זה שילדים הצטרפו לעבודה של האימא או האבא וכך היה יותר זמן לראות אותם השאלה אם כותב המאמר תומך בחזרה לעבודת ילדים.
השבמחקעמוס,
מחקאין מה להשוות את המצב של פעם (והכוונה לפעם זה ללפני מאות ואלפי שנים) אז היה צריך לעמול קשה כדי להשיג מוצרים בסיסיים.לעומת תקופת השפע היום שבו יש טכנולוגיה שמצריכה פחות ופחות עובדים בשביל לייצר הרבה יותר מוצרי בסיס ומוצרים בכלל. היום העבודה משרתתת בעיקר את הצורך בהחזר החובות ולכן צריך לעבוד קשה יותר ויותר כדי להחזיר חובות הולכים וגדלים. אז עבדו בשביל לספק מוצרים בסיסיים שהיו במחסור.
נקודה למחשבה היא מדוע למרות שהטכנולוגיה מתקדמת צריך לעבוד יותר קשה? אני מאמין שהמאמר הזה נותן חלק מהתשובה לנקודה הזו.
ערן
מה שקשור לכמות עבודה זו לא הכוונה, אל תסתכל על תקופת התנך או משהו בסגנון.
השבמחקתסתכל על החיים בארה"ב לדוגמה בשנות ה50-60-70 של המאה הקודמת... בדרך כלל מפרנס יחיד (הבעל) שעובד בעבודה משרדית עד אחר הצהריים, האמא לא עבדה ב90% מהמקרים, והיה כסף לרוב הצרכים וגם נשאר אקסטרות לחופשות ומותרות. ה"חלום האמריקאי" היה משהו די מוחשי. היום עם 2 מפרנסים קשה למשפחה בארה"ב להתקיים.
אפשר לראות הקבלה גם לישראל. פשוט מעמד הביניים נשחק. אין מילה אחרת.
השאלה היא למה זה לא מספיק היום וכן הספיק בעבר. בגלל החובות התופחים? הבנקים? השיטה המוניטרית? חזירות האדם?